התאולוגיה השיעית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סקריפט החלפות (גיהנום, {{הערות שוליים}})
שורה 2: שורה 2:


== עמודי האמונה ==
== עמודי האמונה ==
חמשת עקרונות היסוד אשר עליהם בנויה התאולוגיה של המוסלמים השיעים, הם:
חמשת עקרונות היסוד אשר עליהם בנויה התאולוגיה של המוסלמים השיעים, הם:


=== [[תווחיד|יְחִידוּת (תווחיד)]] ===
=== [[תווחיד|יְחִידוּת (תווחיד)]] ===
יחידות (בערבית: توحيد) הוא המאפיין הראשי של [[מונותאיזם|המונותאיזם]], והוא מסמל דבר אשר הוא אחד ויחיד. באסלאם, המושג מייצג את העבודה שהאל הוא אחד ויחיד, ושאין עוד כמוהו, ושאין עוד אחד אשר ראוי לעבוד אותו מלבדו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Halm, Heinz, 1942-|שם=The shiites : a short history|מקום הוצאה=Princeton|מו"ל=Markus Wiener Publishers|מהדורה=2nd ed., updated and enl|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/77574113|oclc=77574113}}</ref>.
יחידות (בערבית: توحيد) הוא המאפיין הראשי של [[מונותאיזם|המונותאיזם]], והוא מסמל דבר אשר הוא אחד ויחיד. באסלאם, המושג מייצג את העבודה שהאל הוא אחד ויחיד, ושאין עוד כמוהו, ושאין עוד אחד אשר ראוי לעבוד אותו מלבדו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Halm, Heinz, 1942-|שם=The shiites : a short history|מקום הוצאה=Princeton|מו"ל=Markus Wiener Publishers|מהדורה=2nd ed., updated and enl|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/77574113|oclc=77574113}}</ref>.


ההפך מיחידות הוא שיתוף (בערבית:شرك‎), משמעותו האסלאמית היא למעשה כל סוג של עבודה זרה אשר מוקדשת לאל אחר מלבד אללה, או כל אמונה שמצרפת שותפים לאללה, כגון ילדים, הורים, בנות זוג, וכו'<ref>{{צ-ספר|מחבר=Nasr, Seyyed Hossein.|שם=Islamic philosophy from its origin to the present : philosophy in the land of prophecy|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=2006|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/61295941|oclc=61295941}}</ref>.
ההפך מיחידות הוא שיתוף (בערבית:شرك), משמעותו האסלאמית היא למעשה כל סוג של עבודה זרה אשר מוקדשת לאל אחר מלבד אללה, או כל אמונה שמצרפת שותפים לאללה, כגון ילדים, הורים, בנות זוג, וכו'<ref>{{צ-ספר|מחבר=Nasr, Seyyed Hossein.|שם=Islamic philosophy from its origin to the present : philosophy in the land of prophecy|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=2006|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/61295941|oclc=61295941}}</ref>.


השיתוף הוא למעשה הגרסה האסלאמית של ה[[פוליתאיזם]] ו[[עבודה זרה|העבודה הזרה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://theshiapedia.com/index.php?title=Main_Page|כותרת=A Shia Islamic Encyclopedia - The Shiapedia|אתר=theshiapedia.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-26}}</ref>.
השיתוף הוא למעשה הגרסה האסלאמית של ה[[פוליתאיזם]] ו[[עבודה זרה|העבודה הזרה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://theshiapedia.com/index.php?title=Main_Page|כותרת=A Shia Islamic Encyclopedia - The Shiapedia|אתר=theshiapedia.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-26}}</ref>.
שורה 14: שורה 14:


