נובוקוזנצק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38: שורה 38:
לקראת [[1834]] העיירה הגיעה ל-1500 תושבים ואושרה תוכנית כוללת לפיתוחה. בתחילת [[המאה ה-20]] העיירה הייתה רחוק ממרכזי התעשייה והמסחר. [[הרכבת הטרנס-סיבירית]] עברה רחוק מהעיר ולא תרמה לפיתוחה. בתחילת [[המאה ה-20]] העיר למעשה הייתה כפר גדול. בכל העיר היו כ-560 בניינים מהם רק 13 בנייני אבן. אוכלוסיית העיר הייתה קצת מעל 4 אלף תושבים. בשנת [[1918]] בעיר הוקם שלטון סובייטי אך תוך זמן קצר הוא הופל בלחץ [[הצבא הלבן]]. בסוף שנת [[1919]] השלטון הסובייטי בעיר חודש.
לקראת [[1834]] העיירה הגיעה ל-1500 תושבים ואושרה תוכנית כוללת לפיתוחה. בתחילת [[המאה ה-20]] העיירה הייתה רחוק ממרכזי התעשייה והמסחר. [[הרכבת הטרנס-סיבירית]] עברה רחוק מהעיר ולא תרמה לפיתוחה. בתחילת [[המאה ה-20]] העיר למעשה הייתה כפר גדול. בכל העיר היו כ-560 בניינים מהם רק 13 בנייני אבן. אוכלוסיית העיר הייתה קצת מעל 4 אלף תושבים. בשנת [[1918]] בעיר הוקם שלטון סובייטי אך תוך זמן קצר הוא הופל בלחץ [[הצבא הלבן]]. בסוף שנת [[1919]] השלטון הסובייטי בעיר חודש.


בשנת [[1926]] התקבלה החלטה לפתח באזור מכרות [[פחם]] ולפעול להקמת מפעלי [[פלדה]]. בשנת [[1931]] על בסיס מפעל פלדה הולך ומוקם הוחלט לפעול להקמת עיר חדשה. ב-[[2 במרץ]] [[1932]] הוחלט לאחד כל יישובי האזור לעיר חדשה ושמה "נובוקוזנצק" (קוזנצק החדשה).
בשנת [[1926]] התקבלה החלטה לפתח באזור מכרות [[פחם]] ולפעול להקמת מפעלי [[פלדה]]. בשנת [[1931]] על בסיס מפעל פלדה הולך ומוקם הוחלט לפעול להקמת עיר חדשה. ב-[[2 במרץ]] [[1932]] הוחלט לאחד את כל יישובי האזור לעיר חדשה ושמה "נובוקוזנצק" (קוזנצק החדשה).


מפעל פלדה שהיה בין פרויקטי בנייה הגדולים של [[תוכנית החומש|החומש הראשון]] נתן תאוצה לפיתוח העיר. בתקופת [[1926]]-[[1939]] אוכלוסיית העיר גדלה מארבע אלף תושבים ל-166 אלף ולקראת שנת [[1956]] ל-346 אלף תושבים. גידול העיר התלווה בפיתוח שכונות מגורים, תשתיות תחבורתיות ומוסדות תרבות.
מפעל פלדה שהיה בין פרויקטי בנייה הגדולים של [[תוכנית החומש|החומש הראשון]] נתן תאוצה לפיתוח העיר. בתקופת [[1926]]-[[1939]] אוכלוסיית העיר גדלה מארבע אלף תושבים ל-166 אלף ולקראת שנת [[1956]] ל-346 אלף תושבים. גידול העיר התלווה בפיתוח שכונות מגורים, תשתיות תחבורתיות ומוסדות תרבות.
שורה 44: שורה 44:
במאי [[1932]] שמה שונה ל"סטלינסק" וזה היה שם של העיר עד לשנת [[1961]].
במאי [[1932]] שמה שונה ל"סטלינסק" וזה היה שם של העיר עד לשנת [[1961]].


במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] לעיר פונו מפעלי תעשייה כבדה והוא היה בין מרכזי ייצור פלדה החשובים של ברית המועצות. בשנת [[1961]] בעיר הסתיימה הקמת מפעל לייצור פלדה נוסף.
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] פונו לעיר מפעלי תעשייה כבדה והיא היתה בין מרכזי ייצור פלדה החשובים של ברית המועצות. בשנת [[1961]] הסתיימה הקמת מפעל לייצור פלדה נוסף בעיר .


