בית המשפט העליון – הבדלי גרסאות
IsraelRosen (שיחה | תרומות) שופטים חדשים שנבחרו לעליון תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה |
||
שורה 278: | שורה 278: | ||
| |
| |
||
|} |
|} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
ס |
|||
⚫ | |||
כרשמים בבית המשפט העליון מכהנים הרשם [[גלעד לובינסקי]] והרשמת [[ליאת בנמלך]]. לכל שופט צוות ובו שני עוזרים משפטיים (בכיר וזוטר) - שניהם עורכי דין בהסמכתם, שני מתמחים לתקופה של שנה (כאשר לרוב החלפתם היא לסירוגין - אחד בכל חצי שנה) וכן מנהלת לשכה. לחלק מהשופטים מסייעים מתנדבים מחו"ל, שהם בדרך-כלל סטודנטים למשפטים במוסדות מובילים ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]] המגיעים לישראל לתקופה קצובה. |
כרשמים בבית המשפט העליון מכהנים הרשם [[גלעד לובינסקי]] והרשמת [[ליאת בנמלך]]. לכל שופט צוות ובו שני עוזרים משפטיים (בכיר וזוטר) - שניהם עורכי דין בהסמכתם, שני מתמחים לתקופה של שנה (כאשר לרוב החלפתם היא לסירוגין - אחד בכל חצי שנה) וכן מנהלת לשכה. לחלק מהשופטים מסייעים מתנדבים מחו"ל, שהם בדרך-כלל סטודנטים למשפטים במוסדות מובילים ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]] המגיעים לישראל לתקופה קצובה. |
גרסה מ־08:24, 23 בפברואר 2018
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
בית המשפט העליון הוא הגוף העומד בראש ההיררכיה של הרשות השופטת, ומהווה את המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.
בבית המשפט העליון מכהנים כיום 15 שופטים,[1] הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.[2]
משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.
חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.
סמכויות בית המשפט העליון
לבית המשפט העליון ארבע סמכויות עיקריות:
- בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), כלומר כבית משפט העוסק בעתירות נגד המדינה ונגד גופים ציבוריים ובנוסף רשאי לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
- ערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות המתקבלות בבית המשפט המחוזי. ערעורים על פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, הם ערעור בזכות. ערעורים על פסקי דין שנתן בית המשפט המחוזי כאשר הוא עצמו היה ערכאת הערעור (כלומר תיקים שהחלו בבית משפט השלום), וכן החלטות ביניים שניתנו בבית המשפט המחוזי - הם ערעורים ברשות בלבד, ויש לבקש את הרשות, בדרך של "בקשת רשות ערעור". בסמכות בית המשפט העליון לקבוע שאין הצדקה לדון בערעור ב"גלגול שלישי", וכך לדחותו על הסף ללא דיון בנוכחות הצדדים.
- דיון נוסף על פסקי דין שהוא עצמו נתן, אשר ראוי לדון בהם שוב ובהרכב מורחב. דיון נוסף מאושר על ידי נשיא בית המשפט העליון או על ידי מי שהוא מינה לכך, אם ההלכה שנפסקה עומד בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון, או אם בשל "חשיבותה, קשיותה או חידושה" של ההלכה ראוי לדון בה בהרכב מורחב.
- החלטה על קיומו של משפט חוזר, שבו דנים שוב בעניין פלילי שנפסק בו סופית, אם התברר כי ראיה שנתקבלה יסודה בשקר או בזיוף, או אם נתגלו עובדות חדשות או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם עיוות דין. משפט חוזר עשוי להתקיים בפני בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי.
הסמכות להורות על העברת מקום דיון לבית משפט אחר (למשל: העברת תיק תעבורה הנדון בבית המשפט לתעבורה בנצרת לבית משפט לתעבורה בת"א) - נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון.
סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע שני מצבים שבהם ייערך דיון נוסף:
- (א) עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
- (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לא די בכך שבהלכה שנקבעה יש חשיבות, חידוש, או קושי מסוימים, כנדרש בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, אלא נדרש גם שהחידוש, החשיבות או הקושי בהלכה שנקבעה הם מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון נוסף בסוגיה המשפטית. לפיכך, מצב שבו מתקיים דיון נוסף נדיר למדי, ועתירות רבות לדיון נוסף נדחות.
תקדים
סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה, קובע את עקרון התקדים המחייב, באומרו:
- (א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
- (ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.
משמעותו של עקרון זה היא שפסקי הדין של בית המשפט העליון משפיעים לא רק על המחלוקת הספציפית שהובאה להכרעתו, אלא גם על הנורמה הכללית בנושא זה. פסקי הדין מהווים לפיכך דרך שלישית (בנוסף לחקיקה ראשית וחקיקת משנה), לעיצוב הדין – תקדים מחייב.
מבנה בית המשפט העליון
על פי חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ועל פי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, מושבו של בית המשפט העליון הוא בירושלים.
בראש בית המשפט עומד נשיא (כיום הנשיאה היא השופטת אסתר חיות), ולצדו משנה לנשיא. בבית המשפט העליון מכהנים מספר שופטים הנקבע על ידי הכנסת. כיום מספר השופטים עומד על 15. בעת הקמת בית המשפט העליון הוא עמד על שבעה, כאשר רק חמישה אוישו בפועל, ובשנת 1953 הועלה ל-9. כבר בשנת 1958 בקשו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון להרחיב את מספר השופטים ל-11 בגלל עומס העבודה על השופטים,[3] אולם מספר השופטים הוגדל ל-10 רק בתחילת 1963.[4][5] באמצע שנות השבעים הורחב מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-10 ל-11 עם מינויו של מאיר שמגר. בית המשפט הורחב שוב בתחילת 1992 עם מינויו של מישאל חשין לשופט ה-12. בשנת 1994 הורחב מספר השופטים ל-14 ובשנת 2009 הועלה מספר השופטים ל-15. לא תמיד היו כל תקני השופטים בבית המשפט העליון מאוישים. בשנים 1996–1999 מונה רק שופט אחד לבית המשפט העליון, אף על פי שבשנים 1997–1998 פרשו שלושה שופטים, וכך ירד מספר השופטים ל-12. בשנת 2004 חזר מספר השופטים להיות 14, אולם לאחר פרישת ארבעה שופטים בשנים 2004–2006 ירד מספר השופטים ל-10 מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים לא הגיעה להסכמה על מינוי שופטים.
