וייסיאי – הבדלי גרסאות

**וייסיאי**
**Veisiejai**
	סמל וייסיאי סמל וייסיאי
מדינה	ליטא
מחוז	אליטא
מחוז משנה	לזדיי
תאריך ייסוד	במחצית הראשונה של המאה ה-16 (1501)
שטח	5.04 קמ"ר
גובה	119 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,637 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	54°06′N 23°42′E / 54.1°N 23.7°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.veisiejai.lt/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ליטא רגילה) וילנה קלייפדה שיאוליאי מריאמפולה קובנה פוניבז' אוטנה אליטא טלז טאורגה לטביה בלארוס פולין רוסיה; מחוז קלינינגרד; וייסיאי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:20, 17 באפריל 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

וייסיאי (בליטאית: ‏Veisiejai^ⓘ‏^?‏; ביידיש: ווייסיאיי) היא עיר קטנה במחוז משנה לזדיי במחוז אליטא בליטא. העיר נמצאת 18 קילומטר מדרום-מזרח לעיר לזדיי. החלק המערבי של העיירה מוקף בפארק מהמאה ה-18. העיירה נקראת על שמו של אגם וֵייסִיֵיִיס (אנ') אשר ממוקם 6 ק"מ דרום מערב לעיר.

באזור העיירה מצויים כמה אגמים, הגדול מביניהם הוא אנצ'ה (ליט'), אשר מחלק את העיר לשני חלקים. למעשה היא חלק ממנה שוכן על פנינסולה באגם. שאר האגמים הם אגם סנאיגינס (ליט') שוכן ממזרח לה, אגם ורנִיִיס (ליט') מצפון ואגם וייסיייס מדרום מערב.

היסטוריה כללית של המקום

וייסיאי הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-16 ליד האחוזה של נסיך ליטאי ממשפחת גלינסקי. את הרישיון להקמת האחוזה נתן המלך זיגמונט "הזקן". ליד האחוזה הוקם בית מרזח לצורכי האנשים שהגיעו לשוק. לאחר חלוקתה השלישית של פולין בשנת 1795 סופחה וייסיאי, כמו כל השטח שממערב לנהר נימן, לפרוסיה.

בין השנים 1807-1815 השתייכה וייסיאי ל"דוכסות הגדולה של ורשה". בשנת 1815, אחרי מפלת נפוליאון, עברה העיירה וכל האזור שסביבה לשלטון האימפריה הרוסית. העיירה צורפה במשך הזמן לפלך סובלק.

יהודי וייסיאי

היהודים החלו להתיישב בווייסיאי באמצע המאה ה-18. לפני מלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה כ-520 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד מספר היהודים בעיירה מפני שבית הספר העברי בתקופה זו נסגר, והפעילות הפוליטית של היהודית נאסרה^[1].

השואה

בתקופת מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-200 משפחות יהודיות. יהודי העיירה התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומחקלאות, ומצבם הכלכלי היה טוב מאוד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת צבאות גרמניה הנאצית לפולין, באחד בספטמבר 1939 עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות. ביום הראשון למתקפה הגרמנית על ברית המועצות, 22 ביוני 1941, נכנסו הגרמנים לעיירה. בחסותם החלה כנופיה של ליטאים לאומנים להתעלל ביהודים. הם הפרידו את הגברים היהודים ממשפחותיהם וכלאו אותם בבית המדרש. בימים שלחו אותם לעבודות קשות ומשפילות, ובלילות היו מתעללים בהם. קצין העיר הגרמני, היה מאוהב בנערה יהודייה, דבר שעזר ליהודים בכך שהוא ניסה להגן עליהם ולדחות את גירושם לגטו שהוקם באחוזת קטקישקס ליד לזדיי, בטענה שהם נחוצים לו לעבודה.

