יוטיוב – הבדלי גרסאות

יוטיוב
YouTube
	הדף הראשי של האתר בעברית
סוג	אתר שיתוף סרטוני וידאו.
סלוגן	"שדר את עצמך"; ("Broadcast Yourself"); (בין השנים 2011-2005).
תקופת הפעילות	15 בפברואר 2005. – הווה (19 שנים)
מייסדים	צַ'אד הַארלי, סטיב צֶ'ן, גַ'אווֶד קַארִים.
מנכ"ל	Neal Mohan
בעלות	אלפאבית, חברת בת ("Subsidiary Company") של גוגל, המהווה חברת החזקות של יוטיוב (2006- כיום).; ; ; מנכ"ל: סוזן ווייציצקי;
שירותים עיקריים	אחסון ושיתוף קובצי וידאו.; ; אזור פעילות ומתן שירות: כלל עולמי, למעט מדינות בהן האתר חסום.; ; ; מצב נוכחי של האתר: פעיל.; ; ; סוג הרישיון עבור תכנים המועלים לאתר:; ; מעלה הסרטון לאתר הנו בעל זכויות היוצרים שלו (רישיון סטנדרטי);; לחליפין, ניתן לבחור ברישיון מסוג: "Creative Commons".; ; ; האתר כתוב בשפות התכנות הבאות:; ; ; C (באמצעות "CPython"); ; C++; ; פייתון (core/API); ; JavaScript; (ממשק משתמש; (UI"- User Inteface")); ; Java; (באמצעות פלטפורמת "Guice"); ; Go;
הרשמה	אופציונלית.; ; אינה נדרשת לשם צפייה במרבית סרטוני הוידאו;; נדרשת לשם ביצוע פעולות מסוימות, כגון:; העלאת סרטוני וידאו לאתר.; ; צפייה בסרטונים הדורשים מהמשתמש עמידה בקריטריון סיווג צפייה; (היות המשתמש בגיל של 18+).; ; יצירת רשימות השמעה.; ; הבעת חוות דעת אודות סרטונים ("אהבתי ("like")" או "לא אהבתי" ("dislike")).; ; כתיבת ופרסום הערות ותגובות אודות סרטונים בהם צפה המשתמש.; ; ; כתובת משרדי החברה הראשיים: Cherry Avenue No. 901,; סַן בּרוּנוֹ, קליפורניה, ארצות הברית.;
שפות תכנות	פייתון, Go
	www.youtube.com

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:51, 27 במרץ 2018

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר אינטרנט
פרמטרים [ דף הבית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube) היא חברה אמריקאית, המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו. החברה נוסדה על ידי שלושה עובדים לשעבר של חברת PayPal: צַ'אד הַארלי (אנ'), סטיב צֶ'ן (אנ') וגַ'אווֶד קַארִים (אנ'), בפברואר 2005. בנובמבר 2006 רכשה גוגל את החברה תמורת 1.65 מיליארדי דולרים. כיום, פועלת יוטיוב כאחת מחברות הבת של גוגל. נכון לחודש אוגוסט 2017, אתר יוטיוב הוא השני הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם, אחרי גוגל, על פי דירוג האתרים של אַלֶקְסָה, חברה שמטרתהּ ניתוח תנועת גולשים, באתרים שונים ברשת האינטרנט^[5], וכן השני הנצפה ביותר בישראל^[6]. משרדי החברה ממוקמים בסַן בּרוּנוֹ (אנ'), שבקליפורניה, ארצות הברית.

יוטיוב מאפשרת למשתמשיה להעלות סרטוני וידאו ומוזיקה לאתר, לצפות, לשתף, להוסיף למועדפים, לדווח, להגיב על קטעי וידאו ולהירשם לערוצים של משתמשים אחרים. כמו כן, קיימת באתר האפשרות לבחור, בלחיצת כפתור, בין שתי אפשרויות: "אהבתי" ("like") או "לא אהבתי" ("dislike") סרטון מסוים, בו צפה משתמש כלשהו; באמצעות שיטה זו, מביע צופה הסרטון את חוות דעתו ורשמיו אודות הסרטון ותוכנו - לחיוב או לשלילה. זהו, למעשה, מתן משוב- חיובי או שלילי- ליוצר או מעלה הסרטון. באתר ישנו מגוון רחב של סרטונים המועלים על ידי אנשים פרטיים (אנ') וחברות מדיה תאגידיות. בין התכנים הזמינים נכללים וידאו קליפים, קליפים של פרקי תוכניות טלוויזיה, קטעי וידאו הכוללים שירים, סרטים תיעודיים, הקלטות שמע, קדימוני סרטים, שידורים חיים ותכנים אחרים, כגון: וידאו בלוג ("Vlog"), סרטונים "ביתיים" קצרים וסרטונים חינוכיים. רוב התוכן באתר מועלה על ידי אנשים פרטיים, אך תאגידי מדיה כגון: "CBS", "BBC", "Vevo" ו- "Hulu" מציעים לקהל הרחב חלק מתכני שידוריהם באמצעות יוטיוב, כחלק מתוכנית השותפים של יוטיוב. משתמשים שאינם רשומים יכולים רק לצפות בתכני האתר, בעוד שמשתמשים רשומים יכולים להעלות מספר בלתי מוגבל של סרטוני וידאו, כמו גם להגיב על סרטונים אליהם הם נחשפים. סרטוני וידאו העשויים להכיל תוכן בלתי ראוי, קשה לצפייה או פרובוקטיבי- זמינים אך ורק עבור משתמשים רשומים, אשר נדרשים להצהיר כי הם בני 18 לפחות.

יוטיוב מפיקה רווחים מפרסומות, אשר מקורן הוא "גוגל אָדְסֶנס"- תוכנית אשר מפרסמת פרסומות- בהתאם לתוכן האתר וסוג קהל היעד. רובם המוחלט של סרטוני הווידאו הנמצאים באתר ניתנים לצפייה בחינם, אם כי ישנם כאלו היוצאים מן הכלל, הכוללים ערוצי פרימיום, אשר דורשים תשלום לצורך ההרשמה אליהם. האתר כולל גם שירותים בתשלום, כגון השכרת סרטים אינטרנטיים ו- "יוטיוב רֶד" ("יוטיוב האדום")- שירות הכולל הרשמה, המציע גישה נטולת פרסומות לאתר, כמו גם מתן גישה עבור תוכן אקסקלוסיבי, הנוצר ומועלה על ידי משתמשים רשומים אחרים.

יוטיוב שינתה את הרגלי הצפייה של המשתמשים והגולשים באתר, באופן שהרגיל את הציבור לצפות בתכנים ויזואליים, שמשכם קצר מאוד (בדרך כלל דקות מספר), מגמה אשר הולכת וצוברת תאוצה בחלוף הזמן. החברה זכתה בפרס פיבודי על תרומתהּ לדמוקרטיה, אולם במדינות בהן קיימות הגבלות על חופש הביטוי, בשל סיבות שונות (פוליטיות, דתיות, חברתיות)- אתר יוטיוב נחסם.

יוטיוב מהווה חלק מתרבות האינטרנט בחברה המודרנית. אינספור סרטונים נצפים בכל רחבי העולם מדי יום ביומו, וזוכים לפופולריות רבה. החשיפה הרבה לה זוכה האתר חוצה את גבולות האינטרנט, ואף יוצרת תהודה והשפעה תקשורתיות ענפות- הכוללות את אמצעי המדיה הכתובים והמשודרים.

היסטוריית החברה

חברת "יוטיוב" נוסדה בפברואר 2005, על ידי צַ'אד הַארלי, סטיב צֶ'ן וגַ'אווֶד קַארִים, כולם עובדים לשעבר בחברת PayPal^[7]. הַארלי למד עיצוב ממוחשב באוניברסיטת אינדיאנה של פנסילבניה, וצֶ'ן וקַארִים למדו מדעי המחשב יחדיו באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין^[8]. על פי סיפור שהתפרסם מספר פעמים באמצעי התקשורת, הַארלי וצֶ'ן פיתחו את הרעיון ליצירת יוטיוב במהלך החודשים המוקדמים של 2005, לאחר שנתקלו בקשיים- לשתף קובצי וידאו אשר צולמו במהלך ארוחת ערב, במסגרת מסיבה שנערכה בדירתו של צֶ'ן בסן פרנסיסקו. קַארִים לא נכח במסיבה זו, והכחיש כי זו התקיימה. צֶ'ן, לעומתו, העיר כי הרעיון ליצירת יוטיוב לאחר ארוחת ערב "קיבל רוח גבית חזקה מרעיונות שיווק אליהם נחשף, אשר תרמו ליצירת סיפור אשר קל מאוד לקבלו"^[9].

קַארִים טען, כי ההשראה ליצירת יוטיוב הגיעה בתחילה עקב חשיפת חזהּ של ג'נט ג'קסון, במהלך הופעתה באירוע הסופר בול, ב-2004, על ידי ג'סטין טימברלייק, ומאוחר יותר באותה שנה- בעקבות גלי הצונאמי באוקיינוס ההודי. קַארִים התקשה למצוא קליפים או סרטוני וידאו ברשת האינטרנט, המתעדים אירועים אלו. בעקבות קושי זה, עלה בו הרעיון לפתח אתר שמטרתו שיתוף סרטוני וידאו^[10]. לעומתו, טענו הַארלי וצֶ'ן, כי הרעיון המקורי ליצירת יוטיוב נבע מגרסת וידאו, שפורסם מטעם אתר היכרויות אינטרנטי, כמו גם מהשפעת האתר "Hot or Not"- אליו נחשפו^[9]^[11].

הלוגו של יוטיוב מרגע השקתהּ- ועד 2011. זהו הסלוגן הקודם של יוטיוב- "שדר את עצמך" ("Broadcast Yourself")

יוטיוב החלה כמיזם סטארט-אפ טכנולוגי, אשר זכה להשקעה מטעם קרן הון סיכון; ההשקעה הכספית העיקרית במיזם, 11.5 מיליוני דולרים, ניתנה על ידי קרן סֶקוֹיָה (אנ'), בין התאריכים נובמבר 2005 ואפריל 2006^[12]. משרדיה הראשונים של יוטיוב נבנו מעל פיצריה ומסעדה יפנית בסַן מָטֶאוֹ (אנ'), קליפורניה^[13]. הדומיין www.youtube.com הופעל ב-14 בפברואר 2005, ואתר האינטרנט פותח במהלך החודשים שלאחר תאריך זה^[14]. סרטון הווידאו הראשון שהוצג ביוטיוב, אשר כונה "אני בגן החיות", מציג את גַ'אווֶד קַארִים בגן החיות של סן דייגו^[15]. הסרטון הועלה לאתר באפריל 23, 2005, וניתן עדיין לצפות בו^[16]. יוטיוב הציעה לקהל הרחב גרסת בטא של האתר, במאי 2005. סרטון הווידאו הראשון, אשר חצה את רף מיליון הצפיות, היה פרסומת מטעם חברת "נייקי", אשר הציגה את שחקן הכדורגל רונאלדיניו, בנובמבר 2005^[17]^[18]. לאחר השקעה נוספת, על סך 3.5 מיליוני דולרים- מטעם קרן סֶקוֹיָה, בחודש נובמבר של אותה שנה, הושק האתר באופן רשמי ב-15 בדצמבר 2005, כאשר באותה העת, מספר הכניסות לאתר עמד על כשמונה מיליוני צפיות ליום^[19]^[20]. האתר התפתח וגדל במהירות, עד אשר בחודש יולי 2006, הכריזה החברה על כך, שבכל יום נתון מועלים לאתר למעלה מ-65,000 סרטוני וידאו חדשים, כמו גם על אומדן של כמאה מיליוני צפיות בסרטוני האתר, בכל יום^[21]. בהתאם למידע אשר פורסם בעקבות סקר שוק (אנ'), אשר נערך על ידי חברת קוֹם-סקוֹר (אנ'), יוטיוב הייתה לספקית. הדומיננטית בתחום סרטוני הווידאו בארצות הברית, כשברשותה נתח שוק של כ- 43% רווחים, מסך כל רווחיהן של כלל ספקיות הווידאו בארצות הברית. מספר הצפיות של סרטוני וידאו באתר דאז עמד על למעלה מ-14 מיליארד, נכון לחודש מאי 2010^[22].

משרדיהּ הראשונים של יוטיוב בסַן מָטֶאוֹ, קליפורניה

קצב העלאת סרטוני הווידאו ליוטיוב נתון בנסיקה מתמדת ותלולה: בחודש מאי 2011, הועלו לאתר, בכל דקה- 48 שעות מצטברות של סרטוני וידאו חדשים^[23]; בינואר 2012, הועלו לאתר, בכל דקה- 60 שעות מצטברות של סרטוני וידאו חדשים^[23]; במאי 2013- 100 שעות^[24]^[25]; בנובמבר 2014- 300 שעות^[26]; בפברואר 2017- 400^[27]^[28]. באתר קיימים 800 מיליון משתמשים רשומים, מדי חודש בחודשו^[29]. ההערכה היא, שבשנת 2007, צרכה יוטיוב רוחב פס גלישה, אשר השתווה לרוחב פס הגלישה של כל אתרי האינטרנט- בשנת 2000^[30]. על פי ניתוח של שני ספקי מידע אינטרנטי של צד שלישי, "אַלֶקְסָה" ו"סימילאר-וֶובּ" (אנ'), העוסקים בניתוח תנועות גולשי אינטרנט באתרים השונים- יוטיוב הוא האתר השני בעולם, מבחינת כמות הכניסות של גולשים אליו, נכון לדצמבר 2016; "סימילאר-וֶובּ" מדרגת את יוטיוב כאתר המוביל בעולם בתחום סרטוני הווידאו והטלוויזיה, כאשר כמות הכניסות אליו מדי חודש נאמדת ביותר מ-15 מיליארד^[31]^[32].

בחירת שם האתר, www.youtube.com, הוביל לחיכוכים ובעיות עם אתר אחר, הנהגה באופן זהה, ורק נכתב באופן שונה: www.utube.com. בעלי האתר, "יוניברסל טיוב ורולפורם אקוויפמנט" (אנ'), הגישו תביעה נגד יוטיוב בנובמבר 2006, לאחר שאתר זה "הוצף" בקביעות על ידי גולשים, בהגיעם ל"יוטיוב הלא נכון"- במקום לאתר יוטיוב ה"נכון", אליו התכוונו להיכנס מלכתחילה. מאז, החליפה יוניברסל טיוב את שם האתר שלה, ל- www.utubeonline.com^[33]^[34]. באוקטובר 2006, הכריז תאגיד גוגל על כך שרכש את יוטיוב, תמורת 1.65 מיליארדי דולרים, אשר נחשבו כמניות של גוגל (עסקת חילופי מניות)^[35]^[36]. רכישת יוטיוב בידי גוגל הושלמה בנובמבר 13, 2006^[37]^[38].

במרץ 2010, החלה יוטיוב שידורים חינמיים בעלי תוכן מסוים, הכולל שישים משחקי קריקט, אשר נערכו במסגרת ליגת הפרמייר ליג ההודית (אנ'). יוטיוב טענה, כי היה זה השידור האינטרנטי החינמי הראשון, בקנה מידה עולמי- של אירוע ספורטיבי כלשהו בעל חשיבות^[39]. במרץ 31, 2010, השיקה יוטיוב עיצוב חדשני, אשר נועד לפשט את ממשק האתר, ולהעלות את זמן השהות של הגולשים בו. מנהל אגף המוצרים של גוגל, שִיווָה רַאגַ'ראמאן, מסר את תגובתו לנוכח העיצוב החדש:

באמת הרגשנו (אז), שעלינו ללכת צעד אחורה, על מנת להסיר את הערבוביה^[40].

במאי 2010, סרטוני הווידאו של יוטיוב נצפו למעלה משני מיליארדי פעמים בכל יום^[41]^[42]^[43]. נתון זה האמיר לשלושה מיליארדי פעמים במאי 2011^[44]^[45]^[46], ולארבעה מיליארדי פעמים בינואר 2012^[23]^[47]. בפברואר 2017, מיליארד שעות הוקדשו לצפייה בסרטוני יוטיוב בכל יום^[48]^[49]^[50].

באוקטובר 2010, הכריז הארלי על פרישה מתפקידו הניהולי הבכיר ביוטיוב- לטובת משרה הקשורה במתן ייעוץ, ושמחליפו, סאלאר קאמנגאר (אנ')- יתפוס את מקומו כמנהל החברה^[51]. באפריל 2011, ג'יימס זרן, מהנדס תוכנה ביוטיוב, חשף כי 30% מסרטוני הווידאו באתר- משכו באופן מוחלט את תשומת לבם של הגולשים, ואחוז הצפיות בסרטונים מסוימים אלו עמד על 99% מכמות הצפיות הכוללת באתר^[52]. בנובמבר 2011, שולבה הרשת החברתית גוגל פלוס (Google+) באופן ישיר עם יוטיוב ועם דפדפן הרשת (אנ') גוגל כרום. מהלך זה איפשר לגולשים לצפות בסרטוני יוטיוב מתוך הממשק של גוגל פלוס^[53].

בדצמבר 2011, השיקה יוטיוב גרסה חדשה של ממשק האתר, כאשר ערוצי הווידאו מוצגים בעמודה מרכזית, בעמוד הבית של האתר. אופן הצגה זה תאם את העלתן של ידיעות חדשות (news feeds), כפי שהדבר מתבצע באתרי רשתות חברתיות^[54]. באותה העת, הוצגה גרסה חדשה של הלוגו של יוטיוב, אשר כללה צל כהה יותר של הצבע האדום. היה זה השינוי העיצובי הראשון של לוגו החברה- מאז אוקטובר 2006^[55]. במאי 2013, השיקה יוטיוב תוכנית נסיונית, כאשר החלה להציע לספקי תוכן מסוים- לשווק את תוכניהם בערוצים מסוימים, לגולשים החפצים בכך- תמורת חיוב של 0.99 דולרים לחודש, או למשך זמן ארוך יותר. עם זאת, רובם המוחלט של סרטוני הווידאו באתר נותרו חינמיים לצפייה^[56]^[57]. בפברואר 2014, מונתה סוזן ווייציצקי למנכ"לית יוטיוב^[58].

בפברואר 2015, השיקה יוטיוב אפליקציה שנייה, המיועדת עבור מכשירי טלפון ניידים- "יוטיוב קידס" (אנ'). האפליקציה מעוצבת כך, שתוכל לספק חוויה המותאמת במיוחד עבור ילדים, וכוללת ממשק משתמש פשטני יותר, מגוון ערוצים לבחירה הכוללים תכנים, המתאימים לגילם של ילדים (הכוללים ערוצים קיימים ומותגי בידור), ותכונות המאפשרות להוריהם של הילדים שליטה ובקרה על המתרחש^[59]. מאוחר יותר, באוגוסט 26, 2015, השיקה יוטיוב את "יוטיוב גיימינג" - אתר משנה, אשר ייעודו הוא משחקים, כמו גם אפליקציה, אשר נועדה להתחרות עם אתר "אמזון" הפופולרי, אשר כתובתו היא www.amazon.com, והנמצאת בבעלות Twitch.tv (אנ')^[60]. עוד באותה שנה, הכריזה יוטיוב על השקת שירות פרימיום המכונה "יוטיוב רד" ("יוטיוב האדום"), המספק למשתמשים הצורכים אותו, בין שלל ההטבות- תוכן נטול פרסומות, וכן מתן אפשרות להוריד קובצי וידאו מהאתר- ישירות למחשביהם האישיים^[61]. באוגוסט 10, 2015, הכריזה גוגל על יצירת חברה חדשה, "אלפאבית", אשר תפעל כחברת החזקות (חברת גג) עבור גוגל. יצירת החברה החדשה גררה שינוי בדפוס הדיווחים הכספיים, אותם סיפקה יוטיוב לגוגל, החל מהרבעון הרביעי של 2015. עם זאת, יש להדגיש, כי יוטיוב נותרה חברת בת של גוגל^[62]. בינואר 2016, הרחיבה יוטיוב את משרדיה הראשיים בסן ברונו, באמצעות רכישת פארק משרדים (אנ') סמוך- בעבור 215 מיליוני דולרים. שטחו הכללי של הקומפלקס עמד על 554,000 מטרים רבועים, והיה מסוגל להכיל עד 2800 עובדים^[63].

באוגוסט 29, 2017, השיקה יוטיוב לוגו חדש, אשר כלל שינוי בסוג הטקסט (גופן) ובקומבינציית הצבעים, כמו גם שינויים אחרים במראהו החיצוני של הלוגו, המיועד לייצג את האפליקציות של יוטיוב, הן עבור מחשבים- והן עבור טלפונים ניידים^[64].

תכונות

טכנולוגיית וידאו

יוטיוב עושה שימוש בעיקר בפורמטי הווידאו VP9 ו- H.264/MPEG-4 AVC, כמו גם בשידור דינמי מסתגל בפרוטוקול HTTP (אנ').

בעבר

בעבר, צפייה בסרטוני וידאו של יוטיוב הייתה כרוכה בהתקנת תוסף (plug-in) של "אדובי פלאש" בדפדפן^[65]. בינואר 2010, השיקה יוטיוב גרסה נסיונית של האתר, אשר עשתה שימוש באמצעים המובנים (built-in) ישירות באתר, ונועדו להצגת תוכני מולטימדיה של דפדפני אינטרנט, התומכים בסטנדרט של HTML5^[66]. אמצעים אלו אפשרו לגולשים באתר לצפות בסרטוני וידאו- ללא הצורך בהתקנת אדובי פלאש או בכל תוסף אחר^[67]^[68]. אתר יוטיוב כלל דף אינטרנט, שאפשר לדפדפנים הנתמכים על ידי האתר- לבחור באפשרות הנסיונית של סטנדרט ה- HTML5. רק דפדפנים שתמכו בסטנדרט זה, תוך שימוש בפורמטי MP4 (אשר כללו את הפורמט H.264 עבור קובצי וידאו) או WebM (אשר כללו את הפורמט VP8 עבור קובצי וידאו)- יכלו להפעיל את סרטוני הווידאו, מעבר לכך שלא כל סרטוני הווידאו באתר היו זמינים לצפייה^[69]^[70].
קודם לפורמט H.264, נעשה שימוש בקידוד H.263. שני הפורמטים, הן H.263 (אנ') והן H.264, פותחו על ידי חברת "סוֹרֶנסוֹן מדיה" (אנ').

בינואר 27, 2015, הכריזה יוטיוב ש- HTML5^[71] יהווה את סטנדרט ברירת המחדל עבור צפייה בסרטונים- עבור הדפדפנים התומכים בסטנדרט זה. בעבר, עשתה יוטיוב שימוש בשידור דינמי של אדובי פלאש (אנ')^[72], אך עם המעבר ל- HTML5, היא משתמשת בשידור דינמי מסתגל בפרוטוקול HTTP (המכונה גם: "MPEG-DASH"), אשר הנו אמצעי, כמו גם פתרון שידור, המבוסס על תדר שידור הביטים המסתגל (באנגלית: "Adaptive") בפרוטוקול HTTP, הממטב (כלומר, המבצע אופטימיזציה) את קצב (תדר) תמסורת הביטים ("Bitrate") ואת איכות השידור המקסימלית האפשרית^[73]. איכות שידור זו תלויה בעוצמת הרשת הזמינה, במיקום המחשב ובנסיבות טכניות אחרות (כגון, איכות המחשב ויכולותיו להתחבר לרשת האינטרנט במקומות שונים).