בבית המשפט העליון מכהנים שופטים במינוי של קבע (עד גיל 70), כשבראשם נשיא בית המשפט העליון. בנוסף, לעיתים כיהנו בבית המשפט העליון שופטים מעטים במינוי זמני. בעבר היה זה תנאי לקבלת מינוי של קבע בעליון אך מאז שנת 2007, אז מינה שר המשפטים דניאל פרידמן את עורכי הדין מהשוק הפרטי חנן מלצר ויורם דנציגר לשופטים בעליון ללא שכיהנו קודם לכן במינוי זמני ואף לא כיהנו כשופטים כלל, הופסק הנוהג של מינוי זמני לעליון.
הקמת בית המשפט העליון וההיסטוריה המוקדמת שלו
- ערך מורחב – מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי פעל בית המשפט העליון המנדטורי במגרש הרוסים בירושלים וכלל שישה-שבעה שופטים קבועים. בתחילה היו שני שופטים מוסלמים, שני שופטים יהודים, שופט נוצרי ושופט בריטי ומשנת 1944 בית המשפט כלל ארבעה שופטים בריטים, שופט מוסלמי ושופט יהודי.[6]
בית המשפט העליון הישראלי הוקם ב-22 ביולי 1948, בהצבעה חשאית של מועצת המדינה הזמנית שאישרה את חמשת השופטים שהוצעו על ידי שר המשפטים והממשלה הזמנית.[7] בית המשפט העליון הישראלי נפתח בטקס חגיגי ב-14 בספטמבר 1948 במקום מושבו של בית המשפט העליון המנדטורי.[8]
חמשת השופטים שנבחרו היו משה זמורה, שנבחר לנשיא, שהיה שותפו של שר המשפטים, פנחס רוזן, במשרד עורכי דין בעבר ובמהלך הזמן הוכיח בקיאות בדין, עצמאות שיפוטית ומנהיגות. כן נבחרו ד"ר יצחק אולשן, לימים מחליפו של זמורה בכהונת הנשיא, מנחם דונקלבלום, שניאור זלמן חשין שהיה שופט מחוזי בתל אביב בימי המנדט הבריטי והרב פרופ' שמחה אסף. השופט גד פרומקין, ששימש כשופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי במשך 28 שנים לא נכלל במועמדים לבית המשפט העליון, למרות היותו מועמד טבעי לתפקיד והיות מרבית ההרכב חסר ניסיון משפטי.[9][10]
הרב אסף, שהיה קודם למינויו רקטור האוניברסיטה העברית, היה חסר השכלה משפטית פורמלית, אך נבחר כדי לתת ייצוג גם לחוגים הדתיים, וכפי הנראה לא נמצא ביניהם משפטן בדרגה ראויה באותה תקופה. לפיכך קובע החוק כי לכהונת שופט בית המשפט העליון יכול להיבחר גם אדם שהוא "משפטאי מובהק", כדוגמת הרב אסף. מאז מינויו של אסף לא נעשה שימוש בסעיף זה.
בעת הקמת המדינה ההנחה הרווחת הייתה שבית המשפט העליון יתמקם בתל אביב, מאחר שטרם הוכרה ירושלים כחלק ממדינת ישראל.[11] תזכיר של מנחם דונקלבלום הציע למקם את בית המשפט העליון בתל אביב או בחיפה. בעקבות בעיות במציאת מבנה הולם ודיור לשופטים בתל אביב, הוצע במשרד המשפטים לשכן את בית המשפט העליון בנתניה.[12] אולם הדרישה לקבוע את משכנו בירושלים[13] הייתה על העליונה ונקבע שבית המשפט העליון ישכון בירושלים.[14] בכך הוא היה אחד מהמוסדות הראשונים במדינת ישראל שקבעו מושבם בירושלים. שנים רבות היה משכנו ב"מגרש הרוסים", עד אשר עבר בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים למשכנו החדש בקריית הממשלה בגבעת רם.
המשפט הראשון שבו דנו שופטי בית המשפט העליון היה ע"פ 1/48 סילבסטר נ. היועץ המשפטי פ"ד א, 19. עניין זה היה עניינו של אדם, עובד חברת החשמל, שהורשע בריגול. בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק, בפסק דין המהווה עד היום תקדים בדיני הדיון הפלילי.
בחירת שופטים לבית המשפט העליון
שופטי בית המשפט העליון נבחרים בידי הוועדה לבחירת שופטים. מרביתם מגיעים לתפקיד לאחר שכיהנו שנים רבות בבתי משפט מחוזיים. בנוסף, רבים מאלו שכיהנו בתפקיד פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה מונו ישירות כשופטים בבית המשפט העליון, בהם חיים כהן, מאיר שמגר, גבריאל בך, פרופ' אהרן ברק, פרופ' יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין, דורית ביניש ועדנה ארבל, החוק תוקן וישנה תקופת צינון בת 18 חודשים על מינוי של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לבית המשפט העליון. מינוי עורכי-דין מהמגזר הפרטי ישירות לכהונת שופט בבית המשפט העליון הוא נדיר. ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן מונו בשנת 2007 לבית המשפט העליון השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר, שהיו עורכי דין במגזר הפרטי.
נשיא בית המשפט העליון מתמנה על ידי הוועדה לבחירת שופטים מבין שופטי בית המשפט העליון המציעים את מועמדותם. כאשר נשיא מסיים את תפקידו, הנוהג בין השופטים הוא כי רק השופט הוותיק ביותר מציע את מועמדותו ("שיטת הסניוריטי"), וזאת כדי למנוע סכסוכים בין השופטים, להפחית את התלות בחברי הרשות המחוקקת והמבצעת, ולמנוע פגיעה במעמד בית המשפט שעלולה להיווצר בגין העלאת טענות נגד המועמדים במסגרת ההשוואה ביניהם. התוצאה היא ששופט שבעת מינויו לבית המשפט העליון הוא צעיר יותר מכל שופטי העליון המכהנים צפוי להפוך, בסופו של דבר, לנשיא.
תיקון בחוק משנת 2007, ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, קצב את כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא, לתקופה מרבית של שבע שנים.
סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי כהונת שופט תסתיים בגיל 70. סעיף 15 לחוק בתי המשפט קובע כי בתום תקופת כהונתו מוקצבים לשופט שלושה חודשים נוספים כדי להשלים את פסקי הדין שהחל לכתוב לפני מועד יציאתו לגמלאות.
לפי תיקון בחוק משנת 2008, שיזם חבר הכנסת גדעון סער, שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי רוב מיוחס של חברי הוועדה לבחירת שופטים – כלומר, לפחות שבעה מבין תשעת חברי הוועדה.