==== יחידות במהות ====
==== יחידות במהות ====
על פי התאולוגיה האסלאמית של השיעים, יחידותו של אללה במהותו באה לידי ביטוי בכך שאללה הוא אחד ויחיד בישותו, ואין לו שותפים או רכיבים אשר מרכיבים את ישותו, ואין אף ישות שדומה לו במהותו וישותו. הוא שלם ומושלם, ואינו מורכב מפרטים, איברים או רכיבים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Corbin, Henry.|שם=History of Islamic philosophy|מקום הוצאה=London|מו"ל=Kegan Paul International|שנת הוצאה=1993|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/22109949|oclc=22109949}}</ref>.
על פי התאולוגיה האסלאמית של השיעים, יחידותו של אללה במהותו באה לידי ביטוי בכך שאללה הוא אחד ויחיד בישותו, ואין לו שותפים או רכיבים אשר מרכיבים את ישותו, ואין אף ישות שדומה לו במהותו וישותו. הוא שלם ומושלם, ואינו מורכב מפרטים, איברים או רכיבים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Corbin, Henry.|שם=History of Islamic philosophy|מקום הוצאה=London|מו"ל=Kegan Paul International|שנת הוצאה=1993|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/22109949|oclc=22109949}}</ref>.


==== יחידות בתכונות ====
==== יחידות בתכונות ====
שורה 30: שורה 30:
המוסלמים השיעים מאמינים בכך שקיימים דברים שהם טובים ודברים שהם רעים, ושאללה מצווה על בני האדם לעשות את הדברים הטובים ואוסר עליהם את הדברים הרעים. על פי יסוד הצדק, אללה פועל על פי מודל ותכלית שבני האדם לא יכולים להבין במלואם, אך שעל האדם לשאוף להבינם ככל האפשר. מפאת היסוד הנ"ל, מאמינים השיעים בפרט והמוסלמים בכלל, שאין מקום לשאול את אללה מדוע הוא עושה דברים כפי שהוא עושה, מפני שכל פעולותיו הן צודקות, והוא לעולם לא יקפח איש ולא יעשה עוול לאף אחד<ref>{{צ-ספר|מחבר=Lakhani, M. Ali., 1955-|שם=The sacred foundations of justice in Islam : the teachings of ʻAlī ibn Abī Ṭālib|מקום הוצאה=Bloomington, Ind.|מו"ל=World Wisdom|שנת הוצאה=2006|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/70174922|oclc=70174922}}</ref>.
המוסלמים השיעים מאמינים בכך שקיימים דברים שהם טובים ודברים שהם רעים, ושאללה מצווה על בני האדם לעשות את הדברים הטובים ואוסר עליהם את הדברים הרעים. על פי יסוד הצדק, אללה פועל על פי מודל ותכלית שבני האדם לא יכולים להבין במלואם, אך שעל האדם לשאוף להבינם ככל האפשר. מפאת היסוד הנ"ל, מאמינים השיעים בפרט והמוסלמים בכלל, שאין מקום לשאול את אללה מדוע הוא עושה דברים כפי שהוא עושה, מפני שכל פעולותיו הן צודקות, והוא לעולם לא יקפח איש ולא יעשה עוול לאף אחד<ref>{{צ-ספר|מחבר=Lakhani, M. Ali., 1955-|שם=The sacred foundations of justice in Islam : the teachings of ʻAlī ibn Abī Ṭālib|מקום הוצאה=Bloomington, Ind.|מו"ל=World Wisdom|שנת הוצאה=2006|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/70174922|oclc=70174922}}</ref>.


=== הנבואה ===
=== הנבואה ===
יסוד הנבואה (בערבית: النبوة ) גורס כי אללה מינה ושלח שליחים ונביאים כדי שיעבירו אל האנושות את המסר שהוא, אללה, רוצה שהם יכירו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Rogerson, Barnaby.|שם=The heirs of Muhammad : Islam's first century and the origins of the Sunni-Shia split|מקום הוצאה=Woodstock|מו"ל=Overlook Press|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/72355017|oclc=72355017}}</ref>.
יסוד הנבואה (בערבית: النبوة ) גורס כי אללה מינה ושלח שליחים ונביאים כדי שיעבירו אל האנושות את המסר שהוא, אללה, רוצה שהם יכירו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Rogerson, Barnaby.|שם=The heirs of Muhammad : Islam's first century and the origins of the Sunni-Shia split|מקום הוצאה=Woodstock|מו"ל=Overlook Press|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/72355017|oclc=72355017}}</ref>.


