אברהם רמר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:


==משפחתו==
==משפחתו==
התחתן עם שולמית מלמד אחותו של הרב [[זלמן מלמד]] ראש [[ישיבת בית אל]]. בנו, הרב יאיר רמר, הוא רב היישוב [[חרשה]] ב[[מטה בנימין|בנימין]], ומשמש גם כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה קטנה מורשה]]. בנו עמיחי רמר מנכל פעמונים, וכל ילדיו עובדים כמחנכים.
התחתן עם שולמית מלמד אחותו של הרב [[זלמן מלמד]] ראש [[ישיבת בית אל]]. בנו, הרב יאיר רמר, הוא רב היישוב [[חרשה]] ב[[מטה בנימין|בנימין]], וראש [[ישיבת חרשה]] בעבר לימד ב[[ישיבה קטנה מורשה]]. בנו עמיחי רמר מנכל פעמונים, וכל ילדיו עובדים כמחנכים.


== השקפתו על התנ"ך ==
== השקפתו על התנ"ך ==

גרסה מ־01:09, 12 באפריל 2018

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אברהם רמר (ה' בכסלו תש"ו, 10 בנובמבר 1945 - ה' בטבת תשנ"ג, 29 בדצמבר 1992) היה מרבני הציונות הדתית, בונה דרך בלימוד התנ"ך, נמנה עם הנהגת היישוב בית אל.

תולדות חייו

אברהם רמר נולד בקריית חיים ליחיאל, שהגיע כחלוץ לארץ ישראל, ולאהובה, שהגיעה עם הוריה למושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל. היה תלמידו של הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר סיום הישיבה התיכונית עלה לירושלים ולמד בישיבת מרכז הרב. הרב רמר עסק שנים רבות בחינוך ובהוראה, ובפרט העמיק והיה לבונה דרך בלימוד התנ"ך, על פי ההשקפה הלימודית והחינוכית שינק ממורו ורבו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. שנים רבות היה שותף ומוביל בהנהגת היישוב בית אל. הוא הטביע את חותמו על בניית הקהילה, ועל עיצוב דרכו ואופיו של היישוב. לאחר פטירתו הוחלט לקרוא את שמו של בית הכנסת המרכזי ביישוב בית אל על שם הרב רמר: "בית הכנסת אברהם אוהבי". הרב רמר הקדיש את עיקר כוחותיו לעבודת החינוך בישיבת ירושלים לצעירים - בה שימש כר"מ, בבית הספר נעם, במכון אורה ובמכללות ברחבי ישראל. רבים מבין תלמידיו מעידים כי שנות הלימוד אצלו היו משמעותיות ומעצבות בחייהם.

משפחתו

התחתן עם שולמית מלמד אחותו של הרב זלמן מלמד ראש ישיבת בית אל. בנו, הרב יאיר רמר, הוא רב היישוב חרשה בבנימין, וראש ישיבת חרשה בעבר לימד בישיבה קטנה מורשה. בנו עמיחי רמר מנכל פעמונים, וכל ילדיו עובדים כמחנכים.

השקפתו על התנ"ך

בפתח חיבורו על התנ"ך, כתב הרב רמר את היסודות המנחים בלימוד נביאים ראשונים: "שתי הנחות יסוד עלינו להניח בבואנו ללמוד נביאים ראשונים. הראשונה: לנבואות הכתובות, המצויות בידינו, יש משמעות לדורנו ולכל דור ודור. והשנייה: למרות שניתן לחשוב שספרי הנביאים הראשונים מהווים קובץ תיאורי מאורעות, הרי הם דברי נבואה ומעלתם גבוהה מזו של נביאים אחרונים".

כתיבתו של הרב אברהם רמר מתאפיינת בראייה אקטואלית של מאורעות התנ"ך, ובניסיון ללמוד את העומק הנבואי ואת ההדרכה לדורות הטמונה בספרי הנביאים הראשונים.

ספריו

בחייו לא הוציא הרב אברהם רמר את כתביו לאור, מלבד המהדורה הראשונה של החוברת "גדול שימושה", אך לאחר פטירתו, הוציאו בניו את הכתבים שהשאיר אחריו:

  • מהדורה מעודכנת של החוברת "גדול שימושה", ובה מקבץ סיפורים על רבו, הרב צבי יהודה הכהן קוק.
  • האוסף "שירת אברהם", בו קובצו מאמרים קצרים בנושאי תורה, הלכה ואמונה.
  • חוברת בשם "נשמת אברהם" יצאה לאור על ידי ישיבת ירושלים לצעירים לזכרו.
  • מתוך עלוני היישוב בית אל קובצו אל החוברת "חדוות יצירה" - מכתבים ופרסומים אותם הרבה לכתוב, על מנת לשתף את הקהילה בעשייה הציבורית.
  • גולת הכותרת של כתביו היא סדרת הספרים על התנ"ך:
בספריו אלו מוביל הרב רמר את הלומד במעלה בניין העם בארצו מימות יהושע בן נון, ועד ימי הקמת המלוכה על ידי שמואל הנביא. מלבד החוויה של המפגש עם עם הנולד בארצו, נמשכים בספרים אלו קוי דמיון לתקומת עם ישראל בארצו בימים אלו.

קישורים חיצוניים