פלפל חריף – הבדלי גרסאות
עמית אבידן (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
פלפלת הצ'ילי בויתה |
פלפלת הצ'ילי [[ביות|בויתה]] ב[[אמריקה הצפונית]] לפני כ-6,000 שנה. [[ממצא ארכאולוגי|עדויות ארכאולוגיות]] מצביעות על כך שגידול פלפלת הצ'ילי היה מהגידולים הראשונים בעלי [[האבקה עצמית]]. [[כריסטופר קולומבוס]] היה האדם האירופאי הראשון שנתקל בהם בביקורו ב[[האיים הקריביים|קריביים]], ונתן להם את הכינוי '''פלפל''', ככל הנראה בגלל קרבת הטעם בינם לבין ה[[פלפל שחור|פלפל השחור]] המוכר למטבח האירופי. בשנת [[1493]], הביא עמו [[דייגו אלוורז צ'אנצה]] (Diego Álvarez Chanca), רופא במשלחת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית, את פלפלת הצ'ילי ל[[ספרד]], כתרופה חדשה. עם השתלטות הספרדים על [[מקסיקו]] ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, התפשטה פלפלת הצ'ילי לכיוון [[הפיליפינים]], [[יפן]], [[סין (אזור)|סין]], [[הודו]] ו[[קוריאה]]. הצ'ילי הגיע להודו גם דרך נתיבי הסחר ה[[פורטוגל|פורטוגזים]]. |
||
==מינים== |
==מינים== |
||
גרסה מ־23:57, 9 באפריל 2018
 פלפלת
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | פלפלת |
| מין: | פלפלת צ'ילי |
| שם מדעי | |
 Capsicum annuum
| |
פלפלת צ'ילי (ידועה גם בשמות צ'ילי, פלפל צ'ילי) הוא שם כולל למספר מינים של פלפלת, העיקרי ביניהם הוא Capsicum annuum. מין זה של פלפלת היה מקור למספר רב של זנים מתורבתים, כולל הפלפל המתוק המשמש כמרכיב לסלט. הכינוי צ'ילי מתייחס לזנים החריפים, לרוב בעלי צורה חרוטית. מקור השם מהמילה chilli בשפת הנאוואטל, ממנה הגיעו גם שמותיהם של הקקאו, האבוקדו ומאכלים רבים אחרים.
היסטוריה
פלפלת הצ'ילי בויתה באמריקה הצפונית לפני כ-6,000 שנה. עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שגידול פלפלת הצ'ילי היה מהגידולים הראשונים בעלי האבקה עצמית. כריסטופר קולומבוס היה האדם האירופאי הראשון שנתקל בהם בביקורו בקריביים, ונתן להם את הכינוי פלפל, ככל הנראה בגלל קרבת הטעם בינם לבין הפלפל השחור המוכר למטבח האירופי. בשנת 1493, הביא עמו דייגו אלוורז צ'אנצה (Diego Álvarez Chanca), רופא במשלחת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית, את פלפלת הצ'ילי לספרד, כתרופה חדשה. עם השתלטות הספרדים על מקסיקו ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, התפשטה פלפלת הצ'ילי לכיוון הפיליפינים, יפן, סין, הודו וקוריאה. הצ'ילי הגיע להודו גם דרך נתיבי הסחר הפורטוגזים.
מינים
- Capsicum annuum: המין הנפוץ ביותר בגידולו, ממנו פותחו הפלפלים קאיין, חלפניו, צ'ילטפין ופלפל מתוק.
- Capsicum frutescens: מין פלפלת ממנו פותח הטבסקו, נחשב לפלפל החריף התאי.
- Capsicum chinense: ממנו פותחו הזנים נגה, הבנרו, דטיל וסקוטש בונט.
- Capsicum pubescens: מין הנפוץ באמריקה הדרומית, ממנו פותחו פלפלי הרוקוטו.
- Capsicum baccatum: מין הנפוץ באמריקה הדרומית, ממנו פותחו הפלפל החריף הפרואני.
חריפות
חריפות הפרי של פלפל הצ'ילי נובעת מריכוז הקפסאיצין הגבוה ברקמת החיבור שבין הגרעינים לפרי ובבשר הפרי עצמו. בכל זן פלפל כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים (capsaicinoids). הקפסאיצין הוא החומר הפעיל בתרסיסי גז פלפל, והוא מוצק נטול ריח וצבע במצבו הטהור. עם אכילת פלפלת הצ'ילי, הקפסיאיצין נקשר לקולטני כאב בלשון ובלוע המשויכים בדרך כלל לזיהוי חום. אותה תחושת חום מדידה על בסיס סולם סקוביל ביחידות הקרויות SHU, המייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד כדי העלמת תחושת החריפות. פלפלים מתוקים (גמבות) נמדדים ב-0 יחידות SHU, ופלפלי הבנרו, למשל, ב-100,000 עד 350,000 יחידות.
שימושים במטבח
פלפלת הצ'ילי היא חלק חשוב במטבח המקסיקני ובמטבח דרום ארצות הברית, ומהווה חלק עיקרי במספר תבשילים ידועים, כגון התבשיל הלאומי של טקסס, צ'ילי קון קרנה. אף על פי שבאפריקה ובאסיה הצ'ילי הוא תוספת מאוחרת (לאחר גילוי העולם החדש), פלפלת הצ'ילי מהווה חלק נכבד במטבחים מזרח אסייתים רבים, ופופולרית גם במטבחי צפון אפריקה. היא חלק עיקרי בממרחים כגון האריסה הטוניסאית, תבשילי קארי הודיים, ובסמבל המלזי והאינדונזי. בצפון הודו נהוג לנגוס בפלפל צ'ילי טרי במהלך הארוחה, וחלק מהמאכלים מוגשים עם פלפלי צ'ילי ירוקים כתוספת, לצד פרוסות עגבניות וליים. באיטליה נהוג לפזר פלפלי צ'ילי חתוכים דק כתוספת לפיצה. עלי צמח פלפלת הצ'ילי הם מרכיב במטבח היפני, הקוריאני והפיליפיני.
