ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי ט"ז בניסן ה'תשפ"ד - 23 באפריל 2024 חול המועד פסח, ובגולה: יום טוב שני של גלויות יום נהדר לכולם מחר, י"ז בניסן - 24 באפריל יום הולדת לניר ודל (Nirvadel) שיחה מחרתיים, י"ח בניסן - 25 באפריל יום הולדת לאברהם אמיר • שיחה אופס, כבר עבר יום הולדת לועזי (חוגג בעברי) למבריקון - השאירו פידבק! 📞 יום הולדת להתו השמיני • שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

הושלמה כתיבת ערכים על כל מחזות שייקספיר

ב-25 ביולי 2012 הצבתי אתגר כתיבת ערכים, בין היתר על מחזות שייקספיר. נכון לאז היו חסרים המחזות הבאים:

• אנטוניוס וקלאופטרה
• טרוילוס וקרסידה
• טימון איש אתונה
• סימבלין
• עמל אהבה לשווא
• פריקלס (מחזה)
• מידה כנגד מידה (מחזה)
• קומדיה של טעויות
• שני אדונים מוורונה
• המלך ג'ון (מחזה)
• ריצ'רד השני (מחזה)
• הנרי הרביעי, חלק ראשון
• הנרי הרביעי, חלק שני
• הנרי החמישי (מחזה)
• הנרי השישי, חלק ראשון
• הנרי השישי, חלק שני
• הנרי השישי, חלק שלישי

היום, 28 בינואר, 2018, עם כתיבתו של הנרי השישי, חלק שלישי, הסתיימה הכתיבה. בכתיבת הערכים עסקו AddMore der Zweite, Noam646, צחי לרנר, TZivyA, Orias והחתום מטה. תבוא על כולם הברכה והכבוד! Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:31, 28 בינואר 2018 (IST)

יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:36, 28 בינואר 2018 (IST)

זה בהחלט אתגר גדול מאוד. כל הכבוד! גילגמש • שיחה 15:38, 28 בינואר 2018 (IST)

רן, אני מוריד בפניך את הכובע ! צחי לרנר - שיחה 16:18, 28 בינואר 2018 (IST)

כבוד! ביקורת - שיחה 16:35, 28 בינואר 2018 (IST)

יפה מאד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:22, 28 בינואר 2018 (IST)

👍 ‏Lionster‏ • שיחה 19:25, 28 בינואר 2018 (IST)

שיחקתם אותה! השלב הבא: הפיכתם למומלצים. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 19:55, 28 בינואר 2018 (IST)

כל הכבוד! ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:09, 28 בינואר 2018 (IST)

אכן, כל הכבוד! אביעדוס • שיחה 20:26, 28 בינואר 2018 (IST)

מצטרפת למברכים. אכן מפעל גדול וחשוב וכל הכבוד והברכות לרן. שלומית קדם - שיחה 00:41, 29 בינואר 2018 (IST)

כל הכבוד לכל התורמים בכתיבת הערכים שהיו החסרים בקטגוריה:מחזות שייקספיר. אגסי - שיחה 02:06, 29 בינואר 2018 (IST)

מצטרף לכל הברכות על הערכים היפים! ‏Ovedc • שיחה 21:15, 3 בפברואר 2018 (IST)

השלמת כתיבת ערכים על כוכבים (עם בהירות עד דרגה 2 ו-3)

ב- 8 בספטמבר 2008 הצבתי אתגר לכתוב ערכים על 50 הכוכבים הבהירים (אלה עם דרגות בהירות עד 2). המשימה הושלמה ב-20 בספטמבר 2009. ב-14 בפברואר 2017 התחלתי בחלק השני של המבצע, לכתוב ערכים על כל הכוכבים עם דרגות בהירות עד 3 (אלו פחות או יותר הכוכבים שניתנים לצפייה בלילה בהיר מסביבה עירונית חשוכה, למשל, פארק הירקון או סנטרל פארק). היום כמעט סיימתי את המבצע, ול-172 מתוך 173 הכוכבים עם בהירות עד דרגה 3 יש ערכים. הייתי רוצה לברך את כל הכותבים ולהודות להם, אבל אני מרגיש לא נוח לברך רק את עצמי. בברכה, Easy n - שיחה 11:50, 29 בינואר 2018 (IST)

אם כך אין ברירה, ואחרים יצטרכו לברך אותך. מי יתן וירבו ערכיך ככוכבי השמים (הבהירים) לרוב, ויאירו כמותם... עוזי ו. - שיחה 12:43, 29 בינואר 2018 (IST)

ברכות גם לך! שינצנץ כוכבך במרחב הערכים :) אביעדוס • שיחה 16:48, 29 בינואר 2018 (IST)

‏משתמש:Easy n, תודה רבה לך. (ברשותך הוספתי לדבריך כותרת). אתה כוכב אמיתי. הערך האחרון שכתבת אקמר מופיע ב-27 ויקיפדיות. אגסי - שיחה 18:58, 29 בינואר 2018 (IST)

אילן שמעוני - שיחה 07:53, 30 בינואר 2018 (IST)

08:54, 30 בינואר 2018 (IST)

מצטרף לכל הברכות, כל הכבוד על ההתמדה והערכים היפים - אתה כוכב! ‏Ovedc • שיחה 21:16, 3 בפברואר 2018 (IST)

גל"צניקים משחיתים את הערך על מולי שפירא

גלי צה"ל הוציאה היום הודעה על חזרתו לתחנה של מולי שפירא. בהודעה פורטו קורות חייו של שפירא, שהועתקו מוויקיפדיה, כולל הנחיית תוכנית לא אמיתית, שהוספה לערך לפני כשנה וחצי על ידי מפיק התוכנית עומר ולדמן, שסיפר על ההשחתה בפוסט הזה בפייסבוק. ‏עמיחי • שיחה 19:11, 29 בינואר 2018 (IST)

תודה על הדיווח. בעקבות זאת שחזרתי עכשיו משהו כמו עוד עשר השחתות ברחבי ויקיפדיה. מן הסתם חלקן קשורות גם הן לעומר ולדמן. אולי משתמש:דוד שי או מישהו אחר ירצה לפנות בעניין למפקד גלי צה"ל. על כל פנים, חלק מההשחתות כבר שוחזרו בעבר, וחבל שהמשחזרים לא בדקו אם אין עוד השחתות מאותה כתובת. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 21:52, 29 בינואר 2018 (IST)

כיוון שזו עבירה על חוק המחשבים, ראוי לדווח גם למשטרה. בתור התחלה, עומר ולדמן ראוי לשיימינג - הכנסת מידע כוזב לוויקיפדיה היא מעשה מביש. כיוון שזה, כדבריו, "תחביב שלמדנו לפתח בגל״צ", כדאי למפקד גל"צ לבדוק איזה עוד תחביבים מסוג זה התפתחו בתחנה, אולי גם שידור חדשות כוזבות. דוד שי - שיחה 22:02, 29 בינואר 2018 (IST)

אכן מעשה בזוי. גילגמש • שיחה 23:14, 29 בינואר 2018 (IST)

אולי מישהו יסביר כאן בקצרה מה היה הרעיון מאחורי ההשחתות האילו? בתודה אגלי טל - שיחה 01:33, 30 בינואר 2018 (IST)

למה אתה שואל זאת כאן? אם אתה רוצה ללמוד מה הרעיון, שאל את המשחיתים. לי יש שאלה קצת אחרת: משתמש:נרו יאיר, האם עברת על כל התרומות ותיקנת את כל ההשחתות מכתובת זו מאותה תקופה, או שיש עוד עבודה? קיפודנחש 02:15, 30 בינואר 2018 (IST)

אנשים נהנים להשחית, לא רק ילדים זבי חוטם, גם אנשי תקשורת מגל"צ וכאן (למשל עומר ולדמן) ומהארץ (למשל חיים לוינסון). הם אפילו מתגאים בזה. עברתי על הכול, תיקנתי כשזיהיתי השחתות בסבירות גבוהה, לא תיקנתי כשלא הייתי בטוח. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 11:26, 30 בינואר 2018 (IST)

דוד שי צודק. מציע את דף ויקיפדיה:אנשי תקשורת מטרילים או משהו כזה ובו יתועדו שמות (ללא ההשחתה עצמה) של חיים לוינסון, עקיבא נוביק ועומר ולדמן כמשחיתים. מתברר שלעיתונאים סוג ז' (כפי שמעעשיהם מעידים על עצמם) יותר קל להשחית מאשר לכתוב ערך מושקע כמו שעשה עמית סגל. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 11:33, 30 בינואר 2018 (IST)

אני חושב שזה רעיון טוב. כדאי מאוד להקים עמוד כזה. גילגמש • שיחה 12:19, 30 בינואר 2018 (IST)

לא בטוח שכדאי להאכיל את הטרולים ע"י הקמת עמוד כזה. עדיפה פעילות הסברתית. ‏עמיחי • שיחה 12:56, 30 בינואר 2018 (IST)

לכן ציינתי שלא מתעדים את ההשחתות עצמן אלא רק את שמות המשחיתים. לפי הצהלות שלהם בטוויטר/פייסבוק וההערות שנתת להם, לא נראה לי שפעילות הסברתית היא בעלת תוחלת. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 13:07, 30 בינואר 2018 (IST)

אין מצב שמזהירים אותם מפני הגשת תלונה? ואגב, איזה ערך כתב עמית סגל? בברכה אגלי טל - שיחה 13:12, 30 בינואר 2018 (IST)

ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים. שושושושון - שיחה 13:16, 30 בינואר 2018 (IST)

חיפשתי מחרוזת של השחתה שחזרה על עצמה מהכתובת של ולדמן ומצאתי את זאת: מיוחד:תרומות/93.172.159.60. זה אומר שייתכן וישנן כתובות נוספות שולדמן וחבר מרעיו השחיתו מהן. Liad Malone - שיחה 12:55, 30 בינואר 2018 (IST)

ייתכן שזה הוא, ייתכן שזה מישהו שמחקה אותו. תמיד טוב להיות ערניים. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 13:34, 30 בינואר 2018 (IST)

אני מצטער אם תפרשו את תגובתי כאן כהתערבות, אבל עקבתי אחרי הדיון מהתחלתו והגעתי למסקנה שאני חייב להגיב. אני חושב שיש צורך בפעילות הסברתית באופן כללי, מכיוון שהמשחיתים (לא טרולים ותיקים) בוויקיפדיה אינם מבינים לרוב את המשמעות של מעשיהם, הם לוקחים זאת לרוב כבדיחה. ולכן חשוב להסביר מה קורה כאשר ההשחתות נעשות, ואיך זה פוגע בוויקיפדיה בצורה גסה. אם לא יבינו עדיין את המשמעות, אז יינקטו אמצעים אחרים. דף "אנשי תקשורת מטרילים" יהיה האכלת הטרול. טוב ורצוי שיהיה תיעוד של המטרילים, אך באופן דיסקרטי - באופן מרומז, כחלק אינטגרלי מדף או שיחת משתמש, או בכלל מחוץ לממשק הוויקיפדיה. צהריים טובים לכולם. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 13:25, 30 בינואר 2018 (IST)

מדובר באנשים מבוגרים ואינטליגנטים שמבינים היטב מהי ויקיפדיה ומהן ההשלכות, אבל לא אכפת להם. לא תחנך אותם בדיבורים. המקסימום שאפשר לעשות הוא לחסום אותם, כפי שביקשתי לעשות ביחס לולדמן בבקשות ממפעילים. זו לא האכלת טרול כאשר קוראים לאנשים בשמם, הם לא מעוניינים בפרסום שלילי כזה שחושף את מעשיהם. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 13:30, 30 בינואר 2018 (IST)

במקרה הזה, עד כמה שהבנתי, מדובר בחיילים בשירות סדיר. אמנם אנשים עם זכות הצבעה, ואנשים שלבני גילם הוענקה הזכות למות בעד ארצנו, אבל לא בכל המקרים מתאימים לאפיון "מבוגרים ואינטליגנטים". אי אפשר לחשוב על בן 17 כנער ממנו מצפים למעשי קונדס, ולעומתו בן 18 כ"מבוגר אחראי". במקרה של ולדמן ומרעיו, אציין נסיבה מקלה: אמנם הוספת כל מידע שגוי לוויקיפדיה בכוונת מכוון היא השחתה, ששום דבר לא מצדיק אותה, אבל לפחות להשחתות הקונדסים מגלץ נזק מזערי, כמו למשל לכתוב שיונתן גפן הפיץ בין ידידים חוברת הגיגים בשם "צמר גפן" לפני 20 שנה. אפשר להמשיל לעבירות אחרות, כמו ריסוס גרפיטי: זו עבירה בכל מקרה, אבל יש הבדל בין גרפיטי קטן ומשעשע על אבן מדרכה באלנבי עם הלצה ("אם אשכחך ירושלים זה בגלל תל אביב"), לריסוס גרפיטי על שמשתו הקדמית של אוטובוס נוסע, או ריסוס איומים ברצח ואונס על קיר ביתה של פעילה פוליטית. זו כמובן לא הצדקה ולא תירוץ, בסך הכל נסיבה מקלה. קיפודנחש 15:59, 30 בינואר 2018 (IST)

הוא עשה את זה לאחר השחרור, ככל הנראה ממקום עבודתו ב"כאן". זה אכן פחות חמור מסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה ולכן העונש הראוי לדעתי הוא חסימה ולא מאסר בפועל. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 16:09, 30 בינואר 2018 (IST)

עבודתם של אנשי תקשורת היא להצביע על בעיות הטעונות תיקון. אנשי התקשורת שמכניסים מידע שגוי לערכים בוויקיפדיה מצביעים על כך שבנושאים מסויימים יכולת הבקרה שלנו מזערית עד בלתי קיימת. לא צריך להיות סנגור שלהם כדי לראות שהדיון כאן (ובכל פעם שהנושא עולה) עוסק כל-כולו בחלחלה ממעשה ההשחתה, ומתעלם לחלוטין מההשלכות שלו. עוזי ו. - שיחה 16:29, 30 בינואר 2018 (IST)

זה כמו שהם יגנבו (וישתמשו בכסף) כדי לצעוק שזה לא בסדר שהמשטרה לא תופסת את הגנבים. לא הבנתי לאילו השלכות כוונתך, מן הראוי שתפרט כדי לסיים את ההתעלמות הזאת. אם כוונתך לחוסר יכולתנו לבדוק את כל העריכות, זה בלתי נמנע כשיש כל כך הרבה ערכים. זהו מחיר ההכללה. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 16:32, 30 בינואר 2018 (IST)

נרו, בתור מי ששחזר את ההשחתות שלא שוחזרו סמוך לזמן בו בוצעו, שאלה: יש מצב שתבדוק אילו מההשחתות הללו סומנו כ"בדוקה" (אם בכלל), ואם כן, מי סימן? לא לצורך "משפט חברים" אבל לדעתי זו שאלה מעניינת. קיפודנחש 20:52, 31 בינואר 2018 (IST)

זו כבר פעם שביעית שלי שאני נתקל בהשחתות של אנשי תקשורת קטנים ועלובים. גם שותים מהבאר וגם וגם יורקים לתוכה במקביל. תתביישו לכם. eli - שיחה 03:41, 1 בפברואר 2018 (IST)

הרגע הנורא הזה

כשהעורך החזותי לא פועל, ואתה נאלץ להוסיף קישורים פנימיים בעריכת קוד מקור כמו בתקופת האבן... אילן שמעוני - שיחה 07:49, 30 בינואר 2018 (IST)

אילן שמעוני, מסתבר שאני ניאנדרתלית. ניסיתי לעבוד בעורך החזותי ומהר מאד חזרתי הביתה, לעריכת קוד מקור, לסתת אבני גוויל בגרזן אבן וללקט שורשים לארוחת צהרים. דווקא נחמד מאוד. שלומית קדם - שיחה 13:02, 30 בינואר 2018 (IST)

רק לקישורים פנימיים אני משתמש בחזותי. זה שמסמנים מילה והא מוצא רשימת ערכים רלבנטית זה נוח מאד. בפיירפוקס (אבל לא בכרום) אפשר גם לעשות קליק אמצעי על אפשרות מהרשימה ולקבל אותה בטאב חדש מה שמאפשר לבדוק אם זה הערך שרוצים. אני עושה קישורים פנימיים איתו הרבה יותר מעריכת קוד מקור. ממשק התבניות שלו, לעומת זאת הוא זוועתי בעיני. אילן שמעוני - שיחה 14:20, 30 בינואר 2018 (IST)

הכרום שלך מקולקל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 30 בינואר 2018 (IST)

החזותי זוועתי אף להערות שוליים רגילות אבי84 - שיחה 17:59, 30 בינואר 2018 (IST)

גם אני ניאנדרטל. מת על העורך הישן והטוב ואין לי שום סובלנות ל"חזותי" המעצבן והאיטי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 18:00, 30 בינואר 2018 (IST)

אילן שמעוני , גם בעורך קוד מקור יש גאדג'ט שנותן השלמה לערכים קיימים כשמתחילים ליכתוב את המילה עם שני סוגריים מרובעים [[. , אני מדריכה סטודנטים בעורך החזותי, אבל עורכת בקוד מקור, כי הוא מהיר יותר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:26, 30 בינואר 2018 (IST)

גם אני מעדיף את קוד המקור. זה אולי לוקח יותר זמן ללמוד, אבל מפיק תוצאות יותר טובות. זה די דומה להשוואת לטך למיקרוסופט וורד. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:39, 30 בינואר 2018 (IST)

IKhitron, לא יודע, עד עכשיו הנחתי שזה פשוט הבדל בינהם. ברשימת האופציות שנפתחת עבור קישור פנימי בעורך החזותי, האם כרום אצלך פותח טאב חדש עם קליק אמצעי? אילן שמעוני - שיחה 21:38, 30 בינואר 2018 (IST)

כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:19, 30 בינואר 2018 (IST)

בתור אחד מהמאותגרים טכנולוגית, שעובד רק עם עריכת קוד מקור, האם יש את כלי התרגום שקיים בעורך החזותי גם בעריכת קוד מקור?אודי - שיחה 10:01, 31 בינואר 2018 (IST)

אמיר שאלה שכדאי שאתה תענה. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 04:51, 16 בפברואר 2018 (IST)

לא היום, אולי בעתיד. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:18, 16 בפברואר 2018 (IST)

זה מוזר. מדי פעם, כשאני מתחילה לתרגם ערך מאנגלית (רק בקוד מקור), עולה לי הצעה להשתמש בכלי התרגום, ואני דוחה אותה בתודה. האם לא זה מה ששאל אודי? שלומית קדם - שיחה 20:21, 22 בפברואר 2018 (IST)

זה מה שהתכוונתי, אבל לא הבנתי איך את מגיעה למצב הזה שמציעים לך לתרגם כשאת בקוד מקור.אודי - שיחה 21:19, 22 בפברואר 2018 (IST)

הזמנה - מפגש בנושא יצירת הרחבות למדיה ויקי

שלום לכולם,

מוזמנים ומוזמנות להשתתף במפגש בנושא הרחבות לתוכנת מדיה ויקי, בהובלתו של ליאור קפלן.

המפגש יתקיים ב-14 בפברואר, בין השעות 18:00 - 21:30, בקמפוס גוגל - מגדל אלקטרה.

לפרטים נוספים ולהרשמה, ראו כאן.

לשאלות, ניתן לפנות ישירות לליאור - בדוא"ל liorkaplanopensource.co.il.

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 15:52, 30 בינואר 2018 (IST)

נרות שבת וסיפור הבריאה: כך מלמדים מדע וטכנולוגיה בבתי ספר חילוניים

• כתבה בעיתון הארץ. צחי לרנר - שיחה 18:42, 30 בינואר 2018 (IST)

עצוב. ככה זה כששר החינוך כופה את הדת על מערכת החינוך (ואף מנסה לכפותה על כלל האוכלוסייה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תרשה לי לפקפק בכתבה לאור המקור שלה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:38, 30 בינואר 2018 (IST)

שמעתי שבנט בא בלילה למנהלים עם החברה מהסיירת ומאיים עליהם. כופה שכמותו. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 20:40, 30 בינואר 2018 (IST)

נרו יאיר, לא הבנתי את הבדיחה. MathKnight מה הבעיה במקור? בגלל ש"הארץ" אינו עיתון ימני קיצוני זה הופך אותו למקור לא אמין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין אפשרות לקרוא את הכתבה ללא מנוי. משה פרידמן - שיחה 21:17, 30 בינואר 2018 (IST)

אני הצלחתי בפעם הראשונה ועכשיו לא מצליח, כדאי לנסות מספר פעמים בדפדפנים שונים כי לא ברור מתי הם נותנים לקרוא בחינם ומתי לא ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן דבר פלא - ממחשב אחר זה עבד לי. לא ראיתי את הסרטון, אבל הטקסט לא הפיל אותי לרצפה. על כל פנים, מדובר על גוף חיצוני ללא מונופול. על פי מה שנאמר בכתבה נראה שהגוף הכניס את התכנים הללו משום שהוא מאמין שהדבר נכון פדגוגית. סנונית איננה עמותה דתית או חדשה. אם רוצים להעביר עליה ביקורת זה לגיטימי, אבל איך בנט קשור לסיפור הזה? משה פרידמן - שיחה 23:18, 30 בינואר 2018 (IST)

משה, אתה מתמקד בנקודה שולית (העובדות), אני ממליץ להתרכז בעיקר: אקיבוש! אדטה! אדררררה! לילה טוב אגלי טל - שיחה 00:29, 31 בינואר 2018 (IST)

הארץ לא מעודכנים. אפשר למצוא המון דוגמאות ברשת מהורים לתלמידים בחינוך הממלכתי. הנה מדגם מייצג, החל במשעשע (לחשב במבחן מתמטיקה כמה תפילות עולות לקב"ה) וכלה במזעזע (הרצאת רב על הילדה הצנועה שהעדיפה להישרף למוות ולא להוריד את השמלה הבוערת). אישית אני בעיקר תוהה מיהו זה שנדמה לו שהחילונים יתקרבו לדת בגלל חומרים כאלו. H. sapiens - שיחה 22:27, 30 בינואר 2018 (IST)

סיפור האימים הזה מזכיר לי מקרה אמיתי, של תלמידות שנעלו אותן בבית ספרן העולה באש ובלבד שלא ייצאו לרחוב בלבוש שאינו צנוע כל צורכו. במקרה ההוא היו אלה תלמידות מוסלמיות, אבל לפי הרב המדובר, נראה שזו הדרך הנכונה במקרה שהבנות אינן "חכמות" דיין להבין את הנדרש מהן. מסתבר שמפלצות יש לא רק באיסלם הקנאי.שלומית קדם - שיחה 00:45, 31 בינואר 2018 (IST)

כתמיד, הדיון בעניין זה לא מכזיב ונותן לקורא מקורות שעשוע לרוב. דווקא תגובת האתר הפתיעה לטובה ובלי לגמגם ולהתנצל שלחה את הכתב לכל הרוחות. מדובר באתר של חומרי למידה, שיש בו המון חומרים לבחירה. מי שמכיר את תחום ההוראה יודע שאתה הסיסמאות עליה גודלו דורות של מורים היא "אינטר-דיסציפלינריות". מאמיני הסיסמא טוענים שלמידה שמשלבת נושאים שונים היא הרבה יותר טובה ואיכותית. במסגרת זאת, האתר הכין כמה חומרי למידה לבחירה שמשלבים תורה ומדע. לא קראתי את המאמר כי עברתי את המכסה שלי להחודש או השנה או מה שלא יהיה, אבל אני מתקשה להבין מה מפריע לכתב - שילדים לא יצליחו להבדיל בין תורה למדע? שהקישור בין הדברים יביא את הילדים חלילה לרצות לקיים את המצוות? מהדיון כאן ניכר שגם שאר המתדיינים מתקשים להבין את הבעיתיות ולכן חוזרים ללעוס חומרים ישנים שאמורים להיות יותר מזעזעים. אבל מכיוון שמסירות נפש מופיעה במנות גדושות גם באתוס החילוני (למשל, דוד צ'רקסקי, גבעת התחמושת, נתן אלבז) אז מגיירים סיפורים מהאיסלם וטוענים שמן הסתם היהדות זה אותו דבר. המשיכו כך. הכתיבה הזאת מקרבת לקיום מצוות הרבה יותר משיחות של רבנים. עדירל - שיחה 01:21, 31 בינואר 2018 (IST)

למען מי שלא הבין לבד, כמו הכותב מעלי, אסביר שדת זה עניין של אמונה, להבדיל ממדע המבוסס על ידע אמפירי ועירוב שני תחומים שונים לחלוטין לא מועיל, רק מבלבל. אינטר-דיסציפלינרי זה שילוב של שני תחומי מדע שונים, כששניהם מבוססים על השיטה המדעית. עירבוב של מדע ודת דומה להכנת סלט מעגבניות וקוביות לגו - דברים שאין להם דבר במשותף. בברכה. ליש - שיחה 06:43, 31 בינואר 2018 (IST)

על פי ויקימילון, "אינטרדיסציפלינרי" זה כמה תחומי דעת, לאו בהכרח מדע אמפירי. ללא קשר לדיון, אני מצאתי שהזואולוגים הכי מוצלחים הם אלו שמבינים גם קצת באנתרופולוגיה (היחס התרבותי לחיה שהם חוקרים) ובלשנות (מקור שם החיה). זו רק דוגמא, אבל בכללי אני מאמין שתורם גם להכיר את הרובדיים של מדעי החברה והרוח בהקשר של אובייקטי מחקר. ישראל שבט - שיחה 13:06, 31 בינואר 2018 (IST)

איזה מסכנים, מעזים ללמד אותם מעט יהדות!! פשוט נורא ואיום. יעלי - שיחה 07:05, 31 בינואר 2018 (IST)

שלומית, למרבה הצער מסתבר שגם כאן מדובר במקרה אמיתי, ואפילו מן השנים האחרונות: ילדה בת שמונה שיחקה בגפרורים בסוכה והציתה את שמלתה. אחיה הקטן צעק לה להוריד את השמלה ולברוח והיא ענתה "אבל אני לא אהיה צנועה". האש אחזה בסוכה והילדה נספתה. מדהים אותי שרב הפך את התאונה הטרגית הזו לסיפור מופת, ואולי אפילו יותר מדהים אותי שהוא חושב שזה יקרב ילדים וילדות חילונים לדת. מה שגם היה אמור להיות מדהים אבל בימינו טבעי לגמרי זה שבבית ספר ממלכתי נתנו לרב להטיף את סיפור המופת לתלמידים במשך שיעור של שעה בלי לקרוא אותו לסדר. נו... קצת יידישקייט. H. sapiens - שיחה 08:00, 31 בינואר 2018 (IST)

אז הנה כתבה על מה שהיה: בת 6 נשרפה למוות בחצר. והנה האבא מנחם את עצמו בכך שמילותיה האחרונות של הילדה, שהיתה מתה בכל מקרה, היו של צניעות - מצמרר: הרב עטיה מדבר. התופעה הזאת מוכרת לאנושות מזה דורות רבים והנו חלק מהותי באתוס הציוני של אלו שמתו תוך כדי לחימה בנאצים, אלו שבמותם ציוו לנו את החיים, וכו'. בצה"ל נמרחים אין סוף תחקירים, ולא מופקים לקחים, כדי להגן על כבוד המשפחות שיקיריהם מתו בפאשלה, כי יותר חשוב לכבד את כבוד הנופל מלהציל את החיילים שימותו באסון הבא. אבל מתברר שהאנשים האמונים על המדע בטהרתה, שאסור לערבב בה שום שמץ פסול מאמונה, שמא מישהו יתבלבל, אינם מצליחים להבדיל בין דברי ניחומים להוראות מעשיות, ובין מסירות נפש לרצח. לא פלא שבמדינות רבות בעולם רודפים צרכני סמים עד חורמה, חלקם עד מוות ממש, כדי להגן עליהם מפני עצמם. עדירל - שיחה 10:35, 31 בינואר 2018 (IST)

"בשיעור על מוגבלות המשאבים ציטטו פסוק מקהלת", "בשיעור על שמרים יש קטע על חמץ" (דוגמאות אמיתיות מכתבה). הכותרות הבאות: "בשיעור על ההיסטוריה של האקולוגית של ישראל, המורה הזכיר שיש אריה בתנ"ך", "בשיעור על חושים הגננת נתנה "תפוח בדבש" כדוגמא לטעם מתוק", " "עמוד פייסבוק זועם הוקם ע"י הורה זועם מכך שמורה בבית הספר אמרה "ברוך השם"". ישראל שבט - שיחה 11:42, 31 בינואר 2018 (IST)

מי שבא להטיף לתלמידים החילונים לא היה האב, אלא הרב. והוא לא נדרש להגן על כבוד הילדה, שהתלמידים לא שמעו ולא ידעו עליה. הוא העלה את הסיפור ביוזמתו, ודווקא בגרסה שבה הילדה בחרה ב"חוכמה" להישרף רק על-מנת שלא להוריד את השמלה, גרסה שהתלמידים לא ידעו שיש לה גרסאות נוספות ואיך לבדוק אותן. האם הרב הזה לא מבין שלפי הערכים של החילונים זהו עוול נורא שילדה קטנה בחרה להישרף למוות רק כדי שלא להוריד שמלה לרגע? או אולי הוא פשוט לא מבין שגם לחילונים יש ערכים? אולי הוא חושב שהם תינוקות שנשבו, או שהם לא מקיימים מצוות כי אין להם חשק, או שהם כמו צרכני סמים? זו הבעייה האמיתית של ההדתה – אילו לפחות הייתה מאורגנת ע"י דתיים עם הבנה וכבוד כלשהו לחילונים היא הייתה יכולה לקרב בין המגזרים, אך בפועל היא בדרך-כלל מרחיקה אותם זה מזה. H. sapiens - שיחה 13:09, 31 בינואר 2018 (IST)

מעניין שהנושא משעשע אותך, עדירל. מי שמשווה בין מעשה גבורה של חייל, שהקריב את עצמו כדי להציל את חבריו, לבין מעשה איוולת מיותר של ילדה קטנה, שחשבה שהיא מקריבה את עצמה על קידוש השם משום שכך לימדו אותה, משהו משובש בדרך החשיבה והסקת המסקנות שלו. בכלל, השימוש במונח "קידוש השם" השתבש מאד במשך השנים. המליונים שנספו בשואה לא מתו על קידוש השם, משום שאיש לא הציב לפניהם את האפשרות להמיר את דתם ולהינצל. גם מי שסבתו הייתה יהודייה והוא גדל כנוצרי גמור נידון לשילוח למחנה ריכוז או השמדה, והרבה תינוקות וילדים ניצלו משום שנמסרו לנוצרים, אם חסידי אומות העולם ואם תאבי-בצע, או למנזרים. היו גיבורים שנלחמו וסיכנו את עצמם בנסיון להציל או לפחות למות בגבורה, אבל קידוש השם לא היה בזה. רק קידוש החיים וכבוד האדם. רודולף ורבה וחברו, שנמלטו בסיכון חייהם כדי להעביר את הידיעות על ההשמדה ולנסות להציל את יהדות הונגריה, הם היו גיבורים. חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים היו גיבורים. אבל לקידוש השם אין כל שייכות לכך. וכשילדה בת שש חושבת שצניעות עדיפה על חיים, זה מעיד רק על תמימות של ילדה אומללה, שלא הבינה מה היא עושה. נתן אלבז היה גיבור, ולא על קידוש השם. הילדונת האומללה הייתה קורבן מזעזע של טיפשות וחוסר אחריות. נא לא לבלבל.שלומית קדם - שיחה 14:57, 31 בינואר 2018 (IST)

מכיוון שלא שמעתי את הרב, והדווחים על מה שהוא אמר מגיעים מכלי שני או שלישי לא ניתן לדון במה שהוא אמר. אחת החובות של אנשים דתיים, אני מקווה שגם של חילונים, היא "בצדק תשפוט עמיתך" - לדון כל אדם לכף זכות, ולכן אני מניח שהרב פשוט לא הובן. אם יש הקלטה מדוייקת נוכל לשמוע ולדון. אולי הוא באמת לא בחר נכון את הסיפור המתאים. אני אגב טועה הרבה פעמים במה שאני אומר ומאוד קשה לחזות בדיוק איך הדברים שנאמרים יתקבלו ויובנו.

לגבי הנאצים, מהערך על גרהרד שרדר (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית) ומדברים אחרים ששמעתי וקראתי בעבר, אני מאוד מפקפק בטענה הזאת שהנאצים השמידו כל מי שסבתו היתה יהודייה. לגבי שאר הדברים, אני חושב שהדיון מוצה. עדירל - שיחה 15:08, 31 בינואר 2018 (IST)

עדירל, אם אתה מטיל ספק בטענה, כדאי שתקרא את הערך מוזיקה מנוונת. לו פליקס מנדלסון, שהוריו התנצרו עוד לפני הולדתו, וגוסטב מאהלר, שהתנצר בעצמו, עוד היו חיים בגרמניה או באוסטריה בשנות ה-40' של המאה ה-20, הם היו נשלחים למחנות ריכוז כיהודים לכל דבר.שלומית קדם - שיחה 00:51, 2 בפברואר 2018 (IST)

אני מסכים שהנאצים כתבו גם נגד מתבוללים וצאצאי יהודים. למיטב זכרוני בנוגע להשמדה הם נהגו אחרת. אולי השמידו רק חלק. אם אני זוכר נכון הם לא השמידו כ-6000 נשים יהודיות שהיו נשואים לגרמנים. עדירל - שיחה 08:50, 2 בפברואר 2018 (IST)

כדאי לעשות סדר בנושא זה. במדיניות הנאצית ושל בני בריתם הרומנים, ההונגרים ואחרים חלו שינויים במהלך הזמן, בהתחלה הגדרה של יהודי הייתה של מי שיש לו שלושה סבים/סבתות יהודים, אך בהמשך החמיר למי שיש שני סבים/סבתות וגם מי שהיה לו רק סב אחד נרדף. יתר על כן, התנצרות לא נחשבה, כי היהודי הוגדר לפי הלאום, לא לפי הדתוהם רדפו את היהודים גם לאחר התנצרותם ומותם. מתים נוצרים, שהיו ילדים של יהודים שהתנצרו, הוצאו מקבריהם בבתי עלמין נוצרים. אז, אם מתעוררים אצל אנשים מסוימים ספקות לגבי יהדותם של מי שקבורים בבתי קברות שלנו ומתחשק להם להוציא אותם מהקבר, שיזכרו, שזה מעשי נאצים. יש דרכים שונות ליהדות, יש יהדות בדרכי נועם ויש גם יהדות של קנאים חשוכים וכל אחד בוחר באיזה דרך ללכת. בברכה. ליש - שיחה 09:15, 2 בפברואר 2018 (IST)

נצל"ש: H. sapiens, קלייד או קלד - מה עדיף? ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:58, 31 בינואר 2018 (IST)

MathKnight-at-TAU, ממה שאני מכיר "קלייד" אבל "קלדוגרמה" ו"קלדיסטיקה" (ולא "קליידוגרמה" ו"קליידיסטיקה"), אל תשאל אותי למה... H. sapiens - שיחה 17:44, 31 בינואר 2018 (IST)

איזו בדיחה. תעשו לי טובה, אבל כל הכתבה הזאת בהארץ מבוססת על פוסט אחד בפייסבוק שנחתם ב״בנתיים כמו בנט, גמרתי להתנצל. אני גאה להלחם להוציא כל סממן יהודי מלימודי מדע וטכנולוגיה. בדרך למדינה ליברלית נאורה!״. אין פה שום הדתה ושום שמדתה. יש פה קמפיין של מספר מצומצם של אנשים שרוצים לבחור להוציא כל תוכן של יהדות מבתי הספר. כשהייתי בכיתה ב׳ עשינו בבית הספר מן מופע/הצגה על בריאת העולם לקראת קבלת ספקי תנ״ך. הפלא ופלא אני עדיין חילוני! יש פה פוביה מטורפת וחוסר ביטחון אצל חלק מהאנשים שלא ברור לי מאיפה הוא נובע. – אסף (Sokuya)^שיחה 15:17, 31 בינואר 2018 (IST)

חבל מאד, שהלוחמים בשם היהדות אינם מסוגלים להבדיל בין ערכי יהדות - מסורת, חגים, לימודי תנ"ך - לבין הגנה על דעות קדומות, הקצנה עד כדי טירוף בנושאי צניעות והעלאה על נס של "ערכים" מסולפים ומזוייפים, שמקורם לא בהלכה אלא במוחם הקודח של רבנים קיצוניים. די לראות ולשמוע את החגיגות סביב ברלנד, כדי לראות לאן יכולה הקצנה חסרת דעת להביא אנשים, כביכול בשם הדת היהודית. כאם וכסבתא חילונית בתכלית החילוניות אני יכולה להגיד לכם, שאין לי שום בעיה עם לימודי תנ"ך לאורך כל שנות הלימודים ועם הקניית ידע על חגי ישראל ועל אי-אילו מושגים בדת היהודית, על קצה המזלג, אבל אני מתנגדת בכל עוז לערבוב דת בלימודי חשבון או כל מקצוע אחר שאין לו שום שייכות ליהדות. אכן, אין שום מקום לסממנים יהודיים בלימודי מדע וטכנולוגיה, כפי שכתב מי שכתב בפייסבוק, ודאי לא בבתי ספר ממלכתיים שאינם דתיים.שלומית קדם - שיחה 15:58, 31 בינואר 2018 (IST)

תופעת הנטורי קרתא החילוניים אינה חדשה, כפי שניתן ללמוד משיר מקסים שכתב חסיד סאטמר קיצוני:

הַקְּלֶרִיקַל הַקָּטָן / נתן אלתרמן
(דוד שי הסיר את השיר שאגלי טל ציטט כאן בגין הפרת זכויות יוצרים. לתועלת הקוראים אני מביא קישור למילות השיר שאינו מיפר זכויות יוצרים.) יזהר ברק • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 02:07, 1 בפברואר 2018 (IST)

מתנצל על הצפת האנציקלופדיה החופשית בתכנים משיחיים. יום נפלא אגלי טל - שיחה 16:22, 31 בינואר 2018 (IST)

בכנות אינך מסוגל להבדיל בין הוצאה מוחלטת של תכנים מהתרבות והמסורת היהודית מתוכנית הלימודים, לבין הצגת אתוס ומושגים וערכים אורתודוקסיים – שחלק לא מועט מהם עומדים בסתירה לתפיסתם של יהודים לא-אורתודוקסיים ליברליים – בבתי ספר של החינוך הממלכתי הכללי? אני תוהה אם באמת אינך מבין את ההבדל, או שאתה סתם נהנה להפיץ דברי דמגוגיה כי זה בחינם. אביעדוס • שיחה 16:43, 31 בינואר 2018 (IST)

הנקודה היא החרדה, הפחד. הפחד הזה מביא אנשים לטעון שההרצאה על שמלת הילדה (בהנחה שאכן הייתה כפי שהוצגה) היא 'הכנסה של תכנים דתיים אורתודוקסיים' בעוד שמדובר פשוט בדברי שטות. שימוש בדוגמאות כמו תפוח בדבש, ציטוט מספר קהלת וחקלאי מתפלל זה בדיוק תכנים מהתרבות והמסורת היהודית. יש אנשים שזה מעורר בהם אימה והשיר כוון כלפיהם. כאז כן עתה. בברכה אגלי טל - שיחה 17:05, 31 בינואר 2018 (IST)

החרדה מהדתה בתוכנית "תרבות יהודית ישראלית" מתקזזת עם החרדה שאותה תוכנית ממש מקנה ערכים קונסרבטיבים ורפורמים למערכת החינוך הישראלית. ראו צילום זה של דו"ח שנכתב מהצד השני של המפה. ‏עמיחי • שיחה 17:22, 31 בינואר 2018 (IST)

מי פוחד ממי נוכל לברר בקלות- כמה מורים חילוניים יש בבתי הספר החרדים/דתיים? וכמה מורים דתיים יש בבתי הספר החילוניים? בכמה ישיבות מלמדים את תורת האבולוציה? אכן לחילוניים אין ממה לפחד, כי הם מתמודדים מול תכנים דתיים כל הזמן, אבל... הדתיים חוששים מהתרבות החילונית, מסתתרים מפניה, בורחים ממנה ומקימים חומות הפרדה.

שני הסבים שלי ושתי הסבתות שלי היו חרדים ואני, ברוך השם, גדלתי כאתאיסט (לא אפיקורס, אתאיסט), כך גם אחי ואחותי וכך כל הילדים שלנו וכך, אני מקווה גם נכדינו.

