2001: אודיסיאה בחלל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סימוכין
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
הסרט נחשב עד היום לאחד המשפיעים ביותר ב[[סוגה קולנועית|סוגת]] המדע הבדיוני, ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|שם=אודיסאה, המודל המשודרג|{{וואלה!|מערכת וואלה! NEWS|אודיסאה, המודל המשודרג|29061|14 בנובמבר 2000}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426|הכותב=שמוליק דובדבני|כותרת=2001: העתיד כבר כאן|אתר=באתר [[הספרייה הוירטואלית של מטח]]|מידע נוסף=פורסם בכתב העת "מוזה : רבעון לאמנויות"|תאריך=ינואר 2001}}}}{{הערה|שם=ירון ליבנה|{{קישור כללי|כתובת=https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/|הכותב=ירון ליבנה|כותרת=אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק|אתר=ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק|תאריך=6 בדצמבר 2012}}}}
הסרט נחשב עד היום לאחד המשפיעים ביותר ב[[סוגה קולנועית|סוגת]] המדע הבדיוני, ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|שם=אודיסאה, המודל המשודרג|{{וואלה!|מערכת וואלה! NEWS|אודיסאה, המודל המשודרג|29061|14 בנובמבר 2000}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426|הכותב=שמוליק דובדבני|כותרת=2001: העתיד כבר כאן|אתר=באתר [[הספרייה הוירטואלית של מטח]]|מידע נוסף=פורסם בכתב העת "מוזה : רבעון לאמנויות"|תאריך=ינואר 2001}}}}{{הערה|שם=ירון ליבנה|{{קישור כללי|כתובת=https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/|הכותב=ירון ליבנה|כותרת=אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק|אתר=ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק|תאריך=6 בדצמבר 2012}}}}


הבמאי קובריק ושותפו לתסריט, סופר המדע הבידיוני ארתור סי. קלארק, הצליחו לחזות מספר מהפכות ופיתוחים טכנולוגיים כגון: מסכים שטוחים, [[זיהוי קול|זיהוי קולי]], שיחות וידאו, [[בינה מלאכותית]] ו[[כחול עמוק#המשחקים נגד קספרוב|מחשבים שמסוגלים לנתח בני אדם בשחמט]].{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|"אודיסיאה – "2001 היום אפשר לבדוק עד כמה קלע הסרט למציאות של ימינו|reality2001-0101011|{{כ}}1 בינואר 2001}}}}{{הערה|{{ynet|אביב רון|אודיסיאה בחלל. ובסלון|755990|22 במאי 2001|1}}}}
הבמאי קובריק ושותפו לתסריט, סופר המדע הבידיוני ארתור סי. קלארק, הצליחו לחזות מספר מהפכות ופיתוחים טכנולוגיים כגון: מסכים שטוחים, [[זיהוי קול|זיהוי קולי]], שיחות וידאו, [[בינה מלאכותית]] ו[[כחול עמוק#המשחקים נגד קספרוב|מחשבים שמסוגלים לנתח בני אדם בשחמט]].{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|"אודיסיאה – "2001 היום אפשר לבדוק עד כמה קלע הסרט למציאות של ימינו|reality2001-0101011|{{כ}}1 בינואר 2001}}}}{{הערה|{{ynet|אביב רון|אודיסיאה בחלל. ובסלון|755990|22 במאי 2001}}}}


הרעיון לסרט נולד מסיפור קצר של קלארק בשם "הזקיף" שפורסם קודם לכן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html|הכותב=ד"ר אילנה מודלינגר|כותרת=אודיסיאה בחלל|אתר=באתר מסע בעידן הטכנולוגי|מידע נוסף=האוניברסיטה העברית בירושלים|תאריך=16 באוקטובר 2007}}}} השם "אודיסיאה" שאול מסיפור הגיבור היווני [[אודיסאוס]] אשר מייחסים את כתיבתו ל[[הומרוס]]. בלשון הדיבור "אודיסיאה" הפכה למושג המציין מסע נדודים.
הרעיון לסרט נולד מסיפור קצר של קלארק בשם "הזקיף" שפורסם קודם לכן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html|הכותב=ד"ר אילנה מודלינגר|כותרת=אודיסיאה בחלל|אתר=באתר מסע בעידן הטכנולוגי|מידע נוסף=האוניברסיטה העברית בירושלים|תאריך=16 באוקטובר 2007}}}} השם "אודיסיאה" שאול מסיפור הגיבור היווני [[אודיסאוס]] אשר מייחסים את כתיבתו ל[[הומרוס]]. בלשון הדיבור "אודיסיאה" הפכה למושג המציין מסע נדודים.