ב-15 בספטמבר 1941 בעקבות הלשנות של התושבים הליטאים המקומיים בפני השלטונות הגרמנים הועברו יהודי וייסיאי לגטו קטקישקס. קצין העיר סידר ליהודים מגורים טובים ככל האפשר ובשל כך, הוא עצמו נשלח לחזית. ב-3 בנובמבר 1941 נרצחו רוב ככל יושבי הגטו; מקרב יהודי וייסיאי אף אחד לא ניצל למעט מאיר חמילבסקי שהצליח להימלט מהגטו לאחר מלחמת העולם השנייה.^[2]

החינוך בוייסיאי

בווייסיאי פעלו שני בתי ספר: "בית ספר כללי לנערים" שנוסד בשנת 1890 תחת השגחת הרב ר' נתן קלמן. בימי ליטא העצמאית פעל בית ספר יסודי עברי של רשת "תרבות", ובו למדו בממוצע כ-60 תלמידים בכל שנה. רבים מבוגרי בית-הספר המשיכו את לימודיהם בגימנסיות, וחלקם באוניברסיטה הליטאית בקובנה. בנוסף פעל בעיירה "חדר מתוקן" שמייסדו היה דוד בויארסקי. בין מוריו היה הסופר א-א קבק.

בית העלמין היהודי

בית קברות יהודי מגודר שוכן מדרום-מזרח למרכז העיר באזור מגורים. בבית הקברות נמצאות כ-100 מצבות עם כיתובים בלתי קריאים בשל הזנחה.

בית כנסת

בית כנסת "לזדיי" ברחוב וילנה 6. בנוסף לכך בעיירה וייסיאי פעל בית מדרש שנשרף בשריפה שאירעה בשנת 1872. בית המדרש הוקם מחדש ושימש מרכז לחיים הדתיים והציבוריים בעיירה. לאחר מכן, בשנת 1924 נשרף שוב. הרב יוסף גולדין פנה בקול קורא נרגש אל יוצאי העיירה באמריקה וביקש מהם להושיט עזרה להקמתו מחדש.

אישיים יהודיים בעיירה

חזני וייסיאי ומקהלותיה התפרסמו בליטא כולה, והיו נקראים לתפילות בבתי הכנסת בסביבה. בין רבני העיירה: ר' אליהו מרגליות, ר' נתן-נטע קלונימוס קבק, רבי נחמן קולידיצקי, רבי יוסף גולדין, ר' אברהם רזניק כיהן כציר באסיפת הקהילות, בקונגרס היהודי בשנת 1920. ר' יחזקאל גולדשלאק מאחרוני רבני העיירה ניספה עם קהילתו בשואה.

רבי מורדכי סמולניק שימש כשמש בבית הכנסת והיה בקיא גדול בש"ס ובפוסקים. רבי מנחם דיסקי שהיה נדבן ועסקן ציבורי, רבי שלמה הירשל שהיה המלמד הוותיק של וייסיאי. בין השנים 1885-1887 התגורר בווייסיאי ד"ר אליעזר לודוויג זמנהוף, שעסק ביצירתה של שפת האספרנטו.

העיירה כיום

בווייסיאי עומדת כנסייה שנבנתה בשנת 1817, המוקדשת לג'ורג' הקדוש. בעיירה שרדו מבנים מתקופות שונות כמו אחוזה עתיקה המוקפת גן יפה ומרשים, בית ספר תיכון, גנים ציבוריים, משרד דואר ומוזיאון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וייסיאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ פנקס הקהילות של ליטא, יד ושם, רשות הזכרון לשואה ולגבורה, 1996
^ אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), לזדיי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1085), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

[1] פנקס הקהילות של ליטא, יד ושם, רשות הזכרון לשואה ולגבורה, 1996

[2] אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), לזדיי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1085), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

[1]

