עכובית הגלגל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
|שם מדעי=Gundelia tournefortii |
|שם מדעי=Gundelia tournefortii |
||
}} |
}} |
||
'''עכובית הגלגל''' (שם מדעי: ''Gundelia tournefortii'', מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא [[קוץ]] ממשפחת ה[[מורכבים]]. |
'''עכובית הגלגל''' (שם מדעי: ''Gundelia tournefortii'', מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא צמח בעל פרחים ו[[קוץ]] ממשפחת ה[[מורכבים]]. |
||
גובהו של הצמח כ-25–45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים [[צהוב]]-[[סגול|סגלגל]]. הצמח נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, [[יחידת תפוצה|שיחידת התפוצה]] שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים). |
גובהו של הצמח כ-25–45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים [[צהוב]]-[[סגול|סגלגל]]. הצמח נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, [[יחידת תפוצה|שיחידת התפוצה]] שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים). |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת ה[[צמחים מוגנים בישראל|צמחים המוגנים בישראל]].{{ערך טבע מוגן}}{{הערה|1={{nrg|עדי חשמונאי|הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה|350/929|28 במרץ 2012|1|2}}}} הערבים וכן יהודים יוצאי כורדיסטן, נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם [[בצל הגינה|בצל]] ובשר. |
הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת ה[[צמחים מוגנים בישראל|צמחים המוגנים בישראל]].{{ערך טבע מוגן}}{{הערה|1={{nrg|עדי חשמונאי|הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה|350/929|28 במרץ 2012|1|2}}}} הערבים וכן יהודים יוצאי כורדיסטן, נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם [[בצל הגינה|בצל]] ובשר. |
||
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים |
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ב[[רפואה העממית]] כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות [[כבד]], [[אלרגיה|אלרגיות]], [[בחילה]], [[סחרחורת]] ו[[לחץ דם]] נמוך. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־12:08, 21 בפברואר 2018
עכובית הגלגל | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | אסטראים |
משפחה: | מורכבים |
סוג: | עכובית |
מין: | עכובית הגלגל |
שם מדעי | |
Gundelia tournefortii ליניאוס, 1753 |
עכובית הגלגל (שם מדעי: Gundelia tournefortii, מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא צמח בעל פרחים וקוץ ממשפחת המורכבים.
גובהו של הצמח כ-25–45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים צהוב-סגלגל. הצמח נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, שיחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים).
בישראל, פורחת העכובית בחודשים מרץ-מאי.
העכובית במקורות
בעקבות התופעה האופיינית לצמח זה, שהוא מתגלגל בשדות, לשם הפצת זרעיו, נמשלו אויבי עם ישראל בתנ"ך ל"גלגל" בשני מקומות :
"לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק, וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי-רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה:" (ישעיהו י"ז י"ג). "אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ:" (תהלים פ"ג י"ד).
בספרות חז"ל הוא מופיע יחד עם הקנרס כצמח מאכל, בשם הדומה לשם הערבי של ימינו: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג).
שימושים רפואיים
הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל.[1][2] הערבים וכן יהודים יוצאי כורדיסטן, נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם בצל ובשר.
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ברפואה העממית כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך.
קישורים חיצוניים
- עכובית הגלגל, באתר ITIS (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר NCBI (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר צמח השדה
- עכובית הגלגל, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עכובית הגלגל, באתר Tropicos (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר GBIF (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר The Plant List (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר IPNI (באנגלית)
-
עכובית הגלגל- בסוף מחזור החיים שלה.
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ עדי חשמונאי, הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה, באתר nrg, 28 במרץ 2012