הרכב בית המשפט העליון
נשיאי בית המשפט העליון
- ערך מורחב – נשיא בית המשפט העליון
- משה זמורה (14 בספטמבר 1948)
- יצחק אולשן (1 באוגוסט 1954)
- שמעון אגרנט (18 במרץ 1965)
- יואל זוסמן (8 בספטמבר 1976)
- משה לנדוי (5 במרץ 1980)
- יצחק כַהן (30 באפריל 1982)
- מאיר שמגר (27 בנובמבר 1983)
- אהרן ברק (13 באוגוסט 1995)
- דורית ביניש (14 בספטמבר 2006)
- אשר דן גרוניס (28 בפברואר 2012)
- מרים נאור (15 בינואר 2015)
- אסתר חיות (26 באוקטובר 2017)
ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון
תפקיד | דיוקן | שם
(שנת לידה) |
תחילת הכהונה | מועד פרישה צפוי | תפקידים קודמים | הערות | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שנה עברית | שנה לועזית | תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||
נשיאה | אסתר חיות
(1953) |
ה'תשס"ד | 2004 | א' בחשוון ה'תשפ"ד | 16 באוקטובר 2023 | עורכת דין, שופטת מחוזית | מכהנת כנשיאת ביהמ"ש העליון החל מ-26 באוקטובר 2017
חברת הוועדה לבחירת שופטים | |
משנה לנשיאה | חנן מלצר
(1951) |
ה'תשס"ז | 2007 | ל' בניסן ה'תשפ"א | 12 באפריל 2021 | עורך דין פרטי | מכהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון החל מ-30 באוקטובר 2017
מכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 חבר הוועדה לבחירת שופטים. | |
שופט | יורם דנציגר
(1953) |
ה'תשס"ח | 2007 | י"ג באדר ה'תשע"ח | 28 בפברואר 2018 | עורך דין פרטי | חבר הוועדה לבחירת שופטים
ב-2011 שהה בחופשה בת חצי שנה עקב חקירה פלילית (שהסתיימה בסגירת התיק מחוסר אשמה) הודיע על כוונתו לפרוש פרישה מוקדמת בסוף פברואר 2018. | |
שופט | ניל הנדל
(1952) |
ה'תש"ע | 2009 | כ"ו בניסן ה'תשפ"ב | 27 באפריל 2022 | סגן נשיא בית משפט מחוזי | מכהן כמ"מ יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 | |
שופט | עוזי פוגלמן
(1954) |
ה'תש"ע | 2009 | ד' בתשרי ה'תשפ"ה | 6 באוקטובר 2024 | מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שופט מחוזי | צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2023 | |
שופט | יצחק עמית
(1958) |
ה'תש"ע | 2009 | ל' בתשרי ה'תשפ"ט | 20 באוקטובר 2028 | שופט מחוזי | צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2024 | |
שופט | נעם סולברג
(1962) |
ה'תשע"ב | 2012 | ט' בשבט ה'תשצ"ב | 22 בינואר 2032 | שופט מחוזי | צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2028 | |
שופט | אורי שהם
(1948) |
ה'תשע"ב | 2012 | כ"ב באב ה'תשע"ח | 3 באוגוסט 2018 | הפרקליט הצבאי הראשי, שופט מחוזי | ||
שופטת | דפנה ברק ארז
(1965) |
ה'תשע"ב | 2012 | כ"א בטבת ה'תשצ"ה | 2 בינואר 2035 | דיקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב | צפויה להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2032 | |
שופט | מני מזוז
(1955) |
ה'תשע"ה | 2014 | ב' באייר ה'תשפ"ה | 30 באפריל 2025 | היועץ המשפטי לממשלה | ||
שופטת | ענת ברון
(1953) |
ה'תשע"ה | 2015 | כ"ז בתשרי ה'תשפ"ד | 12 באוקטובר 2023 | שופטת מחוזית | ||
שופט | ג'ורג' קרא
(1952) |
ה'תשע"ז | 2017 | כ"ח באייר ה'תשפ"ב | 29 במאי 2022 | סגן נשיא בית משפט מחוזי | ||
שופט | דוד מינץ
(1959) |
ה'תשע"ז | 2017 | כ"ג באייר ה'תשפ"ט | 8 במאי 2029 | שופט מחוזי | ||
שופט | יוסף אלרון
(1955) |
ה'תשע"ח | 2017 | כ"ז באלול ה'תשפ"ה | 20 בספטמבר 2025 | נשיא בית משפט מחוזי | ||
שופטת | יעל וילנר
(1959) |
ה'תשע"ח | 2017 | י"ג בתשרי ה'תש"ץ | 22 בספטמבר 2029 | שופטת מחוזית |
סעיף 26 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 קובע כי: ”בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.” כיום מכהנים בבית המשפט העליון 15 שופטים.
ב-22 בפברואר 2018 בחרה הועדה לבחירת שופטים בפרופסור אלכס שטיין ואת השופט עופר גרוסקופף לכהן כשופטים בבית המשפט העליון. הם יבואו במקומם של השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, הצפויים לפרוש במהלך שנת 2018.
כרשמים בבית המשפט העליון מכהנים הרשם גלעד לובינסקי והרשמת ליאת בנמלך. לכל שופט צוות ובו שני עוזרים משפטיים (בכיר וזוטר) - שניהם עורכי דין בהסמכתם, שני מתמחים לתקופה של שנה (כאשר לרוב החלפתם היא לסירוגין - אחד בכל חצי שנה) וכן מנהלת לשכה. לחלק מהשופטים מסייעים מתנדבים מחו"ל, שהם בדרך-כלל סטודנטים למשפטים במוסדות מובילים בארצות הברית ובאירופה המגיעים לישראל לתקופה קצובה.