גרסה מ־15:34, 3 באפריל 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ קישור, מפיץ, אולפן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

2001: אודיסיאה בחלל
2001: A Space Odyssey
עטיפת ה-DVD של הסרט
עטיפת ה-DVD של הסרט
מבוסס על הזקיף
בימוי סטנלי קובריק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סטנלי קובריק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ארתור סי. קלארק, סטנלי קובריק עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ריי לווויג'וי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קיר דוליי
גארי לוקווד
ויליאם סילבסטר
מוזיקה ריכרד שטראוס, ג'רג' ליגטי, אראם חאצ'טוריאן, יוהאן שטראוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'פרי אנסוורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר, Warner Bros. Home Entertainment, Turner Entertainment, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 6 באפריל 1968
משך הקרנה 143 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה space adventure film, סרט אפי, סרט בלשי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, arthouse science fiction film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $10,500,000
הכנסות $351,000,000
הכנסות באתר מוג'ו 2001
פרסים
סרט הבא 2010
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"2001: אודיסיאה בחלל"אנגלית: 2001: A Space Odyssey) הוא שמו של סרט בבימויו של סטנלי קובריק וגם שם ספר מאת ארתור סי. קלארק. לסרט זה יצא המשך הנקרא 2010 בבימויו של פיטר היימס. הסרט, שבעקבותיו נכתב הספר (בסדר זה, ההפוך למקובל), יצא לאקרנים ב-1968, שנה לפני נחיתת האדם הראשון על הירח.

הסרט נחשב עד היום לאחד המשפיעים ביותר בסוגת המדע הבדיוני, ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.[1][2][3]

הבמאי קובריק ושותפו לתסריט, סופר המדע הבידיוני ארתור סי. קלארק, הצליחו לחזות מספר מהפכות ופיתוחים טכנולוגיים כגון: מסכים שטוחים, זיהוי קולי, שיחות וידאו, בינה מלאכותית ומחשבים שמסוגלים לנתח בני אדם בשחמט.[4][5]

הרעיון לסרט נולד מסיפור קצר של קלארק בשם "הזקיף" שפורסם קודם לכן.[6] השם "אודיסיאה" שאול מסיפור הגיבור היווני אודיסאוס אשר מייחסים את כתיבתו להומרוס. בלשון הדיבור "אודיסיאה" הפכה למושג המציין מסע נדודים.

עלילה

העלילה מורכבת משלושה פרקים עוקבים בזמן. הפרק הראשון מתרחש בכדור הארץ לפני הופעת האדם, הפרק השני מתרחש בדרך לירח ונמשך על הירח, והחלק השלישי והעיקרי מתאר את מסעה של משלחת בת ספינה אחת - דיסקברי-1, לכוכב הלכת צדק.

חלק ראשון — פרהיסטוריה

בחלק זה נראית להקת פרימטים שנראים דומים יותר לגורילות בנות ימינו מאשר לבני אדם, אם כי אינם זהים לאף בעל חיים הקיים היום. הלהקה חיה בפחד מחיות טרף, ומגורשת ממקומה ליד מקווה מים בידי להקה מתחרה. בוקר אחד מופיע עצם חדש שלא היה שם לילה קודם: עצם מלבני שחור שנראה כאילו צמח מתוך אדמה.[7] חברי הלהקה סובבים את המונולית ונוגעים בו, ונראה כאילו הוא משפיע עליהם באופן כלשהו, אם כי לא לגמרי ברור באיזה אופן. לאחר הפגישה עם המונולית אחד הפרימטים משנה את התנהגותו בכך שהוא מצליח להבין כי הוא יכול להשתמש בעצם משלד של בע״ח על מנת ליצור נשק. ולאחר מכן חברי הלהקה שלו לוקחים עצמות משלד, ומשתמשים בהן כנשק. בעזרת הנשק החדש הם מתגברים על חיות טרף, צדים ציד ומאוחר יותר מביסים את הלהקה שקודם לכן הבריחה אותם ממקווה המים. חלק זה מסתיים כשאחד מחברי הלהקה הורג באמצעות הנשק החדש אחד מחברי הלהקה היריבה.

חלק שני — בדרך לירח ועליו

חלק זה נפתח בחללית נוסעים שנמצאת בדרך לירח. נראה שבחללית יש במסע זה נוסע יחיד, ואנו לומדים שמדובר במדען בעל שם. בהמשך המדען מגיע לירח ומצטרף לישיבה סודית של מדענים מאומות שונות, ובה מדווח על עצם מסתורי בעל שדה מגנטי חזק ביותר שהתגלה קבור באדמת הירח במכתש טיכו. המדענים, לבושים בחליפות חלל מגיעים לחפירה שנעשתה במקום בו התגלה העצם ויורדים לחפירה. העצם נגלה לצופים, והוא נראה בדיוק כמו המונולית השחור שהופיע בכדור הארץ בחלק הראשון, אלא שהוא גדול ממנו בהרבה. המדענים סובבים את המונולית ונוגעים בו, ואז מגיע רגע הזריחה. ברגע שקרני השמש הראשונות נוגעות בעצם שהיה קבור מזה עידנים, נשמע קול רם, וכל המדענים מצמידים את ידיהם לקסדותיהם, ונראה שהם מנסים להגן על אוזניהם מהצליל הרם. אופי הצליל והידיעה שעל פני הירח שורר ריק נותנים לצופה להבין שהצליל הוא למעשה שידור רדיו שמקורו במונולית. בתמונה זו מסתיים החלק השני.

