אחוז החסימה – הבדלי גרסאות
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
אגלי טל קהלת (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: שינוי שיטת הבחירות והממשל |
||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
* {{החדשות בהרחבה|עופר קניג|העלאת אחוז החסימה|9}} |
* {{החדשות בהרחבה|עופר קניג|העלאת אחוז החסימה|9}} |
||
* [[אברהם דיסקין]] ו[[עמנואל נבון]], [https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2017/01/KPF066_Improving-accountability-of-israeli-politics.pdf תיקונים בשיטת הבחירות והממשל: חיזוק המשילות והייצוגיות], [[פורום קהלת]], כסליו תשעז - דצמבר 2016. |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
גרסה מ־16:43, 15 במרץ 2018
אחוז החסימה (או סף חסימה חוקי) הוא שיעור הקולות המזערי הדרוש כדי לקבל ייצוג בפרלמנט או במוסד מייצג אחר, מעבר לשיעור הנדרש בחישוב אריתמטי פשוט. לדוגמה, בישראל יש באופן קבוע 120 חברים בכנסת, ולפיכך שיעור הקולות המזערי העולה מחישוב פשוט הוא כ-0.8 אחוז מהקולות. למרות זאת, נקבע בחוק, כי השיעור המזערי יעמוד על 3.25%.
המושג "אחוז החסימה" רלוונטי במיוחד בשיטת בחירות יחסית, כמו זו הקיימת בישראל, ובכמה דמוקרטיות פרלמנטריות אחרות.
שיקולים לקביעת אחוז החסימה
שיקולים בעד אחוז חסימה נמוך
- בשיטה היחסית אמור הפרלמנט לשקף בקרוב טוב את הרכב האוכלוסייה, ואת מגוון הדעות בעניינים פוליטיים. על כן רצוי שאחוז החסימה יהיה נמוך ככל האפשר. במקום להעלות את אחוז החסימה אפשר לקבוע מספר נמוך יותר של חברים בפרלמנט, אם כי מספר קטן של חברי פרלמנט עלול לפגוע בעבודת הפרלמנט.
- ריבוי מפלגות יכול להביא למעורבות גדולה של הציבור בפוליטיקה. המעוניינים במעורבות פעילה של הציבור יתמכו באחוז חסימה נמוך.
- במקרים קיצוניים, דוגמת המקרה של טורקיה להלן, אחוז החסימה עלול להביא למצב שבו רוב קולות המצביעים הולכים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, והרכב הפרלמנט כלל אינו מייצג את המצביעים.
שיקולים בעד אחוז חסימה גבוה
- מספר מפלגות גדול מביא לקושי בהרכבת קואליציה ולחוסר יציבות של הקואליציה. בנוסף, האפשרות של חבר פרלמנט להקים מפלגה חדשה ולהיבחר באמצעותה, מעודדת התפצלות של מפלגות. אחוז חסימה גבוה נותן יתרון למפלגות הגדולות, ולפיכך מאפשר הקמת קואליציות יציבות יחסית.
- מפלגות קיצוניות מתחילות לרוב כמפלגות קטנות. כאשר יש רצון למנוע התמודדות של מפלגות קיצוניות, למשל בגרמניה, נקבע אחוז חסימה גבוה.
אחוז החסימה במדינות שונות
השוואה של אחוז החסימה בין מדינות אינה פשוטה, מכיוון שבמדינות שונות יש שיטות בחירה שונות. בחלק מהמדינות שבהן אחוז החסימה גבוה, קיימת אפשרות מקבילה לקבל ייצוג בבחירות אזוריות בלי להיות כפוף לאחוז החסימה הכללי. במדינות מסוימות אחוז החסימה גבוה, אך יש מקומות משוריינים לייצוג מיעוטים. כמו כן, בשיטת הבחירות האזורית, שבה מחושבות התוצאות בכל מחוז-בחירה בנפרד, יכולה מפלגה לעבור גם אחוז חסימה גבוה אם תומכיה מרוכזים במחוז-בחירה מסוים. מצד שני, בשיטה כזאת נפגעות מפלגות קטנות שתומכיהן מפוזרים על-פני מחוזות רבים.
במדינות בהם מונהגת שיטת בחירות יחסית עם חלוקה למחוזות בחירה, נהוג להגדיר אחוז חסימה אפקטיבי הנובע מהחלוקה למחוזות.[1] במדינות בהן ישנה חלוקה למחוזות חד נציגיים, כלומר שכל מחוז יכול לזכות במושב אחד בפרלמנט, אחוז החסימה האפקטיבי הוא 37.5%, מכיוון שבפועל רק המפלגה אשר זכתה בכל הקולות תיכנס לפרלמנט, על אף שיטת הבחירות היחסית. במחוז שלו 5 נציגים סף החסימה האפקטיבי יעמוד על 12.5%, במחוז של 10 נציגים על 6.8%, ובמחוז של 15 נציגים על 4.7%.[2] ככלל, מחושב סף החסימה האפקטיבי כך: 75% חלקי מספר המושבים בפרלמנט ועוד אחד. כלומר: 75%/(M+1).[3]
בישראל
ערך מורחב – אחוז החסימה (ישראל)
בישראל נהוג אחוז חסימה העומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות. לפני 1992 עמד אחוז החסימה על 1%, ובין 1992 ל-2003 על 1.5%. התיקון לחוק הבחירות המעלה את אחוז החסימה ל-2% התקבל ב-17 במאי 2004, והחל ממרץ 2014 התקבל תיקון נוסף המעלה את אחוז החסימה ל 3.25%.