[2]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 | שנת אוכלוסייה=2007
 | אזור זמן = +2
-|מפה={{מממו|שם=וישי}}
+|מפה={{מממו}}
 }}
-'''וישי''' (ב[[ליטאית]]: {{שמע|קובץ=Veisiejai.ogg|תיאור='''Veisiejai'''}}; ב[[יידיש]]: '''ווישיי''') היא עיר קטנה במחוז משנה [[לזדיי (מחוז משנה)|לזדיי]] ב[[מחוז אליטא]] ב[[ליטא]]. העיר נמצאת 18 קילומטר מדרום-מזרח לעיר [[לזדיי]]. החלק המערבי של העיירה מוקף בפארק מהמאה ה-18. העיירה נקראת על שמו של אגם [[וייסיייס|וֵייסִיֵיִיס]] {{אנ|Lake Veisiejis}} אשר ממוקם 6 ק"מ דרום מערב לעיר.
+'''וייסיאי''' (ב[[ליטאית]]: {{שמע|קובץ=Veisiejai.ogg|תיאור='''Veisiejai'''}}; ב[[יידיש]]: '''ווייסיאיי''') היא עיר קטנה במחוז משנה [[לזדיי (מחוז משנה)|לזדיי]] ב[[מחוז אליטא]] ב[[ליטא]]. העיר נמצאת 18 קילומטר מדרום-מזרח לעיר [[לזדיי]]. החלק המערבי של העיירה מוקף בפארק מהמאה ה-18. העיירה נקראת על שמו של אגם [[וייסיייס|וֵייסִיֵיִיס]] {{אנ|Lake Veisiejis}} אשר ממוקם 6 ק"מ דרום מערב לעיר.
 באזור העיירה מצויים כמה אגמים, הגדול מביניהם הוא [[אנצ'ה]] {{ליט|Ančia (ežeras)}}, אשר מחלק את העיר לשני חלקים. למעשה היא חלק ממנה שוכן על [[פנינסולה]] באגם. שאר האגמים הם אגם [[סנאיגינס]] {{ליט|Snaigynas}} שוכן ממזרח לה, אגם [[ורנייס|ורנִיִיס]] {{ליט|Vernijis}} מצפון ואגם וייסיייס מדרום מערב.
 == היסטוריה כללית של המקום ==
-וישי הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-16 ליד האחוזה של נסיך ליטאי ממשפחת גלינסקי. את הרישיון להקמת האחוזה נתן ה[[זיגמונט הראשון, מלך פולין|מלך זיגמונט "הזקן"]]. ליד האחוזה הוקם [[בית מרזח]] לצורכי האנשים שהגיעו לשוק. לאחר חלוקתה השלישית של [[פולין]] בשנת [[1795]] סופחה וישי, כמו כל השטח שממערב לנהר נימן, ל[[פרוסיה]].
+וייסיאי הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-16 ליד האחוזה של נסיך ליטאי ממשפחת גלינסקי. את הרישיון להקמת האחוזה נתן ה[[זיגמונט הראשון, מלך פולין|מלך זיגמונט "הזקן"]]. ליד האחוזה הוקם [[בית מרזח]] לצורכי האנשים שהגיעו לשוק. לאחר חלוקתה השלישית של [[פולין]] בשנת [[1795]] סופחה וייסיאי, כמו כל השטח שממערב לנהר נימן, ל[[פרוסיה]].
-בין השנים [[1807]]-[[1815]] השתייכה וישי ל"דוכסות הגדולה של ורשה". בשנת 1815, אחרי מפלת [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], עברה העיירה וכל האזור שסביבה לשלטון [[האימפריה הרוסית]]. העיירה צורפה במשך הזמן לפלך סובלק.
+בין השנים [[1807]]-[[1815]] השתייכה וייסיאי ל"דוכסות הגדולה של ורשה". בשנת 1815, אחרי מפלת [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], עברה העיירה וכל האזור שסביבה לשלטון [[האימפריה הרוסית]]. העיירה צורפה במשך הזמן לפלך סובלק.
-== יהודי וישי ==
+== יהודי וייסיאי ==
-היהודים החלו להתיישב בווישי באמצע המאה ה-18. לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] מנתה הקהילה כ-520 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד מספר היהודים בעיירה מפני שבית הספר העברי בתקופה זו נסגר, והפעילות הפוליטית של היהודית נאסרה{{הערה|{{צ-ספר|שם=פנקס הקהילות של ליטא|מו"ל=יד ושם, רשות הזכרון לשואה ולגבורה|שנת הוצאה=1996}}}}.
+היהודים החלו להתיישב בווייסיאי באמצע המאה ה-18. לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] מנתה הקהילה כ-520 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד מספר היהודים בעיירה מפני שבית הספר העברי בתקופה זו נסגר, והפעילות הפוליטית של היהודית נאסרה{{הערה|{{צ-ספר|שם=פנקס הקהילות של ליטא|מו"ל=יד ושם, רשות הזכרון לשואה ולגבורה|שנת הוצאה=1996}}}}.