שופטי בית המשפט העליון בעבר
שנת לידה | שם | תחילת כהונה בעליון | סיום כהונתו | תפקידים קודמים | סיבת סיום |
---|---|---|---|---|---|
1888 | משה זמורה | 1948 | 1954 | עורך דין פרטי, יו"ר בית הדין של ההסתדרות הציונית | פרש עקב מחלה |
1895 | יצחק אולשן | 1948 | 1965 | עורך דין פרטי | הגיע לגיל פרישה |
1889 | מנחם דונקלבלום | 1948 | 1951 | עורך דין פרטי | נפטר |
1903 | שניאור זלמן חשין | 1948 | 1959 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | נפטר |
1889 | שמחה אסף | 1948 | 1953 | פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים | נפטר |
1900 | משה זילברג | 1950 | 1970 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | הגיע לגיל פרישה |
1906 | שמעון אגרנט | 1950 | 1976 | נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה | הגיע לגיל פרישה |
1907 | צבי ברנזון | 1953 | 1977 | עורך דין, תפקידים בשירות המדינה | הגיע לגיל פרישה |
1910 | יואל זוסמן | 1953 | 1980 | שופט בבית המשפט המחוזי | פרש עקב מחלה |
1900 | דוד גויטיין | 1953 | 1961 | עורך דין פרטי, שגריר | נפטר |
1912 | משה לנדוי | 1953 | 1982 | שופט בית המשפט המחוזי בחיפה | הגיע לגיל פרישה |
1910 | אלפרד ויתקון | 1954 (החליף את זמורה) | 1980 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | הגיע לגיל פרישה |
1911 | חיים כהן | 1960 (החליף את חשין) | 1981 | היועץ המשפטי לממשלה | הגיע לגיל פרישה |
1907 | אליהו מני | 1962 (החליף את גויטיין) | 1977 | נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים | הגיע לגיל פרישה |
1910 | בנימין הלוי | 1963 (הגדלת מספר השופטים) | 1969 | שופט בבית המשפט המחוזי | פרש |
1905 | יצחק קיסטר | 1965 (החליף את אולשן) | 1975 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | הגיע לגיל פרישה |
1913 | יצחק כהן | 1970 (החליף את הלוי) | 1983 | הגיע לגיל פרישה | |
1908 | משה עציוני | 1971 (החליף את זילברג) | 1978 | נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה | הגיע לגיל פרישה |
1907 | בן ציון שרשבסקי | 1975 (החליף את קיסטר) | 1977 | נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים | הגיע לגיל פרישה |
1925 | מאיר שמגר | 1975 (הגדלת מספר השופטים) | 1995 | היועץ המשפטי לממשלה | הגיע לגיל פרישה |
1918 | מרים בן פורת | 1977 (החליפה את אגרנט) | 1988 | נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים | הגיעה לגיל פרישה |
1910 | שלמה אשר | 1977 | 1980 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1923 | מנחם אלון | 1977 | 1993 | פרופסור למשפט עברי | הגיע לגיל פרישה |
1910 | דוד בכור | 1978 | 1980 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1936 | אהרן ברק | 1978 | 2006 | היועץ המשפטי לממשלה | הגיע לגיל פרישה |
1921 | משה בייסקי | 1979 | 1991 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1933 | שלמה לוין | 1980 | 2003 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1919 | משה כהן | 1981 | 1982 | שופט בבית המשפט המחוזי | נפטר |
1914 | יהודה כהן | 1982 | 1984 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1925 | דב לוין | 1982 | 1995 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1927 | גבריאל בך | 1982 | 1997 | פרקליט המדינה | הגיע לגיל פרישה |
1923 | שושנה נתניהו | 1982 | 1993 | שופטת בבית המשפט המחוזי | הגיעה לגיל פרישה |
1919 | אברהם חלימה | 1984 (החליפו את יצחק ויהודה כהן) | 1989 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1931 | אליעזר גולדברג | 1984 (החליפו את יצחק ויהודה כהן) | 1998 | שופט בבית המשפט המחוזי | התמנה למבקר המדינה |
1923 | יעקב מלץ | 1988 (החליף את בן פורת) | 1993 | שופט בבית המשפט המחוזי, מבקר המדינה | הגיע לגיל פרישה |
1934 | תיאודור אור | 1989 (החליף את חלימה) | 2004 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1935 | אליהו מצא | 1991 (החליף את בייסקי) | 2005 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1936 | מישאל חשין | 1992 (הגדלת מספר השופטים) | 2006 | משנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין פרטי | הגיע לגיל פרישה |
1931 | יצחק זמיר | 1994 | 2001 | היועץ המשפטי לממשלה | הגיע לגיל פרישה |
1934 | דליה דורנר | 1994 | 2004 | שופטת בבית המשפט המחוזי | הגיעה לגיל פרישה |
1927 | צבי טל | 1994 | 1997 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1933 | טובה שטרסברג-כהן | 1994 | 2003 | שופטת בבית המשפט המחוזי | הגיעה לגיל פרישה |
1930 | יעקב קדמי | 1994 | 2000 | ראש אגף החקירות, שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1935 | יעקב טירקל | 1995 (החליף את דב לוין) | 2005 | נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע | הגיע לגיל פרישה |
1942 | דורית ביניש | 1995 (החליפה את שמגר) | 2012 | פרקליטת המדינה | הגיעה לגיל פרישה |
1933 | יצחק אנגלרד | 1997 (החליף את בך) | 2003 | פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים | הגיע לגיל פרישה |
1942 | אליעזר ריבלין | 2000 | 2012 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1941 | אילה פרוקצ'יה | 2001 | 2011 | שופטת בבית המשפט המחוזי | הגיעה לגיל פרישה |
1941 | אדמונד לוי | 2001 | 2011 | שופט צבאי, שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1944 | עדנה ארבל | 2004 | 2014 | שופטת בבית המשפט המחוזי, פרקליטת המדינה | הגיעה לגיל פרישה |
1945 | אשר דן גרוניס | 2003 | 2015 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1952 | צבי זילברטל | 2012 | 2017 | סגן נשיא בבית משפט מחוזי | פרש |
1947 | אליקים רובינשטיין | 2004 | 2017 | מזכיר הממשלה, שופט בבית המשפט המחוזי, היועץ המשפטי לממשלה | הגיע לגיל פרישה |
1947 | סלים ג'ובראן | 2004 | 2017 | שופט בבית המשפט המחוזי | הגיע לגיל פרישה |
1947 | מרים נאור | 2003 | 2017 | סגן בכיר לפרקליט המדינה, שופטת מחוזי, סגנית נשיא לבית משפט לעניינים מנהליים, המשנה לנשיא בית המשפט העליון |
הגיעה לגיל פרישה |
שופטים שכיהנו במינוי זמני בבית המשפט העליון[15]
שנת לידה | שם | תחילת כהונה בעליון | סיום כהונה זמנית | תפקידים קודמים | מינוי קבע |
---|---|---|---|---|---|
1906 | שמעון אגרנט | 1948 | 1950 | נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה | מונה במינוי קבע מיד אחר סיום המינוי הזמני |
1900 | משה זילברג | 1948 | 1950 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | מונה במינוי קבע מיד אחר סיום המינוי הזמני |
1908 | צבי עלי בקר | 1950 | 1952 | משנה ליועץ המשפטי לממשלה ושופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לא מונה במינוי קבע |
1905 | בנימין זהר[16] | 1951 | 1952 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים ובחיפה | לא מונה במינוי קבע |
1910 | יואל זוסמן | 1951 | 1953 | שופט בבית המשפט המחוזי | כיהן שנתיים במינוי זמני ומייד אחר כך מונה במינוי קבע |