בשנת [[1989]] העיר הייתה בין מרכזי ה[[שביתה|שביתות]] של פועלי המכרות. בתחילת שנות ה-90 אוכלוסיית העיר הגיעה לכ-600 אלף תושבים. במהלך שנות ה-90 בעקבות מיתון תעשייתי ב[[רוסיה]] מפעלי הפלדה הקטינו מאוד את היקף הייצור ותושבים רבים עזבו את העיר. גם כיום העיר לא חזרה לגודל אוכלוסייה שהייתה בה לפני כ-20 שנים.
בשנת [[1989]] העיר הייתה בין מרכזי ה[[שביתה|שביתות]] של פועלי המכרות. בתחילת שנות ה-90 אוכלוסיית העיר הגיעה לכ-600 אלף תושבים. במהלך שנות ה-90 בעקבות מיתון תעשייתי ב[[רוסיה]] מפעלי הפלדה הקטינו מאוד את היקף הייצור ותושבים רבים עזבו את העיר. גם כיום העיר לא חזרה לגודל אוכלוסייה שהייתה בה לפני כ-20 שנים.
שורה 50: שורה 50:
בתחילת [[המאה ה-21]] החל שיקום של התעשייה הכבדה בעיר.
בתחילת [[המאה ה-21]] החל שיקום של התעשייה הכבדה בעיר.


העיר מהווה מרכז תחבורתי אזורי ובקרבת העיר פועל [[נמל תעופה]] ממנו יוצאים טיסות סדירות פנים ארציות.
העיר מהווה מרכז תחבורתי אזורי ובקרבת העיר פועל [[נמל תעופה]] ממנו יוצאות טיסות סדירות פנים ארציות.


בהיותו מרכז תעשיית פלדה ופחם כבר בשנת [[1930]] בעיר הוקמה אוניברסיטה טכנית להכנת כוח האדם הנדסי למפעלים באזור. בהמשך בעיר הוקמו מוסדות השכלה גבוה נוספים.
בהיותה מרכז תעשיית פלדה ופחם כבר בשנת [[1930]] הוקמה בעיר אוניברסיטה טכנית להכנת כוח אדם הנדסי למפעלים באזור. בהמשך הוקמו בעיר מוסדות השכלה גבוהה נוספים.


רוב אוכלוסיית העיר [[נוצרות|נוצרית]], אך לצדם מאמיני דתות אחרות. במקום גם קיימת קהילה יהודית המונה כמה אלפי משפחות. מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], עת חב"ד החלה לפעול בגלוי במדינות חבר העמים, מדי חג מגיעים לעיר בחורים צעירים בשליחות המרכז לענייני חינוך של חב"ד ובשיתוף איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועוזרים לקהילה בארגון החגים.
רוב אוכלוסיית העיר [[נוצרות|נוצרית]], אך לצדם מאמיני דתות אחרות. במקום גם קיימת קהילה יהודית המונה כמה אלפי משפחות. מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], עת חב"ד החלה לפעול בגלוי במדינות חבר העמים, מדי חג מגיעים לעיר בחורים צעירים בשליחות המרכז לענייני חינוך של חב"ד ובשיתוף איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועוזרים לקהילה בארגון החגים.

גרסה מ־13:55, 28 במרץ 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים [ שנת צפיפות, שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נובוקוזנצק
Новокузнецк
סמל נובוקוזנצק
סמל נובוקוזנצק
סמל נובוקוזנצק
דגל נובוקוזנצק
דגל נובוקוזנצק
דגל נובוקוזנצק
הכיכר של מאיאקובסקי
הכיכר של מאיאקובסקי
הכיכר של מאיאקובסקי
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
אובלסטי מחוז קמרובומחוז קמרובו מחוז קמרובו
ראש העיר וואלרי סמולגו
תאריך ייסוד 1618
על שם נפח עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 424 קמ"ר
גובה 190 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 550,000 (1 באוקטובר 2021)
 ‑ במטרופולין 1,150,000
 ‑ צפיפות 122 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 53°45′00″N 87°07′00″E / 53.75000°N 87.11667°E / 53.75000; 87.11667
אזור זמן UTC +7
האתר הרשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נוֹבוֹקוזנצקרוסית: Новокузнецк) היא העיר הוותיקה והגדולה במחוז קמרובו. העיר, השוכנת על גדות נהר טום, מהווה מרכז של תעשיית פלדה ומכרות פחם ומתאפיינת בתנאי סביבה מזוהמים. על פי משרד הגנת הסביבה הרוסי, העיר נמצאת במקום הרביעי בין הערים המזוהמות במדינה.

העיר נובוקוזנצק מהווה מרכז של מטרופולין בו מתגוררים מעל למיליון תושבים. בתקופת ברית המועצות הוענקו לעיר עיטור מהפכת אוקטובר (1981) ועיטור הדגל האדום של העמל (1971) על תרומת תושביה לפיתוח תעשיית הפלדה.