העלאת סרטונים לאתר

כל משתמשי יוטיוב יכולים להעלות סרטוני וידאו לאתר, ובלבד שמשכו של כל אחד מהם אינו עולה על 15 דקות. משתמשים בעלי מוניטין טוב בהעלאת סרטונים לאתר, כלומר, שעמדו בקנה אחד עם ההנחיות שקבעה קהילת האתר (הכוללות, בין היתר, שמירה על זכויות היוצרים של סרט או תוכנית כלשהם)- עשויים לקבל הצעות משופרות: אפשור העלאת סרטונים, שמשכו של כל אחד מהם הוא עד 12 שעות; קבלת זכויות לשדר שידורים חיים- הליך המצריך את אימות חשבון המשתמש, לרוב באמצעות טלפון נייד^[74]^[75]. אימות זה כולל לחיצה על קישור (לינק), המופיע בתחתית דף העלאת הקובץ הרצוי.
כאשר הושקה יוטיוב ב-2005, ניתנה האפשרות להעלות סרטים ממושכים יותר מ-12 שעות; אולם, במרץ 2006, הוטלה הגבלה על משך הסרטונים המועלים לאתר, ונקבעה לעשר דקות. הגבלה זו הוטלה בעקבות תוצאות מעקב, שנערך מטעם יוטיוב, אשר מטרתו הייתה ניתוח מידע הקשור בהעלאת סרטוני וידאו לאתר. תוצאות מעקב זה חשפו, כי רוב הסרטונים שהועלו לאתר, אשר חרגו ממכסת 12 שעות זו- היו העלאות של סרטים ותוכניות טלוויזיה- בידי משתמשים, שאינם רשומים לאתר^[76]. ביולי 2010, משכם המרבי של הסרטונים המועלים לאתר- הועלה מעשר דקות ל-15 דקות^[77], וגודלם המרבי של הסרטונים המועלים עמד על שני ג'יגה בית. למרות מגבלה זו, סיפקה יוטיוב את האפשרות להיעזר בתוכנה להעלאת סרטונים, אשר גודלם עולה על שני ג'יגה בית, או ארוכים מ-15 דקות. נוסף על ההגבלה על משכם של הסרטונים, קיימת הגבלה גם על גודלם: 128 ג'יגה בית (128GB)^[74]. עם זאת, בדצמבר 2010, אפשרה יוטיוב לגולשים להעלות סרטונים ללא הגבלת זמן או גודל- באם פעלו, כאמור, בהתאם להנחיות שקבעה קהילת האתר.
תהליך יצירת הכתוביות עבור סרטון מסוים מתבצע באמצעות טכנולוגיית זיהוי קול, עם העלתו לאתר. לרוב, שיטה זו איננה מדויקת לחלוטין; על כן, מספקת יוטיוב מספר אמצעים תחליפיים, אשר מאפשרים ליצור כתוביות- על ידי כתיבתן באופן ידני. באמצעות אמצעים אלו, תוכן הכתוביות מדויק יותר^[78].
יוטיוב תומך במגוון רחב של פורמטים של קובצי מולטימדיה ("פורמט מכל"). בין שלל הפורמטים הנתמכים, נכללים הפורמטים: WMV, AVI, MP4, GPP, MPEG-PS, QuickTime, MOV ו- FLV. נוסף על פורמטים אלו, תומך האתר גם בפורמטי WebM ו- 3GP (אנ'), אשר מאפשרים להעלות סרטונים לאתר- מהטלפון הנייד של משתמש החפץ בכך^[79].
ניתן להעלות לאתר סרטוני וידאו בעלי תכונה של סריקה מתקדמת (אנ'), או בעלי טכניקה של "סריקה משולבת" (אנ'). עם זאת, לקבלת איכות גרפית מרבית של הסרטונים המועלים, ממליצה יוטיוב להסיר את השימוש בטכניקת הסריקה המשולבת. תהליך ההסרה של טכניקה זו מקבצי מולטימדיה מכונה "ביטול שזירה" (אנ'). ככלל, כל פורמטי קובצי הווידאו ביוטיוב עושים שימוש בטכניקת הסריקה המתקדמת^[80]. עם זאת, ניתוח סטטיסטי מטעם יוטיוב, העוסק בפורמטי קובצי הווידאו המועלים לאתר, חושף כי סרטונים בעלי טכניקה של סריקה משולבת עודם מועלים לאתר, ואין כל סממן המעיד על כך, שתופעה זו דועכת. יוטיוב מייחסת תופעה זו להעלאת סרטונים, אשר מכילים תוכני טלוויזיה^[81].

איכות גרפית של הסרטונים ופורמטי הקבצים

**טבלת רזולוציות**
הגדרת הרזולוציה	שם הרזולוציה	יחס פיקסלים עבור הרזולוציה: רוחב X אורך	הערות
רזולוציות עבור מכשירים ניידים	144p	$176X144$	רזולוציה נמוכה, המיועדת עבור מכשירים ניידים
	240p	$320X240$	רזולוציה גבוהה, המיועדת עבור מכשירים ניידים
	360p	$480X360/640X360$
רזולוציה סטנדרטית עבור טלוויזיות Standard-Definition Television (SDTV)	480i		שימוש בטכניקת השידור: "NTSC"; חיבור שני שדות וידאו (אנ') שזורים (אנ') ("ביטול שזירה") של 243 קווים של כל אחד מהשדות (הן הזוגי והן האי זוגי)
	576i		שימוש בטכניקת השידור: "PAL"; חיבור שני שדות וידאו (אנ') שזורים ("ביטול שזירה") של 288 קווים של כל אחד מהשדות (הן הזוגי והן האי זוגי)
רזולוציה מתקדמת עבור טלוויזיות (אנ') Enhanced-Definition Television (EDTV)	480p	$640X480/854X480$	אקוויוולנטי לרזולוציה של תקליטור בפורמט "DVD-Video"
	480p	$720X480$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	576p	$720X576$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
רזולוציה גבוהה עבור טלוויזיות High-Definition Television (HDTV)	720p HD	$1280X720$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	1080i Full HDi (אנ')	$1920X1080$	מפוצל לשני שדות וידאו (אנ') שזורים של 540 קווים כל אחד
	1080p Full HD	$1920X1080$	אקוויוולנטי לרזולוציה של תקליטור "Blu-ray", טכניקת "סריקה מתקדמת"
	1440p	$2560X1440$
	2160p	$3840X2160$
רזולוציה אולטרה-גבוהה עבור טלוויזיות Ultra-High-Definition Television (UHDTV)	4K) UHD)	$3840X2160$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	True 4K	$4096X2160$
	4K	$4096X3072$	ברזולוציה זו נעשה שימוש בקולנוע הדיגיטלי (אנ')
	8K) UHD)	$7680X4320$	פורמט של וידאו דיגיטלי (אנ'), בשלבי פיתוח; טכניקת "סריקה מתקדמת".
	True 8K	$8192X4320$

בתחילה, הציעה יוטיוב רמת איכות גרפית אחת בלבד- עבור צפייה בסרטוני הווידאו. רמת איכות זו עמדה על רזולוציה של 240×320 פִּיקְסֶלִים (אנ'), והשתמשה בקוֹדֶק המכונה "סוֹרֶנסוֹן סְפַּארְק", תוצרת חברת "סוֹרֶנסוֹן מדיה". קודק זה הוא גרסה אחרת של פורמט הקידוד H.263^[82]^[83], בעל מערכת הכוללת ערוץ אחד בלבד ("מוֹנוֹ") (אנ') לשידור פורמטי מוזיקה (אוֹדיוֹ) מסוג MP3^[84]. ביוני 2007, הוסיפה יוטיוב תכונה, המאפשרת לצפות בסרטונים בפורמט 3GP- באמצעות טלפונים סלולריים^[85]. במרץ 2008, התווסף מצב הקרנת סרטונים, בעל איכות גרפית גבוהה. בעקבות הוספת מצב זה, עלתה רזולוציית הקרנת הסרטונים, ועמדה על 360×480 פיקסלים^[86]. בנובמבר 2008, התווספה תמיכה לתקן של רמת הפרדה גבוהה (כלומר, תקן הקרנת סרטונים בעלי רזולוציה גבוהה)- 720p HD. באותה העת בה השיקה יוטיוב את תקן הרזולוציה 720p, שונה גם יחס הרוחב-גובה מ-4:3 (אנ') - למסך רחב (אנ'), בעל יחס רוחב-גובה של 16:9^[87]. עם שינוי יחס הרוחב-גובה, שינתה יוטיוב את פורמט ברירת המחדל שלה, המשמש לדחיסת סרטוני וידאו (אנ')- H.264/MPEG-4 AVC. בנובמבר 2009, התווספה תמיכה לתקן הרזולוציה 1080p HD (אנ'). ביולי 2010, הכריזה יוטיוב על השקת מגוון סרטוני וידאו, בפורמט שידור בעל איכות גרפית גבוהה- 4K. פורמט זה הוא בעל רזולוציה של עד 3072×4096 פיקסלים^[88]^[89]. ביוני 2015, התווספה תמיכה לתקן רזולוציה של 8K, כאשר מספר הפיקסלים בסרטונים המוקרנים בפורמט זה- עומד על 4320×7680^[90]. בנובמבר 2016, התווספה תמיכה עבור סרטוני וידאו בעלי טווח דינמי רחב (אנ'), הידועים יותר כסרטוני וידאו בעלי טכניקת "HDR". סרטוני וידאו אלה ניתנים לקידוד באמצעות פונקציית תמסורת לא ליניארית, המכונה "עקומה גמא-לוגריתמית היברידית (משולבת)" (אנ'), או באמצעות התקן או פונקציה אלגוריתמית המכונה "קוונטייזר תפיסתי" ("Perceptual Quantizer" - "PQ") (אנ')^[91]. סרטוני וידאו המוקרנים באמצעות טכניקת "HDR", ניתנים לקידוד באמצעות טכניקת מרחב הצבעים (אנ') "Rec. 2020" (אנ')^[92].

עד יוני 2014, הציגה יוטיוב סרטונים בתדירות של שלושים פריימים לשנייה. החל מתאריך זה ואילך, מציגה יוטיוב סרטונים אשר מוקרנים בתדירות של שישים פריימים לשנייה, על מנת להתחקות אחר משחקי וידאו איכותיים, בעלי תדר פריימים גבוה, המשתווים בערכם וביכולותיהם של כרטיסי וידאו בעלי איכות גבוהה^[93]^[94]. סרטונים אלו הוצגו בחלוף השנים ברזולוציה של 720p או יותר^[95]. כיום, לסרטוני המוצגים באתר קיים מגוון רחב של רמות איכות. שמותיהם הקודמים של איכות הסרטונים: "איכות סטנדרטית" ("Standard Quality" - "SQ"), "איכות גבוהה" ("High Quality" - "HQ"), ו"בעלי רמת הפרדה גבוהה" ("High Definition" - "HD") (קודם המעבר ל"רזולוציה אולטרה-גבוהה" ("Ultra High Definition" - "UHD")) - הוחלפו בערכים מספריים, המייצגים את הרזולוציה האנכית של הווידאו.

ברוב המקרים, איכות השמע אינה נשארת באיכות המרבית, אלא עוברת קידוד לאחר העלאת הסרטון לאתר. שיטת הקידוד מחדש החלה בחודש ינואר 2007, ובסרטים שהועלו עד מועד זה לא נעשה שינוי כלשהו בקידוד השמע. פורמט ברירת המחדל של קידוד סרטוני הווידאו הוא VP9, והוא כולל גם פורמט אודיו מסוג "אוֹפּוּס" (אנ')- עבור מערכת בעלת שני ערוצים (Stereo); אם דפדפן או התקן מסוימים אינם תומכים בפורמטי VP9/WebM, או אם סוכן המשתמש (אנ') מדווח על שגיאה- במערכות הפעלה מסוג Windows XP- פורמט הווידאו H.264/MPEG-4 AVC, יחד עם הפורמט AAC (אנ') עבור מערכת בעלת שני ערוצים ("Stereo AAC")- יפעלו במקום פורמטי ה- VP9/WebM^[96].

יוטיוב משקיעה מדי שנה כ-365 מיליוני דולרים על מיטוב ותחזוקת שרתים, כמו גם על הגדלת רוחב פס הגלישה באתר.

צילום מסך של הקוֹדֶק: "libvpx".
גרף המשווה בין שתי עקומות שונות.
בצבע אדום, נראית עקומת גמא (אנ') טיפוסית, המייצגת וידאו בעל טווח דינמי סטנדרטי (אנ'); בצבע כחול, נראית עקומה גמא-לוגריתמית היברידית (משולבת) (HLG), אשר משתמשת בעקומה לוגריתמית בחציו העליון של הגרף הכחול, בניגוד לעקומת גמא, בחציו העליון של הגרף האדום. שימוש בעקומה לוגריתמית בחציו העליון של הגרף (המציין למעשה את חציים העליון של ערכי האותות (סיגנלים))- מאפשר לקבל טווח דינמי גדול יותר.

שידורים ישירים

בעבר, ביצעה יוטיוב מספר ניסיונות, שעיקרן הקרנת שידורים חיים. בין ניסיונות אלו כלולים הופעתהּ של להקת U2 ב-2009, וכן הקרנה של ראיון עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בפברואר 2010, המכיל סדרת שאלות ותשובות^[97]. ניסיונות אלו הסתמכו על טכנולוגיה שמקורה שותפויות עסקיות עם חברות צד שלישי. למרות עובדה זו, החלה יוטיוב, בספטמבר 2010- לבחון את תשתיות הטכנולוגיה הנמצאות ברשותהּ, אשר אמונות על שידור שידורים חיים^[98]. באפריל 2011, הכריזה יוטיוב על השקת פורטל "יוטיוב לַייב" (אנ'), אשר יהיה אמון על שידור שידורים חיים. כתובת הפורטל, דהיינו ה-URL שלו, נקבעה להיות: www.youtube.com/live. הפקת השידורים החיים הוגבלה בתחילה למספר מצומצם של שותפים עסקיים^[99]. מטרתהּ של הפקה זו, הייתה שידור אירועים, המתרחשים בזמן אמת, כדוגמת המשחקים האולימפיים בלונדון, אשר נערכו בשנת 2012^[100]. ב-14 באוקטובר 2012, צפו למעלה משמונָה מיליוני בני אדם בשידור החי ביוטיוב, אשר סיקר את קפיצתו של פליקס באומגרטנר, משכבת הסטרטוספירה- לכדור הארץ^[101].
במאי 2013, הפקת שידורים חיים הפכה זמינה, עבור משתמשים שעברו אימות, ואשר לערוץ מסוים השייך להם נרשמו אלף מנויים לפחות; בחודש אוגוסט של אותה השנה, הקלה יוטיוב את הקריטריון עבור הזכאות לשידור שידורים חיים, בהחלטתהּ כי המשתמשים הרשאים להפיק שידורים ישירים יתאפשרו לאלו, שלערוץ מסוים השייך להם נרשמו מאה מנויים בלבד^[102]; לבסוף, בחודש דצמבר של אותה השנה, הוסרה ההגבלה על מספר המנויים לערוץ, השייך למשתמש מסוים, בכדי שמשתמש זה יקבל הרשאה להפיק שידורים חיים^[103]. משמעות החלטה זו מטעם יוטיוב הייתה, שמעתה ואילך- כל משתמש יוכל להפיק שידורים חיים- בערוצים מטעמו או השייכים לו. בפברואר 2017, התווספה תכונה חדשה (פִיצֶ'ר) לאפליקציית יוטיוב הרשמית, המותאמת לטלפונים ניידים, שעיקרה: צפייה בשידורים ישירים מטלפונים אלו- באמצעות הפִיצֶ'ר החדש, אשר התווסף לאפליקציה זו. הפקת שידורים חיים באמצעות מכשירים ניידים הוגבלה בתחילה, וניתנה אך ורק למשתמשים, אשר בבעלותם ערוץ (אחד או יותר)- אליו נרשמו לפחות 10,000 מנויים^[104]. קריטריון זה הוקל באופן משמעותי באמצעהּ של שנת 2017, כאשר הוחלט על מתן זכות הקרנות אלו, באם לערוץ בבעלות משתמש מסוים נרשמו מאה מנויים בלבד^[105].
כיום, המפרט הטכני של השידורים החיים מאפשר להגיע, מבחינה גרפית, עד רמת רזולוציה של 4K, בתדר הקרנה של שישים פריימים לשנייה (fps). כמו כן, שידורים חיים אלו עשויים לתמוך גם בשיטת השידור של 360° (360 מעלות)^[106].

בעמוד השירות ניתן לצפות באירועים המשודרים בזמן אמת ולהתעדכן אודות השידורים הצפויים באותו יום, עד שבוע קדימה. גולשים יוכלו להוסיף שידורים שמעניינים אותם ללוח השנה של גוגל, וכן להירשם לערוצי השותפים של יוטיוב. השידור החי הראשון שהועבר התקיים בנובמבר 2008 בו הועבר בשידור חי הופעתם של אמנים כמו will.i.am וקייטי פרי.

בשנת 2013 עלה ממשק YouTube live streaming, המבוסס על שירות "YouTube live". ממשק זה אפשר שידור חי בערוץ ייעודי לכל אדם בעל ערוץ תוכן ביוטיוב שיש לו מעל מאה עוקבים. ממשק זו פותח על ידי יוטיוב למטרת עידוד אמנים מתחילים, כשהוא פותח בפניהם מגוון רחב של אפשרויות, ביניהן: הצגת שידורים חיים של תוכני וידאו שונים, הצגת פרסומת בעמוד המותג, והפניית קהל העוקבים לחנויות חיצוניות ישירות מתוך הסרטונים. בבלוג הרשמי של החברה הסבירה גוגל, כי יוטיוב מעוניינת להשקיע במשתמשים ורוצה לסייע להם בתהליך מלא הכולל קידום, ניהול הערוץ ואופטימיזציה של התכנים המופיעים בו. הערוצים הכלולים במסגרת שירות זה, מציגים תכנים בתחומים מגוונים, בזמן אמת. תכנים אלו כוללים שידורים חיים של אירועי ספורט, פסטיבלים, הופעות חיות ועוד.

סרטוני וידאו בתלת ממד (3D)

בסרטון וידאו שפורסם ב-21 ביולי 2009, הכריז מהנדס תוכנה מטעם יוטיוב, פיטר בְּרַאדְשוֹ (אנ'), כי מעתה ואילך יכולים משתמשי יוטיוב להעלות סרטוני וידאו בתלת ממד (3D). אופן הצפייה בסרטונים אלו יוכל להתבצע באמצעות מספר דרכים שונות, בכללן בשיטת "אנגליף 3D", הכוללת הקרנת קרניים בצבעים אדום-ציאן. על מנת לצפות בסרטונים המוקרנים בשיטה זו, כמו גם לחוות את חוויית תלת הממד, על המשתמש להרכיב משקפי תלת-ממד מתאימים^[107]^[108]^[109]. התוסף "פלאש פלייר", תוצרת חברת "אדובי מערכות", המותאם לצפייה בסרטוני יוטיוב- יכול להציג תוכן סטריאוסקופי, באמצעות שיטה המכונה "אינטרליבינג" (אנ'), אשר מקדדת תמונה המורכבת ממפת ביטים (אנ') בשורות, עמודות, או בדפוס האופייני ללוח שחמט, ומשדרת אותה באמצעות צג סטריאו (אנ'), בשיטת side-by-side, או בשיטת אנגליף 3D, תוך הקרנת קרניים בצבעים משולבים, ביניהם: אדום-ציאן, ירוק-מג'נטה או כחול-צהוב. במאי 2011, החלה גרסה של פורמט HTML5, האמון על הקרנת סרטוני הווידאו- לתמוך בשיטת ה- "Side-by-Side", לצורך הקרנה של סרטוני תלת ממד בשיטה זו. לשם הצלחת ההקרנה בשיטה זו, היה עליהם להתאים לערכת הגיימינג הסטריאוסקופית "Nvidia 3D Vision", תוצרת חברת "Nvidia"^[110].

סרטוני וידאו של 360°

בינואר 2015 הכריזה גוגל, כי ממשק הקרנת הסרטונים של יוטיוב יתמוך באופן עצמאי בסרטוני וידאו של 360°, ללא צורך בשימוש בתוספים חיצוניים כלשהם. ב-13 במרץ 2015, אפשרה יוטיוב לצפות בסרטוני וידאו של 360°, באמצעות "גוגל קארדבורד", שהיא מסכת מציאות מדומה. למעשה, ניתן לצפות בסרטוני וידאו של 360° גם באמצעות הרכבת כל סוג שהוא של אוזניות של מציאות מדומה^[111]. כמו כן, תומך ממשק יוטיוב בשידורים ישירים, המשודרים באמצעות טכנולוגיית סרטוני וידאו של 360°, ברזולוציה של עד 4K^[106].

תכונות האתר עבור משתמשיו

קהילה

ב-13 בספטמבר 2016, השיקה יוטיוב גרסת בטא של "Community", שהוא מאפיין (פִיצֶ'ר) המבוסס על מתן שירותי מדיה חברתית. פִיצֶ'ר זה מאפשר למשתמשים בו לפרסם תכנים שונים, בערוצים השייכים להם, כגון: הודעות טקסט, תמונות (כולל תמונות בפורמט GIF), שידורי וידאו חיים ועוד. הדבר נעשה באמצעות שימוש בלשונית (טאב) נפרדת, ה"מוקדשת" לפִיצֶ'ר ה- "Community"^[112]. קודם לפרסום רשמי של גרסה זו, נערכה התייעצות עם מפתחיהּ, בדבר האמצעים וכלי האינטרנט אשר ייכללו ב- "Community", אשר לדעתם- עשויים להיות שימושיים עבור המשתמשים בו. מפתחים אלו כללו את היוּטְיוּבֶּרִים הבאים: Vlogbrothers, AsapScience, Lilly Singh, The Game Theorists, Karmin, The Key of Awesome, The Kloons, Peter Hollens, Rosianna Halse Rojas, Sam Tsui, Threadbanger ו- Vsauce3^[113].

גישה לתכנים

יוטיוב מעניקה למשתמשיה אפשרות וזכות לצפות בסרטוני הווידאו שהעלו, או הנמצאים כבר ביוטיוב, ולשתפם בדפי אינטרנט שאינם שייכים ליוטיוב. כל סרטון המועלה או הנמצא כבר ביוטיוב, כולל מידע טכני אודותיו, ובין היתר- כלולה גם כתובתו ברשת האינטרנט. תכונה זו מאפשרת "לשבץ" סרטוני יוטיוב- באתרים אחרים, שאינם יוטיוב, ולצפות בהם^[114]. שימוש נפוץ בתכונה זו נעשה באתרי רשתות חברתיות ובבלוגים, בהם משובצים ומשותפים, לעיתים קרובות, סרטוני יוטיוב רבים. רבים מסרטונים אלו זוכים לדיון אודותם, כמו גם תגובות- מצד משתמשים אחרים, אשר נחשפו לסרטון מסוים קודם לכתיבת תגובתם. ב-27 באוגוסט 2013, הכריזה יוטיוב על הסרת הזכות להגיב לסרטונים, בתואנה כי "לא נעשה שימוש מספק (לדעתה של יוטיוב)- בתכונת הזכות להגיב לסרטונים"^[115]. כמו כן, ניתנה הזכות לבעלי הסרטונים, מטעם יוטיוב- לא לאפשר, אם החליטו על כך (מסיבות שונות)- את "שיבוצם" של הסרטונים באתרים שאינם יוטיוב, כמו גם למנוע מגולשים הנחשפים לסרטונים הללו- אם אכן כן שובצו- את הזכות לדרגם, להגיב אודות תוכניהם ולהעיר הערות הנוגעות להם^[116].

יוטיוב נוקטת במדיניות, לפיה היא אינה מספקת למשתמשים באתר, בדרך כלל, קישור (לינק) לאתר אינטרנטי כלשהו שאינו יוטיוב, המאפשר להם להוריד את הסרטונים למחשביהם האישיים, או לכל כלי תקשורת אחר, כגון: טלפונים סלולריים, טאבלטים ועוד. במילים אחרות, יוטיוב אינה מפנה את הגולשים לאתרי אינטרנט של צד שלישי, המאפשרים המרה והורדת סרטוני יוטיוב למכשיריהם האישיים- בין אם מדובר בקובץ מולטימדיה או וידאו כלשהו (למשל, הורדת והמרת סרטון מסוים בפורמט MP4), ובין אם מדובר בקובץ שמע (אוֹדיוֹ), העושה שימוש רק בפס הקול של הסרטון, ולא בתוכנו הויזואלי (למשל, המרת והורדת סרטון מסוים בפורמט MP3). מדיניות זו של יוטיוב מאלצת את המשתמשים באתר- לצפות בסרטונים אך ורק באמצעות כניסה אליו, תוך שימוש בלעדי בממשקו^[117].

נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, במהלך נאומו הראשון לאומה האמריקאית כנשיא

למרות מדיניותהּ של יוטיוב לא לאפשר הורדת סרטונים מהאתר הרשמי שלה, מספר מצומצם של סרטוני וידאו, כדוגמת נאומי נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה- לאומה האמריקאית (אנ')- ניתנים להורדה בפורמט של קובצי MP4^[118]. נוסף לכך, קיימים ברשת האינטרנט אינספור אתרים של צד שלישי, אפליקציות ותוספים עבור דפדפני אינטרנט, אשר תכליתם היא מתן אפשרות הורדה של סרטוני יוטיוב^[119]. בפברואר 2009 הכריזה יוטיוב על שירות נסיוני, המאפשר לחלק משותפיה העסקיים להציע לגולשים המעוניינים בכך- שירות הורדת סרטונים ללא עלות, או באמצעות תשלום אשר יתבצע באמצעות Google Checkout^[120]. ביוני 2012, שלחה גוגל מכתבי הפסקת פעילות לצמיתות כנגד מספר אתרי אינטרנט, המציעים שירותי הורדת סרטוני יוטיוב באופן מקוון, כמו גם את המרתם. במכתבים אלו איימה גוגל בהגשת תביעה משפטית- כנגד אתרים אלו^[121]. כתוצאה מכך, הסיר אתר "Zamzar" את אפשרות הורדת סרטוני יוטיוב, המתבצעת באמצעותו^[122].

ככלל, משתמשים אשר יצרו סרטונים כלשהם- הם בעלי זכויות היוצרים של סרטונים אלו. למרות זאת, יש באפשרותם של משתמשים אלו לפרסם את יצירותיהם לשימוש הקהל הרחב, כלומר: להעניק למשתמשים אחרים זכויות שימוש מסוימות בסרטונים אלו, תחת כל רישיון זכויות יוצרים ציבורי (אנ') בו יחפצו יוצרי הסרטונים. מאז יולי 2012 ועד ימינו אלה, ניתן ליוצרי הסרטונים להגדיר את רישיון זכויות היוצרים הציבורי "Creative Commons"- כרישיון ברירת המחדל עבור הסרטונים אותם יצרו, באם הם חפצים לפרסמם, לשם שימוש הקהל הרחב. באמצעות רישיון זה, מביע יוצר הסרטון את הסכמתו, בדבר שימוש חוזר ו/או עיבוד מחדש של תוכן הסרטון אותו יצר- על ידי משתמשים אחרים^[123].

פלטפורמות

מרבית הסמארטפונים מותאמים לצפייה בסרטוני יוטיוב, בין אם באמצעות אפליקציה- ובין אם באמצעות תצוגה של האתר, המותאמת במיוחד עבור מכשירים אלו. אפליקציית יוטיוב, המותאמת עבור מכשירים ניידים- הושקה ביוני 2007. פרוטוקול הזרמת המדיה (הקרנת הסרטונים) עבור מכשירים אלו הוא "RTSP"^[124]. לא כל סרטוני יוטיוב מותאמים לצפייה באמצעות מכשירים ניידים (בין אם באמצעות האפליקציה של יוטיוב עבור מכשירים ניידים, ובין אם כניסה לאתר באמצעות דפדפן המותקן במכשיר הנייד)^[125]. מאז יוני 2007, היו סרטוני יוטיוב ניתנים לצפייה במגוון רחב של מוצרים אלקטרוניים תוצרת חברת Apple (אָפֶּל). עובדה זו אילצה את הסרטונים באתר לעבור קידוד, בסטנדרט המקובל בקרב מכשירי אָפֶּל- H.264. תהליך קידוד הסרטונים באתר, לשם התאמתם למוצרי אָפֶּל- ארכה מספר חודשים. כיום, ניתן לצפות בסרטונים במגוון רחב של מכשירים מתוצרת חברה זו, בכללם: Apple TV, iPod Touch ו- iPhone^[126]. ביולי 2010 הושקה מחדש גרסת יוטיוב המותאמת עבור מכשירים ניידים, בהתבססהּ על הסטנדרט של שפת HTML5. באופן זה, נמנעה יוטיוב מהצורך בשימוש בתוכנת "Adobe Flash Player" לשם הקרנת הסרטונים, כמו גם מביצוע אופטימיזציה והתאמה עבור מכשירים בעלי מסך מגע בעלי לחצנים וירטואליים, המצויים על מסך המכשיר^[127]. גרסת יוטיוב עבור מכשירים ניידים מותאמת לשימוש כאפליקציה גם במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד^[128]^[129]. בספטמבר 2012 השיקה יוטיוב לראשונה אפליקציה, המיועדת עבור מכשירי iPhone (אייפונים). הסיבה להשקת אפליקציה זו הייתה טמונה בהחלטת יוטיוב, קודם להשקת האפליקציה, אשר בחרה לנקוט בהסרת האפליקציה ממכשירי iPhone 5, כמו גם ממכשירים הנתמכים על ידי מערכת ההפעלה iOS 6^[130]. על פי סקר של חברת המידע "GlobalWebIndex", נמצאה אפליקציית יוטיוב בכ- 35% מסך מכשירי הסמארטפון של כלל המשתמשים במכשיר זה, בין החודשים אפריל-יוני 2013. אחוז זה קבע, כי אפליקציית יוטיוב הייתה השלישית בשכיחותהּ, בקרב משתמשים בעלי מכשירי סמארטפון^[131].

עדכון של שירות "TiVo", אשר הושק ביולי 2008, אפשר לממשק יוטיוב לחפש סרטון מסוים ולנגנו- לאחר שזה נמצא^[132]. בינואר 2009, השיקה יוטיוב את "YouTube for TV", שהיא גרסה של אתר האינטרנט, המותאמת עבור מכשירי STB (אנ'), כמו גם עבור התקני מדיה אחרים המיועדים עבור טלוויזיות, העושות שימוש בדפדפני אינטרנט. בתחילה, ניתן היה לצפות בתכני האתר באמצעות קונסולות משחקי הווידאו "PlayStation 3" ו- "Wii". ביוני 2009 הוצג "YouTube XL", אשר כלל ממשק מפושט, אשר תוכנן ויועד לצפייה של תוכני האתר באמצעות מסכי טלוויזיה סטנדרטיים. כמו כן, ניתן לצפות בתכני האתר באמצעות אפליקציה, המיועדת עבור שירות המדיה הדיגיטלי והגיימינג המקוון "Xbox Live". ב-15 בנובמבר 2012, השיקה גוגל אפליקציה רשמית המותאמת עבור מכשירי Wii, אשר אפשרה למשתמשים במכשירים אלו- לצפות בסרטוני יוטיוב מתוך החנות הווירטואלית המקוונת "Wii Shop Channel". כמו כן, קיימות אפליקציות יוטיוב עבור קונסולות המשחקים "Wii U" ו- "Nintendo 3DS". נוסף לכך, ניתן לצפות בסרטונים בקונסולת ה- Wii U, באמצעות גלישה בדפדפן האינטרנט המותקן בה, תוך כדי שימוש ב- HTML5. ב-17 בדצמבר 2013, איפשרה גוגל לצפות בסרטוני יוטיוב באמצעות נגני "Roku", תוצרת חברת "Roku", ובאוקטובר 2014- באמצעות "פלייסטיישן 4", תוצרת חברת "סוני" ("Sony PlayStation 4")^[133].

מדינות בהן ניתן לגלוש באתר יוטיוב

ב-19 ביוני 2007, נכח מנכ"ל גוגל דאז, אריק שמידט, בפריז- לשם השקת אתר יוטיוב במדינות רבות בעולם. ממשק האתר זמין בגרסאות מקומיות רבות, התואמות את שפת (או שפות) הדוברים במדינה כלשה. ממשק אתר יוטיוב כולל 89 מדינות, בהן ניתן לגלוש באתר (הכוללות גרסאות יוטיוב של שפה אחת או יותר הדְבוּרוֹת בה), כמו גם טריטוריה אחת, שאינה מוכרת כמדינה עצמאית (הונג קונג). כמו כן, קיימת גרסה כלל עולמית בשפה האנגלית- עבור גולשים הבוחרים להשתמש בה.

**מדינות בהן ניתן לגלוש באתר יוטיוב**
מדינה	שפה (שפות)	תאריך השקה

שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארצות הברית ארצות הברית (והשקה כלל עולמית)	אנגלית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ברזיל ברזיל	פורטוגזית (אנ')	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צרפת צרפת	צרפתית ובסקית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אירלנד אירלנד	אנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איטליה איטליה	איטלקית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יפן יפן	יפנית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הולנד הולנד	הולנדית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פולין פולין	פולנית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספרד ספרד	ספרדית, גליסית, קטלאנית ובסקית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בריטניה בריטניה	אנגלית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מקסיקו מקסיקו	ספרדית (אנ')	תבנית:תאריך^[135]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הונג קונג הונג קונג	סינית (אנ') ואנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[136]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טיוואן טיוואן	סינית (אנ')	תבנית:תאריך^[137]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוסטרליה אוסטרליה	אנגלית	תבנית:תאריך^[138]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ניו זילנד ניו זילנד	אנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[138]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קנדה קנדה	צרפתית (אנ') ואנגלית	תבנית:תאריך^[139]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גרמניה גרמניה	גרמנית	תבנית:תאריך^[140]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוסיה רוסיה	רוסית	תבנית:תאריך^[141]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	קוריאנית	תבנית:תאריך^[142]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הודו הודו	הינדית, בנגלית, אנגלית (אנ'), גוג'ראטית, קאנדה, מלאיאלאם, מראטהית, טמילית, טלוגו ואורדו	תבנית:תאריך^[143]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ישראל ישראל	עברית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צ'כיה צ'כיה	צ'כית	תבנית:תאריך^[144]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שוודיה שוודיה	שוודית	תבנית:תאריך^[145]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דרום אפריקה דרום אפריקה	אפריקאנס, זולו ואנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארגנטינה ארגנטינה	ספרדית (אנ')	תבנית:תאריך^[146]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלג'יריה אלג'יריה	צרפתית וערבית (אנ')	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מצרים מצרים	ערבית	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ירדן ירדן	ערבית	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרוקו מרוקו	צרפתית וערבית	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ערב הסעודית ערב הסעודית	ערבית	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוניסיה תוניסיה	צרפתית וערבית	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תימן תימן	ערבית	תבנית:תאריך^[147]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קניה קניה	סווהילי ואנגלית	תבנית:תאריך^[148]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הפיליפינים הפיליפינים	פיליפינית ואנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[149]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סינגפור סינגפור	אנגלית (אנ'), מלאית, סינית (אנ') וטמילית	תבנית:תאריך^[150]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בלגיה בלגיה	צרפתית (אנ'), הולנדית וגרמנית	תבנית:תאריך^[134]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קולומביה קולומביה	ספרדית (אנ')	תבנית:תאריך^[151]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוגנדה אוגנדה	אנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[152]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ניגריה ניגריה	אנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[153]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צ'ילה צ'ילה	ספרדית	תבנית:תאריך^[154]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הונגריה הונגריה	הונגרית	תבנית:תאריך^[155]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מלזיה מלזיה	מלזית (אנ') ואנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[156]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרו פרו	ספרדית	תבנית:תאריך^[157]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איחוד האמירויות הערביות	ערבית ואנגלית	תבנית:תאריך^[158]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יוון יוון	יוונית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אינדונזיה אינדונזיה	אינדונזית ואנגלית	תבנית:תאריך^[159]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גאנה גאנה	אנגלית	תבנית:תאריך^[160]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סנגל סנגל	צרפתית ואנגלית	תבנית:תאריך^[161]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טורקיה טורקיה	טורקית	תבנית:תאריך^[162]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוקראינה אוקראינה	אוקראינית	תבנית:תאריך^[163]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנמרק דנמרק	דנית	תבנית:תאריך^[164]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פינלנד פינלנד	פינית ושוודית	תבנית:תאריך^[165]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נורווגיה נורווגיה	נורווגית	תבנית:תאריך^[166]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שווייץ שווייץ	גרמנית, צרפתית ואיטלקית	תבנית:תאריך^[167]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוסטריה אוסטריה	גרמנית	תבנית:תאריך^[168]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רומניה רומניה	רומנית	תבנית:תאריך^[169]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פורטוגל פורטוגל	פורטוגזית	תבנית:תאריך^[170]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סלובקיה סלובקיה	סלובקית	תבנית:תאריך^[171]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בחריין בחריין	ערבית	תבנית:תאריך^[172]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כווית כווית	ערבית	תבנית:תאריך^[172]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עומן עומן	ערבית	תבנית:תאריך^[172]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קטר (מדינה) קטר	ערבית	תבנית:תאריך^[172]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	בוסנית, קרואטית וסרבית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בולגריה בולגריה	בולגרית	תבנית:תאריך^[173]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קרואטיה קרואטיה	קרואטית	תבנית:תאריך^[174]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אסטוניה אסטוניה	אסטונית	תבנית:תאריך^[175]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לטביה לטביה	לטבית	תבנית:תאריך^[176]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ליטא ליטא	ליטאית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מקדוניה מקדוניה	מקדונית, סרבית וטורקית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מונטנגרו מונטנגרו	סרבית וקרואטית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סרביה סרביה	סרבית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סלובניה סלובניה	סלובנית	תבנית:תאריך^[177]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תאילנד תאילנד	תאית	תבנית:תאריך^[178]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לבנון לבנון	ערבית	תבנית:תאריך^[172]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פוארטו ריקו פוארטו ריקו	ספרדית (אנ') ואנגלית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איסלנד איסלנד	איסלנדית	?, 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לוקסמבורג לוקסמבורג	צרפתית וגרמנית	?, 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית וייטנאם וייטנאם	וייטנאמית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לוב לוב	ערבית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טנזניה טנזניה	סווהילי ואנגלית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית זימבבואה זימבבואה	אנגלית	תבנית:תאריך
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אזרבייג'ן אזרבייג'ן	אזרית	תבנית:תאריך^[179]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בלארוס בלארוס	רוסית	תבנית:תאריך^[179]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גאורגיה גאורגיה	גאורגית	תבנית:תאריך^[179]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קזחסטן קזחסטן	קזחית	תבנית:תאריך^[179]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נפאל נפאל	נפאלית	תבנית:תאריך^[180]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פקיסטן פקיסטן	אורדו ואנגלית (אנ')	תבנית:תאריך^[181]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סרי לנקה סרי לנקה	סינהלית (אנ') וטמילית	תבנית:תאריך^[180]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עיראק עיראק	ערבית	?, 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ג'מייקה ג'מייקה	אנגלית (אנ')	?, 2016

שפת הממשק של האתר, אשר מוצגת בפני משתמש מסוים, הגולש בגרסתו המקומית במדינה מסוימת- תיקבע בהתאם לכתובת ה- IP של המכשיר- באמצעותו גולש המשתמש באתר זה. בסרטונים מסוימים, במדינות מסוימות, עשויה להופיע בפני המשתמש ההודעה הבאה:

.This video is not available in your country

— בגרסת יוטיוב העברית, עשויה להופיע ההודעה הבאה, או שינויים קלים שלה: "סרטון וידאו זה אינו זמין בארצך".

הודעה זו מלווה בחסימה של הסרטון מצד יוצרו, כך שלמעשה לא ניתן לצפות בו ממדינה זו. הסיבות לחסימת הסרטונים מגוונות, ועשויות לנבוע, בין היתר- מטעמי הפרת זכויות יוצרים, או בעקבות תוכנם, העשוי להיות קשה לצפייה, פרובוקטיבי או אף אינו ראוי לצפייה, בעיקר עבור ילדים. ממשק אתר יוטיוב זמין ב-76 שפות שונות. קיימים ממשקי יוטיוב בשפות מסיימות, אשר אינם מוגדרים כ"מקומיים", אף לא במדינות בהן שפות אלו נחשבות רשמיות. ייתכן כי הממשקים במדינות בהן דוברים שפות מקומיות אלו- אינם כתובים בשפה המקומית, אלא בשפה רשמית ומוכרת יותר, דוגמת השפה האנגלית; כמו כן, במדינות מסוימות אין גישה (או שהיא חסומה) לאתר יוטיוב כלל, אך למרות זאת קיים ממשק יוטיוב בשפה המקומית- אשר ניתן לגלוש בו ממדינות אחרות, בהן הגישה ליוטיוב בשפה מקומית זו מותרת. על שפות אלו נמנות: אמהרית, אלבנית, ארמנית, בנגלית, בורמזית, חְמֶרִית, קירגיזית, לאית, מונגולית, פרסית ואוזבקית. בין השנים 2008–2010 נחסמה הגישה לאתר יוטיוב בטורקיה, בעטייה של מחלוקת אודות פרסום סרטונים באתר, אשר נחשבו פוגעניים כלפי מייסדהּ של טורקיה ונשיאהּ הראשון, מוסטפא כמאל אטאטורק, כמו גם בעטיים של סרטונים שנחשבו פוגעניים, עבור גולשים שדתם היא דת האסלאם. באוקטובר 2012 הושקה גרסה מקומית של אתר יוטיוב בטורקיה, אשר כתובתו היא: www.youtube.com.tr. גרסה מקומית זו כתובה בשפה הטורקית. הסרטונים הניתנים לצפייה בגרסה זו, כמו גם תוכני סרטונים חדשים המועלים לאתר- נמצאים תחת השגחה ופיקוח מתמידים- בהתאם לתקנות ולחוקים, המעוגנים במסגרת מערכת המשפט הטורקית (אנ'). במרץ 2009 התחוללה מחלוקת בין יוטיוב ובין סוכנות איסוף התמלוגים וזכויות היוצרים (אנ') הבריטית PRS for Music, אשר הובילה לחסימת סרטוני וידאו המכילים תכנים מוזיקליים באיכות "פרימיום"- עבור משתמשי יוטיוב בבריטניה. נוסף על כך, הסירו חברות תקליטים בעלות מוניטין בבריטניה סרטוני וידאו שהעלו לאתר, לאחר כישלון להגיע להסכם בינן ובין אתר יוטיוב. הפולמוס בין חברות התקליטים ויוטיוב נסוב סביב ההרשאות המשפטיות שתקבלנה חברות אלו מהאתר, כמו גם מהתמלוגים שתקבלנה, בעקבות העלאה של סרטונים לאתר וצפייה של משתמשים בסרטונים אלו. סוגיה זו באה על תיקונה בספטמבר 2009. באפריל 2009 התחוללה מחלוקת דומה בגרמניה, אשר הובילה להסרת סרטוני וידאו, המכילים תכנים מוזיקליים באיכות "פרימיום".

ערוצי יוטיוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הסרטונים שכל משתמש יוטיוב מעלה לאתר מקובצים יחד תחת ערוץ יוטיוב אישי. לערוץ היוטיוב ניתן לתת שם ותמונה משלו, ולהשפיע (עד מידה מסוימת) על העיצוב והצבעים שבהם הוא יוצג לגולשים. לדוגמה: ניתן למקם טריילר בדף הבית של ערוץ מסוים. ערוצי יוטיוב פופולריים רבים מהווים מעין סדרות רשת ותוכן מתמשכות, העוסקות בנושאים שונים: מדע, קומדיה, פילוסופיה, ביקורת, משחקי מחשב (גיימינג) וכו'. לכל ערוץ ניתן להירשם, על מנת לקבל התראות אודות סרטונים חדשים המועלים אליו. משתמש רשום לערוץ מסוים מכונה "Sub", המהווה קיצור של המילה האנגלית "Subscriber" ("מנוי", בתרגום לעברית). לאחרונה נוספה האפשרות לפעמון, כך שאם אתה נרשם לערוץ תקבל התראות מדי פעם. אך אם תפעיל את הפעמון תקבל התראות כל פעם שיוצא סרטון חדש בערוץ אליו נרשמת.

מרבית הסרטונים ביוטיוב בעלי מבנה קבוע, המחולק לשלושה חלקים:

פתיח (Intro) – אמצעי קולי או חזותי, המציג את שם הערוץ.
תוכן הסרטון.
זנב (Outro) – לרוב, סיום קבוע לכל הסרטונים. בחלק מהמקרים הקטע מכיל קישור לסרטונים קודמים בערוץ או סרטונים קשורים (כאשר מדובר בסדרה), ובחלק מהמקרים הקטע מכיל בקשה מצד היוצר להירשם לערוץ ומילות פרידה.

יוטיוב רֶד

ערך מורחב – יוטיוב רד

"יוטיוב רֶד" ("יוטיוב האדום") הוא שירות פרימיום מטעם אתר יוטיוב, שהחל לפעול ב-2015. משתמשים החפצים לעשות שימוש בשירות זה, נדרשים להירשם אליו בשלמם כעשרה דולרים בחודש, בתמורה לקבלת מנוי. השירות מעניק גלישה נטולת פרסומות באתר, גישה לשירות "All Access" של "Google Play Music" וגישה לתכנים אקסקלוסיביים במכשירים ניידים. תכנים אלו כוללים את תכונת "השמעת מוזיקה המתנגנת ברקע", כמו גם את תכונת "השמעת מוזיקה במצב לא מקוון ("Offline")" בתחילת דרכו, כונה שירות יוטיוב רֶד בשם אחר, "Music Key". שירות זה הושק ב-12 בנובמבר 2014, כשייעודו היה מתן שירות של הזרמת מדיה מוזיקלית בתשלום. השירות היה עתיד להשתלב ולהתמזג עם השירות שהיה קיים זה מכבר- שירות "All Access" של "Google Play Music", ולבסוף- להחליפו. ב-28 באוקטובר 2015, הושק השירות מחדש, בשמו הנוכחי: "יוטיוב רֶד". שירות זה הציע צפייה נטולת פרסומות בכל סרטוני הווידאו של אתר יוטיוב, כמו גם מתן גישה לסרטוני וידאו הכוללים תכנים מקוריים אקסקלוסיביים. נכון לנובמבר 2016, מנויים לשירות זה 1.5 מיליון משתמשים, כאשר מיליון משתמשים נוספים משתמשים בגרסת ניסיון חינמית של השירות. נכון ליוני 2017, סך כל הצפיות בעונתה הראשונה של "YouTube Red Originals" עמד על כ-250 מיליון. קודם השקתו של שירות "Music Key" במאי 2014, טען ארגון הסחר המוזיקלי העצמאי, אשר מאגדת תחת כנפיה מעל 4000 חברות מוזיקה עצמאיות ועמותות מוזיקה לאומיות "Worldwide Independent Network" (בעברית: "רשת חופשית כלל עולמית"), שיוטיוב חתמה לכאורה על חוזים שאינם ניתנים לביטול ("חוזים שאינם סחירים"), בנצלהּ את העובדה, שערכן של חברות המוזיקה העצמאיות, ברגע החתימה על חוזים אלו, הן מבחינת מוניטין והן מבחינה כלכלית- היה ירוד ביחס לשירותי הזרמת מדיה אחרים. כמו כן, טען ארגון "Worldwide Independent Network", שיוטיוב נהגה לכאורה לחסום כל תוכן מוזיקלי כלשהו, שהופץ על ידי חברות- עמן לא הצליחה יוטיוב לחתום על חוזה. תכנים מוזיקליים אלו, כך טען הארגון, היו עתידים להיכלל במסגרת מתן השירותים המוזיקליים בתשלום של יוטיוב. בהצהרה שסיפק אחד ממנהליה העסקיים הראשיים של יוטיוב, רוברט קינקל (אנ'), ביוני 2014, לעיתון "Financial Times", אישר קינקל שיוטיוב אכן חסמה תכנים של גופים, עמם המשא ומתן בנוגע לחתימת חוזה לא צלח, וציין כי תכנים אלו אכן נועדו להיכלל במסגרת שירות המוענק תמורת תשלום. קינקל נימק מדיניות זו של יוטיוב, באומרו כי "יש להבטיח, שכל התכנים הקיימים בפלטפורמת יוטיוב- יתאימו לתנאיה החדשים שקבעה החברה, בכל הנוגע לחתימת חוזים". בציינו כי יוטיוב הצליחה לחתום על חוזה עם 90% מחברות המוזיקה, עמן ניהלה משא ומתן, המשיך קינקל בדבריו, באומרו: "בעוד שהיינו מייחלים לחתום חוזים עם 100% מהחברות, אנו מבינים שזהו איננו יעד בר השגה; עם זאת, אנו עדיין מחויבים, הן עבור משתמשי יוטיוב והן עבור תעשיית המוזיקה; על כן, מתוקף אחריותנו להשיק את שירות חוויית המוזיקה היוקרתי יותר (בתשלום)". זמן מה לאחר דברים אלו, דיווח עיתון "Financial Times", שיוטיוב הגיעה להבנות ולעסקה כוללת עם קבוצת הסחר "Merlin Network", המייצגת למעלה מ-20,000 גופי מוזיקה עצמאיים, והכללתה במסגרת השירות היוקרתי. למרות פרסום מידע זה אודות העסקה, נמנעה יוטיוב מאימות ואישור דיווחים אלו.