1912 | משה לנדוי | 1951 | 1953 | שופט בית המשפט המחוזי בחיפה | כיהן שנתיים במינוי זמני ומייד אחר כך מונה במינוי קבע |
1904 | ישראל לוין | 1951 | 1952 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1910 | אלפרד ויתקון | 1951 | 1952 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לאחר כשנתיים מונה במינוי קבע |
1907 | בן ציון שרשבסקי | 1951 | 1952 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לאחר 23 שנה מונה במינוי קבע |
1909 | זאב צלנטר | 1952 | 1953 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1910 | בנימין הלוי | 1952 | 1953 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר 10 שנים מונה במינוי קבע |
1913 | בנימין כהן[17] | 1966 | 1966 | שופט בבית המשפט המחוזי | לא מונה במינוי קבע |
1908 | משה עציוני | 1966 | 1967 | נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה | לאחר שלוש שנים מונה במינוי קבע |
1913 | יצחק כהן | 1967 | 1970 | כיהן מספר קדנציות במינוי זמני שבסיומן מונה במינוי קבע | |
1910 | שלמה אשר | 1974 | 1975 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר שנתיים מונה במינוי קבע |
1921 | משה בייסקי | 1975 | 1976 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר 3 שנים מונה במינוי קבע |
1918 | מרים בן פורת | 1976 | 1977 | נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים | מונתה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1910 | דוד בכור | 1977 | 1978 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1933 | שלמה לוין | 1977 | 1978 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר שנתיים מונה במינוי קבע |
1935 | יעקב טירקל | 1980 | 1981 | שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע | שימש בכהונה זמנית נוספת בין 1983 - 1984 ולאחר 10 שנים מונה במינוי קבע |
1926 | הדסה בן-עתו | 1980 | 1981 | שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונתה במינוי קבע |
1925 | דב לוין | 1981 | 1982 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1913 | יצחק שמשון שילה[18] | 1981 | 1982 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1914 | יהודה כהן | 1981 | 1982 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1923 | שושנה נתניהו | 1981 | 1982 | שופטת בבית המשפט המחוזי | מונתה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1923 | אלישע שינבוים | 1982 | 1982 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1919 | אברהם חלימה | 1982 | 1983 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר שנה מונה במינוי קבע |
1934 | תיאודור אור | 1982 | 1983 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר 6 שנים מונה במינוי קבע |
1931 | אליעזר גולדברג | 1983 | 1984 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1919 | חנה אבנור | 1983 | 1983 | שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונתה במינוי קבע |
יהודה וייס | 1984 | 1984 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לא מונה במינוי קבע | |
1933 | טובה שטרסברג-כהן | 1984 | 1984 | שופטת בבית המשפט המחוזי | לאחר 10 שנים מונתה במינוי קבע |
1925 | מרדכי בן דרור | 1985 | 1985 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1923 | יעקב מלץ | 1986 | 1987 | שופט בבית המשפט המחוזי | מייד לאחר המינוי הזמני מונה למבקר המדינה ושנה לאחר מכן מונה במינוי קבע |
1926 | אליהו וינוגרד | 1987 | 1987 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1925 | שולמית ולנשטיין | 1988 | 1989 | שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונתה במינוי קבע |
1929 | חנוך אריאל | 1988 | 1989 | שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה | לא מונה במינוי קבע אך 10 שנים אחר כך ב-1998 מונה שוב לכהונה זמנית עד 1999 |
1929 | שאול אלוני | 1989 | 1990 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1935 | אליהו מצא | 1989 | 1990 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר שנה מונה במינוי קבע |
1930 | יעקב קדמי | 1989 | 1989 | שופט בבית המשפט המחוזי | לאחר חצי שנה מונה למנהל בתי המשפט. החל משנת 1994 מונה במינוי קבע |
1942 | מיכאל בן יאיר | 1990 | 1990 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לא מונה במינוי קבע |
1927 | צבי טל | 1993 | 1994 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1934 | דליה דורנר | 1993 | 1994 | שופטת בבית המשפט המחוזי | מונתה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1936 | יוסף גולדברג[19] | 1997 | 1998 | שופט בבית המשפט המחוזי | לא מונה במינוי קבע |
1951 | יוסף אלון | 2007 | 2008 | שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע | לא מונה במינוי קבע |
1931 | מנחם אילן | 1998 | 1999 | נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונה במינוי קבע |
1932 | עבד א-רחמן זועבי | 1999 | 1999 | סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת | לא מונה במינוי קבע |
1942 | אליעזר ריבלין | 1999 | 2000 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1941 | אילה פרוקצ'יה | 2000 | 2001 | שופטת בבית המשפט המחוזי | מונתה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1941 | אדמונד לוי | 2000 | 2001 | שופט צבאי, שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1948 | מרים נאור | 2001 | 2002 | שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים | לאחר כשנה מסיום הכהונה הזמנית מונתה במינוי קבע |
1945 | אשר דן גרוניס | 2002 | 2003 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1946 | דבורה ברלינר | 2006 | 2007 | סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב | לא מונתה במינוי קבע |
1947 | סלים ג'ובראן | 2003 | 2004 | שופט בבית המשפט המחוזי | מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1953 | אסתר חיות | 2003 | 2004 | שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב | מונתה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני |
1942 | יהונתן עדיאל | 2004 | 2005 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לא מונה במינוי קבע |
1948 | דוד חשין | 2006 | 2007 | שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים | לא מונה במינוי קבע |
1954 | עוזי פוגלמן | 2007 | 2008 | שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב | לאחר שנה מונה במינוי קבע |
הדמוגרפיה של בית המשפט העליון
להרכבו של בית המשפט העליון נודעת לא רק משמעות משפטית, אלא גם משמעות ציבורית וחברתית, משום חשיבות הנושאים הנדונים בבית המשפט ובגלל עקרון התקדים. לפי גישת הריאליזם המשפטי, ביושבו על כס השיפוט, מביא אתו השופט לא רק את כישוריו המשפטיים, אלא גם את השקפת עולמו. על כן, לפי גישה זו, יש חשיבות לניתוח דמוגרפי של בית המשפט העליון.