אם נלך מספיק אחורה נמצא חברה יהודית שלא היו בה חילוניים, אך בהדרגה גדל מספר החילוניים, כמובן, על חשבון הדתיים. ונתפלל שהמגמה תימשך. בברכה. ליש - שיחה 17:32, 31 בינואר 2018 (IST)

אכן, קמה בישראל תופעה חדשה של יהודים המודעים ליהדותם, אשר אין להם סבא ואפילו לא סבא רבא דתי. אולם, מבחינה דמוגרפית, לפחות בהתאם לתהליכים המוכרים לנו היום, אלו תמיד יהיו מיעוט קטן (שאמנם גדל אבסולוטית, אך נותר קטן מבחינת אחוז האוכלוסיה). גם בעתיד, הרוב הגדול של היהודים בישראל יהיו כאלו שיגדלו עם מודעות לכך שיש להם סבים דתיים. אם יורשה לי לנחש, התלונות על הדתה מגיעים בעיקר משתי קבוצות: אלו שנטשו את העולם הדתי בעצמם בכעס רב ואלו שגדלו בלא מודעות לסבא דתי. שתי הקבוצות קטנות וימשיכו להיות קטנות בעתיד הנראה לעין, ולכן קבוצות אלו ימשיכו לבכות על הדתה עוד שנים רבות. עדירל - שיחה 17:43, 31 בינואר 2018 (IST)

אני באה מבית חילוני; אבי שמר על אי-אילו מצוות מן החינוך שקיבל בילדותו, כגון צום ביום הכיפורים, אבל אמי הייתה אתיאיסטית גמורה וכך גדלנו גם אחי ואני. סבי וסבתי היו מסורתיים מתונים, אך כל הדור השני והשלישי חי בחילוניות נינוחה - יש מי שמבקר בבית כנסת רפורמי ביום הכיפורים ויש שלא, אבל כולנו יהודים גאים ובעלי מודעות, שמרגישים שלמים כיהודים, ישראלים וציונים. אני זוכרת את הימים, שהיה ברור לכל ישראלי חילוני שבשבת ובחגים אין נוסעים ליד בתי כנסת, ולא היה צורך בגדרות, שוטרים ומשמרות צועקות שבס ומיידות אבנים. פעם היה כבוד הדדי בין מי ששומר מצוות לבין מי שרואה עצמו חופשי מקיומן (לפחות בתל אביב ובחיפה היה כך, אינני יודעת מה היה לפני 60 שנה במאה שערים - לא התקרבתי לשם). הזמנים השתנו, חלקם לטובה - פתיחה בשבת של בתי קולנוע, חנויות כמו "טיב טעם" ואחרות, מרכזים מסחריים רחוקים משכונות דתיות - וחלקם לרעה, כפי שדנו ודשנו בדיון הזה לעייפה. איך שהוא ניאלץ למצוא דרך לחיות כאן יחד, ואם תכבדו אותנו, נוכל לכבד אתכם.שלומית קדם - שיחה 18:29, 31 בינואר 2018 (IST)

ליש, לא הבנתי מה הרלוונטיות של דבריך לנושא. הציבור הדתי והחרדי לא מתכחש לכך שהוא, במכוון, מונע מבניו היחשפות משמעותית לתכנים חילוניים. החובה להישמר מחשיפה שכזו מופיעה בגמרא ובפוסקים כך שאין בזה חידוש. אתה תראה בזה פחד אך הפרשנות הדתית לעניין שונה. אבל מכיון שהנושא איננו הטלת רפש מצד לצד, (גם לי יש כמה עלבונות לעת צרה,) אינני רואה טעם לעסוק בנקודה זו. לענייננו: עובדה היא שרוב גדול של הורי התלמידים בחינוך הממלכתי מעוניין בתכני מורשת יהודיים ורובם הגדול רואה את היהדות מזוית אורתודוקסית. יש מיעוט קטן וקולני שנלחם בזה, ויחסו למורשת היהודית אכן דומה ליחס הדתיים לחילוניות. העניין הוא שהרוב, כאמור, מחובר למורשתו והרתיעה מהדת זרה לו. כדי לגייס את הרוב לשורותיו המיעוט הזה מנסה לזרוע פחד מפני תמונת חקלאי מתפלל, תפוח בדבש, וספר קהלת, ולנפח תקרית בודדת לא ברורה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:18, 31 בינואר 2018 (IST)

אגלי טל, אנחנו לא באותה ליגה, אתה מבין, אני מדבר בשמי ואתה מדבר בשם הדתיים וגם, ראה פלא, גם בשם החילוניים. אתה יודע מה הם רוצים, ספרת כמה הולכים בדרך זו וכמה מתנגדים (מיעוט קולני...) כל הידע אצלך ומה אני לעומתך? בברכה. ליש - שיחה 20:30, 31 בינואר 2018 (IST)

אריה יש צדק מסוים בדבריך, אם כי זה לא עניין אבסולוטי, אכן במערכת החינוך ישנם יותר מורים דתיים בחינוך החילוני מאשר מורים חילוניים בחינוך הדתי. אך כנגד זה יש גם מקרים הפוכים, כך לדוג' דתיים רבים מכירים מדיה חילונית כזאת או אחרת, אך כנגד זה בציבור החילוני המקסימום של חשיפה למדיה על החרדים זה בסדרה שטיסל, סדרה שלמרבה הפלא נכתבה על ידי חילונים. דתים וחרדים פונים לאקדמיה במספרים גוברים והולכים אין לזה תופעה מקבילה בציבור בכללי. בכל מקרה תמיד כשנעסוק במגזרים שונים באוכלוסייה, אם נרד לפרטים הקטנים נמצא חוסר איזון בהדדיות, אך כמדומני שבמאקרו ההדדיות הזו נוטה לאזן את עצמה. כך או כך אין לנו תקווה אלא אם ננהל שיח קשוב, מתחשב, נקי מדמגוגיה, וסטריאוטיפים. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח 21:03, 31 בינואר 2018 (IST)

אתה מעלה נקודה נכונה. בסוף, אין לי ספק שאדם דתי (לא חרדי) נפגש עם התרבות החילונית בצורה הרבה הרבה יותר רחבה מאשר ההפך. זה נכון ברחוב, בתקשורת, בתרבות, באקדמיה וכדו'. משה פרידמן - שיחה 21:07, 31 בינואר 2018 (IST)

כלפי האמור לעיל, שוב מביאים דוגמאות קיצון שסותרות את ההלכה ולא מייצגות כלום, כל החמרה בענין החצאית הבוערת נחשבת בתלמוד לחסידות של שטות שכן "היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה.תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א, עמוד ב', או השימוש שוב בברלנד אדם שוטה בלי קשר להיותו עבריין. מניסיוני הקצר רוב רובם של החילונים שפגשתי אף בקיבוצים יעדיפו שילדיהם ידעו על נרות שבת, ואף ידעו לפתוח דף גמרא. כך שגם לדעתי המתנגדים לזה הם מיעוט, אבי84 - שיחה 21:30, 31 בינואר 2018 (IST)

אתה באמת רוצה להגיד לי שלא כל הדתיים ברלנד? אתה באמת חושב שיש דתיים שיתמכו בכך שילדה תוריד את החצאית כדי שלא תישרף? הרי שני אלה הם תמצית הדת היהודית. אם ימשיכו לדבר בבתי הספר על תפוח בדבש התלמידים כולם יגמרו או כמו ברלנד או כמו הילדה ההיא. החיים הם שחור ולבן, אור וחושך. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 22:45, 31 בינואר 2018 (IST)

אכן. זה אותם דתיים, אגב, שרצחו את רבין. כולם, עד האחרון שבהם. יזהר ברק • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 01:23, 1 בפברואר 2018 (IST)

הסיפור עם הילדה שנשרפה כי לא רצתה להורדי את השמלה הוא אמתי. הילדה היא ביתו של הרב ויקטור עטיה, שליח חב"ד בקריית ארבע. הסיפור זעזע בזמנו את המדינה, למי שזוכר. התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 11:07, 1 בפברואר 2018 (IST)

עדירל ואחרים כבר התייחסו לכך לעיל בארוכה. ברור שהסיפור אמיתי. גם ברלנד הוא אמיתי וגם רצח רבין הוא אמיתי. השאלה היא לגבי ההכללות. יזהר ברק • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 11:21, 1 בפברואר 2018 (IST)

ההכללות הן חלק אינטגרלי מהחברה בישראל, ויקח שנים ארוכות לבטל אותן, אם בכלל. התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 11:47, 1 בפברואר 2018 (IST)

מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי

הערך הכי נקרא בויקיפדיה העברית לשנת 2017?

זה לא כל כך ברור למה הוא הנקרא ביותר או בין הנקראים ביותר כל הזמן. לפי tools.wmflabs.org הוא בכלל לא נצפה באינטרנט נייד (זה שרוב הציבור עושה בו שימוש כדי להיכנס לויקיפדיה). איפה הוא כן נצפה? מקום ראשון בויקיפדיה הגרסה למחשב ובאפליקצייה הייעודית. כנראה שיש פה באג. – אסף (Sokuya)^שיחה 14:40, 3 בפברואר 2018 (IST)

כאחד שעוקב מדי יום על הדפים הנצפים שלא אתמול. הערך הנ"ל מקפץ מדי יום בראש הרשימה-- הלל יערי • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ח • 19:45, 3 בפברואר 2018 (IST)

איך מסבירים את הפער בצפיית הערך בין הגרסאות השונות של ויקיפדיה? בDesktop הוא מקום ראשון, בMobile app הוא בין הראשונים ובMobile web אין לו אזכור. זה מוזר, אתה מצפה שתיהיה קורלציה מסויימת בין הגרסאות של ויקיפדיה. – אסף (Sokuya)^שיחה 23:28, 3 בפברואר 2018 (IST)

ייתכן והפער בשיעור הצפיות בין המחשבים למכשירים הניידים נובע מגודלה של הטבלה שממנה בנוי הערך, שמקשה על הצפייה והשליטה בה באמצעות מכשירים ניידים. ולגבי האפליקציה, מדובר במספרים נמוכים של צפיות (562 בערך הזה), כך שמבחינה סטטיסטית זאת יכולה להיות חריגה חסרת משמעות. מבקר המדינה - שיחה 07:02, 4 בפברואר 2018 (IST)

מן הסתם הערך משמש בעיקר לשיעורי בית, לכן הגיוני שיהיה פופולרי הרבה יותר בנייח.. כך או כך גם לי הדירוג שלו נשמע בלתי סביר. בברכה אגלי טל - שיחה 10:09, 4 בפברואר 2018 (IST)

״הערך משמש בעיקר לשיעורי בית״? למה אתה טוען את זה, אגלי טל? יש לדברים האלו סימוכין? נשמע לי תמוה ביותר. מבקר המדינה, אם הפער היה נובע מהטבלה אז היינו רואים יחס של בערך פי שתיים בין הגרסה הניידת לגרסה השולחנית. מנסים קודם בנייד ואז עוברים למחשב. אבל עדיין מדוע הערך הזה מקבל כל כך הרבה צפיות כל הזמן? גם בחופשים (גם בחודשי הקיץ למשל אוגוסט בגרסה השולחנית), טענת השיעורים לא מחזיקה מים מבחינתי. יש פה משהו אחר לגמרי. – אסף (Sokuya)^שיחה 14:24, 4 בפברואר 2018 (IST)

חודש	Desktop	אפליקצייה	נייד	מיקום כולל
יולי 2017	63,432	1,087	6,899	3
אוקטובר 2017	165,866	385	8,737	1
ינואר 2018	97,848	562	7,123	3

מתייג את מפעיל הבוט שמעדכן את הנתונים המוצגים בדף: DMY. – אסף (Sokuya)^שיחה 14:41, 4 בפברואר 2018 (IST)

רק הזכרתי טענה שהועלתה כאן בעבר. אין לי שום סימוכין לכך באמת. בברכה אגלי טל - שיחה 14:43, 4 בפברואר 2018 (IST)

מספר הצפיות בערך חדש

הערך החדש אסטלה מושקוביץ' בלפר היה אתמול במקום 5 במספר הצפיות היומי בוויקיפדיה עם 3,047 צפיות, בעקבות שידור תוכנית הבכורה של העונה השנייה של בייקאוף ישראל. תודה לחברים שהסכימו לשחזר את הערך הזה לקראת עליית התוכנית. אגסי - שיחה 20:11, 5 בפברואר 2018 (IST)

היא השופטת השפויה היחידה שם. בכל אופן, לא אהבתי את התכנית. מאסטר שף הרבה יותר טוב. גילגמש • שיחה 20:12, 5 בפברואר 2018 (IST)

הבעיה שמאסטר שף זה שזה עושה אותי רעבה. יש פער מדי גדול בין רמת האוכל בתוכנית לרמת האוכל שיש לי בבית. תוכנית קודמת ראיתי אנשים מכינים מאפים ממולאים בעודי אוכלת תירס בקופסת שימורים. • צִבְיָה • שיחה • כ' בשבט ה'תשע"ח 20:33, 5 בפברואר 2018 (IST)

יש שם גם מאכלים פשוטים יחסית. בבייק אוף הזה מישהי הביאה עוגה על ג'לי רוטט שנראה מגעיל ועוד דברים שאני לא זוכר כבר. היה זוועה. גילגמש • שיחה 20:49, 5 בפברואר 2018 (IST)

התוכנית הייתה אתמול במקום הראשון ברייטינג. בוואלה נכתב: "רייטינג יומי: קשת אפתה עוגה: השקת העונה החדשה של "בייק אוף" הובילה את הטבלה עם נתון נאה של 18.9%". הביקורת היו פושרות, אבל זה לא מפתיע. אגסי - שיחה 21:05, 5 בפברואר 2018 (IST)

מצער שאלפי הקוראים קראו בערך את הפרק "אסטלה - כיתת אומן לקונדיטוריה" שהיה ברמה נמוכה מבחינה לשונית ומבחינת התוכן. שיפרתי אותו למען הקוראים הבאים. דוד שי - שיחה 06:41, 6 בפברואר 2018 (IST)

זה ערך שנכתב ב-2015, עשיתי כמיטב יכולתי לשכנע חברים לשחזר אותו, וגם לשפר אותו ולהביאו למצב טוב יותר מהממוצע בתחום הבידור. כמובן שבמיזם שיתופי יש צורך בפרגון ובסיוע מצד משתמשים אחרים. עדיף לעודד חברים להתגייס לשפר גם את הערך כפולה שבשבוע האחרון ניצב במקום ראשון במספר הצפיות, עם ממוצע של כעשרת אלפים צפיות ביום. כמובן שעדיף גם לעודד חברים לא לפתוח הצבעות בכלל והצבעות סרק בפרט, אלא לכתוב יחד את הערכים בתבנית "לטיפול דחוף". מצער שהערך סוטו (שפה) שהיה בתבנית הזו, נשאר אדום אצלנו וכחול ב-70! ויקיפדיות אחרות. אולי עדיף שוויקיפד יתחיל לכתוב את הערך ברמה "נמוכה" וחברים אחרים במקום לבקר אותו ישפרו את הערך. אגב, גם הערכים האחרים בתבנית באותה תקופה נשארו אדומים עד היום. אגסי - שיחה 13:38, 6 בפברואר 2018 (IST)

אגסי תודה על העבודה שלך בערך. • צִבְיָה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח 10:18, 7 בפברואר 2018 (IST)

תודה לך. וגם תודה ל-Tomtom שהכחיל אתמול את הערך סקלטון שהיה בזמנו בתבנית לטיפול דחוף (לצד סוטו (שפה)). אני חוזר על הצעתי להעניק צל"ש מיוחד למי שכותב 5 ערכים מהתבנית הזו (כמו שבזמנו חילקו צל"ש למי שכתב 5 ערכים במיזם אסיה). זה עשוי למנוע את המשך המצב לפיו רוב הערכים נשארים אדומים. אפשר גם ליצור מנגנון שיזום פניות ל-2-3 חברים שכותבים ערכים באותו תחום, ולהציע להם לכתוב יחד ערך בנמצא או היה בתבנית. אגסי - שיחה 12:52, 7 בפברואר 2018 (IST)

אגסי אכן פעל בצורה טובה מאד בכל הקשור לערך הזה. גילגמש • שיחה 13:00, 7 בפברואר 2018 (IST)

אתה יכול להפעיל מנגנון כזה ביוזמתך. אף אחד אף פעם לא אמר לא לצל"ש בדף שיחה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח 13:01, 7 בפברואר 2018 (IST)

אני מפרגן לכותבים אבל זה לא מספיק, צריך צעד משמעותי כמו צל"ש רשמי ומכובד, כדי להביא לשיפור המצב, וזה כידוע לא אינטרס פרטי שלי. אגסי - שיחה 17:58, 7 בפברואר 2018 (IST)

לעמותת ויקימדיה ישראל דרוש/ה רכז/ת שיווק ואירועים

שלום לכולם,

עמותת ויקימדיה ישראל מתרחבת, וכעת אנחנו מחפשים רכז/ת שיווק ואירועים!

לפרטים נוספים, ולהגשת מועמדות, ראו כאן.

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 13:35, 6 בפברואר 2018 (IST)

מכלול - האנציקלופדיה השיתופית בדרך התורה!

נתקלתי בעקבות פנייה מכלי תקשורת באתר הזה, מכלול, מעין ויקיפדיה בנושאי תורה, המתבססת על ערכים מוויקיפדיה, אך לאחר עריכה והסרת חלקים מהערכים בהתאם לראייה של הפרויקט. Itzike - שיחה 09:51, 7 בפברואר 2018 (IST)

איך זה מבחינת זכויות יוצרים? למשל פורטל הלכה שם מועתק כמעט לחלוטין מוויקיפדיה, כולל התוכן והעיצוב. נחי - שיחה 13:09, 7 בפברואר 2018 (IST)

היה על זה אצלנו דיון ארוך, לא מזמן. הם עושים מאמצים רבים כדי לתת קרדיט לויקיפדיה. עדירל - שיחה 13:13, 7 בפברואר 2018 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: העניין כבר נידון בכיכר העיר בהרחבה. כאן. • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:14, 7 בפברואר 2018 (IST)

להבנתי: אם אין קישור לרשימת התורמים המלאה - זה הפרת זכויות יוצרים.

בנוסף - אם מבוצעים תיקונים ועריכות לטקסט גם אלה חייבות להיות ברישיון CC-BY-SA ולכן כל ה"כל הזכויות שמורות שלהם" מהוות הפרה של הטקסט המקורי. וכל ערך שהם מעתיקים מפה מהווה הפרת זכויות יוצרים על כל המשתמע מכך. דרור - שיחה 23:01, 10 בפברואר 2018 (IST)

מכיוון שאף אחד שמתשמש בויקיפדיה לא נותן קישור לרשימת הכותבים המלאה, אפשר לסגור את הויקיפדיה. אין טעם לקיים אתר שכל מטרתו הוא לספק תוכן חופשי שמעשית לא ניתן להשתמש בו. על כן, לא נראה לי שיש חובה לקשר לרשימת הכותבים המלאה.

הטענה שאם מבוצעים תיקונים יש לשחרר את הטקסט החדש ברשיון חופשי היא מופרכת לא פחות ואף יותר. אפשר פשוט לטעון שאסור לעשות שימוש מסחרי בתוכן מהויקיפדיה.

נכון, מדובר בדתיים. אבל בכל זאת מצופה שאנשים ישמרו על קור רוח גם בנסיבות כאלו. עדירל - שיחה 23:51, 10 בפברואר 2018 (IST)

כשאתה מעתיק ערך ויקיפדי, ראוי לתת אליו קישור. הקישור הזה יאפשר לגשת גם לרשימת הכותבים. לכן אם הם מעתיקים גרסה מסויימת, אולי מן הראוי שיקשרו (גם?) לאותה גרסה ולאו דווקא לגרסה העדכנית: ר' קישור „צטט דף זה״ בכלים שבצד. Tzafrir - שיחה 01:05, 11 בפברואר 2018 (IST)

בשולי הדיון: דרור, אתה סבור שתיקונים ועריכות לטקסט הם בכלל נגזרת שלו? אני חשבתי שרק את הגרסה המועתקת מוויקיפדיה חייבים להגיש ברשיון זהה, אבל כל תוספת אחרת שהמעתיק מוסיף נשארת שלו. אשמח להתייחסותך (גם לניסוח הטענה בלשונו של עדירל, שטענה זו שקולה למעשה לאיסור לעשות שימוש מסחרי בתוכן מוויקיפדיה). ביקורת - שיחה 00:20, 11 בפברואר 2018 (IST)

אני לא דרור ואני לא עורך דין, אבל למיטב הבנתי די ברור שזו יצירה נגזרת. לעורך יש זכויות יוצרים על השינויים. אבל תנאי רישיון CC-BY-SA מתירים שימוש רק בתנאי שגם כל יצירה נגזרת תקבל את אותם התנאים. ולכן כל יצירה נגזרת צריכה להיות זמינה גם היא בתנאי CC-BY-SA‏. נראה לי שהם מנסים לעשות את הדבר הנכון (שימו לב למקורות האחרים). Tzafrir - שיחה 01:05, 11 בפברואר 2018 (IST)

כמכלולאי, אני רוצה להבהיר מה שכבר הבהרתי פה בעבר, זאת למרות שכבר הבהרתי זאת בעבר ולמרות שמבחינה חוקית אנו מצויים בקשר עם קרן ויקימדיה להסדרה מלאה של העניין, חשוב גם להיות "נקיים מה' ומישראל". נהלי המכלול מכסים את כל הנקודות שהוזכרו פה, לחומרא, וכמפורט בדף שקושר למעלה על ידי צפריר. כולל קישור לרשימת התורמים המלאה, בצורה שאף השתפרה מהמפורט בדף הנ"ל. בתחתית כל דף מועתק ניתן למצוא קישור כזה. במרבית הדפים יש גם קישור לגרסה הספציפית שהועתקה, או לפחות תקציר עריכה. גם לגבי הרישיון - הכיתוב כל הזכויות שמורות מתייחס רק לתכנים חדשים שנוצרו במכלול, ויש הרבה כאלו. תכנים ששונו על בסיס הגרסה המקורית אכן כפופים לרישיון המקורי כדברי דרור ומהסיבות שפירט Tzafrir.

אני גם מציע להתייחס להמלצתו של עדירל. יש אי נוחות מסויימת בכך שאחרים פשוט "מעתיקים" אתכם. אך באותה מידה אפשר לשמוח שעוד מאות אלפי אנשים יוכלו להיחשף לפרי עמלכם, בהתאם לחזון העמוק ביותר של ויקיפדיה שכולכם משקיעים עבורו. ואם בגלל שהמעתיקים לפחות יכבדו את העמל ויכירו טובה - בשביל זה טרחתי לכתוב פה, שתבינו שזה אכן כך. 5.102.237.131 10:36, 11 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שזה חוצפה וגסות רוח להטיף לעורכי ויקיפדיה לשחרר בלי קרדיט את עמלם, בעוד שבעמוד ההבהרה המשפטית של "המכלול" מוזכר כי "אנא ודא שאתה יודע כי כל הזכויות שמורות (c) למכון וידע כהלכה בע"מ (חל"צ)".

בנוסף על כך, וכאן זו כבר עמדתי האישית, מאחר והסיבה היחידה שבגללה אתם מצפים למשוך קוראים היא שכתוב ו\או הסתרה של ערכים כמו אבולוציה וביקורת המקרא, אז התשובה שלי היא "לא"; איני שמח בכך שתעתיקו אותנו. נחי - שיחה 11:38, 11 בפברואר 2018 (IST)

אתמול נעשה עליהם קטע בתוכנית גב האומה. יש במכלול הסרת תמונות של נשים וגם תוכן. באתר כל מה שארע לפני יותר מ-5778 שנים לא קיים. תסכלו בגרסאות גם מה הם עשו לערך על מירב מיכאלי ועוד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 12:55, 11 בפברואר 2018 (IST)

לא מדויק. תראי למשל קווים מנחים שלהם בנושא וגם כאן. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 13:02, 11 בפברואר 2018 (IST)

הקווים המנחים הללו הם בדיחה. מדובר בשכתוב מוחלט של ההיסטוריה, והמילון שפוברק שם בין התקופות הפרהיסטוריות לבין הדורות המתוארים במקרה הוא המצאה שאין לה כל בסיס במחקר. נחי - שיחה 14:55, 11 בפברואר 2018 (IST)

בכלל לא התייחסתי לתוכן הקווים המנחים, בסך הכל הערתי שדבריה של חנה על כך שהם מתעלמים מהסוגיא, אינם מדויקים. בן עדריאל • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח 11:28, 12 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ כצפוי, לאחר שגמרו לטחון את עניין הקרדיט, וראו שלמגינת לב אי אפשר להרשיע את השדים החרדים על זלזול בעניין קרדיט, מצאו עכשיו סיבה אחרת למה הם מחוץ לתחום השכל הישר והצדק. נו, ויקיפדיה מצטרפת לתעמולה התקשורתית בכל הנוגע לשנאת מגזרים, את זה אני כבר מכיר מאז הפעם הראשונה שנפגשתי עם "חילונים" בצבא, מדהים לראות איך הם משוכנעים שכל מה שאומרים בתקשורת זה אמת מוחלטת. וסלחו נא לי על הניסוח הבוטה. איש גלילי • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 13:41, 11 בפברואר 2018 (IST)

נחי - "זה חוצפה וגסות רוח להטיף לעורכי ויקיפדיה לשחרר בלי קרדיט את עמלם" - אתה משוכנע שזה תיאור מדוייק של הדברים שכתבתי? אני מאמין שקוראים משוחדים פחות ידעו לקרוא את דבריי ולהבין שטרחתי להסביר עד כמה הקרדיט והצורך בו חשוב מכובד על ידינו. 5.102.237.131 14:31, 11 בפברואר 2018 (IST)

לעמותת ויקימדיה ישראל, הייתה שיחה או שתיים עם מייסד אתר מכלול ובו המלצנו בחום לקחת עורך דין המבין בנושא זכויות יוצרים. לסטר - שיחה 14:37, 11 בפברואר 2018 (IST)

איש גלילי, מה קשור "ויקיפדיה"? זה דיון בכיכר העיר. אתה מייצג את ויקיפדיה בו בדיוק באותה מידה ששאר משתתפיו מייצגים אותה.

הצנזורה בהחלט קצת מקוממת ומשעשעת, אבל בסופו של דבר עדיף ידע מצונזר מאשר לא ידע בכלל, משום שעצם הקריאה והרחבת הידיעה בתחומי דעת אחרים מפתחת ומעודדת את הסקרנות, וזו הרי מטרתה של אנציקלופדיה באשר היא. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 14:44, 11 בפברואר 2018 (IST)

צִבְיָה, כאשר עורכים בכירים בוויקיפדיה מתנהגים בשנאה, ומחפשים במה אפשר להשמיץ מישהו "אחר", והדבר עובר בשתיקה עם דיון "ענייני" כאילו מדובר בטענות ענייניות, זה בהחלט מקום לחשבון נפש, אם לא הדרדרנו למקום זה. נכון, גם לי זה כואב, כי גם אני חלק מוויקיפדיה, ואיכפת לי שהיא מדרדרדת למקום הזה. יש אנשים שחושבים ששנאה זה דבר חיובי, מה אעשה שאני חושב שזה דבר שלילי. איש גלילי • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:48, 11 בפברואר 2018 (IST)

לא ראיתי "שנאה" כלשהי בדברים שנכתבו לעיל. כן ראיתי דאגה מכך שאתם מצנזרים ובמקרים מסוימים מעוותים ידע, או פשוט ממציאים שטויות. זה מביש. Reuveny - שיחה 14:53, 11 בפברואר 2018 (IST)

ברור, לכן צריך לחפש במה אפשר להשמיץ. מתחילים בקרדיט, כשזה לא מצליח מנסים לראות השמטת מידע, אחרי זה זה הדרת נשים, ומשם לשוויון בנטל. אהבת ישראל אמתית. בהצלחה רבה לכולכם! איש גלילי • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:56, 11 בפברואר 2018 (IST)

איש גלילי, הפגיעוּת שלך נוגעת ללב. אפשר לחשוב שמישהו מנסה להעתיק במפעל עצום שיצרת בלי לתת קרדיט ראוי. כדי להעמיד דברים על דיוקם: אף אחד לא מנסה "להרשיע את השדים החרדים", אלא לתבוע קרדיט ראוי על העתקה בוטה. לא ברור לי איך השתרבבו לכאן "התקשורת" ו"הדרת נשים" ו"שוויון בנטל", רק חסר היה שתטען שהקרן החדשה וכת השטן מממנים אותי. בכל מקרה, אני גדלתי בחברה החרדית ומכיר חרדים לא פחות טוב ממך, ואין לי שום שנאה כלפי חרדים. נחי - שיחה 15:00, 11 בפברואר 2018 (IST)

כל אחד יכול לקרוא את דיון זה, ואת הדיון הקודם לו בארכיון, ולשפוט בעצמו. איש גלילי • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 15:03, 11 בפברואר 2018 (IST)

"עורכים בכירים"? מה זו השטות הזאת? מי ששונא מגזר כלשהו ומשליך עליו את הנחיתות שלו זו בעיה שלו. מציעה שתעשה חשבון נפש לפרנויה שאתה מציג כאן. אם אתה מספיק זמן באינטרנט אתה כבר צריך לדעת שכל אחד מייצג את עצמו ושבעיקר אסור לקחת דברים ללב. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 15:35, 11 בפברואר 2018 (IST)

עכשיו אני הוא כבר השונא והנחיתי, תודה (רק אם אפשר לבקש קישור כלשהו למקום בו התנסחתי שלא בכבוד כלפי ציבור כלשהו). רק שאם אתם מספיק זמן באינטרנט אתם כבר צריכים לדעת שכל אחד מייצג את עצמו ושבעיקר אסור לקחת דברים ללב, אז מה איכפת לכם מה כתבתי? איש גלילי • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 15:41, 11 בפברואר 2018 (IST)

המשפט המתייחס לנחיתות לא כוון אליך, אלא דווקא אל אלה שהעברת עליהם ביקורת (ההכללה לא מוצדקת), אבל כיוון שמיהרת לייחס אותו אליך אזכור הנחיתות מן הסתם הפך נוגע גם אליך. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 15:49, 11 בפברואר 2018 (IST)

הבנתי, תודה. איש גלילי • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:04, 11 בפברואר 2018 (IST)

אענה למה שנכתב לעיל. היצירה הנגזרת חייבת להיות ברישיון CC-BY-SA. אחרת זה הפרת הזכויות. ולעניין קישור לכותבים - בדקתי מדגמית כמה ערכים ולא מצאתי קישור. גם זו הפרה. דרור - שיחה 16:47, 11 בפברואר 2018 (IST)

המכלול איננה יצירה נגזרת, אלא יצירה כוללת הלוקחת חומר מהויקיפדיה וממקומות אחרים. יצירה נגזרת היא כזאת שלא ניתן להפריד בין החלקים המקוריים והנוספים. טקסט של מכלול ניתן להפרדה בקלות ולכן איננה יצירה נגזרת. לגבי קישור, קישור לא חייב להיות בדמות הייפרלינק. מספיק לציין במילים נלקח מויקיפדיה וזה נחשב מבחינה משפטית לקישור. ראו Drauglis v. Kappa Map Group, LLC בקישור זה.

מעבר לכך, יש עוד שני עניינים "פעוטים": האחד, מי שגר בבית זכוכית לא אמור לזרוק אבנים. הויקיפדיה העברית מלאה כרימון בהפרות בוטות של הפרות זכויות יוצרים בידיעת הקהילה שאינה עושה די לטפל בבעייה. מגוחך במצב זה שמישהו ילך בשם ויקיפדיה ויגיש תביעה על זכויות יוצרים. השני, הוא שכל מהות ויקיפדיה והמודל העסקי שלה בנוי על איסוף תרומות בשם העובדה שהיא אנציקלופדיה חופשית. אני סקרן לדעת מה חושבים הכותבים הנכבדים שתהיה ההשפעה של תביעת זכויות יוצרים מטעם ויקיפדיה על גיוס התרומות לקרן. ייתכן שבישראל ההשפעה לא תהיה רבה (דופקים את הדוסים, מה אכפת), אבל ברחבי העולם לא מבינים דקויות כאלו והציבור עלול להבין שבקשות התרומות של ג'ימי ויילס הטוענות לתוכן חופשי אינם אלא נוכלות. ייתכן אפילו שיוגשו תביעות ייצוגיות נגד הקרן על הטעיה בגיוס התרומות. הפנייה האישית של קרן ויקימדיה בבקשת תרומות כוללת את ההצהרה: "איננו מוכרים את המידע שלך ואיננו סוחרים בו עם איש." - אני מתקשה להבין איך זה מתיישב עם תביעה קטנונית על העדר קרדיט כלפי יישות כלשהי. עדירל - שיחה 17:57, 11 בפברואר 2018 (IST)

דרור, בעניין קישור לכותבים - את הקישור לרשימת הכותבים תוכל למצוא בתחתית כל דף, היכן שנמצאת ה"הבהרה משפטית". שם יש קרדיט לוויקיפדיה, עם קישור לוויקיפדיה, וקישור לדף המקורי בוויקיפדיה ולדף היסטוריית הגירסאות בוויקיפדיה. הקישורים כמובן משתנים אוטומטית בהתאם לדף הנצפה כעת. (מלבד זאת יש קישורים דומים בחלק מתקצירי העריכה של גרסאות מיובאות מוויקיפדיה. מלבד זאת בחלק מהדפים יש גם משבצת מיוחדת של קרדיט בגוף הדף עצמו בתחתיתו המכילה את הקישורים הנ"ל, ובעתיד ירוץ בוט שיכניס אותה בכל הדפים.) אין כאן הפרה. גם בעניין יצירה נגזרת אין הפרה, שכן על הצד שהמכלול הוא יצירה נגזרת (מה שכבר איני בטוח בו כמו קודם אחרי הסברו של עדירל) בכל שמירת תוכן במכלול יש הבהרה משפטית שבמידה והטקסט לקוח מוויקיפדיה השינוי שאתה שומר כעת יתפרסם תחת רישיון זהה (כלומר, CC-BY-SA). גם בקרדיט שהזכרתי בתחתית כל דף שמקורו מוויקיפדיה מוזכר שזה הרשיון של הטקסט. 5.102.237.131 19:30, 11 בפברואר 2018 (IST)

אנונימי יקר, בלי קשר לזכויות יוצרים, הגישה שלך לא ראויה. אתה מעביר באופן סיטונאי ערכים מוויקיפדיה על מנת ליצור אתר מתחרה לוויקיפדיה. אל תתפלא שזה לא נראה טוב. אופק כחול - ביבר הזכוכית 19:46, 11 בפברואר 2018 (IST)

כשמסתכלים על זה כך - זה אכן נשמע לא טוב. אך אני מאמין שתוכלי להבין שאין כאן רצון להתחרות (בשביל מה?) אלא לתת מענה לצרכים ולציבור שוויקיפדיה לא נותנת להם מענה. צרכים חינוכיים, כלכליים וחברתיים. 5.102.237.131 20:11, 11 בפברואר 2018 (IST)

עדירל, אני רוצה להיות בטוח שהבנתי אותך נכון (ולהבהיר שאם כן אז כולם מסכימים): דרור (וגם אני) התייחס ליצירה נגזרת לגבי מקרים ברורים שבהם תוכן של ערך הועתק מוויקיפדיה ונערך בהמשך (ואולי גם הועתק בחלקו לערכים אחרים). מה שאתה כותב כאן הוא שזה שחלק מהערכים מתבססים על ויקיפדיה לא הופך ערכים אחרים (שנכתבו ללא קשר לתוכן מוויקיפדיה) ליצירה נגזרת מוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 21:49, 11 בפברואר 2018 (IST)

אני לא מומחה, ולא יכול לתת ייעוץ. ברור לי כשמש בצהריים שאין כל בעייה בערכים שלא הועתקו מויקיפדיה. למה שתהיה בעיה? אם אני מעתיק קטע אחד מויקיפדיה אז כל מה שאני כותב בימי חיי הופך לקניין של ויקיפדיה? אני דנתי בשאלה של הערכים עצמם שבנויים מקטעים שהועתקו מויקיפדיה ועליהם נוספו קטעים שאינם מהויקיפדיה. אני חושב שיש הרבה סיבות למה לאמר שזו לא יצירה נגזרת, אבל לא יכול להיות בטוח. אני בספק אם בכלל הנושא של מה זה בדיוק יצירה נגזרת, בהקשר של רשיון CC-BY-SA, נדון בכלל בפסיקה בישראל, ולכן בספק אם יש מישהו שיכול לתת בנושא ייעוץ ברור. פסק הדין בארה"ב קבע שיצירה מכלילה אינה יצירה נגזרת. מה יענו שופטים בישראל לא נדע עד שהדבר יגיע לבית המשפט ואז רק באותו הקשר. אציין רק שהעמדה שהוצגה פה למעלה היא צבועה. בדיון על ההעתקות הבוטות של בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית שעדיין שם (אחת מהכותבות של התוכן המועתק אמנם נתנה אישור למפרע, אבל השאר לא נשאלו), נטען ששינויים קלים כנוצה מספיקים כדי שהיצירה תחשב ליצירה אחרת שכלל איננה מחייבת באישור להעתקה. פתאום כאן, צצה בעיית "יצירה נגזרת". אני לא יודע מה לאמר לאנשי מכלול. אני בעיקר לא מרוצה מהתגובות הויקיפדיות. אנחנו פה כדי להכין תוכן חופשי. זו מטרתינו. מה העניין ללכת ולאיים על אנשים בתביעה על זכויות יוצרים? זה בדיוק ההיפך מתוכן חופשי. עדירל - שיחה 22:18, 11 בפברואר 2018 (IST)

באם אכן יש קישור לרשימת התורמים כאן, סבבה. הבעיה היחידה שנותרה היא הטקסט בתחתית הערך שאומר " טקסט שנוצר באתר זה, כל הזכויות עליו שמורות למכון לאוריינות וידע כהלכה (בע"מ, חל"צ, מלכ"ר).".

מי שרוצה להעתיק מויקיפדיה (ומוזמן לכך), יכול להעתיק ולשנות, אבל בתנאי אחד (בעצם שני תנאים - אחד זה רשימת התורמים והשני) שהטקסט יהיה ברישיון CC-BY-SA. עד שהם לא עושים את זה הם מפירים זכויות יוצרים. וזה לא אומר שהזכויות הן לויקיפדיה, אלא לציבור, שכל מי שרוצה להמשיך ולהעתיק יכול לעשות זאת (זאת אומרת שמישהו יוכל להעתיק את הכל גם ממיכלול ולשנות הלאה). זה "העיסקה" שעושים עם ויקיפדיה. אנחנו נותנים לכולם, ומה שנותנים צריך להישאר של כולם.

ועוד הערה - יש הטעיית הציבור. בפינת הערך למטה כתובת שהוא CC-BY_SA ואז בתחתית הדף כתוב "כל הזכויות שמורות". זה סתירה מקוממת שמטעה את הציבור (חושפת אותו לתביעות זכויות יוצרים, ואף מהווה גזל). דרור - שיחה 22:34, 11 בפברואר 2018 (IST)

דרור - אני מתקשה להבין למה אתה רואה בעיה ו/או סתירה בכיתוב הזה. הנה הכיתוב המלא:

"הטקסט בדף זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית (ניתן לעיין בדף המקורי , וברשימת התורמים) בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0, ייתכן שישנם תנאים נוספים, ראו הבהרה משפטית. טקסט שנוצר באתר זה, כל הזכויות עליו שמורות למכון לאוריינות וידע כהלכה (בע"מ, חל"צ, מלכ"ר)."

הכיתוב מדגיש בפירוש שהטקסט בדף הוא באדיבות ויקיפדיה, ושהוא כפוף לרישון הנדרש (בדיוק כפי שכתוב בפינת הערך). המשמעות הברורה היא כמובן שכפי תנאי הרישון כל שינוי בטקסט מתפרסם בכפוף לאותו רישון. בסוף הכיתוב, בקטן, מופיעה תוספת הבהרה כללית שטקסט שנוצר במכלול הזכויות עליו שמורות למכלול. הבהרה זו נחוצה כי לא כל הטקסטים לקוחים מוויקיפדיה. יש לך ניסוח חילופי? אם יתברר שיש בכיתוב הזה בעיה - אפעל להסירו, המכלול שואף לשמירה מושלמת על זכויות יוצרים. 5.102.237.131 22:45, 11 בפברואר 2018 (IST)

הטעיה באתר מכלול - תוך הפרת זכויות יוצרים בויקיפדיה. לחצו כדי להגדיל ולראות

ראשית לעניין הפרת זכויות היוצרים - ה"SA" משמעו: "שיתוף זהה — If you remix, transform, or build upon the material, you must distribute your contributions under the same license as the original." היינו כל אתר מכלול צריך להיות CC-BY_SA אם הוא לקוח מויקיפדיה. אין "כל הזכויות שמורות" (זה הפרה בגין כל ערך וערך, וכל כותב וכותב בויקפדיה יכול לתבוע את מכלול על כל ערך וערך שכתב).

לעניין ההטעייה - אני מצרף צילום מסך מהערך "איטליה" במכלול. סימנתי את הסתירה (תמונה משמאל). דרור - שיחה 23:07, 11 בפברואר 2018 (IST)

דרור, כמדומני שלא שמת לב למה שהסביר האנונימי, יש במכלול ערכים שנוצרו במכלול ולא הגיעו מוויקיפדיה, לערכים אלה מתייחסת ההערה בכתב המוקטן בתחתית הדפים: "טקסט שנוצר באתר זה, כל הזכויות עליו שמורות למכון לאוריינות וידע כהלכה (בע"מ, חל"צ, מלכ"ר)". אין כאן שום סתירה ושום ניגוד, תוכן שמקורו בוויקיפדיה הוא כפוף לכללי הרישיון של ויקיפדיה, ואילו תוכן שמקורו במכלול כפוף לכללי הרישיון של המכלול. איפה הבעיה ואיפה ההטעייה? תקנני נא אם אני טועה. איש גלילי • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 23:49, 11 בפברואר 2018 (IST)

איש גלילי, תוכל לתת קישור לקטגוריה המרכזת את הערכים שהועתקו מהוויקיפדיה העברית, או עדיף להופכי שלו, קישור לקטגוריה לערכים שנכתבו ישירות באתר המכלול, העליתי את ההצעה הזאת באתר שלכם. אני מקווה שעשיתם זאת, חבל שאינכם מתייעצים עם עורך דין המומחה לזכויות יצרים כנו שיהונתן קלינגר הציע לבעל האתר, במקום להיכנס כל פעם לדיונים בוויקיפדיה בנושא, וגם להעלות כל הזמן טענות לאנטי חרדים. הוויקיפדים הם אנטי הפרת זכויות יוצרים. בניגוד לנטען כאן, אין בוויקיפדיה שפע הפרות של זכויות יוצרים, יש הפרות המטופלות. יש כאלה שרואים הפרות של זכויות יוצרים בוויקיפדיה העברית, גם בהוספת עובדות שעליהן אין זכויות יוצרים (ראה למשל בוויקינתונים שאין עליו זכויות יוצרים, לא הייתי מסתמכת על מה שהם אומרים כגיבוי להתנהלות של אתר המכלול.

דרור, לידיעתך בתבנית של זכויות היוצרים שנמצאת עכשיו במכלול, שופרה לאחר שהערות שהערתי להם. ראה כאן בדף שיחת תבנית:++ חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 08:15, 12 בפברואר 2018 (IST)

דרור - אכן יש פה אי הבנה. הטקסט בדבר זכויות היוצרים אינו מתייחס לטקסט שהועתק במקורו בוויקיפדיה, גם אם שונה אחר כך. ההודעה בתחתית הדף מתייחס בפירוש לתוכן הדף הספציפי ("דף זה") וכך גם ההודעה בפינת הערך. התוספת בסוף ההודעה מתייחסת לשאר הטקסטים באתר למעט אלו הלקוחים מוויקיפדיה. אני לא חושב שאתה מצפה שבגלל שחלק מהאתר לקוח מוויקיפדיה גם החלקים שלא לקוחים ממנה יהיה תחת הרישיון שלה, תקן אותי אם אני טועה.

חנה Hanay - כאן אינו המקום לדיון משפטי, דיון כזה המכלול נעשה מול עורכי דין, כולל מול עורך הדין של ויקימידה ישראל שהבהיר את הדרוש תיקון - ותיקנו על פי דבריו (את ההודעה בתחתית האתר, שתתחלף ספציפית לכל דף). הדיון כאן הוא כדי ליידע את הוויקיפדים שיש כבוד לעמלם והקרדיט ניתן בצורה הכי ברורה ולחומרא, מדין והייתם נקיים מה' ומישראל. הקטגוריות שאת מבקשת קיימות (אם כי לא ברור לי למה הם אמורים לעניין אותך) אבל הם לא מעודכנות בינתיים בגלל תקלה טכנית כללית בקטגוריות. 5.102.237.131 09:15, 12 בפברואר 2018 (IST)

לאנונימי המייצג את אתר המכלול ואינו מזדהה, הדיון בוויקיפדיה הוא חופשי וגלוי, אני מבינה שאינך אוהב אותו. אבל אנחנו נדון בכל מה שנרצה כאן, המשפט שלך כאן אינו המקום לדיון משפטי, הוא לא רלוונטי. יהונתן קלינגר הבהיר לכם שיש לכם בעיה, הוא לא נתן לכם ייעוץ, לכן גם המשפט שהבהיר את הדרוש תיקון אינו מדויק. אתם צריכים להתייעץ עם עורך דין מומחה שאתם משלמים לו את שכר עבודתו, או שיסכים לייעץ לכם בהתנדבות, כמו שקלינגר מייעץ בהתנדבות לעמותת ויקימדיה ישראל

ההודעה בתחתית הדף באתר המכלול מתייחס בפירוש לתוכן הדף הספציפי ("דף זה"), צריכה להיות מקושרת לקטגוריה של ערכים שנוצרו לראשונה באתר מכלול. כבר הצעתי זאת בעבר, ובמקביל ההודעה על ערכים שהם ברישיון CC-BY-SA צריכים להיות מקושרים לקטגוריה של ערכים שהועתקו מהוויקיפדיה. כל כך פשוט, למה אינכם עושים זאת?

אני תמהה על המשפט הקטגוריות שאת מבקשת קיימות (אם כי לא ברור לי למה הם אמורים לעניין אותך), הדיונים כאן חוזרים שוב ושוב והם יחזרו גם בעתיד, ואתה תוהה למה הם מעניינים אותי

במקום לחפש כאן פוביות, ולטעון שהדיונים כאן הם לא במקום ועוד ועוד. פשוט תעשו את הדבר הנכון כפי שהסבירו לכם רבים, כולל אני, ונוכל כולנו לנוח בשלום לפחות בנושא זכויות היוצרים. לגבי מחיקת התוכן כמו בערך על מרב מיכאלי ויצירת תוכן לא מבוסס משלכם בערכים שהעתקתם, זה כבר סיפור אחר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 12:27, 12 בפברואר 2018 (IST)

החברים פה מתקשים להבין. בתמונה שהעלתי יש שתי הערות שסותרות זו את זו ולא יכולות להתקיים יחד (ולכן זה הפרה של הזכויות של כל הכותבים בערך. אם למישהו אין כסף - קדימה, זה תביעה של 10,000 ש"ח לכותב).