על פי היסוד הזה, הנביא או השליח נשלחים כדי להעביר את המסר, בעוד שהאימאם מופקד של השמירה וההגנה על המסר הזה. כחלק מהאמונה בנבואה, מאמינים המוסלמים, הן השיעים והן הסונים, שהנביא מוחמד הוא אחרון הנביאים והשליחים, ושהמסר שלו הוא המסר הסופי של אללה לאנושות, ושלא יהיו עוד נביאים או שליחים אחרי הנביא מוחמד<ref>{{צ-ספר|שם=Shiʻism : doctrines, thought, and spirituality|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=1988|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/42856281|oclc=42856281}}</ref>.
על פי היסוד הזה, הנביא או השליח נשלחים כדי להעביר את המסר, בעוד שהאימאם מופקד של השמירה וההגנה על המסר הזה. כחלק מהאמונה בנבואה, מאמינים המוסלמים, הן השיעים והן הסונים, שהנביא מוחמד הוא אחרון הנביאים והשליחים, ושהמסר שלו הוא המסר הסופי של אללה לאנושות, ושלא יהיו עוד נביאים או שליחים אחרי הנביא מוחמד<ref>{{צ-ספר|שם=Shiʻism : doctrines, thought, and spirituality|מקום הוצאה=Albany|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=1988|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/42856281|oclc=42856281}}</ref>.


=== מנהיגות (אימאמה) ===
=== מנהיגות (אימאמה) ===
שורה 40: שורה 40:
על פי תפיסת התאולוגים המוסלמים השיעים, אללה בחר ומינה מנהיגים מסוימים להוביל, להנהיג ולהדריך את האנושות, ובכך שהנביא מוחמד מינה למעשה את יורשיו הרוחניים לפני מותו. על פי [[החדית' על שנים עשר היורשים]], הנביא מוחמד אמר שהמנהיגות האסלאמית נמצאת בשבט שלו, ושאחריו יגיעו 12 אימאמים צדיקים וטהורים אשר ימשיכו את דרכו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Muṭahharī, Murtaz̤á.|שם=Fundamentals of Islamic thought : God, man, and the universe|מקום הוצאה=Berkeley|מו"ל=Mizan Press|שנת הוצאה=[1985]|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/12342789|oclc=12342789}}</ref>.
על פי תפיסת התאולוגים המוסלמים השיעים, אללה בחר ומינה מנהיגים מסוימים להוביל, להנהיג ולהדריך את האנושות, ובכך שהנביא מוחמד מינה למעשה את יורשיו הרוחניים לפני מותו. על פי [[החדית' על שנים עשר היורשים]], הנביא מוחמד אמר שהמנהיגות האסלאמית נמצאת בשבט שלו, ושאחריו יגיעו 12 אימאמים צדיקים וטהורים אשר ימשיכו את דרכו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Muṭahharī, Murtaz̤á.|שם=Fundamentals of Islamic thought : God, man, and the universe|מקום הוצאה=Berkeley|מו"ל=Mizan Press|שנת הוצאה=[1985]|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/12342789|oclc=12342789}}</ref>.