עם הקמתו בשנת 1948 היה בית המשפט העליון מורכב משופטים גברים יהודים אשכנזים בלבד, שאחד מהם דתי. כעבור 14 שנה מונה שופט ספרדי ראשון, אליהו מני. בהרכב הנוכחי (נכון לאוגוסט 2017) נכללים 11 שופטים ממוצא אשכנזי, שני שופטים ממוצא מזרחי ושופט אחד ערבי.
אשה ראשונה, מרים בן פורת, מונתה לבית המשפט העליון בשנת 1977, 29 שנים לאחר הקמתו, ובשנת 1982 הצטרפה אליה שושנה נתניהו. לאחר פרישתה של נתניהו בשנת 1993 שב בית המשפט העליון להיות ללא ייצוג נשי, אולם בשנת 1994 מונו שתי שופטות חדשות - דליה דורנר וטובה שטרסברג כהן. לאחר מינוין של דורית ביניש (1995) ואילה פרוקצ'יה (2001) הגיע מספר השופטות המכהנות לארבע. בשנים 2003–2004 פרשו שטרסברג כהן ודורנר, ותחתיהן מונו מרים נאור, עדנה ארבל ואסתר חיות, כך שבין השנים 2004 - 2011 כיהנו בבית המשפט העליון חמש שופטות. בשנת 2011 פרשה פרוקצ'יה, בשנת 2012 פרשה ביניש, באותה השנה מונתה דפנה ברק ארז. בשנת 2014 פרשה ארבל וב-2015 מונתה ענת ברון. בשנת 2017 פרשה נאור ומונתה יעל וילנר.
כיום, אם כן, מכהנות ארבע שופטות בבית המשפט העליון: אסתר חיות, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ויעל וילנר. הגידול במספר הנשים משקף לא רק את השינוי במעמד האשה, אלא גם את הגידול המשמעותי במספר הנשים במערכת המשפטית, בפרט בשירות המדינה. כהונה ראשונה של אישה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון החלה בספטמבר 2006, לאחר פרישתו של נשיא בית-המשפט העליון אהרן ברק. במועד זה התמנתה לתפקיד דורית ביניש שהייתה השופטת הוותיקה ביותר בבית-המשפט העליון באותה עת.
בשנת 2004 מונה לראשונה שופט ערבי, סלים ג'ובראן, למינוי של קבע בבית המשפט העליון (השופט ג'ובראן השתתף בהרכבו של בית המשפט העליון גם קודם לכן, במינוי זמני. לפני כן כיהן במינוי זמני גם השופט הערבי עבד אל-רחמן זועבי).
כיום מכהנים בבית המשפט העליון ארבעה שופטים דתיים: ניל הנדל, נועם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר.
מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון
תקדימים אחדים של בית המשפט העליון עוררו מחלוקת בקהילה המשפטית, ולעיתים הביאה פסיקה, שלא מצאה חן בעיני המחוקק, לתיקונו של החוק. דוגמאות:
- פסק דין אפרופים, שניתן בשנת 1995 ושינה את ההלכה הנוהגת בפרשנות החוזה. מבקריו של פסק הדין טענו שהוא פוגע בעקרונות של ודאות מסחרית ומשפטית בהקשר לפרשנות חוזים. בינואר 2011 התקבל בכנסת תיקון לחוק החוזים שנועד לשנות את הלכת אפרופים ולהגביר את הוודאות המשפטית, אולם עד שבית המשפט יפסוק בעניין זה, קשה להעריך אם מטרה זו הושגה.
- פסק דין ורד פרי, שניתן בשנת 2009, הביא להכרה בהוצאות של אם עובדת להשגחה על ילדיה. תוצאת הפסיקה לא הייתה לרוחה של רשות המסים בישראל, לא רק בשל השפעתה הישירה על גביית מס הכנסה מהורים עובדים (להערכת האוצר התרת הוצאות השגחה על ילדים כרוכה באובדן הכנסות ממסים בסך 2.5 מיליארד ש"ח), אלא גם בהשפעתה על הכרה בהוצאות נוספות בעלות אופי דומה (כגון הוצאות נסיעה למקום העבודה וחזרה). עקב כך תוקנה פקודת מס הכנסה, ונקבע בה במפורש שהוצאה כזו לא תוכר.
חשיבותו של בית המשפט העליון בהוויה הציבורית בישראל רבה. לפי הסקרים נמצא אמון הציבור בבית המשפט העליון בשחיקה מתמדת. לפי סקר "המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה" שנערך בשנת 2008 ירד האמון בבית המשפט מתחת ל-50%.[20] לפי סקר "מדד שלטון החוק" שערך הפרופסור אריה רטנר, אמון הציבור בבית המשפט העליון ירד מאמון של 80% בשנת 2000 ל-60% בשנת 2014 ול-49% בשנת 2017.[21]
לפתחו של בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, מגיעות פעמים רבות עתירות בעלות משמעות פוליטית, העוסקות בנושאים השנויים במחלוקת בציבור. על פסיקתו של בג"ץ בעתירות כאלה נמתחת ביקורת הן מהמתנגדים לעצם התערבותו בנושאים אלו, הן על ידי מי שהפסיקה אינה לרוחו.