 === השואה ===
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת צבאות [[גרמניה הנאצית]] לפולין, באחד בספטמבר [[1939]] עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ [[1940]] ל[[ברית המועצות]]. ביום הראשון למתקפה הגרמנית על ברית המועצות, 22 ביוני 1941, נכנסו הגרמנים לעיירה. בחסותם החלה כנופיה של ליטאים לאומנים להתעלל ביהודים. הם הפרידו את הגברים היהודים ממשפחותיהם וכלאו אותם ב[[בית מדרש|בית המדרש]]. בימים שלחו אותם לעבודות קשות ומשפילות, ובלילות היו מתעללים בהם. [[קצין העיר]] הגרמני, היה מאוהב בנערה יהודייה, דבר שעזר ליהודים בכך שהוא ניסה להגן עליהם ולדחות את גירושם לגטו שהוקם באחוזת קטקישקס ליד [[לזדיי]], בטענה שהם נחוצים לו לעבודה.
 [[קובץ:Veisiejai memortabulo.jpg|ממוזער]]
-ב-15 בספטמבר [[1941]] בעקבות הלשנות של התושבים הליטאים המקומיים בפני השלטונות הגרמנים הועברו יהודי וישי לגטו קטקישקס. קצין העיר סידר ליהודים מגורים טובים ככל האפשר ובשל כך, הוא עצמו נשלח לחזית. ב-3 בנובמבר 1941 נרצחו רוב ככל יושבי הגטו; מקרב יהודי וישי אף אחד לא ניצל למעט מאיר חמילבסקי שהצליח להימלט מהגטו לאחר מלחמת העולם השנייה.{{הערה|{{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ומרטין דין {{אנ|Martin C. Dean}}|לזדיי|2|B|1085}}}}
+ב-15 בספטמבר [[1941]] בעקבות הלשנות של התושבים הליטאים המקומיים בפני השלטונות הגרמנים הועברו יהודי וייסיאי לגטו קטקישקס. קצין העיר סידר ליהודים מגורים טובים ככל האפשר ובשל כך, הוא עצמו נשלח לחזית. ב-3 בנובמבר 1941 נרצחו רוב ככל יושבי הגטו; מקרב יהודי וייסיאי אף אחד לא ניצל למעט מאיר חמילבסקי שהצליח להימלט מהגטו לאחר מלחמת העולם השנייה.{{הערה|{{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ומרטין דין {{אנ|Martin C. Dean}}|לזדיי|2|B|1085}}}}
-=== החינוך בוישי ===
+=== החינוך בוייסיאי ===
-בווישי פעלו שני בתי ספר: "בית ספר כללי לנערים" שנוסד בשנת [[1890]] תחת השגחת הרב ר' נתן קלמן. בימי ליטא העצמאית פעל [[בית ספר]] יסודי עברי של רשת "תרבות", ובו למדו בממוצע כ-60 תלמידים בכל שנה. רבים מבוגרי בית-הספר המשיכו את לימודיהם ב[[גימנסיה|גימנסיות]], וחלקם ב[[אוניברסיטה]] הליטאית ב[[קובנה]]. בנוסף פעל בעיירה "[[חדר מתוקן]]" שמייסדו היה דוד בויארסקי. בין מוריו היה הסופר [[אהרן אברהם קבק|א-א קבק]].
+בווייסיאי פעלו שני בתי ספר: "בית ספר כללי לנערים" שנוסד בשנת [[1890]] תחת השגחת הרב ר' נתן קלמן. בימי ליטא העצמאית פעל [[בית ספר]] יסודי עברי של רשת "תרבות", ובו למדו בממוצע כ-60 תלמידים בכל שנה. רבים מבוגרי בית-הספר המשיכו את לימודיהם ב[[גימנסיה|גימנסיות]], וחלקם ב[[אוניברסיטה]] הליטאית ב[[קובנה]]. בנוסף פעל בעיירה "[[חדר מתוקן]]" שמייסדו היה דוד בויארסקי. בין מוריו היה הסופר [[אהרן אברהם קבק|א-א קבק]].
 === בית העלמין היהודי ===
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 === בית כנסת ===
-[[בית כנסת]] "לזדיי" ברחוב וילנה 6. בנוסף לכך בעיירה וישי פעל בית מדרש שנשרף בשריפה שאירעה בשנת [[1872]]. בית המדרש הוקם מחדש ושימש מרכז לחיים הדתיים והציבוריים בעיירה. לאחר מכן, בשנת [[1924]] נשרף שוב. הרב יוסף גולדין פנה בקול קורא נרגש אל יוצאי העיירה ב[[אמריקה]] וביקש מהם להושיט עזרה להקמתו מחדש.
+[[בית כנסת]] "לזדיי" ברחוב וילנה 6. בנוסף לכך בעיירה וייסיאי פעל בית מדרש שנשרף בשריפה שאירעה בשנת [[1872]]. בית המדרש הוקם מחדש ושימש מרכז לחיים הדתיים והציבוריים בעיירה. לאחר מכן, בשנת [[1924]] נשרף שוב. הרב יוסף גולדין פנה בקול קורא נרגש אל יוצאי העיירה ב[[אמריקה]] וביקש מהם להושיט עזרה להקמתו מחדש.