אף על פי שקיימת מחלוקת בנוגע למספר האמיתי של המנהיגים, האמונה הכי נפוצה היא שקיימים שנים עשר אימאמים צדיקים, שמתוכם אחד עשרה נפטרו, בעוד שהאימאם ה-12 עדיין חי וקיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Halm, Heinz, 1942-|שם=Shiʻism|מקום הוצאה=Edinburgh|מו"ל=Edinburgh University Press|מהדורה=2nd ed|שנת הוצאה=2004|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/53393286|oclc=53393286}}</ref>.
אף על פי שקיימת מחלוקת בנוגע למספר האמיתי של המנהיגים, האמונה הכי נפוצה היא שקיימים שנים עשר אימאמים צדיקים, שמתוכם אחד עשרה נפטרו, בעוד שהאימאם ה-12 עדיין חי וקיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Halm, Heinz, 1942-|שם=Shiʻism|מקום הוצאה=Edinburgh|מו"ל=Edinburgh University Press|מהדורה=2nd ed|שנת הוצאה=2004|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/53393286|oclc=53393286}}</ref>.


נאמר שלאחר עריכת טקס הלוויה של אביו (האימאם ה-11), נעלם האימאם האחרון, ושהוא חי עד היום בסתר, עד שיום אחד הוא ישוב אל האנושות, יביא קץ לעוול ולטירנות, וימלא את העולם בצדק ורוחניות
נאמר שלאחר עריכת טקס הלוויה של אביו (האימאם ה-11), נעלם האימאם האחרון, ושהוא חי עד היום בסתר, עד שיום אחד הוא ישוב אל האנושות, יביא קץ לעוול ולטירנות, וימלא את העולם בצדק ורוחניות.


=== יום התחייה ===
=== יום התחייה ===
המוסלמים מאמינים ביום שבו היקום כולו יגיעו אל הקץ שלו, ולאחר מכן אללה יקים את כל האנושות לתחייה, וישפוט את בני האדם על המעשים שלהם. את אלה שעשו את הטוב הוא יכניס לגן עדן נצחי, ואת אלה שעשו רע הוא ישלח לגיהינום<ref>{{צ-ספר|מחבר=Subḥānī, Jaʻfar.|שם=Doctrines of Shiʻi Islam : a compendium of Imami beliefs and practices|מקום הוצאה=London|מו"ל=I.B. Tauris|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/55750320|oclc=55750320}}</ref>.
המוסלמים מאמינים ביום שבו היקום כולו יגיעו אל הקץ שלו, ולאחר מכן אללה יקים את כל האנושות לתחייה, וישפוט את בני האדם על המעשים שלהם. את אלה שעשו את הטוב הוא יכניס לגן עדן נצחי, ואת אלה שעשו רע הוא ישלח לגיהנום<ref>{{צ-ספר|מחבר=Subḥānī, Jaʻfar.|שם=Doctrines of Shiʻi Islam : a compendium of Imami beliefs and practices|מקום הוצאה=London|מו"ל=I.B. Tauris|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/55750320|oclc=55750320}}</ref>.


=== יסודות נוספים ===
=== יסודות נוספים ===
שורה 57: שורה 57:


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />
[[קטגוריה:מושגים באסלאם]]
[[קטגוריה:מושגים באסלאם]]
[[קטגוריה:תאולוגיה אסלאמית]]
[[קטגוריה:תאולוגיה אסלאמית]]

גרסה מ־17:31, 26 במרץ 2018

התאולוגיה של המוסלמים השיעים, מכילה חמישה עקרונות יסוד אשר עליהם בנויה אמונתם.

עמודי האמונה

חמשת עקרונות היסוד אשר עליהם בנויה התאולוגיה של המוסלמים השיעים, הם:

יְחִידוּת (תווחיד)

יחידות (בערבית: توحيد) הוא המאפיין הראשי של המונותאיזם, והוא מסמל דבר אשר הוא אחד ויחיד. באסלאם, המושג מייצג את העבודה שהאל הוא אחד ויחיד, ושאין עוד כמוהו, ושאין עוד אחד אשר ראוי לעבוד אותו מלבדו[1].