בשנת 2011, במסגרת דיון בכנסת בחוקים שנועדו לשנות את פני בית המשפט העליון, מתח השר עוזי לנדאו ביקורת חריפה על בית המשפט העליון: "אין בהרכב שופטי בית המשפט העליון פלורליזם, אלא יש בו אליטיסטיות אשכנזית. הוא שמאלני, פוליטי, מנותק מיהדות ולעיתים מהמציאות ומרשה לעצמו לפלוש לתחומים לא לו".[22] בנאום יוצא דופן שנשאת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כשבועיים לאחר מכן, אמרה כי "משך מספר שנים מתנהל מסע התופס תאוצה משנה לשנה, במטרה להחליש את מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון. זהו מסע של דה-לגיטימציה שבראשו עומדים מספר פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרי ממשלה, שמנצלים את חסינותם ומוסרים לציבור הרחב מידע מוטעה ומטעה שהידרדר להסתה המופנית נגד בית המשפט, נגד חבר שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית".[23]
בקרב חלק מחוגי הימין ישנה תחושה כי בית המשפט העליון מקדם אידאולוגיה שמאלנית וכי מבחינה פוליטית חסר בו ייצוג מאוזן של חלקי העם. למשל, כתב מעריב לשעבר מנחם רהט כתב: "באמצעות מערכת משפטית אליטיסטית, שאיש לא בחר בה, והמשכפלת עצמה בשיטת חבר מביא חבר, מצליח השמאל הקיצוני להכניע את הדמוקרטיה".[24] גם ח"כ יריב לוין מתח פעמים רבות ביקורת חריפה על החלטות בית המשפט העליון ועל הליך המינויים של שופטיו. מנגד, חלק מחוגי השמאל סבורים שבית המשפט העליון מאמץ יותר מדי את עמדות מערכת הביטחון, וכך למשל טען עורך הדין מיכאל ספרד: "בג"ץ הכשיר כל פרקטיקה, כל מדיניות, ב-99% מהמקרים צה"ל קיבל את מה שביקש... להבנתי, בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש".[25]
אישי ציבור חרדים נמנעים באופן מסורתי מלעתור לבית המשפט העליון נגד עוולות הפוגעות בציבור החרדי, בשל אי הכרה בסמכותו של בית המשפט (המבוססת על תפיסה שהסמכות העליונה היא הלכתית ולא אזרחית-ממלכתית[דרוש מקור]) ועקב חוסר אמון בבית המשפט. אפילו במרבית העתירות בנושאי חרדים (שהגישו גורמים לא חרדים), נמנעו אישי ציבור מלהציג את תשובתם בפני בית המשפט, ומתוך הנחה ש"המשחק מכור מראש".[26]
קביעת הרכבי השופטים בדיונים בבית המשפט העליון
רוב הדיונים בבית המשפט מתקיימים לפני הרכב של שלושה שופטים. צווי מניעה זמניים (בערעורים), עיכוב ביצוע פסקי דין, מעצרים, וצווי ביניים של בית המשפט בשבתו כבג"ץ, ניתנים על ידי שופט יחיד. במקרים מסוימים, רשאי הרכב השופטים הדן בתיק להחליט על הרחבת ההרכב. גם לנשיא בית המשפט סמכות להרחיב את ההרכב. בדיון נוסף ההרכב יהיה של חמישה שופטים לפחות. ככל שהנושא הנדון חדש ועקרוני יותר, ההרכב רחב יותר. בכל מקרה, ההרכב יכיל מספר אי-זוגי של שופטים.
על פי חוק בתי המשפט, הרכב השופטים נקבע על פי החלטת נשיא בית המשפט העליון. עם זאת, בדרך כלל הרכב השופטים שיושבים בדיון נקבע בידי מזכירות בית המשפט באופן אקראי ולפי יומן בית המשפט [דרוש מקור]. לפי עדותה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין, תיקים רגישים מועברים על ידי צוות היומן ללשכת הנשיאה שמעבירה הנחייה שקובעת את זהותו ראש ההרכב שישב בדין; יתרה מכך, בתיקים שבהם נערך דיון נוסף ההרכבים נקבעים באופן בלעדי על ידי הנשיאה, ולפי עדותה היא בוחרת אותם בדרך כלל משיקולי ותק ואילוצי לוח זמנים.[27] התוצאה מהדברים היא שנשיא בית המשפט יכול לקבוע ששופט מסוים לא ישב בתיק ספציפי גם בלי לתת הנחיה מפורשת וזאת על ידי קביעת ראש הרכב עם ותק נמוך יותר. בנוסף, כיוון שלנשיא בית המשפט העליון יש סמכות להרחיב את המותב או לאשר קיומו של דיון נוסף, בפועל יש לו השפעה רבה על הפסיקה בכלל ההרכבים בבית המשפט העליון.
נעמי לוויצקי בספרה "העליונים" טענה שהנשיאה מרים נאור ניהלה ויכוח סוער עם השופט מני מזוז שהתנגד להריסת בתי מחבלים, שלאחריו חדל מזוז להיות משובץ בהרכבים העוסקים בסוגיה זו, למרות שעד לוויכוח עם נאור ישב מזוז בעתירות בעניין הריסות בתים כמעט ארבע פעמים בחודש[28] אם כי נאור והשופטת אסתר חיות הכחישו שתיהן את הטענות.[29]
מעת לעת נשמעות טענות על כך שנשיא בית המשפט מעורב בקביעת ההרכבים. הדבר מעלה ביקורת על מתן כוח מופרז בידי נשיא בית המשפט העליון:
הרכב השופטים הוא עניין חשוב ביותר, במיוחד כשמדובר בשאלות ציבוריות עקרוניות. הנוהג אצלינו הוא שנשיא ביהמ"ש העליון קובע מי ישב בדין. כוחו של אדם אחד, עם כל הכבוד למעמדו, גדול ביותר. לעתים קרובות הבחירה בהרכב השופטים יכולה לחרוץ את גורל העתירה או העירעור. קביעה סוביקטיבית, הנוטה להעדיף שופט פלוני על שופט אלמוני, אינה עולה, לדעתי, בקנה אחד עם האובייקטיביות הדרושה בהכרעת סכסוכים. באירופה נוהג זה של בחירה אישית של הרכב שופטים אינו קיים. שם מקפידים שחלוקת התיקים תהיה אקראית, והרכב השופטים נקבע קודם שיודעים באיזה משפט יישבו.
— שמואל שילה, "הארץ" 29.03.1996
בניין בית המשפט העליון
- ערך מורחב – בניין בית המשפט העליון
בית המשפט העליון שוכן בגבעת רם שבירושלים, במבנה שהוקם בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, בתכנונם של האדריכלים עדה כרמי-מלמד ואחיה רם כרמי שזכו בו בתחרות אדריכלים בשנת 1986. עד להקמת בניין זה, שכן בית המשפט במשך עשרות שנים בבניין ותיק במגרש הרוסים שבעיר. קרן יד הנדיב הציעה לממן בניין חדש בקריית הממשלה, כדי להשלים את "המשולש הדמוקרטי" בגבעה: הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט העליון); וכן בשל הרצון לשכן את הגוף השיפוטי הגבוה ביותר במדינת ישראל במבנה שהוקם במיוחד לצורך מטרותיו (המבנה במגרש הרוסים שימש בעברו כאכסניית צליינים נוצרים).
הבניין הושלם ונחנך בשנת 1992. חמשת אולמות המשפט, השונים זה מזה בגודלם בהתאם לצרכים, מתאפיינים בעיצוב זהה ובשימוש רב באור שמש טבעי. המבנה כולל גם את לשכות השופטים, 'חצר הקשתות', הספרייה וחלון פנורמי המשקיף לעבר העיר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דפנה ברק-ארז, משפטי מפתח - ציוני דרך בבית המשפט העליון, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003
- גד ברזילי, אפרים יער-יוכטמן, זאב סגל, בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית, הוצאת פפירוס, 1994
- אליקים רובינשטיין, שופטי-ארץ: לראשיתו ולדמותו של בית המשפט העליון בישראל, הוצאת שוקן, תשמ"א 1980
- פניה עוז זלצברגר ועלי זלצברגר, "מקורותיו הגרמניים של בית המשפט העליון בישראל", עיוני משפט 21, 1998
- פנינה להב, העוז והמשרה: בית-המשפט העליון בעשור הראשון לקיומו עיוני משפט, י"ד, תשמ"ט, ע’ 479-501
- נעמי לויצקי, העליונים - בתוככי בית המשפט העליון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006
- דניאל פרידמן, הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושִברה,[30] הוצאת ידיעות ספרים, 2013.