היסטוריה

נוכחות רוסית באזור החלה בתחילת המאה ה-17. בשנת 1617 באזור הוקם אוסטרוג קוזנצקי וזה הייתה תחילת יישוב רוסי קבוע באזור. ב-1682 נערך באזור קרב משמעותי עם השבטים הנודדים שהסתיים בניצחון רוסי. עם הזמן סביב האוסטרוג הוקמו יישובים נוספים. במהלך כל תקופת המאה ה-18 באזור היו קרבות בין הצבא הרוסי שהתבסס באוסטרוג לבין השבטים המקומיים. בשנת 1830 הוקם מבצר חדש שהיה חלק חשוב בקו הגנת הגבול של האימפריה הרוסית. המבצר אף פעם לא עמד במתקפה. לקראת שנות ה-40 של המאה ה-19 חשיבותו ירדה והוא הועבר לניהול השלטון המקומי. תקופה מסוימת במקום היה כלא לפושעים פליליים. המקום מהווה עתה מוזיאון היסטורי.

לקראת 1834 העיירה הגיעה ל-1500 תושבים ואושרה תוכנית כוללת לפיתוחה. בתחילת המאה ה-20 העיירה הייתה רחוק ממרכזי התעשייה והמסחר. הרכבת הטרנס-סיבירית עברה רחוק מהעיר ולא תרמה לפיתוחה. בתחילת המאה ה-20 העיר למעשה הייתה כפר גדול. בכל העיר היו כ-560 בניינים מהם רק 13 בנייני אבן. אוכלוסיית העיר הייתה קצת מעל 4 אלף תושבים. בשנת 1918 בעיר הוקם שלטון סובייטי אך תוך זמן קצר הוא הופל בלחץ הצבא הלבן. בסוף שנת 1919 השלטון הסובייטי בעיר חודש.

בשנת 1926 התקבלה החלטה לפתח באזור מכרות פחם ולפעול להקמת מפעלי פלדה. בשנת 1931 על בסיס מפעל פלדה הולך ומוקם הוחלט לפעול להקמת עיר חדשה. ב-2 במרץ 1932 הוחלט לאחד את כל יישובי האזור לעיר חדשה ושמה "נובוקוזנצק" (קוזנצק החדשה).

מפעל פלדה שהיה בין פרויקטי בנייה הגדולים של החומש הראשון נתן תאוצה לפיתוח העיר. בתקופת 1926-1939 אוכלוסיית העיר גדלה מארבע אלף תושבים ל-166 אלף ולקראת שנת 1956 ל-346 אלף תושבים. גידול העיר התלווה בפיתוח שכונות מגורים, תשתיות תחבורתיות ומוסדות תרבות.

במאי 1932 שמה שונה ל"סטלינסק" וזה היה שם של העיר עד לשנת 1961.

במהלך מלחמת העולם השנייה פונו לעיר מפעלי תעשייה כבדה והיא היתה בין מרכזי ייצור פלדה החשובים של ברית המועצות. בשנת 1961 הסתיימה הקמת מפעל לייצור פלדה נוסף בעיר .

בשנת 1989 העיר הייתה בין מרכזי השביתות של פועלי המכרות. בתחילת שנות ה-90 אוכלוסיית העיר הגיעה לכ-600 אלף תושבים. במהלך שנות ה-90 בעקבות מיתון תעשייתי ברוסיה מפעלי הפלדה הקטינו מאוד את היקף הייצור ותושבים רבים עזבו את העיר. גם כיום העיר לא חזרה לגודל אוכלוסייה שהייתה בה לפני כ-20 שנים.

בתחילת המאה ה-21 החל שיקום של התעשייה הכבדה בעיר.

העיר מהווה מרכז תחבורתי אזורי ובקרבת העיר פועל נמל תעופה ממנו יוצאות טיסות סדירות פנים ארציות.

בהיותה מרכז תעשיית פלדה ופחם כבר בשנת 1930 הוקמה בעיר אוניברסיטה טכנית להכנת כוח אדם הנדסי למפעלים באזור. בהמשך הוקמו בעיר מוסדות השכלה גבוהה נוספים.

רוב אוכלוסיית העיר נוצרית, אך לצדם מאמיני דתות אחרות. במקום גם קיימת קהילה יהודית המונה כמה אלפי משפחות. מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, עת חב"ד החלה לפעול בגלוי במדינות חבר העמים, מדי חג מגיעים לעיר בחורים צעירים בשליחות המרכז לענייני חינוך של חב"ד ובשיתוף איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועוזרים לקהילה בארגון החגים.

ספורט

מועדוני הספורט הגדולים בעיר הם מועדון ההוקי קרח מטאלורג נובוקוזנצק ומועדון הכדורגל נובוקוזנצק.

ערים תאומות

אקלים

במשך כ-160 ימים בשנה הקרקע מכוסה בשלג.

תבנית:מזג אוויר

קישורים חיצוניים