אלאונורה מגדלנה מנויבורג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
|||
{{מנהיג |
{{מנהיג |
||
|שם=אלאונורה מגדלנה מנויבורג |
|שם=אלאונורה מגדלנה מנויבורג |
||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
אלאונורה מגדלנה לא הוכתרה מיד לאחר נישואיה. ב-[[9 בדצמבר]] [[1681]] היא הוכתרה כמלכת [[הונגריה]] ב[[פרסבורג]], וב-[[19 בינואר]] [[1690]] היא הוכתרה כ[[קיסר]]ית [[האימפריה הרומית הקדושה]] ב[[קתדרלת אוגסבורג]]. אלאונורה מגדלנה תמיד הקדישה תשומת לב רבה לענייני דת, ולנדיבותה כלפי נזקקים לא היו כמעט גבולות. היא לא רק תמכה בבתי החולים ובתי היתומים, כנסיות ומנזרים רבים, אלא אף ביקרה את החולים בבתי החולים, וניסתה לעזור לאנשים רבים ככל שיכלה. כמו כן, היא השתלטה על כלכלת חצר המלוכה, והצליחה לצמצם את הוצאותיה באמצעות ארגון יעיל יותר. |
אלאונורה מגדלנה לא הוכתרה מיד לאחר נישואיה. ב-[[9 בדצמבר]] [[1681]] היא הוכתרה כמלכת [[הונגריה]] ב[[פרסבורג]], וב-[[19 בינואר]] [[1690]] היא הוכתרה כ[[קיסר]]ית [[האימפריה הרומית הקדושה]] ב[[קתדרלת אוגסבורג]]. אלאונורה מגדלנה תמיד הקדישה תשומת לב רבה לענייני דת, ולנדיבותה כלפי נזקקים לא היו כמעט גבולות. היא לא רק תמכה בבתי החולים ובתי היתומים, כנסיות ומנזרים רבים, אלא אף ביקרה את החולים בבתי החולים, וניסתה לעזור לאנשים רבים ככל שיכלה. כמו כן, היא השתלטה על כלכלת חצר המלוכה, והצליחה לצמצם את הוצאותיה באמצעות ארגון יעיל יותר. |
||
בשנת [[1705]] מת בעלה [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], ובנה [[יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] עלה לשלטון במקומו. במהלך שלטונו התעמתה אלאונורה מגדלנה עם כלתה [[וילהלמינה אמליה מבראונשווייג-לינבורג]], בשל דעותיהם הפוליטיות השונות. |
בשנת [[1705]] מת בעלה [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], ובנה [[יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] עלה לשלטון במקומו. במהלך שלטונו התעמתה אלאונורה מגדלנה עם כלתה [[וילהלמינה אמליה מבראונשווייג-לינבורג]], בשל דעותיהם הפוליטיות השונות. בשנת [[1711]] מת בנה [[יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], ובנה [[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] עלה לשלטון במקומו. אולם, מכיוון שקרל היה באותה העת ב[[ספרד]], בשל [[מלחמת הירושה הספרדית]], שלטה אלאונורה מגדלנה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] הקיסרות, ובתפקיד זה חתמה על [[שלום סאטמאר]], שסיים את המרד ב[[הונגריה]] של [[פרנץ ראקוצי]]. |
||
אלאונורה הייתה מעורבת בתיקון סדרי הירושה, והעדפת בנותיו של קרל על פני בנותיו של יוזף. בשנותיה האחרונות חיה אלאונורה מגדלנה כ[[נזירה]], אם כי היא הורתה למשרתיה שלא יספרו על כך דבר. ב-[[1 בינואר]] [[1720]] חטפה אלאונורה מגדלנה [[שבץ]] אשר גרם לה לשיתוק בצד הימני של הגוף, וב-[[19 בינואר]] אותה שנה היא מתה בו[[וינה]] ונקברה ב{{ה|קריפטה הקיסרית}}. |
|||
==משפחתה== |
==משפחתה== |
||
| שורה 72: | שורה 73: | ||
[[קטגוריה:אצולה גרמנית]] |
[[קטגוריה:אצולה גרמנית]] |
||
[[קטגוריה:בית ויטלסבאך]] |
[[קטגוריה:בית ויטלסבאך]] |
||
[[קטגוריה:נשות קיסרי האימפריה הרומית הקדושה]] |
|||
גרסה מ־15:45, 28 במרץ 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||||
| אלאונורה מגדלנה מנויבורג | |||||||||
| לידה |
6 בינואר 1655 דיסלדורף, נסיכות הבוחר מפפאלץ .svg){kind=small} | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1720 (בגיל 65) וינה, ארכידוכסות אוסטריה  | ||||||||
| מדינה | האימפריה הרומית הקדושה | ||||||||
| מקום קבורה |
הקריפטה הקיסרית  | ||||||||
| בן או בת זוג |
לאופולד הראשון (1676, 1676–?) | ||||||||
| שושלת בית ויטלסבאך | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
.jpg){kind=small} | ||||||||
  | |||||||||
אלאונורה מגדלנה מנויבורג (גרמנית: Eleonore Magdalene von Pfalz-Neuburg; 6 בינואר 1655 - 19 בינואר 1720), הייתה בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ואשתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
ביוגרפיה
אלאונורה מגדלנה נולדה בדיסלדורף ב-6 בינואר 1655, לפיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ולאליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט, בתם של גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטדט וסופיה אלאונורה מסקסוניה. באוגוסט 1655 עברו הוריה מדיסלדורף לנויבורג, בעקבות עליית אביה לשלטון ברוזנות פפאלץ-נויבורג. אלאונורה מגדלנה קיבלה חינוך דתי מסור, והייתה מאוד אדוקה בדת. בנוסף היא ידעה לטינית, צרפתית ואיטלקית, והיא אהבה מוזיקה, אמנות לצוד ולרקוד. בצעירותה היו לה הרבה מחזרים, אולם כולם נדחו על ידה, וביניהם חמישה מלכים.