 === אישיים יהודיים בעיירה ===
-חזני וישי ומקהלותיה התפרסמו בליטא כולה, והיו נקראים לתפילות בבתי הכנסת בסביבה. בין רבני העיירה: ר' אליהו מרגליות, ר' נתן-נטע קלונימוס קבק, רבי נחמן קולידיצקי, רבי יוסף גולדין, ר' אברהם רזניק כיהן כציר באסיפת הקהילות, בקונגרס היהודי בשנת [[1920]]. ר' יחזקאל גולדשלאק מאחרוני רבני העיירה ניספה עם קהילתו ב[[השואה|שואה]].
+חזני וייסיאי ומקהלותיה התפרסמו בליטא כולה, והיו נקראים לתפילות בבתי הכנסת בסביבה. בין רבני העיירה: ר' אליהו מרגליות, ר' נתן-נטע קלונימוס קבק, רבי נחמן קולידיצקי, רבי יוסף גולדין, ר' אברהם רזניק כיהן כציר באסיפת הקהילות, בקונגרס היהודי בשנת [[1920]]. ר' יחזקאל גולדשלאק מאחרוני רבני העיירה ניספה עם קהילתו ב[[השואה|שואה]].
-רבי מורדכי סמולניק שימש כשמש בבית הכנסת והיה בקיא גדול בש"ס ובפוסקים. רבי מנחם דיסקי שהיה נדבן ועסקן ציבורי, רבי שלמה הירשל שהיה המלמד הוותיק של וישי. בין השנים 1885-1887 התגורר בווישי ד"ר [[אליעזר לודוויג זמנהוף]], שעסק ביצירתה של שפת ה[[אספרנטו]].
+רבי מורדכי סמולניק שימש כשמש בבית הכנסת והיה בקיא גדול בש"ס ובפוסקים. רבי מנחם דיסקי שהיה נדבן ועסקן ציבורי, רבי שלמה הירשל שהיה המלמד הוותיק של וייסיאי. בין השנים 1885-1887 התגורר בווייסיאי ד"ר [[אליעזר לודוויג זמנהוף]], שעסק ביצירתה של שפת ה[[אספרנטו]].
 == העיירה כיום ==
 [[קובץ:Veisiejai, Lithuania - panoramio (1).jpg|ממוזער]]
-בווישי עומדת [[כנסייה]] שנבנתה בשנת [[1817]], המוקדשת לג'ורג' הקדוש. בעיירה שרדו מבנים מתקופות שונות כמו אחוזה עתיקה המוקפת גן יפה ומרשים, בית ספר תיכון, גנים ציבוריים, משרד דואר ומוזיאון.
+בווייסיאי עומדת [[כנסייה]] שנבנתה בשנת [[1817]], המוקדשת לג'ורג' הקדוש. בעיירה שרדו מבנים מתקופות שונות כמו אחוזה עתיקה המוקפת גן יפה ומרשים, בית ספר תיכון, גנים ציבוריים, משרד דואר ומוזיאון.
 == קישורים חיצוניים ==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-* [https://dbs.bh.org.il/he/%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D וישי באתר בית התפוצות]
+* [https://dbs.bh.org.il/he/%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D וייסיאי באתר בית התפוצות]
-* [http://www.lzb.lt/en/2017/05/04/veisiejai-commemorates-jewish-resident-and-inventor-of-esperanto/ וישי באתר הקהילה היידית בליטא]
+* [http://www.lzb.lt/en/2017/05/04/veisiejai-commemorates-jewish-resident-and-inventor-of-esperanto/ וייסיאי באתר הקהילה היידית בליטא]
-* [http://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=181 וישי באתר יד ושם]
+* [http://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=181 וייסיאי באתר יד ושם]
-* [https://jewish-heritage-lithuania.org/veisiejai/ וישי באתר Jewish Heritage Lithuania]
+* [https://jewish-heritage-lithuania.org/veisiejai/ וייסיאי באתר Jewish Heritage Lithuania]
-* [http://www.iajgs.org/cemetery/lithuania/veisiejai.html וישי באתר International Jewish Cemetery Project]
+* [http://www.iajgs.org/cemetery/lithuania/veisiejai.html וייסיאי באתר International Jewish Cemetery Project]
 * [https://weatherspark.com/y/90342/Average-Weather-in-Veisiejai-Lithuania-Year-Round Average-Weather-in-Veisiejai-Lithuania-Year-Round]
 * {{ג'ואיש ג'ן|2620438}}