- שלמה מזרחי ואסף מידני, מדיניות ציבורית בין חברה למשפט, הוצאת כרמל, 2006
- מנחם מאוטנר, משפט ותרבות בישראל בפתח המאה ה-21, הוצאת עם עובד, 2008
- דניאל שפרלינג וניסים כהן, "השפעתם של חוק ההסדרים ופסיקות בג"ץ על מדיניות הבריאות ומעמדה של הזכות לבריאות בישראל – ניתוח נֵאו-מוסדי". חוקים, ד': 236-153.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית המשפט העליון
- פנינה להב, העוז והמשרה: השנים הפורמטיביות של בית המשפט העליון, 1955-1948, הציונות י"ד, 1989
- מה במשפט - גיליון חגיגי לכבוד 60 שנה למערכת השיפוט, מרץ 2009
- פורטל תמונות של ירושלים בית המשפט העליון
- דינה צדוק, שיטות מינוי שופטים לערכאות עליונות - סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 במאי 2011
- עידו באום, משאגת אריה ועד עמנואל: האם הציבור איבד את האמון בבית המשפט העליון?, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2011
- מרדכי קרמניצר, תפקיד בית המשפט העליון בחברה הישראלית, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 5 במאי 2004
- כרמל חנני, הארכיטקטורה של הצדק, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 6 בנובמבר 2013
- בית המשפט העליון ותפקידו בחברה הישראלית, מרצים: איל בנבנישתי, ידידיה שטרן, מנחם מאוטנר, שמעון שטרית, עלי זלצברגר, יום עיון באוניברסיטת תל אביב, מאי 2008
- גידי וייץ, שרון פולבר, שמרן, מתגונן וחושש להתעמת עם הממשלה והכנסת — בית המשפט העליון מודל 2016, באתר הארץ, 28 בינואר 2016
- יורם שחר, "מרחב הסמך של בית המשפט העליון, 2004–1950, הפרקליט נ(1) (2008), עמ' 29-69
- אורן חייקין, "בג"ץ בשידור חי - רקע והיסטוריה" משפט ועסקים (2014).
- מנחם מאוטנר, בית המשפט העליון – שלוש תקופות: "זרות", "עימות", "הכלה", משפט ועסקים י (2009), עמ' 585–598
- גיא זיידמן, מותבים מורחבים בבית המשפט העליון הישראלי, מאזני משפט ג, 2004-2003
הערות שוליים
- ^ שופטי ביהמ"ש העליון
- ^ פעילות בית המשפט העליון בשנים 2000–2012, עמ' 25
- ^ הממשלה תציע הגדלת מספר שופטי ביה"מ העליון ל-11, דבר, 1 בדצמבר 1958
- ^ הממשלה תציע להגדיל מספר שופטי ביה"מ העליון ל-10, דבר, 14 בינואר 1963
- ^ ועדת החוקה, חוק ומשפט המליצה להגדיל מספר השופטים העליונים, דבר, 7 במרץ 1963
- ^ עיין ערך מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי
- ^ מועצת המדינה אישרה הרכב בית המשפט העליון, דבר, 23 ביולי 1948
- ^ בית הדין העליון לישראל נפתח בירושלים, דבר, 15 בספטמבר 1948
- ^ עו"ד יחיאל גוטמן, ספר שופטים: כך מונו חברי בית המשפט העליון בראשית המדינה, באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2015
- ^ ד"ר נתן ברון, בית המשפט העליון חוגג 65: מבט על הימים הראשונים אתר מידה, 17 בספטמבר 2013
- ^ אליקים רובינשטיין, שופטי ארץ, 1980, עמ' 63
- ^ ביה"ד העליון לנתניה?, מעריב, 16 באוגוסט 1948
- ^ דרישה להעביר ביה"ד העליון לירושלים, על המשמר, 12 באוגוסט 1948
ביום א' תחליט הממשלה על הרכבת המועצה הירושלמית, דבר, 6 באוגוסט 1948
נפתח בית דין מחוזי בירושלים, דבר, 10 באוגוסט 1948 - ^ הוחזרה עטרה ליושנה, מעריב, 8 בספטמבר 1948
- ^ עלי זלצברגר, מינויים בפועל בבית־ המשפט העליון ועצמאות שיפוטית, חלק גדול מהנתונים מקורו כאן, הנתונים עברו השוואה מול מקורות נוספים ונוספו שופטים שמונו לאחר פרסום מאמר זה
- ^ שופט בנימין זהר ז"ל
- ^ השופט בנימין כהן ז"ל
- ^ השופט יצחק שמשון שילה ז"ל
- ^ השופט יוסף גולדברג
- ^ תומר זרחין, סקר: ירידה באמון שהציבור מביע במוסדות השלטון, באתר הארץ, 8 באפריל 2008
- ^ שפיגל, נעה (2017-05-21). "סקר: ירידה באמון הציבור בבית המשפט ובמשטרה". הארץ. נבדק ב-2017-10-05.
- ^ מורן אזולאי, "חוקי בית המשפט" אושרו; נתניהו וברק ברחו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2011
- ^ חדשות 2 |, ביניש: "מתנהל מסע הסתה נגד בית המשפט העליון", באתר מאקו, 1 בדצמבר 2011
- ^ היעד: העליון, מנחם רהט, ערוץ 7
- ^ אבישי מתיה, "בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש", באתר גלובס, 11 ביוני 2010
- ^ חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 328.
- ^ ההרכבים נקבעים באופן אקראי, באתר news1, 21/5/2017
- ^ שקד על ההתנגדות לחיות כנשיאת העליון: היא תמכה באיחוד משפחות פלסטינים, באתר themarker, 9/6/2017
- ^ נשיאת מבחן: האם שופטת העליון אסתר חיות עומדת לחולל מהפכה?, באתר nrg, 13/6/2017
- ^ הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושִברה, באתר של דניאל פרידמן
שופטי בית המשפט העליון | ||
---|---|---|
| ||
ראו גם: שופטי בית המשפט העליון בדימוס |