גרמניה
בגרמניה שיטת הבחירות לפרלמנט הפדרלי, הבונדסטאג, היא מעורבת. חלק מחברי הפרלמנט נבחרים בשיטה יחסית כלל ארצית וחלק בשיטה ישירה לפי אזורי בחירה. רשימות המועמדים שמוצגות לבחירה יחסית כפופות לאחוז חסימה גבוה יחסית של 5%, אולם מפלגה יכולה לזכות בייצוג גם בבחירה ישירה, בלי התחשבות באחוז החסימה. כמו כן, מפלגה שזכתה בשלושה נציגים לפחות באזורי בחירה, נחשבת כאילו עברה את אחוז החסימה ויכולה לזכות בנציגים נוספים בבחירות היחסיות. השיטה המורכבת הזו, נועדה להבטיח ייצוג לזרמים ותנועות מכל מדינות-המחוז השונות, אך להבטיח כי הפרלמנט הפדרלי לא יושפע יתר על המידה מן החלוקה הפדרלית. כמו כן נועדה השיטה למנוע מגורמים קיצוניים לקבל ייצוג בפרלמנט. בגרמניה, כמדינה פדרלית, פועלים גם פרלמנטים מקומיים במדינות-המחוז, כך שמפלגה יכולה להיות מיוצגת בפרלמנט המקומי, גם אם אין לה ייצוג בפרלמנט הפדרלי.
ניו זילנד
בניו זילנד שיטה דומה לשיטה הגרמנית עם אחוז חסימה של 5% שניתן לעוקפו אם מקבלים נציג בבחירות ישירות באחד המחוזות.
פולין
בפולין נהוג אחוז חסימה של 5%, אולם מיעוטים לאומיים, כגון המיעוט הגרמני, זכאים לשלוח נציגים לפרלמנט בלי התחשבות באחוז החסימה.
צרפת
בצרפת נהוג אחוז חסימה של 12.5%, על מנת לעבור לסיבוב השני, אם רק מפלגה אחת עברה את אחוז החסימה, המפלגה השנייה במספר הקולות זכאית לעבור איתה לסיבוב השני.
שוודיה
בשוודיה נהוג אחוז חסימה של 4% מקולות הבוחרים בכלל המדינה או 12% באחד מ-29 מחוזות הבחירה של המדינה.
טורקיה
בטורקיה נהוג אחוז חסימה של 10%. שיעור זה הביא לכך שרק שתי מפלגות הצליחו לשלוח נציגים לפרלמנט הטורקי לאחר בחירות 2002, ושלוש מפלגות בבחירות שנערכו ב-22 ביולי 2007.
זהו מצב חריג בין הדמוקרטיות שנוהגות על-פי השיטה היחסית, והוא הונהג בטורקיה החל מהבחירות של 1995, בעיקר כדי למנוע את התהליך של התפצלות מפלגות ושל הרכבת ממשלות קואליציוניות בלתי יציבות (ממשלות שמוקמות על-פי הסכם בין מפלגות שונות, כשלאף מפלגה אין רוב בפרלמנט). החוק לא מנע את המשך הפיצול המפלגתי בטורקיה, וגם לא את הקמתן של קואליציות רב מפלגתיות ולא יציבות ב-1995 וב-1999.
בבחירות שנערכו בשנת 2002, נמשכו חוסר היציבות והפיצולים בתוך המפלגות, והתוצאה החיובית לכאורה של ממשלה שאינה ממשלת קואליציה הושגה במחיר הכבד של אי-התאמה קיצונית בין התפלגות הקולות לייצוגם בפרלמנט. מפלגת הצדק והפיתוח, ששיעור הקולות התומכים בה עמד ב-2002 על מעט יותר משליש מן הקולות, זכתה בכשני שלישים מן המושבים בפרלמנט. כ-45% מהקולות לא זכו כלל לייצוג בפרלמנט, כיוון שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. חלקן השיגו שמונה אחוזים ויותר מן הקולות. בבחירות 2007 חזרו שתי התופעות, שנובעות מאחוז החסימה הגבוה, בהיקף מצומצם יותר (כ-20 אחוז מן הקולות לא זכו לייצוג).
בריטניה, ארצות הברית
בבריטניה ובארצות הברית נהוגה שיטת בחירות אזוריות-רוביות שבה אין משמעות לאחוז החסימה, שכן רק המפלגה שזוכה במספר הקולות הגבוה ביותר מייצגת את האזור. בשיטה האזורית-רובית קיימות חלק מהתופעות המאפיינות אחוז חסימה גבוה - המפלגות הגדולות זוכות לייצוג בפרלמנט בשיעור גבוה יותר משיעור התמיכה בהן בבחירות, דבר המביא למיעוט מפלגות וליציבות שלטונית באופן יחסי, אולם גם לחוסר ייצוג של קבוצות רחבות באוכלוסייה.
מדינות בלי אחוז חסימה
בהולנד ומקדוניה אין אחוז חסימה כלל, אף על-פי שנהוגות בהן בחירות יחסיות. בהולנד יש בכל זאת מגבלה: מפלגה שאין לה די קולות אפילו למנדט אחד, לא יכולה להשתתף בחלוקת עודפי הקולות, וכך לא תזכה לייצוג גם אם חסרים לה רק קולות מועטים. בפינלנד ובפורטוגל נהוגות בחירות יחסיות, אולם המדינות מחולקות לאזורי בחירה, שבכל אחד מהם מחושבות תוצאות הבחירות בנפרד. בפינלנד יש 16 אזורי בחירה, ובפורטוגל - 20. באזורי הבחירה אין אחוז חסימה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תבנית:החדשות בהרחבה
- אברהם דיסקין ועמנואל נבון, תיקונים בשיטת הבחירות והממשל: חיזוק המשילות והייצוגיות, פורום קהלת, כסליו תשעז - דצמבר 2016.