לגבי מה שניסו להבהיר לי. תוכן ש"נוצר" באתר, בערך שהועבר מויקיפדיה חייב להיות CC-BY-SA, ולא בעל זכויות שמורות.

ערך שמקורו כולו באתר - יכול להיות איך שאתם רוצים. דרור - שיחה 15:01, 12 בפברואר 2018 (IST)

דרור - אכן, הכיתוב "נוצר" מתייחס לערכים אחרים או טקסטים אחרים באתר שאינם ערך שהועבר מוויקיפדיה, ונראה לי שזה ברור מתוך הנוסח. האם אתה רואה צורך לשפר את הניסוח כך שזה יהיה ברור יותר? 5.102.237.131 00:02, 13 בפברואר 2018 (IST)

ועוד הערת אגב. גם אם מכלול יעמוד בכל תנאי הרישיון של שיתוף תכנים בויקיפדיה, עדיין אפשר להבין מדוע עורכים רואים באתר הזה טעם לפגם. כל מי שכותב בויקיפדיה יודע שבכל שמירה שלו החומר משוחרר לציבור הרחב תחת תנאי הרישיון, ואנשים רבים וגופים שונים עושים שימוש יומיומי בתוכן שמועלה בויקיפדיה. אבל יש הבדל בין שימוש פה ושם בקטעים ובערכים בויקיפדיה, לבין יצירת העתק כמעט זהה של ויקיפדיה (למעט הצנזורה), גם בתוכן וגם בעיצוב (למשל, דף הבית), ולהפוך אותו למיזם חדש ללא קשר לויקיפדיה כלל. נכון שכתוב בערכים עצמם שהערך מויקיפדיה, אבל בדף הבית של המכלול ובאודות של המכלול - לא רשום מילה וחצי מילה על כך שבערך 99% מהתוכן מקורו בויקיפדיה. יתירה מזאת, גם ברישיון שמופיע בערכים ראו לנכון עורכי המכלול לשים בגדול את הלוגו של המיזם שלהם. והכי גרוע זה שלמרות שכל המיזם שלהם מבוסס על תוכן חופשי, הם עצמם לא מוכנים לשחרר את מעט המידע שמופיע בו.

כמו כן, אם התרשמתי נכון מהגישה המחמירה שלהם לגבי איברי מין וכל מה שקשור לתחום הרבייה, אולי יש מקום למיזם נוסף של המכלול בשם "המכלול, התלמוד התורני-החרדי" שבו יופיע העתק מצונזר של התלמוד שממנו יושמטו סוגיות שאין האוזן סובלתן. אם חסידות גור יכולה, גם השאר יכולים.

ומילה אחרונה - אלא אם כן הם רוצים להיכנס לרשימת האתרים המותרים של מסנני אינטרנט מחמירים, איני רואה סיבה שבשלה עורכי המכלול יטרחו להעתיק ערכים כמו פוספוגליצריד שאין סיבה להניח שמסננים רגילים יסננו אותם. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח 15:19, 12 בפברואר 2018 (IST)

לא צִבְיָה, לא התרשמת נכון. בכלל, קשה מאוד להתרשם מלמעלה, ממליץ לבקר שוב עוד חצי שנה, יהיה קל יותר לקבל רושם הגיוני. זה נכון לגבי רוב מה שנכתב כאן, כולל ההשמצות הציניות בגב האומה. (אתם יודעים למי לא מראים חצי עבודה? לליאור שליין.) מטרתו המוצהרת של המכלול היא להימנע מצנזורה אלא להציג את הידע מזוית לא-אובייקטיבית חרדית בדיוק מכמו שהוא מוצג בדרך כלל מזוית לא-אובייקטיבית חילונית. ראי ערך פוסט-חילוניות#ביקורת החילון. תוכלי לקרוא על הגישה בכללותה כאן. 5.102.237.131 00:02, 13 בפברואר 2018 (IST)

מעניין, מבדיקה שלי הערכים היחידים שעוסקים באיברי רבייה קשורים אך ורק למחלות כמו סרטן השד.

ולגבי הקשקוש על נקודת מבט לא אובייקטיבית חילונית, ובכן, אני לא צריכה שאדם שמקבל ללא ביקורת טקסטים מאלוהים ורבנים רק על סמך אמונתו יספר לי מה זה גישה ביקורתית ביחס לעובדות. אין לדת ולחילוניות שום קשר לדיון הזה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 09:53, 13 בפברואר 2018 (IST)

קישור לקטע בגב האומה על אתר המכלול לויקיפדיה הכשרה כבר נכנסתם? קבלו את המקום השני במצעד "הדתה שמדתה" השבועי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 16:28, 12 בפברואר 2018 (IST)

אני עוקב בעניין מה אחרי הנסיון של עורך במכלול להכניס את כל האבולוציה של האדם והפרהיסטוריה לתוך הסד של דורות אדם עד נוח בספר בראשית. כמו בשאר הנסיונות הבריאתנים הדומים שראיתי, הבעייה היא מתיחת הקו הדימיוני המפריד בין "קופים" ל"בני אדם", כאשר במקרה הנוכחי החליט העורך מסיבות כלשהן להעביר אותו בין הומו ארקטוס ("קופי בראשית ארקטוס") והומו היידלברגנסיס ("ראשוני בני אדם"). לטובת אותו עורך אציין ששני מינים אלו דומים כל-כך זה לזה שחוקרים רבים מאחדים אותם לאותו מין עצמו, וגם אותם חוקרים שמפצלים מתקשים להחליט לגבי מאובנים מסויימים לאיזה משני המינים יש לסווגם. בכל הנוגע לכלי האבן מתח העורך את הקו בין התרבות האשלית ("אחרית מעשי הקופים") לבין התרבות האשלו-יברודית ("ראשית מעשי ידי האדם"). אציין שפרט למזרח התיכון, בכל שאר העולם הישן התרבות האשלית מקושרת גם עם ארקטוס וגם עם היידלברגנסיס, ומתקבל ש"קופי בראשית" ו"ראשוני בני האדם" השתמשו שניהם ב"אחרית מעשי הקופים". במערת תנור יש רצף אחד של שכבות ארכאולוגיות בעומק 25 מטר אשר עובר מן התרבות האשלית לאשלו-יברודית, כאשר בשנייה יש שכבה עשירה באבני יד האופייניות גם לתרבות האשלית, ויוצא שקופי בראשית וראשוני בני האדם אשר גרו באותה המערה סיתתו אותו סוג של כלי אבן. H. sapiens - שיחה 16:42, 12 בפברואר 2018 (IST)

חנה Hanay - באתי רק לעזור, איני מתיימר לייצג את המכלול, ולא נכנסתי לנושאים הנידונים כאן מלבד לנושא הקרדיט, שחשוב לי להבהיר שכל הדרישות מכובדות על ידינו. בתשובה לאמירתך החוזרת ונשנית כי לא כאן המקום לדיון משפטי לעלינו לקחת יועץ מקצועי כזה, עניתי שאכן לא כאן המקום, ואיני מתכוון כאן לפתוח דיון כזה בדיוק מהסיבה שציינת, אני מתכוון בסך הכל להבהיר לקורא מהצד שחשוב לו לשמוע אם המכלול מכבד את הקרדיט - את האמת. שהוא מאוד מכבד. זו מטרת הדיון הזה מהצד שלי, ולפיכך אני משתתף בו, אז לא ברור למה הנימה הגוערת הזו בדברייך. לגבי מה שהסבירו לנו רבים - זה נעשה, ותוקן שוב על פי הערות של כולם, כולל שלך וכלל של עו"ד יונתן. מה נשאר שלא בוצע? איני מבין מה את רוצה מלבד לחפש פגמים. אין לנו כל עניין לעשות משהו לא נכון. היום לראשונה העלת דרישה חדשה - קטגוריות. למה את חושבת שהם צריכים להיות מקושרים כפי שהצעת? ומה זה יתרום? אדרבה אם זה יכול לתרום למה לא.

אבל, וכאן תשובה גם לדרור - יש מספיק תכנים באתר שנוצרו במכלול, אם זה ערכים ואם תכנים אחרים מכל מיני סוגים, היות שהמכון המפעיל את המכלול החליט (מסיבותיו הוא שאיני מתערב בהם) לשמור את הזכויות על טקסטים אלו בעצמו, אין כל סיבה שלא תובא הבהרה כללית כזו בתחתית המסגרת הקבועה במכלול. אין בכך כל סתירה למה שכתוב שורה לפני המדגיש שהדף הספציפי המוצג כעת הוא מאת ויקיפדיה וברישיון שלה, בכך שלצד זה כתוב שטקסטים אחרים, שאינם דף זה, ושנוצרו באתר המכלול - שייכים למכלול. דרור, אם תקרא היתכן את תוכן הדברים בתמונה שהעלתי תראה שהם מתקיימים מצויין ביחד, שני המשפטים מתייחסים לתכנים שונים. 5.102.237.131 20:35, 12 בפברואר 2018 (IST)

יש כל כך הרבה סיבות, והן הוסברו כאן. אבל כשיש שיח חרשים, אז אי אפשר לקדם נושא. תודה שהוכחת זאת גם למתדיינים כאן. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:46, 12 בפברואר 2018 (IST)

על זה נאמר "ירא הקורא וישפוט". יקרא פה, בדיון הקודם, במכלול ובשינויים שנעשו בו בנושא, וישפוט בין רצון טוב לעשות כל מה שנדרש בנושא הקרדיט ומעבר לכך, לבין שיח מתנשא לא קשוב. 5.102.237.131 21:16, 12 בפברואר 2018 (IST)

לי הוכיח האלמוני שהמכלול אכן פועל היטב לשמירה על זכויות יוצרים ולקרדיט ראוי. לא ברורה לי הדרישה לקטגוריות כאילו ואחרות, זה עניין פרטי של המכלול ואין לו קשר לקרדיט ראוי. לכל המבקרים אני מציע לשער מה היה מצב זכויות היוצרים שץבשנה הראשונה להקמת ויקיפדיה. מן הסתם היו כשלים רבים מספור, שכן זה טיבם של מיזמים שיתופיים. כיום לאחר עבודה של שנים המצב טוב (מן הסתם יש תקלות המטופלות כל העת) ונראה שזה בדיוק הכיוון אליו צועד המכלול. בברכה אגלי טל - שיחה 21:23, 12 בפברואר 2018 (IST)

אגב, אני לא כה אלמוני... אני מכלולאי, אך גם ויקיפד כמו כולכם, שתורם שנים לוויקיפדיה. אלא שכמו עשרות ויקיפדים אחרים שתרמו/תורמים למכלול - העדפתי לעשות זאת בשקט, ולהבטא פה באלמוניות, פן יתפרץ עלי עליהום מהסוג שהיה צפוי שיקרה כאן... היו פה מעט כמו צביה ואופק כחול שהעלו הערות ענייניות שיכלו לפתוח דיון ויקיפדי מעמיק ומעניין בדבר הציפיות שלנו כוויקיפדים מהעולם שמסביב (אנו עסוקים כל הזמן לתרום, אך אנו בני אדם ובודאי גם לנו יש ציפיות). אך יותר מידי תגובות היו עוינות בצורה לא עניינית ונעדרות ביקורת איכותית. 5.102.237.131 21:30, 12 בפברואר 2018 (IST)

לאלמוני ממכלול. בעניין זכויות היוצרים. (אגב, משתמש דרור אבי הוא עורך דין שעוסק בתחום של זכויות יוצרים). כפי שהסבירו דרור וצפריר. טקסט ששוחרר בתנאי CC BY-SA 3.0 (ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם) מחייב שגם היצירה הנגזרת תהיה בתנאי CC BY-SA 3.0. היא לא יכולה להיות מוגנת בזכויות יוצרים - (c), והיא למעשה הפרה של תנאי רישיון CC BY-SA 3.0. אני לא שמתי לב לזה בפעם הקודמת. Geagea - שיחה 01:21, 13 בפברואר 2018 (IST)

זה כבר נדון ובמכלול מבינים זאת היטב. השאלה היא רק מה היא יצירה נגזרת? הטקסט עצמו אינה יצירה נגזרת, הרי היא היצירה עצמה. אם הטקסט נערך ושונו בו מילים, הרי אם העריכה היא מועטה, אין בשינויים מקוריות ואין עליהם זכויות יוצרים ממילא. אם השינויים הם קצת יותר מהותיים, אז לפי דברי דרור אבי שהוא עורך דין שעוסק בתחום של זכויות יוצרים, בדיון סביב הערך בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית, שינויים אלו מנתקים את הטקסט הערוך מהמקור והיא כבר לא יצירה נגזרת. אם התוספת מוסיפה לערך פרקים חדשים, ספק אם זה יצירה נגזרת שכן אז מדובר ביצירות נפרדות שהוצגו אחת ליד השנייה (ראו את הפסיקה בארה"ב שציינתי למעלה).

אני מניח שהפתרון הטוב ביותר למכלול הוא לציין עם הקרדיט שטקסטים שנלקחו מויקיפדיה ונגזרותיהם מוצגים תחת רשיון CC BY-SA 3.0 ועל שאר הטקסטים הזכויות שמורות. כך הם יוצאים ידי חובה ומשאירים בידי הקורא לשבור את הראש מה היא יצירה נגזרת .... עדירל - שיחה 01:48, 13 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מכל מה שנאמר כאן, והניסיונות של אנשים שאינם מבינים בנושא זכויות יוצרים להסיט את הדיון למשהו אחר, או אומרים שאתם פועלים כמו שצריך, הנה שאלה שנשאלה כאן ולא נענתה בצורה ברורה:
”האם הרב יוסף קמינר, משתמש:יוסף באתר המכלול, התייעץ עם עורך דין משלו, מומחה בנושא זכויות יוצרים והוא אמר שאתם פועלים כמו שצריך? ”
תשובות אפשריות כאן, הן:

1. כן, הוא התייעץ, עורך הדין המומחה אמר שאנחנו פועלים ב-100% כמו שצריך.
2. לא התייעץ.
3. כן הוא התייעץ ועורך הדין המומחה המליץ לו לתקן מספר דברים, אבל טרם הספקנו לתקן זאת באתר.
4. כן הוא התייעץ, ועורך הדין המומחה המליץ לו לתקן מספר דברים, אבל הרב יוסף קמינר החליט שהאתר שלו פועל כמו שצריך, ולכן לא יקבל את המלצותיו.

אני מקווה שהרב יוסף קמינר קורא את מה שנכתב כאן וייתן תשובה עניינית קצרה וברורה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 05:40, 13 בפברואר 2018 (IST)

פיספסת תשובה נוספת: כן, הוא התייעץ, הומלץ לו לתקן מספר דברים - והוא תיקן אותם.

הנקודה האחרונה שתוקנה על פי ההמלצה היא שההבהרה למטה תתייחס ספציפית לדף המוצג כעת, שכן לא מספיק הבהרה שאומרת שאם יש ציון בגרסאות או בדף השיחה אז הקרדיט הוא לויקיפדיה ואם לא אז הוא של המכלול, יש צורך בציון על כל דף. הדבר הזה בוצע, אולם הצורך לשמר לצידו גם את ההבהרה על טקסטים אחרים יצר את הטענות פה, ועובדים על ניסוח לשפר אותו. 5.102.223.83 08:32, 13 בפברואר 2018 (IST)

הרעיון שמשתמש ישבור בעצמו את הראש לגלות מה חופשי ומה לא, שגוי. האחריות היא של מכלול. מדובר באתר דינמי שמידע בו יכול להשתנות כל הזמן. נניח שמישהו יצר ערך עם 5 משפטים שלקוחים מוויקיפדיה אז לפי האתר זה בתנאי CC-BY-SA-3.0 עכשיו נניח שמישהו הוסיף 50 משפטים משלו. עכשיו הערך הופך לכאורה להיות (c). ובהמשך מישהו מוסיף עוד 100 משפטים מוויקיפדיה אז חוזרים שוב ל-CC-BY-SA-3.0. כמובן שבכל התהליך כל עריכה צריך להיות מגובה בציון האם העריכה מוויקיפדיה או לא, אחרת ישנו חשש להטעייה. אני חושב שאם מכלול רוצים להצליח כמו ויקיפדיה עליהם לדבוק ברישיון CC-BY-SA-3.0.

אפשר גם, בהתאם להצעתו של דרור, להבדיל דפים מסויימים שיהיו (c) ולא יותר להוסיף בהם מידע כלשהו מוויקיפדיה. אם כי אני ממליץ להציג את כל האתר בתנאי CC-BY-SA-3.0. ‏Geagea - שיחה 15:31, 13 בפברואר 2018 (IST)

Geagea - המצב הנוכחי (שדי פותר את הבעיות שתיארת) שהוא שדפים שהתוכן הראשוני בהם הוא מוויקיפדיה הם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0 - בלי להתעמק בהגדרתם כיצירה נגזרת או לא, או בככמה התווסף בהם אחר כך או לא. בעוד דפים אחרים שלא נוצרו בהתבסס על ויקיפדיה - הם תחת רישיון (c). כמובן שגם בדפים תחת רישיון C יכול מישהו להוסיף משפטים מויקיפדיה, אך גם בויקיפדיה יכול מישהו להוסיף משפטים גנובים מכל מקום - בשביל זה יש מערך ניטור. אבל זה הבסיס - חלוקה בין דפים שהועתקו מוויקיפדיה על כל נגזרותיהם לבין דפים שנוצרו עצמאית במכלול. זה די פשוט, וזה מה שמביעה ההבהרה בתחתתית העמוד. יתכן שהנוסח יהיה ברור יותר אם יודגש כך:

הטקסט בדף זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית (ניתן לעיין בדף המקורי , וברשימת התורמים) בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0, ייתכן שישנם תנאים נוספים, ראו הבהרה משפטית. טקסט אחר שנוצר באתר זה, כל הזכויות עליו שמורות למכון לאוריינות וידע כהלכה (בע"מ, חל"צ, מלכ"ר). 94.230.95.122 18:45, 13 בפברואר 2018 (IST)

אני מסופקת מאד אם עורך דין מומחה מקצועי אישר את הבלגן הזה שנוצר באתר של מכלול בנושא זכויות יוצרים. אני מחכה לרב יוסף קמינר שיענה בעצמו, לא שליחים מטעמו שמהתשובות שלו ברור שאינו מבין את נושא זכויות היוצרים, ולא מבין את הבלגן המשפטי שאתר המכלול גורם.

ובכלל אתר שמעתיק מסיבית מתוך הוויקיפדיה העברית, ואפילו לא טרח להודיע זאת לקהילה, אלא אני גיליתי אותו במקרה, מאד לא ראוי שלא יפרסם את התוכן שנוצר באתר ברישיון מסוג CC-BY-SA, אני מוצאת את התנהגות האתר כלא מכובדת ולא מכבדת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:06, 13 בפברואר 2018 (IST)

גברת hannay, תמיהני מדוע את כל כך מתאמצת לחזק את דברי הטוענים שהעניין שלך הוא שנאה. יש לך טענה הגיונית בענייני זכויות יוצרים, מתייחסים אליה מתחילה ועד עכשיו ברצינות, מנסים לשפר, מתייעצים עם עורכי דין, ומה לא עושים בשביל שזה יהיה הכי טוב שיכול להיות. אבל את מתעקשת למצוא בעיות. כל פעם כשמסתתמים טענותיך, את מוצאת דבר חדש עליו להתמרמר, פעם זה התכנית ב"סכין בגב האומה", פעם זה למה הרב יוסף קמינר בעצמו לא מגיב, ופעם זה כבר התערבות בהחלטותיו האישיות לגבי תוכן שנוצר באתר שלו. למה???

למען הסיר ספק: אינני קשור בשום צורה שהיא לאנונימי הקודם שכתב כאן, ואינני מייצג בשום צורה את אתר המכלול, אני מייצג את עצמי בלבד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נטען למעלה שהבנת את הבעייתיות בנושא זכויות היוצרים. מסתבר שלא. כשאתה לוקח טקסט ברישיון CC-BY-SA, היצירה הנגזרת שלו חייבת להיות באותו רישיון. אחרת זו הפרה של תנאי הרישיון. לא יכול להיות שטקסט מקורי הוא ב- CC-BY-SA והטקסט הנוסף מוגן בזכויות יוצרים. אני מניח שכל עורך דין יוכל לומר לכם את זה. Geagea - שיחה 11:49, 14 בפברואר 2018 (IST)

Geagea, כשאתה טוען כלפי אחרים שהם אינם מבינים, היה ראוי שתנסה להבין את מה שהם אומרים. האלמוני כתב לך, כמה שורות למעלה: "דפים שהתוכן הראשוני בהם הוא מוויקיפדיה הם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0 - בלי להתעמק בהגדרתם כיצירה נגזרת או לא, או בככמה התווסף בהם אחר כך או לא." הוא כותב מפורשות שדפים שהתחילו מויקיפדיה הם תחת רשיון CC-BY-SA-3.0 בלי להתעמק בהגדרתם או במה התווסף להם.

ולאלמונים: כפי שאתם רואים הדיון פה אינו תורם דבר וממנו לא תקבלו משוב ענייני בנושא זכויות יוצרים. עשו מה שאתם רואים כנכון לעשות ותנו לדיון לגווע כדי שיהיה ניתן לארכב אותו. עדירל - שיחה 12:24, 14 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני עדיין מחכה לשמוע את הרב יוסף קמינר עונה כאן. מי שחושב שהנושא יגווע ויעלם, נותן לכם עצה שגויה. אני פתחתי את הדיון הקודם, אבל לא את הדיון הזה. והנה עוד עורכת שגילתה אתכם פתאום אלישבע, שפנתה בדף ויקיפדיה:ייעוץ מיוחד:הבדל/22452105 בשאלה ‏לא יודעת איפה לשאול את זה אבל זה נראה לי חשוב- המכלול. הנושא יחזור שוב ושוב, עד שתעשו את הדבר הנכון, תיתנו קרדיט כמו שצריך, אל תערבבו באותו משפט את שני סוגי הרישיון, תבהירו בהפרדה איזה תוכן הוא ברישיון CC-BY-SA כך שיהיה מובן לכל אחד, לא רק ליודעי חוכמת הנסתר, ותשימו על כל ערך שהועתק מהוויקיפדיה את התבנית הנותנת קרדיט. זה המינימום.
המעשה הנכון לעשות הוא להיות נדיבים, כי אתם שנהנים מפירות עמלם של ויקיפדים רבים, והתגאיתם איך בתקופה כה קצרה הגעתם ל-50,000 ערכים, תפעלו באותו רישיון, ולא תשמרו את התוכן שיצרתם קרוב ללבכם. נניח שמישהו יעתיק תוכן שנוצר מקורית אצלכם ולא הועתק, האם תתבעו אותו על ידי עורכי דין? אם אין בכוונתכם לעשות זאת, אז מה הטעם ברישיון הזה שאתם הכנסתם. כולי חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:25, 15 בפברואר 2018 (IST)

למיטב הבנתי, העתקה מויקיפדיה אינה הפרת זכויות יוצרים, לעמותה המפעילה אין שום בעלות על התוכן, ואין לה זכות לאסור להעתיק אותו או להשתמש בו, אחרי שכל כותב חלק מאישור כוונתו בעריכתו, בעצם בא ומתיר לכולם להעתיק אותו. אם כותב ספציפי חושב שהעתקת דבריו פגעו בו ובקניינו ונגד רישיון השימוש וכו, שיגיש בעצמו תביעה, וחבל לו, כי היא לא תתקבל. העריכה מעמידה את התוכן עבור רשות הרבים , כמו כן המעתיקים והמשפצים במיזם ציבורי לא יכולים לטעון נגד העתקה מהם, מאותם הסיבות . כמו שבעלי אתר יבקשו זכויות יוצרים על טוקבק אנונימי. ובפרט שיתכן שחלק מהמעתיקים הם גם כותבים, כמו כן הטענה על תחרות לא הוגנת לא יכולה להתקבל כל עוד מדובר בעמותות שלא למטרת רווח, אין אפשרות לטעון טענה כזו. איש העולם - שיחה 01:43, 16 בפברואר 2018 (IST)

תמונה זא גילתה לי את אתר המכלול

איש העולם, המשפט שכתבת: העתקה מויקיפדיה אינה הפרת זכויות יוצרים, הוא שגוי, כי חסר חלקו השני של התנאי ברישיון והוא: ובתנאי שייתן ייחוס ליוצר לפי תנאי הרישיון. קרא את הרישיון בתשומת לב. {{Cc-by-sa-3.0}}. הדיון כאן הוא האם מכלול נותנים ייחוס ליוצר כמו שצריך. הם עשו מעט מאד, חשבו שאם בתקציר העריכה בעת יבוא הערך הם כותבים שהמקור מהוויקיפדיה העברית זה מספיק, בחלק מהערכים הם הוסיפו תבנית קרדיט מאד שגויה שהם יצרו. רק לאחר שהעירו להם, עשו מקצה שיפורים, אבל לא מספיק. נבצר מבינתי למה הם מעדיפים לשלוח לכאן כל מיני מגיבים המנסים להצדיק את מה שהם עשו במקום פשוט לפעול כמו שצריך, וכאמור להיות נדיבים גם בתוכן שנוצר אצלם.

גיליתי את אתר המכלול, כשבדקתי את השימוש בתמונה הזאת של נשר שצילמתי ב-2010. גיליתי שהתמונה מופיעה באתרים שונים כולל אתרי אינטרנט של עיתונים. פניתי אליהם, חלק הסירו את התמונה חלק נתנו קרדיט כמו שצריך. אין הבדל בין מתן קרדיט ליוצר תמונה או ליוצר תוכן, למעט שלתמונה יש יוצר יחיד ולתוכן יש יותר מיוצר אחד, ולכן מתן הקרדיט מורכב יותר, אבל הוא עדיין חובה. זה רק מחזק את הצורך לפעול כמו שצריך, ולא לחפש איך לא לעשות זאת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 04:38, 16 בפברואר 2018 (IST)

אז צריך לצמצם את הנדון. מדובר על נתינת קרדיט לויקיפדיה זו הבעיה, אז יתנו קרדיט. אבל באופן עקרוני, רוב המידע בויקיפדיה אינו מקורי, האם כותב מאמר שרוצה לדעת באיזה יום התחילה מלחמה מסויימת ומצא את המידע בויקיפדיה צריך לתת קרדיט? זה מידע קיים שויקיפדיה אספה אותו, רק במקרה של בעל תמונה שהחליט לתת את תמונתו אך לויקיפדיה על מנת שישתמשו בה לפי כללי ויקיפדיה, יש מקום לדרישת קרדיט איש העולם - שיחה 10:59, 16 בפברואר 2018 (IST)

לגמרי לא נכון. גם צורת הצגת הדברים, מבנה, ברירת עיקר מטפל ועוד הם יצירות חדשות וצריך לתת עליהם קרדיט אם זו דרישת היוצרים. בכלל, אם תרשה לי: המכתם "למיטב הבנתי" אמור להציג הבנה מיטבית קיימת של המשתמש בו בפני מי שאינם מכירים אותו, לא ליצור הבנה מיטבית. בשיחה הזו השתתפו עורכי דין שחלק מרכזי בעיסוקם הוא זכויות יוצרים, אל תגחיך את עצמך. אתה יכול להעלות שאלות ולטעון טענות הגיוניות, אבל הקידומת הזו מיותרת לגמרי. ביקורת - שיחה 11:05, 16 בפברואר 2018 (IST)

עורכי דין והגיון, לא תמיד הולכים יחד. אבל גם לפי דבריהם, מה שיוצא שרק במקרה של נתינת תמונה ספציפית, יכול בעל התמונה לתבוע , ורק קרדיט. כי כאמור, כדי לתבוע על טקסטים צריך שיהיה כותב יחיד לטקסט שלא מועתק ממקום אחר, שמתנגד להעתקת דבריו שלא לפי כללי הרישיון, וגם אז המקסימום שיוכל לדרוש, זה קרדיט. איש העולם - שיחה 11:30, 16 בפברואר 2018 (IST)

תודה לאל חוקי זכויות היוצרים בארץ אינם מתבססים על מיטב הבנתך או על פרשנות מפולפלת עד להגזים שלה. רוצה לומר, מיטב הבנתך לא רלוונטית לדיון ולא קבילה בבית המשפט. • צִבְיָה • שיחה • א' באדר ה'תשע"ח 12:04, 16 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני רואה שהדיון פה מתמקד בעיקר בעניין זכויות יוצרים, אך מה שחורה לי הרבה יותר מכך הוא סילוף האמיתות והצנזורה שמתבצעים לאחר העתקת הערכים. אני חושבת שחשיפת הציבור לערכים אשר ערוכים בצורה מאוד מגמתית ולא מנסים להראות אובייקטיבים ואף לא עושים מאמץ להראות את המציאות כמות שהיא, גם כשהיא לא נוחה לאוזן, גרועה מאשר שהציבור לא יחשף למידע כלל. לדעתי אחד המאפיינים החשובים בויקיפדיה הוא הנסיון לכתוב ערכים כמה שיותר אמינים ובעלי סימוכין, וחורה לי לראות אתר שמעתיק את הערכים שרבים פה עמלו עליהם, ורומס את העיקרון הזה. שמעתי את הטענה שגם ויקיפדיה מוטית ע"י תרבות חילונית, אך בעיני היא חלשה שכן בכל זאת נעשה פה מאמץ להסתמך על מקורות מדעיים שבדרך כלל עוקבים אחרי כללי ההגיון וההגינות הנדרשים ממי שמפרסם אותם. אלישבע Elish7 • שיחה • 17:50, 16 בפברואר 2018 (IST)

עיינתי בכמה ערכים במכלול והשוויתי אותם לערכים המקבילים בויקיפדיה. נראה שרוב הערכים במכלול הם נטו העתקה מויקיפדיה פלוס מעט צנזורה וסילוף של כל מה שמנוגד בצורה כלשהיא לדת וליהדות. לא הייתי מציע לאף אחד להסתמך על מה שכתוב שם. 66.133.74.108 00:24, 17 בפברואר 2018 (IST)

יש הרבה שטויות שכתובות באינטרט. ויקיפדיה משקיעה לא מעט כדי לא להחשב כסתם שטויות (יש תמיד מקום לשיפור, אבל זה נושא לדיון אחר). מה מפריע לך שבאתר אחר עם שם שונה כתוב משהו שגוי (למעט הרצון המובן לתקן?) יש באינטרנט הררי מידע שגוי ומטעה. גם בעברית. כן, זה מפריע לי. אבל זו זכותם. זכותו של כל אחד לא להסכים עם כותבי ויקיפדיה וליצור גרסה משלו למידע. התקווה היא שבסופו של דבר המידע האמין ביותר יתקבל לטווח הארוך. לדוגמה: מן המפורסמות היא שויקיפדיה העברית והערבית חלוקות ביניהן אפילו על עובדות בכל מה שקשור לסכסוך הישראלי־פלסטיני, והויקיפדיה האנגלית היא לרוב איפשהו באמצע.

לדעתי בסופו של דבר חלק מספיק גדול מהקוראים שם יבינו שאת המידע האמין באמת הם יצטרכו לקרוא בוויקיפדיה עצמה. ובמובן הזה אתר המכלול רק ירחיב את החשיפה לוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 12:37, 17 בפברואר 2018 (IST)

אני בטוח שתבין את רצוני לתקן... ראובן מ. - שיחה 23:39, 17 בפברואר 2018 (IST)

אני סקרן בעיקר לגבי המכלול... ראובן מ. - שיחה 23:26, 17 בפברואר 2018 (IST)

אני הייתי רואה אחרת את הדיון הזה אילו היה עוסק בכלל האתרים שמעתיקים מויקיפדיה, ולאו דווקא ב"המכלול". יש עוד כמה, אבל משום מה הם כנראה הרבה פחות מעניינים. נרו יאיר • שיחה • ב' באדר ה'תשע"ח • 23:35, 17 בפברואר 2018 (IST)

לא ברור מי כאן משפטן ומי לא, בכל אופן אף אחד לא טען שויקיפדיה הינה ישות משפטית בפני עצמה לתבוע מעתיקים. החומר שנכנס לאתר לא הופך להיות בבעלות ויקיפדיה, ויקיפדיה היא כמו אולם הרצאות שההרצאה לא שייכת לבעלי האולם. ואין זכותה של ויקיפדיה, למשל, לחייב בתשלום קוראים, או למכור את החומר לגוף שלישי.

וב. ויקיפדיה בהגדרתה נועדה להעתקה. אלא מאי שיש תנאים להעתקה, אם גולש ספציפי, מרגיש שנעשה לו עוול והוא התכוון בשיא הרצינות שיקיימו בדבריו את תנאי הרישיון, כמו חנה ותמונת נשר, יבקש מהמעתיק לתת קרדיט, לא רצה, יתבענו בבית משפט על אי נתינת קרדיט. יש כאן משפטן שחושב אחרת?? איש העולם - שיחה 00:59, 18 בפברואר 2018 (IST)

הטענה שהמכלול אינו עושה את ההשתדלות לתת מידע אמין ומלא, פשוט לא נכונה וקנטרנית בעליל. נכון שאפשר למצוא שרידים מתקופתו הראשונה של המכלול של מגמתיות לשכתוב מידע בראש מאוד מסוים, אבל זה ממש לא הכיוון כיום במכלול. ודווקא בשל מורכבות הדברים, נוצרו במכלול תבניות מיוחדות בשם "מהדורות", אליהם נכנסים כל הנושאים המורכבים, על מנת לשומרם לעת מצוא לכתיבה בצורה מסודרת וברורה.

זאת ועוד: המכלול, בשונה מוויקיפדיה, אינו טוען לניטרליות בנושאי יהדות, ואדרבה - מגמתו היא להציג את המבט היהודי בכל תחום. משכך, שלא יצפה אף אחד (גם ביום שהמכלול יסיים את תקופת ההרצה, וייראה באופן המכובד בו אנו רוצים לראות אותו) לנקודת מבט ניטרלית במכלול כלפי כופרים בתורה או בה' וכל הדומה לזה, זה ממש לא הכיוון, בשביל זה כבר יש את ויקיפדיה, וחבל שיש.

בנוגע לענייני צניעות, המכלול, כיום, אינו מסיר לגמרי עניינים שנוגעים בשאלות של צניעות, אלא מכניס אותם לתבנית ה"מהדורות" שנזכרה למעלה. וזאת מסיבה פשוטה למדי, בציבור החרדי נהוגה כיום זהירות די קיצונית בנוגע לעניינים אלו, והמכלול - שקהל היעד שלו הוא בעיקר ציבור זה - צריך להתאים את עצמו לצורכי הציבור. בעקבות זה, המטרה היא בעזרת ה' להקים שתי מהדורות, האחת תהיה קיצונית יותר בתחום והשנייה פתוחה יותר, והקורא יוכל לבחור באיזו מהדורה לצפות (במידה והוא משתמש רשום, אם לא - הוא יראה רק את המהדורה הבסיסית הקיצונית). כך הדין גם לגבי תמונות נשים, בעיתונות החרדית נהוג לצנזר כל תמונת אשה, אך במכלול - מלבד תמונות תועבה של ממש (שבוויקיפדיה, משום מה, זאת "מצווה" של ממש להכניס אותם לכל ערך בנושאי תנ"ך) - כל התמונות אינם מוסרות אלא מוכנסות לתוך תבנית "תמונה חילופית", כדי שבבוא העת יוכלו להכריע את דינם, אלו מהם להסרה מוחלטת, אלו מהם להחזרה לערך כלא היה דבר, ואלו מהם לחלוקה בין המהדורות.

בעניין הקרדיט לוויקיפדיה אינני רוצה לגעת, כי כל מי שיקרא בשימת לב את כל הדיון עד כאן - יוכל לראות נכוחה כי המכלול עושה את המרב מבחינתו לקרדיט נאות, והוא אכן מתייעץ עם עורכי דין (גם עם עורך הדין של ויקימדיה), ומשפר את עצמו כל העת. מי שמחפש מריבות - שיערב לו. וכבר כתב בצדק נרו יאיר (וגם רמז לכך ראובן מ.) שהמהומה כאן קשורה משום מה בדווקא למכלול. ולכן גם כל מה שכתבתי בשאר העניינים, נכתב רק בשביל הקורא השפוי שרוצה באמת לדעת את כל האמת על המכלול, מי שמחפש את הבעיות ימצא אותם גם במה שכתבתי, ולא בשבילו כתבתי את הדברים. עכשיו תשובו להתקיף להנאתכם! שבוע טוב. 188.64.206.173 02:59, 18 בפברואר 2018 (IST)

כמה כפוי טובה צריך להיות כדי לכתוב את המשפט "בשביל זה כבר יש את ויקיפדיה, וחבל שיש". כל הפרוייקט שלכם, רעיונית ומעשית, מבוסס על ויקיפדיה. אילו היית אומר דבר ביקורת, ניחא. אבל להגיד "חבל שיש" על הבור ממנו אתה שותה? חבל. ממש חבל שזו היא הגישה של אנשים שומרי תורה ומצוות. כאדם דתי אני ממש מתבייש. משה פרידמן - שיחה 06:10, 18 בפברואר 2018 (IST)

נמנעתי מתגובה עד כה כי רציתי לקרוא את הדיון. נכנסתי לכמה ערכים אקראיים וראיתי שיש קרדיט בתחתית הדף לוויקיפדיה. לדעתי זה בסדר. לגבי שינויים שעושים במכלול לתוכן ויקיפדי - זה גם סביר בעיני. הרי אם לא היה שינוי לא היה צורך במכלול ואפשר היה סתם לגלוש לוויקיפדיה. אני חושב שצריך לסייע למכלול או לפחות לא להפריע להם. ראיתי שיש עורכים שפעילים כאן ושם. אפשר להשתמש בהם בתור אנשי קשר לתיקון בעיות ספציפיות שעולות. לגבי כתיבה מתריסה של העורך האנונימי - אני מניח שהוא נפגע מעט מהדברים שכתבו לו והתריס בחזרה. אני מציע להתעלם מזה ולנסות לבסס שיתוף פעולה בין שני האתרים. גילגמש • שיחה 06:21, 18 בפברואר 2018 (IST)

ידעתי שיהיו כאלה שיתפסו אותי כבר על איזו מילה (ועוד נס שיש אנשים שפויים כמו גילגמש, שהבינו קצת אחרת), אבל אני לא התכוונתי לומר שחבל שיש את ויקיפדיה בכלל, כי גם אני משתמש הרבה בוויקיפדיה, וגם ערכתי הרבה מאד בוויקיפדיה. התכוונתי לומר את המילים "חבל שיש" לגבי הנקודה שהזכרתי בלבד, ולשם דוגמא: ההקפדה לכתוב בכל עניין תנ"כי את ההקדמה "לפי התנ"ך". ומכל מקום, חבל מאוד שמכל מה שכתבתי רק לזה שמו לב. 188.64.206.173 07:48, 18 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שכדאי לפתוח דף מיזם משותף שיהיה שותף בשני האתרים, סוג של שגרירות אולי. משהו כמו מזנון קטן. נגיד "ויקיפדיה:קשר עם המכלול" (ובמביל דף זהה במכלול "מכלול:קשר עם ויקיפדיה") ולתעד בדפים אלה דיונים שנוגעים לשני האתרים (למשל הדיון הזה). לגבי צורת הכתיבה בוויקיפדיה ודברים שמעצבנים בה - אני חושב שזאת סיבה טובה להקים אתר נוסף שהתוכן יוצג בו בצורה קצת שונה. אני לא רואה פה שום בעיה. בוויקיפדיה מחויבים מאוד לנקודת מבט נייטרלית, לכתיבה אנציקלופדית, לסימוכין במקורות אקדמיים ועוד. עד כמה שאני מבין במכלול זה לא כך ויש להם ועדת על או עורכים שמאשרים את התוכן והם רוצים להציג תוכן מנוקדת מבט מסוימת. זה בסדר גמור בעיני. אני חושב שהכי טוב לבקש מאנשים שפעילים בשני האתרים לרכז את הדיונים האלה. זה יכול למנוע הסלמה וזעם שנובעים מחוסר הבנה. כדאי שזה יהיה משתמש מוכר בשתי הקהילות ולא עורך מזדמן כדי שכולם יכירו אותו. בסך הכל יש הרבה מאוד כלים שפותחו בוויקיפדיה שיכולים לסייע למכלול ושיתוף פעולה כזה יכול להיות יעיל לשני הצדדים. גילגמש • שיחה 07:56, 18 בפברואר 2018 (IST)

גילגמש , כמי שהצהיר בעבר שאתה מבין מעט מאד בזכויות יוצרים, אז טוב שכתבת בסיפא של המשפט "נכנסתי לכמה ערכים אקראיים וראיתי שיש קרדיט בתחתית הדף לוויקיפדיה. לדעתי זה בסדר. הקרדיט הזה מוסף רק כשהם עושים העתק הדבק, ולא כשמשתמשים בשיטת היבוא. אלא אם הם תיקנו בכל הערכים לאחר שכתבתי להם שם. הלא בסדר הראשי הוא בתחתית הדף שלהם שבו הם מערבבים בין שני סוגי זכויות היוצרים ויוצרים אי בהירות בין תוכן שהועתק מכאן ותוכן שנוצר אצלם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:34, 18 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

זאת אכן נקודה שדורשת התייחסות וקיום קשר רציף בין שני האתרים יכול לסייע לפתרון הסוגיה הזאת. הם הרי משתדלים לתקן. לכן, כדאי לשתף פעולה כדי להציג את הקרדיט בצורה מתאימה. אני לא מבין מה עוד הם צריכים לעשות, אבל זאת כבר שאלה לעורכי דין ואני לא אתעסק בזה כמובן. גילגמש • שיחה 11:22, 18 בפברואר 2018 (IST)

גילגמש, נעשה קשר עם ויקימדיה ישראל, ואפילו הבעלים של האתר שוחח עם יהונתן קלינגר שאמר להם שהם צריכים להתייעץ עם עורך דין מומחה בנושא זכויות יוצרים. אבל נראה שהם עסוקים יותר להגן על פעולותיהם כאן, מלתקן באתר שלהם.

עוד דבר מוזר שקיים אצלם הוא יחוס היבוא של הערך לעורך האחרון שבאותה גירסה בוויקיפדיה העברית שהועברה אליהם. אם תסתכלו כאן. תראו איך כאילו ייבאתי 17 ערכים מהוויקיפדיה העברית, זה לא נכון, זאת הצגה מטעה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:28, 18 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שצריך לסייע להם עם זה. גילגמש • שיחה 11:31, 18 בפברואר 2018 (IST)

זה מה שניסיתי לעשות, אבל כדי לסייע הצד שרוצים לסייע לו, צריך להיות בעל נכונות להקשיב ולתקן בהתאם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:39, 18 בפברואר 2018 (IST)

זה לא נראה כמו ויכוח על זכויות יוצרים, כי כאמור, המקסימום שאפשר לדרוש פה זה קרדיט. גם עורכי הדין הנכבדים לא טענו אחרת. ואנשי האתר מצהירים במפורש שהם מעתיקים הכל מויקיפדיה ומתאימים את זה לציבור שלהם. הם לא מחביאים את העובדה הזו. איש העולם - שיחה 01:47, 19 בפברואר 2018 (IST)

כל הכבוד!

