ששון בכר משה – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה" (תג) ([[שיחת תבנית:אין תמונה אוטומטי... |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
[[קובץ:חתימת השמן ששון.jpg|ממוזער|חתימתו]] |
[[קובץ:חתימת השמן ששון.jpg|ממוזער|חתימתו]] |
||
[[קובץ:למנצח בכתב יד השמן ששון.JPG|ממוזער|"למנצח" בכתב ידו]] |
[[קובץ:למנצח בכתב יד השמן ששון.JPG|ממוזער|"למנצח" בכתב ידו]] |
||
הרב '''ששון בכר משה''' ([[ה'תקפ"ה]], [[1825]] - [[י"ח בניסן]] [[ה'תרס"ג]], [[15 באפריל]] [[1903]]), המכונה '''פריסיאדו''' ("יקר" בשפת ה[[לאדינו]]), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא [[בוסניה והרצגובינה|בוסני]]. מנהיג קהילת ו[[ישיבת המקובלים בית אל]], ומחבר סדרת הספרים '''שמן ששון''', פרשנות על ספריו של רבי [[חיים ויטאל]]. |
|||
הוא מחבר סדרת הספרים '''שמן ששון''', פרשנות על ספריו של רבי [[חיים ויטאל]]. |
|||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
נולד באורגו'ק שב[[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], אז בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]], למשפחה שייחסה את עצמה לרבי [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]". בהיותו בן חמש ([[תק"ץ]], [[1830]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]]. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 ב[[י"ד בטבת]] [[תרמ"ב]], [[5 בינואר]] [[1882]]). |
נולד באורגו'ק שב[[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], אז בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]], למשפחה שייחסה את עצמה לרבי [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]". בהיותו בן חמש ([[ה'תק"ץ]], [[1830]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]]. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 ב[[י"ד בטבת]] [[תרמ"ב]], [[5 בינואר]] [[1882]]). |
||
בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם. |
בירושלים למד אצל הרב [[וידאל קואינקה]] מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב [[דוד חייט]]. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם. |
||
בשנת [[תרמ"ב]] ([[1882]]), בהיותו בן 57 התמנה כראש |
בשנת [[ה'תרמ"ב]] ([[1882]]), בהיותו בן 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג, 15 באפריל 1903. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות ל[[עיראק]] ול[[הודו]] כ[[שד"ר]]. |
||
הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], בחלקת המגא'רים. |
הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], בחלקת המגא'רים. |
||
בין תלמידיו המקובלים, הרב [[שלום הדאיה]], והרב [[משה עידאן]] מ[[תוניסיה]]. |
|||
==ספריו== |
==ספריו== |
||
ספריו '''שמן ששון''' בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת [[ |
ספריו '''שמן ששון''' בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת [[האר"י]]: |
||
* חלק א' (תרכ"ט) – על [[עץ חיים (ספר)|עץ החיים]] |
* חלק א' (תרכ"ט) – על [[עץ חיים (ספר)|עץ החיים]] |
||
* חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין ה[[שמיטה]] |
* חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין ה[[שמיטה]] |
גרסה מ־17:23, 23 בפברואר 2018
הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני. מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל, ומחבר סדרת הספרים שמן ששון, פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל.
ביוגרפיה
נולד באורגו'ק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בהיותו בן חמש (ה'תק"ץ, 1830) עלתה משפחתו לארץ ישראל. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 בי"ד בטבת תרמ"ב, 5 בינואר 1882).
בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.
בשנת ה'תרמ"ב (1882), בהיותו בן 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג, 15 באפריל 1903. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות לעיראק ולהודו כשד"ר.
הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים.
בין תלמידיו המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה.
ספריו
ספריו שמן ששון בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת האר"י:
- חלק א' (תרכ"ט) – על עץ החיים
- חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין השמיטה
- חלק ג' (תרמ"ה) – שער הכוונות ופתח עיניים
- חלק ד' – על סידור הרש"ש (תרמ"ט). וכן פירוש על פרי עץ חיים ועל עולת תמיד
- חלק ה' (תר"ן) – על שער מאמרי רשב"י
- חלק ו' – על שער מאמרי רז"ל
- חלק ז' – על שער המצוות
- חלק ח' (תרנ"ו) – על שער הפסוקים
- חלק ט' – על ספר הליקוטים
- חלק י' – על הקדמת רחובות הנהר, אליו נלווה גם ספר דרך חיים למוהרח"ו ז"ל
- חלק י"א (תרס"ג) – שער הגלגולים עם הגהותיו של הרב
- (חלק י"ב על שער רוח הקודש חסר)
מלבד סדרת ספריו זו, נמצאה חוברת בכתב ידו, ובה העתקות מספרי קבלה עם הערותיו, ו-48 תשובות שלו בענייני קבלה על שאלות המופיעות בשו"ת חכמי המערב. כתב היד נכתב בצעירותו, ועליו נוספו הגהות בשנותיו המאוחרות, אך הוא לא נדפס עד לשנת תשע"ה.
לקריאה נוספת
- שמן ששון הוצאת מדרש ששון, תולדות המחבר.[דרושה הבהרה]
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 160)
קישורים חיצוניים
- הפיוט שִׁיר אַגִּיד לָאֵל דָּר חֶבְיוֹן, באתר פיוט
- ששון בכר משה, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל, מאת משה דוד גאון, באתר HebrewBooks
ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|