באפריל 1676 התאלמן לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מאשתו השנייה קלאודיה פליציטס מאוסטריה, וב-25 בנובמבר אותה שנה התארסו לאופולד ואלאונורה מגדלנה, אותה העדיף על נשים אחרות, וביניהן מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה ואולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק, לאחר שקיבלו היתר מהאפיפיור, בשל היותם בני דודים. ב-14 בנובמבר 1676 התחתנו השניים בפזאו, וב-7 בינואר 1677 הגיעו בני הזוג לווינה. לשניים נולדו 10 ילדים, אך רק חמישה מהם הגיעו לבגרות.
בשנת 1679 פרצה מגפה בווינה, ובשל כך עברה המשפחה הקיסרית למריאצל, ולאחר מכן לפראג. בנוסף, ההתקוממות של האיכרים הבוהמיים אילצה את הקיסרית ואת ילדיה לברוח לטירת לינץ. ביולי 1683 עזבה המשפחה הקיסרית את וינה ועברה לפזאו בגלל המלחמה עם הטורקים, שבספטמבר אותה שנה נחלו תבוסה מוחצת ליד וינה.
אלאונורה מגדלנה לא הוכתרה מיד לאחר נישואיה. ב-9 בדצמבר 1681 היא הוכתרה כמלכת הונגריה בפרסבורג, וב-19 בינואר 1690 היא הוכתרה כקיסרית האימפריה הרומית הקדושה בקתדרלת אוגסבורג. אלאונורה מגדלנה תמיד הקדישה תשומת לב רבה לענייני דת, ולנדיבותה כלפי נזקקים לא היו כמעט גבולות. היא לא רק תמכה בבתי החולים ובתי היתומים, כנסיות ומנזרים רבים, אלא אף ביקרה את החולים בבתי החולים, וניסתה לעזור לאנשים רבים ככל שיכלה. כמו כן, היא השתלטה על כלכלת חצר המלוכה, והצליחה לצמצם את הוצאותיה באמצעות ארגון יעיל יותר.
בשנת 1705 מת בעלה לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובנה יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עלה לשלטון במקומו. במהלך שלטונו התעמתה אלאונורה מגדלנה עם כלתה וילהלמינה אמליה מבראונשווייג-לינבורג, בשל דעותיהם הפוליטיות השונות. בשנת 1711 מת בנה יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובנה קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עלה לשלטון במקומו. אולם, מכיוון שקרל היה באותה העת בספרד, בשל מלחמת הירושה הספרדית, שלטה אלאונורה מגדלנה כעוצרת הקיסרות, ובתפקיד זה חתמה על שלום סאטמאר, שסיים את המרד בהונגריה של פרנץ ראקוצי.
אלאונורה הייתה מעורבת בתיקון סדרי הירושה, והעדפת בנותיו של קרל על פני בנותיו של יוזף. בשנותיה האחרונות חיה אלאונורה מגדלנה כנזירה, אם כי היא הורתה למשרתיה שלא יספרו על כך דבר. ב-1 בינואר 1720 חטפה אלאונורה מגדלנה שבץ אשר גרם לה לשיתוק בצד הימני של הגוף, וב-19 בינואר אותה שנה היא מתה בווינה ונקברה בקריפטה הקיסרית.
משפחתה
ב-14 בדצמבר 1676 התחתנה אלאונורה מגדלנה עם לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ממנו נולדו לה 10 ילדים:
- יוזף (1678–1711).
- מריה כריסטינה (1679).
- מריה אליזבת (1680–1741).
- לאופולד יוזף (1682–1684).
- מריה אנה (1683–1754).
- מריה תרזה (1684–1696).
- קרל (1685–1740).
- מריה יוזפה (1687–1703).
- מריה מגדלנה (1689–1743).
- מריה מרגרט (1690–1691).
אילן יוחסין