ערי ליטא
בירות מחוזות ליטא	אוטנה • אליטא • וילנה • טאורגה • טלז • מריאמפולה • פוניבז' • קובנה • קלייפדה • שיאוליאי
בירות מחוזות משנה של ליטא	אוקמרגה • איגנלינה • אלקטריינאי • אניקשט • בירז' • בירשטונאס • גרגז'דאי • דרוסקינינקאי • וילקובישק • ויסגינס • וריאנה • זרסאי • טרקאי • יאנובה • יורבורג • ינישוק • לזדיי • מולייטאי • מז'ייקיאי • נאויואי אקמנה • נידה • פגייגיאי • פאקרואוייס • פלאנגה • פלונגה • פסווליס • פרינאי • קדאיניאי • קופישוק • קזלו רודה • קאישיאדוריס • קלווריה • קרטינגה • ראסייניאי • רדווילישקיס • רוקישקיס • ריטובה • שאקי • שווינציאן • שלצ'ינינקאי • שילוטה • שיללה • שירווינטוס • שקוד
שאר ערי ליטא	אובליאי • אוז'וונטיס • אז'רליס • איישישוק • אקמנה • אריוגלה • בלטויי ווקה • גלגאודישקיס • גריגישקס • גרליאבה • דאוגאי • דוסיאט • דוקשטי • ובלנינקס • וייביס • וייסיאי • וילקי • וירבאליס • ונטה • וקשנה • ורניאי • זאגר • ז'ייז'מריאי • טרשקון • יונישקליס • יז'נאס • לינקובה • לנטבאריס • נמנצ'ין • סדה • סובצ'יס • סימנה • סלנט • סמלינינקאי • פבראדה • פנדליס • פנמוני • פרייקולה • ציטוביאן • קודירקוס נאומייסטיס • קוורסקס • קורשן • קיבארט • רודישקס • רמיגלה • שדובה • שוונצ'יונייליאי • שקודוויל