אתמול חיסלו כוחות הביטחון את המחבל שרצח את הרב רזיאל שבח הי"ד. כל הכבוד לשב"כ שאיתר את המנוול, למערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית שהוציא את העכברוש החוצה ולימ"מ שירו בו למוות לפני שפתח באש על כוחותינו. כל הכבוד, ועכשיו לסגור חשבון באותו אופן עם המחבל שרצח את הרב איתמר בן-גל. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 10:10, 7 בפברואר 2018 (IST)

אני בטוחה שהשב"כ עוקב אחרי הדף הזה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח 10:17, 7 בפברואר 2018 (IST)

השב"כ עוקב אחרי מה שהוא צריך לעקוב (ואם הוא עוקב כאן אז הוא בטח ישמח על הח"ח שקיבל). ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 10:24, 7 בפברואר 2018 (IST)

טוב שאותו מחבל איננו מסתובב חפשי יותר (בהנחה שהזיהוי שלו היה נכון). יחד עם זה אני סולד מהחגיגה הימנית שלך ומהסגידה לכוח ולכלי צמ"ה. יואב ר. - שיחה 10:44, 7 בפברואר 2018 (IST)

התותח הקדוש זה לא שלכם? אגלי טל - שיחה 10:46, 7 בפברואר 2018 (IST)

כמה טוב שיש את פרשת אלטלנה להיתלות בה (ואני לא מצדיק את הירי שם). אגב, מה זה קשור למה שכתבתי? יואב ר. - שיחה 10:49, 7 בפברואר 2018 (IST)

באמת אין קשר. כאן הסגידה היא למשחית בהיותו משחית, ושם לתותח בהיותו יורה על ספינת האצ"ל. זה לא אותו הדבר. עוזי ו. - שיחה 11:45, 7 בפברואר 2018 (IST)

אני אישית לא מקבל כינוי של עכברוש לאדם. Tzafrir - שיחה 21:58, 8 בפברואר 2018 (IST)

במעשיו הוא ויתר מרצונו על הסטטוס של אדם. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:56, 17 בפברואר 2018 (IST)

לא ידעתי שצריך להיות ימני כדי לשמוח בנפילתו של הרשע, ובכך שחיים רבים של חפים מפשע ניצלים בשל כך. וכן, דחפור משוריין בשטח = הקטנת הסיכוי שלוחם ישראלי ייפָּגָע או חו"ח יהרֵג. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 15:26, 7 בפברואר 2018 (IST)

עדיף לא לעסוק כאן בפוליטיקה, ואם אין ברירה, אז שנכריע את הוויכוחים האלה, כמקובל בוויקיפדיה, בהצבעה (בעד או נגד החיסול). אגסי - שיחה 18:02, 7 בפברואר 2018 (IST)

אפשר להיות בעד חיסול מחבלים רוצחים בלי להפוך את העניין לחגיגת צהלולים.שלומית קדם - שיחה 18:29, 7 בפברואר 2018 (IST)

מקובל לברך את כוחות הביטחון. הפוליטיקאים עושים זאת לרוב בלשון יותר מאופקת, כמו למשל ציפי לבני שצייצה ברכה. אגסי - שיחה 18:57, 7 בפברואר 2018 (IST)

אכן, טוב מאוד וחשוב לשבח את כוחות הבטחון על עבודתם החשובה והקשה לגנת העם ופגיעה באויבינו. הם פועלים בשם כולנו, וראוי שעובדת השליחות הציבורית תבוא לידי ביטוי בשיח הפומבי. משה פרידמן - שיחה 23:16, 7 בפברואר 2018 (IST)

מצטרף לחוגגים, אגב אשתו של הרב שבח, אמרה שמבחינתה חיסול ממוקד תוך זריקת אבנים על כוחותינו ביציאה, איננו גאווה גדולה. נקודה למחשבה. אבי84 - שיחה 00:15, 8 בפברואר 2018 (IST)

”בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ” (ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק י"ז). דוד שי - שיחה 04:55, 8 בפברואר 2018 (IST)

”בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק י').אבי84 - שיחה 07:10, 8 בפברואר 2018 (IST)

שני כתובים המכחישים זה את זה, ההכרעה ברוח חודש אדר המתקרב: ”כי סליק בעט ביה (מרדכי בהמן), אמר ליה: לא כתיב לכו בנפל אויבך אל תשמח? אמר ליה: הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד א'). בן עדריאל • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח 12:36, 8 בפברואר 2018 (IST)

הבהרה: הקישורים הפנימיים בציטוט לא יצאו מתחת ידי או מקלדתי והוספו ע"י מישהו אחר לאחר מכן. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח 11:26, 11 בפברואר 2018 (IST)

כמה תבניות תחזוקה שמאוד חסרות בוויקי האנגלית - וגם אצלנו

en:User:Jorge Stolfi/Templates that I sorely miss. שעשע אותי מאוד. ראובן מ. - שיחה 16:29, 7 בפברואר 2018 (IST)

התחקיר בעובדה על יעקב פרי - ההיבט הוויקיפדי

ערב טוב. הערב פורסם תחקיר בתוכנית "עובדה" על שירותו הצבאי של יעקב פרי. מצאתי את העריכה הזו שהוסיפה את המידע שהתברר כשגוי. מה אתם אומרים? ‏עמיחי • שיחה 23:11, 7 בפברואר 2018 (IST)

מספר ימים אחר כך - הושמה הגנה על הערך. כנראה שהיו פרסומים אודותיו. מישהו יודע מה זה היה? ‏עמיחי • שיחה 23:18, 7 בפברואר 2018 (IST)

תוכל להסביר לאלו שלא רואים עובדה על מה מדובר? על סמך מה נעשתה העריכה? עדירל - שיחה 23:27, 7 בפברואר 2018 (IST)

זה מה שאני מנסה לברר... ‏עמיחי • שיחה 23:32, 7 בפברואר 2018 (IST)

מצאתי. ב-2 בדצמבר התפטר פרי מהממשלה, עקב פיטורי יאיר לפיד. העריכה המדוברת הייתה כמה ימים לפני כן. כנראה שאין קשר. ‏עמיחי • שיחה 23:32, 7 בפברואר 2018 (IST)

בצהריים כשקראתי שהתפטר נראה לי תמוה העניין שבשל מחלת לב לדבריו לא סיים שירותו, בעוד בערך כתוב שנפצע בצנחנים ועבר לתזמורת צה"ל. כתבתי על כך בדף השיחה Nirvadel - שיחה 00:23, 8 בפברואר 2018 (IST)

זה מה שקורה כשלא מוסיפים הערות שוליים, ויקיפדיה מאבדת אמינות. – אסף (Sokuya)^שיחה 15:34, 10 בפברואר 2018 (IST)

הערת שוליים לא הייתה משנה דבר: יש גרסאות רבות לשירותו הצבאי שהיה, או כנראה לא היה, של פרי, ומה שמיוחד הוא שלכל אחת מהגרסאות אפשר להביא אסמכתה,למרות שלכל היותר אחת מהן יכולה להיות נכונה. קיפודנחש 23:47, 12 בפברואר 2018 (IST)

לכן אם יש כמה גרסאות, עדיף להביא את כולן, עם הערות השוליים ולתת לקוראים לשפוט ביניהן. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:56, 15 בפברואר 2018 (IST)

בשומרי הסף מובאת גרסת התזמורת. הידעתם? זה שמשהו הודפס על נייר לא אומר שהוא נכון. אפק - שיחה 11:47, 19 בפברואר 2018 (IST)

הפסיכולוגיה של האי-שוויון

• מאמר בניו יורקר. צחי לרנר - שיחה 22:57, 8 בפברואר 2018 (IST)

בבקשה תן תקציר של הכתבה בכמה משפטים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 00:02, 9 בפברואר 2018 (IST)

Researchers find that much of the damage done by being poor comes from feeling poor.

לקח לחוקרים שנים להבין את מה שכתבו חז"ל לפני אלפי שנים: "איזהו העשיר, השמח בחלקו". ‏MathKnight ✡ (שיחה) 18:52, 9 בפברואר 2018 (IST)

אפקט אלאור אזריה 'חוגג' נרצח ראשון

לא יאמן. יזהר ברק • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח • 23:53, 8 בפברואר 2018 (IST)

בבקשה תן תקציר בכמה משפטים של הידיעה. אני חושב שאני יודע במה מדובר, וזה קשור לפיגוע באריאל לפני כמה ימים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 00:03, 9 בפברואר 2018 (IST)

והקשר לאלאור אזריה הוא? eman • שיחה • ♥ 00:11, 9 בפברואר 2018 (IST)

יש אנשים שמבחינתם אין הבדל בין לירות במחבל גוסס ומנוטרל לבין לעצור אדם אלים שמכה אזרחים וחיילים ומאיים באלימות. אז במקום להצטער על קוצר שכלם הם מאשימים את מערכת אכיפת החוק שעושה את עבודתם. משה פרידמן - שיחה 01:13, 9 בפברואר 2018 (IST)

אני שוב מציע שלא נהפוך את כיכר העיר לפורום בענייני פוליטיקה, גם משום שזה לעיתים קרובות מעורר ויכוחים לא נעימים. אגסי - שיחה 01:22, 9 בפברואר 2018 (IST)

מסתומרת, כל ערבי בחזקת מחבל ולכן מוטל על כל חייל או אזרח להביא למותו באופן מיידי 11 דקות לאחר שהוא גורם להפרעת סדר כלשהי. ערבי עם מעיל אפשר לאחר 10 דקות. • צִבְיָה • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח 01:26, 9 בפברואר 2018 (IST)

בדיוק זה ה'אפקט', שחלק מהחיילים (מקוצר שכלם) לא יודעים להבדיל, ובזמן אמת יכולים לפשל. (מבלי להתייחס להשוואה ספציפית זו). אוירת הגיבוי לכלל החיילים, היא משמעותית גם אם אלאור טעה ועשה מעשה אשר לא יעשה, צה"ל וראשיו היה צריך להשכיל שיש אנשים שפשוט לא מבדילים (בפרט ביחידות מסויימות), אינני יודע מה היה צריך להעשות, אבל האוירה שאני לא מגובה קיימת. אבי84 - שיחה 08:27, 9 בפברואר 2018 (IST)

האמת היא שלמרות המותג, יותר היה נכון לקרוא לזה "אפקט שלום אייזנר". כאן גם ההשוואה הרבה יותר נכונה. בכל מקרה, זה לא משנה. זו אווירה כללית וחזקה. הטענה של החייל "מצטער אח שלי, אבל אני מפחד שלא יגבו אותי, אני יעצור אותו ומה יקרה? עוד יבואו אלי בטענות!" אינה מקוצר שכלו, אלא דווקא מהכרת המציאות והלך הרוח הפיקודי. יזהר ברק • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח • 12:19, 9 בפברואר 2018 (IST)

אבי84, אם לא יודעים להבדיל, צריך ללמד את ההבדל. לשוטרים וחיילים נותנים כוח בשביל שיפעילו אותו בתבונה, אי אפשר בשם החשש הזה לאפשר לכל חייל או שוטר לפתוח באש בכל פעם שהוא מחליט שזה בסדר ולתת לו גיבוי אוטומטי רק בגלל שיש פעמים שזה אכן מצופה ממנו. יזהרברק, האם אתה היית מגבה שוטר שהיה יורה ופוצע אותך כשהשלכת עליו אבנים מגגות עמונה, רק בשל החשש שאם לא נגבה את השוטר אחרים יחששו לעשות את עבודתם כראוי? משה פרידמן - שיחה 15:49, 9 בפברואר 2018 (IST)

יזהרברק צודק שיותר נכון לקרוא לזה "אפקט שלום אייזנר". לתת מכה בפנים עם הרובה לפרובוקטור שמטריד אותך ומתקרב אליו עד לטווח דקירה זה ממש לא כמו לירות במחבל מנוטרל, גם אם זה לא מצטלם טוב. מה שאייזנר עשה היה הפעלת כוח סבירה ולפרובוקטור לא נגרם שום נזק בלתי הפיך. הצבא טעה שלא גיבה את אייזנר ועצר את הפרובוקטור. בכלל, אני חושב שצריך להגדיר בהוראות טווח ביטחון סביב החייל שכניסה של גורמים אליו תתפרש כסכנה לחייל וכאישור להפעלת כוח סביר להגנה עצמית והרחקת המתפרע/המחבל. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:01, 9 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אוי, נו באמת. משמעת צבאית והוראות פתיחה באש נכתוב עשרות שנים לפני מקרה אזריה. החיילים הפעילו שיקול דעת כמו שמצופה מהם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:31, 9 בפברואר 2018 (IST)

מבלי להכנס לעצם הנידון. לקרוא לנסיון הריגה 'הפרת סדר כלשהי', עבר מזמן את גבול הטעם הטוב, בלשון המעטה. החיים של המחבל חשובים מאד, אבל של חיילינו?! בברכה לכל מצווה יש ערך • בן-ימין • שיחה 13:10, 9 בפברואר 2018 (IST)

אין ספק ממשלת השמאל ששולטת כיום בישראל נותנת הוראות שמכבידות את ידם על החיילים Nirvadel - שיחה 18:16, 9 בפברואר 2018 (IST)

לא מדובר בשום אפקט אזרייה. הוא קילל כמה חיילים. על דבר כזה לא עוצרים אף אחד. גילגמש • שיחה 18:38, 9 בפברואר 2018 (IST)

סירב להציג תעודה מזהה, צילם אותם, התנפל באלימות על אזרח, ולאחר מכן דחף את החיילים שבאו להפריד והעיף להם את הנשק. לא מספיק בשביל לעכב לחקירה לפחות? יזהר ברק • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 23:18, 10 בפברואר 2018 (IST)

מה הקשר בין לעכב פרחח ובין לדפוק כדור בראש? אין שום קשר, ולא כל תפקוד לקוי של חייל קשור לאלאור אזריה. מי שחוגג כאן זה לא "אפקט אלאור אזריה", אלא הימין הקיצוני, שמחפש בכל מחדל את "אפקט אלאור אזריה", כי לשיטתו "ערבי טוב הוא ערבי מת", וכל ערבי חי הוא תוצאה כושלת של "אפקט אלאור אזריה". דוד שי - שיחה 06:31, 11 בפברואר 2018 (IST)

שוב, אני מסכים שאין שום קשר, אבל אני מקווה שאתם לא חולקים שהאוירה קיימת, החיילים חוששים לעתים לעשות את עבודתם נאמנה מאימת המצלמות. וחבל. האפקט לא חייב להיות דומה וקשור. חיל חייב להרגיש בטחון מוחלט במערכת ששולחת אותו, והגנרלים לא השכילו להבין נקודה פשוטה זו. אבי84 - שיחה 11:53, 11 בפברואר 2018 (IST)

ולא צריך לרקוד על הדם. לצפות בקוצר רוח לחייל שמהסס ובכך גורם למחדל ואז להציג את המקרה כפחדנות מ"מערכת החוסר צדק" זה פשוט לא הוגן. צה"ל מלמד ומכשיר את החיילים לחשוב 10 פעם לפי שהם פותחים באש. וטוב שכך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:16, 13 בפברואר 2018 (IST)

חסר לוכסן בסוף הקישור מתבנית

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#חסר לוכסן בסוף הקישור מתבנית

איבדתי את האמון בקברניטי המדינה

חשיפת התנהלותו של ראש הממשלה הנהנתן ובני משפחתו המתעלקים על קופת המדינה ועל הטייקונים, התקפותיו הנואשות על חוקרי המשטרה, התקפותיו על מפכ"ל המשטרה, שמונה לתפקידו על ידו, ניסיונות תומכיו להוביל לחקיקה שתציל את עורו, כל אלה שכנעו אותי שנתניהו צדק כשאמר: "לראש ממשלה ששקוע בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים." דברים אלה מהדהדים בראשי כשאני קורא על דרדור המצב בגבול הצפון, אני רואה התגרויות מכוונות ואני לא בטוח, לא משוכנע, שהם נועדו לקדם אינטרסים ישראלים, אני חושש שהם נועדו להוביל למלחמה, שבמהלכה מקווה נתניהו שישכחו את מעלליו או לפחות הרושם יתעמם. אין לי אמון בנתניהו ובחבורת מלחכי הפנכה שלו ואוי למדינה שיוצאת למלחמה כשאין לרבים מאזרחיה אמון במנהיגיה. למען האינטרס הציבורי, על נתניהו לפנות את מקומו ללא דיחוי. מה? לליכוד וליתר מפלגות הקואליציה אין מועמדים אחרים לתפקיד ראש הממשלה? בברכה. ליש - שיחה 09:53, 10 בפברואר 2018 (IST)

כאילו היה לך אמון קודם לכן. הייתי שמח לעזור לך יותר אולם מכיוון שאיני בקרבתך כל שאני יכול לייעץ הוא לקחת כדור הרגעה. 37.26.149.181 10:04, 10 בפברואר 2018 (IST)

ייאמר לזכותו של נתניהו שהוא שר חוץ ומנהל את ביטחון המדינה כראוי. אני לא מאמין שהוא מחרחר מלחמה במטרה להדחיק ציבורית את המעשים הפליליים שלו. ניב - שיחה 10:20, 10 בפברואר 2018 (IST)

זה לא כזה מופרך, ע״ע לכשכש בכלב ובית הקלפים. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ה בשבט ה'תשע"ח • 11:07, 10 בפברואר 2018 (IST)

לא נראה לי שההתחממות בגבול לבנון וסוריה היא דווקא יוזמה של נתניהו. אחרת ליברמן לא היה מעורב שם כל כך חזק. אני לא אתפלא אם הקצנה כזו תמשיך דווקא כחלק מקרבות ירושה (לדוגמה: ליברמן – כץ) דווקא כאשר נתניהו יפנה את מקומו. אבל אחד הדברים שעומדים לחובתו של נתניהו הוא שאין שר חוץ במשרה מלאה ויש כמה שרי חוץ במשרה חלקית (נתניהו עצמו, ציפי חוטובלי, גלעד ארדן עם המשרד המסתורי לנושאים אסטרטגיים, ישראל כץ השר לענייני מודיעין ואולי גם חברי הקבינט ליברמן שר הביטחון ובנט שר התפוצות). מדיניות חוץ אחידה אין לישראל. Tzafrir - שיחה 11:17, 10 בפברואר 2018 (IST)

ליברמן רחוק מאוד מסיכוי לרשת את נתניהו. הוא נאבק כרגע באחוז החסימה שהעלה בעצמו. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 10:36, 12 בפברואר 2018 (IST)

אני עוקב בתכיפות אחר גופי שירות החוץ של ישראל ברשתות החברתיות. נתניהו נפגש לעתים תכופות עם עשרות ראשי ממשלות, נשיאים, שרי חוץ, שרים זרים אחרים ומבסס את מעמדה של ישראל בעולם כמעצמה חברתית, מסחרית, מעצמת סייבר ומה שזה לא יהיה. שר חוץ שכזה לא ראיתי מאז ציפי לבני. ניב - שיחה 14:32, 10 בפברואר 2018 (IST)

נתניהו בעל ניסיון רב בפוליטיקה ולדעתי זה בא לידי ביטוי גם בפוליטיקה בין מדיניות, זה טוב לאינטרסים של ישראל (כמובן היה יכול להיות יותר טוב אם היה מישהו שמקדיש את כל זמנו לנושא). למרבה הצער הניסיון הזה בא לידי ביטוי גם בפוליטיקה הפנימית בליכוד, הוא דואג לטרפד את כוחם של המתמודדים מראש וזה גם בלי להתחשב במסורת של הליכוד למעט בהדחת מנהיגים (בשונה מהעבודה למשל). אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:27, 10 בפברואר 2018 (IST)

בתור אחד שנולד לשלטון הליכוד בישראל, אף פעם לא היה לי אמון בקברניטי המדינה. נולדתי למציאות שבה כל הפוליטיקאים מושחתים, אני זוכר שהכתבה הראשונה שראיתי בחדשות הייתה על פרשת הולילנד, משם התחלתי לעקוב אחרי כל השחיתות הפוליטית במדינה הזו. נכון, חלק מהדברים שעושה שלטון הימין הם טובים, מבחינה חברתית-כלכלית אני קפיטליסט וליברטריאן. אבל נשבר לי מהשלטון הזה ומכל מה שהוא עושה - העמקת הקרע בין היהודים לערבים, חיקוק חוקים של כפייה דתית, מינוי קרובים למשרות בכירות ומהשחיתות שלו באופן כללי. כל יום אני יושב ומתפלל, בתקווה לחוות בפעם הראשונה ימים טובים יותר, ימים בהם שלטון נאור שאהיה פטריוט אליו ישלוט בי ולא כזה שרק גורם לי לרצות לברוח לקנדה. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 15:38, 10 בפברואר 2018 (IST)

מי שאחראי להעמקת הקרע בין יהודים לערבים זו הרשימה המשותפת, לא נתניהו. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 15:42, 10 בפברואר 2018 (IST)

תגיד את זה לענת ברקו "אין פלסטין כי אין פ בערבית", כמה נמוך אפשר לרדת? אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 15:44, 10 בפברואר 2018 (IST)

אכן אין P בערבית, מה שהיא אמרה זה אמת לאמיתה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 16:57, 10 בפברואר 2018 (IST)

בערבית אין פּ’ (אבל בפרסית ובערבית ישראלית יש פּ'. ומכאן שאם נלך לשיטתה של ברקו, אנחנו המצאנו את העם הפלסטינאי). ואמנם שם הארץ בערבית הוא فلسطين, עם פ’ רפויה. מצד שני אם אתייחס לדרך הדיבור שלי, הרי שאני יסראלי, דווור איוורית וייהודי רק אם אני מקפיד אל קח, אוול לרווו יאודי. Tzafrir - שיחה 18:36, 11 בפברואר 2018 (IST)

ענת ברקו הוכיחה את שקריותו של הנראטיב הלאומי הפלסטיני, שמבוסס רובו ככולו על שקרים, סילוף עובדות ובורות היסטורית. למשל: הטענה הפלסטינית שישו היה פלסטיני - עוד לפני שהמונח "פלסטיני" נטבע, ולפני שהרומאים שינו את שם הארץ לסוריה-פלסטינה. האם זה לא מוזר בעיניך שהפלסטינים בחרו לעצמם שם שהם לא יכולים לבטא כראוי, רק כדאי לטעון להיסטוריה עתיקה שלא קיימת? אתה רוצה לטעון שהיום קיים עם פלסטיני? זכותך, אבל אתה לא יכול לטעון שיש עם פלסטיני כבר אלפי שנים, בעוד שהלאומיות (או ליתר דיוק, לאומנות) הפלסטינית החלה להתגבש רק בשנות ה-20 של המאה ה-20 והתגברה רק תחת הנהגתו של קצין ה-SS הערבי חאג' אמין אל חוסייני. הפלסטינים חייבים להפסיק עם תרבות השקר אם הם רוצים שלום או להתקדם לאיפשהו. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:01, 12 בפברואר 2018 (IST)

הפלסטינים טוענים שהם ממשיכי יושבי הארץ. ואמנם נכון שרוב יושבי הארץ התנצרו ובהמשך התאסלמו (בתהליכים הדרגתיים). זה ללא קשר לשם של חבל ארץ זה או אחר. ישו היה יהודי והיה גם אחד מבני הארץ ולכן אפשר להחשיב אותו בדיעבד גם כבן לעם היהודי וגם כבן לעם הפלסטיני (לפי אותן הגדרות מאוחרות). אבל מה שיפה בתגובה שלך היא שהיא כוללת סילוף היסטורי דומה: הלאומיות הפלסטינית אמנם הייתה קיימת לפני 1920, אולם הייתה זניחה ביחס לזו הסורית (סוריה הגדולה). עם קביעת הגבולות, הוגדרו גם גבולות הלאומיות הערבית בארץ. חאג' אמין אל חוסייני היה ממנהיגיה הבולטים אבל תוארו העיקרי היה המופתי של ירושלים. בתור קצין SS (בתקופה קצרה בתחילת שנות ה־40) הייתה השפעה מועטה יחסית על התנועה הלאומית הערבית בארץ. תנועות לאומיות דומות נוצרו גם בארצות אחרות באזור (עירק, סוריה, לבנון, מצרים), למרות שלא היה בהם מופתי שהפך בדיעבד לקצין SS‏. Tzafrir - שיחה 21:30, 17 בפברואר 2018 (IST)

הפלסטינים גם טוענים שלא הייתה שואה. אין להם כמעט קשר ליושבי הארץ הקדומים (הם עדיין לא החליטו אם הם כנענים או יבוסים), רובם מהגרים מארצות ערב שבאו לישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20, ולטעון שישו היה פלסטיני בתקופה שלא היה בכלל עם פלסטיני (אפילו לא בתיאוריה) זה שקר גס. המופתי הנאצי היה מאוד דומיננטי בהתגבשות הלאומנות הפלסטינית והאפיזודה שלו עם הנאצים היא לא תקופה קצרה וזניחה בשנות ה-40 כפי שאתה מתאר. הוא פעל לגיוס הנאצים נגד יהודי ארץ ישראל כבר מעליית היטלר לשלטון (1933) והביע תמיכה פעילה בחרם אחד באפריל 1933 שארגנו הנאצים נגד יהודים. הוא היה הרוח החייה מאחורי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המרד הערבי הגדול) שהמאפיין העיקרי שלו היה רצחנות אכזרית וסמי-נאציסטית נגד היהודים. השיא היה, כאמור, כאשר הוא הצטרף ל-SS בשנות ה-40, אבל זה ממש לא היה חלק שולי בחייו. השפעתו של המופתי על הלאומנות הפלסטינית והאנטישמיות הגדולה שבה בולטת, ועד היום הוא נחשב לאחד הדמויות הנערצות על ידי הפלסטינים, לצד יאסר ערפאת ואדולף היטלר (בביטאון נוער רשמי של הפלסטינים היטלר הוכתר כדמות מופת וספרו היה רב-מכר בקרב הפלסטינים). אגב, כמה ששאר ארצות ערב והתנועות הלאומיות הערביות הן אנטי-יהודיות, עדיין אין בהן את רמת האנטישמיות והסגידה לנאציזם שיש בקרב הפלסטינים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:06, 17 בפברואר 2018 (IST)

אופק, אתה מוזמן להכיר את המפלגה המושחתת שקדמה לליכוד. תוכל לקרוא טעימה על סוף על ימי מפא"י העליזים באוטוביוגרפיה של יצחק רבין, "פנקס שירות", כרך שני, פרקים 16-14 ("סכסוכים בצמרת", "בעיות פנים" ו"חשבון הבנק בוושינגטון"), עמ' 565-534. Liad Malone - שיחה 16:34, 10 בפברואר 2018 (IST)

ברקו לא יוצאת דופן, כל הפוליטיקאים, מכל הקשת הפוליטית יורדים נמוך. אבל שלטון אחר, לפי דעתי טוב יותר, כבר היה פה. ליעד העלה פה נקודה נכונה. גם מפא"י הייתה מפלגה עם שחיתויות לא קטנות, שהתנהגה כמו אליטה, הכשילה את מדיניות כור ההיתוך באפליית מזרחיים והיד עוד נטויה. ניב - שיחה 16:41, 10 בפברואר 2018 (IST)

מפא"י זה לא המחנה הציוני של היום. המפלגה עברה תהפוכות, איחודים, פרישות, שינויים באידאולוגיות וכו'... ניב, לדעתי ראש הממשלה המוצלח ביותר שהיה פה הוא אריאל שרון, אני מעריך את פועלו הרב ומכבד אותו אף על פי דעותינו השונות מקצה לקצה. דעותיו של נתניהו נחשבות למתונות יותר משל שרון ואני בז לו בגלל האישיות שלו. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 16:53, 10 בפברואר 2018 (IST)

דמוקרטיה בריאה תלויה בחילופי שלטון סדירים - מפא"י הסתאבה כי נשארה זמן רב מדי בשלטון ועכשיו יש אותה תופעה עם הליכוד. חילופי שלטון חיוניים לשמירת ניקיון החיים הציבוריים. יש תופעה של כדאיניקים, אנשים חסרי עקרונות, שמנסים רק להרוויח מהתקרבות לשלטון - הם תמיד יהיו עם מפלגת השלטון ובאלף דרכים ינסו להשיג לעצמם יתרונות תוך עיקום החוקים, סילוק שומרי הסף ושתילת משת"פים במקומם. צריך להיפטר מהכדאיניקים, כמו שכל בעל חיים נפטר מהפרזיטים ולשם כך דרושים חילופי שלטון, כי הכדאיניקים הם הראשונים שעוזבים מפלגה, שכבר אינה בשלטון. דמוקטיות ותיקות יותר, שכבר למדו את השיעורים האלה, חוקקו חוקים המגבילים כהונתם של ראשי ממשלה/נשיאים וכאן, המושחתים שלנו, רק מנסים להפוך את ראשי השלטון לבלתי ניתנים לביקורת, לחסינים מהעמדה למשפט. מצבנו כעת גרוע, אך השעון מתקתק ובכל מקרה הבחירות מתקרבות. בברכה. ליש - שיחה 17:04, 10 בפברואר 2018 (IST)

זו הסיבה שמבחינתי קדימה וכל הפוליטיקאים שנהרו אחרי שרון היו חשודים מיומה הראשון. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:37, 15 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

כתבתי לפני התנגשות עריכה: קונספירציות זה כיף. בשביל להשכיח חקירות מספיק בלגן בג'נין או עזה. לא צריך לערב את דמשק וטהרן. Botend - שיחה 17:37, 10 בפברואר 2018 (IST)

אופק, אמרת מקודם ש"כאחד שנולד לשלטון הליכוד בישראל, אף פעם לא היה לי אמון בקברניטי המדינה". תקן אותי אם אני טועה אבל נולדת בראשית העשור הראשון של המאה הנוכחית (לאחר שלטון ברק) משמע אריאל שרון היה רה"מ ולא האמנת בו. עכשיו אתה אומר שהוא הטוב מבין ראשי הממשלות שהיו לנו? אני לא מבין (אני סבור שרק לפני תוכנית ההתנתקות והקמת מפלגת קדימה לא האמנת בו) ניב - שיחה 18:46, 10 בפברואר 2018 (IST)

ניב נולדתי במהלך ממשלת ישראל השלושים, אכן שרון, אבל הזכרונות הראשונים שלי מהפוליטיקה הם מתקופת אולמרט בואכה ביבי, איזה ילד בן 3 יתעסק בפוליטיקה? אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 19:15, 10 בפברואר 2018 (IST)

אופק, לשמוע אותך מתלונן על 'השחיתות בליכוד' ואז מתגעגע לשרון..... אני לא מבין למה אתה ואריה לא יכולים פשוט להגיד שאתם מתנגדים למדיניות של הליכוד והימין, ה'שחיתות' המדומיינת היא טיעון כיסוי גרוע. בברכה אגלי טל - שיחה 20:48, 10 בפברואר 2018 (IST)

אז זה לא הימין, זה ביבי נטו, הוא הפך את הליכוד לקרקס. אני חושב שאם הייתי נולד בתקופה אחרת יש סיכוי שהייתי תומך בליכוד, אבל לא היום. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 20:58, 10 בפברואר 2018 (IST)

אגלי טל שחיתות מדומיינת?! רה"מ נתון בחקירות עשרות חודשים על דמיון? בנימין נתניהו הוא אדם מושחת. ההתנהלות שלו מושחתת. זה אמנם לא מבטל את היכולות הפוליטיות המצוינות שלו, אבל מדובר פה בפוליטיקאי מושחת. גם הוא לא הורשע בעבירות פליליות. העדויות והראיות שבידי המשטרה אומרות הכל. בבחירות לכנסת ה-21 אני מקווה שישימו סוף לעשור של נתניהו. ניב - שיחה 21:34, 10 בפברואר 2018 (IST)

אני מצטרף לדבריו לעיל של ניב ולתקוותו.

העיתוי של ההסלמה הבוקר איננו מזיק לנתניהו, שכן היא עשויה להסיט את תשומת הלב מחקירותיו. זו סיטואציה המזמינה מחשבות על קונספירציה, אלא שאני עקרונית לא מאמין בתיאוריות קונספירציה ולכן לא טוען שזה מה שקרה. יואב ר. - שיחה 21:56, 10 בפברואר 2018 (IST)

ניב, הטעות שלך היא שנתניהו לא נחקר עשרות חודשים, הוא נחקר למעלה מ-20 שנה, אך ללא הועיל. אז שחיתות בהחלט יש כאן, אבל היא ממש לא של נתניהו. בברכה אגלי טל - שיחה 22:18, 10 בפברואר 2018 (IST)

אגלי טל, האם קראת את הדו"ח הזה? ואת המאמר הזה? בברכה. ליש - שיחה 22:30, 10 בפברואר 2018 (IST)

אריה, לא. אם תספר לי מה זה ומה כתוב שם אוכל להתייחס. בברכה אגלי טל - שיחה 22:46, 10 בפברואר 2018 (IST)

המאמר שאליו קישרת נכתב, בין השאר, על ידי רן ברץ, אחד ממקורבי ראש הממשלה. לכן כדאי לנסות לקרוא אותו בחשדנות. המאמר מתייחס לכאורה לעשרים שנים, אבל מונה הרבה פרשיות רק מעשר השנים האחרונות. הסיבה שהוא עושה את זה היא כדי להתעלם מפרשת בר-און חברון ופרשת עמדי. בפרשת בר-און חברון נקבע בסופה שהיה קשר למנות יועץ משפטי נוח לכמה נחקרים (בפרט דודי אפל, שאמנם הואשם בהמשך בפרשות שוחד). [[אריה דרעי הואשם, ולגבי נתניהו נקבע שמהתנהגותו "עלו תמיהות". לא בעיה במישור הפלילי, אך בעיה במישור הציבורי. בפרשת עמדי (שצצה לאחר סיום כהונתו של נתניהו) שוב לא עלתה מעל הרף הפלילי, אך התבררה התנהגות בעייתית של נתניהו: הוא מקבל דברים בחינם מאחרים, ובמקרה גם אותם אנשים מצפים ממנו לעשות בשבילם דברים. יש למעשה כזה מילה קצרה בעברית.

והדפוס הזה ממשיך. פרשת ביביטורס מוסמסה ביעילות רבה על ידי מבקרה המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. למרות שעל מעשים דומים הועמד אולמרט לדין. ואין שום בעיה ציבורים אם אין אשמה פלילית.

בפרשיות 1000, 2000, 3000 ו־4000 (שלא הוזכרה במאמר) החקירה עדיין לא הסתיימה. ושוב: למרות ש(לפי פרסומים בעיתונות) נתניהו קנה פרסום חיובי באתר ואללה תמורת אישור התנהגות מונופוליסטית חזירית לחברת בזק, אין שום בעיה ציבורית. שלמה פילבר נחקר, שאול אלוביץ כבר עוד מעט מודח. ונתניהו? טפלון. Tzafrir - שיחה 01:37, 11 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ צפריר, ראשית, אני מציע לקרוא בחשדנות ובביקורתיות כל מאמר, של מקורבי נתניהו, של אויביו וגם של כותבים 'נייטרליים' כביכול.
אני מתייחס לעובדות. העובדות הן שנתניהו נחקר או 'נבדק' במספר בלתי נתפס של 'פרשיות', למעלה מ-20 שנה, ועדיין מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. לא רק שמעולם לא הורשע, אלא אפילו לא הוגש כתב אישום, רוב התיקים נסגרו בלא כלום או התאדו בשקט, בחלקם העביר היעומ"ש ביקורת על התנהלות נתניהו, אבל זו לא שחיתות. לפי השיטה שלך 'פרסומים בעיתונות' הם ראיה קבילה לשחיתותו של אדם, ומנגד כשיועץ משפטי (יותר נכון, שני יועצים) סוגר תיק - זה נקרא שהוא 'מיסמס אותו'. גם בפרשות 3000 ו 4000 שנתניהו מעולם לא היה בהם אפילו חשוד, גם בהם הוא מן הסתם אשם, כי הרי, "החקירה עוד לא הסתיימה" וזו כידוע, ראיה מוחצת לשחיתות. בקיצור, "אשם עד שתוכח חפותו". בברכה אגלי טל - שיחה 10:30, 11 בפברואר 2018 (IST)

אריה, כבר שנים שאין לי אמון כזה. ביבי הוא שקרן פתולוגי ומניפולטור גדול, ובאמת יהיה מעולה שהוא יוחלף, אם כי איני רואה אופציה מוצלחת במיוחד באופק. מהחקירות שלו אני בכלל לא מתרגש, והשחיתות של אלו שזועקים מרה על השחיתות השלטונית - גדולה עשרות מונים. יזהר ברק • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 22:05, 10 בפברואר 2018 (IST)

אבדתי את האמון גם בקאיה נתניהו, אחרי שהיא נשכה כמה אנשים! אגסי - שיחה 01:47, 11 בפברואר 2018 (IST)

הרבה שנים היו שאמרו שנתניהו נבחר לא כי הוא טוב אלא כי אין אף אחד אחר יותר ראוי. וזה תכלס היה נכון סתמו את האף והצביעו. אבל היום לאנשים רבים יש תובנה אחרת. התובנה היא שעד שנתניהו לא ילך לא יופיעו אחר כך אנשים ראויים כאלה שעדיין לא בבמה. למעשה נתניהו הוא הסיבה שהם אינם. אמנם נכון שזו תעודת עניות למדינת ישראל ששמונה מליון איש לא יכולים להעמיד מקרבם אנשי אשכולות. אנשים גם מבינים היום שמה שאולי נתניהו קידם את ישראל בתווך הקצר היה על חשבון הרס העתיד בתווך הארוך. וכל אלה לא מתחילים בכלל בשאלות של החקירות וההתנהגות האישית. השלטון בישראל אינו מתקדם מספיק מבחינת מבנה האיוזנים בו בכדי לתת לאדם אחד לשלוט כל כך הרבה זמן. צריכים להפנים במוקדם או במאוחר שנתניהו לא ישאר. מי-נהר - שיחה 02:09, 11 בפברואר 2018 (IST)

אז מה אתה מציע? להצביע למפלגה שאני מתנגד לעמדות שלה רק כדי להחליף את ראש הממשלה? משה פרידמן - שיחה 04:11, 11 בפברואר 2018 (IST)

ובנוגע לנתניהו שר החוץ מצויין - רק אניח את זה כאן. מי-נהר - שיחה 02:12, 11 בפברואר 2018 (IST)

אוי, אני נופל כאן מרוב צחוק. פשוט ענק! משה פרידמן - שיחה 04:08, 11 בפברואר 2018 (IST)

משתמש:אופק, אולי עוד לא הסבירו בפעוטון שלך את המונח 'פטריוטיות' או שכבר הספקת לשכוח. אדם מגלה 'פטריוטיות' כלפי ה'פאטריה', ה'מולדת', ולא כלפי המשטר. ואם כילד כבר יש לך מחשבות להגר לקנדה אזי הזדקנת מהר מדי. תרשה לעצמך לצאת מהבית ולשחק עם הילדים בשכונה. 89.138.64.223 06:26, 11 בפברואר 2018 (IST)

אנונימי יקר. אתה בוודאי מדבר אל משתמש:Ofek j ולא אל משתמש:אופק. הגילנות שלך מזעזעת. אז מה אם הוא בן 13-14! זה אומר שהוא לא יכול לגבש דעה פוליטית? שהוא לא יכול לחשוב על העתיד שלו (ואם הוא רואה את עצמו בעתיד כמהגר לקנדה מה רע)? אבל יפה שבחרת להתחבא תחת האנונימיות, מראה על כמה שאתה מפחד להגיד את הדעות שלך בפומבי ולעמוד מאחורי המילים שלך. ניב - שיחה 16:08, 11 בפברואר 2018 (IST)

מהיכרותי עם אופק, ניכר כי בקיא ובעל ידע מאוד נרחב בתחומים פוליטיים. אין כאן מקום לזלזול ובמיוחד מצד אנונימי, אשר רק אלוהים יודע מהי רמת השכלתו וחשיבתו. אני מוכרח לכתוב כי גם אני איבדתי אמון. אך אני מקווה כי לנתניהו נשאר עוד טיפת אחריות לאומית וכי הוא לא יוביל למלחמה לא שקולה בגלל המלצות המשטרה בעניינו. אם ישראל תצא למלחמה זה יהיה מיותר? - חד משמעית לא. עלינו לבלום את ההתבססות האיראנית בסוריה ובלבנון. המלחמה לבסוף תיהיה. השאלה היא לא "האם?", אלא "מתי?". בברכה, דן וינקלר - שיחה 16:18, 11 בפברואר 2018 (IST)

והאם צריך לחכות שהאויב ייכפה עלינו מלחמה מתי שנוח לו או לצאת למכת מנע גם ללא התגרות ישירה של האויב ולהסתכן שתיתפש בקרב מתנגדי נתניהו כנובעת ממניעים פוליטיים לא טהורים? אני מאמין שנתניהו לא יצא למלחמה ממניעים פוליטיים לא טהורים. גם על מנחם בגין טענו שהוא הורה על מבצע אופרה (השמדת הכור העיראקי) משיקולי בחירות. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 16:22, 11 בפברואר 2018 (IST)

אני תומך ביציאה כעת למלחמה, משום שככל הנראה כל הניסיונות הדיפלומטים של שר החוץ וראש הממשלה המוצלח שלנו כשלו. וזאת, לאחר פגישות עם שלל מנהיגים בנושא זה ביניהם ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ, אנגלה מרקל, עמנואל מקרון ועוד. אין ברירה, אך כן יש לפרסם את המלצות המשטרה במועד שנקבע להן. בברכה, דן וינקלר - שיחה 16:25, 11 בפברואר 2018 (IST)

37.26.148.173, אני לא מבין מאיפה יש לך את החוצפה כאנונימי, להגיב בזלזלנות כלפי עורכים. הרי ברור כי במידה ולא הייתי חושף את גילי בויקיפדיה, היית מגיב אחרת. אני מצטרף לזעזוע של ניב. איפה הבושה? בברכה, דן וינקלר - שיחה 16:40, 11 בפברואר 2018 (IST)

צודק. מדכא שלילד כבר יש דעה נעולה על כל נושא שבעולם. 37.26.148.173 16:56, 11 בפברואר 2018 (IST)

מלבד לעג, מהי דעתך בנושא? דן וינקלר - שיחה 16:59, 11 בפברואר 2018 (IST)

עוד תלמד שלא לכל אחד חייבת להיות דעה על כל נושא שבעולם. 37.26.148.173 17:05, 11 בפברואר 2018 (IST)

נכון שהוא ילד, אבל הוא עדיין לא השתמש בסמי הזייה. • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ח • 17:01, 11 בפברואר 2018 (IST)

אנונימי לא כל כך יקר, מחקתי חלק מהתגובה שלך בתקווה שתיעלם ולא תחזור, אבל חזרת על מנת להמשיך עם ההטרלות שלך. אני ממליץ לך לצאת לרחוב ולדבר על פוליטיקה עם איזה מבוגר אקראי, מעניין לאילו מסקנות תגיע מכך. הגילנות שלך אינה רצויה פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק עכשיו התחברתי, אז אסכם בקצרה. מולדת זה מונח סובייקטיבי מבחינתי - מולדתי היא לא איפה שנולדתי, אלא איפה שלבי נמצא. וכרגע הוא בקנדה, ולא בישראל, אבל אני עדיין גר פה וזו הסיבה שאני כל כך כועס ומאוכזב מהשלטון. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 18:09, 11 בפברואר 2018 (IST)

אתה מבלבל במוח. פטריוטיות היא רגש כלפי הפאטריה ולא המשטר של הפאטריה לא משנה איזו מדינה אתה מגדיר כפאטריה שלך.37.26.148.131 19:28, 11 בפברואר 2018 (IST)

וחזרה לנושא הדיון. מעולם בויקיפדיה לא עסקתי בערכי פוליטיקאים כמו שעסקתי בחודשים האחרונים. העיסוק שלי החל בעקבות הדברים שקשה להאמין שקורים במדינה שלנו ולצערי הם הרבה יותר עמוקים ממה שרובנו מכירים, כולל טענות מהצד הימני של המפה הפוליטית שראוי שייבדקו. הניסיון לצבוע את הדיון בנושא של ימין ושמאל לא הגון, אם כי יש לקחת גם אותו בחשבון (לאור פרשת סומרפין, השמאל בהחלט לא נקי משחיתות). לנתניהו יש הרבה זכויות כדובר וכשר חוץ, אבל עם כמות העננים הבלתי סבירה שמרחפת מעל לראשו זה פשוט בלתי סביר שהוא ימשיך כראש ממשלה ויזכה לאמון הציבור. לצערי לא רואים בימינו עוד הרבה אנשים כמו רבין (שהתפטר לאחר פרשת חשבון הדולרים) ובגין (שבימיו לא היינו שומעים על "המיטה המעופפת"). אני מאחל לליכוד ולכולנו שיצליחו להעמיד מועמדים טובים יותר לראשות הממשלה ובכלל פוליטיקאים הגונים ונקיים יותר כמו שרן השכל ולא עוד דוד ביטן ואורן חזן, וכך גם למחנה הציוני-עדיף להרצוג להמשיך לשתוק בבית ושיפנה את הבמה לפוליטיקאים אחרים. לגבי משבר המנהיגות יש לזה הסבר פשוט-הפוליטיקאים פועלים לחסל מנהיגות אלטרנטיבית כל עוד היא קטנה, בין אם אלו קציני צבא, קציני משטרה או פעילי מפלגה מבית (גדעון סער). רק מי ששולט במבקר המדינה, היועץ המשפטי וברוב התקשורת יכול להרדים את הציבור ולצבוע את פרשות השחיתות בצבעים פוליטיים ולהגיד "מי יכול לשמור עליכם יותר טוב ממני? אתם תקועים איתי". אני מאחל לכולנו פוליטיקה נקייה יותר, הן בימין והן בשמאל, שפוליטיקאים לא יצטרכו אוליגרכים וכסף כדי להיבחר, ושהציבור יהיה חכם מספיק לבחור במי שהמצע שלו עונה לדרישותיו, אם בכלל יש לו מצע. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:22, 15 בפברואר 2018 (IST)

אני מצטרף לאיחולך. דן וינקלר - שיחה 20:41, 15 בפברואר 2018 (IST)

ולעוקבים אחר הפרשה, יש כאן מענה לנאום נתניהו. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 06:01, 16 בפברואר 2018 (IST)

מה למען השם קרה לתבניות המנהיג בוויקי האנגלית?

