יואב לימור – הבדלי גרסאות

יואב לימור
לידה	22 במאי 1968 (בן 55); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	הקריה האקדמית אונו
מעסיק	מעריב, ישראל היום, הערוץ הראשון, גלי צה"ל, קשת 12
קישורים חיצוניים
פייסבוק	yoav.limor
טוויטר	LimorYoav

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:19, 11 באפריל 2018

יואב לימור (נולד ב-22 במאי 1968) הוא עיתונאי, שדר רדיו וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה

לימור, בנם של העיתונאי וחוקר התקשורת פרופ' יחיאל לימור ושל ההיסטוריונית פרופ' אורה לימור, נולד וגדל בירושלים. לאחר שסיים לימודים בבית הספר התיכון רנה קסין, התגייס לשירות בצה"ל ככתב בשבועון הצבאי "במחנה". לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1989 המשיך בקריירה עיתונאית ומילא מספר תפקידים בעיתונות הכתובה. בין היתר שימש כתב צבאי, כתב פוליטי, וכתב לענייני מפלגות בעיתון "מעריב", והיה גם שליח העיתון בלונדון.

בשנות ה-90 עבד לימור כשדר ספורט בתוכנית הדקה ה-91. בין השנים 1998–2005, במקביל לעבודתו ב"מעריב", היה בין מגישי מגזין האקטואליה היומי "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל, לצד יצחק טוניק ועמוס הראל.

החל משנת 2002 היה כתב ופרשן צבאי בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית למשך 9 שנים, עד להתפטרותו בסוף 2011. ב-2008 עזב את מעריב והחל לכתוב פרשנות צבאית בעיתון "ישראל היום", במקביל לעבודתו בטלוויזיה.

באפריל 2007 יצא לאור הספר "שבויים בלבנון", שכתב יחד עם עופר שלח, ועוסק במלחמת לבנון השנייה.

בינואר 2012 החל לימור להגיש את "יום חדש" שבהמשך הוחלף שמה ל"הבוקר של קשת" - תוכנית הבוקר של שידורי קשת בערוץ 2, תחילה לצדה של דליה מזור, שבהמשך הוחלפה בדרור גלוברמן, לוסי אהריש, גלית גוטמן, מיכל אנסקי ומרב מילר.

בדצמבר 2016 הגיש בערוץ 2 את הסרט "נעלמים", העוסק בהתבוללות בארצות הברית. הסרט מומן ב-2 מיליון ש"ח על ידי משרד התפוצות.

החל מ-3 בנובמבר 2017 מנחה לימור את התוכנית "הבוקר של קשת" לצד גלית גוטמן בימי שישי ב"קשת 12".

לימור הוא בעל תואר ראשון במשפטים.

לימור נשוי ואב לשלושה בנים.

קישורים חיצוניים

רועי ברק, ‏דליה מזור ויואב לימור יגישו את תוכנית הבוקר של קשת, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2011
מיה מנע, יואב לימור עוזב את הערוץ הראשון ועובר לקשת, באתר nrg‏, 4 בדצמבר 2011
זוהר ישראל, ‏היפה והחנון, באתר ‏מאקו‏, 7 בפברואר 2013

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == ביוגרפיה ==
 לימור, בנם של העיתונאי וחוקר ה[[תקשורת המונים|תקשורת]] פרופ' [[יחיאל לימור]] ושל ההיסטוריונית פרופ' [[אורה לימור]], נולד וגדל ב[[ירושלים]]. לאחר שסיים לימודים בבית הספר התיכון רנה קסין, התגייס ל[[שירות בצה"ל]] כ[[כתב (מקצוע)|כתב]] בשבועון הצבאי "[[במחנה]]". לאחר שחרורו מהצבא בשנת [[1989]] המשיך בקריירה עיתונאית ומילא מספר תפקידים בעיתונות הכתובה. בין היתר שימש כתב [[צבא]]י, כתב [[פוליטיקה|פוליטי]], וכתב לענייני [[מפלגה|מפלגות]] בעיתון "[[מעריב]]", והיה גם שליח העיתון ב[[לונדון]].
-בשנות ה-90 עבד לימור כשדר ספורט בתכנית [[הדקה ה-91]]. בין השנים [[1998]]–[[2005]], במקביל לעבודתו ב"מעריב", היה בין מגישי מגזין האקטואליה היומי "[[רצועת הביטחון (תוכנית רדיו)|רצועת הביטחון]]" ב[[גלי צה"ל]], לצד [[יצחק טוניק (עיתונאי)|יצחק טוניק]] ו[[עמוס הראל]].
+בשנות ה-90 עבד לימור כשדר ספורט בתוכנית [[הדקה ה-91]]. בין השנים [[1998]]–[[2005]], במקביל לעבודתו ב"מעריב", היה בין מגישי מגזין האקטואליה היומי "[[רצועת הביטחון (תוכנית רדיו)|רצועת הביטחון]]" ב[[גלי צה"ל]], לצד [[יצחק טוניק (עיתונאי)|יצחק טוניק]] ו[[עמוס הראל]].
 החל משנת [[2002]] היה כתב ופרשן צבאי ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]] של הטלוויזיה הישראלית למשך 9 שנים, עד להתפטרותו בסוף [[2011]]. ב-[[2008]] עזב את מעריב והחל לכתוב פרשנות צבאית בעיתון "[[ישראל היום]]", במקביל לעבודתו בטלוויזיה.
 ב[[אפריל]] [[2007]] יצא לאור הספר "[[שבויים בלבנון]]", שכתב יחד עם [[עופר שלח]], ועוסק ב[[מלחמת לבנון השנייה]].