ב-28 בספטמבר 2016, מינתה יוטיוב את ליאור כהן (אנ'), אחד ממייסדי "300 Entertainment", ובעברו מנכ"ל קבוצת "Warner Music Group" ונשיא "Def Jam"- למשרת "מנהל המוזיקה העולמי של החברה. בתחילת שנת 2018, החל כהן לרמוז אודות אפשרות השקה של שירות חדש של יוטיוב, שאף הוא עיקרו- הזרמת תכנים מוזיקליים אקסקלוסיביים, בתמורה לרכישת מנוי. השירות החדש יהווה פלטפורמה, אשר תתחרה בספקי שירותים מוזיקליים גדולים אחרים, דוגמת "Spotify" ו- "Apple Music". השקת השירות החדש צפויה להתבצע במרץ 2018.

לצורך פרסום השירות החדש, צולמו מספר סדרות, תוך שיתוף פעולה עם יוּטְיוּבֶּרִים מפורסמים. התכנים שצולמו הפכו נגישים רק למשתמשי יוטיוב רֶד. השקת השירות עוררה סערה ותרעומת גדולות בקרב יוצרים קטנים יחסית, משום שהם לא ידעו האם כתוצאה מהשירות החדש הם ירוויחו פחות.^[^{דרוש מקור]}

הלוגו של ארגון הסחר המוזיקלי העצמאי: "Worldwide Independent Network"
רוברט קינקל, מנהל עסקי ראשי ביוטיוב
ליאור כהן, מנהל המוזיקה העולמי של יוטיוב

ליאור כהן, מנהל המוזיקה העולמי של יוטיוב

YouTube TV

במסיבת עיתונאים שנערכה ב-28 בפברואר 2017, במטה של "YouTube Space" בלוס אנג'לס, הכריזה יוטיוב על השקת שירות חדש: "YouTube TV" ("יוטיוב טלוויזיה"). השירות החדש, שירות מנויים בסגנון "Over the Top", מבוסס שירות "MVPD", יהיה זמין עבור לקוחות בארצות הברית, תמורת תשלום דמי מנוי בסך 35 דולרים לחודש. השירות הושק לראשונה ב-5 באפריל 2017, בחמש ערים שונות בארצות הברית, בהן נמצאים חמשת השווקים הגדולים ביותר: ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, פילדלפיה וסן פרנסיסקו. שירות זה מציע צפייה בשידורים ישירים של תוכניות טלוויזיה שונות- המשודרים על ידי חמש רשתות השידור הגדולות ביותר בארצות הברית: ABC, CBS, The CW, Fox ו- NBC. נוסף על כך, מציע השירות גישה לכארבעים ערוצי כבלים שונים, הנמצאים בבעלות תאגיד של חברות האם של הרשתות לעיל. תאגיד זה כולל את חברות האם הבאות: חברת "וולט דיסני", "CBS Corporation", "פוקס המאה ה-21" וחברת "אן-בי-סי יוניברסל" (אנ'), הכוללת, בין היתר, את ערוץ "בראבו", ערוץ "USA", רשת הטלוויזיה (אנ') "סייפיי" (אנ'), ערוץ "דיסני", ערוץ "!E", רשת הספורט "פוקס ספורט 1" (אנ'), ערוץ "Freeform", ערוץ "FX" ורשת הספורט "ESPN". מנויים לשירות "YouTube TV" יכולים לקבל גם את חבילת ערוצי הטלוויזיה "שואוטיים" וערוץ "Fox Soccer Plus"- כערוצים אפשריים נוספים, המסופקים למנויים באם הם חפצים בכך, מעבר לרשימת הערוצים המוצעים במסגרת השירות הבסיסי. אפשרות נוספת המוצעת למנויים החפצים בהרחבת חבילת הבסיס, היא קבלת גישה גם לתכנים המשודרים במסגרת שירות "יוטיוב רֶד", שאף הוא אינו כלול במסגרת השירות הבסיסי של "YouTube TV". קבלת גישה לחבילות ערוצים משודרגות אלו מלוות בתוספת תשלום מצד מנויי השירות הבסיסי.

יוטיוב הייתה נותנת החסות (הספונסרית) של סדרת משחקי הבייסבול "וורלד סירייס", אשר נערכה בשנת 2017 ("2017 World Series"). במהלך סדרת משחקים זו, הוקרנו סרטוני פרסומת טלוויזיוניים של החברה. הדבר התבצע באמצעות הצבתם של מסכים דיגיטליים מאחורי האזור במגרש, המכונה "בסיס הבית". לוגו הסימן המסחרי של יוטיוב, לחצן "נגן" ("Play") אדום, התנוסס במרכז מסכים דיגיטליים אלו, בחקוֹתוֹ באופן זה את ממשק החברה.

יום "אחד באפריל"

יוטיוב מקפידה מדי שנה בשנה, לציין את יום "אחד באפריל" באתר שלה- באמצעות מהתלות שונות.
ב-2008 בתאריך זה, הופנו כל קישורי סרטוני הווידאו, אשר הופיעו בדף הבית של האתר- לקליפ: "Never Gonna Give You Up" (בעברית: "אינני מתכוון לוותר עלייך לעולם"), סינגל אשר בוצע על ידי הזמר ריק אסטלי בשנת 1987. מתיחה ותופעת אינטרנט זו נודעת בכינויהּ הלועזי: "Rickrolling".
שנה לאחר מכן (2009), באותו התאריך, קרס כל דף הבית של האתר- כאשר משתמש לחץ על קישור לסרטון כלשהו שהופיע בעמוד זה. בתגובה לכך, טענה יוטיוב כי היא שוקדת על "שדרוג האתר" ו"הפעלתו במתכונת חדשה", עובדה שגרמה לאתר להיות "לא יציב" מבחינה תכנותית- ולפיכך קרס.
ב-2010, השיקה יוטיוב באופן זמני רזולוציה גרפית חדשה, המכונה "TEXTp". "רזולוציה" פיקטיבית זו הופיעה באותו התפריט (אנ') של הרזולוציות האמיתיות, כגון: 360p או 480p. אם החליט המשתמש לבחור ברזולוציית "TEXTp", הוצג הסרטון המבוקש באופן של אמנות ASCII, כלומר: רזולוציה זו המירה את התמונה הגרפית- לאותיות אנגליות גדולות ("Uppercase Letters"), אקראיות. יוטיוב פנתה בבקשה למשתמשי האתר- לבחור ברזולוציה "פרימיטיבית" זו, בטענה כי בחירה זו חוסכת עבור החברה דולר אחד בכל שנייה של צפייה בסרטון כלשהו. באופן זה, כך טענה יוטיוב, תחסוך החברה מיליארדי דולרים.
שנה לאחר מכן (2011), באותו התאריך, חגג האתר את "יום השנה (אנ') ה-100" שלו, בהציגו בדף הבית שלו מגוון רחב של סרטונים אילמים (סרטונים נטולי קול), בגוון סֶפּיָה- תכונות האופייניות לסרטים שהופקו בראשית המאה הקודמת. נוסף על סרטונים אלו, הוצג גם הסרטון הפארודי "החתול המנגן על אורגן" (אנ'), המציג, לכאורה, חתול המנגן על אורגן.
ב-2012, באותו התאריך, הופיע ליד הלוגו של יוטיוב צלמית של דיסק DVD. בהקישו עליו, הוביל קישור זה לסרטון וידאו, הכולל לידו את לוגו החברה עם הכיתוב "YouTube Collection" ("האוסף של יוטיוב"). מתחת ללוגו החברה, הופיע קישור של מלבן כחול, בתוכו כתוב: "Order Now" ("הַזְמֶן עכשיו"). לחיצה על קישור זה הובילה להצעה מטעם יוטיוב- לבצע הזמנה של סרטוני יוטיוב מסוימים- בז'אנרים שונים (ספורט, קומדיה, חינוך ועוד). נוסף על כך, ניתנה למשתמש האפשרות להזמין את כל הז'אנרים של סרטוני יוטיוב, המופיעים ברשימה זו- שמספרם הכולל עומד על מאות אלפים. לאחר מכן, ניתנה האפשרות עבור המשתמש לבחור באופן המשלוח (אנ') המועדף עליו (הובלה באמצעות משאיות, אוניות משא ועוד), המתנה המועדפת עליו, אשר תצורף למשלוח, ואמצעי האחסון של הסרטונים (קלטת וידאו, דיסק DVD ועוד). בתום "רכישה" זו, עמד סכום ההזמנה, לכאורה, על מיליוני דולרים שעל המשתמש לשלם ליוטיוב. כמו כן, תאריך קבלת המשלוח, בעקבות הודעה מטעם האתר על "מספר הזמנות חסר תקדים"- יהיה בשנת 2045.
ב-2013, באותו התאריך, חַבְרָה יוטיוב לארגון ולעיתון הסאטירי "The Onion" ("הבצל"), בטענהּ כי האתר עבר ל"פורמט של תחרות", שהגיעה לבסוף לסופהּ. יוטיוב הודיעה, כי תכריז על זהות המנצח ב-2023 - מועד חזרת האתר ל"פורמט של פעילות תקינה".
ב-2014, באותו התאריך, לקחה יוטיוב אחריות על יצירת כלל הטרנדים (אנ') של סרטוני הווידאו הויראליים, וחשפה תצוגות מקדימות של תופעות אינטרנט קְרֶבוֹת, כדוגמת: "תקתוק שעון", "נשיקה לאבא" ו"ריקוד המים".
שנה לאחר מכן (2015), באותו התאריך, הוסיפה יוטיוב את הלחצן המוזיקלי ♫ לתפריט האפשרויות, הממוקם בתחתיתו של כל סרטון. לחיצה על לחצן זה הובילה להשמעת קטעים מלהיט מוזיקת הטראנס: "Sandstorm" של הדי ג'יי הפיני "דַארוּד" (אנ').
ב-2016, באותו התאריך, הציגה יוטיוב אפשרות לצפות בכל סרטון וידאו באמצעות פלטפורמת 360°, בהנחיית הראפר סְנוּפּ דוֹג. אפשרות זו הופעלה, באם בחר משתמש כלשהו ללחוץ על צלמית שחורה, אשר נתווספה לתפריט האפשרויות של סרטון כלשהו, והמדמה את תווי פניו ושיער ראשו של הראפר. תופעה זו זכתה לכינוי "SnoopaVision" ("תצוגת סְנוּפּ").

במקור: תמונת זברה באמנות ASCII;
בהקשר של יוטיוב: כך הייתה מוצגת הזברה, אם משתמש מסוים בחר ברזולוציית: "TEXTp" (במקום תמונה גרפית אמיתית של זברה, ברזולוציית 360p, למשל).
דוגמה לצילום בגוון סֶפּיָה, אשר צולם ב-1895 באנגליה
הדי ג'יי הפיני "דַארוּד".
צילום משנת 2015
הראפר "סְנוּפּ דוֹג".
צילום מ-2005

השפעה חברתית

ערך מורחב – השפעתה החברתית של יוטיוב

יוטיוב שימשה ועודנה משמשת אמצעי עבור משתמשים יחידניים פרטיים, כמו גם עבור חברות הפקה גדולות- כדי להעלות את כמות הצופים בסרטיהם, ולחשוף אותם לקהלים חדשים שלא נחשפו ליצירותיהם עד כה. במילים אחרות, הן המשתמשים הפרטיים והן חברות ההפקה הופכות את אתר יוטיוב לכלי שרת, באמצעותו הם מגדילים את קהל היעד שלהם. יוצרי תוכני מדיה עצמאיים (אנ') הצמיחו סביבם תנועות שורשיות, המונות קהילות של אלפי משתמשים, באמצעות השקעה מינימלית- הן במישור הכלכלי והן מבחינת היקף המאמץ, הנדרש לשם הקמתן של תנועות אלו. בניגוד להצלחה באמצעות שימוש באתר יוטיוב, שיטות שיווק אחרות כגון: "קמעונאות המונית"(אנ') או מסעות פרסום ברדיו (אנ') הוכחו כבעייתיות, נוסף על היותן יעילות פחות מהפרסום באתר יוטיוב. באותה העת, ידוענים אשר פעלו בתקופה שלפני עידן האינטרנט ("עידן המדיה הישנה" (אנ'))- עברו להציג את יצירותיהם באתר יוטיוב, כחלק מהזמנה של חלק ממנהלי יוטיוב דאז. מנהלי האתר שלחו הזמנות אלו, כיוון שהיו עדים לצבירת מספר מעריצים משמעותי של הידוענים, "ראו את הנולד" ו"חשו" את הפוטנציאל הגלום במעברם מהטלוויזיה- לאינטרנט, בסחפם קהל יעד פוטנציאלי גדול יותר בהופיעם באתר- מאשר בטלוויזיה.
תוכנית השותפים של יוטיוב, המבוססת על חלוקת הכנסות (אנ'), אפשרה למפיקי סרטי וידאו להרוויח משכורות נאות בתום כל חודש. עם זאת, חמש מאות השותפים העיקריים שלה הרוויחו בממוצע יותר מ-100,000 דולרים מדי שנה. נוסף על כך, הכנסותיהם של עשרת הערוצים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר ביוטיוב- זינקו מ-2.5 מיליוני דולרים- ל-12 מילוני דולרים. ב-2012, עורך עסקי מטעם אתר ושירות חדשות המוזיקה "Complete Music Update" (או בשמו הנודע יותר, ראשי התיבות: "CMU") אפיין את יוטיוב כ: "פלטפורמה חינמית... המשמשת לקידום מכירות עבור חברות התקליטים". ב-2013, טענה קַאתְ'רין תַ'אייֶר, מפיקה בכירה בעיתון הכלכלי "פורבס", כי "אסור שיצירותיהם של "אמנים השייכים לעידן הדיגיטלי (של ימינו)"- תהיינה אך ורק ברמה גבוהה (מבחינת רמת הפקה, איכות הצילום וההקלטה, רמת הביצוע של היצירה ועוד), אלא כאלו "שתעוררנה תגובות", הן בפלטפורמת יוטיוב בפרט, והן במדיה החברתית ככלל". עוד טענה תַ'אייֶר, שכשם שבעבר תחנות הרדיו והטלוויזיה היוו את "קרש הקפיצה" עבור אמנים בדרכם לתהילה, הרי שכיום פעילות הקשורה למדיה חברתית הפכה "חשובה ללא עוררין". סטטיסטיקות שנערכו בשנה זו הצביעו על כך, ש-90.3% מסך הצפיות בסרטונים, הן ביוטיוב והן ב- Vevo- בוצעו על ידי 2.5% בלבד- מסך כל האמנים ביוטיוב וב- Vevo; אמנים אלו "כּוּנוּ" ב"תארים" שונים, בהתאם למידת הצלחתם (הרַבָּה בכל מקרה): "מגה-סטארים", "מיינסטרים" ו"בעלי סדר גודל (ותהודה) בינוניים". בתחילת 2013 הכריז מגזין המוזיקה "בילבורד", על כך שהוא "לקח בחשבון" את תזרים המדיה של יוטיוב במצעד הפזמונים "בילבורד הוט 100", כמו גם בטבלאות ז'אנרים קשורים נוספים.
בהתייחסו לשאלתם של מספר תורמי יוטיוב לגבי מהותו וחשיבותו של אמצעי תקשורת זה- תקשורת "פנים אל מול פנים", ומסירת מידע עבור מיליארדי משתמשים באמצעות סרטוני וידאו מקוונים, התפייט אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון (אנ'), באומרו כי

יוטיוב היא תוצאה של תהליך של כוונונים עדינים, הנפרש על פני מיליוני שנות אבולוציה.

עוד טען אנדרסון, כי

מה ש(יוהאן) גוטנברג עשה (בעבר) עבור הכתיבה- הוא כיום מה שסרטוני וידאו מקוונים עשויים לעשות עבור תקשורת פנים אל מול פנים.

אנדרסון קבע, כי לא יִרְחַק היום בו יהיה ניתן לומר בהחלטיות, כי "סרטוני הווידאו המקוונים יאיצו באופן דרמטי את התפתחות המדע", וכי "יוצרי ומעלי הסרטונים עשויים ליצור את מחזור הלימוד הגדול ביותר אי פעם, בהיסטוריית המין האנושי". בתחום החינוך, למשל, נעזר מייסד "אקדמיית קהאן", סלמן קהאן (אנ'), בפלטפורמת יוטיוב- כדי להעלות את סדרות השיעורים המקוונים (אנ') שלו לאתר- ללא תשלום. קהאן טען בראיון עמו, אשר פורסם ב-27 בינואר 2014 בעיתון ה"ניו יורק טיימס", ש"קודם לפלטפורמת יוטיוב, העלאת שעורים מקוונים לרשת האינטרנט הייתה יקרה ביותר, ואילולא יוטיוב- רעיון ה"אוניברסיטה" לא היה יוצא לפועל". עורך חדשותי בכיר בעיתון "פורבס", מייקל נוייר (אנ'), הגדיר את "אקדמיית קהאן" כ"בית הספר הגדול ביותר בעולם", הכולל טכנולוגיה, המתעתדת לשנות בעתיד, באופן הדרגתי- את ה"דרך המסורתית" בה בני האדם לומדים כיום. ב-2008 הוענק ליוטיוב "פרס פיבודי". הנימוק לקבלת הפרס כלל חוות דעת אודות האתר, המתואר כ"פינת נואמים, אשר ניתן בה ביטוי לחופש דעות (מצד משתמשים רבים). כך מקודמים באמצעות האתר ערכי הדמוקרטיה- הלכה למעשה". ב-20 באפריל 2012, דיווח עיתון ה"וושינגטון פוסט", כי יוטיוב אחראית, בין אם במתכוון ובין אם לאו- לאפליה מתקנת על רקע גזעי ועל רקע מוצא לאומי-אתני. בדיווח זה נכתב, כי בניגוד מוחלט לתוכניות הטלוויזיה הפופולריות והנצפות ביותר בארצות הברית, המהוות את ה"מיינסטרים", ואשר מרבית ה"כוכבים" המופיעים בהן הם בעלי צבע עור לבן, ביוטיוב המצב דווקא הפוך: הערוצים בעלי מספר המשתמשים הרשומים הגבוה ביותר, כמו גם מספר שיתופי הסרטונים הגבוה ביותר, הנכללים בערוצים אלו- הנם ערוצים אשר שייכים לאמנים שהם בני מיעוטים- בעלי צבע עור שאינו לבן, או שמוצאם אינו אמריקאי. עובדה זו יוצרת תחרות קשה על מושא בחירתו של קהל היעד, אשר ניתנת לו האפשרות לבחור את סוג הפלטפורמה- באמצעותו יצפה בתוכניות המועדפות עליו. עניין זה תורם, אם כן, גם לפלורליזציה של הפלטפורמות (צפייה בטלוויזיה או, לחליפין, צפייה בסרטונים אינטרנטיים), באמצעותן ניתן לצפות בתוכניות המועדפות של קהל יעד מסוים. מחקר אשר נערך מטעם "מכון פִּיוּ למחקר" (אנ') דיווח אודות התפתחותהּ של עיתונאות חזותית (אנ'), אשר מהותהּ- אזרחים המשמשים עדי ראייה לאירועים חדשותיים המתרחשים בזמן אמת, ואשר משתפים פעולה עם ארגוני חדשות ממוסדים- למען יצירה ושידור של תוכן חדשותי מפורט, מעמיק, אמין ומדויק בתיאורו ככל האפשר- לנוכח האירועים שהתרחשו. כמו כן, הסיק מחקר זה, כי יוטיוב הפכה פלטפורמה חשובה ומשמעותית- עבור צרכני מדיה חדשותית (אנ').
יוטיוב אפשרה לקהל הרחב לתקשר עם הממשל באופן ישיר יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשידור העימות מטעם CNN ויוטיוב, בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית ב-2007 (אנ'), בו אנשים מן השורה העלו שאלות בפני המועמדים הנשיאותיים- באמצעות שימוש בשירות הוידאו האינטרנטי (אנ') של יוטיוב. העימות נערך בנוכחות אחד ממייסדי אתר האינטרנט הפוליטי "TechPresident", אשר טען כי

הוידאו האינטרנטי שינה את הנוף הפוליטי (אנ') של ארצות הברית.

הלוגו של שידור העימות בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית ב-2007, מטעם CNN ויוטיוב

בתארו את האביב הערבי (החל משנת 2010 ואילך), ציטט הסוציולוג פיליפ נ. הווארד (אנ') את תיאורו התמציתי של אחד הפעילים, אשר היה אמון על ארגון אירועי התסיסה והמחאה הפוליטית. תיאור זה הסתכם במשפט מחץ אחד בלבד:

פייסבוק נועדה על מנת לקבוע את מועדי המחאות, טוויטר נועדה לצורך תיאומים ויוטיוב נועדה על מנת לספר לעולם.

ב-2012, יותר משליש מהסנאטורים בסנאט של ארצות הברית פרסמו החלטה רשמית, המגנה את ג'וזף קוני ואת מעשיו הנפשעים באוגנדה, זאת- 16 ימים לאחר פרסום סרטון הווידאו הויראלי "קוני 2012" ביוטיוב. להחלטה זו של הסנאט התלוותה הערתו של נותן החסות (אנ') המשותף, הסנאטור לינדזי גרהאם, שציין כי "סרטון הווידאו הוא בעל השפעה ותהודה רבות כל כך, כך שלבסוף הוא יוביל למותו של קוני, בהשפיעו על דעת הקהל העולמית, כמו גם על הרחבת המאמצים לאתרו- יותר מאשר כל פעולה משולבת אחרת (בעיקר מהבחינות הצבאית והמודיעינית)- הננקטת נגדו".