ראו דוגמה אצל בנימין נתניהו. ניב - שיחה 14:30, 10 בפברואר 2018 (IST)

Nivkorkos תוכל לפרט מה לא בסדר? – אסף (Sokuya)^שיחה 15:32, 10 בפברואר 2018 (IST)

התבניות מוצגות כמו בתצוגת דפדפן ולא כמו בתצוגת מחשבים. ניב - שיחה 16:34, 10 בפברואר 2018 (IST)

אני רואה את זה רגיל, בתצוגת מחשבים. התבנית גם לא שונתה מאז ה-22 בספטמבר. – אסף (Sokuya)^שיחה 16:57, 10 בפברואר 2018 (IST)

תוכנה לאיתור גניבות ספרותיות טוענת ששייקספיר הוא גנב 100%

• כתבה בהארץ. צחי לרנר - שיחה 13:29, 11 בפברואר 2018 (IST)

הבלים. מצאו שהוא הושפע במונולוג מסויים מאיזה כתב יד נשכח. שייקספיר טווה עולם מופלא שרלוונטי עד היום. לא מדובר על מונולוג מסויים אלא על גוף יצירה גדול ובשל הכולל התבוננות מרשימה לפסיכולוגיה האנושית באשר היא. כל כותב מושפע, לפעמים אפילו מעתיק ומחקה סגנון מסויים. אבל עובדה היא שכתב היד ההוא נשכח ונזנח כליל ואילו מחזות שייקספיר מועלים על הבמות ערב ערב ומעובדים לעשרות סרטים וסדרות. בושה לעיתון הארץ שפרסם את המאמר הזה (שבמקרה הטוב לא הבין את העבודה עליה הוא מתבסס ובמקרה הרע התבסס על עבודת-פח). Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:12, 11 בפברואר 2018 (IST)

אפקט העורך. הכתבה עצמה לא טוענת ששייקספיר גנב אלא שהוא קיבל השראה. המקום היחיד בגוף הכתבה בו נמצא השורש ג.נ.ב. הוא בדיווח שהתגלית נעשתה ע"י תוכנה לאיתור גנבות ספרותיות. אך כידוע מי שמנסח את הכותרת הוא העורך ולא הכתב, ומקדם הקליקבייט בד"כ יותר חשוב לו מאשר נאמנות לתוכן הכתבה. H. sapiens - שיחה 17:16, 11 בפברואר 2018 (IST)

תורם לסגן יושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית קורא להפציץ את הישראלים

• כתבה ב-Jewish Journal. צחי לרנר - שיחה 14:41, 11 בפברואר 2018 (IST)

אכן מזעזע. בעיה אחת מני רבות במערכת הבחירות הדו-מפלגתית של ארה"ב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מזעזע מאוד. באמת מפתיע מדוע הם מפסידים בסנאט ובקונגרס לרפובליקנים... דן וינקלר - שיחה 16:47, 11 בפברואר 2018 (IST)

אין לכך שום קשר לבחירות (ולהזכירך, קלינטון הפסידה רק בגלל שיטת האלקטורים הנהוגה שם, ולא בגלל שלא קיבלה את רוב הקולות). כשיש מערכת בחירות דו-מפלגתית, יש נאו-נאצים ומכחישי שואה שמזדהים ומתחברים עם הרפובליקנים ואיסלמו-פשיסטים ושאר חיות שקשורים לדמוקרטים, אז אם אתם חושבים ששתי מפלגות בלבד יעבדו כמו קסם נגד הקיצוניים, אתם טועים ובגדול. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מונהגת שיטת האלקטורים בבחירות לנשיאות. אלו הן בחירות ישירות. באופן רשמי הן לא מפלגתיות, אף על פי שלרוב ציבור הבוחרים שם בוחר לפי המפלגה של האישיות (רפובליקני יצביע לטראמפ ואלו דמוקרטי לקלינטון). אך אין ספק כי השמאל הקיצוני בארצות הברית השתלט על המפלגה הדמוקרטית, דבר שגורם להתרחקות יהודים ממנה. דן וינקלר - שיחה 17:02, 11 בפברואר 2018 (IST)

אלקטורים נבחרים באמצעות First-past-the-post, כך שזה בהחלט לא גן עדן, ולא נדמה לי שתיאוריית ההתרחקות שלך מתיישבת עם הסקרים (אם כי לא בדקתי). בדבר אחד אני מסכים - אסור שאנשים כאלה יקבלו לגיטימציה במסווה של סובלנות, לא אלה ולא האנשים מהצד ההפוך כביכול של המפה הפוליטית פה בישראל (ואני מתכוון לימין הכהניסטי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דן וינקלר, תיקון טעות נפוצה: הבחירות לנשיאות באופן רשמי הן דוקא כן מפלגתיות. הבוחר נדרש לבחור במפלגה ולא במועמד, כאשר בטופס הבחירה מצוין מי הם המועמדים לנשיא ולסגנו מטעם אותה מפלגה. Liad Malone - שיחה 10:59, 12 בפברואר 2018 (IST)

מבוכה לחברי מרצ: ברואנדה מסרבים להפגש עמם

• כתבה בישראל היום. צחי לרנר - שיחה 02:15, 12 בפברואר 2018 (IST)

בזיון שצריך לסוע עד לרואנדה כדי ללמוד שעור במנהל תקין למתחילים. עוזי ו. - שיחה 02:45, 12 בפברואר 2018 (IST)

מנקודת מבטם הם מצילים אנשים מחיים קשים מאוד ואף מוות, כך ש"מינהל תקין" זה לא נימוק מאוד משכנע נגד. אני מנחש שפחות יפריע לך זה שוולנברג או לוץ פגמו בכללי המינהל התקין כשהצילו יהודים. נחי - שיחה 05:58, 12 בפברואר 2018 (IST)

אותו משרד חוץ שאמר שבניגוד להצהרות של ישראל רואנדה לא חתמה על הסכם ליישוב מחדש של הפליטים ממנה. אין לרואנדה בכלל יכולת כזאת כי זאת מדינה עם תל"ג לנפש של פחות מאלף דולר לשנה. היא מוכנה לקלוט פליטים תמורת תשלום כמו שסין קולטת ספינות אשפה. הבזיון הוא לעיתון שמפרסם שקרים, עוזי, ולא לאנשים שנסעו לרואנדה כדי לראות במו עיניהם במה מדובר, להם מגיע כבוד. הבזיון הוא לנו שאנו כה נוחים להסתה. PelicanTwo - שיחה 06:18, 12 בפברואר 2018 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ההצלה ממוות היא לא "מנקודת מבטם", אלא עובדה סטטיסטית: תוחלת החיים ברואנדה נמוכה מאוד בהשוואה לתוחלת החיים בישראל. תמהני האם מישהו מחכמי ההלכה כבר עסק בשאלה האם קיצור תוחלת החיים של אדם (למשל באמצעות פיתויו לעשן) היא בגדר הפרה של "לא תרצח". דוד שי - שיחה 06:20, 12 בפברואר 2018 (IST)

זה טיעון בעייתי, כי הוא הופך כל מהגר בלתי חוקי למדינה עם תוחלת חיים גדולה יותר לפליט. יתרה מכך, מכיוון שאחוזי התמותה בבתי חולים שונים איננה זהה, העברה של חולה מבית חולים אחד לשני עשויה להחשב כרצח לפי הסולם הזה. שלא לדבר על האחריות שזה מטיל על בעלי דוכן שווארמה וכדומה. מבחינת ההלכה, העיסוק בנושא קיים כבר מלפני שנים רבות, כמדומני שבזמנו קראתי מאמר לגבי סיגריות. אינני זוכר כרגע מקור ספציפי. זה, אגב, משהו שצריך למצוא את דרכו אל תוך מרחב הערכים. משה פרידמן - שיחה 06:41, 12 בפברואר 2018 (IST)

בוקר טוב! עובדות סטטיסטיות אינן כשרות לשימוש בדדוקציה, כי אין הוכחה להשפעתן על פרט מסוים. לדוגמה: תוחלת החיים של היהודים תחת משטרו של היטלר ובני הברית שלו הייתה קצרה למדי, אולם המחזאי היהודי רומני מיכאיל סבסטיאן, ששרד את מלחמת העולם השנייה ברומניה, נדרס למוות, בטעות כמובן, על יד משאית של הצבא האדום המשחרר... בברכה. ליש - שיחה 08:16, 12 בפברואר 2018 (IST)

דוד שי, לא הייתי ממהר לרתום את הסטטיסטיקה לטובת הטיעון שהצגת; תוחלת החיים ברואנדה מחושבת בממוצע על פני תושבי רואנדה, מדגם שלא בהכרח מייצג מהגרים או פליטים שמגיעים לשם מאוחר יותר.

בנוגע להתייחסות ההלכתית לעניין, פיתוי לעשן ודאי אינו רצח היות שהבחירה שמורה למעשן, אם כי יש שיטענו שמדובר באיסור של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". באשר לקיצור תוחלת חיים של אדם – זו פעולה הנחשבת לרצח בהלכה לכל הדעות. קיצור תוחלת חיים של אדם באופן סטטיסטי, כלומר הגדלת ההסתברות שלו למות מוקדם יותר, היא פעולה שתוצאתה מכונה בעגה ההלכתית "ספק פיקוח נפש", והיא אסורה גם כן לכל הדעות. אם כי יש להעיר שיש מקום לבחון את התוחלת: מותר לי להסיע את בנותיי הקטנות ברכב מבלי לקבל את הסכמתן לכך על אף שזה מגביר את הסיכון שלהן למות. נחי - שיחה 08:48, 12 בפברואר 2018 (IST)

דוד, זה טיעון מבריק המשנה מהיסוד את כל מערכת האתיקה. מחקרים רבים הראו שאמונה באל מאריכה את תוחלת החיים. לפי זה צריך לאסור בחוק חינוך אתאיסטי, זה לא פחות מפיקוח נפש. חוץ מזה - המסקנה היא שמדינת ישראל צריכה לקלוט כל "מבקש מקלט סטטיסטי" שבא ממדינה שבה תוחלת החיים נמוכה יותר. מצד שני - איך לדעתך זה ישפיע בטווח הארוך על תוחלת החיים בישראל? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח • 10:32, 12 בפברואר 2018 (IST)

ראוי לבדוק אם הם מחשבים בתוחלת החיים הזו תמותת תינוקות וילדים. משום שאם כן, סביר להניח שתוחלת החיים של אדם בן 20 גבוהה יותר מתוחלת החיים הממוצעת של האזרח הרואנדי.

כמו כן, במידה ומישהו יוכיח שקבלת מהגרים רבים מאפריקה תגרום לירידת תוחלת החיים כאן בישראל, האם חובת המדינה לגרש את כולם ללא דיחוי?

ומילה אחרונה לגבי מעשנים - יש להם תרומה גדולה לחברה. קודם כל בחייהם הם משלמים מיסים גבוהים על סיגריות, וכיוון שהם מתים בממוצע מהר יותר הם חוסכים שנים רבות של קצבאות ייעודיות לקשישים (ותחלואה נלווית כתוצאה מהגיל, סביר להניח). עשו על זה מחקר בבריטניה כמדומני שמצאו שמעשנים חוסכים כסף למדינה. אז תעשנו בכיף, סיגריה ראשונה עלי. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ח 11:33, 12 בפברואר 2018 (IST)

בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם. תוחלת החיים במצרים היא 71.3. תוחלת החיים בישראל גבוהה ביותר מעשר שנים. מי שהנימוק של תוחלת החיים מצדיק בעיניו איסור על גירוש המהגרים הלא חוקיים לישראל, אינו יכול להלך בקטנות. הוא חייב להאבק בכל כוחותיו נגד המדיניות השטנית האוסרת על מאה מליון אזרחי מצרים לעבור לישראל, ומקצרת מליארד שנות אדם - השמדת עם המונית שלא נודע כמותה. איה וולנברג שלנו, אייך לוץ. עוזי ו. - שיחה 11:57, 13 בפברואר 2018 (IST)

התורה מצווה "לא תעמוד על דם רעך", וכוונתה שכאשר אדם נתקל בהזדמנות להציל חיים עליו לעשות זאת; אין היא דורשת מהאדם להקדיש חייו לחיפוש הזדמנויות כאלה. האפריקאים שבישראל כבר נמצאים אתנו, נוצרה לנו מחויבות לחייהם ואנו מסוגלים לעמוד ללא קושי במחויבות זו. אין לנו מחויבות כזו למי שטרם הגיעו לארצנו (אבל תבוא ברכה על כל אלה שיוצאים לסייע לחולים במדינות במצוקה, לפעמים גם מדינת ישראל עושה זאת). דוד שי - שיחה 07:46, 15 בפברואר 2018 (IST)

אם הארכה סטטיסטית של חייו של אדם כלולה ב"לא תעמוד על דם רעך", אולי בכל תוכל להסביר מדוע אתה מאפשר חינוך אתאיסטי. גם אלה ילדים שכבר חיים ממש כאן. אין בך טיפת רחמנות עליהם? נרו יאיר • שיחה • ב' באדר ה'תשע"ח • 22:47, 17 בפברואר 2018 (IST)

האם דתיות מאריכה חיים?

כתוב למעלה "מחקרים רבים הראו שאמונה באל מאריכה את תוחלת החיים". למיטב ידיעתי זה סתם שקר, אבל אשמח לראות אפילו "מחקר" אחד כזה. קיפודנחש 23:44, 12 בפברואר 2018 (IST)

חיפשת? בעקבות שאלתך חיפשתי מעט מהנייד ומצאתי המון תוצאות, כמו גם ביקורות. אבל בהחלט יש מחקרים שמוצאים קורלציה בין דתיות לתוחלת החיים. כמובן, זה לא אומר כלום על הסיבה לקורלציה הזו, וגם על כך ניתן לקרוא בלי סוף במרשתת. סתם דוגמא עדכנית: https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/2521827 משה פרידמן - שיחה 03:40, 13 בפברואר 2018 (IST)

לאל עצמו יש המלצה בעניין זה, שנמסרה באמצעות דוברו המוסמך: ”כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ” (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"א). דוד שי - שיחה 04:43, 13 בפברואר 2018 (IST)

קיפודנחש, הדבר נדון ומכוסה אצל מרטין סליגמן ואסכולת הפסיכולוגיה חיובית. אתה ככל הנראה טועה. אמונה דתית מעלה הן את תוחלת החיים והן את איכות החיים במידה גדולה וקלה למדידה והוכחה. אם אינני טועה הדבר לא מכוסה בערכים אצלנו, אבל אם תקרא את סליגמן (מומלץ) תמצא שזה נחקר ונדון בהרחבה. אילן שמעוני - שיחה 12:23, 14 בפברואר 2018 (IST)

שוב ושוב ושוב אנשים מבלבלים בין קורלציה וסיבתיות. לא בדקתי, אבל נקל לשער שתוחלת החיים הממוצעת של נוצרים גבוהה מזו של מאמיני דת ההינדו, למשל, ואם מישהו באמת יספור, שתי דקות אחר כך יהיה מי שיקפוץ ויגיד שאמונה באל אחד מאריכה את החיים, ואמונה ברבים מקצרת. בהחלט יתכן שתוחלת החיים הממוצעת של אנשים דתיים גבוהה מזו של חילוניים, אבל זו לא "הוכחה" שאמונה באל מאריכה את החיים. קשה לי להאמין שאם תקרא מחקר שמראה שתוחלת החיים של מאמיני הסיינטולוגיה גבוהה מאלו שאינם כאלה (וזה אכן המצב), תסיק מכך ש"הסיינטולוגיה מאריכה את החיים". קיפודנחש 17:58, 14 בפברואר 2018 (IST)

קיפודנחשלא יודע מי מבלבל מה. אני אמנע מלהכנס לדיון עקרוני על קורלציה וסיבתיות כדי לא להסיט את הדיון, ואשאל ישירות: איזה סוג של מחקר מדעי ייחשב בעיניך כראיה לכך שאמונה דתית מאריכה את תוחלת החיים? מה אתה מצפה שיהיה כלול בו כדי שתשתכנע? משה פרידמן - שיחה 18:58, 14 בפברואר 2018 (IST)

קיפודנחש, סליגמן הוא איש מדע, וכמוהו החוקרים האחרים באסכולה. המחקרים שהם ביצעו עונים על כל ההגדרות של מחקר מדעי. כשהם באו לבדוק את השערת האפס הם הקפידו על קני מידה מתאימים - היינו, השוואה בקרב אותה אוכלוסיה בין מאמינים ללא מאמינים, תוך צמצום מספר המשתנים ככל האפשר. במקרה כזה קשה למצוא איך להפריך את הקשר - אם הקורלציה מופיעה שוב ושוב במדינות שונות בהשוואה לאוכלוסיות ספציפיות, תוך התחשבות וניטרול משתנים כמו מצב סוציואקונומי, אוכלוסיה כפרית מול עירונית וכך הלאה - מדובר בתוצאה משמעותית ומוצקה. זה לא מקרה "ניסוי הרצח בהשפעת היפנוזה" בו התוצאה מבקשת מחקר מדעי שעמד לבקרת עמיתים - זהו מחקר מדעי שעבר בקרת עמיתים ומקובל על המדענים העוסקים בתחום. אני מתנצל מראש אם אני חושד בכשרים, אבל האם ההתנגדות שלך לתוצאות המחקר אינה מבוססת על אמונות היסוד שלך? התרשמתי שבדרך כלל מחקר מדעי קפדני, הזוכה לקבלה רחבה, מפורסם בז'ורנלים משמעותיים ולציטוטים, הוא דבר שאתה מחשיב כראוי לאמון. אילן שמעוני - שיחה 19:13, 14 בפברואר 2018 (IST)

אילן כמובן צודק, אם כי קשה לקבוע מה באמונה הדתית מאריכה את תוחלת החיים. ראה למשל את הסיכום הזה. משה פרידמן - שיחה 19:22, 14 בפברואר 2018 (IST)

שוב, לא פקפקתי במחקר כזה או אחר, אלא בקביעה ש"אמונה באל מאריכה את תוחלת החיים". למעשה, אפילו עיינתי קצרות במחקר שמשה פרידמן הביא בקישורו, ולא מצאתי שם אף מילה על אמונה באל (אחד או רבים). אסתכן ואקבע שגם אילן לא יוכל למצוא מחקר שטוען שמסקנתו היא שאמונה באל מאריכה את החיים. קיפודנחש 19:30, 14 בפברואר 2018 (IST)

אמת, אני החלפתי כאן בין אמונה לבין דתיות. האם אתה מוכן לקבל שאורח חיים דתי מאריך את תוחלת החיים? משה פרידמן - שיחה 19:38, 14 בפברואר 2018 (IST)

קיפודנחש, הקביעה עצמה נכונה - אמונה באל מאריכה את החיים. אלא שהיא לא אקסלוסיבית אליבא דסליגמן. המדד הקובע, על פי סליגמן ועמיתיו, הוא רוחניות. זו יכולה להתבטא בצורות שונות, ואמונה באל היא אחת מהן. כך שהאמירה "אמונה באל מאריכה את תוחלת החיים, ואת איכותם" נכונה. עם זאת כל המחקרים של סליגמן שקראתי עסקו בהשוואה של דתיים, מונותאיסטים או פוליתאיסטים, מול אתאיסטים וכאלה שאומרים "אינני יודע" בשאלת קיום האל/ים (אני אף פעם לא זוכר אם אלו אגנוסטים או גנוסטים או איזה תת קבוצה של אחד מאלה). לא קראתי את כל ספריו של סליגמן ובכלל לא נגעתי (פרט לעיון ברפרוף, שלא ממש נחשב) במחקרים של עמיתיו כך שאפשר שקיימים מחקרים שבדקו אופציות רוחניות נוספות. כך או כך להיות נטול אמונה ברוחני, בעל טבעי או באלוהי, זה לא רעיון טוב מהבחינה הפשוטה שזה מקצר את תוחלת החיים ואת איכותם. בכל זה אין אמירה על נכונות האמונה ברוחני, אבל בהשקפה הומניסטית וליברלית, המעמידה במרכז את חייו של האדם ואת אושרו, מדובר בערך חיובי של ממש.
על מנת שלא יווצר רושם שגוי, זה אינו התחום החיובי היחיד על פי סליגמן. אורח חיים של הבנה למניעי הזולת (במקום ביקורת, מה שמכונה ביהדות "לימוד זכות"), עשיית מעשי חסד, ולו פעוטים כמו מתן אפשרות לנהג להדחף, וראייה עקבית של חצי הכוס המלאה (בלי לשכוח את החצי השני, אבל לתת משקל רב יותר לחצי המלא) הם כולם גורמים שמחקריו של סליגמן ועמיתיו טוענים שמיטיבים עם האדם. אילן שמעוני - שיחה 21:50, 14 בפברואר 2018 (IST)

ואם אני כבר בשוונג, מי שמכיר את סוגיית האוניברסלים האנושיים (אותו ערך שרובץ מזה שנים בטיוטות שלי) לא מופתע מהתוצאה הזו. אמונה בעל טבעי ובישויות נעלות על האדם היא אוניברסל. הרדוקציוניסט יאמר שזה תכנות גנטי, המאמין יטען שזה מטען רוחני, אבל שניהם יסכימו במסקנה - האדם בנוי בטבעו להיות יצור מאמין. אילן שמעוני - שיחה 21:57, 14 בפברואר 2018 (IST)

אומרים שיש שקר קטן, שקר גדול וסטטיסטיקה. ולמה יצא כזה שם רע לסטטיסטיקה? לא משום שיש באמת שקר בסטטיסטיקה, אלא משום שטיפשים או מניפולטורים מפרשים סטטיסטיקות בצורה שאינה מוסיפה כבוד לא לסטטיסטיקה ולא לפרשנים.

אז מצאו אריכות חיים אצל אנשים דתיים, האם מצאו קשר בין אמונתם ובין אריכות חייהם? אולי לפחות חלק מהם הם אפיקורוס בעל כורחו? לא קשר ולא בטיח. אולי אריכות החיים נובעת מסדר חיים קבוע (תפילות, צומות, הימנעות מעישון לפחות יום אחד בשבוע וכדומה), הרי נמצאה אריכות חיים גם אצל אסירי עולם וגם אצל מאושפזים במוסדות לחולי נפש... בברכה. ליש - שיחה 22:09, 14 בפברואר 2018 (IST)

למעשה, המחקר שמשה פרידמן הביא ("מחקר רוחב", שמרכז תוצאות ממחקרים אחרים, מעין "מקור שלישוני", במינוחי ויקיפדיה) לא מתייחס לאמונה, אלא לאורח חיים דתי. רוב המחקרים שסוקרו במחקר הזה עוסקים בנוצרים, להם אין שלל מצוות כמו ליהודים, ולכן "אורח חיים דתי" בדרך כלל נמדד בהתייצבות בכנסייה בצורה פחות או יותר קבועה, ובפעילות קהילתית. אמונה באל זה דבר אחר לגמרי, כמובן. יש לי ידידים דתיים (בדרך כלל יהודים) ששומרים על אורח חיים דתי, ואמונה באל מהם והלאה, ואחרים (יותר "מכרים" מידידים ממש) שמאמינים באל, אך אינם מנסים לקיים מצוות. המחקרים בהם מדובר מתייחסים בבירור לסוג הראשון, ומתעלמים מהשני. אביא דוגמה להמחשה: תוחלת החיים בקיבוצים גבוהה בשלוש שנים מתוחלת החיים הממוצעת בישראל [1]. אם הייתי כמו נרו, יכולתי לומר ש"ידוע לכולם שאמונה בקארל מארקס מאריכה את החיים", וזו כמובן שטות מוחלטת (בין השאר משום שקיבוצניקים מאמינים במארקס אפילו פחות ממה שדוסים מאמינים באלוהים). קיפודנחש 23:05, 14 בפברואר 2018 (IST)

קיפודנחש, כבר אמרתי שאני מוכן להתכנס על קיום אורח חיים דתי. האם את זה תקבל? וביחס להבדל בין יהודים ונוצרים, אפשר להעלות השערות, אבל כדאי לחפש בספרות. מצאתי בחיפוש זריז מחקר מהדסה שהשווה 11 קיבוצים דתיים ל 11 קיבוצים חילוניים ומצא פער מובהק לטובת הקיבוצים הדתיים. שים לב שמעבר לעובדה שמדובר על יהודים ולא על נוצרים, מדובר על קיבוצים וזה גורם שמנטרל, חלקית לפחות, את ההשפעה המיטיבה של הקהילתיות המאפיינת את החברה הדתית. http://ajph.aphapublications.org/doi/abs/10.2105/AJPH.86.3.341 משה פרידמן - שיחה 04:08, 15 בפברואר 2018 (IST)

משה, אתה יגע לריק. וזה דווקא מוכח מדעית. יזהר ברק • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ח • 12:47, 15 בפברואר 2018 (IST)

מעניין ומפתיע שאנשים רציונליים בדרך כלל מסרבים לקבל תוצאה בקונצנזוס המדעי-מקצועי, שהוסקה על פי מחקרים בסטנדרטים כשרים למהדרין. קיפודנחש ואריה ענבר, אני מופתע.
זה מזכיר במידה מסויימת את ההנחה שהיקום הוא אינסופי בחלל ובזמן ששלטה לפני גילוי קבוע האבל. היה את הפרדוקס של אולברס, שבעצם הוכיח שהיקום חייב להיות תחום בחלל, או בזמן, או בשניהם, אבל הדוֹגמה האנטי-דתית הייתה כה מושרשת, שפשוט התעלמו מאולברס.
המוח האנושי הוא צירוף של מנגנונים רבים שהתפתחו אבולוציונית, ואלו מצידם קובעים כללים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. זו, על רגל אחת, התזה של טובי-קוסמידס שעומדת בבסיס הסוציוביולוגיה. את האבולוציה ממש לא מעניין אם התוצר נכון או שגוי פילוסופית או פיזיקלית, מה שקובע הוא יתרון/חסרון אבולוציוני. כפי שהפיזיקה האינטואיטיבית המולדת (קיומה הוכח בניסויים על תינוקות) אינה פיזיקה מדוייקת כלל וכלל, גם אמונה מולדת לא חייבת להיות נכונה, ואולי היא ממש שגויה, ועדיין זה מה שהמוח האנושי בנוי לו. ההתנגדות שמובעת פה למחקרים מבוססים ממש תמוהה. אילן שמעוני - שיחה 17:05, 15 בפברואר 2018 (IST)

נו באמת, האמנה באל מאריכה את תוחלת החיים?? אחד הדברים ההזויים ששמעתי בחיי. ומחר יטענו שאכילת בשר וחלב ביחד מקצרת את תוחלת החיים 195.88.209.142 12:14, 15 בפברואר 2018 (IST)

כלומר, שיפוטך הסובייקטיבי בדבר מה הזוי הוא הקובע מול מחקרים אקדמיים? אתה בטוח? אילן שמעוני - שיחה 16:54, 15 בפברואר 2018 (IST)

אגיד לך את האמת, בהתחלה חשבתי שהטענה השקרית הזאת נכתבה כאן בציוניות.

הופתעתי לגלות שמי שכתב אותה התכוון אליה ברצינות. ה"מאמר" ה"אקדמי" שהובא כאן הוא בדיחה וממש לא ברור ממנו שדתיות מאריכה חיים. 195.88.209.142 00:37, 16 בפברואר 2018 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אילן, אין לי בעיה לקבל מחקרים מדעיים, ואם הם מראים שאמונה באל (או במארקס) מאריכה את החיים, אחלה. אם יש לך מחקר שמראה שאמונה במפלצת הספגטי המעופפת מגדילה ב-37% את ההסתברות למצוא בן/בת זוג יפה תואר ויפה מראה, גם כן אחלה.

שאלתי איפה המחקרים הללו, והתשובה שקיבלתי הצביעה למחקרים שפשוט לא אומרים את מה שאתה אומר שהם אומרים. המחקרים שראיתי בדקו "אורח חיים", שזה משהו אחר לגמרי מאמונה באל (או במפלצת ספגטי).

כמובן, לא ראיתי את כל המחקרים, אז אשאל שוב: האם תוכל להצביע על המחקרים שאתה חוזר ואומר שיש לי "התנגדות" אליהם? קיפודנחש 00:41, 16 בפברואר 2018 (IST)

כן, אני יכול. מחקרים אלה (בפירוט לא אקדמי, אך עם הפנייה למאמר, ז'ורנל, גליון וכ"ו) מופיעים בשני ספרים של סליגמן שקראתי - "ילדות אופטימית" ו"אושר אמיתי". מובאים שם הנתונים באופן כללי - גודל המדגם, תאור כללי של המתודולוגיה, סיכום כללי של התוצאות. הספרים אינם ברשותי, אבל אם תבקש אוכל תוך שבועיים בערך לעיין בהם ולהביא לך מספרי עמודים ואולי גם הפניות למחקרים נוספים. אילן שמעוני - שיחה 10:04, 16 בפברואר 2018 (IST)

אכן, לעתים נראה שהמדברים בשם המדע עושים זאת בעירבון מוגבל: המדע הוא המקור האולטימטיבי לידע כל עוד הוא מסייע לאמונה האתאיסטית שלהם. מדע בשירות האמונה. נרו יאיר • שיחה • ב' באדר ה'תשע"ח • 22:37, 17 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אמונה בא-ל לא רק מאריכה חיים אלא גם מעלה את איכותם המכלולאי - שיחה 08:55, 18 בפברואר 2018 (IST)

מכירים את זה שעשיתם דוקטורט אבל שכחתם באיזו אוניברסיטה?

• כתבה בהארץ. צחי לרנר - שיחה 17:40, 12 בפברואר 2018 (IST)

  את האמת, עד כמה שזה מוזר, היה פעם במשך שנים רבות מצב כזה, חוקי לגמרי. חוק בברית המועצות לפיו לומדים לתואר במוסד להשכלה גבוהה אחד ומקבלים אותו באחרת, בפני בוחנים שלא מכירים אותך. אז בהחלט אפשר היה לשכוח של מי התואר, כי היית שם יום אחד בחייך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:49, 12 בפברואר 2018 (IST)

  בזמנו קיבלנו מהכתבת הזו בעניין דומה "הודעה". אגסי - שיחה 01:47, 13 בפברואר 2018 (IST)

מערכת המשפט הישראלית

בכנס ירושלים ה-15, ד"ר אביעד בקשי על שבעת התיקונים היסודיים שנדרשים במערכת המשפט הישראלית. רהוט, ברור, ומנומק. מידע חשוב לכל מי שרוצה מערכת משפט דמוקרטית ומאוזנת, כמקובל במדינות המערב. בברכה אגלי טל - שיחה 16:15, 13 בפברואר 2018 (IST)

נדמה לי שבג"צ הוא זה שאישר את ממכר החזיר, לא? אם כך, אני נגד פגיעה בסמכויותיו. החופש שלי לא לציית לחוקים דתיים, הבזויים בעיני, חשוב לי יותר מדברים אחרים. הכפייה של מר ליצמן ומר דרעי הנכבדים לא מקובלת עלי ואני בוודאי מתנגד לכל נסיון לכפות עלי את אורח החיים שלהם. אני רוצה לאכול חזיר ואני רוצה לעשות את זה בארץ ישראל כי זאת זכותי המלאה במיוחד אם מר דרעי או מר ליצמן חושבים אחרת ממני. גילגמש • שיחה 16:37, 13 בפברואר 2018 (IST)

אתה אומר שהדמוקרטיה פחות חשובה לך, כל עוד השליט הוא מהקבוצה שלך ומקדם את ערכיך. זו גישה מעניינת. בברכה אגלי טל - שיחה 16:44, 13 בפברואר 2018 (IST)

אם דמוקרטיה משמעותה כפיית ערכים של קבוצת הרוב על קבוצה אחרת, לא תודה. המדינה צריכה לנהל את ענייניהם הטכניים של אזרחיה, לא להתערב להם באורחות חייהם (כל עוד אורחות חייהם לא פוגעים בחופש של אזרחים אחרים, כמובן). כמו כן ייסגר משרד התרבות לאלתר. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 16:49, 13 בפברואר 2018 (IST)

בהחלט בעד לסגור את משרד התרבות. אני לא רוצה שמדינה תכנס לחיי ותגיד לי מה אני יכול לעשות ומה אני לא יכול לעשות עם החיים שלי. אני מתנגד מאוד לכפייה דתית שמר ליצמן מקדם לו בשנים האחרונות. הדבר הזה חשוב לי מאוד. בית המשפט שומר על זכויותיי כשמר ליצמן ושותפיו מנסים לפגוע בי בצורה בלתי הפיכה. שקול בעיני איסור אכילת חזיר לכפיית אכילת חזיר על היהודי הדתי. אולי דוגמה זו תמחיש את עצמת הפגיעה שאני חש כשאומרים לי שעסק מסוים צריך להסגר בשבת או שאסור לאכול חזיר או שאסור להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. לאחר העברת חוק המרכולים השתדלתי לקנות בעסקים שנשארים פתוחים בשבת (אני בדיוק מבקר בארץ לשבוע וקצת) ואמשיך כך עד אשר תבוטל העוולה הנוראה הזאת. מר ליצמן לא יקדם את משנתו על חשבון החופש שלי לשמור מרחק ממנו. גילגמש • שיחה 16:55, 13 בפברואר 2018 (IST)

לפני שניגשים לשנות את אורחות המשפט הישראלי יש לשנות את יסודות הפוליטיקה הישראלית שסובלת מציניות צרה וקטנה שאוכלת אותה מבפנים. מתברר שאין סוף לציניות. מה נהיה מהם ? לכפות את הדעה שלהם על כולם? לדעתי זה דבר שהצד הימני בפוליטיקה לוקה בסינדרום הזה. eli - שיחה 17:18, 13 בפברואר 2018 (IST)

מי שרוצה מערכת משפט דמוקרטית ומאוזנת, כמקובל במדינות המערב, צריך קודם כל לשאוף להפרדת דת ומדינה, כמקובל בארצות המערב. בברכה. ליש - שיחה 17:31, 13 בפברואר 2018 (IST)

אתה לא תכפה על דתיים לא לכפות עליך את אורח חייהם! • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 17:33, 13 בפברואר 2018 (IST)

בברכה. ליש - שיחה 17:39, 13 בפברואר 2018 (IST)

כפייה של ערכים קיימת בכל מקום בעולם, לעיתים יותר ולעיתים פחות. גם בארץ יש כפייה של ערכים חילוניים, בשמם מונעים למשל מאוניברסיטאות לקיים לימודים נפרדים לחרדים. על כל פנים, יש לכולכם נימוקים נהדרים למה אתם מוותרים על מבנה דמוקרטי למדינה. כל עוד אתם מודעים לכך - סבבה. ההתכחשות, הטענות שמבלבלות בין דמוקרטיה לאריסטוקרטיה זו הבעיה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:11, 13 בפברואר 2018 (IST)

לא הבנתי. אם יש כפייה של ערכים אחרים על אוכלוסיות דתיות, זה מצדיק התנהלות הפוכה? עמדתי המוסרית היא שאין למדינה כל סמכות לכפות על אזרחיה אורח חיים כזה או אחר. זה לא סותר את זה שמותר לה להתערב כשאזרחים מפירים זכויות של אנשים אחרים - לדוגמה, התעללות בילדים או בנשים (בעבר, לדוגמה, אונס בנישואים היה חוקי לגמרי). הדיון צריך להתנהל באשר לגבולות המרחב הזה. אבל הכוח של המדינה צריך להיות מוגבל לאכיפת חוזים ולשמירה על חיי אזרחיה והחופש שלהם. תנסה להצדיק את עמדתך על ידי הצגת ההצדקה המוסרית/הערכית שבה, לא על ידי השוואה לעמדות או גישות אחרות. אתה מאמין שכיוון שתורת ישראל נכונה וצודקת יש מקום לכפות על כולם את חוקיה? אוקיי, רק תאמר זאת בפה מלא. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 20:21, 13 בפברואר 2018 (IST)

צביה, אני אומר שכפיית ערכים היא עניין נפוץ בכל חברה, כולל בחברה הישראלית. לפעמים זה מרגיז אותי אבל אני לא שולל את זה עקרונית. את רוצה לדון על ההצדקה המוסרית לעמדה הזו? זה לא בדיוק הנושא שפתחתי, בין אם רוצים התערבות רבה או מועטה (לשני הצדדים) עדיין כדאי שהמערכת תהיה בנויה באופן דמוקרטי.

לגבי דבריך, אלי, ראוי לדעתי להבדיל בין כשלים התנהלותיים לבין עיוות מבני.

בברכה אגלי טל - שיחה 21:32, 13 בפברואר 2018 (IST)

תבוא שבת עם האישה והילד/ה ונדון בהרחבה... פיצוחים עלי קולה עליך. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח 21:44, 13 בפברואר 2018 (IST)

אם כבר הפוך, אין לי כוח לעשר קשיו. בברכה אגלי טל - שיחה 13:02, 14 בפברואר 2018 (IST)

והערב אנו צופים בכפייה נוראה: אדם רוצה לשחד ראש ממשלה, ראש ממשלה מוכן לקבל שוחד, והמשטרה מפריעה. יושם קץ לכפייה בזויה זו, תנו חופש לתת שוחד ולקבל שוחד, וימותו הקנאים!

ויש לי תיקון שמיני למערכת המשפט: חופש הלינץ'. יושבים להם שופטים אליטיסטים, ומחליטים על דינו של רוצח או אנס. מה הם מבינים שם באליטה? כלום. תנו לעם לומר את דברו, ואם העם יחליט לתלות, בשביל זה יש כיכרות. דוד שי - שיחה 20:30, 13 בפברואר 2018 (IST)

וואוו מגניב אני שולח את זה ישר לקיציס או בעצם לתלמידו החקיין ליאור שליין. eli - שיחה 21:37, 13 בפברואר 2018 (IST)

יש משהו בדבריך, משפט כיכרות זה ממש IN לאחרונה. בברכה אגלי טל - שיחה 22:22, 13 בפברואר 2018 (IST)

דמוקרטיה היא לא סתם שלטון הרוב. דמוקרטיה ליברלית מאפשרת לאדם לפעול בדרך שנוחה לו בתנאי שדרך זו לא פוגעת באחרים. לגבי כפייה על דתיים - אני מתנגד בתוקף לכל נסיון לכפות דבר מה על הציבור הדתי. למשל: אני בהחלט בעד לאפשר לסגור חנויות ותחבורה במקומות שבהם יש רוב לאוכלוסיה הדתית. אני מתנגד גם לגיוס חובה של חרדים לצבא כי מבחינתם זאת כפיה קשה של אורח חיים שהם לא מעוניינים בו. אני בהחלט בעד לתת להם לחיות את חייהם בלי התערבות מצד השלטון כל עוד זה לא פוגע באחרים. גילגמש • שיחה 22:37, 13 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שצריך להפריד בין שני דברים, שאחד מהם פסול והשני חיוני: יש כפייה דתית של אורח חיים, וגם כפייה חילונית אם כי יותר מצומצמת. שתיהן צריכות להמחק, כל עוד לא מדובר בפגיעה בערכים שבנפשנו - כמו דוגמת האונס והרצח שהובאה כאן. כמו כן ציות לשלטון החוק, למרות שאינו דווקא עניין מוסרי, חייב לחול על כולם.
אבל מצד שני יש את שאלת הזהות הלאומית. בעולם בכלל ובפרט בשכונה שלנו זה עניין קיומי. אנחנו רואים איך מדינות שלא שומרות על זהותן הולכות ומאבדות את ערכי הקיום שלהן. הזהות שלנו היא מדינת הלאום של העם היהודי. חייב להשמר משהו מעניין היהדות שחל על כולם, כפי שחייב להשאר העניין של שלטון החוק. מה נכלל בתוך זה הוא שאלה מצויינת, שהתשובה לה לא ברורה, אבל חייבת להנתן. שיעורי תנך? ההיסטוריה של העם היהודי? הזהות שלנו כוללת את מניין באנו. בלי זה אין שום תשובה מבוססת על להיכן עלינו ללכת.
אני שואל בכנות, מה חושבים הצדדים כאן על השקפה זו. אילן שמעוני - שיחה 12:19, 14 בפברואר 2018 (IST)

מצטרף לדברי אילן, מצד אחד יש כאן כפייה וחן צודק. מצד שני יש כאן רצון לשמר זהות, ואני ממש בצד זה, לפחות בנוגע ל'פרהסיא', כבר הרס"ג כתב, "אין אומתינו אומה - אלא בתורתה" חייב להשאר משהוא .אבי84 - שיחה 12:30, 14 בפברואר 2018 (IST)

אני מניח שלצטט כאן שוב את דברי מאיר דיזנגוף וחבריו בעניין שלנו זה כבר נדוש, לא? בברכה אגלי טל - שיחה 12:59, 14 בפברואר 2018 (IST)

אני בהחלט מעוניין בזהות לאומית מוגדרת. היא באה לידי ביטוי, כמו במדינות אחרות, בשפה, בתרבות הכללית, במנהגים, בטקסים, וכן גם בשבת. אני שמח שמשרדי הממשלה סגורים בשבת ולא נגיד ביום רביעי. אני למשל מציין את החגים ההיהודיים (ולא חגים מונגולים). אני חי כרגע באירופה (לצוךר לימודים) אבל אני לא מציב עץ אשוח בחג מולד - אני לא מרגיש קשר לחג הזה. אני גם לא עושה פעילות מיוחדת בחגים של גויים. בשבילי זה סתם עוד יום. לפעמים יום מעצבן כי לפעמים החנויות סגורות בחגים אז בשבילי זה סתם מעמסה. אני לעומת זאת לא שמח כשמנסים לכפות עלי התנהגות שאיננה מקובלת עלי. צריך לאפשר מרחב מחיה בלי פלישה לחצרו של השכן. כמו שאמרתי מקודם - אני רוצה לשמור מרחק ממדיניות שמקדם ליצמן. לשמור מרחק פירושו לא להיות מעורב בדברים כאלה בעצמי. אני חושב שהמפלגות החרדיות נמצאות במצוקה ולכן מנסות את הדברים האלה. לדעתי אין לדבר הזה תוחלת והכל יבוטל בהמשך בלאו הכי או יהפוך לאות מתה. ―גילגמש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מציע שקודם כל תהיה לנו דמוקרטיה. אחר כך נחליט באופן דמוקרטי אם אנחנו רוצים דמוקרטיה ליברלית, רפובליקנית, סוציאליסטית,ליברטריאנית או טולקינית. בברכה אגלי טל - שיחה 12:59, 14 בפברואר 2018 (IST)

מסכים איתך במאת האחוזים. עכשיו הגיע הזמן להפריד דת ומדינה (מהלך שיש לו רוב מוחלט של כשישים אחוז בציבור היהודי בישראל) ולהתחיל במשא ומתן על בסיס עיקרון שתי המדינות לשני עמים, שגם לזה יש רוב. 80.246.136.243 16:57, 14 בפברואר 2018 (IST)

רוצים סקרים? אין בעיה. חפשו "הפרדת דת ומדינה Ynet" בשורת החיפוש בגוגל ו"משאל עמים" ביוטיוב, והרי לכם הוכחה שהממשלה הנוכחית אינה פועלת על פי רצון הציבור. 80.246.136.243 17:07, 14 בפברואר 2018 (IST)

אף ממשלה אינה פועלת לפי רצון הציבור ברוב הנושאים. מי שחושב אחרת אינו מבין מהי דמוקרטיה. עוזי ו. - שיחה 17:10, 14 בפברואר 2018 (IST)

צודק, חוזר בי לגבי הניסוח. מצד שני, מעצבן אותי לשמוע את הימין השמרני טוען לרוב בכל כך הרבה דברים.

