מצוקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:52, 8 באפריל 2018

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ויקיזציה.

תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות. מצוקה היא מצב שבו בני אדם יהיו נתונים במחסור של מזון, ביגוד, דיור, ציוד ביתי, חימום, חינוך, עבודה ותנאים חברתיים מקובלים. המצוקה כוללת הן מצוקה חומרית והן מצוקה חברתית, והיא יכולה להתקיים בתחומי חיים רבים. קיימת הבחנה בין סוגים שונים של מצוקה, שנקבעה לפי מספר מדדים מקובלים: עומק המצוקה, תפיסת המצוקה ומורכבות המצוקה.

עומק המצוקה

ניתן לסווג מצוקה על רצף של חומרת או עומק המצוקה. להלן הרצף:

מצוקה מוחלטת – מצב של חוסר קיומי ממשי והיעדר מינימום לקיום.
מצוקה נורמטיבית – מצב של חוסר ביחס לנורמה הקיימת.
מצוקה יחסית – מצב של חוסר משאבים ביחס לרוב החברה (מוגדר בהתאם למצב של קבוצות אחרות בחברה).

תפיסת המצוקה

סיווג המצוקה לפי תפיסתה מתחלק לשני סוגים:

מצוקה אובייקטיבית – מוגדרת ומאופיינת על ידי אנשי מקצוע ומומחים, או נקבעת בידי החברה והיא ניתנת לאפיון ומדידה.
מצוקה סובייקטיבית – מצוקה שבני אדם מבטאים או מרגישים אותה. מבוססת על רגשות, תחושות ודעות של בני האדם או של קבוצות.

מורכבות המצוקה

קיימות שתי התייחסויות למורכבות המצוקה:

מצוקה חד מימדית - חוסר סיפוק של צרכים בתחום או מימד אחד. למשל מצב של מצוקה חינוכית או בריאותית אצל ילדים, שאינה מלווה במצוקה כלכלית או רגשית.
מצוקה רב מימדית – מצוקה הקושרת ביחד מצוקה חומרית וחברתית (יכולה לכלול את תחומי החינוך, הבריאות, השיכון ועוד).^[1]

מצוקה אצל ילדים

בשונה ממבוגרים, ילדים בגיל הרך מתקשים לבטא את מצוקותיהם באופן מילולי. לא תמיד הם יודעים לפענח סיטואציות, וחסר להם ניסיון חיים שמאפשר קבלת החלטות ונקיטת פעולות העוזרות להיחלץ ממצוקה. כאשר המבוגרים נמצאים במצוקה, היא לעתים אינה מאפשרת להם להיות זמינים לצורכי הילדים כדי להרגיעם ולטפל בהם. ישנה חשיבות רבה לאיתור ילדים המסמנים על מצוקה או על קושי במצבי לחץ, על מנת לעזור ולתכנן התערבויות שיבטיחו טיפול וחזרה לאיזון. בכל מצב שבו ילד מסוים נראה במצוקה והתנהגותו נראית בלתי שגרתית, חשוב שהצוות החינוכי יתערב, ינסה לפענח או לאתר את מקורות מצוקתו, ולחפש דרכים לעזור לו.

חוקרים בתחומי מצוקה ומצבי לחץ מדגישים את הצורך בהתערבות טיפולית לשם הקטנת נזקים צפויים מן המצוקה. ההתערבות צריכה להיעשות תוך התאמה לגיל הילד, להבנתו וצרכיו המשתנים. בגיל הרך, ההתערבות צריכה לכלול את המבוגרים המשמעותיים בסביבת הילד.^[2]

הערות שוליים

^ בן-אריה, א' (2006). המצוקה פנים רבות לה: על התפתחות תפיסת המצוקה בישראל. ביטחון סוציאלי, 72, 42-39.
^ גולדהירש, א' (2016). איתותי מצוקה של ילדים במצבי לחץ. משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי – התמודדות עם מצבי לחץ בעיתות חירום בגן הילדים.

[1] בן-אריה, א' (2006). המצוקה פנים רבות לה: על התפתחות תפיסת המצוקה בישראל. ביטחון סוציאלי, 72, 42-39.