יוטיוב אפשרה לממשל האמריקאי ליצור קשר בפשטות רבה יותר עם אזרחי המדינה. ראייה לכך ניתנה בשנת 2012, אז דורג ערוץ היוטיוב הרשמי של הבית הלבן במקום השביעי באתר, בקטגוריית הארגונים האמונים על הפקת ידיעות חדשותיות; עדות נוספת המצדדת בטענה זו התרחשה בשנת 2013, עת חיקה השחקן והחקיין אִימַאן קְרוֹסוֹן (אנ') את נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה, בסרטון וידאו מוזיקלי הומוריסטי ביוטיוב. מטרתו של סרטון זה, אשר קיבל חסות באופן ישיר מהנשיא עצמו, הייתה עידוד צעירים אמריקאיים להירשם לתוכנית "שוק ביטוח הבריאות" (אנ'). תוכנית זו היא למעשה ביטוח בריאות, התואם והמהווה חלק מתוכנית הידועה בכינוי "חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה", אשר יזם ממשל אובמה.
אִימַאן קְרוֹסוֹן נכלל ברשימת יוצרי תכנים מובילים עבור יוטיוב, אשר נפגשו בבית הלבן, בפברואר 2014, עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה. מטרתם של יוצרי תכנים אלו הייתה קידום דיאלוג אודות המודעות לחשיבותו של רישום עבור ביטוח בריאות, כמו גם קידום רעיונות כלליים יותר, הכוללים חקיקה נגד בריונות (אנ'), קידום מערכת החינוך ויצירת הזדמנויות כלכליות עבור יחידים ובעלי משפחות, שרובם ככולם נכללים במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך.
באופן כללי ניתן לומר, כי הפגישה נועדה על מנת לפתח אמצעים חדשים עבור הממשל האמריקאי- כדי לקדם את הקשר ואת שיתוף הפעולה עם "דור היוטיוב".
כאשר חלחלה לתודעה הציבורית העובדה, שביכולתהּ של יוטיוב לאפשר יכולת התקשרות ישירה של הממשל האמריקאי (כולל הנשיא עצמו)- עם אזרחים מן השורה, נדרשה הבנה מעמיקה מצד יוצרי תוכני הניו מדיה עבור יוטיוב- על מנת להתמודד ביתר יעילות עם תכנים השייכים לאתרי אינטרנט אחרים, והמוצגים או המפורסמים בהם; אתרי אינטרנט אלו "התחרו על לבם של הגולשים" (או, במילים אחרות, על דעת הקהל), בהציעם "תכנים מסיחי דעת"- מנקודת מבטהּ של יוטיוב, אשר נאלצה להתמודד עם "קהל הפכפך"- משתמשים שעדיין לא החליטו לאיזה אתר להיכנס באופן בלעדי ('או ל"אתרים המתחרים", או ליוטיוב), על כן נכנסו הן ל"אתרים המתחרים"- והן ליוטיוב. תופעה זו לא הייתה רצויה עבור יוטיוב. מעולם לא התרחש תקדים מסוג זה במהלך ההיסטוריה, בו יכל נשיא ארצות הברית לתקשר טוב יותר מאי פעם, ובאופן ישיר- על מנת להעביר את מסריו לאזרחי מדינתו; אך בד בבד, מעולם לא התרחש אבסורד גדול מכך במהלך ההיסטוריה- בו אזרחים אמריקאיים רבים כל כך- אינם קשובים כלל לדבריו, בעטיים של התכנים מסיחי הדעת. מטרת הפגישה עם קבוצת היוּטְיוּבֶּרִים נועדה, אם כן, גם לשם קביעת מדיניות עבור ממשל אובמה- כיצד לגרום לדבריו של הנשיא "להישמע" ו"לא ליפול בין הכיסאות" ב"עידן החדש", "עידן היוטיוב", בעטיים של משתמשים שטרם החליטו איזה אמצעי תקשורת הוא הנוח ביותר לשימוש עבורם.

השחקן והחקיין אִימַאן קְרוֹסוֹן, לצד נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, במהלך הסרטון ההומוריסטי שפורסם ביוטיוב, אשר נועד לקדם את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה- ביוזמת ממשל אובמה
יוצרי תכנים מובילים עבור יוטיוב ("יוּטְיוּבֶּרִים"), אשר נפגשו בבית הלבן עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בפברואר 2014- כדי לקדם את הקשר ואת שיתוף הפעולה- בין הממשל האמריקאי ובין "דור היוטיוב".

מספר סרטוני וידאו השפיעו באופן ישיר על האירועים המתרחשים בעולם. דוגמה מובהקת לסרטון מסוג זה הוא "תמימות המוסלמים", שהועלה לאתר ב-2012. הסרטון עורר גל עולמי של הפגנות ומחאות אלימות של מוסלמים (אנ') נגד ארצות הברית, כמו גם נגד מדינות מערביות נוספות. אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון, תיאר תופעה, בה אנשים ממקומות גאוגרפיים שונים ברחבי העולם- חולקים את מיומנותיהם ויכולותיהם בתחום מסוים, באמצעות העלאת סרטונים, באופן עצמאי- ליוטיוב. סרטון מסוג זה, המועלה על ידי משתמש מסוים- מהווה מקור השראה, אתגר ואף מושא הערצה- בקרב משתמשים אחרים, העוסקים גם הם באותו תחום עיסוק של משתמש זה. מעבר לכך, סרטון מסוג זה עשוי לדרבן את המשתמשים הנחשפים אליו- לשפר את מיומנותיהם בתחום זה, ואף לפתח ולהמציא חידושים, תגליות והמצאות חדשות- בתחום זה. העיתונאית וירג'יניה הֶפֶרְנַאן (אנ') קבעה, במאמר שפורסם בעיתון ה"ניו יורק טיימס", שסרטוני וידאו מסוג זה ("סרטוני הפגנת מיומנויות ויכולות") עשויים להוביל ל"השלכות מפתיעות" במגוון רחב של תחומים, כגון: השפעה חברתית (תחום הנחקר במסגרת ענף בפסיכולוגיה, המכונה בשם: "פסיכולוגיה חברתית"); השפעה תרבותית, בדמות הפצה של תרבויות שונות, מנהגים, אורחות חיים ועוד, ואף השפעה על המוזיקה, ובפרט על עתיד המוזיקה הקלאסית. שחקני סדרת הרשת "לגיון הרקדנים היוצא מן הכלל" (אנ') וחברי ההרכב המוזיקלי "התזמורת הסימפונית של יוטיוב" (אנ') נבחרו וחוברו להם יחדיו, בהתבסס על סרטונים המציגים את כישוריהם של כל אחד מהם בנפרד, ללא תלות כלשהי בנציגים האחרים. יותר מכך, סרטון הווידאו המוזיקלי "We Are the World 25 for Haiti (גרסת יוטיוב)" (אנ'), אשר יועד למטרות צדקה ואיסוף כספים עבור מדינת האיטי, לאחר רעש האדמה החזק אשר פקד אותה ב-2010- הוקלט באמצעות טכניקה של איחוד הקלטותיהם הנפרדות של 57 זמרים שונים, מכל קצוות תבל- ליצירת שיר זה, המהווה יחידה אחת שלמה. העיתון האנגלי היוצא לאור ביפן, "טיימס-טוקיו" (אנ'), ציין כי סרטון הווידאו "We Pray for You", אשר הופק והוקלט בידי 55 יוּטְיוּבֶּרִים- למען נפגעי רעש האדמה והצונאמי, אשר פקדו את יפן בשנת 2011- נוצר אף הוא בעקבות שיתוף פעולה אינטרנטי מצד גולשים שונים, והיווה דוגמה נוספת ליצירת קהילות ו/או קבוצות מקוונות- המתאגדות למען קידום מטרות צדקה. מיזם האינטרנט "It Gets Better" החל את דרכו בעקבות העלאת סרטון וידאו אחד בלבד ליוטיוב. סרטון זה הופק ויועד עבור בני-נוער, השייכים לקהילה הגאה (או, במילים אחרות, לקהילת הלהט"ב), אשר סבלו מדיכאון או בעלי נטיות אובדניות- עקב מעשי בריונות אשר בוצעו נגדם- בשל זהותם המינית. בתוך פרק זמן של כחודשיים בלבד, משך סרטון זה תשומת לב מצד משתמשים רבים אשר צפו בו, ופרסומו גרר אחריו גל של כתיבת מאות תגובות ("טוקבקים")- בקשר לתוכן המוצג בו. בין המגיבים לסרטון נמנו גם אישים בולטים בצמרת הממשל האמריקאי, כדוגמת נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה; סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ו ביידן; אנשי סגל בכירים מטעם הבית הלבן ומספר מזכירי ממשלה אמריקאיים (אנ'). בעקבות סרטון המגולל את השתלשלות האירועים, אשר הובילו לבסוף להתאבדותה של אמנדה טוד, נערה קנדית בת חמש עשרה, אשר נשא את הכותרת: "הסיפור שלי: מאבק, בריונות, התאבדות, פגיעה עצמית" - ננקטו כמעט מיידית הליכים חקיקתיים לאחר מותה- אשר מטרתם הייתה: חקר וסקירת השכיחות של מעשי בריונות- כדי ליצור תוכנית אסטרטגית לאומית כנגד תופעה אלימה זו.

הכנסות

גוגל אינה מספקת נתונים מפורטים אודות עלות ההפעלה (אנ') והתחזוקה השוטפות של יוטיוב. הכנסותיה ב-2007 הוגדרו כ"מידע בלתי מבוקר (שאינו מהותי)" (אנ')- בעקבות אי מסירת תיעוד מוסדר (רגולטורי) (אנ') של חשבונות אלו. ביוני 2008, חזה ואמד (אנ') המגזין "פורבס" את הכנסותיה של גוגל מאתר יוטיוב בכמאתיים מיליוני דולרים, והראה עלייה בפעילותהּ של יוטיוב בהבט השיווקי-פרסומי-מכירתי. בינואר 2012 הוערך משך זמן השהייה הממוצע של אורחים באתר יוטיוב- בכחמש עשרה דקות, מדי יום ביומו. למען ההשוואה, אזרח אמריקאי טיפוסי הקדיש, בשנה זו- ארבע עד חמש שעות, בממוצע, מדי יום ביומו- לצפייה בטלוויזיה. ב-2012, הוערכו הכנסותיה של יוטיוב, אשר מקורן בתוכנית הפרסום שלה- בכ- 3.7 מיליארדי דולרים. בסוף 2013, האמירו הכנסותיו של האתר כתוצאה מהמשך הפעלתה של תוכנית פרסומית זו, והוערכו בכ- 5.6 מיליארדי דולרים, מתוכם קרוב לשני מיליארדי דולרים של רווחים^[182]. הערכה זו התבססה על סקר שוק (אנ'), אשר נערך מטעם חברת "eMarketer". הערכות אחרות אמדו את הכנסותיה של יוטיוב בכ- 4.7 מיליארדי דולרים "בלבד" (לעומת הערכתהּ של חברת "eMarketer"). בין אם כך ובין אם אחרת, זהו עדיין גידול משמעותי בהכנסותיו של האתר ביחס לשנה אשר קדמה לה (2012). הכנסות עצומות אלו, תוצאה של פרסום דיגיטלי מסיבי ורחב הקף- עשויות להראות כאבסורד, במיוחד לאור העובדה, שרובם המוחלט של הסרטונים באתר הנו חינמי; אולם בד בבד ניתן להבין, כי מקור הכנסותיו של האתר אינו הסרטונים- אלא הפרסום הדיגיטלי- וזהו פתרונו של אבסורד זה. במאי 2013, הציגה יוטיוב תוכנית נסיונית, הכוללת 53 ערוצי רישום, אליהם יכול משתמש מסוים להירשם, בשלמו דמי מנוי, אשר מחירם נע בין 0.99-6.99 דולרים, כתלות בערוץ אליו בחר משתמש זה להירשם. מהלך זה הצטייר כניסיון של יוטיוב להתחרות בספקים אחרים של תכנים ושירותים דיגיטליים מקוונים, והדורשים גם הם רישום מקוון. על ספקים אלו נמנות, בין היתר, החברות "נטפליקס" ו"הוּלוּ". ניתוח נתונים סטטיסטיים ב-2017, העוסקים בחתך האוכלוסייה, אשר בבעלותה מכשירים ניידים, הכוללים את אפליקציית יוטיוב- העלה כי משתמשים אלו שוהים באפליקציה זו למעלה משעה- מדי יום ביומו.

שותפויות פרסומיות

יוטיוב החלה את דרכה בתחום השותפויות השיווקיות והפרסומיות ביוני 2006, אז חַבְרָה לרשת הטלוויזיה "NBC". במרץ 2007, חתמה יוטיוב על עסקה עם תאגיד השידור הבריטי "BBC", במסגרתהּ הוקדשו באתר שלושה ערוצים- המשדרים תכנים המופקים בתאגיד זה והשייכים לו. ערוץ אחד באתר הוגדר למטרת שידור של תוכני חדשות ואקטואליה, והשניים האחרים- למטרת שידור של תכנים בידוריים. זאת- בתמורה להתחייבות מצד תאגיד "BBC"- לפרסם את יוטיוב- בערוצים השייכים לו. בנובמבר 2008, הגיעה יוטיוב להסכם עם שלושה גופים מובילים- בתחום הפקת ושידור סרטים ותוכניות טלוויזיה. על גופים אלו נמנו: חברת סרטי הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית, "מטרו גולדווין מאייר"; תאגיד וחברת הבידור "Lions Gate Entertainment" ו- "CBS". במסגרת ההסכם, אפשרה יוטיוב לגופים אלו לפרסם באתר האינטרנט שלה סרטים באורך מלא, כמו גם פרקים מלאים של סדרות טלוויזיה שונות. מהלך זה לווה בפרסומים של חברות אלו באתר יוטיוב; עבור פרסומים אלו הוקצה מקום מיוחד באתר, אשר פונה לקהל היעד של משתמשים אזרחי ארצות הברית, והוא כונה "Shows" ("הופעות"). הסכם זה נחתם, במטרה ליצור תחרות בין יוטיוב ובין חברות אחרות, כדוגמת "הוּלוּ", אשר מכילה תוכני שידור מבית היוצר של החברות המתחרות: "NBC", "Fox" ו"חברת וולט דיסני". בנובמבר 2009 השיקה יוטיוב גרסה של "Shows", אשר זמינה לקהל היעד של משתמשים אזרחי בריטניה, בהציעה כ-4000 מופעים ותוכניות טלוויזיה באורך מלא, אשר הופקו ו/או שודרו מטעם למעלה משישים רשתות טלוויזיה, המהוות שותפויות עסקיות של התאגידים: "מטרו גולדווין מאייר", "Lions Gate Entertainment" ו- "CBS", עמן חתמה יוטיוב, כאמור, את ההסכם המפורט לעיל. בינואר 2010 הציגה יוטיוב שירות השכרת סרטים מקוון, אשר היה זמין אך ורק עבור משתמשים הנמצאים בארצות הברית, קנדה ובריטניה. שירות זה הציע עבור משתמשים אלו רשימה של למעלה מ-6000 סרטים, הניתנים להשכרה.

שותפויות עם יוצרי תוכני וידאו

במאי 2007 השיקה יוטיוב את תוכנית השותפים שלה. תוכנית זו הייתה מערכת מבוססת רשת הפרסום "גוגל אָדְסֶנס", אשר אפשרה למשתמשים, החברים ברשת זו, והמעלים סרטון פרסום מסוים לאתר- לחלוק את ההכנסה הכוללת, אשר התקבלה כתוצאה מפרסום זה- עם גוגל. בדרך כלל, לוקחת יוטיוב 45% מההכנסה הכוללת, אשר נתקבלה בעקבות העלאת סרטון פרסומי כלשהו, בעוד שיתרת ההכנסה, 55% - מועברת למשתמש מעלה סרטון הפרסום. תוכנית השותפים של יוטיוב מונה למעלה ממיליון משתמשים, החברים בה והפועלים במסגרתהּ. על פי נתונים שהתקבלו מטעם חברת התוכנה המיזמית "TubeMogul", העוסקת בשיווק ממותג, פרסומת מקדימה כלשהי ("טיזר") ביוטיוב- עבור מוצר מסוים, נכון לשנת 2013- עלתה למפרסמיה 7.60 דולרים בממוצע- לכל אלף צפיות בה. השימוש באמצעי הפרסומת המקדימה אינו מהווה, לרוב, יותר מחצי מסך הפרסומות הכולל באתר- בשל חוסר עניין מצד מפרסמים- להשתמש באמצעי שיווקי זה. ב-2013 הציגה יוטיוב הצעה, הפונה עבור ערוצים הכוללים אלף משתמשים רשומים לפחות, אשר עיקרה- דרישה מטעם ערוצים אלו לשלם דמי מנוי- מטעם משתמשים החפצים לצפות בסרטונים הכלולים בהם. באפריל 2017, הציבה יוטיוב קריטריון, המגדיר מי מהערוצים באתר יהיו זכאים לגבות דמי מנוי- ממשתמשים החפצים לצפות בתכניו. קריטריון זה עמד על צבירת עשרת אלפים צפיות בערוץ- ללא הגבלת זמן מתי עתיד הדבר להתרחש, טרם תחילת הגבייה של דמי מנוי אלה. ב-16 בינואר 2018 שונה קריטריון זה. הקריטריון החדש הגדיר, שעל ערוץ כלשהו לעמוד בשתי הדרישות הבאות- בתמורה לזכאות לדרוש דמי מנוי ממשתמשיו: 4000 שעות צפייה מצטברות- בתוך פרק זמן של שנה, כמו גם אלף משתמשים, הרשומים לערוץ זה. מהלך זה הצטייר כניסיון מצד יוטיוב להבטיח, שסרטוני וידאו, השייכים לערוצים מסוימים, ואשר כבר מפיקים רווחים- לא יזכו למימון נוסף; עם זאת, "זכה" מהלך זה בביקורת, כמו גם בתגובות של מרמור, תסכול ותחושת קיפוח- מצד ערוצים קטנים יותר ביוטיוב, אשר לא עומדים בתנאי הקריטריון החדש למימונם, בטענם כי "הם נענשים, כביכול, על היותם קטנים"; במסגרת מרמור זה ניתן להניח, כי עלתה בקרב בעלי הערוצים הקטנים הסוגיה- האם בכלל משתלם ליצור או לתחזק ערוצים כאלו, שהרי הם אינם זוכים להערכה בדמות תשלום דמי מנוי- כפי ש"עמיתיהם" הגדולים יותר אכן זוכים להערכה ולמימון אלו. לחצני ה"נגן" של יוטיוב, המהווים חלק מפרסי יוטיוב עבור יוצרי תכנים - מעידים על הערכתהּ של יוטיוב כלפי ערוציה הפופולריים ביותר. צבע לחצן ה"נגן", המוענק על ידי יוטיוב עבור ערוץ פופולרי מסוים- מעיד על מספר המשתמשים הרשומים אליו: לחצן "נגן" בצבע כסף- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף מאה אלף (100,000) המשתמשים הרשומים אליהם; לחצן "נגן" בצבע זהב- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף מיליון (1,000,000) המשתמשים הרשומים אליהם; לחצן "נגן" בצבע יהלום- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף עשרה מיליוני (10,000,000) המשתמשים הרשומים אליהם; לחצן "נגן" בצבע רוּבִּי- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף חמישים מיליוני (50,000,000) המשתמשים הרשומים אליהם.

לחצן "נגן" בצבע כסף- 100,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים
לחצן "נגן" בצבע זהב- 1,000,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים
לחצן "נגן" בצבע יהלום- 10,000,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים
לחצן "נגן" בצבע רוּבִּי- 50,000,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים

הכנסות עבור בעלי זכויות יוצרים

אחוז ניכר מהכנסותיה של יוטיוב מופרש לבעלי זכויות היוצרים, של סרטוני פרסום- אותם הפיקו. למרות עובדה זו, דיווח משנת 2010 אומד, שכשליש מסרטונים פרסומיים אלו הועלו לאתר יוטיוב בלא היתר של בעלי זכויות היוצרים של סרטונים אלו. יוטיוב מותירה בידי בעלי זכויות היוצרים את ההחלטה- האם לפרסם את סרטוני הפרסום אותם יצרו ולאחר זמן מה- להסירם, או להמשיך ב"קמפיין הפרסומי" של הסרטון, כלומר להשאירו באתר- בתמורה להמשך הפקת רווחים ממנו. במאי 2013, החלה חברת "נינטנדו" מסע אכיפה, אשר מטרתו הייתה שמירת זכויות היוצרים של משחקיה- והבעלות עליהם. מסע אכיפה זה כלל דרישה מצד החברה- לקבל הכנסות, הנובעות מפרסום צילומי מסך של משחקיה- על ידי יוצרי תוכני וידאו. בפברואר 2015, הסכימה חברת "נינטנדו" לחלוק את רווחיה עם יוצרי תוכני וידאו אלה, בזכות הפרסום שהעניקו האחרונים- לחברה ולמשחקיה^[183]^[184]^[185]. קהל היעד של פרסום זה כלל, בין השאר, גם אוכלוסיות, שלא נחשפו לחברה ולמשחקיה עד אז.

מדיניות קהילת יוטיוב

קהילת יוטיוב הנה בעלת מדיניות ברורה וקווים מנחים (אנ') נוקשים, אשר מטרתם- הפחתת הסיכוי להשחתת האתר, תכונותיו והעקרונות עליו הוא מושתת. באופן כללי, סרטונים הכוללים את התכנים הבאים אסורים להעלאה ולהקרנה באתר: תכנים מיניים מפורשים (כולל סרטי פורנו) (אנ'); התעללות בחיות; תכנים פרובוקטיביים, מגונים ו/או קשים לצפייה ("סרטוני הֶלֶם") ((אנ'), (אנ')), כגון: שימוש בסמים, אונס, התעללות מינית, עבדות מינית (אנ'), הוצאה פומבית להורג (אנ') וכדומה; נאומים מחרחרי שנאה (אנ') (כלפי דת מסוימת, עדה, עם, מדינה וכדומה), הכוללים דברי הסתה; הודעות ספאם; התנהגות המשחרת לטרף (אנ') (לרוב בהקשרים מיניים)- בדומה לאופן בו טורפים, בעולם הטבע, אורבים לטרפם, ותוכן המועלה לאתר בלא הסכמה מפורשת מצד בעל זכויות היוצרים. למרות מדיניות זו, ניצבה יוטיוב בפני ביקורות מצד מקורות חדשותיים, בעטיין של העלאות תכנים אלו לאתר בידי משתמשים- ובעשותם כך הפרו קווים מנחים אלו של הקהילה.

חומר המוגן על ידי זכויות יוצרים

בעת העלאת סרטון וידאו לאתר יוטיוב, מוצגת בפני המשתמש הודעה, הדורשת ממנו להימנע מהפרת זכויות יוצרים, כפי שאלו מעוגנות בחוק. למרות דרישה זו, עודם קיימים באתר, כמו גם המועלים אליו מדי יום ביומו- סרטונים ותכנים אחרים (ישנים או חדשים)- המפרים זכויות יוצרים אלו. אחד הגורמים העיקריים לתופעה זו הנה העובדה, שיוטיוב אינה יכולה לפקח ולאכוף סרטונים- קודם העלאתם לאתר. עניין זה אינו מותיר לבעלי זכויות היוצרים של תכנים אלו ברירה כלשהי- אלא לפרסם הודעה אשר עיקרה: הודעת הסרה של הפרסום בידי בעלי זכויות היוצרים- בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות (אנ'), ובהתאם לתנאיו של חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט (אנ'). סרטון כלשהו, אשר התקבלה לגביו תלונה בדבר הפרה של זכויות יוצרים, ואשר התבררה כנכונה- מושבת לאלתר על ידי יוטיוב. יותר מכך, במידה והתברר כי משתמש מסוים הפר שלוש פעמים זכויות יוצרים- חשבונו, כמו גם כל סרטוני הווידאו שהעלה- יימחקו. ארגונים עליהם נמנים: חברת התקשורת "ויאקום", ענקית השידור המסחרי (אנ'), חברת "מדיה-סט" (אנ') האיטלקית וליגת הפרמייר ליג האנגלית הגישו תביעות כנגד יוטיוב, בטענם כי "יוטיוב עשתה מעט מדי- כדי למנוע העלאה של תוכן בעל זכויות יוצרים- לאתר החברה". חברת ויאקום, אשר תבעה את יוטיוב במרץ 2007, בסכום כולל של מיליארד דולרים בעקבות הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של תכניה- טענה כי באתר יוטיוב נמצאו למעלה מ-150,000 סרטונים מסוג זה, השייכים לחברה, ואשר צברו בסך הכל "מספר צפיות מדהים, העומד על מיליארד פעמים וחצי". יוטיוב, בתגובה, הצהירה כי "חברת יוטיוב עושה מעל ומעבר לחובותיה המשפטיים הנדרשים ממנה על פי החוק, כדי לסייע לבעלי תכנים, המעוגנים בזכויות יוצרים- להגן על עבודותיהם (מפני הפרה של זכויות היוצרים של יצירותיהם)". במהלך ההליך המשפטי, ביולי 2008, זכתה ויאקום בפסיקת בית המשפט, אשר חייב את יוטיוב לפרסם למעלה משנים עשר טֶרָה-בתים של מידע, המפרט את הרגלי הצפייה של כל המשתמשים, אשר נכנסו לאתר וצפו באחד או יותר מסרטוני הווידאו הקיימים בו. החלטה זו של בית המשפט זכתה לביקורת מצד קרן החזית האלקטרונית, אשר כינתה את פסיקת בית המשפט "מפלה עבור זכויות הפרט"- זאת, בהתייחס להפרה של פרטיות הגולשים באתר, מעקב אחר תנועותיהם ואיסוף נתונים אודותם. ביוני 2010, נדחתה תביעתהּ המשפטית של ויאקום כנגד גוגל, לאחר הליך שיפוט מהיר (אנ'), עם פסיקתו של השופט הפדרלי (אנ') לוּאִי לי סְטֶנְטוֹן (אנ')- שגוגל הייתה מוגנת מפני הפרשות כספיות עבור חברות כלשהן (בכללן ויאקום), במסגרת "חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות". בעקבות פסיקה זו, הכריזה ויאקום על כוונתה להגיש ערעור בנדון. ב-5 באפריל 2012, חידש בית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני (אנ') את הדיון בתיק, באפשרו לויאקום להשמיע את תביעתה פעם נוספת- בין כתלי בית המשפט^[186]. ב-18 במרץ 2014 נסגר התיק באופן סופי, לאחר שבע שנים מרגע פתיחתו, לאחר חתימת הסכם סודיות (אנ') בין החברות "ויאקום" ו"גוגל"^[187].