ואם כבר מדברים על סקרים, לפי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017 (עמ' 120), לא פחות מ-57 אחוזים מהיהודים ו-54 אחוזים מהערבים רוכשים די הרבה עד הרבה מאוד אמון בבג"ץ (הספר זמין באינטרנט).37.142.164.46 21:04, 14 בפברואר 2018 (IST)

אגלי טל, לתשומת לבך, על פי מכתביו טולקין תמך במונרכיה, ולא זאת בלבד, מונרכיה לא קונסטיטוציונית. דמוקרטיה, אני מבין, הייתה לגמרי מחוץ להשקפתו הפוליטית. אילן שמעוני - שיחה 17:29, 15 בפברואר 2018 (IST)

Saudi Arabia Is Building a $500-Billion New Territory Based on Tech and Liberal Values

• באתר Big Think. צחי לרנר - שיחה 03:11, 14 בפברואר 2018 (IST)

סיום תפקידי במשרה מלאה כרכז הקהילות של העמותה

שלום לכולם,

רציתי לעדכן שעקב נסיבות אישיות, היום זהו יומי האחרון בתפקיד רכז הקהילות של עמותת ויקימדיה ישראל (לפחות במתכונת הנוכחית, אשתדל להמשיך ולסייע לפעילות העמותה גם בהמשך).

בכל שאלה/הצעה/הערה שיש לכם לגבי העמותה, אתם מוזמנים לפנות לאחד מחברי צוות העמותה באמצעות שמות המשתמש המופיעים בדף זה, או ישירות לדוא״ל העמותה, בכתובת: officewikimedia.org.il.

ובנימה אישית, למרות שאני פעיל בוויקיפדיה מזה כמה שנים, במהלך עבודתי בעמותה יצא לי לעבוד ולהכיר באופן אישי חברי קהילה רבים, שעד אז הכרתי רק בתור שמות משתמש על רקע השינויים האחרונים. זה היה בהחלט אחד מהדברים היותר מהנים במסגרת העבודה בעמותה, וכמו שכולכם בטח כבר יודעים - קהילת ויקיפדיה העברית היא קהילה ייחודית של מתנדבים מסורים ואיכותיים, שמקדישים לא מעט מזמנם החופשי לטובת כולנו. באופן אישי, אני שמח להיות חלק מקהילה שכזו.

מבחינתי זה כמובן לא סוף הסיפור של ויקיפדיה, ואני אמשיך להיות פעיל כעורך וכמפעיל דרך החשבון האישי שלי.

תודה לכולכם, ונתראה בדפי השיחה Ranl-WMIL - שיחה 10:11, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה רן על שנה של עבודה מצוינת. מיכל לסטר - שיחה 10:14, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה! רן על כל מה שעשית, היית רכז קהילות מצוין. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:16, 15 בפברואר 2018 (IST)

צר לי לשמוע. בהצלחה בכל מעשיך, רן! כובש המלפפונים • שיחה 13:52, 15 בפברואר 2018 (IST)

צר לי לשמוע. תודה ובהצלחה בהמשך דרכך. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:05, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה רן 141.31.128.170 14:13, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה ענקית על מה שעשית. הארגון של מפגשי המפתחים הקבועים זה רק אחד מההישגים שלך. בהצלחה! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:12, 15 בפברואר 2018 (IST)

מצטרף לתודות! ביקורת - שיחה 15:26, 15 בפברואר 2018 (IST)

מצטרף לתודות. בהחלט היית רכז קהילות מצוין ומוצלח. Geagea - שיחה 17:17, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה על הכל ♥ אילי - שיחה 07:11, 16 בפברואר 2018 (IST)

מצטרפת לתודות. מילאת את תפקידך בהצלחה רבה וכולנו נהנינו מעבודתך. נמשיך להתראות בדפי השיחה ובשאר מקומות הבילוי הוויקיפדיים.שלומית קדם - שיחה 09:06, 16 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה על העשייה המבורכת שלך. גילגמש • שיחה 10:21, 16 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה רן, שא ברכה בכל אשר תעשה. מי-נהר - שיחה 16:42, 17 בפברואר 2018 (IST)

תודה על פעילותך, בהצלחה בהמשך! אופק כחול - ביבר הזכוכית 18:33, 17 בפברואר 2018 (IST)

תודה רן ואני שמח שזכיתי לפגושך ולהנות מעבודתך! ‏עמיחי • שיחה 22:26, 17 בפברואר 2018 (IST)

עשר התגליות הארכיאולוגיות המדהימות ביותר של שנת 2017

• באתר Earth We Are One. צחי לרנר - שיחה 07:08, 16 בפברואר 2018 (IST)

ים של השחתות, על הבוקר

אילן שמעוני - שיחה 09:58, 16 בפברואר 2018 (IST)

מאז תחילת השנה היה אירוע ירי בבית ספר בארצות הברית אחת לשלושה ימים

ועדיין אף אחד לא החליט על להציב מאבטחים בשער? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:34, 17 בפברואר 2018 (IST)

כשמדובר בתקריות ירי לא כדאי לשים בשער, כי אז יירו בהם וייכנסו. עדיף שמורים יישאו בקביעות נשק מאובטח לגופם. נרו יאיר • שיחה • ב' באדר ה'תשע"ח • 22:09, 17 בפברואר 2018 (IST)

כדאי גם שילדים מעל גיל 7.5 ישאו נשק קל. אבל עם מחסנית בחוץ ליד הסנביץ'. המכלולאי - שיחה 10:01, 18 בפברואר 2018 (IST)

מעניין (באמת, לא באירוניה) איזה אחוז של הורים תומכי NRA בטקסס ישלחו את ילדיהם לבית-ספר שבו המורים נושאים נשק. אני מעריך שאילו היה ביקוש לבתי-ספר כאלו היה גם הצע. H. sapiens - שיחה 12:40, 18 בפברואר 2018 (IST)

הכוונה לאקדח. מה שייך כאן ביקוש והיצע, מדובר בבתי"ס ממלכתיים, אין הרבה בחירה. אחוז ההורים יהיה לדעתי זהה לאחוז היום (אולי קצת יותר, אם בבתיה"ס הפרטיים לא יעשו את זה). נרו יאיר • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:20, 19 בפברואר 2018 (IST)

זה לא מדויק כי זה כולל גם מקרים שבהם אנשים התאבדו בחניית בית הספר באמצעות נשק חם. בכל אופן, אני חושב שהדיון בתקשורת הישראלית לגבי העניין הוא שטחי. גילגמש • שיחה 12:42, 18 בפברואר 2018 (IST)

רק בשביל הפרופורציות, זה מקביל לארבעה אירועים בשנה בישראל. בברכה אגלי טל - שיחה 13:09, 18 בפברואר 2018 (IST)

אני לא מכיר אירועי ירי שמבצעים תלמידים ישראלים או בוגרי בתי ספר בתוך בית ספרם כנקמה על דבר מה. אני לא מכיר אירועים כאלה גם ממדינות אחרות בעולם. גם אם היו, הרי שמדובר באירועים בודדים. זאת תופעה אמריקאית די ייחודית. אני לא יודע מה גורם להם להביע את תסכולם דווקא בדרך זו, אבל אני לא חושב שקניית נשק חופשית היא הגורם היחיד. אפשר, אחרי הכל, לקנות נשק גם בשוק השחור. מי שמוכן להתאבד יהיה מוכן כנראה גם לחפש נשק לא חוקי. גילגמש • שיחה 13:14, 18 בפברואר 2018 (IST)

זה שהבעיה לעולם לא תיפטר לא אומר שלא ניתן להקטין אותה. צריך רק להגביל את הגישה לנשק חם, ואולי תוך כמה עשרות שנים הבעיה כמעט תיעלם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באוסטרליה היה ארוע כזה, מייד הוטלו הגבלות על בעלות נשק, ומאז לא היה ארוע נוסף. זה לא מוכיח, אבל בהחלט מאשש את הטענה שחוקי הנשק המופרעים של ארה"ב הם עיקר הבעייה. אילן שמעוני - שיחה 23:54, 19 בפברואר 2018 (IST)

באופן כללי, גם אני חושב, כמו גילגמש, שהדיון בישראל בנוגע לחוקי הנשק בארצות הברית לוקה בשטחיות מה. בסופו של דבר חוקים כאלה לא נקבעים רק לפי שאלת מאזן ההרוגים (אף שזו כמובן, שאלה מרכזית). איש לא מציע לאסור על נסיעה במכוניות, להגביל את הנסיעה בהן לשעות היום, להתירה רק מגיל 25, או להגביל את המהירות למקסימום 70 בכבישים המהירים, על אף שמן הסתם כל צעד כזה יוריד את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. הזכות לשאת נשק והנשיאה שלו בפועל, מושרשות עמוק בתרבות האמריקאית. הזכות הזו מעניקה למיליוני אנשים תחושת ביטחון, שיש להם יכולת להתמודד עם תוקפנות ובריונות. אני מסכים שיש להגביל בהרבה אופנים את מכירת הנשק וגם לאסור על נשיאתו בבתי ספר זו אפשרות סבירה בעיני, אבל נראה לי שאנחנו נוטים לדון ב'שיגעון האמריקאי' הזה מתוך הרבה זלזול וחוסר הכרה מספקת. בברכה אגלי טל - שיחה 10:36, 20 בפברואר 2018 (IST)

אני לא יודע מה קרה באוסטרליה (כמה מאורעות כאלה היו לפני הרגולציה?), אבל שוויץ ידועה בקלות השגת הנשק החוקי שם (וגם בתפוצתו). זה וזה כמובן לא מספיק, הרי יש כל כך הרבה משתנים בין מדינות, עד שקשה להצביע על נקודה מסויימת ולומר "זו הסיבה שיש פה יותר פשע מאשר שם". כמו כן אי אפשר לדעת אם כמות האלימות תהיה נמוכה או גבוה יותר באותה המדינה לאחר הקלה או הכבדה ברגולציה (אפשר רק לנחש מה יקרה). אפשר לקחת עשרות מדינות ולבדוק אם יש קורלציה בין נשיאת נשק חוקי לאחוזי פשיעה, אבל זה לא מספיק טוב, כי אי אפשר לדעת האם הרגולציה על הנשק משפיעה על מדד הפשיעה, או שמדד הפשיעה משפיע על הרגולציה, או שמא זו קורלציה ללא סיבתיות. הדרך הכי טובה זה לבדוק מדינות שחוקי אחזקת הנשק שלהם השתנו, ולראות איך השינוי השפיע. אני לא אימתתי את כל המקרים שמתוארים במאמר הזה, אבל אם הם נכונים, אזי זה מחזק את הטענה שנשיאת הנשק דווקא מורידה את האלימות. ישראל שבט - שיחה 18:40, 20 בפברואר 2018 (IST)

היה פעם דיון בכיכר העיר המספר על פסק דין בבית המשפט המסתמך על ערך בוויקיפדיה

רשימה 1 - של דפי שיחה של ערכים שהונחה עליהם תבנית צוטט בפסק דין נכון ל-19 בפברואר 2018

רשימה 2 - של דפי שיחה של ערכים שהונחה עליהם תבנית צוטט בפסק דין נכון ל-19 בפברואר 2018 , וכן שיחה:אגרופן שלא נכנס לצילום המסך

אני זוכרת שהתקיים לפני מספר שנים דיון בכיכר העיר המספר על פסק דין של שופט שהסתמך בפסיקתו על תוכן שנכתב בוויקיפדיה. ניסיתי לחפש את הדיון ההוא, ללא הצלחה. אם מישהו זוכר, או מצליח למצוא, אשמח לקישור. ואם מישהו נתקל ביותר ממקרה אחד, אשמח לקבל גם מקרים נוספים. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:53, 18 בפברואר 2018 (IST)

אפשר לנסות להריץ בוט שיבדוק מופעים של המילים פסק, דין, שופט בתבנית ציטטו אותנו (לא זוכר את שמה המדויק). גילגמש • שיחה 09:55, 18 בפברואר 2018 (IST)

גילגמש, נתת עצה מעולה, מצאתי את תבנית:צוטט פסק דין ויש אליה קישורים לערכים שצוטטו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:14, 18 בפברואר 2018 (IST)

יכול להיות שהכוונה לרשות הרבים (שבת) שאז היה רשות הרבים סתם? נת- ה- - שיחה 19:29, 18 בפברואר 2018 (IST)

ראי גם שיחת ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת/ארכיון 3#ושוב השופטים בוחרים ויקיפדיה. נת- ה- - שיחה 19:33, 18 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה, עזרת לי. נת- ה-. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:35, 18 בפברואר 2018 (IST)

חיפוש באתר "נבו" מעלה את המילה "ויקיפדיה" ב-405 פסקי דין. דוד שי - שיחה 06:18, 19 בפברואר 2018 (IST)

תודה דוד שי, לתבנית:צוטט פסק דין מקושרים 23 ערכים (ראה צילומי מסך נכון לעכשיו). מעיון בדפים ראיתי שמי שנהג לתחזק אותה הוא משתמש:פומפריפוזה שהוא חברנו עו"ד גל אמיר שעזב אותנו בגלל שלא היה לו נעים בוויקיפדיה. צריך אדם שבאמת מבין במשפטים כמו גל אמיר כדי להוסיף את התבנית לערכים, כי לא כל אזכור הוא שימוש בוויקיפדיה על ידי שופט לצורך כתיבת פסק הדין. פניתי אתמול לזהר דרוקמן שהוא עורך דין וביקשתי שיתחזק את התבנית ויעדכן אותה והוא הסכים לעשות זאת. אני מקווה שעורכים שאינם מבינים בנושא, וראו את פנייתי כאן, לא יעשו זאת. תודה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 07:05, 19 בפברואר 2018 (IST)

להפריד גם חילונות ומדינה?

כולם מדברים על הפרדת דת ומדינה. וזה מעלה שאלה מעניינת: מדוע לא מדברים על הפרדת חילונות ומדינה? האם התומכים בהפרדת דת ומדינה תומכים גם בהפרדה המתבקשת הזו בשם השוויון והצדק? החילונות רקומה באיבריה של המדינה באופן המפריע בדיוק באותו אופן רק הפוך ל"צד השני", מי שזה לא יהיה. המכלולאי - שיחה 10:10, 18 בפברואר 2018 (IST)

אנסה להסביר לך. במדינות דמוקרטיות רגילות ענייני דת לא מחוברים לענייני המדינה, המדינה לא מממנת ולא מתערבת בענייני הדת. אז איך מסתדרים? בגרמניה, לדוגמה, כל עובד אמור להפריש אחוז קבוע משכרו למימון ענייני הדת ו/או התרבות לפי בחירתו. העובד מודיע להעביר את הפרשתו לכנסייה הקתולית או לאגודת האתאיסטים או לאיגוד הכדורסל או לספרייה העירונית. המדינה אינה מממנת צורכי דת וכמובן, גם לא משלמת משכורות לכוהני דת, רבנים וכדומה. זו הפרדה בין מדינה ובין הדת. לחילונות אין ארגון, אין תקציב ואין עובדים המקבלים שכרם מהמדינה, לכן אין מה להפריד - לא מדובר בשני צדדים שווים. רק מווסדות דת מתקיימים בישראל על חשבון המדינה ואפילו לא כל מוסדות הדת, רק האורתודוקסים, את הרפורמים והקונסרבטיבים מדירים מהתקציבים. מה עושים עם הדתות האחרות איני יודע. בברכה. ליש - שיחה 10:23, 18 בפברואר 2018 (IST)

מדינה היא תופעה חילונית מעצם טבעה ולא ניתן להפריד ביניהם. הדת יכולה לשרת את המדינה או לא. גם מדינות דתיות במהותן (כמו מדינת האפיפיור למשל) הייתה הפרדה בין העשייה החילונית (למשל ניהול מלחמה) לענייני הדת. אם מפרידים את הדת חילונות מהמדינה לא נותרת מדינה. גילגמש • שיחה 11:11, 18 בפברואר 2018 (IST)

גילגמש, בדוק את דבריך, נדמה לי שנפלה בהן טעות, שלא התכוונת אליה. בברכה. ליש - שיחה 11:41, 18 בפברואר 2018 (IST)

איזו טעות? אם אתה רואה טעות, תקן בבקשה. גילגמש • שיחה 11:49, 18 בפברואר 2018 (IST)

אני סבור שזו טעות להגדיר 'מדינה' כתופעה חילונית. ביהדות, למשל, יש הלכות מלכים ומלחמות, והרבה פירוט והוראות דתיות להתנהלות המדינה. ולא רק ברמה ההלכתית, אלא גם ברובדים נוספים בהם עוסקת היהדות. בכל מקרה, ברור שבמדינה הנוכחית החיבור בין דת ומדינה עושה בעיקר רע, וטוב היה אם היו מפרידים ביניהם. יזהר ברק • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ח • 12:21, 18 בפברואר 2018 (IST)

זה לא חשוב אם יש הלכות ספציפיות שקשורות למדינה. יש דתות רבות בעולם, לא רק יהדות. אין דת כלשהי שמסוגלת לנהל מדינה לפי חוקים דתיים ללא שימוש בכלים חילוניים. חול הוא חשוב. כך למשל הסדרי תנועה אין להם דבר עם הדת. הקמת דברים כמו מכבי אש ועוד. גם דברים נוספים שיש בכל מדינה מודרנית כמו משרדי ממשלה, גביית מסים, סמלים ועוד - כל אלה סממנים חילונים שהתפתחו בלי קשר לדת. הדת היא תופעה עתיקה מאוד (שקודמת למדינה) והיה לה תמיד מקום נרחב ביותר בכל מדינה מסודרת עד בערך המהפכה הצרפתית עת ירדה החשיבות שלה וכיום במדינות מערביות רבות אין לה תפקיד מוגדר כחלק מהמדינה. יש מוסדות דתיים שנהנים מהגנת המדינה (למשל שירותי שיטור, כיבוי אש וכו') ומוסדות הדת מעניקים שירותי דת לאנשים שמעוניינים בכך. יש גם מדינות שבהן הדת שלובה בתוך המדינה (כמו נגיד אירן) אבל גם שם יש מנגנון גדול שלא קשור באופן ישיר לדת (למשל הפרלמנט, הנשיא וסמכויותיו ועוד). גם בדוגמה הקודמת שנתתי - במדינת האפיפיור, האפיפיור שהוא ראש הנצרות הקתולית היה גם ראש המדינה והייתה זו מדינה בגודל סביר יחסית למדינות אחרות באיטליה. גם אז הייתה הפרדה בין הדת למדינה. לא ניתן לקיים מדינה אך ורק על בסיס הדת או לכל הפחות אף פעם לא היה דבר כזה. יתכן שיצליחו בעתיד. לגבי הפרדת הדת מהמדינה בישראל - אני חושב שזה רעיון טוב. גילגמש • שיחה 12:29, 18 בפברואר 2018 (IST)

בתקופת שלמה המלך התקיימה מדינה לתפארת שהתנהלה עפ"י כללים הלכתיים בכל רבדי החיים כולל לדוגמא דיני ממונות וכיוב'. כך שהטענה של גילגמש וליש אינה נכונה בהגדרה. כלומר ברור שאפשר לקיים מדינה עם דת שזורה בעצמותיה בהגדרה כשם שהיום מדינת ישראל מכילה באותה שזירה את החילונות. השאלה למה לא בעצם להיות נייטרלי? הרי השזירה החילונית שקיימת כיום הכוללת בתוכה (לפי ראות דתיים רבים) כפייה חילונית (לדוגמא תמונות של 3/4 ערומות בגודל של בניין) וכן פעולות חילון שביצעה המדינה בראשית שנותיה כשלא היה ממש פיקוח, הן הן שגורמות לציבור דתי וחרדי להתקומם נוכח הגישה וקשה להם יותר להרגיש חלק מהעשייה. בדיוק כשם הערבים מתקשים להרגיש חלק מ"מדינה יהודית". הגדרת ישראל כמדינה חילונית מעיקר הדין עלולה להיות בסופו של דבר גם גורם מפלתה, ואילו יכולת ההכלה שלה את השונה הדתי (שכבר אינו מיעוט כזה קטן כמו פעם) יכולה לסייע להקטנת המתחים. כמכלולאי, אם נניח ויקיפדיה העברית הייתה מאפשרת גלישה לחרדים ללא כפיית תמונות לא צנועות ותוכן כפרני, כאפשרות שניתן לבחור אותה, מעין Mode גלישה שמציין כיצד אתה רוצה את המידע - בגישה כפרנית או חרדית, אז למעשה היה המכלול מיותר. המכלולאי - שיחה 13:04, 18 בפברואר 2018 (IST)

אחרי שתציג מחקר אקדמי שיאשש את הטענה שלך לגבי ממלכתו של שלמה אוכל להתייחס לטענתך. זה ההבדל בין ויקיפדיה למכלול. כאן לתנ"ך שמור מקום מכובד, אך לא כזה שיכול לסתור מחקרים אקדמיים או לבוא במקומם כמקור יחיד. אף אחד לא כופה על החרדים לגלוש לאן שאינם רוצים. מי שלא רוצה, לא גולש. אני שמח שיש אתרים נוספים שמאפשרים גישה אחרת, שונה מזו המקובלת בוויקיפדיה עם סטנדרטים אחרים. טוב שיש ריבוי דעות וריבוי מוצרים כך שלקוראים יש אפשרות בחירה שתואמת את טעמם. גילגמש • שיחה 13:07, 18 בפברואר 2018 (IST)

ואוסיף לדברי גילגמש, ממה שידוע לנו על ימי שלמה המלך (מהתנ"ך) ועל הדין העברי, אולי המדינה של שלמה המלך הייתה טוב בעיני תושביה אז, אבל היא מצטיירת כזוועה בתקופה המודרנית. לשלמה היו אלף נשים... תחשבו על הנשים... תככים של נשות שלמה עם הכוהנים לקביעת היורש... והדינים, נשים פסולות לעדות, פטריארכליות מוחלטת ומשמעות הדבר זה דיכוי מחצית האוכלוסיה. היות ואתה יודע מה היה אז, אולי תספר לנו על גיל הפרישה של פשוטי העם, על זכותם לביטוח בריאות, על דמי הבטלה וכו'. בברכה. ליש - שיחה 13:47, 18 בפברואר 2018 (IST)

להערכתי הטעות העקרונית של המכלול היא שידע לא ניתן "לתרגם" לפי בקשה ל-Mode שונה ("אספקלריה תורנית" במינוח המכלולאי) כפי שמתרגמים אותו למשל מאנגלית לעברית. העקרונות של טיפול בידע במדע המודרני (ובכלל זה אנציקלופדיות ולאחרונה וויקיפדיה) פותחו ושוכללו במשך זמן רב ע"מ לנתק את הידע ככל האפשר מן האמונות של האדם שמעביר או מקבל את הידע. לא ניתן למשל "לתרגם" ידע מדעי על פרהיסטוריה לציבור החרדי רק ע"י זה שנתרגם מונחים כמו התרבות האשלית ל"אחרית מעשי הקופים" והתרבות האשלו-יברודית ל"ראשית מעשי האדם" - זה רק יגרום לסתירות ברורות בתוכן. ייתכן בהחלט שניתן לפתח בשביל וויקיפדיה "מוד חרדי" שיסתיר תמונות של נשים, למשל, אבל לא ניתן לפתח לה "מוד אספקלריה תורנית", ולהערכתי המכלולאים עומדים לגלות זאת בדרך הקשה (מבחינתם). אני עוקב בעניין. H. sapiens - שיחה 14:07, 18 בפברואר 2018 (IST)

אריה, אני שמח על דבריך. התחושה שלך שברור שמלכות שלמה הייתה זוועה בתקופה המודרנית, מוכיחה את האריגות של החילוניות בצורת המחשבה שלך עד כי אתה חושב שאין כלל אפשרות לחשוב אחרת ממך. אז דע לך שכשני מליון יהודים דתיים ועוד מליון ערבים, שזה חלק לא מבוטל במדינה האמורה להכיל גם את אלו שלא חושבים כמוך בהחלט רואים במלכות שלמה ו\או שלטון הלכתי דתי חלופה טובה יותר מאשר מה שיש היום. בעיניך זה בלתי נתפס ואף שגוי. אני הייתי רוצה לחיות במדינה שהיא באמת דמוקרטית כלומר שהדעה שלי לא שגויה אוטומטית מעצם הגדרת החילוניות שבמדינה. האם סולם הערכים שלך בעצמו אינו מגדיר כי צורת מחשבתי (ו-2.5 מליון האחרים שציינתי) אינה בעלת זכות קיום? והאם אינה בעלת זכות ייצוג הולם בוויקיפדיה? (אני מניח שעם השינויים הדמוגרפיים המתרחשים לאט לאט דעתנו תקבל יותר זכות קיום ממילא אלא שאני שואף לקבל אותה מתוף הכבוד לדעה חפשית שאמור להיות לי) המכלולאי - שיחה 14:33, 18 בפברואר 2018 (IST)

הם רואים בזה משהו טוב יותר, כי הם רואים את התורה כערך. גם דאעש רואים במדינה האסלאמית מדינה "טובה יותר". אני נניח (כאדם בכלל וכאישה בפרט) לא הייתי רוצה לחיות לא בממלכת שלמה ולא במדינה האסלאמית. כשמדברים על "הפרדת דת ומדינה" הכוונה היא הפרדת כל אידאולוגיה באשר היא מהתנהלות המדינה. כשיו"ר ועד הבית שלך הוא שמאלני טבעוני, לא אמורה להיות לכך כל השפעה על התנהלות הבניין, כי ברור לכולנו שתפקיד ועד הבית מטרתו קידום ענייניו הטכניים של הבניין. כנ"ל לגבי המדינה. • צִבְיָה • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ח 14:50, 18 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ ואם יו"ר ועד הבית שלי היא פמיניסטית אדוקה, לזה מותר להשפיע? בברכה אגלי טל - שיחה 14:58, 18 בפברואר 2018 (IST)

צִבְיָה, טענתך "כשמדברים על "הפרדת דת ומדינה" הכוונה היא הפרדת כל אידאולוגיה באשר היא מהתנהלות המדינה" אינה נכונה - כיום המדינה רצופה בכפייה חילונית אם זה הדוגמניות על הבניינים או הריבית שמחייבים אזרח לשלם או לקבל במוסדות ממשלתיים ובנקים ועוד ועוד, ואין פוצה פה ומצפצף... מי שרוצה הפרדת כל אידאולוגיה מהתנהלות המדינה היה צריך לעמוד בראש החץ של מתנגדי ההחלנה של מדינתנו. המכלולאי - שיחה 15:00, 18 בפברואר 2018 (IST)

מה קשורה ריבית, אמצעי כלכלי, לחילוניות? ואיך דוגמנית רח"ל על בניין היא יותר "כפייה" מכך שאתה מכריח אנשים לראות אותך הולך ברחוב כשאתה... הולך ברחוב. אתה מבלבל כאן נושאים וזורק מושגים בשיטת "מצליח". תחזור אלי עם טקסטים קצת יותר קוהרנטים. קשקשת זה פחות התחום שלי, עמך הסליחה. אולי בגלל שלא ביליתי את מיטב שנותיי בפלפולים בישיבות הקדושות אני קצת לא מתחברת לקו המחשבה הזה. • צִבְיָה • שיחה • ג' באדר ה'תשע"ח 15:12, 18 בפברואר 2018 (IST)

סליחה, איזו מין תגובה זו?? אגלי טל - שיחה 15:32, 18 בפברואר 2018 (IST)

יש גם נשים חילוניות שלא נוח להן לראות שלטי פרסומת של נשים עירומות למחצה או של נערות בתנוחות פיתוי מובהקות. זה לא עניין של דת מול חילוניות אלא שאלה של טעם. הבעיה היא, שחרדים מתנגדים לכל שלט או מודעה שמופיעה בהם אישה, גם אם מדובר באישה מבוגרת במראה שמרני או באם עם תינוק או אפילו בילדה. חרדים מתנגדים גם להופעת נשים בפומבי, אם בשירה ואם בהרצאה, מול קהל או מול סטודנטים, כך שבפירוש מדובר בכפייה דתית ולא חילונית. אגב, לא הבנתי את שאלתך, אגלי טל לגבי פמיניסטית אדוקה בוועד הבית - האם אתה חושש שפמיניסטית תמנע מגברים לעלות במעלית עם נשים או תדרוש חדר מדרגות נפרד לגברים ולנשים? או אסיפת דיירים ואסיפת דיירות? מניעת השימוש במעלית בשבת או ביום הכיפורים מכלל הדיירים היא כפייה דתית. אילוץ אדם דתי להשתמש במעלית בשבת היא כפייה חילונית - האם נתקלת במצב כזה? אני נתקלתי בדוגמה הראשונה, כשדייר חרדי, חוזר בתשובה, השבית את המעלית בבניין מגורי ביום הכיפורים בלי לבקש רשות או אפילו להודיע על כך מראש, וידיד שלי, נכה על קביים, נאלץ לטפס שבע קומות ברגל אחרי שהלך ברגל שני קילומטרים מביתו ביום הכיפורים, משום שלא ידעתי שהמעלית הושבתה ולא יכולתי להזהיר אותו שלא יבוא. אינני יודעת מה מוגדר אצלך ככפייה חילונית, אבל אני יודעת היטב מהי כפייה דתית, כשאינני יכולה לצאת מיישוב מגורי במרכז הארץ לקונצרט, הצגה או פגישה חברתית במוצאי שבת, בגלל זמני יציאת השבת וחידוש התחבורה הציבורית. שום חילוני איננו כופה על דתי לנסוע בשבת, אבל הציבור הדתי/חרדי כופה באמצעות נציגיו בכנסת את אמונותיו על כלל הציבור החילוני. שר החינוך הדתי חותר עוד ועוד תחת החינוך החופשי, הדמוקרטי וההומניסטי והכל, כמובן, בשם ה"דמוקרטיה" וזכויות האדם הדתי, וזכויותינו אנו, החילונים, החופשיים ומגיני הדמוקרטיה האמיתית, נרמסות מדי יום.שלומית קדם - שיחה 18:52, 18 בפברואר 2018 (IST)

המדינה לא שמה את הדוגמנית על הבניין. היא לכל היותר אשמה בכך שלא אסרה זאת. מי ששם את הדוגמנית על הבניין זו השיטה הקפיטליסטית שסבורה שהדוגמנית מוכרת משהו למספיק אנשים ע"מ ליצור רווח למישהו. השיטה הקפיטליסטית היא אולי המוסד הראשון שהפריד את עצמו מהדת (בקיצור תולדות האנושות יש תאור נחמד איך הנוצרים בספרד טבעו מטבעות מילארס עם הכתובת "אין אלוהים מלבדי אללה ומוחמד נביאו"). הקפיטליזם, המדינה, המדע והוויקיפדיה - כולם מופרדים מהדת מאותה סיבה: הם לא מתנהלים טוב כאשר המידע מושפע מן האמונות הספציפיות של אותו אדם שמעביר את המידע. H. sapiens - שיחה 19:10, 18 בפברואר 2018 (IST)

שלומית, הטענה שלי לגבי וועד בית היה כתגובה למשל של צביה. מה שאני אומר זה שהמדינה כופה גם ערכים 'חילוניים', למשל פמיניזם. כך למשל נאסר קיומו של אירוע מוזיקלי פרטי בתל אביב שהיו אמורים לשיר בו רק גברים, מוטלות מגבלות רבות על קיום לימודים אקדמיים בהפרדה ועוד. כמובן שיש גם כפיה שלא המדינה עושה אבל היא אינה מונעת מאזרחים לעשות אותה, למשל שלטי החוצות המדוברים. יש גם נושא של מימון פעילויות שאסורות על פי הדת מכספי המיסים של כולם, אבל אולי לא נתפזר מדי. בברכה אגלי טל - שיחה 19:36, 18 בפברואר 2018 (IST)

שיתו לבכם להבדל שבין חולין (secularity, the secular), חילוּן (secularization) וחילוניות (secularism). בעצם, הבלבול המוחלט ביניהם המשתקף בדבריכם לא מפתיע שכן העברית מושתתת על הלך מחשבה יהודי שבו, בניגוד לנצרות, אין תחום "דת" נפרד וכל היבט של החיים, כולל בתאוריה עסקי מדינה ומלחמה, כפוף בפירוט לשליטת ההלכה - אגב, בשפה הערבית, הנשענת על בסיס מוסלמי דומה מאוד, יש בעיה זהה והתחדיש "חילוני" (علماني) נתפש כמייצג משהו השולל דת, לא סתם נפרד ממנה כבמובנו המקורי בעולם המערבי/נוצרי, שם "חילוני" מתייחס גם למסדרי כמורה . בכל אופן, תהליכי החילוּן שהביאה המודרנה גרמו ליהדות משבר איום ובהחלט ייתכן שסופני ומזה מאתיים שנה שמנסים להתמודד אתם, לא בהצלחה יתרה. גם הדיסקורס הישראלי המוזר והקקופוני בענייני דת ומדינה מוכיח זאת (אגב, ארצי היא אחת הנאורות והמתקדמות בעולם לכל הדעות, ובכל זאת מלכתנו היא ראש הכנסייה הממלכתית הממוסדת ויש 26 אנשי בישופים במינוי קבוע בבית הלורדים). AddMore-III - שיחה 20:56, 18 בפברואר 2018 (IST)

בתגובה שלי כתבתי "ערכים חילוניים" ומובן שכוונתי לחילוניות. אכן לעיל היו שעירבו בין המשמעויות.

לעניין 'חששך' לשלום היהדות, לפחות לגבי ישראל נראה שמדובר בחשש שוא. חשש כזה היה מובן לפני שישים שנה, אך מאז הדתיות היהודית בישראל פורחת. הסר דאגה מליבך. בברכה אגלי טל - שיחה 21:24, 18 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מאחר ואנו מדברים על מדינת ישראל קרי מדינה יהודית לכן חלק ממשתפי הדיון טעו במשמעות שהם נתנו למינוחים שהם הזכירו ובהם המינוח דת או חילון. מאחר והמינוחים הללו בהקשרם הישראלי שונים. זאת בין היתר בשל העובדה שהיהדות איננה דת אלא שיש בה היבטים דתיים. המינוח חילונות גם הוא בעל משמעויות שונות מאחר ואין התאמה בין הנכללים תחת הקבוצה של ציבור חילוני לבין ההגדרה של חילוניות בהקשר האידיאולוגי. דבר שאגב יש לו בשוליים גם אופי דתי לכשלעצמו. לגופו של עניין מבחינה סוציולוגית והיסטורית החברה הישראלית איננה חברה חילונית וכך גם לא המדינה בהגדרתה. ולכן השאלה אינה קיימת. המדינה איננה מדינה דתית וגם איננה מדינה חילונית, אף על פי שיש קבוצות שוליים שמנסים לשנות זאת. מי-נהר - שיחה 21:56, 18 בפברואר 2018 (IST)

המדינה צריכה לתת חופש גם לאנשים, כמוני, שסולדים מהדת. אני לא רוצה את הדת היהודית. לא חלק גדול ממנה ולא חלק קטן. שום דבר. אני רוצה לחיות בלי הדת. אני רוצה שהיהדותה של המדינה תבוא לידי ביטוי בכך שהיא לא תפריע לי לנהל את חיי בפרהסיה בניגוד מוחלט לכל מצווה דתית. כך למשל אני רוצה שהמדינה תאפשר את מצעד הגאווה בירושלים, אני רוצה שיהיו חנויות לממכר חזיר ואני רוצה שתהיה תחבורה בשבת. אמנם תחבורה ציבורית עדיין אין, אבל אני מאמין שגם זה יגיע, כמו בכל מדינה מתוקנת אחרת. חשוב לי שהדבר יעשה דווקא בפרהסיה כי יש כאלה, דוגמת האדון הנכבד ליצמן, שלא רוצים זאת. כדי להראות להם את היופי שבדבר הזה אני מעוניין שהדבר יעשה בפומבי. גילגמש • שיחה 22:26, 18 בפברואר 2018 (IST)

אגב, צִבְיָה, ואם תסלחי על הטרחנות - אין משטר או הווי חיים "בלי אידאולוגיה". אין תרבות/נורמות "נייטרליים" העומדים סתם כך יפה באוויר, כל וריאציה נשענת על יסודות תרבותיים עמוקים. מה שמוכר לנו כמודרני וכרציונלי וה"מובן מאליו" של היום שורשיו בנאורות, ושורשיה של זו בנצרות הפרוטסטנטית (והיותם של המודרניות והחילון בעצם פרוטסטנטיוּת בכיסוי דקיק, או אולי להפך, נחרשה לעייפה; זו גם הסיבה לכך שהאזורים הפרוטסטנטיים של צפון אירופה עברו את המעבר אל התקופה המודרנית באופן החלק ביותר - המוסדות, המבנה החברתי והשקפת העולם שם תאמו לכך יחסית ולכן עברו מעט זעזועים. אותו מהלך היסטורי היה מעורב בדרך כלל במשברים קשים באזורים קתוליים, וכשהושלט על הקהילות היהודיות או יוצא אל העולם המוסלמי גרם לשבר נורא, גשמי ורוחני, שהמוסלמים והיהודים לא התאוששו ממנו.). ובכל זאת, מאחר שכל דגם של משטר פוליטי ונורמות שיכול לתפקד בעולם המודרני נשען על הנחות יסוד אלו, מי שרוצה לחיות בתוכו מחויב בסופו של דבר לבלוע אותן במודע או שלא. AddMore-III - שיחה 23:28, 18 בפברואר 2018 (IST)

תחבורה ציבורית בשבת היא בעיני כפייה חילונית, כי ההלכה קובעת שאסור לממן חילולי שבת, ואין שום הצדקה לכפות עלי לממן נסיעה בשבת. הפתרון מבחינתי הוא ביטול התחבורה הציבורית בכלל, מי שרוצה תחבורה שישלם אותה, אין שום סיבה לכפות על כל הציבור מימון של תחבורה ציבורית. ועל אחת כמה וכמה בתחום התרבות, שם כמדומני שכבר קיים מימון חילולי שבת, וגם מימון אירועי תרבות המנוגדים להלכה, אך אין שום סיבה שהמדינה תממן תרבות מכל סוג שהיא, מי שרוצה תרבות שילך לקנות, ומי שלא רוצה לא יקנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מסכים שאין לחייב שומר שבת לממן חילול שבת. זאת בהחלט כפייה מזיקה ומיותרת. הפתרון הוא לא כפייה נגדית אלא שירות פרטי שיציע שירות הסעת המונים תמורת תשלום מלא. יש כמה יוזמות כאלה, אבל הן נתקלות בהתנגדות. גילגמש • שיחה 12:18, 19 בפברואר 2018 (IST)

שים לב שנתת כמעט את אותו פתרון שאני נתתי. אלא שאני אומר שהפתרון הוא ביטול התחבורה הציבורית בכלל (שבכלל לא נכון לדעתי, המדינה צריכה כמה שפחות להתערב בחיי האזרחים, ולצמצם אותה למקומות ששם צריכים אותה בלבד), ואתה מציע לעשות טלאי על גבי טלאי - לתת תחבורה המונית פרטית רק לשבתות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אה כן, כמובן. אני תומך בביטול התחבורה הציבורית במימון המדינה. אני רוצה תחבורה ציבורית שמופעלת על ידי חברות פרטיות שקובעות את המחיר ללא מעורבות ממשלתית. גילגמש • שיחה 13:00, 19 בפברואר 2018

פספסתם. עוד מעט תהיה רכבת קלה בגוש דן. האם הפעלתה בשבת תיחשב לכפייה חילונית? 37.142.162.206 16:04, 19 בפברואר 2018 (IST)

בהחלט. ושוב, יש מספיק מדינות בעולם שמסתדרות יפה מאוד בלי תחבורה ציבורית הממומנת על ידי הממשלה כלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר גם לגבות מיסוי לפי רצונו של אדם. אסור שהמדינה תממן ותעודד מעשי כפירה עם כספם של אלה שאינם רוצים בכך, אבל המדינה יכולה לשמש כמעין מגשר בין כספי האזרחים למה שיכול להיעשות מטעמה. כך יהיה ניתן להפעיל את הרכבת הקלה בשבת ולממן את בנייתם של בתי כנסת, ללא כפייה אך עם התערבות המדינה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מסכים עם גילגמש בואו נפסיק מימון לתחבורה ציבורית ,אבל בואו ניקח את זה עוד צעד - כדאי בהזדמנות זו גם להפסיק מימון להבימה, היכל התרבות כל מקצועות הספורט, אוניברסיטאות ועוד ועוד. כל אלו הם סתם סחיטת כספי המדינה ע"י חילונים. כספי משלם המיסים החרדי מממנים אין ספור פעילויות חילוניות שאין בהם תועלת להם. בנוסף גם החינוך החילוני שמקבל כספי עתק - יש לבטלו ביעף. מדוע זה החרדים מממנים לעצמם חינוך טהור בעוד החילונים נהנים מכספי החרדים למימון "חינוך" בניהם? Tshuva - שיחה 12:40, 25 בפברואר 2018 (IST)

אני לא חושב שמה שציינת הוא "פעילות חילונית" הלא גם אתה גולש באינטרנט ומשתמש לשם כך במחשב או במכשיר סלולרי כלשהו. כל זה תוצר של התפתחות מדעית שמקורה באקדמיה. אני לא מעוניין לממן תרבות או ספורט לא כי זה עניין חילוני, אלא כי אני מעדיף תקציב מדינה קטן כדי להשאיר את הכסף בידי האזרחים. האזרחים יחליטו בעצמם איזו תרבות לצרוך ולאיזה מופע ספורטיבי ללכת. גילגמש • שיחה 13:18, 25 בפברואר 2018 (IST)

בצל החוק הפולני

למי שעקב לפני כמה שבועות כשדובר על החוק הפולני, יכל לראות שיש שני חוקים ישראלים בהם השתמשו בכירי הפרלמנט ויו"ר הפרלמנט הפולני כדי לשכנע את הציבור ואת חברי הבית בכדאיות החוקים שרצו לקדם, אחד מהם (כמה מגוחך) זה חוק העמותות. בין שלל הטיעונים נאמר "אפילו בישראל יש את החוק הזה, אין סיבה שלנו לא יהיה" (הציטוט המדוייק טרם נמצא), אם הציטוט הזה מראה על מין חיקוי המודל שלנו+הערצה או להפך הגמור? לא יודע וזה באמת נתון לפרשנות. (אבל המעניין הוא שעכשיו אני רואה שויקיפדיה הפולנית היא בין הויקיפדיות היחידות שכתבו עלינו "ערך טוב" - בערך ישראל). סתם, לא בטוח שזה אומר משהו אבל מאז ומתמיד זכור לי שהפולנים מאוד אוהבי ישראל ויש סיכוי שהפופוליסטים כאן רק הורסים את היחסים המאוד טובים בין המדינות בגלל שהם פשוט לא קראו את החוק, שאגב אני כן קראתי את רובו ולא ראיתי שם דבר שעשוי להיתפס כסילוף, על אף שסבא רבה שלי מצד אבי נרצח על ידי פולנים ואחות של סבתא שלי מצד אימי נקברה בעודה בחיים בקבר אחים גם שהפולנים עשו. זו זעקתי הפרטית כצאצאם, כי אני חושב שגם הם מוחים על הסילוף שממשלת פולין אשמה בהכל. eli - שיחה 16:09, 18 בפברואר 2018 (IST)