ההפך מיחידות הוא שיתוף (בערבית:شرك), משמעותו האסלאמית היא למעשה כל סוג של עבודה זרה אשר מוקדשת לאל אחר מלבד אללה, או כל אמונה שמצרפת שותפים לאללה, כגון ילדים, הורים, בנות זוג, וכו'[2].

השיתוף הוא למעשה הגרסה האסלאמית של הפוליתאיזם והעבודה הזרה[3].

היחידות, אשר נקראת לפעמים "ייחוד", מורכבת מארבעה אלמנטים עיקריים[4].

יחידות במהות

על פי התאולוגיה האסלאמית של השיעים, יחידותו של אללה במהותו באה לידי ביטוי בכך שאללה הוא אחד ויחיד בישותו, ואין לו שותפים או רכיבים אשר מרכיבים את ישותו, ואין אף ישות שדומה לו במהותו וישותו. הוא שלם ומושלם, ואינו מורכב מפרטים, איברים או רכיבים[5].

יחידות בתכונות

יחידות אללה בתכונותיו מבססת למעשה את התפיסה האסלאמית שאללה אינו דומה לשום דבר בתכונותיו, ואין שום דבר בכל הבריאה אשר דומה לו. למשל: אללה רחמן, אך רחמנותו אינה כרחמנותם של בני האדם[6].

יחידות בריבונות ובמעשים

על פי התפיסה האסלאמית, אללה הוא הריבון היחיד של כל היקום, וכל מעשיו אינם כמעשיהם של ברואיו. הוא הריבון העליון, ולא ניתן לקחת ממנו את עליונותו וריבונותו, והוא אינו חולק אותה עם אף אחד ועם שום דבר. כמו כן, כל דבר אשר הוא עושה, הוא עושה באופן עצמאי, ללא צורך בעזרה מאף אחד, והוא אינו מתעייף לעולם כאשר הוא עושה[7].

יחידות באלוהות ובעבודה

האמונה האסלאמית מבססת את האמונה שאללה הוא האלוהים האחד והיחיד, ושאין צורך לעבוד אף אחד מלבדו, ושאין זה ראוי לעבוד אחרים מלבדו[8].

הצדק (אלעדל)

בערבית: العدل.

המוסלמים השיעים מאמינים בכך שקיימים דברים שהם טובים ודברים שהם רעים, ושאללה מצווה על בני האדם לעשות את הדברים הטובים ואוסר עליהם את הדברים הרעים. על פי יסוד הצדק, אללה פועל על פי מודל ותכלית שבני האדם לא יכולים להבין במלואם, אך שעל האדם לשאוף להבינם ככל האפשר. מפאת היסוד הנ"ל, מאמינים השיעים בפרט והמוסלמים בכלל, שאין מקום לשאול את אללה מדוע הוא עושה דברים כפי שהוא עושה, מפני שכל פעולותיו הן צודקות, והוא לעולם לא יקפח איש ולא יעשה עוול לאף אחד[9].

הנבואה

יסוד הנבואה (בערבית: النبوة ) גורס כי אללה מינה ושלח שליחים ונביאים כדי שיעבירו אל האנושות את המסר שהוא, אללה, רוצה שהם יכירו[10].

על פי היסוד הזה, הנביא או השליח נשלחים כדי להעביר את המסר, בעוד שהאימאם מופקד של השמירה וההגנה על המסר הזה. כחלק מהאמונה בנבואה, מאמינים המוסלמים, הן השיעים והן הסונים, שהנביא מוחמד הוא אחרון הנביאים והשליחים, ושהמסר שלו הוא המסר הסופי של אללה לאנושות, ושלא יהיו עוד נביאים או שליחים אחרי הנביא מוחמד[11].

מנהיגות (אימאמה)

בערבית: إمامة.

