דרך בית לחם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:41, 28 במרץ 2018

תבנית:רחובדרך בית לחם הוא רחוב בירושלים שעובר דרך השכונה בקעה (גאולים) וכן דרך חלקים מן המושבה הגרמנית, ומתלפיות. תחילת הרחוב בהצטלבות עם רחוב המלך דוד באזור גן הפעמון והוא ממשיך דרומה עד אזור בית צפאפא ותלפיות. לכל אורכו הוא מקביל לדרך חברון, ממערב לו.

הרחוב נקרא על שם הדרך העתיקה לבית לחם, בדומה לרחובות אחרים בירושלים - כגון דרך חברון, רחוב יפו, דרך יריחו, דרך שכם ועזה. הדרך העתיקה נחשפה בחפירות ארכאולוגיות, ונמצא כי החלה בשער יפו בעיר העתיקה והמשיכה במתווה הנוכחי עד לבית לחם. משני צדדיה שרדו יסודות של חנויות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימשה הדרך לדיוויזיה 53 של הצבא הבריטי לכיבוש ירושלים וב-10 בדצמבר 1917 היא עברה בנתיב בדרכה לתפיסת עמדות על הר הזיתים. במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה בנו הבריטים על דרך בית לחם את "בסיס אל-עלמיין". ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה המחנה והשתלטו עליו פלסטינים, שהשתמשו בו לתקיפת שכונות יהודיות באזור.

לאחר מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים על ידי הקו העירוני נותרה הדרך בשליטת ישראל. מנגד, בית לחם עברה לשליטת ירדן ובסביבותיה הוקמו מספר מחנות פליטים לפלסטינים. כדי לקשר בין חלקיה של ירושלים אשר היו בשליטת ירדן לבית לחם נסללה "דרך בית לחם ירדנית" דרך ג'בל מוכבר.

מבנים בולטים וסגנון אדריכלי

חלק מבתי הרחוב הם בתים לשימור - שנותרו מהתיישבות הטמפלרים במושבה הגרמנית או כבתי מידות של תושבי האזור לפני 1948. כיום קיימים בעיר גם בניינים שנבנו בשנים האחרונות על ידי אדריכלים מובילים, חלקם כהרחבות לבניינים הטמפלרים. מן המושבה הטמפלרית נותרו מבנים רבים, וחלקים נרחבים ברחוב נחשבים ליעד נחשק לבילוים, מגורים ומסחר.

בית העם הטמפלרי ובתי הספר הטמפלריים (הישן, שנבנה ב-1877, וה"חדש", שנבנה ב-1882), בפינת דרך בית לחם עם הרחובות פטרסון ועמק רפאים. מבנה בית העם שימש בתקופת ירושלים המחולקת את הקהילה הארמנית (לפני שיכלו לשוב ולהתפלל ברובע הארמני); מבנה בית הספר החדש שימש את מכון הסיבים. ב-2010 אושרה הקמת בית מלון בשלושת הבניינים.
בית אהמן (1905), דרך בית לחם 22
מתחם תחנת הרכבת ירושלים, שעמדה בין דרך חברון ודרך בית לחם, משמש כיום חלקית לאירועי תרבות.
בפינת דרך בית לחם עם רחוב לויד ג'ורג' (הקרוי על שם דיוויד לויד ג'ורג'), עומד מנזר האחיות הבורומאיות, על שם הקדוש קארולוס בורומיאוס (קארלו בורומיאו).
מול דרך בית לחם 150 ניצב גלעד לזכר 23 הרוגי אסון ורסאי, שהתרחש במקום.
ברחוב גם מכללת אמונה, מכללה דתית-אקדמית לנשים.

דרך בית לחם ביצירה

דרך בית לחם והשכונה שסביבה ממלאות תפקיד חשוב בספרה של בתיה גור "רצח בדרך בית לחם". ברקע לסיפור, גופת נרצחת המתגלה בבית האמור לעבור שיפוץ ולהימכר, בדרך בית לחם. דרך החקירה נחשף מאגר החיים בשכונה והג'נטריפיקציה שהיא עוברת.

בית בדרך בית לחם
בית בדרך בית לחם
דרך בית לחם פינת רחוב יהודה
בית אהמן, דרך בית לחם 22

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 | שכונה = [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], [[תלפיות]]
 | על שם = העיר [[בית לחם]]
-}}'''דרך בית לחם''' הוא רחוב ב[[ירושלים]] שעובר דרך השכונה [[בקעה (שכונה)|בקעה]] (גאולים) וכן דרך חלקים מן [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], ומ[[תלפיות]]. תחילת הרחוב בהצטלבות עם [[רחוב המלך דוד]] באזור [[גן הפעמון]] והוא ממשיך דרומה עד אזור [[בית צפאפא]] ותלפיות. לכל אורכו הוא מקביל ל[[דרך חברון]], ממערב לו.
+|מפה={{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה}}}}'''דרך בית לחם''' הוא רחוב ב[[ירושלים]] שעובר דרך השכונה [[בקעה (שכונה)|בקעה]] (גאולים) וכן דרך חלקים מן [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], ומ[[תלפיות]]. תחילת הרחוב בהצטלבות עם [[רחוב המלך דוד]] באזור [[גן הפעמון]] והוא ממשיך דרומה עד אזור [[בית צפאפא]] ותלפיות. לכל אורכו הוא מקביל ל[[דרך חברון]], ממערב לו.
 הרחוב נקרא על שם הדרך העתיקה ל[[בית לחם]], בדומה לרחובות אחרים בירושלים - כגון דרך חברון, [[רחוב יפו]], [[דרך יריחו]], [[דרך שכם]] ו[[רחוב עזה (ירושלים)|עזה]]. הדרך העתיקה נחשפה בחפירות ארכאולוגיות, ונמצא כי החלה ב[[שער יפו]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] והמשיכה במתווה הנוכחי עד לבית לחם. משני צדדיה שרדו יסודות של חנויות.[[קובץ:Lloyd George 12 08.jpg|ממוזער|250px|[[מנזר האחיות הבורומאיות]]]] בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שימשה הדרך לדיוויזיה 53 של [[הצבא הבריטי]] לכיבוש ירושלים וב-[[10 בדצמבר]] [[1917]] היא עברה בנתיב בדרכה לתפיסת עמדות על [[הר הזיתים]]. במהלך תקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בנו הבריטים על דרך בית לחם את "בסיס אל-עלמיין". ב-[[1948]], במהלך [[מלחמת העצמאות]], פונה המחנה והשתלטו עליו פלסטינים, שהשתמשו בו לתקיפת שכונות יהודיות באזור.