חלק שלישי — המשלחת לצדק

צוות בן חמישה אסטרונאוטים נשלח לצדק בחללית דיסקברי 1, שניים מהם פעילים ושלושה נמצאים בהקפאה קריוגנית מתוך כוונה שיתעוררו רעננים כשיגיע מועד כניסתם לפעולה. הצוות משתף פעולה עם מחשב אלקטרוני בעל בינה מלאכותית ששמו "הַאל".[8] לדברי קלארק, השם הוא קיצור של "Holographic Algorithm".[9]

מטרת המשימה נשמרת בסוד משני אנשי הצוות הערים (דייוויד באומן ופרנק פול) וידועה רק לצוות הישן ולמחשב-העל.

במהלך המסע חושד האל כי בני האדם מסכנים את המטרה הסודית של המשימה - חקירת החיים התבוניים שהתגלו על כוכב הלכת צדק - ומנסה להשתלט על החללית; במהלך אירועים אלו הוא גורם למותו של פול ושלושת האסטרונאוטים הישנים. לאחר מכן מצליח באומן להשתלט על המחשב ולנתק אותו, והוא מקבל פיקוד ידני על החללית, בסיוע מחשבים מכדור הארץ. בשלב זה מתגלה לבאומן מטרת המסע האמיתית, והוא ממשיך במסעו לבדו.

בסופו של דבר מגיעה החללית ליעדה, שם מגלה דייב מונולית נוסף, עצום בגודלו, החג סביב צדק. המונולית שואב את האסטרונאוט לתוכו ומעביר אותו במהירות עצומה במנהרה בין יקומית, שבה מראות וצורות משונות נגלות לעיניו של באומן.

בסוף המנהרה מגיעה החללית עם דייב לחדר בסגנון לואי ה-15 בעיצוב מתקופת ימי הביניים. דייב רואה כל פעם גרסאות מבוגרות יותר שלו בהדרגה: באומן, מבוגר יותר, נמצא מחוץ לחללית עדיין בחליפת אסטרונאוט, מתקדם לעברה, אך מנקודת מבטו אין שם כלל חללית. הוא נכנס לחדר האמבטיה ובצאתו הוא רואה את עצמו עוד יותר מבוגר, יושב ליד שולחן ואוכל. כאשר באומן הזקן יותר מפיל בטעות כוס שמפניה על הרצפה, הוא מבחין בעצמו, זקן עוד יותר, קירח ושוכב במיטה. לפתע מול באומן השוכב במיטה מופיע מונולית, שהופך אותו למעין ישות דמוית "עובר חללי". הסרט מסתיים באותו עובר חללי (באומן), מרחף בחלל סמוך לכדור הארץ, מסתכל עליו.

ניתוח

המוטיב המרכזי בסרט הוא האדם מול הטכנולוגיה. אך גם פולחן האלימות משחק תפקיד ביצירה הפילוסופית של סטנלי קובריק. בפרק הראשון, "פרהיסטוריה", לאחר שגילה את היכולת להשתמש בכלים שבסביבתו, קוף האדם הורג אחד מקופי האדם של הקבוצה היריבה (ובכך עוזר לשבט שלו להשתלט על מקור המים החשוב) הוא מניף את העצם הרוצחת והיא מתחלפת בתמונה של חללית מרחפת בחלל. זוהי אחת הסצנות המפורסמות בהיסטוריה של הקולנוע. מה שקובריק רוצה לומר בזה הוא שהאלימות, מזעזעת ככל שתהיה היוותה חלק משמעותי בהתפתחותה של האנושות, וכיאה לכזאת שהתבססה על אלימות נידונה היא לכישלון. בפרק האחרון, סגירת מעגל מתבצעת כאשר המחשב בעל הבינה המלאכותית "האל", מנוטרל רק באמצעות מברג - כלי ידני ופרימיטיבי.