באוגוסט 2008, פסק בית משפט בארצות הברית את הפסיקה: "סטפני לנץ נגד (Versus) יוניברסל מיוזיק גרופ" (אנ'), הגורסת שבעלי זכויות יוצרים של קובץ או סרטון מסוימים- אינם יכולים להורות על הסרת קובץ, אשר הועלה זה מכבר לרשת האינטרנט (כלומר: "קובץ מקוון")- מבלי לקבוע תחילה האם השימוש בו, כמו גם עריכת תוכנו והליך פרסומו- היו כפופים ונאמנים לדיני השימוש ההוגן, אשר חלו עליו- החל מרגע העלתו לרשת האינטרנט (כלומר: במידה והקובץ/הסרטון המועלה (והמקוון) עבר על דיני השימוש ההוגן, אין עילה מצד מעלה קובץ זה- לדרוש להסירו מרשת האינטרנט, זאת- כיוון שמעלה הקובץ בעצמו פעל בניגוד לחוק). בפרשה זו הייתה מעורבת סטפני לנץ, תושבת גאליצין, פנסילבניה (אנ'), אשר הסריטה את בנהּ הפעוט, בן 13 חודשים- רוקד לצלילי שירו של המוזיקאי פרינס: "Let's Go Crazy" ("בואו נשתגע"), ולאחר מכן העלתה את הסרטון, בן 29 שניות- לאתר יוטיוב^[188].

בפרשה משפטית אחרת, סמית' נגד Summit Entertainment LLC (אנ'), תבע הזמר מת'יו סמית' (באנגלית: Matthew Smith), הידוע בכינויו: מאט הארט (באנגלית: Matt Heart) את חברת הפקת הסרטים "Summit Entertainment" בגין שימוש שאינו חוקי בזכויות היוצרים של שיריו. הוא הגיש לבית המשפט המחוזי עבור המחוז הצפוני של אוהיו (אנ') שבע עילות לתביעה (אנ') כנגד החברה (ככל הנראה, עילה אחת עבור כל שיר השייך לו, ואשר זכויות היוצרים עליהם שייכים לו; כלומר, בסך הכל שבעה שירים), ודרש ממנה להסיר את השירים ה"סוררים" מאתר יוטיוב. זאת, בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות; בהתאם לתנאיו של חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט; ובהתאם לסעיף 17 של הקודקס המשפטי של ארצות הברית (אנ'), המתווה והמסדיר את חוק זכויות היוצרים של ארצות הברית (אנ') (סעיף זה מהווה חלק מהקודקס המשפטי של ארצות הברית (אנ')). מתוך שבעת סעיפי התביעה השונים שהגיש, שלושה נדחו, בעוד שבארבעת האחרים הוא זכה (נפסקו לטובתו).

אתר יוטיוב נמצא בעיצומו של מהלך להסדרת מתן תמלוגים ליוצרים, מהלך שמסדיר בעיית זכויות יוצרים ביחס לקליפים באתר. בין היתר נחתם ב-2011 הסכם בעניין עם אקו"ם^[189].

צפיות באתר

ערך מורחב – רשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב

חשיבות גדולה קיימת למספר הצפיות הכולל עבור סרטון מסוים ביוטיוב, כמו גם לקצב גידול הצפיות- מרגע העלאת הסרטון לאתר. מספר צפיות זה, כמו גם קצב הגידול של מספר זה, עשוי להעיד על הצלחת פרסום הסרטון, איכות ורמת הפקתו, איכות המבצעים בסרטונים מוזיקליים ("קליפים") (לרוב, הזמרים המבצעים את הקליפ והמופיעים בו) והפוטנציאל העתידי הטמון בהם, מידת העניין שהוא עשוי לעורר בקרב הקהל הרחב, התהודה הציבורית שהוא יוצר ואינספור גורמים נוספים. משום כך, בישראל, אמנים רבים מרבים לנפח את מספר הצפיות שלהם, על מנת להגדיל את הפופולריות שלהם^[190].

הקליפ בעל מספר הצפיות הגדול ביותר ביוטיוב, נכון לדצמבר 2017, הוא "Despacito" של דדי יאנקי ולואיס פונסי. קצב צבירת הצפיות שלו היה המהיר ביותר והוא היחיד שחצה את רף ארבעה מיליארדי הצפיות.

צנזור וחסימה

לאורך השנים, נחסם אתר יוטיוב במדינות שונות. על המדינות שחסמו את האתר נמנות:

סין – החסימות אירעו משום שלפי ממשלת סין, יוטיוב הוא אתר המתנגד למהפכת התרבות בסין. האתר נחסם בפעם הראשונה מאוקטובר 2007 עד מרץ 2008, ולאחר מכן נחסם פעם נוספת במרץ 2009 על ידי פרויקט מגן מוזהב^[191]. על אף שהממשלה הסינית לא אישרה או הכחישה את חסימת האתר בתחומיה, מאז לא ניתן להיכנס לאתר יוטיוב בסין.

תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות. איראן, סודאן, דרום סודאן, פקיסטן – לאחר הפצת קדימון לסרט "Innocence of Muslims" (תמימות המוסלמים) המותח ביקורת חריפה על עיקרי דת האסלאם ומייסדה מוחמד. בסודאן חסמו גם לפני הפצת סרטון זה את יוטיוב, לאור סרטון בו מוצגים פקידי בחירות בסודאן מכניסים קולות מזויפים למעטפות הצבעה.

המדינה האיסלאמית – השימוש באינטרנט במדינה האיסלאמית מוגבל מאוד וניתן להשתמש בו רק בבתי קפה ייעודיים עם אינטרנט, כשמפקחים על המשתמש הרשויות הדתיות. הרבה אתרים נחסמו, בין היתר גם יוטיוב.

סוריה – לאחר תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, ממשלת סוריה חסמה את יוטיוב בנוסף לאתרים אחרים. חסימה זו חלה רק על השטחים שממשלת סוריה שולטת בהם.

קוריאה הצפונית – במקום לחסום את האינטרנט כמו שסין עושה, העדיפה צפון קוריאה להשתמש באינטרנט שונה מהאינטרנט שרוב העולם משתמש בו. לכן, אתרים כמו יוטיוב וכו' לא ניתנים לגישה מקוריאה הצפונית.

טורקיה – בטורקיה, יוטיוב צונזר פעמים רבות. בין היתר בספטמבר 2007, ינואר 2008, מרץ 2008 – יוני 2008, מרץ 2014, ובאפריל 2015. החסימה נמשכת.

אריתריאה – ממשלת אריתריאה מכריחה את כל ספקי האינטרנט בתחומיה להשתמש בתשתיות שנשלטות על ידי המדינה. הרבה אתרים נחסמו, וגם יוטיוב.

ראו גם

LiveLeak – אתר שיתוף וידאו נוסף
Vimeo – אתר שיתוף וידאו נוסף
רשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוטיוב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של יוטיוב
Me at the zoo, הסרטון הראשון של יוטיוב
איתי שמושקוביץ, טוב לו ויראלי: האיש שמרוויח כסף מלראות סרטונים ביוטיוב, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2012
גוגל השיקה את שירות יוטיוב לייב להעברת שידורים חיים בסטרימינג, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2011
דון צ'ימבלסקי, כבר לא המסך הקטן, באתר nrg‏, 24 ביוני 2011
חן אידן, באתר Geektime,‏ 4 באוגוסט 2013
רונית דומקה, חיים הנדוורקר, המקום שבו אפשר לצלם סרטונים – ולהפוך למיליונרים, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2015
ג'ק יו, ‏יצרנית הערך של גוגל: למה יו-טיוב שווה 100 מיליארד דולר?, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2015

הערות שוליים

^ Claburn, Thomas (5 בינואר 2017). "Google's Grumpy code makes Python Go". The Register (באנגלית). נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Wilson, Jesse (19 במאי 2009). "Guice Deuce". Official Google Code Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube Architecture – High Scalability -". נבדק ב-13 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Golang Vitess: a database wrapper written in Go as used by Youtube".
^ דירוג אַלֶקְסָה.
^ דירוג אַלֶקְסָה לישראל.
^ Graham, Jefferson (21 בנובמבר 2005). "Video websites pop up, invite postings". USA Today. Gannett Company. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube: Sharing Digital Camera Videos". University of Illinois at Urbana-Champaign. אורכב מ-המקור ב-ינואר 11, 2009. נבדק ב-נובמבר 29, 2008. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ ¹ ² Cloud, John (25 בדצמבר 2006). "The YouTube Gurus". Time. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hopkins, Jim (11 באוקטובר 2006). "Surprise! There's a third YouTube co-founder". USA Today. Gannett Company. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Earliest surviving version of the YouTube website Wayback Machine, April 28, 2005. Retrieved June 19, 2013.
^ Helft, Miguel; Richtel, Matt (10 באוקטובר 2006). "Venture Firm Shares a YouTube Jackpot". The New York Times. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Kehaulani Goo, Sara (7 באוקטובר 2006). "Ready for Its Close-Up". The Washington Post. Nash Holdings LLC. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Whois Record for www.youtube.com". DomainTools. נבדק ב-1 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ Alleyne, Richard (31 ביולי 2008). "YouTube: Overnight success has sparked a backlash". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Me at the zoo". YouTube. 23 באפריל 2005. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Ronaldinho: Touch of Gold – YouTube". Wayback Machine. 25 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-25 בנובמבר 2005. נבדק ב-1 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ "Most Viewed – YouTube". Wayback Machine. 2 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2 בנובמבר 2005. נבדק ב-1 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ "YouTube: a history". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. 17 באפריל 2010. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Dickey, Megan Rose (15 בפברואר 2013). "The 22 Key Turning Points in the History of YouTube". Business Insider. Axel Springer SE. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube serves up 100 million videos a day online". USA Today. Gannett Company. 16 ביולי 2006. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "comScore Releases May 2010 U.S. Online Video Rankings". comScore. נבדק ב-27 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ Oreskovic, Alexei (23 בינואר 2012). "Exclusive: YouTube hits 4 billion daily video views". Reuters. Thomson Reuters. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Welch, Chris (19 במאי 2013). "YouTube users now upload 100 hours of video every minute". The Verge. Vox Media. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Russell, Jon (19 במאי 2013). "YouTube reveals users now upload more than 100 hours of video per minute, as the site turns eight". The Next Web. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ E. Solsman, Joan (12 בנובמבר 2014). "YouTube's Music Key: Can paid streaming finally hook the masses?". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hamedy, Saba (28 בפברואר 2017). "People now spend 1 billion hours watching YouTube every day". Mashable. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Bates, Daniel (1 במרץ 2017). "YouTube users watch more than a BILLION hours of footage every day … and is set to overtake TV viewing". The Sun. News UK. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Seabrook, John (16 בינואר 2012). "Streaming Dreams". The New Yorker. נבדק ב-6 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ Carter, Lewis (7 באפריל 2008). "Web could collapse as video demand soars". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Youtube.com Analytics". SimilarWeb. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Top 50 sites in the world for Arts And Entertainment > TV And Video". SimilarWeb. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Zappone, Christian (12 באוקטובר 2006). "Help! YouTube is killing my business!". CNN. נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
^ Blakely, Rhys (2 בנובמבר 2006). "Utube sues YouTube". The Times. London. נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
^ La Monica, Paul R. (9 באוקטובר 2006). "Google to buy YouTube for $1.65 billion". CNNMoney. CNN. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Arrington, Michael (9 באוקטובר 2006). "Google Has Acquired YouTube". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Arrington, Michael (13 בנובמבר 2006). "Google Closes YouTube Acquisition". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Google closes $A2b YouTube deal". The Age. Fairfax Media. 14 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2007. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Sweney, Mark (20 בינואר 2010). "Cricket: IPL goes global with live online deal". The Guardian. London. נבדק ב-6 בפברואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube redesigns website to keep viewers captivated". AFP. נבדק ב-1 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
^ Parr, Ben (17 במאי 2010). "YouTube Surpasses Two Billion Video Views Daily". Mashable. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Kincaid, Jason (16 במאי 2010). "Five Years In, YouTube Is Now Streaming Two Billion Views Per Day". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Barnett, Emma (17 במאי 2010). "YouTube hits two billion views a day". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ O'Neill, Megan (25 במאי 2011). "YouTube Celebrates Its 6th Birthday With 3 Billion Daily Views". Adweek. Beringer Capital. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Bryant, Martin (25 במאי 2011). "YouTube hits 3 Billion views per day, 2 DAYS worth of video uploaded every minute". The Next Web. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube moves past 3 billion views a day". CNET. CBS Interactive. 25 במאי 2011. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Perez, Sarah (23 בינואר 2012). "YouTube Reaches 4 Billion Views Per Day". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ McCormick, Rich (27 בפברואר 2017). "Humans watch a billion hours of YouTube every single day". The Verge. Vox Media. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Lumb, David (27 בפברואר 2017). "One billion hours of YouTube are watched every day". Engadget. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Broussard, Mitchel (28 בפברואר 2017). "YouTube Users Watch More Than 1 Billion Hours of Video a Day, Will Soon Outpace U.S. TV". MacRumors. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Hurley stepping down as YouTube chief executive". AFP. 29 באוקטובר 2010. נבדק ב-30 באוקטובר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
^ Whitelaw, Ben (20 באפריל 2011). "Almost all YouTube views come from just 30% of films". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Whitney, Lance (4 בנובמבר 2011). "Google+ now connects with YouTube, Chrome". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube's website redesign puts the focus on channels". BBC. 2 בדצמבר 2011. נבדק ב-2 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ Cashmore, Pete (26 באוקטובר 2006). "YouTube Gets New Logo, Facelift and Trackbacks – Growing Fast!". נבדק ב-2 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube launches pay-to-watch subscription channels". BBC News. 9 במאי 2013. נבדק ב-11 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ Nakaso, Dan (7 במאי 2013). "YouTube providers could begin charging fees this week". Mercury News. נבדק ב-10 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ Oreskovic, Alexei. "Google taps longtime executive Wojcicki to head YouTube". Reuters (בIndian English). נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Perez, Sarah (23 בפברואר 2015). "Hands on With "YouTube Kids," Google's Newly Launched, Child-Friendly YouTube App". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Dredge, Stuart (26 באוגוסט 2015). "Google launches YouTube Gaming to challenge Amazon-owned Twitch". The Guardian. נבדק ב-5 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
^ Reader, Ruth. "Google wants you to pay $9.99 per month for ad-free YouTube". Venturebeat. נבדק ב-22 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hern, Alex (11 באוגוסט 2015). "Why Google is restructuring, why the name Alphabet and how it affects you". The Guardian. נבדק ב-11 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
^ Avalos, George (20 בינואר 2016). "YouTube expansion in San Bruno signals big push by video site". San Jose Mercury News. נבדק ב-3 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
^ Ben Popper, The Verge. "YouTube Has a New Look and, for the First Time, a New Logo." August 29, 2017. August 29, 2017.
^ Fildes, Jonathan (5 באוקטובר 2009). "Flash moves on to smart phones". BBC. נבדק ב-30 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube HTML5 Video Player". YouTube. נבדק ב-12 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Watch this YouTube Video without the Flash Player". נבדק ב-30 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ "HTML5 YouTube viewer: close, but not quite there". אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2009. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube HTML5 Video Player". נבדק ב-21 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Shankland, Stephen (19 במאי 2010). "Google tries freeing Web video with WebM". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ YouTube HTML5 Video Player.
^ תבנית:Youtube
^ Rajeev Tiwari (3 בינואר 2013). "Streaming Media and RTOS: MPEG-DASH Support in Youtube". Streamingcodecs.blogspot.hu. נבדק ב-13 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Upload videos longer than 15 minutes" YouTube Help. Retrieved July 15, 2017.
^ "Introduction to live streaming" YouTube Help. Retrieved September 22, 2017.
^ Fisher, Ken (29 במרץ 2006). "YouTube caps video lengths to reduce infringement". Ars Technica. Condé Nast. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Lowensohn, Josh (29 ביולי 2010). "YouTube bumps video limit to 15 minutes". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ University of Washington. "Adding Captions to YouTube Videos". University of Washington. נבדק ב-4 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ פורמטי קבצי מולטימדיה, הנתמכים על ידי יוטיוב. מידע מטעם אתר יוטיוב (YouTube Help). (באנגלית).
^ "Getting Started: File formats". YouTube. נבדק ב-14 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Kokaram, Anil; Foucu, Thierry; Hu, Yang (20 באפריל 2016). "A look into YouTube's video file anatomy". YouTube Engineering and Developers Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Tinic Uro (אוגוסט 13, 2005). "The quest for a new video codec in Flash 8". אורכב מ-המקור ב-פברואר 6, 2009. נבדק ב-ינואר 27, 2011. We went this route before with Sorenson Spark which is an incomplete implementation of H.263 and it bit us badly when trying to implement certain solutions. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Adobe Systems Incorporated (2010). "Adobe Flash Video File Format Specification Version 10.1" (PDF). p. 72. נבדק ב-27 בינואר 2011. Sorenson H.263 {{cite web}}: (עזרה)
^ "Market Demand for Sorenson Media's Sorenson Spark Video Decoder Expands Sharply". Sorenson Media. 2 ביוני 2009. נבדק ב-31 ביולי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube Mobile goes live". יוני 17, 2007. אורכב מ-המקור ב-יוני 20, 2007. נבדק ב-אוגוסט 11, 2010. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ "YouTube Videos in High Quality". Official YouTube Blog. Google. 14 במרץ 2008. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Lowensohn, Josh (20 בנובמבר 2008). "YouTube videos go HD with a simple hack". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Sarukkai, Ramesh (9 ביולי 2010). "What's bigger than 1080p? 4K video comes to YouTube". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Lowensohn, Josh (9 ביולי 2010). "YouTube now supports 4k-resolution videos". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Schroeder, Stan (10 ביוני 2015). "You can watch an 8K video on YouTube – in theory". MashableUK. נבדק ב-2 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
^ Robertson, Steven; Verma, Sanjeev (7 בנובמבר 2016). "True colors: adding support for HDR videos on YouTube". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Upload High Dynamic Range (HDR) videos". YouTube Help. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Glotzbach, Matthew; Heckmann, Oliver (26 ביוני 2014). "Look ahead: creator features coming to YouTube". YouTube Creators Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Stuart, Keith (27 ביוני 2014). "Battlefield Hardline ushers in era of smooth YouTube trailers". The Guardian. נבדק ב-29 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
^ Kumparak, Greg (29 באוקטובר 2014). "YouTube Can Now Play Videos at a Buttery 60 Frames Per Second". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Deploying VP9 at YouTube: a postmortem – Steven Robertson". 16 באוקטובר 2014. נבדק ב-9 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ Gross, Doug (13 בספטמבר 2010). "YouTube testing live streaming". CNN. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube in two-day live video-streaming test". BBC. 13 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube is going LIVE". YouTube Official Blog. 8 באפריל 2011. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Pierce, David. "YouTube Is the Sleeping Giant of Livestreaming". WIRED (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Felix Baumgartner's jump from space's edge watched by millions". Associated Press. אוקטובר 15, 2012. אורכב מ-המקור ב-אוקטובר 18, 2012. נבדק ב-אוקטובר 15, 2012. {{cite news}}: פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Blagdon, Jeff (3 באוגוסט 2013). "YouTube opens up live streaming to anyone with 100 or more subscribers". The Verge. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube opens live streaming for all verified accounts". MacNN. 13 בדצמבר 2013. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Palladino, Valentina (8 בפברואר 2017). "YouTube now lets creators with 10,000 subscribers live-stream video on mobile". Ars Technica. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Create a live stream" YouTube Help. Retrieved September 22, 2017.
^ ¹ ² Garun, Natt (30 בנובמבר 2016). "YouTube now supports 4K live-streaming for both 360-degree and standard video". The Verge. {{cite web}}: (עזרה)
^ Marquit, Miranda (23 ביולי 2009). "YouTube in 3D?". Physorg. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Dsouza, Keith (20 ביולי 2009). "YouTube 3D Videos". Techie Buzz. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Sobti, Kshitij (21 ביולי 2009). "YouTube adds a dimension, 3D goggles not included". thinkdigit. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Smith, Ryan (26 במאי 2011). "YouTube Adds Stereoscopic 3D Video Support (And 3D Vision Support, Too)". AnandTech. Purch Group. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Bonnington, Christina (13 במרץ 2015). "You Can Now Watch and Upload 360-Degree Videos on YouTube". Wired. Condé Nast. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Perez, Sarah (13 בספטמבר 2016). "YouTube gets its own social network with the launch of YouTube Community". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ McEvoy, Kiley (13 בספטמבר 2016). "YouTube Community goes beyond video". YouTube Creators Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube embedded video guide".
^ "So long, video responses... Next up: better ways to connect". YouTube Creators Blog. Google. 27 באוגוסט 2013. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ YouTube. "Control comments and video responses". נבדק ב-28 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Terms of Use, 5.B". YouTube. נבדק ב-25 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Lowensohn, Josh (16 בינואר 2009). "(Some) YouTube videos get download option". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Milian, Mark (19 בפברואר 2009). "YouTube looks out for content owners, disables video ripping". Los Angeles Times. נבדק ב-21 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Rao, Leena (12 בפברואר 2009). "YouTube Hopes To Boost Revenue With Video Downloads". The Washington Post. Nash Holdings LLC. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Torrentfreak (19 ביוני 2012). "Google Threatens To Sue Huge YouTube MP3 Conversion Site". נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ Zamzar (12 ביוני 2012). "Downloading YouTube videos – no longer supported". נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ Casserly, Cathy (25 ביולי 2012). "Here's your invite to reuse and remix the 4 million Creative Commons-licensed videos on YouTube". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube Mobile".
^ Chitu, Alex (15 ביוני 2007). "Mobile YouTube". Unofficial Google Blog. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube Live on Apple TV Today; Coming to iPhone on June 29". Apple. יוני 20, 2007. אורכב מ-המקור ב-דצמבר 28, 2008. נבדק ב-ינואר 17, 2009. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Zibreg, Christian (8 ביולי 2010). "Goodbye Flash: YouTube mobile goes HTML5 on iPhone and Android". נבדק ב-9 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ Kincaid, Jason (7 ביולי 2010). "YouTube Mobile Goes HTML5, Video Quality Beats Native Apps Hands Down". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube 2.1 App Now Available on Android Market". 8 בדצמבר 2010. נבדק ב-9 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ Dredge, Stuart (11 בספטמבר 2012). "New YouTube iPhone app preempts iOS6 demotion". The Guardian. London. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ Smith, Cooper (5 בספטמבר 2013). "Google+ Is The Fourth Most-Used Smartphone App". Business Insider. Axel Springer SE. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "TiVo Getting YouTube Streaming Today". Gizmodo. 17 ביולי 2007. נבדק ב-17 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ O'Grady, Richard (28 באוקטובר 2014). "Pwn, share, repeat with YouTube on PlayStation 4". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² Sayer, Peter (19 ביוני 2007). "Google launches YouTube France News". PC Advisor. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Presentan hoy YouTube México" [YouTube México launched today] (בספרדית). El Universal. 11 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2009. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ "中文上線 – YouTube 香港中文版登場！". Stanley5. 17 באוקטובר 2007. נבדק ב-2 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube台灣網站上線手機版再等等". ZDNet. 18 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-6 ביולי 2010. נבדק ב-2 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ ¹ ² Nicole, Kristen (22 באוקטובר 2007). "YouTube Launches in Australia & New Zealand". Mashable. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Nicole, Kristen (6 בנובמבר 2007). "YouTube Canada Now Live". Mashable. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Ostrow, Adam (8 בנובמבר 2007). "YouTube Germany Launches". Mashable. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube перевелся на русский" (ברוסית). Kommersant Moscow. 14 בנובמבר 2007. נבדק ב-22 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ Williams, Martyn (23 בינואר 2008). "YouTube Launches Korean Site". PC World. נבדק ב-22 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ Joshi, Sandeep (8 במאי 2008). "YouTube now has an Indian incarnation". The Hindu. Chennai, India. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Bokuvka, Petr (12 באוקטובר 2008). "Czech version of YouTube launched. And it's crap. It sucks". The Czech Daily Word. Wordpress.com. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
^ Launch video unavailable when YouTube opens up in Sweden October 23, 2008. Retrieved December 7, 2012.
^ "YouTube launches in Argentina". 9 בספטמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-9 בספטמבר 2010. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ "YouTube Launches Local Version For Algeria, Egypt, Jordan, Morocco, Saudi Arabia, Tunisia and Yemen". ArabCrunch. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2011. נבדק ב-13 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Jidenma, Nmachi (1 בספטמבר 2011). "Google launches YouTube in Kenya". The Next Web. נבדק ב-22 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ Nod, Tam (13 באוקטובר 2011). "YouTube launches 'The Philippines'". The Philippine Star. נבדק ב-13 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube Launches Singapore Site". אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2011. נבדק ב-23 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
^ YouTube launches localized website for Colombia December 1, 2011. Retrieved December 1, 2011.
^ Google Launches YouTube Uganda (אורכב 04.01.2012 בארכיון Wayback Machine) December 2, 2011. Retrieved January 15, 2012.
^ Google to Launch YouTube Nigeria Today (אורכב 08.01.2012 בארכיון Wayback Machine) December 7, 2011. Retrieved January 15, 2012.
^ Google launches YouTube Chile March 19, 2012. Retrieved March 22, 2012. (אורכב 25.03.2012 בארכיון Wayback Machine)
^ Google Launches Hungarian YouTube March 12, 2012. Retrieved March 22, 2012. (אורכב 17.01.2013 בארכיון Wayback Machine)
^ YouTube Launches Local Domain For Malaysia March 22, 2012. Retrieved March 22, 2012.
^ YouTube Peru Launched, Expansion continues March 27, 2012. Retrieved April 1, 2012.
^ Bindu Suresh Rai (2 באפריל 2012). "UAE version of YouTube launched". Emirates 247. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube Launches Indonesian Version", June 15, 2012. Retrieved July 8, 2012.
^ "Google launches YouTube in Ghana" (אורכב 24.06.2012 בארכיון Wayback Machine), June 22, 2012. Retrieved July 8, 2012.
^ "YouTube launches local portal in Senegal", Jubr> תבנית:Note[3] itag 120 is for live streaming and has metadata referring to "Elemental Technologies Live".July 16, 2012. Retrieved July 25, 2012.
^ "YouTube's Turkish version goes into service", October 1, 2012. Retrieved October 1, 2012.
^ Tarasova, Maryna (13 בדצמבר 2012). "YouTube приходить в Україну! (YouTube comes in Ukraine!)" (באוקראינית). Ukraine: Google Ukraine Blog. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube lanceres i Danmark". Denmark: iProspect. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2013. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Sormunen, Vilja (6 בפברואר 2013). "YouTube Launches in the Nordics". Nordic: KLOK. נבדק ב-11 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YOUTUBE LAUNCHED IN NORWAY". Norway: TONO. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2013. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ "YouTube goes Swiss". Swiss: swissinfo. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ "YouTube.at since Thursday online". Austria: Wiener Zeitung. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Youtube România se lansează într-o săptămână". Romania: ZF.ro. נבדק ב-14 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Google lança versão lusa do YouTube". Portugal: Luso Noticias. נבדק ב-14 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ tš (21 במאי 2013). "Slováci už môžu oficiálne zarábať na tvorbe videí pre YouTube" (בסלובקית). Vat Pravda. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה); External link in |author= (עזרה)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Nick Rego (16 בספטמבר 2013). "YouTube expands monetization and partnership in GCC". tbreak Media. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2014. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה); External link in |author= (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Ивелина Атанасова (18 במרץ 2014). "YouTube рекламата става достъпна и за България" (בבולגרית). New Trend. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה); External link in |author= (עזרה)
^ "Oglašavanje na video platformi YouTube od sad dostupno i u Hrvatskoj" (בקרואטית). Lider. 19 במרץ 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ Siiri Oden (19 במרץ 2014). "Youtube reklaamid – uued võimalused nüüd ka Eestis!" (באסטונית). Meedium. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ Marta (18 במרץ 2014). "Tagad reklāmas iespējas Youtube kanālā iespējams izmantot arī Latvijā" (בלטבית). Marketing. אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה); External link in |author= (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
^ STA (18 במרץ 2014). "Na Youtube prihajajo tudi slovenski video oglasi" (בסלובנית). Dnevnik. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ Asina Pornwasin (3 באפריל 2014). "YouTube introduces homepage especially". The Nation. נבדק ב-4 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ ⁴ Stephen Hall (12 באוקטובר 2015). "YouTube continues global expansion w/ versions of its site in 7 new locales". 9to5 Google. נבדק ב-18 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² "YouTube launches Nepal, Pakistan, Sri Lanka-specific homepages". The Himalayan Times. 13 בינואר 2016. נבדק ב-31 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ "YouTube launches country-specific homepage for Pakistan". The Express Tribune. 12 בינואר 2016. נבדק ב-31 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ נמרוד צוק, הכנסות גוגל מיוטיוב הגיעו ל-5.6 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2013.
^ Tassi, Paul (6 בפברואר 2015). "Nintendo Updates Their Bad YouTube Policies By Making Them Worse". Forbes. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Johnson, Eric (4 בפברואר 2015). "Nintendo Wants YouTubers to Pretend Its Competitors' Games Don't Exist". Recode. Vox Media. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hernandez, Patricia (29 בינואר 2015). "Nintendo's YouTube Plan Is Already Being Panned By YouTubers [Update]". Kotaku. Univision Communications. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Google and Viacom: YouTube copyright lawsuit back on". BBC News. 5 באפריל 2012. נבדק ב-5 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Google and Viacom settle seven-year YouTube row". BBC News. 18 במרץ 2014. נבדק ב-18 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
^ Egelko, Bob (20 באוגוסט 2008). "Woman can sue over YouTube clip de-posting". San Francisco Chronicle. נבדק ב-25 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
^ ליה פן, לראשונה: אמנים ישראלים יקבלו תמלוגים מיוטיוב בעקבות שיתוף פעולה עם אקו"ם, באתר הארץ, 5 בינואר 2011
^ ניפוח נתוני צפייה ביוטיוב: אייל גולן נצפה כמו מדונה
^ יוטיוב נחסם בסין