אני למשל הייתי מנסה להעביר חוק שאוסר על גימוד חלקו של העם הפולני באנטישמיות במהלך השנים שהגיעה לשיאה בתקופת השואה. הייתי מפנה את הנשא הפולני למחקרים בנושא. אולי אז יאותו הנכבדים מפולין לחשוב מחדש על האיוולת בחוק שלהם ובדברי הנשיא שלהם מאתמול. Geagea - שיחה 17:00, 18 בפברואר 2018 (IST)

זה לא רק הנשיא. זה הלך רוח שלם בחברה הפולנית. אנשי הארמיה (והממשלה הגולה, וארגונים אחרים) הם גיבורים. הקומוניסטים והנאצים נבלים. הפולנים היו קורבן בדיוק כמו היהודים. וזה בסוף משתקף גם בויקיפדיה הפולנית וגם באנגלית (שכרגע - עם עודף פולני). וכך - הטבח בידוובנה באנגלית - Jedwabne pogrom מטיל את מירב האחריות על הגרמנים ואחר-כך על היהודים עצמם שלפני הנארטיב של IPN בכלל סייעו לסובייטים, היו קומוניסטים ברובם, והיו אחראים לרדיפת הפולנים ב1939-41 - וזה רק היה טבעי שהפולנים יגיבו בפוגרום (אם כי הם מתנצלים היום). ומה קרה בוונסוש? ובכן על-פי Wąsosz pogrom הפולנים בכלל לא היו אשמים - האייזגרופן עשו את זה. ובסטוויסקי? ובכן Stawiski הNKVD מינה יהודים להיות אחראים על העירייה, הם הקימו מיליציה יהודית, אשר אספה משפחות פולניות וגירשה אותם לסיבריה. האיינזגרופן אז ביצע את רוב הטבח, וכמה פולנים בודדים יצאו ממקום המסתור שלהם (מפני היהודים והNKVD) ביער וגם ביצעו הריגות נקם. וברדזילוב? ובכן על-פי Radziłów גם פה היהודים שיתפו פעולה עם הסובייטים ורדפו את הפולנים, והפולנים בכלל לא היו אחראים - זה הכל האיינזגרופן. רואים איזה שהוא הבדל קל מהערך בעברית? או מכל תיאור היסטורי שנכתב לא על-ידי לאומן פולני? כן.... יש הבדלים קלים בלשון המעטה. אבל יש גם עורכים פולנים לאומניים (כולל לפחות אחד עם היסטוריה של חבובות קש) אשר עוסקים באופן אינטנסיבי במחיקת מידע שלילי על פולנים. ואלו לא הערכים היחידים - אפשר לראות חלק מהדרמה ב"Polish death camp" controversy שחם לאחרונה.... אבל זה הולך שתי וערב בכל הערכים באנגלית שיש בהם אפילו קשר דק לפולין - יש שם עורכים, חלק עם ידע מעמיק שעושה דברים חיוביים, שבאופן מתודי מוחק כל דבר שהוא שלילי לגבי פולנים אתניים ואשר מקדם את הנארטיב של IPN. אם יש מומחה שואה בויקי העברי שמוכן לצאת לקרב עריכה באנגלית בנושא - יבורך.Icewhiz - שיחה 17:39, 18 בפברואר 2018 (IST)

ומצד שני, לא צריך להתעלם ממה שהפולנים עשו לטובת היהודים באותה תקופה. Tzafrir - שיחה 18:23, 18 בפברואר 2018 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שוב פעם, לא מדובר כאן על הממשלה כגוף של הרשות המבצעת! מדובר כאן על יחידים ויתכן שכיחידים הם נוטים לשנוא זרים, אבל כעם אני חושב שזה לא אינטלגנטי והוגן לומר שהם אנטישמיים. eli - שיחה 17:42, 18 בפברואר 2018 (IST)

הרושם שלי מאנטרקציה עם מספר עורכים פולנים לאומנים (שזה חלק ניכר מהאוכלוסייה הפולנית לאור תוצאות הבחירות) היא שהם פחות מונעים על-ידי אנטישמיות אלא יותר מתוך ניסיון להאדיר את ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה - תוך התקרבנות (מול הנאצים והסובייטים (39-41 ואחרי המלחמה)). קו מחשבה זה גורם להכחשת/גימוד חלקם של פולנים אתניים ברדיפת יהודים, שכן לפי התפיסה הזו הפולנים עצמם היו קורבנות כמעט באותה מידה כמו היהודים, וזאת כאשר הם נלחמו בעוז כנגד הנאצים והסובייטים. ההכחשה (של חלקם של פולנים) לא מונעת משנאת יהודים, אלא מאהבה פטריוטית לפולין.Icewhiz - שיחה 17:59, 18 בפברואר 2018 (IST)

מעניין אם עדיין זוכרים שפולין לקחה חלק בחלוקת צ'כוסלובקיה, לצד גרמניה הנאצית והונגריה הפשיסטית? זה היה ב-1938, כשעוד לא ידעו שהם הבאים בתור... בברכה. ליש - שיחה 06:14, 19 בפברואר 2018 (IST)

בפוגרום שצוצין נשים יהודיות (ואני מניח שיש סיפור עמוק יותר בהקשר זה) פנו לחיילי הוורמכט (שעברו ליד העיירה אך לא השתלטו עליה בזמן ההתקדמות לתוך בריהמ בתחילת ברברוסה) על מנת שאלו יעצרו את הטבח על ידי הפולנים. החיילים הגרמנים אכן סייעו והפסיקו את הטבח. חודש וחצי אחר כך הגסטפו השתלט וטבח בעוד יהודים, ואחר שנה וחצי כולם נשלחו לטרבלינקה. [2]. היהודים שהודו לגרמנים ביוני לא צפו את הנולד.Icewhiz - שיחה 21:43, 19 בפברואר 2018 (IST)

A student failed an assignment because her professor believed Australia 'is not a country'

• כתבה באתר msn. צחי לרנר - שיחה 05:58, 19 בפברואר 2018 (IST)

  א' - חמוד. ב' - מעניין שהיא חושבת שארצות הברית היא מדינה ולא 50 מדינות, ולא חושבת כזה דבר על אוסטרליה. ג' יש מלא סיפורים כאלו. פעם כשלמדתי תואר ראשון הוכחתי למרצה שהוא טועה, אבל הוא סירב להעלות לי את הציון מ-94 ל-98, כשהוא מסביר שאם יודה בטעותו, יצטרך לבדוק מחדש את כל המבחנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:58, 19 בפברואר 2018 (IST)

כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה

לכל המתעניינים בעבר - שמח להזמינכם לכנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה שיתקיים ב-26 בפברואר. הכנס מיועד לקהל הרחב והכניסה חופשית. כל הפרטים בלינק. Reuveny - שיחה 09:39, 19 בפברואר 2018 (IST)

מצמרר אותי לחשוב מה יקרה אם האנשים הללו יעלו לשלטון

עוזי ברעם, זכות החפות אינה עומדת לנתניהו המשחית, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018 -
התוצאה עלולה להיות רכבות מלאות לגולאג מדי שבוע. • בקרה וייעוץ • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 15:57, 19 בפברואר 2018 (IST)

לא יקרה. הפוליטיקאים בארץ הכלל לא חושבים לפני שהם אומרים משהו. סיסמת הבחירות הרשמית של מרץ, המחלקה של "צעירי מרץ", בבחירות 1999, הייתה "לא צריך לפנות מתנחלים, צריך לירות בהם". עוד לא ראיתי שהם ירו במישהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:00, 19 בפברואר 2018 (IST)

עשיתי חיפוש קצר בגוגל, אני לא מאמין לך. זאת שנאת שמאלנים נטו. 37.142.162.206 16:11, 19 בפברואר 2018 (IST)

זה שודר במבט אז, וסוקר בהרחבה בידיעות, לכל הפחות. ולא אמרתי בעד מי אני מצביע. אני בטוח שאפשר למצוא בקלות דברים טפשיים לא פחות שאמרו הימנים, זה פשוט הדבר הראשון שקפץ לי בראש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:13, 19 בפברואר 2018 (IST)

אני בהלם. מה קרה לאלה שהפיצו את הסיסמה? יש לך איזו תמונה של פוסטר עם הסיסמה? 37.142.162.206 16:18, 19 בפברואר 2018 (IST)

זה פורסם בתקשורת, ומפלגת מרץ כולה, הגוף שהצעירים מהווה חלק בו, התחלחלה וצרחה עליהם, תוך כדי הסברים שיש מטפורות שאנשים יכולים לקבל ברצינות, ולא עושים דברים כאלו. הרי ברור שהם לא התכוונו לזה באמת, אלא רק רצו לזעזע. אם אני לא טועה, הצעירים פרסמו התנצלות, אבל אני לא זוכר אם היה משהו רציני יותר שנעשה, כי לא קראתי פולו-אפים. ולא צריך לקבל את זה כהבדל בין ימין לשמאל. פעם סיסמת בחירות של מפלגה קטנה שהאות שניתנה לה על ידי ועדת הבחירות המרכזית הייתה "ז", הייתה "שימו זין בחריץ". ואין לי תמונות, כובן. זה היה לפני עידן האינטרנט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:29, 19 בפברואר 2018 (IST)

קשקוש גמור, לא היה כזה דבר. במקרה חלק מאיתנו כבר עמדו על דעתם ב-1999 וזוכרים מה היה. אולי הייתה איזה אפיזודה שמישהו אמר משהו (אבשלום וילן? זה לא היה ב-1999, זו לא הייתה ססמה, והוא גם לא אמר מה שכתבת), בכח אופן זו ממש לא הייתה ססמה של מרצ, לא רשמית ולא בבחירות ולא בכלל. או שאתה שקרן, או שאתה מבולבל, מקווה שזה השני. וגם לגבי מפלגת ארץחדשה, שקיבלה את הסמל ז', אתה טועה - זה היה ב-2012, והססמה שלהם לא הייתה מה שכתבת אלא "שמים ז' בקלפי". וכמובן, היה אז אינטרנט ומי שרוצה ימצא תשדירים שלהם ביוטיוב. 77.126.106.235 02:09, 20 בפברואר 2018 (IST)

קיימת גם אפשרות שלישית, והיא שמה שאתה אומר לא נכון. יש דבר אחד שאני לא בטוח בו במאה אחוז - ייתכן שזה היה במערכת בחירות אחת לפני 1999, אם כי אני לא חושב. בכל השאר אני בטוח בוודאות. בעניין המקרה השני - לזה לא הייתי עד בזמן אמת, אלא נוכחתי בהרצאה של אלון גור-אריה בנושא. אז אתה מוזמן לשכנע אותו בטעותו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:54, 20 בפברואר 2018 (IST)

הוא לא מעניין אותי, מעניין אותי שלא תטנף פה ככה בלי שמץ הוכחה לדבריך. מדהים שאתה לא חש שום צורך להביא הוכחה כלשהי כשאתה כותב כאן אמירות כל כך חמורות. 77.126.106.235 23:26, 20 בפברואר 2018 (IST)

אף אחד לא מכריח לך להאמין. אם היה דרך להוכיח, ברור שהייתי עושה זאת, אבל לא אשב חודש בבית אריאלה רק כדי לעשות זאת בשבילך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:54, 20 בפברואר 2018 (IST)

הדימוי שלך כלל לא קשור, סיסמת בחירות שונה ממאמרי דעה "משכילים". • בקרה וייעוץ • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:39, 19 בפברואר 2018 (IST)

הוא גם פוליטיקאי בדימוס, זוכר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:42, 19 בפברואר 2018 (IST)

נכון, אבל הוא לא אומר את זה תוך כדי פיליבסטר, אלא במאמר דעה בעיתון ותיק. • בקרה וייעוץ • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:44, 19 בפברואר 2018 (IST)

אני מניח שאתה קראת את מה שכתוב שם לפני שכתבת את דברי הביקורת שלך. אבל לטובת שאר הקוראים כאן: אין שום קשר לגולאגים. ברעם פותח ואומר שנתניהו אכן חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת. המאמר, לעומת זאת, קורא ללכתו / הדחתו של נתניהו מכיוון שהוא משחית את המערכות במדינה. לפי המאמר נתניהו פועל נגד המשטרה, הפרקליטות (בפרשות הנוכחיות), הצבא (בפרשת אלאור אזריה. בכך הוא גורם נזק למדינת ישראל. אז כן, הוא קורא להתפטרותו של נתניהו, ולאו דווקא לשליחתו לכלא. זה כבר עניין של הליכים משפטיים רגילים. Tzafrir - שיחה 16:53, 19 בפברואר 2018 (IST)

קראתי גם קראתי. זה בסך הכל מס שפתיים שהוא חייב להגיד בהתחלה ואחר כך להגיד בדיוק ההיפך. • בקרה וייעוץ • שיחה • ה' באדר ה'תשע"ח • 18:40, 19 בפברואר 2018 (IST)

אם נתעלם מהכותרת המפוצצת, מסר מרכזי במאמר הוא דווקא ההסתה כנגד כל מתנגדי נתניהו כ"אויבי המדינה", בדיוק כמו שנעשה למי שהתנגד למעשה של אלאור אזריה. מתייחסים למשטרה כאויב, מתייחסים למערכת התביעה הצבאית וראשיה כאויבים, הופכים נשיא ימני לשמאלני (ובימים אלו קצרה הדרך ל"בוגד"), כמו שאלפי מפגינים כנגד חוק ההמלצות הפכו ל"מיעוט שמאלני הזוי". והנה בויקיפדיה תומכים בנורמות של שלטון נקי (ואני לא משתמש במונח "שמאל") הולכים "לשלוח אנשים לגולאג". בואו נרגע, אנחנו לא צריכים עוד יונה אברושמי. גם כשהליכוד עלה לשלטון ב-77 אנשי המערך הצטמררו והמדינה לא נהרסה (או שכן?) ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 23:03, 19 בפברואר 2018 (IST)

אין קשר בין מה שכתבת, לבין מה שכתוב במאמר עצמו. או שהסתכלת רק על הכותרת, או שלא הבנתה מה כתוב. הנה למשל:

”בינתיים עומדת לנתניהו זכות החפות, ולכן לא אקבע מסמרות ולא אקרא לו "מושחת". לא ראיתי את מכלול הראיות ואיני מכיר לאשורה את התמונה הכוללת.
אבל זכות החפות או ההיתממות — שעדיין עומדת לנתניהו בכל הנוגע להגדרתו כמושחת — אינה עומדת לנתניהו המשחית. אפילו בקולנוע ההוליוודי של שנות ה–50 לא יימצא ראש מדינה האומר לאזרחיו: אל תשימו לב להמלצות המשטרה, כי יותר מ–60% מהן נדחות על ידי הפרקליטות.”

eman • שיחה • ♥ 17:04, 20 בפברואר 2018 (IST)

בלי קשר לנושא הדיון, זו טענה מזעזעת. אכן, ביבי שגה כשאמר שאין לשים לב להמלצות המשטרה משום שרובן נדחות. היה עליו לומר שאין לשים אליהן לב משום שאינן קיימות, על פי הנחיית היועמ"ש, זה כמה שנים. אבל נעזוב את הפורמליות: לא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת שסיכום חקירה, המלצות משטרה, פסק דין הניתן על ידי שוטר או ענישה הניתנת ללא משפט על ידי המפכ"ל בכבודו ובעצמו יחשבו להוכחה לחוסר חפותו של אדם. זו אפילו לא דרישה מדמוקרטיות. גם משטרים לא דמוקרטים נוהגים, למראית עין לפחות, להעמיד את החשוד לפני שופט לפני שחורצים את דינו. הלוואי וירבו ראשי מדינות שיעמדו על הפודיום ויקראו לאזרחיהן לא לחרוץ דינו של אדם לפני שעמד בדין ופסק דינו ניתן על ידי מי שמוסמך לכך ועל פי כללי ההגינות והצדק. אינני רוצה לחיות במדינה בה המשטרה היא זו שקובעת מיהו פושע, גם אם יש לי אמון מוחלט בכל אנשיה מאחרון הפקידים ועד לעומד בראשה. מכיוון שאינני ראש ממשלה, אני יכול, בנוסף, להביע חוסר אמון ספציפי במשטרת ישראל ולומר שאני לא חושב שהיא מקרה חריג במובן הזה. ולא, אני לא אומר את זה מאהבת ביבי, שכן בעיני התנהלותו האישית בענייני משפחתו פסלו אותו מלעמוד בראש מדינת היהודים ממזמן. משה פרידמן - שיחה 19:00, 20 בפברואר 2018 (IST)

אני לא מבין אותכם, אנשים, תומכי ביבי. נניח שביבי כלל לא יועמד למשפט, כי היועץ הכל יכול יגיד שאין די הוכחות או שסבל עינוי דין וואט אבר, נניח זאת, אז אתם עדיין רוצים אותו כראש ממשלה? ראש ממשלה שתחת ניהולו חלק מבני דודיו, חבריו, אנשי סודו, עוסקים בקבלת שוחד, במכירת נכסי האומה, בקשירת קשר למינוי שומרי סף שיהיו בובות גרב, אתם עדיין רוצים אותו כראש ממשלה? לא נגעלתם? תמשיכו לדבוק בו עד תחתית גיהינום? בכל מחנה הימין לא מצאתם תחליף לאיש זה? בברכה. ליש - שיחה 23:42, 20 בפברואר 2018 (IST)

הבעיה שעושה רושם שהפנמת את הנורמות הפסולות שהשתרשו פה כאילו כל מה שהוא לא פלילי הוא ראוי, וכל מי שלא הורשע בפלילים ראוי לכהן בתפקיד ציבורי. אלה נורמות שלנתניהו יש חלק בהשרשתן, וזה חלק מההשחתה שהוא גרם לה.

אבל צריך להזכיר את מה שרונית צח כתבה היום:

”הזכות לחירות היא זכות יסוד, ועומדת לאדם חזקת החפות עד שלא הוכחה אשמתו. כדי לשבת בכלא יש להוכיח את אשמתו מעל לכל ספק סביר.
עד שלא נחשד ונחקר באזהרה, נאשם, נשפט, הורשע, עירער לכל ערכאה שרצה, כולל העליון, הורשע גם שם, ופסק הדין שלו הפך חלוט – עד אז הוא אדם חופשי ואין להכניסו לכלא.
אבל הזכות להיות ראש ממשלה היא לא זכות יסוד. אדם חייב להיות ראוי באופן חד משמעי וגורף לתפקיד הרם והחשוב הזה. כמי שמשמש מופת לכל העם. ראש ממשלה חייב להיות אדם ישר, נקי כפיים ובר לבב – מעבר לכל ספק סביר. אם דבק בו רבב, הוא צריך ללכת.”

eman • שיחה • ♥ 23:56, 20 בפברואר 2018 (IST)

לא ברור לי על סמך מה הניתוח של עמדתי, בעוד שכתבתי בפירוש שלדעתי ביבי לא ראוי להיות ראש ממשלה מסיבה שאיננה פלילית גם אם תוכח בבית משפט. אני התייחסתי למשפט שצוטט מעלי, ואליו בלבד. משה פרידמן - שיחה 03:07, 21 בפברואר 2018 (IST)

משה, דברי הופנו אל "אנשים, תומכי ביבי" - אם אתה לא נמנה עם "תומכי ביבי", זו לא פניה אליך. בברכה. ליש - שיחה 03:40, 21 בפברואר 2018 (IST)

איזה פחד: איש הקשר "לענייני הנצחה"

וואו איזה פחד, הריאליות של פייסבוק מצמררת אותי. פייסבוק מציגה: ככה בפשטות תגדיר למי לשלוח מייל אחרי מותך שיודיע לו איך לטפל בחשבון שלך. (אני מקווה שלא עשיתי טעות שהקישור יביא אתכם היישר להגדרות האישיות של החשבון שלי:)) eli - שיחה 01:46, 20 בפברואר 2018 (IST)

דבר בעיתו. מינוי יורשים מחיים אינו דבר חדש, כפי שחווה כל מי שפתח פעם קרן השתלמות. הגיע הזמן שהיקום הוירטואלי ידביק את המציאות בנושא הזה. עוזי ו. - שיחה 12:01, 20 בפברואר 2018 (IST)

אני צופה בעיה של אי-מוּת: "ראובן מ., נשלחה אלינו תעודת פטירה הנושאת את שמך. אם אכן אתה הוא המנוח, אנו משתתפים בצערך ומתנצלים על אי הנוחות. כדי לאמת את מותך אנא התחבר שוב לחשבונך. הודעה בנוגע לטיפול בחשבונך תישלח לאיש הקשר שהגדרת לענייני הנצחה. אם עודך בין בחיים, תוכל להתעלם מהודעה זו". ראובן מ. - שיחה 19:01, 20 בפברואר 2018 (IST)

אני תופס את הבטן מצחוק eli - שיחה 16:37, 21 בפברואר 2018 (IST)

למנף את הנושא הפולני

אולי יימצאו מתנדבים למנף את הנושא הפולני שעל הפרק לתועלת, במובן הוויקיפדי הכי בסיסי - הרחבת הכיסוי שלנו לקהילות (כ-1,400) היהודיות שחרבו על אדמת פולין? העמקת הערכים הקיימים ויצירת הערכים החסרים. נתונים על רדיפת היהודים בשנים הרלוונטיות ועל הכחדת הקהילות בשואה. אם יהיו מספיק מתנדבים, נוכל לעשות איזו 'מתקפת איכות/כמות' בנושא זה. ביקורת - שיחה 14:59, 20 בפברואר 2018 (IST)

קטגוריה:פולין: עיירות יהודיות כוללת 322 דפים. ביקורת - שיחה 19:01, 20 בפברואר 2018 (IST)

שגיאות בסטטיסטיקת צפיית הערכים

היי. לתשומת ליבכם, כל סטטיסטיקת צפיית הערכים החל מ-13 בפברואר 2017 תמחק ותבנה מחדש. זאת מכיוון שנמצאה שגיאה שקלקלה את החישוב מאותו יום. קיים סיכוי שלאחר החישוב יתבררו שגיאות נוספות, אבל סביר יותר שרק מה שהתגלה יישאר. וזה כזה דבר: בכל תצוגות הסטטיסטיקה שכללו יותר מערך אחד בו זמנית (למשל, כמה אנשים קראו כמה ערכים ביום מסוים, או מהם הערכים הנצפים ביותר בחודש מסוים) לא נלקחו בחשבון הערכים שנוצרו החל מאותו תאריך לפני שנה. אז אם זאת תהיה הבעיה היחידה, מספרי הצפיות הכוללים יעלו, וייתכן שברשימות השיאים יופיעו שורות חדשות, שיזיזו את הקיימות למטה, מבלי לשנות את הסדר שלהם. קחו את זה בחשבון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:01, 20 בפברואר 2018 (IST)

חשוב. תודה! אילן שמעוני - שיחה 20:44, 21 בפברואר 2018 (IST)

עכשיו הודיעו שזאת שגיאת כתיב, וזה התחיל ב-13 בפברואר 2018. כלומר רק כמה ימים. אפשר להפסיק לדאוג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:59, 22 בפברואר 2018 (IST)

החלטה היסטורית: מדינת ישראל תכיר בקייסים

• כתבה בYnet. צחי לרנר - שיחה 17:27, 20 בפברואר 2018 (IST)

קונספירצייה חדשה של אלדד יניב

בבקשה • בקרה וייעוץ • שיחה • ו' באדר ה'תשע"ח • 11:02, 21 בפברואר 2018 (IST)

גם אם הקונספירצייה הזו נכונה זה לא מה שנתן לביבי את השלטון--א.פ עריכות-שיחה 11:47, 21 בפברואר 2018 (IST)

אחד הסיפורים המטופשים. Liad Malone - שיחה

להשיג מספרי טלפון מפולחים זו לא בעיה. כל עוד יש לך מספרי טלפון ניתן לפלח אותם Nirvadel - שיחה 16:50, 21 בפברואר 2018 (IST)

E-democracy בסגנון ויקיפדי

בעשור האחרון מתחילה באירופה התעניינות מחודשת ברעיון בן יותר מאלפים שנה, דמוקרטיה ישירה. עיקר הכוח של תנועות המעודדות דמוקרטיה אלקטרונית\ דמוקרטיה ישירה במודל השוויצרי מתהווה במדינות שנפלו קורבן לקריסה הכלכלית של 2008 וכן מדינות בהן נחשפו פרשיות שחיתות ענקיות, כך לדוגמא הפכה M5S לאופוזיציה העיקרית באיטיליה, חזית פדום הפכה לברית האלקטורלית השלישית בגודלה בספרד, לאחר פרשת מסמכי פנמה מפלגת הפיראטים של איסלנד הפכה למפלגה השלישית בגודלה באלת'ינגי (היא קצת נחלשה מאז אבל היא מצליחה להוכיח שהיא יותר ממפלגת אווירה). גם במדינות עם פחות שחיתות ועם כלכלה יותר יציבה הרעיון תופס תעוצה, גם בפרלמנט ההולנדי יש מפלגה המנסה לפתח מודל של דמוקרטיה ישירה.

בחודשים האחרונים יצא לי להעמיק בנושא ולהיחשף למודלים ל ארגונים שונים כמו זה של התנועה הקנדית או זה של הישראלית, הדבר הזה גרם לי לחשוב על המודל בו מתנהלת ויקיפדיה העברית והאם הוא יכול לשמש השראה למודל חקיקתי, אפשר להגיד שאנחנו מתנהלים בצורה המשלבת דמוקרטיה ישירה אלקטרונית עם דמוקרטיה השתתפותית ומספר אלמנטים של דמוקרטיה נזילה, הכל על בסיס של קהילה פרודקטבית וחדורת מוטיבציה שהצליחה לבנות את האנציקלופדיה הרחבה ביותר בעברית.

הרעיון הוא לפרק את הכנסת בשלבים ולהשאיר את הממשלה והרשות השופטת. משרד הפנים יספק לכל אזרח ביום הולדתו השמונה עשרה סיסמא, בעזרת מהנדסי תוכנה ישראלים יבנה המשרד פלטפורמה דגיטלית ומאובטחת שהכניסה עליה תתבצע בעזרת שם משתמש (אותו יהיה ניתן לשנות בכדי לשמור על אנונימיות), סיסמא ומספר תעודת זהות שכמובן יהיה חשוף רק לבעל התעודה (או שאפשר יהיה לנצל את המאגר הביומטרי שגם ככה כולנו בסוף נאלץ להכניס את הפרטים שלנו אליו), אנחנו נבחר מפעילי מערכת (נצטרך למצוא שם טוב יותר לתפקיד) ובירוקרטים, המשרות האלו יהיו ולנטריות לחלוטין והם ינהלו את הפלטפורמה הדיגיטלית , בדיוק כמו שהם מנהלים את ויקיפדיה, יחד עם הקהילה, יהיה גם ניתן להדיח אותם בדיו כמו בויקיפדיה וכן מספרם לא יהיה קבוע (מינימום 3 מפעילים ובירוקרט אחד, מקסימום חמישים מפעילים ועשרה בירוקרטים) המחלקה האחראית של משרד הפנים תחזיק בסמכויות הזהות לאלו של קרן ויקימדיה והדיילים. ספר החוקים יהפוך לדף ויקי עם הגנה מלאה המפעילים והבירוקרטים יתכסו ל"ועדה" דיגיטלית ושקופה ויחליטו על חוקים, במידה ויש מספר מסוים של אנשים שלא מרוצים (נניח אלף) תפתח הצבעת מחיקה או שיהיה אפשר להציע אלטרנטיבה,אחת או יותר ואז תפתח הצבעה בשיטת שולצה, כמו שנהוג פה , יהיה לצד ספר החוקים דף שיחה (מזנון), וכל אזרח יוכל לפתוח דף שיחה על כל חוק בנפרד. גם אזרחים שאינם מפעילים יוכלו להציע חוקים ובמיכה של מספר מינימלי של אזרחים החוק יועלה להצבעה ציבורית בפלטפורמה, במידה והחוק יעבור על אחד מהמפעילים להוסיפו לספר החוקים, במידה ואף מפעיל לא מוכן לעשות כן על כל מפעילים להגיש מועד התפטרות משום שהם נכשלו בתפקידם כמשרתי הציבור. שינויים בחוקי יסוד (או בחוקה) יעברו ברוב מוחלט של האזרחים חוץ ממקרים חרגים שיגדרו גם הם על ידי הציבור.

ניתן להטיל וטו בהצבעה על כל החלטת ממשלה, כניסה למלחמה, הסכמי שלום, שינויים במדיניות המוניטרית, הקמה ופירוק של משרדי הממשלה וכו', על החלטות רגילות יהיה ניתן להטיל וטו ברוב רגיל ועל החלטות קריטיות ברוב מוחלט. ראש הממשלה וכל השרים יעמדו לבחירה ישירה כל ארבע שנים ויהיה ניתן להדיחם ברוב מוחלט במזנון לפני תום הקדנציה, היות והשליטה על שכרם נמצאת כיום בידי הכנסת, היא תועבר לידי הציבור, הם לא יהיו יותר מנהיגים אלא פקידים עם סמכות רחבה באופן יחסי לפקידים העובדים תחתם, דבר שכמובן יפגע בשחיתות משום שהממשלה תאבד כל מעורבות ברשות המחוקקת וכגוף היא תהיה חלשה מהציבור ולבעלי ההון כבר לא יהיה עניין להיות בתקשורת איתה. יהיה ניתן להצביע מכל מקום על הגלובוס דרך מחשב או דרך הנייד, כל השגרירויות והקונסוליות יקימו חדרי מחשבים פתוחים לקהל הרחב, בישובים חרדים יוקמו חדרי מחשבים שמחוברים רק לפלטפורמה והם יוכלו למנות בקרי תוכן מגזריים, נקרא לזה משגיח כשרות רשתי.

מערכת המשפט תשאר כמעת ללא שינוי, על מנת לשמור על זכויות היסוד אך הפוליטקאים יצא מהועדה לבחירת שופטים וארבעת הקולות שלהם יעברו לציבור שיבחר בצורה ישירה או ימנה נציגי אד הוק.

מאז ומעולם בוויכוח בין דמוקרטיה ישירה ליצוגית עלו שלוש מגרעות של הישירה:

• הקושי לכנס את כלל האוכלוסיה-את זה האינטרנט פתר מזמן
• חוסר הבנה של האזרח הפשוט בנושאים מורכבים- מעולם לא היה שום פקטור שווידא שהפוליטיקאים כן, בואו נסכים שיאיר לפיד, אדם בלי בגרות ושניסיונו הוא בלעדי בתחום התקשורת, לא מובן בכ כלכלה יותר מאתנו, כמו גם אפשר לאמץ את פתרון יפוי הכוח הנזיל שרבים מתומכי הדמוקרטיה הישירה מצדדים בו, לאפשר לאנשים להעביר את קולם בתחומים מסוימים לכל מי שיחפצו ולקחת אותו מהם בכל רגע נתון. כך גם אנשי צבא שנמצאים במקם בלי ואי פי יכולים להאציל את קולם לנשותיהם או לכל אדם אחר
• חוסר רצון של האזרחים להיות מעורבים באופן שותף בפוליטיקה- בתור התחלה זה לא ממש תקף למדינתנו ובנוסף גם פה לטכנולוגיה יש פתרון, הפלטפורמה תאפשר לאזרחים ליצור התראות לנושאים ספציפים, הן על בסיס מילות מפתח והן על בסיס תגיות.

אנחנו תמיד מתגאים בהיותנו מעצמת ההי-טק השניה בגודלה ועדין אנחנו בוחרים בפתקי נייר, חבל על הסביבה. השיטה גם מחסלת לחלוטין את תפקיד "שר ללא תיק" ואת הפוליטיקה המפלגתית, לא נצטרך להצביע יותר למצע שלם בגלל כמה סעיפים ספציפים ואנשים שתומכים ברעיון מסוים לא יפזרו את כוחם בין המפלגות. רוב הציבור בישראל תומך במדיניות הבטחונית של הימין אך גם בלגיליזציה של סמים קלים, תחבורה ציבורית בשבת, צמצום המימון לישיבות שלא מלמדות ליבה ועוד עמדות שבהן מחזיקה האופוזיציה. בימים אלו, שבהם השחיתות לכאורה והבזבזנות הודאית של ראש הממשלה עושות לנו בושות בעולם, נראה שעדיף שנעביר את הפיקוח הרציף עליו מהמאה ועשרים אופורטוניסטים בכנסת לידנו, אני לא יודע אם ההאשמות נכונות או לא, אני יודע שבעזרת עסקאות טיעון ראש הממשלה יכול למחוק את חלק מהאשמות ולהשאר בשלטון כי רבים שבזים לנתניהו מתחברים לערכי מח"ל.

מי שדואג ליציבות יכול להתכל על שוויץ שמישמת מודל ארכאי יותר של דמוקרטיה השתתפותית וישירה כבר כמה מאות שנים, אנחנו יכולים לא להסכים על כמה מההחלטות (אני לדוגמה למה השווצרים רוצים גיוס חובה) אך העובדות הן שמדובר במדינה משגשגת, מקום 43 ב HPI, מקום 3 בHDI ותמ"ג לא רע, צריך רק לבצע את המעבר בשלבים מבוקרים.

עקרונית, דמוקרטיה ישירה יכולה לפגוע בהמון דברים שני מאמין בהם, זו קרקע נוחה יחסית להתפתחות רעיונות פופוליסטים כמו סוציאליזם שמחרימים מאנשים רכוש פרטי ללא דין וחשבון אבל מקרים כאלו מפחידים אותי יותר. אפשר להשתמש בערים הקטנות כקבוצת ניסוי, בשירות הצבאי שלי שירתתי ליד מצפה רמון .אוכלוסיה קטנה עולם מכירים את כולם,, כולם גם ככה נמצאים בקבוצת וואטס אפ משותפת--א.פ עריכות-שיחה 16:16, 21 בפברואר 2018 (IST)

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה של כולם. בוויקיפדיה העברית יש אלפי(?) משתמשים רשומים. אבל עיקר העבודה נעשית על ידי כמה עשרות משתמשים ותהליך קבלת ההחלטות שלנו נותן גם סמכויות לאותם משתמשים (כזכור: ויקיפדיה אינה דמוקרטיה). זה רחוק מאוד מחזון הדמוקרטיה הישירה. או שמא זה גם מה שיקרה בחזון הדמוקרטיה הישירה? קומץ בעלי זמן עודף יעשו את כל העבודה (וכתוצאה מכך: גם יקבעו מה יהיה)? Tzafrir - שיחה 17:47, 21 בפברואר 2018 (IST)

Tzafrir ליקיפדיה יש גם פחות השפעה על חיו של האדם הממוצע, כאשר יהיה מדובר בחוקים שמשפיעים על כל המדינה, רוב הציבור יהיה מעורב, וכמו שאמרתי תמיד יש את האופציה לייפוי כוח בצורה נזילה--א.פ עריכות-שיחה 17:53, 21 בפברואר 2018 (IST)

לא ניתן לקרוא בלוק גדול כל כך של טקסט שלא מחולק לפסקאות. גילגמש • שיחה 18:49, 21 בפברואר 2018 (IST)

הרעיון הה הוא אחד המפחידים ששמעתי. התוצאות תהיינה לדעתי הרסניות. בברכה אגלי טל - שיחה 18:59, 21 בפברואר 2018 (IST)

אגלי טל דמוקרטיה היא בכללי רעיון מפחיד, שהפופולרים ישלטו במקום החכמים, הישרים והמלכים שחונכו מילדות להיות שליטים טובים, אבל במהלך ההסטוריה לעמים שלמים היה את האומץ לקבל את ההחלטה הזו וזה הסתדר די טוב, הבעיה העקרית היתה השחיתות העובדה שהשלטון דאג יותר למי שממן לו את הקמפיינים במקרה הטוב ולמי שממן אותו מאחורי הקלעים במקרה הרע. מרבית המודלים של דמוקרטיה ישירה פוטרים את הבעיה לחלוטין. אנחנו העדפנו את המודל הנציגותי מסיבות טכניות בלבד, היום אנחנו יכולים להפרד ממנו ומהמושג "מנהיג" או "נציג"--א.פ עריכות-שיחה 20:10, 21 בפברואר 2018 (IST)

אני מסכים, אך לדעתי דמוקרטיה נציגותית היא איזון שקול בין מונרכיה או אריסטוקרטיה לבין דמוקרטיה ישירה כהצעתך. בברכה אגלי טל - שיחה 20:18, 21 בפברואר 2018 (IST)

דמוקרטיה נציגותית לא משמרת את היתרונות של המונרכיה, מלכים יעדו מלידה להיות שליטים וחונכו על ידי טובי המורים בממלכה במטרה להגשים בצורה הטובה ביותר את יעודם, אחרי שהם הודחו או נדחקו לתפקיד סמלי העם בחר שליט אחר כי "צריך להיות שם משהו" "כי לנו אין את הזמן, כי לנו אין את הידע, כי כי אנשים פה חושבים אחרת מאנשים בצד השני של המדינה ואין לנו איך לנהל דיון ביננו" ולא תמיד מי שהוצב במשרה היה משכיל או שתנהג בצורה אצילית, פעמים רבות זה היווה יתרון כי ההמון רצה לראות "משהו כמוהו בשלטון". אז עם גם ככה אנשים שמים בשלטון מועמדים לא ראויים כי הם מאמינים שמשהו כמוהם יכול להנהיג, למה שהם פשוט לא יהנהיגו את עצמם? יש כל כך הרבה פלטפורמות תיאורותיות ואף מעשיות, למה סתם לשלם למשהו שבסוף גם ככה לא יעבוד באמת בשבלך--א.פ עריכות-שיחה 20:35, 21 בפברואר 2018 (IST)

אני מסכים עם אגלי טל. בהצעה הזו חסרים רק הקלשונות. הנזק האמיתי בשחיתות שלטונית הוא שאנשים (שאף פעם לא לומדים מההיסטוריה) מתייאשים בגללה מהדמוקרטיה הייצוגית, ורוצים לתת את הכח להמונים. עוזי ו. - שיחה 20:41, 21 בפברואר 2018 (IST)

אני יכול להצביע על תחום אחד לפחות שלא ישים במודל הזה מודיעין צבאי ושימוש בו בקבלת החלטות. חשיפה שלו לכלל הציבור היא מתכון בטוח לקריסתו - חשיפת הידע שלנו בפני האויב, חשיפת יכולות איסוף הנתונים שלנו, חשיפת רשתות ריגול. כל העולם הזה, שמשפיע באופן מהותי על החלטות ענק כמו תקציב הבטחון, רכש והצטיידות וכך הלאה אינו יכול להיות גלוי. אני לא רואה איך ניתן לשלב את התחום הזה במודל שלך. אילן שמעוני - שיחה 20:43, 21 בפברואר 2018 (IST)

כמו שאמרתי, הממשלה תשאר, יהיה שר בטחון יהיה ראש ממשלה, נוכל להטיל וטו על כל החלטה שלהם, נוכל להדיחם בכל רגע נתון עם רוב מספק, אבל התפקידים ישארו--א.פ עריכות-שיחה 20:49, 21 בפברואר 2018 (IST)

אילן שמעוני אני לא מכיר יותר מדי דוגמאות בהסטוריה לדמוקרטיות ישירות שהדרדרו לאנרכיה או קרסו לחלוטין באשמת השיטה, לעומת זאת אני מכיר לפחות דמוקרטיה נציגית אחת שהדרדרה לדקטטורה רצחנית ואני באמת מתנצל שזה נשמע כמו פופוליזם זול וגם על חוק גודוין אבל זה קרה ובמובן מסוים זה עדין קורה--א.פ עריכות-שיחה 21:21, 21 בפברואר 2018 (IST)

אין הרבה דוגמאות לדמוקרטיות ישירות, אבל רוב אלה שמוכרות - ערי המדינה היווניות בתקופה הקלאסית - בהחלט התדרדרו לאנרכיה או לדיקטטורה או קרסו לחלוטין, והיו מלוות בעוולות איומות. ממש לא דמוקרטיה ליברלית כפי שאנחנו חושבים עליה היום. Reuveny - שיחה 21:24, 21 בפברואר 2018 (IST)

אתונה ותבאי דווקא החזיקה יפה עד שהן נכבשו, אי אפשר לקשר את שיטת הממשל בהן להפסדן למקדוניםא.פ עריכות-שיחה

אני לא יודע לגבי תבאי, אבל אתונה הפכה למפלצת אימריאליסטית, ביצעה רצח עם בפוליסים, כולל לפחות אחת שבכלל לא התנגדה לה. מפלצות יכולות להיוולד בדמוקרטיה כזו, אני חושב שהרבה יותר מאשר בדמוקרטיה ייצוגית. אני לא רוצה את זה. אילן שמעוני - שיחה 21:49, 21 בפברואר 2018 (IST)

זה לא משהו שלא היה נורמלי בתקופה הזו, לא השיטה גרמה לזהא.פ עריכות-שיחה

על אילו דוגמאות חיוביות אתה מסתמך? בברכה אגלי טל - שיחה 22:15, 21 בפברואר 2018 (IST)

אפנצל אינר-רודן וגלרוס, בכללי על שוויץ כולה, שוב, אני לא מתחבר, לכל ההחלטות שלהם, בכל זאת מדובר במדינה האחרונה במערב שהעניקה זכות בחירה לנשים, אבל אנחנו לא יכולים להפיל את זה על השיטה, מדובר באוכלוסייה בעלת אופי שמרני ביחס לגרמניה ובריטניה, בסופו של יום הם מאוד מרוצים מהשיטה, הדמוקרטיה הישירה היא אחת הסיבות ששוויץ לא באיחוד האירופי או בגוש האירוא.פ עריכות-שיחה

דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה

אם כבר מהרהרים בדמורקטיות טכנולוגיות, הנה הצעה שנתקלתי בה פעם במקום אחר; מובאת כאן ברשות המחבר. עוזי ו. - שיחה 23:31, 21 בפברואר 2018 (IST)

יש לי הצעה לדמוקרטיה פרלמנטו-ישירה, שנראית אפשרית לביצוע מבחינה טכנית ודי סבירה מבחינת ההתאמה לעקרונות של שתי הגישות (ייצוגית מול השפעה אישית).

הקדמות טכניות: אני צריך מערכת מחשב אמינה עם גישה לכל אזרח, שאינה ניתנת לזיוף או התחזות. לאף אדם לא תהיה גישה לבסיס הנתונים (אפשר להצפין אותו). בנוסף לדרישות הפשוטות האלה, אני גם מניח שאזרחי המדינה מאמינים שהמחשב אכן עונה לדרישות.

הבחירות לכנסת יתקיימו כסדרן. סדרי העבודה בכנסת יהיו כמו היום, פרט לשינויים שיצויינו בהמשך.

