תפילת האדון – הבדלי גרסאות
מ ניסוח |
מ ←נוסח התפילה: ניסוח |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[קובץ:Pater3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנסיית אבינו שבשמים]] ב[[ירושלים]], שעל קירותיה תפילת האדון ב-143 לשונות, מצוירת על אריחי קרמיקה ארמניים.]] |
[[קובץ:Pater3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנסיית אבינו שבשמים]] ב[[ירושלים]], שעל קירותיה תפילת האדון ב-143 לשונות, מצוירת על אריחי קרמיקה ארמניים.]] |
||
על-פי הברית החדשה, |
על-פי הברית החדשה, ישו הציג את התפילה כדגם לתפילה ראויה הנאמרת ביחידות: {{ציטוטון|ואתה כי תתפלל, בוא בחדרך וסגור דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר|מתי, {{ברית חדשה|מתי|ו|6|תרגום=דליטש|ללא=ספר|קצר=כן}}}}. לפיכך, יש נוצרים הממעיטים בחשיבות תוכנה של התפילה וגורסים כי עיקרה הוא הדוגמה שהיא נותנת לתפילות הנוצריות. יש הגורסים כי לשון הריבוי ("אבינו", "לחם חוקנו" וכדומה) מורה על כך שהתפילה צריכה להיאמר בקהל, אולם על-פי הכתוב בברית החדשה אפשר להסיק שהיא תפילה הנאמרת ביחידות. |
||
יש המצביעים על הדמיון בין התפילה הזו, בפרט בשני הפסוקים הראשונים שלה, לתפילת ה[[קדיש]] ב[[יהדות]]. |
יש המצביעים על הדמיון בין התפילה הזו, בפרט בשני הפסוקים הראשונים שלה, לתפילת ה[[קדיש]] ב[[יהדות]]. |
||
גרסה מ־22:00, 21 בפברואר 2018
תפילת האדון, המכונה גם תפילת אבינו שבשמים, היא תפילה נוצרית המקובלת ברוב העדות והזרמים הנוצריים. היא נקראת כך כיוון שהיא מיוחסת לישו עצמו ("האדון" בפי הנוצרים), ומשום שהיא פותחת במילים "אבינו שבשמים". התפילה מופיעה בשתי גרסאות בספרי הבשורה (האוונגליונים) של הברית החדשה.
התפילה מוכרת גם בכינויה הלטיני "פּאטֶר נוֹסְטֶר" (Pater Noster), על-פי שתי המילים הראשונות בנוסחה הלטיני. הנוסח הלטיני של השם "תפילת האדון" הוא Oratio Dominica. השם היווני הוא: Η Κυριακή Προσευχή (אִי קיריאָקֵה פּרוֹסֶאוּכִי; "תפילת האדון" ביוונית קוינה).
נוסח התפילה
שתי הגרסאות של התפילה מופיעות בברית החדשה בבשורה על-פי מתי[1] ובבשורה על-פי לוקאס.[2] להלן התרגום העברי לנוסחי התפילה, מתוך תרגום דליטש לברית החדשה (בסוגריים מרובעים נתונים קטעים שדליטש מצא רק בגרסאות מאוחרות של הברית החדשה. מהתרגומים הושמטו קטעים שדליטש שם בסוגריים, כיוון שלדעתו אינם אותנטיים, אף שהופיעו בכתב היד היווני שממנו תרגם):
| הנוסח בבשורה על-פי מתי | הנוסח בבשורה על-פי לוקס |
| לכן כה תתפללו אבינו שבשמים, יתקדש שמך: תבוא מלכותך ייעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ: את לחם חוקנו תן לנו היום: וסלח לנו את חובותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו: ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן: | ויאמר אליהם כי תתפּללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ: את לחם חוקנו תן לנו יום-יום: וסלח לנו את חובתנו כי סולחים גם אנחנו לכל החייב לנו ואל תביאנו לידי ניסיון כי אם-הצילנו מן-הרע: |
על-פי הברית החדשה, ישו הציג את התפילה כדגם לתפילה ראויה הנאמרת ביחידות: ”ואתה כי תתפלל, בוא בחדרך וסגור דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר” (מתי, ו', 6, בתרגום דליטש). לפיכך, יש נוצרים הממעיטים בחשיבות תוכנה של התפילה וגורסים כי עיקרה הוא הדוגמה שהיא נותנת לתפילות הנוצריות. יש הגורסים כי לשון הריבוי ("אבינו", "לחם חוקנו" וכדומה) מורה על כך שהתפילה צריכה להיאמר בקהל, אולם על-פי הכתוב בברית החדשה אפשר להסיק שהיא תפילה הנאמרת ביחידות.
יש המצביעים על הדמיון בין התפילה הזו, בפרט בשני הפסוקים הראשונים שלה, לתפילת הקדיש ביהדות.