[1] Claburn, Thomas (5 בינואר 2017). "Google's Grumpy code makes Python Go". The Register (באנגלית). נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[2] Wilson, Jesse (19 במאי 2009). "Guice Deuce". Official Google Code Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[3] "YouTube Architecture – High Scalability -". נבדק ב-13 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[4] "Golang Vitess: a database wrapper written in Go as used by Youtube".

[5] דירוג אַלֶקְסָה.

[6] דירוג אַלֶקְסָה לישראל.

[7] Graham, Jefferson (21 בנובמבר 2005). "Video websites pop up, invite postings". USA Today. Gannett Company. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[8] "YouTube: Sharing Digital Camera Videos". University of Illinois at Urbana-Champaign. אורכב מ-המקור ב-ינואר 11, 2009. נבדק ב-נובמבר 29, 2008. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[YouTube_gurus-9] ¹ ² Cloud, John (25 בדצמבר 2006). "The YouTube Gurus". Time. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[10] Hopkins, Jim (11 באוקטובר 2006). "Surprise! There's a third YouTube co-founder". USA Today. Gannett Company. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[11] Earliest surviving version of the YouTube website Wayback Machine, April 28, 2005. Retrieved June 19, 2013.

[12] Helft, Miguel; Richtel, Matt (10 באוקטובר 2006). "Venture Firm Shares a YouTube Jackpot". The New York Times. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[13] Kehaulani Goo, Sara (7 באוקטובר 2006). "Ready for Its Close-Up". The Washington Post. Nash Holdings LLC. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[14] "Whois Record for www.youtube.com". DomainTools. נבדק ב-1 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[15] Alleyne, Richard (31 ביולי 2008). "YouTube: Overnight success has sparked a backlash". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[16] "Me at the zoo". YouTube. 23 באפריל 2005. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[17] "Ronaldinho: Touch of Gold – YouTube". Wayback Machine. 25 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-25 בנובמבר 2005. נבדק ב-1 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[18] "Most Viewed – YouTube". Wayback Machine. 2 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2 בנובמבר 2005. נבדק ב-1 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[19] "YouTube: a history". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. 17 באפריל 2010. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[20] Dickey, Megan Rose (15 בפברואר 2013). "The 22 Key Turning Points in the History of YouTube". Business Insider. Axel Springer SE. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[21] "YouTube serves up 100 million videos a day online". USA Today. Gannett Company. 16 ביולי 2006. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[22] "comScore Releases May 2010 U.S. Online Video Rankings". comScore. נבדק ב-27 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[48-60-23] ¹ ² ³ Oreskovic, Alexei (23 בינואר 2012). "Exclusive: YouTube hits 4 billion daily video views". Reuters. Thomson Reuters. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[24] Welch, Chris (19 במאי 2013). "YouTube users now upload 100 hours of video every minute". The Verge. Vox Media. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[25] Russell, Jon (19 במאי 2013). "YouTube reveals users now upload more than 100 hours of video per minute, as the site turns eight". The Next Web. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[26] E. Solsman, Joan (12 בנובמבר 2014). "YouTube's Music Key: Can paid streaming finally hook the masses?". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[27] Hamedy, Saba (28 בפברואר 2017). "People now spend 1 billion hours watching YouTube every day". Mashable. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[28] Bates, Daniel (1 במרץ 2017). "YouTube users watch more than a BILLION hours of footage every day … and is set to overtake TV viewing". The Sun. News UK. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[seabrook20120116-29] Seabrook, John (16 בינואר 2012). "Streaming Dreams". The New Yorker. נבדק ב-6 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[30] Carter, Lewis (7 באפריל 2008). "Web could collapse as video demand soars". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[similar-31] "Youtube.com Analytics". SimilarWeb. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[32] "Top 50 sites in the world for Arts And Entertainment > TV And Video". SimilarWeb. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[33] Zappone, Christian (12 באוקטובר 2006). "Help! YouTube is killing my business!". CNN. נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)

[34] Blakely, Rhys (2 בנובמבר 2006). "Utube sues YouTube". The Times. London. נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)

[35] La Monica, Paul R. (9 באוקטובר 2006). "Google to buy YouTube for $1.65 billion". CNNMoney. CNN. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[36] Arrington, Michael (9 באוקטובר 2006). "Google Has Acquired YouTube". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[37] Arrington, Michael (13 בנובמבר 2006). "Google Closes YouTube Acquisition". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[38] "Google closes $A2b YouTube deal". The Age. Fairfax Media. 14 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2007. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[39] Sweney, Mark (20 בינואר 2010). "Cricket: IPL goes global with live online deal". The Guardian. London. נבדק ב-6 בפברואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)

[40] "YouTube redesigns website to keep viewers captivated". AFP. נבדק ב-1 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)

[41] Parr, Ben (17 במאי 2010). "YouTube Surpasses Two Billion Video Views Daily". Mashable. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[42] Kincaid, Jason (16 במאי 2010). "Five Years In, YouTube Is Now Streaming Two Billion Views Per Day". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[43] Barnett, Emma (17 במאי 2010). "YouTube hits two billion views a day". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[44] O'Neill, Megan (25 במאי 2011). "YouTube Celebrates Its 6th Birthday With 3 Billion Daily Views". Adweek. Beringer Capital. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[45] Bryant, Martin (25 במאי 2011). "YouTube hits 3 Billion views per day, 2 DAYS worth of video uploaded every minute". The Next Web. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[46] "YouTube moves past 3 billion views a day". CNET. CBS Interactive. 25 במאי 2011. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[47] Perez, Sarah (23 בינואר 2012). "YouTube Reaches 4 Billion Views Per Day". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[48] McCormick, Rich (27 בפברואר 2017). "Humans watch a billion hours of YouTube every single day". The Verge. Vox Media. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[49] Lumb, David (27 בפברואר 2017). "One billion hours of YouTube are watched every day". Engadget. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[50] Broussard, Mitchel (28 בפברואר 2017). "YouTube Users Watch More Than 1 Billion Hours of Video a Day, Will Soon Outpace U.S. TV". MacRumors. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[51] "Hurley stepping down as YouTube chief executive". AFP. 29 באוקטובר 2010. נבדק ב-30 באוקטובר 2010. {{cite news}}: (עזרה)

[52] Whitelaw, Ben (20 באפריל 2011). "Almost all YouTube views come from just 30% of films". The Daily Telegraph. Telegraph Media Group. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[53] Whitney, Lance (4 בנובמבר 2011). "Google+ now connects with YouTube, Chrome". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[54] "YouTube's website redesign puts the focus on channels". BBC. 2 בדצמבר 2011. נבדק ב-2 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[55] Cashmore, Pete (26 באוקטובר 2006). "YouTube Gets New Logo, Facelift and Trackbacks – Growing Fast!". נבדק ב-2 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[subscription-56] "YouTube launches pay-to-watch subscription channels". BBC News. 9 במאי 2013. נבדק ב-11 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[57] Nakaso, Dan (7 במאי 2013). "YouTube providers could begin charging fees this week". Mercury News. נבדק ב-10 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[58] Oreskovic, Alexei. "Google taps longtime executive Wojcicki to head YouTube". Reuters (בIndian English). נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[59] Perez, Sarah (23 בפברואר 2015). "Hands on With "YouTube Kids," Google's Newly Launched, Child-Friendly YouTube App". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[60] Dredge, Stuart (26 באוגוסט 2015). "Google launches YouTube Gaming to challenge Amazon-owned Twitch". The Guardian. נבדק ב-5 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)

[Youtubered-61] Reader, Ruth. "Google wants you to pay $9.99 per month for ad-free YouTube". Venturebeat. נבדק ב-22 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[62] Hern, Alex (11 באוגוסט 2015). "Why Google is restructuring, why the name Alphabet and how it affects you". The Guardian. נבדק ב-11 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)

[office_park-63] Avalos, George (20 בינואר 2016). "YouTube expansion in San Bruno signals big push by video site". San Jose Mercury News. נבדק ב-3 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)

[64] Ben Popper, The Verge. "YouTube Has a New Look and, for the First Time, a New Logo." August 29, 2017. August 29, 2017.

[65] Fildes, Jonathan (5 באוקטובר 2009). "Flash moves on to smart phones". BBC. נבדק ב-30 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[youtubehtml5-66] "YouTube HTML5 Video Player". YouTube. נבדק ב-12 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[67] "Watch this YouTube Video without the Flash Player". נבדק ב-30 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[68] "HTML5 YouTube viewer: close, but not quite there". אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2009. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[69] "YouTube HTML5 Video Player". נבדק ב-21 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[70] Shankland, Stephen (19 במאי 2010). "Google tries freeing Web video with WebM". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[71] YouTube HTML5 Video Player.

[72] תבנית:Youtube

[73] Rajeev Tiwari (3 בינואר 2013). "Streaming Media and RTOS: MPEG-DASH Support in Youtube". Streamingcodecs.blogspot.hu. נבדק ב-13 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[videolength-74] ¹ ² "Upload videos longer than 15 minutes" YouTube Help. Retrieved July 15, 2017.

[intro_to_live-75] "Introduction to live streaming" YouTube Help. Retrieved September 22, 2017.

[76] Fisher, Ken (29 במרץ 2006). "YouTube caps video lengths to reduce infringement". Ars Technica. Condé Nast. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[77] Lowensohn, Josh (29 ביולי 2010). "YouTube bumps video limit to 15 minutes". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[captioning-78] University of Washington. "Adding Captions to YouTube Videos". University of Washington. נבדק ב-4 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[79] פורמטי קבצי מולטימדיה, הנתמכים על ידי יוטיוב. מידע מטעם אתר יוטיוב (YouTube Help). (באנגלית).

[80] "Getting Started: File formats". YouTube. נבדק ב-14 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[81] Kokaram, Anil; Foucu, Thierry; Hu, Yang (20 באפריל 2016). "A look into YouTube's video file anatomy". YouTube Engineering and Developers Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[incomplete-h263-82] Tinic Uro (אוגוסט 13, 2005). "The quest for a new video codec in Flash 8". אורכב מ-המקור ב-פברואר 6, 2009. נבדק ב-ינואר 27, 2011. We went this route before with Sorenson Spark which is an incomplete implementation of H.263 and it bit us badly when trying to implement certain solutions. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[flash-video-83] Adobe Systems Incorporated (2010). "Adobe Flash Video File Format Specification Version 10.1" (PDF). p. 72. נבדק ב-27 בינואר 2011. Sorenson H.263 {{cite web}}: (עזרה)

[84] "Market Demand for Sorenson Media's Sorenson Spark Video Decoder Expands Sharply". Sorenson Media. 2 ביוני 2009. נבדק ב-31 ביולי 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[85] "YouTube Mobile goes live". יוני 17, 2007. אורכב מ-המקור ב-יוני 20, 2007. נבדק ב-אוגוסט 11, 2010. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[86] "YouTube Videos in High Quality". Official YouTube Blog. Google. 14 במרץ 2008. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[87] Lowensohn, Josh (20 בנובמבר 2008). "YouTube videos go HD with a simple hack". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[88] Sarukkai, Ramesh (9 ביולי 2010). "What's bigger than 1080p? 4K video comes to YouTube". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[89] Lowensohn, Josh (9 ביולי 2010). "YouTube now supports 4k-resolution videos". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[90] Schroeder, Stan (10 ביוני 2015). "You can watch an 8K video on YouTube – in theory". MashableUK. נבדק ב-2 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)

[91] Robertson, Steven; Verma, Sanjeev (7 בנובמבר 2016). "True colors: adding support for HDR videos on YouTube". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[92] "Upload High Dynamic Range (HDR) videos". YouTube Help. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[93] Glotzbach, Matthew; Heckmann, Oliver (26 ביוני 2014). "Look ahead: creator features coming to YouTube". YouTube Creators Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[94] Stuart, Keith (27 ביוני 2014). "Battlefield Hardline ushers in era of smooth YouTube trailers". The Guardian. נבדק ב-29 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)

[95] Kumparak, Greg (29 באוקטובר 2014). "YouTube Can Now Play Videos at a Buttery 60 Frames Per Second". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[96] "Deploying VP9 at YouTube: a postmortem – Steven Robertson". 16 באוקטובר 2014. נבדק ב-9 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[CNN_2010-97] Gross, Doug (13 בספטמבר 2010). "YouTube testing live streaming". CNN. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[BBC_2010-98] "YouTube in two-day live video-streaming test". BBC. 13 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[YT_Blog_2011-99] "YouTube is going LIVE". YouTube Official Blog. 8 באפריל 2011. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[100] Pierce, David. "YouTube Is the Sleeping Giant of Livestreaming". WIRED (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[101] "Felix Baumgartner's jump from space's edge watched by millions". Associated Press. אוקטובר 15, 2012. אורכב מ-המקור ב-אוקטובר 18, 2012. נבדק ב-אוקטובר 15, 2012. {{cite news}}: פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[Verge_2013-102] Blagdon, Jeff (3 באוגוסט 2013). "YouTube opens up live streaming to anyone with 100 or more subscribers". The Verge. {{cite web}}: (עזרה)

[MacNN_2013-103] "YouTube opens live streaming for all verified accounts". MacNN. 13 בדצמבר 2013. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[Ars_Technica_2017-02-08-104] Palladino, Valentina (8 בפברואר 2017). "YouTube now lets creators with 10,000 subscribers live-stream video on mobile". Ars Technica. {{cite web}}: (עזרה)

[create_live-105] "Create a live stream" YouTube Help. Retrieved September 22, 2017.

[Verge_2016-106] ¹ ² Garun, Natt (30 בנובמבר 2016). "YouTube now supports 4K live-streaming for both 360-degree and standard video". The Verge. {{cite web}}: (עזרה)

[107] Marquit, Miranda (23 ביולי 2009). "YouTube in 3D?". Physorg. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[108] Dsouza, Keith (20 ביולי 2009). "YouTube 3D Videos". Techie Buzz. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[109] Sobti, Kshitij (21 ביולי 2009). "YouTube adds a dimension, 3D goggles not included". thinkdigit. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[110] Smith, Ryan (26 במאי 2011). "YouTube Adds Stereoscopic 3D Video Support (And 3D Vision Support, Too)". AnandTech. Purch Group. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[111] Bonnington, Christina (13 במרץ 2015). "You Can Now Watch and Upload 360-Degree Videos on YouTube". Wired. Condé Nast. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[112] Perez, Sarah (13 בספטמבר 2016). "YouTube gets its own social network with the launch of YouTube Community". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[113] McEvoy, Kiley (13 בספטמבר 2016). "YouTube Community goes beyond video". YouTube Creators Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[114] "YouTube embedded video guide".

[115] "So long, video responses... Next up: better ways to connect". YouTube Creators Blog. Google. 27 באוגוסט 2013. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[116] YouTube. "Control comments and video responses". נבדק ב-28 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[117] "Terms of Use, 5.B". YouTube. נבדק ב-25 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[118] Lowensohn, Josh (16 בינואר 2009). "(Some) YouTube videos get download option". CNET. CBS Interactive. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[119] Milian, Mark (19 בפברואר 2009). "YouTube looks out for content owners, disables video ripping". Los Angeles Times. נבדק ב-21 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[120] Rao, Leena (12 בפברואר 2009). "YouTube Hopes To Boost Revenue With Video Downloads". The Washington Post. Nash Holdings LLC. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[121] Torrentfreak (19 ביוני 2012). "Google Threatens To Sue Huge YouTube MP3 Conversion Site". נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[122] Zamzar (12 ביוני 2012). "Downloading YouTube videos – no longer supported". נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[123] Casserly, Cathy (25 ביולי 2012). "Here's your invite to reuse and remix the 4 million Creative Commons-licensed videos on YouTube". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[124] "YouTube Mobile".

[125] Chitu, Alex (15 ביוני 2007). "Mobile YouTube". Unofficial Google Blog. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[126] "YouTube Live on Apple TV Today; Coming to iPhone on June 29". Apple. יוני 20, 2007. אורכב מ-המקור ב-דצמבר 28, 2008. נבדק ב-ינואר 17, 2009. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[127] Zibreg, Christian (8 ביולי 2010). "Goodbye Flash: YouTube mobile goes HTML5 on iPhone and Android". נבדק ב-9 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[128] Kincaid, Jason (7 ביולי 2010). "YouTube Mobile Goes HTML5, Video Quality Beats Native Apps Hands Down". TechCrunch. AOL. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[129] "YouTube 2.1 App Now Available on Android Market". 8 בדצמבר 2010. נבדק ב-9 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[130] Dredge, Stuart (11 בספטמבר 2012). "New YouTube iPhone app preempts iOS6 demotion". The Guardian. London. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[131] Smith, Cooper (5 בספטמבר 2013). "Google+ Is The Fourth Most-Used Smartphone App". Business Insider. Axel Springer SE. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[132] "TiVo Getting YouTube Streaming Today". Gizmodo. 17 ביולי 2007. נבדק ב-17 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[133] O'Grady, Richard (28 באוקטובר 2014). "Pwn, share, repeat with YouTube on PlayStation 4". Official YouTube Blog. Google. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[local-134] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² Sayer, Peter (19 ביוני 2007). "Google launches YouTube France News". PC Advisor. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[135] "Presentan hoy YouTube México" [YouTube México launched today] (בספרדית). El Universal. 11 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2009. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[136] "中文上線 – YouTube 香港中文版登場！". Stanley5. 17 באוקטובר 2007. נבדק ב-2 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[137] "YouTube台灣網站上線手機版再等等". ZDNet. 18 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-6 ביולי 2010. נבדק ב-2 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[AUS-NZ-138] ¹ ² Nicole, Kristen (22 באוקטובר 2007). "YouTube Launches in Australia & New Zealand". Mashable. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[139] Nicole, Kristen (6 בנובמבר 2007). "YouTube Canada Now Live". Mashable. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[140] Ostrow, Adam (8 בנובמבר 2007). "YouTube Germany Launches". Mashable. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[141] "YouTube перевелся на русский" (ברוסית). Kommersant Moscow. 14 בנובמבר 2007. נבדק ב-22 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[142] Williams, Martyn (23 בינואר 2008). "YouTube Launches Korean Site". PC World. נבדק ב-22 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[143] Joshi, Sandeep (8 במאי 2008). "YouTube now has an Indian incarnation". The Hindu. Chennai, India. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[144] Bokuvka, Petr (12 באוקטובר 2008). "Czech version of YouTube launched. And it's crap. It sucks". The Czech Daily Word. Wordpress.com. נבדק ב-3 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)

[145] Launch video unavailable when YouTube opens up in Sweden October 23, 2008. Retrieved December 7, 2012.