[2] גולדהירש, א' (2016). איתותי מצוקה של ילדים במצבי לחץ. משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי – התמודדות עם מצבי לחץ בעיתות חירום בגן הילדים.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{לערוך|ויקיזציה}}
-מצוקה היא מצב שבו בני אדם יהיו נתונים במחסור של מזון, ביגוד, דיור, ציוד ביתי, חימום, חינוך, עבודה ותנאים חברתיים מקובלים. המצוקה כוללת הן מצוקה חומרית והן מצוקה חברתית, והיא יכולה להתקיים בתחומי חיים רבים. קיימת הבחנה בין סוגים שונים של מצוקה, שנקבעה לפי מספר מדדים מקובלים: עומק המצוקה, תפיסת המצוקה ומורכבות המצוקה.
+{{מחפש מקורות}}
+'''מצוקה''' היא מצב שבו בני אדם יהיו נתונים במחסור של מזון, ביגוד, דיור, ציוד ביתי, חימום, חינוך, עבודה ותנאים חברתיים מקובלים. המצוקה כוללת הן מצוקה חומרית והן מצוקה חברתית, והיא יכולה להתקיים בתחומי חיים רבים. קיימת הבחנה בין סוגים שונים של מצוקה, שנקבעה לפי מספר מדדים מקובלים: עומק המצוקה, תפיסת המצוקה ומורכבות המצוקה.
-==== עומק המצוקה ====
+== עומק המצוקה ==
 ניתן לסווג מצוקה על רצף של חומרת או עומק המצוקה. להלן הרצף:
-מצוקה מוחלטת – מצב של חוסר קיומי ממשי והיעדר מינימום לקיום.
+* '''מצוקה מוחלטת''' – מצב של חוסר קיומי ממשי והיעדר מינימום לקיום.
-מצוקה נורמטיבית – מצב של חוסר ביחס לנורמה הקיימת.
+* '''מצוקה נורמטיבית''' – מצב של חוסר ביחס לנורמה הקיימת.
-מצוקה יחסית – מצב של חוסר משאבים ביחס לרוב החברה (מוגדר בהתאם למצב של קבוצות אחרות בחברה).
+* '''מצוקה יחסית''' – מצב של חוסר משאבים ביחס לרוב החברה (מוגדר בהתאם למצב של קבוצות אחרות בחברה).
-==== תפיסת המצוקה ====
+== תפיסת המצוקה ==
-סיווג המצוקה לפי תפיסתה מתחלק לשני סוגים: מצוקה אובייקטיבית ומצוקה סובייקטיבית.
+סיווג המצוקה לפי תפיסתה מתחלק לשני סוגים:
-מצוקה אובייקטיבית – מוגדרת ומאופיינת על ידי אנשי מקצוע ומומחים, או נקבעת בידי החברה והיא ניתנת לאפיון ומדידה.
+* '''מצוקה אובייקטיבית''' – מוגדרת ומאופיינת על ידי אנשי מקצוע ומומחים, או נקבעת בידי החברה והיא ניתנת לאפיון ומדידה.
-מצוקה סובייקטיבית – מצוקה שבני אדם מבטאים או מרגישים אותה. מבוססת על רגשות, תחושות ודעות של בני האדם או של קבוצות.
+* '''מצוקה סובייקטיבית''' – מצוקה שבני אדם מבטאים או מרגישים אותה. מבוססת על רגשות, תחושות ודעות של בני האדם או של קבוצות.
-==== מורכבות המצוקה ====
+== מורכבות המצוקה ==
-קיימות שתי התייחסויות למורכבות המצוקה: התייחסות חד-מימדית והתייחסות רב-מימדית.
+קיימות שתי התייחסויות למורכבות המצוקה:
-מצוקה חד מימדית – חוסר סיפוק של צרכים בתחום או מימד אחד. למשל מצב של מצוקה חינוכית או בריאותית אצל ילדים, שאינה מלווה במצוקה כלכלית או רגשית.
+* '''מצוקה חד מימדית''' - חוסר סיפוק של צרכים בתחום או מימד אחד. למשל מצב של מצוקה חינוכית או בריאותית אצל ילדים, שאינה מלווה במצוקה כלכלית או רגשית.
-מצוקה רב מימדית – מצוקה הקושרת ביחד מצוקה חומרית וחברתית (יכולה לכלול את תחומי החינוך, הבריאות, השיכון ועוד).{{הערה|בן-אריה, א' (2006). המצוקה פנים רבות לה: על התפתחות תפיסת המצוקה בישראל. ביטחון סוציאלי, 72, 42-39.}}
+* '''מצוקה רב מימדית''' – מצוקה הקושרת ביחד מצוקה חומרית וחברתית (יכולה לכלול את תחומי החינוך, הבריאות, השיכון ועוד).{{הערה|בן-אריה, א' (2006). המצוקה פנים רבות לה: על התפתחות תפיסת המצוקה בישראל. ביטחון סוציאלי, 72, 42-39.}}
-==== מצוקה אצל ילדים ====
+== מצוקה אצל ילדים ==
 בשונה ממבוגרים, ילדים בגיל הרך מתקשים לבטא את מצוקותיהם באופן מילולי. לא תמיד הם יודעים לפענח סיטואציות, וחסר להם ניסיון חיים שמאפשר קבלת החלטות ונקיטת פעולות העוזרות להיחלץ ממצוקה. כאשר המבוגרים נמצאים במצוקה, היא לעתים אינה מאפשרת להם להיות זמינים לצורכי הילדים כדי להרגיעם ולטפל בהם. ישנה חשיבות רבה לאיתור ילדים המסמנים על מצוקה או על קושי במצבי לחץ, על מנת לעזור ולתכנן התערבויות שיבטיחו טיפול וחזרה לאיזון. בכל מצב שבו ילד מסוים נראה במצוקה והתנהגותו נראית בלתי שגרתית, חשוב שהצוות החינוכי יתערב, ינסה לפענח או לאתר את מקורות מצוקתו, ולחפש דרכים לעזור לו.
 חוקרים בתחומי מצוקה ומצבי לחץ מדגישים את הצורך בהתערבות טיפולית לשם הקטנת נזקים צפויים מן המצוקה. ההתערבות צריכה להיעשות תוך התאמה לגיל הילד, להבנתו וצרכיו המשתנים. בגיל הרך, ההתערבות צריכה לכלול את המבוגרים המשמעותיים בסביבת הילד.{{הערה|גולדהירש, א' (2016). איתותי מצוקה של ילדים במצבי לחץ. משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי – התמודדות עם מצבי לחץ בעיתות חירום בגן הילדים.}}