כל אזרח יוכל להצביע (דרך המערכת הממוחשבת) בכל החלטה של הכנסת: הכנסת תפרסם את ההצעה מראש (כמו שהחוקים מונחים על שולחנם של חברי הכנסת היום), וכל הצבעה שנרשמה עד לתאריך הקובע נספרת. ברור שרוב האזרחים לא יוכלו ולא ירצו להשתתף בהצבעות, וכאן אנחנו מגיעים לאלמנט המרכזי של השיטה: תליית קרסים (hooking). בכל זמן, כל אזרח יוכל לכוון מצביע לכל אזרח אחר; מאותו רגע, כל החלטה של האזרח האחר כוללת בתוכה גם את הראשון. מר אזרח-אחר יכול בתורו לתלות קרס באזרח שלישי, וכן הלאה. המלכודת היא שרק קולות שבסופו של תהליך נתלו בחבר כנסת מכהן - נספרים. כל השאר אינם רלוונטיים להמשך התהליך‏ (הם כוללים את אלו שלא טרחו לתלות את הקרס שלהם, את אלו שתלו את הקרס במישהו שלא טרח, וכן הלאה; וגם את אזרח א' שתלה את הקרס באזרחית ב' שתלתה את הקרס בחזרה באזרח א'; ואת האזרחים שתלו את הקרסים שלהם באזרח א' או אזרחית ב' מהמקרה הקודם).

בזמן הצבעה, לכל חבר כנסת יש מספר קולות שנתלו עליו; את המספר הזה, יחד עם מספר ההצבעות הישירות, מחלקים במספר הקולות התלויים הכולל, ומכפילים במאה ועשרים. זוהי הכנסת הוירטואלית: יש בה 120 חברים רציונליים (הישג בפני עצמו) - לכל חבר כח בהתאם ליחס בין התומכים שלו לבין מספר התומכים הכללי. חבר כנסת פופולרי יכול להחזיק על גבו 4-5 חברים וירטואליים, בעוד שחבר כנסת אחר יחזיק רק 0.1, למשל.

בינתיים לא שילבנו את הכנסת הוירטואלית במערכת החקיקה. כדי להמנע מנטיה לפופוליזם, לא רצוי לתת לכנסת הוירטואלית (באמצעות נציגיה, חברי הכנסת הממשיים) לקבל החלטות. במקום זה, בכל הצבעה של הכנסת הקולות ייספרו יחד: לכל חבר כנסת יהיה הקול האחד שלו, ועוד הקול הוירטואלי (חלקו בכנסת הוירטואלית). בסך הכל יוכלו להשתתף בכל הצבעה 240 מצביעים (120 אמיתיים, 120 וירטואליים שחברי הכנסת מייצגים).

בממשלה, לכל שר יהיה קול אחד, כמו היום.

כדי לשמור על סודיות, אף אדם לא יוכל לדעת כמה אזרחים תלו בו את קרסיהם - למעט חברי הכנסת, שנתוני התמיכה בהם יהיו גלויים לציבור; אבל כאן ימסרו רק מספרים מעוגלים (באופן אקראי) לאלף הקרוב. בדומה, אופן ההצבעה של כל חבר כנסת יהיה ידוע, אבל הסיכום הכולל את הצבעת הכנסת הוירטואלית יפורסם רק אחרי עיגול לאלף הקרוב.

יתרונות: מי שהשיטה הנוכחית נראית לו, יכול להצביע כרגיל לכנסת, ואז לתלות את קולו בחבר המועדף עליו מן המפלגה שבחר (או ממפלגה אחרת). אם אותו חבר כנסת מפסיק למצוא חן בעיניו, הוא יכול להעביר את התמיכה לחבר כנסת אחר; תמיד אפשר גם להתערב באופן אישי בהצבעות חשובות.

מי שסומך יותר על מנהיג מקומי של מפלגה, או על אשתו, יכול לתת להם להחליט במקומו. מי שרוצה לשחק בדמוקרטיה ישירה, יכול להשתתף בכל ההצבעות עד שיימאס לו.

(עד כאן; ע.ו.)

כן, זו בהחלט לא שעה לנסות להבין את המודל המתוסבך הזה,אני רק הצלחתי להבין שזה מאיזה פתיל באייל הקורא, אני אנסה מחר להבין את זה עם כוס קפה ואני אחזור אליךא.פ עריכות-שיחה

בשיטה המוצעת יש שני חסרונות מהותיים:

1. אזרחים טפשים יצביעו בדברים שהם לא מבינים בהם דבר וחצי דבר. נכון שחברי כנסת הם גם טפשים, אבל הם יותר מיודעים (Informed) מהאזרח הממוצע, ובנוסף הרציונל של המערכת הפוליטית היא שמערכת של איזונים תביא אותם להצביע באופן הגיוני.
2. יש סיכוי גבוה שאחוז גדול מהאוכלוסייה ישתייכו למעגלים, כלומר הקרס שלהם לא ישתייך לשרשרת שמסתיימת בחבר כנסת מכהן. ייתכן שהם אפילו לא יידעו מכך, מה שיביא לפגיעה אנושה בייצוגיות. נחי - שיחה 10:11, 22 בפברואר 2018 (IST)

ערכים שנמחקו הועלו

מודה שנתקלתי בזה בטעות. מישהו הצליח להבין מי הם?

ואגב, זה הזכיר לי את הפינה של עומר בן יעקב בפינה של גיא זוהר השבוע: #האנציקלופדיסט: מה קורה כשמחליטים למחוק ערך בוויקיפדיה? מרתק מאוד, אגב. eli - שיחה 04:15, 22 בפברואר 2018 (IST)

עכשיו צריך לברר למה גיא זוהר טוען שהערך שלו "מעוות". Liad Malone - שיחה 05:15, 22 בפברואר 2018 (IST)

שלחתי לו הודעה מייד כשראיתי. כשישיב לי אעלה את תגובתו. eli - שיחה 05:51, 22 בפברואר 2018 (IST)

מהיום אפשר לעגל לטובה לוויקימדיה ישראל

היי חברים,

לפני כמה חודשים ציינו עשור לפעילות של עמותת ויקימדיה בישראל. סיכמנו את העשייה הרבה, שיתופי הפעולה, עשרות אלפי הערכים והתמונות שהועלו לוויקיפדיה בזכות הפעילות של העמותה ובעיקר - הבטנו קדימה. ביקשנו לראות איך אנחנו יכולים להמשיך לממש את חזון תנועת ויקימדיה - לאפשר לכל אדם גישה לסך כל הידע האנושי. ולאחר עשור מוצלח של פעילות אנו שואפים להמשיך ולהרחיב את הפעילות שלנו בישראל.

בחודש נובמבר האחרון זכינו לקבל את תו מידות לאפקטיביות. התו החשוב ביותר במגזר השלישי. והחודש התבשרנו על כך שוויקימדיה ישראל התקבלה לעיגול לטובה.

עיגול לטובה מאפשר לכם לתרום סכומים קטנים לקידום תוכן חופשי בישראל. איך עושים זאת?

קניות בכרטיס אשראי מתבצעות פעמים רבות בסכומים שאינם עגולים. עיגול לטובה מאפשרת לכם לעגל את סכום הקנייה לשקל הקרוב ולתרום את האגורות שיעוגלו. לדוגמה: קניתם ב- 78.60 ש"ח? – סכום הקנייה יעוגל ל- 79.00 ש"ח – תרמתם 40 אגורות. התרומה הממוצעת עומדת על 4 ש"ח בחודש בלבד! ו-100% מהכספים מועברים אלינו, לוויקימדיה, כדי להמשיך לעשות, להשפיע, ולשנות.

רוצים להתחיל לעגל לטובת ויקימדיה? כל מה שאתם צריכים זה להיכנס לאתר עיגול לטובה, לבחור את חברת האשראי שלכם - ותוך פחות מדקה, אתם מעגלים לטובה לוויקימדיה ישראל. Itzike - שיחה 13:04, 22 בפברואר 2018 (IST)

מה ההבדל בין הילה גרסטל למנשה ארביב

מדוע היא לא נחקרת באזהרה? • בקרה וייעוץ • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ח • 17:06, 22 בפברואר 2018 (IST)

האם יש בידך הוכחות לכך שביצעה עבירה כלשהי? זה מה שמכנים כשר אבל מסריח, כי אין בידי המשטרה גרסה שתקבע בפסקנות שהוצעה עסקת שוחד. אפשר לגשש, כך שיבינו במה מדובר, אך להשאיר פתח להתחמקות. אם תרצה שיעורים איך עושים זאת, אני מלמד בימי שני בערב תמורת מתנות מחברים (קיבלתי ייעוץ משפטי שמותר לי לקבל מתנות מחברים וכל הנותן לי מתנה אני רואה בו חבר). בברכה. ליש - שיחה 17:37, 22 בפברואר 2018 (IST)

לא הבנתי. על פי עדותה, היא הפרה חובת דיווח המוטלת על עובד ציבור. מנשה ארביב הורשע בסעיף זה. • בקרה וייעוץ • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ח • 17:41, 22 בפברואר 2018 (IST)

אם זה הייתה הצעת שוחד - ועל-פי חקירת המשטרה כן - אז פוטנציאלית, בהתאם לתפקידה של גרסטל בעת ביצוע העבירה לכאורה (באותה עת - עמדה בראש נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות). עם זאת, השאלה המעניינת הרבה יותר היא בהקשר של אסתר חיות (למשל - אי-מניעת פשע - אם כי חיות אולי מתחמקת מכך כאשר היא אומרת ששמעה על זה מגרסטל בדיעבד). גרסטל היא לשעברית, ואם חוסר אופק קדימה. חיות.... פוטנציאלית בתפקיד המלוכני של נשיאת בית המשפט העליון (תפקיד האוצר בחובו סמכויות מרחיקות לכת לעומת מערכות משפט אחרות - בעיקר בשל ההיסטוריה הקולוניאיסטית הבריטית.... היכולת לקבוע הרכב לכל תיק בעליון/בג"ץ למעשה מאפשר לקבוע תוצאה של כל דיון בו חפצים לעשוות זאת) עד 2023.Icewhiz - שיחה 17:48, 22 בפברואר 2018 (IST)

עם זאת, מכיוון שהבא בתור כרגע זה עוזי פוגלמן, ממש לא ברור שכדאי למי שחפץ בשינוי הרוחות הנושבות מהעליון לפעול לסיכול משפטי של חיות, אלא אם תוקפים במקביל את הסניוריטי.Icewhiz - שיחה 17:50, 22 בפברואר 2018 (IST)

אין לנו את פירוט העדויות, לכן איננו יודעים אם התקיימו יסודות העבירה. ועכשיו משהו אחר, אתם מודעים לכך, שהדיבורים על תמרון הרכב בית המשפט העליון, מי לנו ומי לצרינו, הם סימפטום חמור של הרס הדמוקרטיה. מה כבר נאמר ומה נגידה, כשחבר כנסת מציע לעלות על בית המשפט העליון עם כלי הרס... בושה וחרפה לכל המניפולציות, כבר לא בוחרים שופטים לפי הידענות ויכולת הניתוח, לפי הניסיון ועומק המחשבה, אלא לפי נטיות פוליטיות ואין בושה, עושים זאת מהמקפצה. בברכה. ליש - שיחה 18:02, 22 בפברואר 2018 (IST)

אכן הרס הדמוקרטיה ומי שהביא אותנו למצב הזה הם שופטי בג"ץ בעצמם. הם שהרסו את הדמוקרטיה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 18:33, 22 בפברואר 2018 (IST)

לפי מה שנאמר עכשיו בחדשות, ארביב אמנם לא נענה להצעת השוחד מפינטו, אבל קיבל ממנו טובת הנאה בנוגע להעסקת בנו ובכל מקרה היה בקשר קרוב עמו. גרסטל, לעומת זאת, דחתה את ההצעה (שהובאה לפניה בעקיפין ולא ממש כהצעת שוחד ברורה) ולא קיבלה שום טובת הנאה או רווח אחר. אינני רואה שום בסיס להאשמת הילה גרסטל או אסתר חיות. לגבי החשש להרס הדמוקרטיה והחתירה תחת מוסדות השלטון, אני מסכימה עם דברי ליש וכדאי שנתעורר בעוד מועד, כי כשהורסים את אושיות החוק והדמוקרטיה, קשה מאד להחזיר אותם, אם אל בלתי אפשרי.שלומית קדם - שיחה 18:10, 22 בפברואר 2018 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: למה אין בסיס? 1. פנו אליה בהצעת שוחד. 2. היא סירבה 3. היא לא דיווחה. אי מילוי חובת דיווח. • בקרה וייעוץ • שיחה • ח' באדר ה'תשע"ח • 18:26, 22 בפברואר 2018 (IST)

אוי... אני כל כך אוהב את הזהירות שלכם, את העמידה על חזקת החפות.....

לגבי הרס הדמוקרטיה - כמובן! אם לא נעצור בזמן, התהליך של בחירת שופטים על פי תפיסת עולמם תדרדר אותנו למצב דומה למצב בארצות הברית, הדיקטטורה הגדולה, ושל מדינות דיקטטוריות נוספות כמו גרמניה, צרפת, יפן ועוד ועוד. למעשה, בריטניה היא המדינה הדמוקרטית היחידה שאני יודע ששופטי העליון בה נבחרים בידי ועדה "מקצועית". בברכה אגלי טל - שיחה 18:25, 22 בפברואר 2018 (IST)

כדי שאנשים יוכלו ללמוד משהו, הם קודם כל צריכים לדעת שהם נבערים מדעת באותו תחום, אם הם חיים באשליה שהם ידענים, הם אף פעם לא ילמדו. ולמה מכוונים דברי אלה, לכל החכמים בלילה, שמשווים חלק מסוים ממערכת אחרת עם המערכת שלנו: ראו איך בוחרים שופטים בארצות הברית! זו כמובן השוואה מגמתית, שבאה לזרות חול בעיניים. האם מערכת המשפט שלנו זהה או לפחות דומה למערכת המשפט האמריקאית? לא ולא, הן רחוקות מאוד האחת מרעותה. בארצות הברית יש חוקה ולנו אין. חוקה נותנת יציבות למערכת המשפטית, לכן תפקיד בית המשפט העליון מצומצם יותר, פחות משמעותי. בישראל אין חוקה, כל שני וחמישי קמים חברי כנסת ומנסה לשנות חוקים, גם חוקי יסוד, כדי להתאים אותם לצרכי הרגע, להציל מנהיג מושחת מתוצאות מעשיו, לתת לו חסינות כמו בצרפת, אך לא להגביל את כהונתו כמו בצרפת. הנה, עכשיו, עכשיו, יש שרת משפטים בישראל שזוממת לייצור משטר בו לא כל התושבים יהיו בעלי זכויות זהות, הרי אין לנו חוקה המבטיחה זכויות כאלה, אז היא כבר מתכננת מין אפרטהיד ישראלי. הדמוקרטיה שלנו בסכנה גדולה מאוד. בברכה. ליש - שיחה 18:40, 22 בפברואר 2018 (IST)

אם תאמין בחוזקת טיעוניך, תזדקק להרבה פחות כינויי גנאי לחולקים עליך. ולעצם העניין, בכל מדינות המערב אין בית משפט, שבכוחו לפסול חוקים, אשר שופטיו אינם מתמנים על ידי נבחרי הציבור (או שחלקם נבחרי ציבור לשעבר בעצמם, כמו בצרפת). לכן הטיעון שלך, כביכול "התערבות" בהרכב בית המשפט העליון משיקולים של תפיסת עולם, איננה לגיטימית במשטר דמוקרטי - לא מחזיק מים, ההפך הוא הנכון בכל הדמוקרטיות (מלבד הודו כמדומני). בברכה אגלי טל - שיחה 19:02, 22 בפברואר 2018 (IST)

תודה לך שנתת לי הזדמנות להפריך את דבריך לעיל: בפסק דין מרבורי נגד מדיסון, שניתן בשנת 1803, קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי בהתאם לפרק 3 לחוקת ארצות הברית נתונה לו הסמכות לבטל חוק העומד בסתירה לחוקה.

נשיא בית המשפט העליון, ג'ון מרשל, נימק החלטה זו:

זכותה וחובתה של הרשות השופטת לקבוע מה הוא החוק. תפקיד השופטים ליישם את הכלל המשפטי למקרים הפרטיים הבאים לפניהם לפסיקה, ולכן ממילא תפקידם גם לבאר ולפרש את הכלל עצמו. כאשר שני חוקים מתנגשים זה בזה, חייב בית המשפט להכריע את מי משניהם ליישם. והוא הדין כאשר חוק כלשהו סותר את החוקה. כאשר במקרה מסוים אפשר ליישם חוק כלשהו וגם את החוקה, עומדת לפני השופטים הברירה הזאת: לפסוק בהתאם לחוק ולהתעלם מן החוקה, או לפסוק על-פי החוקה ולהתעלם מן החוק. בית המשפט חייב להחליט על-פי איזה משני הכללים המנוגדים האלה לפסוק במקרה שלפניו, זו היא תמצית חובתו המשפטית. לכן, אם בתי המשפט מתחשבים בקביעות החוקה, והואיל והחוקה עומדת מעל כל חוק רגיל של בתי המחוקקים, צריך לפסוק על-פי החוקה, ולא על פי חוק רגיל כזה, בכל מקרה שבו אי-אפשר ליישם את שניהם.

פעם שנייה השתמש בית המשפט העליון בסמכות זו רק 54 שנים לאחר מכן, בפסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד, שבו בוטל החוק הידוע בשם פשרת מיזורי, שהתקבל בקונגרס האמריקני בשנת 1820.

פסק דין נודע שבו הפעיל בית המשפט העליון את סמכותו לביקורת שיפוטית הוא פסק דין רו נגד וייד, משנת 1973, שבו נקבע ברוב קולות כי כל חוק האוסר על הפלה מלאכותית סותר את חוקת ארצות הברית בשל הפגיעה בזכות לפרטיות. השופטים בדעת המיעוט בפסק דין זה טענו כי מדובר ב"חקיקה שיפוטית" ובניצול לרעה של כוחו של בית המשפט העליון.

בברכה. ליש - שיחה 19:12, 22 בפברואר 2018 (IST)

איזה חלק בדבריו רצית לפרוך? משה פרידמן - שיחה 19:15, 22 בפברואר 2018 (IST)

דבריו אלה: "בכל מדינות המערב אין בית משפט, שבכוחו לפסול חוקים". בברכה. ליש - שיחה 19:19, 22 בפברואר 2018 (IST)

קרא שוב משפט שלם. בברכה אגלי טל - שיחה 19:24, 22 בפברואר 2018 (IST)

חבל שלא ניסית לפרוך את טענתו ש"בכל מדינות המערב אין בית משפט"... משה פרידמן - שיחה 19:51, 22 בפברואר 2018 (IST)

בקיצור, ליש, אתה מציע דיקטטורה נאורה, תחת זעקות "הדמוקרטיה שלנו בסכנה גדולה". נהדר. יזהר ברק • שיחה • ח' באדר ה'תשע"ח • 01:39, 23 בפברואר 2018 (IST)

מדהים! יזהר ברק, זו הבחנה מדהימה! איך הגעת אליה? הרי לא ייתכן שלחצת על הקישור לערך אקראי, הגעת לדיקטטור נאור וכך החלטת שזה מה שאני מציע, ודאי היה לך איזה תהליך מחשבתי יותר מאורגן. תרחיב מעט, תסביר איך הגעת למסקנה זו, אולי גם תספר לנו מי הדיקטטור/ית, שאני תומך בו/בה. אם זה נכון ואם תנחש נכונה את זהות הדמות, אני אספר על הברקתך לכולם. בברכה. ליש - שיחה 05:40, 23 בפברואר 2018 (IST)

הרבה יותר מדהים שצריך להסביר את זה. אני לא מאשים אותך. סך הכל זו הפרקטיקה שאתה מציע מאוד רווחת היום בקרב השמאל הפרוגרסיבי. אתה הרי טוען שנבחרי הציבור שנבחרו בבחירות דמוקרטיות נגועים במגוון אינטרסים, ולכן צריך למעט ככל הניתן בכוחם, ולתת את כוח החקיקה דה־פקטו לקליקה סגורה ומצומצמת שבוחרת את עצמה ולא נושאת כל אחריות להחלטותיה (בניגוד לנבחרי הציבור שעומדים לבחירה מחדש כל כמה שנים). יזהר ברק • שיחה • ח' באדר ה'תשע"ח • 11:08, 23 בפברואר 2018 (IST)

התגובה הזאת הייתה צפויה, אך בכל זאת מאכזבת. יזהר ברק, אתה לא מכיר אותי ולא את דעותי ועמדותי, יצרת לעצמך תמונת עולם פנטסטית עלי, על השמאל ועל הפוליטיקה ואתה לא טורח לברר אם יש קשר בין תמונת העולם שלך ובין המציאות. אז רק על קצה המזלג, דיקטטורה ונאורות הם תרתי דסתרי ואני בוודאי לא תומך בשום צורה של דיקטטורה. איך לך מושג מה אני מציע, כי לא הצעתי דבר, רק התרעתי מפני כמה סכנות, אבל זה הספיק לך להחליט, שאני מציע פרקטיקה (איזה פרקטיקה?) מאוד רווחת בקרב השמאל. אני לא מזדהה ומעולם לא הזדהיתי לצד שמאל או ימין, כי בישראל אלה זהויות מבולבלות ומלאכותיות, שנשענות על מצבים פוליטיים חולפים ולא על קווי שבר יציבים. הקיצוניים הימניים מגדירים היום את נשיא המדינה, חסיד ארץ ישראל השלמה, כשמאלני, אז ימין כנראה יש רק על גבעות יהודה ושומרון, החביבות עליך. לא, אני לא חסיד של אקטיביזם שיפוטי ולא אני לא חסיד של מינוי שופטי בובה לפי מנטרה פוליטית, אבל עמדות כאלה הם לצנינים בעיני מי שמסוגל להבחין רק בשמאל ובימין, רק בשחור ובלבן. בברכה. ליש - שיחה 11:55, 23 בפברואר 2018 (IST)

באמת, אין ספק שכיום זו בושה להיות שמאלני במדינת ישראל. כמעט אף אחד לא רוצה שיגדירו אותו ככזה, ולא משנה מה דעותיו. אבל היי, אם אפשר להגיד שהשארת כוח החקיקה בידי הרשות המחוקקת הנבחרת זה הרס הדמוקרטיה, אז באמת מה הבעיה גם להגיד שרבלין עודנו איש ימין? יזהר ברק • שיחה • ח' באדר ה'תשע"ח • 13:53, 23 בפברואר 2018 (IST)

זו לא "בושה להיות שמאלני במדינת ישראל" - זה רק מאד מאד לא נעים. להבדיל אלף אלפי הבדלות, זו לא הייתה "בושה" להיות יהודי בגרמניה ב-1934, אבל זה היה מאד מאד לא נעים. קיפודנחש 20:10, 23 בפברואר 2018 (IST)

א. ההשוואה לגרמניה היא ממש לא במקום. ב. הסיבה שהמילה "שמאלני" נהפכה במידה רבה למילת גנאי היא השמאל הקיצוני האנטי-ציוני ודובריו שזכו לבולטות תקשורתית גבוהה בהתבטאויות ופעולות אנטי-ישראליות ואף פרו-טרוריסטיות פרובוקטיביות ומקוממות ביותר. השמאל הציוני השפוי לא הצליח להוקיע אותם מתוך המחנה ומתוך התקשורת, אלא נתן להם את המפתחות להוביל את השמאל. והם אכן הובילו את השמאל... לשפל חסר תקדים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 13:47, 24 בפברואר 2018 (IST)

שמאל, ימין, זה פחות משנה. מה שמתסיס פה זו העובדה שהשופטים מקוטלגים פוליטית הרבה לפני שנכנסו לתפקידם בבג"צ. קיטלוג זה מתיר להם, בעיני עצמם, אקטיביזם פוליטי-משפטי. כך יוצא שלצערי גם בבית הדין הגבוה לצדק יושבים פוליטיקאים. ובנוגע לגרסטל - אין ספק שאי-הדיווח זהו כשל אתי כבד, אם לא פלילי. לדעתי - גם חיות מתממת פה. ולצערי היא הולכת להיות פה עוד הרבה זמן. התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 21:54, 24 בפברואר 2018 (IST)

מה קרה ללוגו של ויקיפדיה הטורקית?

אני לא בטוח שהשאלה הזו מתאימה לכאן, אבל לא מצאתי מקום מתאים יותר.

בכל אופן, האם מישהו/י יודע/ת למה הלוגו של ויקיפדיה הטורקית מוסתר על ידי פס שחור? ‏Guycn2 · ☎‏ 02:35, 25 בפברואר 2018 (IST)

חסימת הגישה לוויקיפדיה בטורקיה. 31.154.81.25 02:39, 25 בפברואר 2018 (IST)

היא עדיין חסומה שם? ‏Guycn2 · ☎‏ 06:06, 27 בפברואר 2018 (IST)

דרושים פרילנסרים לפרסם מאמר בויקיפדיה

מישהו עושה עלינו קופה ?? eli - שיחה 12:07, 25 בפברואר 2018 (IST)

זה לא משהו חדש. גילגמש • שיחה 13:42, 25 בפברואר 2018 (IST)

היה דיון על כך, ראה גם ויקיפדיה:עריכה בתשלום. בגדול כזכור לי הגישה היתה שכל עוד הערך עומד בסטנדרטים שלנו, אז אין זה משנה אם הכותב שלו קיבל בתמורה תשלום פיזי ולא רק סיפוק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:21, 25 בפברואר 2018 (IST)

ככל הזכור לי, הסיכום היה, שוויקיפדיה בנויה מעצם הווייתה על התנדבות, וכתיבת ערכים בתשלום אינה מתקבלת בעין יפה. עם זאת, ערך שכתוב היטב ועומד בקריטריונים לא יימחק גם אם נכתב בתשלום, אלא שהכותב נדרש לציין עובדה זו בראש הערך ולא ייחשב לחבר בקהילה הוויקיפדית לצורך הצבעות וכדומה. בקיצור, נסבל אך לא רצוי.שלומית קדם - שיחה 18:23, 25 בפברואר 2018 (IST)

בהחלט נסבל אך מאוד לא רצוי. גילוי נאות ניתן בדף שיחת הערך. גילגמש • שיחה 18:25, 25 בפברואר 2018 (IST)

קישור שלא במקומו

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

טעות מבדחת, שמקורה מן הסתם ברצון טוב שלא במקומו, מצאתי בערך האורקסטרה של ראשון, שם התנוססה באין מפריע מ-2016. בציטוט מעיתון הצבי כתוב, ש"הקולוניסתים, כצעירים וכבאים מעט בימים" ילמדו נגינה. אנונימי טרח והפך את "כבאים בימים" לכבאים. ידוע הדרך לאן מרוצפת בכוונות טובות:) שלומית קדם - שיחה 17:48, 25 בפברואר 2018 (IST)

― סוף העברה

פעם, כש"הארץ" היה עיתון, הכותבים והעורכים שלו ידעו מה פירוש "לכולי עלמא". עוזי ו. - שיחה 21:14, 25 בפברואר 2018 (IST)

אַלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא

aliba dkholi alma

דעתם של כלל האנשים, הדעה הרווחת בקרב הציבור.

ביטויים קרובים:

דעת הרוב. לכל הדעות. ―2001:7c0:2041:1aa::db (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבוקר שמעתי את ח"כ דודי אמסלם אומר "כולי עלמא לא פליגי" (בהקשר נכון). האם יש טרנד חדש של שימוש בביטוי "כולי עלמא" כזה כאילו? דוד שי - שיחה 20:42, 26 בפברואר 2018 (IST)

דילוגי אותיות בתורה, מי מוטה יותר?

באתר של דורון ויצטום. נכתב כך: ”הבה נתבונן היכן אורבת הסכנה להטייה קיצונית: במחנה "הדתי" - לאדם "דתי" אין הכרח להאמין כי מחקר הצופן בתורה אכן גילה ממצאים אמיתיים: אין שום דבר באמונה או במסורת המכריח זאת. לכן, לא נופתע אם נמצא אנשי מדע "דתיים" המתנגדים למחקר הצופן בתורה. אומנם, העמדה המוצהרת מראש כי לא ייתכן שהממצאים אמיתיים – מנוגדת לאמונה ולמסורת במחנה "החילוני" - לאדם שהוא ליברלי באמת ופתוח לבחון מידע, שהוא חדש עבורו, בלי דעות קדומות (או תוך התגברות עליהן), אין הכרח לפסול את הממצאים. לעומת זאת, אדם שהמטריאליזם אצלו בבחינת דוֹגמה נוקשה – דת של ממש – מוכרח לנקוט בעמדה המוצהרת מראש כי לא ייתכן שהממצאים אמיתיים. לפיכך, עד כמה שמדובר בהטייה קיצונית – כאשר אדם מוכרח לדבוק בעמדתו – אזי הוויכוח אינו סימטרי במובן הבא:למצדדי מחקר הצופן בתורה, אין הכרח אידיאולוגי להחזיק בדעתם. לעומת זאת, לחלק מן המתנגדים יש הכרח אידיאולוגי להתנגדותם.” למעשה אני טענתי שיש דתיים רבים שיהיו מוטים להאמין שדילוגי האותיות ודאי מוכיחים, כי רוצים שיהיה להם טענה לשכנע את הכופרים. אבל מישהו טען לי שמי בכלל אמר שאלוקים רוצה שתהיה הוכחה כזו שאי אפשר להתווכח נגדה. הוא רוצה שתהיה לאדם בחירה אם להאמין או לא.--יהודה • שיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 18:55, 25 בפברואר 2018 (IST)

מי אתה ולמה אתה כותב כאן? ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנונימי שואל משתמש רשום "מי אתה" המממTshuva - שיחה 19:39, 25 בפברואר 2018 (IST)

נו, דילוגי אותיות בתורה, לא נמאס מהנושא הזה? זוהי צורה מתוחכמת במעט של גימטריה: יש המון צירופים מקרים וכל אחד מוצא את הצירופים המעניינים ואז בשיטות של קטיף דובדבנים מציג אותם כאילו הם האמת הבלעדית. לדוגמה: ידוע כי התנך חזה את ישו (זהו הקישור הראשון שמצאתי בחיפוש Bible Code Jesus).

ויצטום ושות' ניסו לתת לנושא כסות מדעית יותר. אבל התוצאות שלם הופרכו כאשר הם נבחנו בבדיקה מעמיקה והתגלו גם הן בעיקרן כקטיף דובדבנים. הערך אצלנו מקדיש עודף תשומת לב לעבודתם של ויצטום ושות' למרות שמוסכם בערך על כולם שאין לה ערך מדעי. Tzafrir - שיחה 07:19, 26 בפברואר 2018 (IST)

אני לא התייחסתי לויכוח עם ויצטום. לטענתו זה לא "קטיף דובדבנים". התייחסתי לטענת ההטיה. למעשה ויצטום וחבריו אכן מוטים אחרי שהם מצאו משהו והם לא מסכימים שיפריכו אותם, אבל זה נכון גם לגבי כל מהפכן.--יהודה • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 09:36, 26 בפברואר 2018 (IST)

השגיאה היא בניסיון להציג את הוויכוח ככזה שאינו סימטרי רק באופן אחד. Botend - שיחה 11:08, 26 בפברואר 2018 (IST)

דעה שראיתי לא מעט אצל דתיים היא ש"מטריאליזם" (המילה עצמה הפכה לסוג של איש קש. אני לא מכיר אף מדען חילוני שמתאר עצמו כמטריאליסט) זה סוג של דת. אף פעם לא הבנתי למה או למי מתפלל המטריאליסט. ויצטום מן הסתם צודק שמדען השואף להתאמה בין תפיסת המציאות שלו לתוצאות אמפיריות יהיה מושקע בהן הרבה יותר מאשר דתי שאמונתו לא תלויה בתוצאות אמפיריות. מצד שני, זה עדיין לא אומר שהמדען מוטה. שהרי אותה שאיפה עצמה יכולה לגרום לו לשנות את תפיסת המציאות שלו כדי להתאים לתוצאות אמפיריות חדשות, במידה והן חזקות מספיק. ואכן ההיסטוריה של מהפכות מדעיות מראה שזה מה שקורה בסופו של דבר, גם כשיש מיעוט שמתבצר בתפיסת המציאות הישנה. ויצטום לא שוקל את האפשרות שמי שבאמת סובל מהטייה מטריאליסטית זה התוצאות האמפיריות... H. sapiens - שיחה 12:27, 26 בפברואר 2018 (IST)

לא פגשת מדענים מטריאליסטיים? אני תוהה לאיזו קהילה מדעית אתה משתייך. אמנם, רבים לא הולכים עם שלט "אני מטריאליסט", אבל הרושם שלי הוא שרובם כאלו, ובקרב החילוניים רובם המכריע. על פי הגדרת החוקר הדתי יובל נוח הררי, "דת" לא זקוקה לתפילות או לאלים. "דת" היא מערכת ערכים המבוססת על הנחות מטאפיזיות, וככזו המטריאליזים היא דת, אם כי לא בהכרח דת בודדת. או, לכל הפחות, הגיוני לטעון כך. טענתך ביחס לקשר שבין תוצאות אמפיריות לתפיסת עולם מטאפיזית כגון מטריאליזם איננה מופרכת לחלוטין, אולם היא בעייתית מאוד מבחינה פילוסופית. זה בערך כמו לטעון שמתמטקאי לא מניח אקסיומות, הוא פשוט מסיק אותם מהמשפטים שהוא מוכיח. משה פרידמן - שיחה 21:17, 26 בפברואר 2018 (IST)

המדען מוטה נגד דילוגי אותיות בתורה בערך כמו שאתה מוטה נגד דילוגי אותיות בתרגום לעברית של הארי פוטר, ובערך מאותן סיבות. ראובן מ. - שיחה 12:58, 26 בפברואר 2018 (IST)

עשיתי דילוג אותיות בהארי פוטר וגיליתי שאם אתה סופר אות ראשונה אחרי כל שני מילים לאחר מופע של "מקגונגל", בתנאי שבאותו עמוד מופיעה המילה "סנייפ", מתגלה המשפט "בראשית ברא אלוהים", ובתרגום ליוונית עתיקה זה "אלוהים ברא בראשית". • צִבְיָה • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח 13:04, 26 בפברואר 2018 (IST)

זה באמת עובד?--יהודה • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 13:10, 26 בפברואר 2018 (IST)

"דעה שראיתי לא מעט אצל דתיים היא ש"מטריאליזם" זה סוג של דת. אף פעם לא הבנתי למה או למי מתפלל המטריאליסט." הכוונה היא שאין הבדל משמעותי בין דוגמה דתית למטריאליזם שלא מוכן לקבל בשום אופן קיום של רוחניות. אני לא בקי מספיק בכל הפילוסופיה של המדע. אבל בהחלט נראה לי שלא חייבים לקבל את הכל בלי פיקפוק.--יהודה • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 13:13, 26 בפברואר 2018 (IST)

ברור שלחילוניים יש הטיה ברורה כנגד הרעיון הזה, זה משהו ברור מאיליו. הם פשוט לא יכולים לקבל את האפשרות שזו אמת. אבל זה לא משנה את העובדה שכל הסיפור הזה הוא די הזוי מלכתחילה, ומאוד מאוד לא משכנע גם אנשים דתיים עם טיפה "קומון סנס". משה פרידמן - שיחה 21:23, 26 בפברואר 2018 (IST)

אני גם לא השתכנעתי מזה בהתחלה. אבל ראיתי שזה כן התפרסם כמדע וזה עניין אותי. אני לא חושב שבתור דתי יש מקום לטעון בוודאות שלא תתכן לזה הוכחה מדעית. אמנם מצוי הרבה פסואדו מדע שמתפרסם כהוכחות ליהדות אבל כאן זה היה נראה רציני יותר. תראו גם באתר של גדי אלכסנדרוביץ, ”אוקיי. זה מפתיע. זה לא צפוי. מי שלא עוצר בשלב הזה ובוהה בחלל ותוהה לעצמו לרגע – ובכן, אני לא מבין אותו.”. (הוא כמובן דוחה את זה בחלק ד' שלו)--יהודה • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 21:38, 26 בפברואר 2018 (IST)

קראתי את פרק ק"יט בתהלים בדילוגי אותיות לפי הספרות בייצוג העשרוני של $\ \pi$, ויצא לי המשפט "דילוגי אותיות הם שטויות" - נפלאות דרכי אלוהינו. דוד שי - שיחה 05:42, 27 בפברואר 2018 (IST)

לא באמת עשית את זה, נכון? משה פרידמן - שיחה 05:48, 27 בפברואר 2018 (IST)

האם תוכל להוכיח שלא עשיתי זאת? שים לב שלא ציינתי מאיזה מקום בייצוג העשרוני של $\ \pi$ התחלתי לקחת את הספרות ששימשו אותי. דוד שי - שיחה 07:40, 27 בפברואר 2018 (IST)

53% מבעלי ההשכלה האקדמית לא נותנים אמון במערכת המשפט!

57% מהציבור: אין אמון במערכת המשפט. זה חדש ודי מפתיע. eli - שיחה 07:12, 26 בפברואר 2018 (IST)

(הסקר נערך עבור משרד גלעד סער עורך דין) ולא כפי שצוין בידיעה). שאלה טכנית: האם כשעורכים סקר של 500 משתתפים הוא מייצג את כלל האוכלוסיה בארץ או שהוא מייצג את כלל האוכלוסיה דוברת עברית? אם מדובר על דוברי עברית: זוהי עברה על האתיקה העיתונאית להציג את הסקר כמייצג את כלל האוכלוסיה בארץ. אבל כמו שמצוין שם, עיתון „בשבע״ מתעלם מהנושא הזה.

לא ברור מה נשאל בסקר. אבל אם מדובר שם על תוספת שקיפות: מי שהכשיל את מאמצי העבר להפוך פרוטוקולי משפטים לגלויים יותר (כמו פרוטוקולי הדיונים בבית המשפט העליון) היו בעיקרם עורכי דין. זה ממשיך לספק פרנסה לנציגי מאגרים מהסוג של תקדין. לעורכי דין יש לרוב גישה למאגרים כאלו. לכלל הציבור לרוב אין. אבל באופן כללי בחשיפת פרוטוקולי דיונים בבתי המשפט יש פוטנציאל לבעיות פרטיות רבות.נתחיל מפרסום פסקי הדין. Tzafrir - שיחה 07:47, 26 בפברואר 2018 (IST)

Tzafrir ‏542 איש אמורים להיות מדגם מייצג של האוכלוסייה (אני חושב שכולל גם האוכלוסייה הערבית אבל אני לא בטוח) עם טעות דגימה של 4%. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:26, 26 בפברואר 2018 (IST)

כמו כל ערך אבסולוטי שמתקבל במדידה, צריך להשוות אותו לערכי ביקורת רלוונטיים ע"מ לקבל מושג על משמעותו, מה שכנראה לא נעשה בסקר הנוכחי (בכל אופן לא מדווח בכתבה). בכל הסקרים הדומים שראיתי מהשנים האחרונות כולל 2017, מערכת המשפט (ובייחוד בית המשפט העליון) מקבלת בציבור אחוזי אמון גבוהים בהרבה מאשר הממשלה, הכנסת, המשטרה, השלטון המקומי ולמעשה כל מוסד ישראלי פרט לצה"ל (בציבור היהודי). H. sapiens - שיחה 11:31, 26 בפברואר 2018 (IST)

ההשוואה לכנסת והממשלה לא רלוונטית. מכיון שמדובר ברשויות נבחרות, פוליטיות, מטבע הדברים לצד המפסיד אין אמון בממשלה וגם בכנסת. לעומת זאת בית המשפט אמור להיות על-מפלגתי ומחוץ למחלוקות האידיאולוגיות בחברה. למרבה הצער בית המשפט מתאמץ מאוד להיכנס למחלוקות הערכיות והתוצאות לפנינו. בוא נלך עם הגישה שלך עד הסוף: יש להשוות את כלל הנתונים לנתונים ממדינות אחרות, וכך נקבל פרופורציות על הפערים בין בתי המשפט לכנסת והממשלה. בברכה אגלי טל - שיחה 13:16, 26 בפברואר 2018 (IST)

אמת. ובכל זאת, השאלה כללית מדי. מה זה "אמון"? זו מילה רחבה וכללית מדי, שכל משיב מבין אותה בצורה שונה. משה פרידמן - שיחה 18:16, 26 בפברואר 2018 (IST)

כנראה תוצאה של ריבוי עסקאות הטיעון--א.פ עריכות-שיחה 13:42, 26 בפברואר 2018 (IST)

נתונים נוספים אפשר למצוא במדד הדמוקרטיה הישראלית ([3]) של המכון הישראלי לדמוקרטיה. אפשר לראות בפרט שהאמון בבית המשפט (ובנשיא) מקוטב בין שמאל לבין ימין (אבל גם אצל הערבים). כך לקבוצות שונות עם הכנסה נמוכה יותר (חרדים, וערבים, אם גם הם מופיעים בנתונים הסקר) יש אמון נמוך יותר בבית המשפט העליון, וזה כבר יוצר מתאם בין הכנסה לאמון גבוה יותר. Tzafrir - שיחה 19:01, 26 בפברואר 2018 (IST)

בהתחשב במאמץ האינטנסיבי של פוליטיקאים (מוטי יוגב, יריב לוין, איילת שקד ואחרים) לערער את אמון הציבור במערכת המשפט, העובדה שרק 53% לא נותנים אמון במערכת המשפט מלמדת שעל הפוליטיקאים להתאמץ יותר. דוד שי - שיחה 20:03, 26 בפברואר 2018 (IST)

טוב, הפוליטיקאים מהשמאל ומהתקשורת מחזירים להם פיייט, זה לא כל כך פשוט. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 21:05, 26 בפברואר 2018 (IST)

ערוץ עשר עשה רק חצי עבודה

ערוץ עשר ודורון הרמן זכו להישג עיתונאי כאשר פרסמו את חליפת המסרונים בין עורך הדין לשופטת, אבל פרסום זה הוא רק חצי הסיפור. מעניין לא פחות לדעת כיצד הגיע הצילום לידי ערוץ עשר. אני חושב על אפשרויות אחדות (ואולי יש עוד):

• דורון הרמן עצמו צילם את המכשיר של אחד משני המתכתבים.
• אזרח כלשהו נתקל בתום לב במכשיר הפתוח, צילם את שראו עיניו והעביר את הצילום לדורון הרמן או לערוץ עשר.
• בלש פרטי שנשכר על ידי "גורמים רבי כוח" (כלשון המפכ"ל) השיג צילום זה, והשתמש בהרמן ובערוץ עשר ככלי להגשמת המטרות של שולחיו.
• האקר כלשהו פרץ לוואטאפ של אחד משני המתכתבים, שלף משם את ההתכתבות, והשתמש בהרמן ובערוץ עשר ככלי להגשמת המטרות של שולחיו.

אני מקווה שערוץ עשר ישלים את המלאכה, ובלי לפגוע ממקורותיו יגלה באיזה שיטה הגיע המידע לידיו, אם לא כדי לספק את זכות הציבור לדעת, אז לפחות כדי להסיר מעל הערוץ את החשד שהפך לכלי שרת לעבריינים. דוד שי - שיחה 07:37, 27 בפברואר 2018 (IST)

מזווית ואיכות הצילום נראה שאחת משלושת האפשרויות הראשונות נכונה. וגם אם כן נראה שמדובר במעשה לא חוקי, לפי חוק האזנת סתר סעיף 8 שמתיר האזנת סתר ברשות הרבים בתנאי שנעשית: "באקראי ובתום לב, אגב הקלטה גלויה שנועדה לפרסום ברבים או למחקר", מה שכנראה לא התקיים במקרה זה. מבקר המדינה - שיחה 08:03, 27 בפברואר 2018 (IST)

מדובר על טלפון שהיה גלוי בסביבות אולם בית המשפט, כלומר: במרחב הציבורי. מכאן שאין כאן האזנת סתר. לפי מה שאני שמעתי (אבל לא זוכר איפה, ואני לא מוצא לזה מקור כרגע בחיפוש זריז) מי שצילם את זה היה הצלם של חדשות 10 שליווה את דורון הרמן. בכל מקרה, אף אחד לא הכחיש ששני האמורים (ערן שחם-שביט ורונית פוזננסקי-כץ) אכן העבירו ביניהם את המסרים האמורים. יש מחלוקת לגבי משמעותם. השאלה הבסיסית: האם אותם חילופי דברים היו לגיטימיים אם היו נאמרים בעל פה? Tzafrir - שיחה 08:24, 27 בפברואר 2018 (IST)