[countries-146] "YouTube launches in Argentina". 9 בספטמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-9 בספטמבר 2010. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[arabcrunch1-147] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ "YouTube Launches Local Version For Algeria, Egypt, Jordan, Morocco, Saudi Arabia, Tunisia and Yemen". ArabCrunch. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2011. נבדק ב-13 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[148] Jidenma, Nmachi (1 בספטמבר 2011). "Google launches YouTube in Kenya". The Next Web. נבדק ב-22 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[philippines-149] Nod, Tam (13 באוקטובר 2011). "YouTube launches 'The Philippines'". The Philippine Star. נבדק ב-13 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[singapore-150] "YouTube Launches Singapore Site". אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2011. נבדק ב-23 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)

[151] YouTube launches localized website for Colombia December 1, 2011. Retrieved December 1, 2011.

[152] Google Launches YouTube Uganda (אורכב 04.01.2012 בארכיון Wayback Machine) December 2, 2011. Retrieved January 15, 2012.

[153] Google to Launch YouTube Nigeria Today (אורכב 08.01.2012 בארכיון Wayback Machine) December 7, 2011. Retrieved January 15, 2012.

[154] Google launches YouTube Chile March 19, 2012. Retrieved March 22, 2012. (אורכב 25.03.2012 בארכיון Wayback Machine)

[155] Google Launches Hungarian YouTube March 12, 2012. Retrieved March 22, 2012. (אורכב 17.01.2013 בארכיון Wayback Machine)

[156] YouTube Launches Local Domain For Malaysia March 22, 2012. Retrieved March 22, 2012.

[157] YouTube Peru Launched, Expansion continues March 27, 2012. Retrieved April 1, 2012.

[158] Bindu Suresh Rai (2 באפריל 2012). "UAE version of YouTube launched". Emirates 247. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[159] "YouTube Launches Indonesian Version", June 15, 2012. Retrieved July 8, 2012.

[160] "Google launches YouTube in Ghana" (אורכב 24.06.2012 בארכיון Wayback Machine), June 22, 2012. Retrieved July 8, 2012.

[161] "YouTube launches local portal in Senegal", Jubr> תבנית:Note[3] itag 120 is for live streaming and has metadata referring to "Elemental Technologies Live".July 16, 2012. Retrieved July 25, 2012.

[162] "YouTube's Turkish version goes into service", October 1, 2012. Retrieved October 1, 2012.

[163] Tarasova, Maryna (13 בדצמבר 2012). "YouTube приходить в Україну! (YouTube comes in Ukraine!)" (באוקראינית). Ukraine: Google Ukraine Blog. {{cite news}}: (עזרה)

[164] "YouTube lanceres i Danmark". Denmark: iProspect. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2013. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[165] Sormunen, Vilja (6 בפברואר 2013). "YouTube Launches in the Nordics". Nordic: KLOK. נבדק ב-11 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[166] "YOUTUBE LAUNCHED IN NORWAY". Norway: TONO. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2013. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[167] "YouTube goes Swiss". Swiss: swissinfo. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[168] "YouTube.at since Thursday online". Austria: Wiener Zeitung. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[169] "Youtube România se lansează într-o săptămână". Romania: ZF.ro. נבדק ב-14 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[170] "Google lança versão lusa do YouTube". Portugal: Luso Noticias. נבדק ב-14 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[171] tš (21 במאי 2013). "Slováci už môžu oficiálne zarábať na tvorbe videí pre YouTube" (בסלובקית). Vat Pravda. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה); External link in |author= (עזרה)

[gcc-172] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Nick Rego (16 בספטמבר 2013). "YouTube expands monetization and partnership in GCC". tbreak Media. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2014. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה); External link in |author= (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[173] Ивелина Атанасова (18 במרץ 2014). "YouTube рекламата става достъпна и за България" (בבולגרית). New Trend. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה); External link in |author= (עזרה)

[174] "Oglašavanje na video platformi YouTube od sad dostupno i u Hrvatskoj" (בקרואטית). Lider. 19 במרץ 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[175] Siiri Oden (19 במרץ 2014). "Youtube reklaamid – uued võimalused nüüd ka Eestis!" (באסטונית). Meedium. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[176] Marta (18 במרץ 2014). "Tagad reklāmas iespējas Youtube kanālā iespējams izmantot arī Latvijā" (בלטבית). Marketing. אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה); External link in |author= (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)

[177] STA (18 במרץ 2014). "Na Youtube prihajajo tudi slovenski video oglasi" (בסלובנית). Dnevnik. נבדק ב-5 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[178] Asina Pornwasin (3 באפריל 2014). "YouTube introduces homepage especially". The Nation. נבדק ב-4 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[adriatics_baltics-179] ¹ ² ³ ⁴ Stephen Hall (12 באוקטובר 2015). "YouTube continues global expansion w/ versions of its site in 7 new locales". 9to5 Google. נבדק ב-18 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[himalayan-180] ¹ ² "YouTube launches Nepal, Pakistan, Sri Lanka-specific homepages". The Himalayan Times. 13 בינואר 2016. נבדק ב-31 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[181] "YouTube launches country-specific homepage for Pakistan". The Express Tribune. 12 בינואר 2016. נבדק ב-31 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[182] נמרוד צוק, הכנסות גוגל מיוטיוב הגיעו ל-5.6 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2013.

[183] Tassi, Paul (6 בפברואר 2015). "Nintendo Updates Their Bad YouTube Policies By Making Them Worse". Forbes. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[184] Johnson, Eric (4 בפברואר 2015). "Nintendo Wants YouTubers to Pretend Its Competitors' Games Don't Exist". Recode. Vox Media. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[185] Hernandez, Patricia (29 בינואר 2015). "Nintendo's YouTube Plan Is Already Being Panned By YouTubers [Update]". Kotaku. Univision Communications. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[186] "Google and Viacom: YouTube copyright lawsuit back on". BBC News. 5 באפריל 2012. נבדק ב-5 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)

[187] "Google and Viacom settle seven-year YouTube row". BBC News. 18 במרץ 2014. נבדק ב-18 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)

[188] Egelko, Bob (20 באוגוסט 2008). "Woman can sue over YouTube clip de-posting". San Francisco Chronicle. נבדק ב-25 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)

[189] ליה פן, לראשונה: אמנים ישראלים יקבלו תמלוגים מיוטיוב בעקבות שיתוף פעולה עם אקו"ם, באתר הארץ, 5 בינואר 2011

[190] ניפוח נתוני צפייה ביוטיוב: אייל גולן נצפה כמו מדונה

[191] יוטיוב נחסם בסין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

[93]

[94]

[95]

[96]

[97]

[98]

[99]

[100]

@@ שורה 694: / שורה 694: @@
 === חומר המוגן על ידי זכויות יוצרים ===
-בעת העלאת סרטון וידאו לאתר יוטיוב, מוצגת בפני המשתמש הודעה, הדורשת ממנו להימנע מהפרת זכויות יוצרים, כפי שאלו מעוגנים בחוק. למרות דרישה זו, עודם קיימים באתר, כמו גם המועלים אליו מדי יום ביומו- סרטונים ותכנים אחרים (ישנים או חדשים)- המפרים זכויות יוצרים אלו. אחד הגורמים העיקריים לתופעה זו הנו העובדה, שיוטיוב אינה יכולה לפקח ולאכוף סרטונים- קודם העלאתם לאתר. עניין זה אינו מותיר לבעלי זכויות היוצרים של תכנים אלו ברירה כלשהי- אלא לפרסם הודעה אשר עיקרה: הודעת הסרה של הפרסום בידי בעלי זכויות היוצרים- בכפוף ל[[חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות]] {{אנ|Digital Millennium Copyright Act}}, ובהתאם לתנאיו של [[חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט]] {{אנ|Online Copyright Infringement Liability Limitation Act}}. סרטון כלשהו, אשר התקבלה לגביו תלונה בדבר הפרה של זכויות יוצרים, ואשר התבררה כנכונה- מושבת לאלתר על ידי יוטיוב. יותר מכך, במידה והתברר כי משתמש מסוים הפר שלוש פעמים זכויות יוצרים- חשבונו, כמו גם כל סרטוני הווידאו שהעלה- יימחקו. ארגונים עליהם נמנים: חברת התקשורת "[[ויאקום]]", ענקית ה[[שידור מסחרי|שידור המסחרי]] {{אנ|Commercial broadcasting}}, חברת "[[מדיה-סט]]" {{אנ|Mediaset}} האיטלקית ו[[פרמייר ליג|ליגת הפרמייר ליג האנגלית]] הגישו תביעות כנגד יוטיוב, בטענם כי "יוטיוב עשתה מעט מדי- כדי למנוע העלאה של תוכן בעל זכויות יוצרים- לאתר החברה". חברת ויאקום, אשר תבעה את יוטיוב במרץ 2007, בסכום כולל של מיליארד דולרים בעקבות הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של תכניה- טענה כי באתר יוטיוב נמצאו למעלה מ-150,000 סרטונים מסוג זה, השייכים לחברה, ואשר צברו בסך הכל "מספר צפיות מדהים, העומד על מיליארד פעמים וחצי". יוטיוב, בתגובה, הצהירה כי "חברת יוטיוב עושה מעל ומעבר לחובותיה המשפטיים הנדרשים ממנה על פי החוק, כדי לסייע לבעלי תכנים, המעוגנים בזכויות יוצרים- להגן על עבודותיהם (מפני הפרה של זכויות היוצרים של יצירותיהם)". במהלך ה[[משפט (דין)|הליך המשפטי]], ביולי 2008, זכתה ויאקום ב[[פסק דין|פסיקת בית המשפט]], אשר חייב את יוטיוב לפרסם למעלה משנים עשר [[בית (מחשב)|טֶרָה-בתים]] של מידע, המפרט את הרגלי הצפייה של '''כל המשתמשים, אשר נכנסו לאתר וצפו באחד או יותר מסרטוני הווידאו הקיימים בו'''. החלטה זו של בית המשפט זכתה לביקורת מצד [[קרן החזית האלקטרונית]], אשר כינתה את פסיקת בית המשפט "מפלה עבור [[זכויות הפרט]]"- זאת, בהתייחס להפרה של פרטיות הגולשים באתר, [[עוגייה (אינטרנט)|מעקב אחר תנועותיהם ואיסוף נתונים אודותם]]. ביוני 2010, נדחתה תביעתהּ המשפטית של ויאקום כנגד גוגל, לאחר [[הליך שיפוט מהיר]] {{אנ|Summary judgment}}, עם פסיקתו של ה[[שופט פדרלי (ארצות הברית)|שופט הפדרלי]] {{אנ|United States federal judge}} [[לואי לי סטנטון (שופט פדרלי)|לוּאִי לי סְטֶנְטוֹן]] {{אנ|Louis L. Stanton}}- שגוגל הייתה מוגנת מפני [[הפרשה (חשבונאות)|הפרשות כספיות]] עבור חברות כלשהן (בכללן ויאקום), במסגרת "חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות". בעקבות פסיקה זו, הכריזה ויאקום על כוונתה להגיש [[ערעור]] בנדון. ב-5 באפריל 2012, חידש [[בית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני]] {{אנ|United States Court of Appeals for the Second Circuit}} את הדיון בתיק, באפשרו לויאקום להשמיע את תביעתה פעם נוספת- בין כתלי בית המשפט<ref>{{Cite news |title=Google and Viacom: YouTube copyright lawsuit back on |publisher=BBC News |url=http://www.bbc.co.uk/news/business-17631703 |accessdate=April 5, 2012 |date=April 5, 2012}}</ref>. ב-18 במרץ 2014 נסגר התיק באופן סופי, לאחר שבע שנים מרגע פתיחתו, לאחר חתימת [[הסכם סודיות]] {{אנ|Non-disclosure agreement}} בין החברות "ויאקום" ו"גוגל"<ref>{{Cite news |title=Google and Viacom settle seven-year YouTube row |work=[[BBC News]] |url=http://www.bbc.co.uk/news/technology-25665596 |accessdate=March 18, 2014 |date=March 18, 2014}}</ref>.
+בעת העלאת סרטון וידאו לאתר יוטיוב, מוצגת בפני המשתמש הודעה, הדורשת ממנו להימנע מהפרת זכויות יוצרים, כפי שאלו מעוגנות בחוק. למרות דרישה זו, עודם קיימים באתר, כמו גם המועלים אליו מדי יום ביומו- סרטונים ותכנים אחרים (ישנים או חדשים)- המפרים זכויות יוצרים אלו. אחד הגורמים העיקריים לתופעה זו הנה העובדה, שיוטיוב אינה יכולה לפקח ולאכוף סרטונים- קודם העלאתם לאתר. עניין זה אינו מותיר לבעלי זכויות היוצרים של תכנים אלו ברירה כלשהי- אלא לפרסם הודעה אשר עיקרה: הודעת הסרה של הפרסום בידי בעלי זכויות היוצרים- בכפוף ל[[חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות]] {{אנ|Digital Millennium Copyright Act}}, ובהתאם לתנאיו של [[חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט]] {{אנ|Online Copyright Infringement Liability Limitation Act}}. סרטון כלשהו, אשר התקבלה לגביו תלונה בדבר הפרה של זכויות יוצרים, ואשר התבררה כנכונה- מושבת לאלתר על ידי יוטיוב. יותר מכך, במידה והתברר כי משתמש מסוים הפר שלוש פעמים זכויות יוצרים- חשבונו, כמו גם כל סרטוני הווידאו שהעלה- יימחקו. ארגונים עליהם נמנים: חברת התקשורת "[[ויאקום]]", ענקית ה[[שידור מסחרי|שידור המסחרי]] {{אנ|Commercial broadcasting}}, חברת "[[מדיה-סט]]" {{אנ|Mediaset}} האיטלקית ו[[פרמייר ליג|ליגת הפרמייר ליג האנגלית]] הגישו תביעות כנגד יוטיוב, בטענם כי "יוטיוב עשתה מעט מדי- כדי למנוע העלאה של תוכן בעל זכויות יוצרים- לאתר החברה". חברת ויאקום, אשר תבעה את יוטיוב במרץ 2007, בסכום כולל של מיליארד דולרים בעקבות הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של תכניה- טענה כי באתר יוטיוב נמצאו למעלה מ-150,000 סרטונים מסוג זה, השייכים לחברה, ואשר צברו בסך הכל "מספר צפיות מדהים, העומד על מיליארד פעמים וחצי". יוטיוב, בתגובה, הצהירה כי "חברת יוטיוב עושה מעל ומעבר לחובותיה המשפטיים הנדרשים ממנה על פי החוק, כדי לסייע לבעלי תכנים, המעוגנים בזכויות יוצרים- להגן על עבודותיהם (מפני הפרה של זכויות היוצרים של יצירותיהם)". במהלך ה[[משפט (דין)|הליך המשפטי]], ביולי 2008, זכתה ויאקום ב[[פסק דין|פסיקת בית המשפט]], אשר חייב את יוטיוב לפרסם למעלה משנים עשר [[בית (מחשב)|טֶרָה-בתים]] של מידע, המפרט את הרגלי הצפייה של '''כל המשתמשים, אשר נכנסו לאתר וצפו באחד או יותר מסרטוני הווידאו הקיימים בו'''. החלטה זו של בית המשפט זכתה לביקורת מצד [[קרן החזית האלקטרונית]], אשר כינתה את פסיקת בית המשפט "מפלה עבור [[זכויות הפרט]]"- זאת, בהתייחס להפרה של פרטיות הגולשים באתר, [[עוגייה (אינטרנט)|מעקב אחר תנועותיהם ואיסוף נתונים אודותם]]. ביוני 2010, נדחתה תביעתהּ המשפטית של ויאקום כנגד גוגל, לאחר [[הליך שיפוט מהיר]] {{אנ|Summary judgment}}, עם פסיקתו של ה[[שופט פדרלי (ארצות הברית)|שופט הפדרלי]] {{אנ|United States federal judge}} [[לואי לי סטנטון (שופט פדרלי)|לוּאִי לי סְטֶנְטוֹן]] {{אנ|Louis L. Stanton}}- שגוגל הייתה מוגנת מפני [[הפרשה (חשבונאות)|הפרשות כספיות]] עבור חברות כלשהן (בכללן ויאקום), במסגרת "חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות". בעקבות פסיקה זו, הכריזה ויאקום על כוונתה להגיש [[ערעור]] בנדון. ב-5 באפריל 2012, חידש [[בית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני]] {{אנ|United States Court of Appeals for the Second Circuit}} את הדיון בתיק, באפשרו לויאקום להשמיע את תביעתה פעם נוספת- בין כתלי בית המשפט<ref>{{Cite news |title=Google and Viacom: YouTube copyright lawsuit back on |publisher=BBC News |url=http://www.bbc.co.uk/news/business-17631703 |accessdate=April 5, 2012 |date=April 5, 2012}}</ref>. ב-18 במרץ 2014 נסגר התיק באופן סופי, לאחר שבע שנים מרגע פתיחתו, לאחר חתימת [[הסכם סודיות]] {{אנ|Non-disclosure agreement}} בין החברות "ויאקום" ו"גוגל"<ref>{{Cite news |title=Google and Viacom settle seven-year YouTube row |work=[[BBC News]] |url=http://www.bbc.co.uk/news/technology-25665596 |accessdate=March 18, 2014 |date=March 18, 2014}}</ref>.
-באוגוסט 2008, פסק בית משפט בארצות הברית את הפסיקה: "[[סטפני לנץ נגד יוניברסל מיוזיק גרופ|סטפני לנץ נגד (Versus) יוניברסל מיוזיק גרופ]]" {{אנ|Lenz v. Universal Music Corp.}}, הגורסת שבעלי זכויות יוצרים של קובץ או סרטון מסוימים- אינם יכולים להורות על הסרת קובץ, אשר הועלה זה מכבר לרשת האינטרנט (כלומר: "קובץ מקוון")- מבלי לקבוע תחילה האם השימוש בו, כמו גם עריכת תוכנו והליך פרסומו- היו כפופים ונאמנים לדיני ה[[שימוש הוגן|שימוש ההוגן]], אשר חלו עליו- החל מרגע העלתו לרשת האינטרנט (כלומר: במידה והקובץ/הסרטון המועלה (והמקוון) עבר על דיני השימוש ההוגן, אין עילה מצד מעלה קובץ זה- לדרוש להסירו מרשת האינטרנט, זאת- כיוון שמעלה הקובץ בעצמו פעל כניגוד לחוק). בפרשה זו הייתה מעורבת סטפני לנץ, תושבת [[גאליצין, פנסילבניה]] {{אנ|Gallitzin, Pennsylvania}}, אשר [[הסרטה|הסריטה]] את בנהּ הפעוט, בן 13 חודשים- רוקד לצלילי שירו של המוזיקאי [[פרינס]]: "[[Let's Go Crazy]]" ("בואו נשתגע"), ולאחר מכן העלתה את הסרטון, בן 29 שניות- לאתר יוטיוב<ref>{{Cite news |first=Bob |last=Egelko |title=Woman can sue over YouTube clip de-posting |url=http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2008/08/20/MNU412FKRL.DTL |quote= |work=San Francisco Chronicle |date=August 20, 2008 |accessdate=August 25, 2008}}</ref>.
+באוגוסט 2008, פסק בית משפט בארצות הברית את הפסיקה: "[[סטפני לנץ נגד יוניברסל מיוזיק גרופ|סטפני לנץ נגד (Versus) יוניברסל מיוזיק גרופ]]" {{אנ|Lenz v. Universal Music Corp.}}, הגורסת שבעלי זכויות יוצרים של קובץ או סרטון מסוימים- אינם יכולים להורות על הסרת קובץ, אשר הועלה זה מכבר לרשת האינטרנט (כלומר: "קובץ מקוון")- מבלי לקבוע תחילה האם השימוש בו, כמו גם עריכת תוכנו והליך פרסומו- היו כפופים ונאמנים לדיני ה[[שימוש הוגן|שימוש ההוגן]], אשר חלו עליו- החל מרגע העלתו לרשת האינטרנט (כלומר: במידה והקובץ/הסרטון המועלה (והמקוון) עבר על דיני השימוש ההוגן, אין עילה מצד מעלה קובץ זה- לדרוש להסירו מרשת האינטרנט, זאת- כיוון שמעלה הקובץ בעצמו פעל בניגוד לחוק). בפרשה זו הייתה מעורבת סטפני לנץ, תושבת [[גאליצין, פנסילבניה]] {{אנ|Gallitzin, Pennsylvania}}, אשר [[הסרטה|הסריטה]] את בנהּ הפעוט, בן 13 חודשים- רוקד לצלילי שירו של המוזיקאי [[פרינס]]: "[[Let's Go Crazy]]" ("בואו נשתגע"), ולאחר מכן העלתה את הסרטון, בן 29 שניות- לאתר יוטיוב<ref>{{Cite news |first=Bob |last=Egelko |title=Woman can sue over YouTube clip de-posting |url=http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2008/08/20/MNU412FKRL.DTL |quote= |work=San Francisco Chronicle |date=August 20, 2008 |accessdate=August 25, 2008}}</ref>.
 בפרשה משפטית אחרת, [[סמית' נגד  Summit Entertainment LLC]] {{אנ|Smith v. Summit Entertainment LLC}}, תבע הזמר [[מת'יו סמית']] (באנגלית: Matthew Smith), הידוע בכינויו: מאט הארט (באנגלית: Matt Heart) את חברת הפקת הסרטים "[[Summit Entertainment]]" בגין שימוש שאינו חוקי בזכויות היוצרים של שיריו. הוא הגיש ל[[בית המשפט המחוזי עבור המחוז הצפוני של אוהיו, ארצות הברית|בית המשפט המחוזי עבור המחוז הצפוני של אוהיו]] {{אנ|United States District Court for the Northern District of Ohio}} שבע [[עילה לתביעה|עילות לתביעה]] {{אנ|Cause of action}} כנגד החברה (ככל הנראה, עילה אחת עבור כל שיר השייך לו, ואשר זכויות היוצרים עליהם שייכים לו; כלומר, בסך הכל שבעה שירים), ודרש ממנה להסיר את השירים ה"סוררים" מאתר יוטיוב. זאת, בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות; בהתאם לתנאיו של חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט; ובהתאם ל[[סעיף 17 של הקודקס המשפטי של ארצות הברית]]  {{אנ|Title 17 of the United States Code}}, המתווה והמסדיר את [[חוק זכויות היוצרים של ארצות הברית]] {{אנ|Copyright law of the United States}} (סעיף זה מהווה חלק מ[[הקודקס המשפטי של ארצות הברית]] {{אנ|United States Code}}). מתוך שבעת סעיפי התביעה השונים שהגיש, שלושה נדחו, בעוד שבארבעת האחרים הוא זכה (נפסקו לטובתו).