בחלק השני של הסרט, אפשר לראות את אחד החוקרים האמריקאים מתיישב לשיחה עם שליחים רוסים. הוא מדבר עמם על העניינים השונים שבפוליטיקה. זה למעשה מראה שעל אף שהאדם שיפר נפלאות את כליו - התנהגותו לא השתנתה עוד מתחילת הזמן. הוא עדיין מחולק לשבטים שמסוכסכים לגבי נושאים שונים ומשונים.

מבקרים נוספים טענו שהגותו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, כפי שמתבטאת ב"כה אמר זרתוסטרא", עומדת בבסיסו של הסרט. ניטשה טען שהאדם אינו אלא גשר בין החיה - ל"על-אדם", אלוהים, יצור ששולט בגורלו. במהלך הסרט אנו רואים את השלבים שעובר האדם, מלבד זה הנוכחי, משחר ההיסטוריה אל העתיד. בעתיד, האדם הוא אלוהים. הוא כעת יצר תבונה מלאכותית משל עצמה. הוא בורא ובסופו של דבר ברייתו קמה עליו. בסצנה האחרונה של אודיסאה בחלל, הצופים רואים תינוק עטוף בהילה כחולה - מסתכל בעיניים בוהקות אל עבר כדור הארץ. זהו למעשה, ה"על-אדם", יצור טהור וכנה.

הפקה

קלארק היה בעיצומה של כתיבת ספר המבוסס על סיפור קצר שכתב ב-1951 בשם "הזקיף" ("The Sentinel"), כשפנה אליו הבמאי סטנלי קובריק. קובריק הציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה: הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט והספר שהוציא קלארק אחר כך זכו להצלחה כבירה. הסרט זכה בפרס אוסקר לשנת 1968 בקטגוריה של אפקטים חזותיים.

ב"2001: אודיסיאה בחלל" ניסה קלארק להביא מעין מסר נבואי לשנה שהיא משמעותית, תחילת האלף השלישי, שבעת צאת הסרט לאקרנים נראתה מרוחקת מאד. הוא גם הביא בעלילה מספר בעיות שניסה לפותרן בתסריט כמו תפקוד האסטרונאוטים במצב של כוח משיכה אפסי וכן את השאלה המוסרית הקרדינלית האם האנושות לא מביאה בפיתוח מחשבים מתוחכמים את האפשרות ש"הגולם יקום על יוצרו".[1]

המוזיקה בסרט היא אסופה של קטעי מוזיקה קלאסית. למשל, המסע מכדור הארץ לירח נערך לצלילי הואלס "הדנובה הכחולה" מאת יוהאן שטראוס הבן. הסרט מתחיל בהשמעה של פתיחת הפואמה הסימפונית כה אמר זרתוסטרא של ריכארד שטראוס על פי פרידריך ניטשה.[7] קטע מוזיקלי זה, הפך מאז למזוהה עם סרטי מדע בדיוני.

התחלת הסרט וסיומו עלולים להיות לא מובנים לצופים שלא קראו את הספר קודם לכן.

מחוות ופרודיות

בתקשורת הפופולרית כדוגמת סרטים, טלוויזיה, פרסום, מוזיקה או משחקי מחשב היו אינספור רמזים והפניות לסרט מאז שהסרט 2001 אודיסיאה בחלל יצא לאקרנים. במיוחד, "סצינת העצם", המונולית, HAL 9000, הסצינה הסופית, ומוזיקת הקולנוע צוטטו או מועתקים לעיתים קרובות. דוגמאות למחוות או לפרודיות כאלה הן:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 2001: אודיסיאה בחלל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 מערכת וואלה! NEWS‏, אודיסאה, המודל המשודרג, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2000
  2. ^ שמוליק דובדבני, 2001: העתיד כבר כאן, באתר הספרייה הוירטואלית של מטח, פורסם בכתב העת "מוזה : רבעון לאמנויות", ‏ינואר 2001
  3. ^ ירון ליבנה, אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק, באתר ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק, ‏6 בדצמבר 2012
  4. ^ אבי בליזובסקי, ‏"אודיסיאה – "2001 היום אפשר לבדוק עד כמה קלע הסרט למציאות של ימינו, באתר "הידען", ‏1 בינואר 2001
  5. ^ אביב רון, אודיסיאה בחלל. ובסלון, באתר ynet, 22 במאי 2001
  6. ^ ד"ר אילנה מודלינגר, אודיסיאה בחלל, באתר מסע בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏16 באוקטובר 2007
  7. ^ 1 2 גל מור, בבוקר הראשון של האלף החדש, באתר ynet, 4 בינואר 2001
  8. ^ הסופר הכחיש כי מדובר בווריאציה על שמה של חברת המחשבים IBM, למרות שאם נחליף כל אות באות הקודמת לה באלפבית הלטיני, נקבל את השם HAL
  9. ^ "What do the letters HAL stand for and is there a connection with IBM?". באתר The Kubrick FAQ.