מונולטריזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מונולטריזם''' (מ[[יוונית]]: μόνος = יחיד, λατρεία = [[פולחן]]) הוא '''[[פולחן]] וסגידה ל[[אל]] אחד בלבד''', תוך [[אמונה]] בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).
'''מונולטריזם''' (מ[[יוונית]]: μόνος = יחיד, λατρεία = [[פולחן]]) הוא '''[[פולחן]] וסגידה ל[[אל]] אחד בלבד''', תוך [[אמונה]] בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).


ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:
ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש{{הבהרה|מישהו רציני טוען את זה?}} כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:
*{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר יש אלים אחרים.
*{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר יש אלים אחרים.
*[[רש"י]] מפרש את [[שמע ישראל]]: {{הדגשה|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד|דברים ו ד|דברים ו', ד}} כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את [[מונותאיזם|האמונה המונותאיסטית]].
*[[רש"י]] מפרש את [[שמע ישראל]]: {{הדגשה|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד|דברים ו ד|דברים ו', ד}} כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את [[מונותאיזם|האמונה המונותאיסטית]].

גרסה מ־13:49, 14 במרץ 2018

מונולטריזםיוונית: μόνος = יחיד, λατρεία = פולחן) הוא פולחן וסגידה לאל אחד בלבד, תוך אמונה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש[דרושה הבהרה] כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:

  • ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'” (שמות י"ב, יב) – כלומר יש אלים אחרים.
  • רש"י מפרש את שמע ישראל: ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד” (דברים ו', ד) כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את האמונה המונותאיסטית.
  • ”אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ” (תהילים פ"ו, ח). כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
  • ” מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְ-הוָה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ” (שמות ט"ו י"א). ה' מושווה לאלים אחרים.
  • ”כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה” (ירמיהו י', יא) – לפי רד"ק: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.
  • כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים:
    כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה:
  • כִּי אַתָּה ה' עֶלְיון עַל כָּל הָאָרֶץ. מְאד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלהִים:

במקרא המושג אל אינו מתייחס רק לישות בעלת כוח עליון אלא לכלל האלילים וכן לכוחות גשמיים כמו בפסוק  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט). לכן אפשר לפרש, שהכוונה בפסוקים המוזכרים (אלה שבהם רלוונטי פירוש זה) היא שכוחו של ה' גדול יותר מכוח (טבע) יחיד כשלעצמו. בנוסף המילה אלוהים מופיעה בתורה ככינוי לדיינים, (שמות כב ח) ואם כן לא בכל מקום שנכתב בתורה אלוהים הכוונה לכוח עליון, ובודאי לא לכוח עליון המתחרה על מקומו של הכוח העליון היחיד.

באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אליהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באליהּ תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהּ אחר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.