על פי תפיסת התאולוגים המוסלמים השיעים, אללה בחר ומינה מנהיגים מסוימים להוביל, להנהיג ולהדריך את האנושות, ובכך שהנביא מוחמד מינה למעשה את יורשיו הרוחניים לפני מותו. על פי החדית' על שנים עשר היורשים, הנביא מוחמד אמר שהמנהיגות האסלאמית נמצאת בשבט שלו, ושאחריו יגיעו 12 אימאמים צדיקים וטהורים אשר ימשיכו את דרכו[12].

אף על פי שקיימת מחלוקת בנוגע למספר האמיתי של המנהיגים, האמונה הכי נפוצה היא שקיימים שנים עשר אימאמים צדיקים, שמתוכם אחד עשרה נפטרו, בעוד שהאימאם ה-12 עדיין חי וקיים[13].

נאמר שלאחר עריכת טקס הלוויה של אביו (האימאם ה-11), נעלם האימאם האחרון, ושהוא חי עד היום בסתר, עד שיום אחד הוא ישוב אל האנושות, יביא קץ לעוול ולטירנות, וימלא את העולם בצדק ורוחניות.

יום התחייה

המוסלמים מאמינים ביום שבו היקום כולו יגיעו אל הקץ שלו, ולאחר מכן אללה יקים את כל האנושות לתחייה, וישפוט את בני האדם על המעשים שלהם. את אלה שעשו את הטוב הוא יכניס לגן עדן נצחי, ואת אלה שעשו רע הוא ישלח לגיהנום[14].

יסודות נוספים

נוסף על חמשת היסודות הנ"ל, ניצבים בבסיס התאולוגיה של המוסלמים השיעים גם האמונה במלאכים (בערבית:الملائكة) והאמונה בספרי הקודש (בערבית:الكتب السماوية)[15].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Halm, Heinz, 1942-, The shiites : a short history, 2nd ed., updated and enl, Princeton: Markus Wiener Publishers, 2007
  2. ^ Nasr, Seyyed Hossein., Islamic philosophy from its origin to the present : philosophy in the land of prophecy, Albany: State University of New York Press, 2006
  3. ^ A Shia Islamic Encyclopedia - The Shiapedia, theshiapedia.com (באנגלית)
  4. ^ Free Islamic Books and Multimedia by Scholars. Browse 2,100+ resources | Al-Islam.org, Al-Islam.org (באנגלית)
  5. ^ Corbin, Henry., History of Islamic philosophy, London: Kegan Paul International, 1993
  6. ^ Momen, Moojan., An introduction to Shiʻi Islam : the history and doctrines of Twelver Shiʻism, New Haven: Yale University Press, 1985
  7. ^ Expectation of the millennium : Shiʻism in history, Albany: State University of New York Press, 1989
  8. ^ Wollaston, Arthur N. (Arthur Naylor), 1842-1922., The Sunnis and Shias, [United States].: Kessinger Publishing, 2005
  9. ^ Lakhani, M. Ali., 1955-, The sacred foundations of justice in Islam : the teachings of ʻAlī ibn Abī Ṭālib, Bloomington, Ind.: World Wisdom, 2006
  10. ^ Rogerson, Barnaby., The heirs of Muhammad : Islam's first century and the origins of the Sunni-Shia split, Woodstock: Overlook Press, 2007
  11. ^ Shiʻism : doctrines, thought, and spirituality, Albany: State University of New York Press, 1988
  12. ^ Muṭahharī, Murtaz̤á., Fundamentals of Islamic thought : God, man, and the universe, Berkeley: Mizan Press, [1985]
  13. ^ Halm, Heinz, 1942-, Shiʻism, 2nd ed, Edinburgh: Edinburgh University Press, 2004
  14. ^ Subḥānī, Jaʻfar., Doctrines of Shiʻi Islam : a compendium of Imami beliefs and practices, London: I.B. Tauris, 2001
  15. ^ Campo, Juan Eduardo, 1950-, Encyclopedia of Islam, New York: Facts On File, 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התאולוגיה_השיעית&oldid=22697889"