אמיר אוחנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Netaashash (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Netaashash (שיחה | תרומות)
מ טקסט
שורה 18: שורה 18:
|עיסוק נוסף=
|עיסוק נוסף=
}}
}}
[[File:Mk amir ohana.jpg|thumb|Mk amir ohana]]'''אמיר אוחנה''' (נולד ב-[[15 במרץ]] [[1976]], י"ג באדר ב' תשל"ו) הוא [[חבר הכנסת]] מטעם [[הליכוד]], יושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום, יו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל [[ועדת החוץ והביטחון|בועדת החוץ והביטחון]] ויושב ראש קבוצת "גאווה בליכוד". [[עורך דין]] במקצועו.
[[File:Mk amir ohana.jpg|thumb|חבר הכנסת אמיר אוחנה ]]'''אמיר אוחנה''' (נולד ב-[[15 במרץ]] [[1976]], י"ג באדר ב' תשל"ו) הוא [[חבר הכנסת]] מטעם [[הליכוד]], יושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום, יו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל [[ועדת החוץ והביטחון|בועדת החוץ והביטחון]] ויושב ראש קבוצת "גאווה בליכוד". [[עורך דין]] במקצועו.


== קורות חיים ==
== קורות חיים ==

גרסה מ־17:27, 15 במרץ 2018

תבנית:ח"כ

חבר הכנסת אמיר אוחנה

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' תשל"ו) הוא חבר הכנסת מטעם הליכוד, יושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום, יו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל בועדת החוץ והביטחון ויושב ראש קבוצת "גאווה בליכוד". עורך דין במקצועו.

קורות חיים

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו.[1] בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת שש שנים (2000 -2006) בשירות הביטחון הכללי.

במקצועו הוא עורך דין העוסק במשפט פלילי. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד כעורך דין במשך כעשור.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד.[2]

פעילות ציבורית ופוליטית

אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון במחנה הלאומי, המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד.

בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.

בדצמבר 2014 סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" על קשרים הדוקים וחבריים בין קבוצת "גאווה בליכוד" לבין המטה החרדי בליכוד, שהביאו לשיתוף פעולה ולשינוי חוקת הליכוד באופן שחברי הליכוד פעלו למניעת אפליה על רקע נטייה מינית.

בתגובה לדבריו של איש התקשורת, אביעד קיסוס, במרץ 2015, שכינה את פעילי "גאווה בליכוד" "הומואים נחותים וטיפשים", השיב אוחנה במאמר חריף וכינה את קיסוס "הגרבוז של הקהילה".[3]

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו. בריאיון לתוכנית הבוקר בערוץ 10 הסביר, כי התגייסותו למען שמירה על חייו של גליק, כמו גם על זכותו להתפלל בהר הבית – אינה עומדת בסתירה למאבקו למען שוויון חירויות להט"בי.[4]

לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולכאלה שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את מכלול הבעיות הביורוקרטיות.[5]

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

בכנסת

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום.[6] בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית".[1] ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה.[7] ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.[8]

הוא מקדם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[9] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל.[10] במקביל, פועל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית.[11]

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה,[12] למשל בכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן.[13]

אוחנה מחזיק בעמדות ליברטריאניות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר.[14][15]

אוחנה יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים.[16][17]

ח"כ אוחנה מוביל מהלכים הקשורים התופעת ההסתננות לישראל. כך למשל, פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המסים הישראלי.[18]

אוחנה מרבה לעסוק בעניינים הקשורים בתפקידם של משפטנים בשירות המדינה, כך למשל במסגרת הצעת חוק שהגיש בינואר 2017, המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי.[19] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך.[20] כמו כן, תקף את החוק נציב שירות המדינה.[21]

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.[22] באותו חודש לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להטבי"ם פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים.[23]

חייו האישיים

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש לדבריו[24], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים. הוא מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד (הם לא נישאו) וילדיהם התאומים. הילדים נולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. יש לתאומים אם ביולוגית משותפת, כאשר אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן דוד ואילו אלון הוא האב הביולוגי של הבת אלה.[25][26]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר אוחנה בוויקישיתוף

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 עקיבא נוביק, ח"כ אמיר אוחנה בהשבעתו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו וליכודניק", באתר nana10‏, 28 בדצמבר 2015
  2. ^ אתר למנויים בלבד עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  3. ^ אמיר אוחנה, ‏גרבוז של הקהילה, באתר ‏מאקו‏, 19 במרץ 2015; ראו נאום הקומץ, אותו נאם יאיר גרבוז
  4. ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  5. ^ גל אוחובסקי, ‏מי שלח את ההומואים הימנים לנפאל?, באתר ‏מאקו‏, 29 באפריל 2015
  6. ^ אתר למנויים בלבד אילן ליאור, מחליפו של סילבן שלום בכנסת: אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
  7. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏מאקו‏, 27 בפברואר 2016
  8. ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  9. ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  10. ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  11. ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  12. ^ ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי"
  13. ^ ח"כ אמיר אוחנה לערוץ 7: מדינת ישראל צריכה להתהפך עד שתימצא הדרך לבנות את יחידת הדיור ליהודה הישראלי
  14. ^ אתר למנויים בלבד אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  15. ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  16. ^ הצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר
  17. ^ עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל
  18. ^ יאיר אלטמן, עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  19. ^ הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו
  20. ^ מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים"
  21. ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף״, באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  22. ^ אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום
  23. ^ דפנה ליאל, ‏סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר ‏מאקו‏, 18 ביולי 2017
  24. ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת
  25. ^ Likud Pride steps into the spotlight (באנגלית)
  26. ^ סמדר שיר, "כשאני מקבלת תמונה משפחתית של ארבעה פרצופים מחייכים – אמיר, אלון, דוד ואלה – אני יודעת שעשיתי את הצעד הנכון", באתר ynet, 5 במרץ 2016; במקור, מתוך המוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות