יצחק נבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:28, 17 באפריל 2018

ערך זה עוסק בנשיא החמישי של מדינת ישראל. אם התכוונתם לאדם אחר, ראו יצחק נבון (פירושונים).

תבנית:ח"כ יצחק רחמים נבון (9 באפריל 1921 – 6 בנובמבר 2015) היה פוליטיקאי, סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי, שכיהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל בשנים 1978–1983 (הראשון שהיה ממוצא ספרדי-מזרחי). נבון שירת גם כחבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

נבון נולד בשכונת אוהל משה שבירושלים למרים (בן עטר) ויוסף נבון. אמו ממשפחה יהודית-ספרדית יוצאת מרוקו שעלתה לארץ ישראל בשנת 1884. אביו היה נצר למשפחת נבון מירושלים, משפחה ספרדית שמוצאה מטורקיה^[1]. מצאצאי המשפחה היהודית הוותיקה ביותר בירושלים (מ-1620), משפחת ברוך מזרחי^[2]. מצד אמו צאצא של המקובל רבי חיים אבן עטר. אביו של נבון ניהל בית תמחוי שפעל בירושלים, במימונו של הנדבן נתן שטראוס, וסיפק ארוחות ליהודים נזקקים בני כל העדות^[3]. אולם בשנות ה-30, משפסק תקצוב בית התמחוי, עבר האב לעבוד בעיריית ירושלים ושם ועסק בבדיקת תוכניות בנייה^[3].

נבון החל את לימודו בבית המדרש דורש ציון ולאחר מכן עבר לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה ונמנה עם בני המחזור הראשון בו. הוא הצטרף לאצ"ל, אך כעבור זמן קצר עבר לשורות ההגנה. שם, כדובר ערבית רהוטה, היה אחראי על איסוף מודיעין. בשנים 1946–1949 עמד בראש המחלקה הערבית של ההגנה בירושלים.

נבון היה בעל תואר ראשון בספרות ערבית ומוסמך בתרבות האסלאם וחינוך מהאוניברסיטה העברית.

קריירה פוליטית

לחצו כדי להקטין חזרה

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

מימין לשמאל: דוד בן-גוריון, משה פרלמן, יצחק נבון ואדוארד מורו, בעת ביקורו של מורו בשדה בוקר, 1956

בשנים 1949–1951 כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה. עם שובו לישראל התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת, ובשנת 1952 הזמינו ראש הממשלה דוד בן-גוריון להצטרף ללשכתו. בשנים 1952–1963 שימש מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומשה שרת. הוא פרש מניהול הלשכה עם התפטרות בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963.

בשנים 1963–1965 שימש ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות, ובתפקיד זה יזם והוציא לפועל את המבצע לביעור הבערות – מבצע רחב-היקף ללימוד עברית למבוגרים. בשנת 1964 היה מפורשי מפא"י שייסדו את מפלגת רפ"י בראשות בן-גוריון, ובשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעמה. במהלך השיחות על האיחוד בין מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י ב-1967, נמנה נבון על המתנגדים לאיחוד^[4], אך עם מימוש האיחוד קיבל את הכרעת הרוב והיה לחבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.

בין השנים 1972–1978 כיהן כיושב ראש הוועד הפועל הציוני. בנוסף לכך כיהן כיושב ראש זמני של הכנסת השביעית (מיום פטירת היושב ראש, ח"כ ראובן ברקת, ועד מינויו של ח"כ ישראל ישעיהו-שרעבי כיושב ראש קבוע), כסגן יושב ראש הכנסת (בכנסות ה-6 וה-7) וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת השמינית. כמו כן כיהן כחבר הכנסת התשיעית, עד לבחירתו לנשיא המדינה ב-19 באפריל 1978.

נשיא מדינת ישראל

בכ"ב באייר ה'תשל"ח, 29 במאי 1978, החל נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל, לאחר שנבחר לתפקיד בהיותו המועמד היחיד בבחירות 1978 לנשיאות ישראל. הוא כיהן כנשיא המדינה קדנציה אחת בשנים 1978–1983. בעת כהונתו בלטה לצדו רעייתו אופירה נבון בפעילויות למען הילד. נבון הוא הנשיא היחיד שכיהן בהיותו אב לילדים קטנים. באוקטובר 1980 הגיע לביקור ממלכתי בן חמישה ימים במצרים. את נאומו המרכזי שם נשא במשך 40 דקות בערבית. בשנת 1982, לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שבלבנון, איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים, ובכך תרם להקמת ועדת כהן לחקירת הטבח.

שר בממשלות האחדות וסוף דרכו הפוליטית

עם תום תקופת כהונתו הראשונה כנשיא מדינת ישראל, פרש ונמנע מהתמודדות לתקופת כהונה שנייה, כדי להתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה, אבל בסופו של דבר ויתר על ההתמודדות ותמך בשמעון פרס. בכך היה נבון לנשיא הישראלי היחיד שחזר לחיים הפוליטיים בישראל לאחר תום כהונתו. ב-1984 נבחר לכנסת האחת עשרה, ולאחר הבחירות מונה, במסגרת ממשלת האחדות הלאומית בראשות שמעון פרס, לסגן ראש ממשלת ישראל ולשר החינוך והתרבות, והחזיק בתפקיד זה בשלוש ממשלות רצופות (23-21) עד לנפילת ממשלת ישראל העשרים ושלוש בראשות יצחק שמיר בעקבות התרגיל המסריח בשנת 1990. במהלך כהונתו כשר החינוך הנהיג את חובת הוראת השפה הערבית לתלמידים היהודים בבתי הספר הממלכתיים, יזם את מפעלות "סל תרבות" להקניית תרבות ואמנות לתלמידי ישראל, הכניס את לימודי מורשת יהדות המזרח, וכן פעל להדגשת הדו-קיום היהודי-ערבי בבתי הספר^[5].

נבון לא הציג את מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992, והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים הפעילים ולהתרכז בפעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית.

ב-1992 הנחה את סדרת הטלוויזיה: "ירושלים שהייתה בספרד" במלאת 500 שנה לגירוש ספרד^[6].

ב-1996 עמד בראש הוועדה לחקירת פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים כיהן כיו"ר של גופים ציבוריים שונים: חברת "נאות קדומים", שמוּרה המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ"ך ובתלמוד, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ועד שנת 2015 גם כיו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. כיהן כנשיא הכבוד של "קרן אברהם", שמטרתה לעודד את ההבנה והדו-קיום היהודי-ערבי בישראל.

יצחק נבון הדליק משואה ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל (2007) על תרומתו לעיר ירושלים, במסגרת ציון חגיגות 40 שנה לאיחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. עוד קודם לכן, הוא הדליק משואה ביום העצמאות ה-24, בשנת 1972. בבחירות לכנסת ה-18, ה-19 וה-20 הוצב, באופן סמלי, במקום ה-120 והאחרון ברשימת מפלגת העבודה לכנסת.

נבון נפטר ב-6 בנובמבר 2015 בגיל 94. ב-8 בנובמבר הוצב ארונו במשכן הנשיא בירושלים ולציבור ניתן לעבור על פניו. הוא נקבר בהלוויה ממלכתית לצד אשתו אופירה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. ב-24 בדצמבר 2017 הממשלה אישרה יוזמה להקמת מפעל להנצחת מורשתו.

קריירה מחזאית

ערך מורחב – בוסתן ספרדי

יצחק נבון כתב יצירות העוסקות בתרבות יהודי ספרד בירושלים: תחילה את "הרומנסרו הספרדי", מופע של שירי קודש וחול, שהוצג בשנת 1968, ושנה לאחר מכן, את המחזה "בוסתן ספרדי". המחזה הועלה לראשונה בשנת 1969 בתיאטרון "בימות", בהפקתו של יעקב אגמון ובבימויו של יוסף מילוא. ההצגה עלתה בהפקה חדשה בתיאטרון "הבימה" בשנת 1998, בבימויו של צדי צרפתי, ומאז ועד היום, ההצגה במתכונת ההפקה הזאת נכללת מדי שנה בתוכנית ההצגות של "הבימה". בקיץ 2013 כלל התיאטרון ברפרטואר שלו 40 הופעות של ההצגה.

מספריו

באמונתו יחיה: לקט דברים על דוד בן-גוריון, ערכה: כרמית גיא, הוצאת קריית שדה בוקר, המכון למורשת בין-גוריון, 1998.
יומן מדיטציה, הוצאת חדקרן, 2017.^[7]

משפחתו

בשנת 1963 נשא נבון לאשה את אופירה ארז. הם אימצו בת, נעמה, ובהמשך, נולד להם בן משותף, ארז. אופירה נבון נפטרה בשנת 1993 מסיבוך של מחלת הסרטן.

בשנת 2008 נישא נבון בשנית, לאשת יחסי הציבור ומעצבת האופנה מירי שפיר, לבית לוונטל, לאחר שהשניים חיו כידועים בציבור במשך כ-12 שנות זוגיות^[8].

לקריאה נוספת

יצחק נבון, כל הדרך - אוטוביוגרפיה, הוצאת כתר, 2015
יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך א', פרק ב' (6), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 289 - 318

קישורים חיצוניים

יצחק נבון באתר העמותה להנצחת מורשתו
יצחק נבון באתר ארכיון המדינה
תבנית:נשיא מדינת ישראל
יצחק נבון, נשיא המדינה, באתר הכנסת
תבנית:חבר כנסת
רשימת הפרסומים של יצחק נבון, בקטלוג הספרייה הלאומית
אורי סלעי, נעים הליכות, במובן הנעים של המילה, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2001
רונית מזרחי, מושיק לין, בגובה העיניים עם יצחק נבון, באתר nrg‏, 22 במאי 2009
שלמה נקדימון, איך נבחר יצחק נבון לנשיא מדינת ישראל? גילויים מאחורי הקלעים לכבוד יומולדת תשעים, באתר הארץ, 27 ביולי 2011
יעקב בר-און, ‏ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו", באתר מעריב השבוע, 17 בינואר 2014
תום שגב מראיין את יצחק נבון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏2014
יוחאי עופר, יצחק נבון ישובץ במקום ה-120 של המחנה הציוני, באתר nrg‏, 20 בינואר 2015
יצחק נבון, מתוך "כל הדרך" מאת יצחק נבון, באתר העין השביעית, 14 במאי 2015
תום שגב, האוטוביוגרפיה של יצחק נבון: דיוקן המדינה בנעוריה, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
נעמה לנסקי, זיכרונות מבית אבא, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2015
ישראל כהן, ‏פגישת העגלה המלאה והריקה: האזינו: יצחק נבון משחזר את פגישת בן גוריון והחזון איש זצ"ל, באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2015
מיכאל יעקובסון, חמש שנים בבניין השנוא עליו: מלחמתו של יצחק נבון במשכן הנשיא, באתר Xnet‏, 8 בנובמבר 2015
עופר פטרסבורג, "בואו לא נהרוג את עצמנו", באתר "ידיעות אחרונות", 12 בנובמבר 2015
ידידיה מאיר, בחזרה לבוסתן - מה קרה לדור שגדל על המסורתיות הקסומה של הנשיא יצחק נבון ז"ל?, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2016
חיים שכאלה עם יצחק נבון, הערוץ הראשון, 1972
ראיון עם יצחק נבון (בספרדית), מהאוסף האישי של נבון, גנזך המדינה, נובמבר 1993

עם פטירתו:

עופר אדרת, יהונתן ליס, נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון מת בגיל 94, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015
ירון דרוקמן ואיתמר אייכנר, הנשיא לשעבר יצחק נבון נפטר בגיל 94, באתר ynet, 7 בנובמבר 2015
יעל פרידסון, הנשיא נבון הובא למנוחות: "אבא, אתה שייך לדור שידע שצריך לתת דוגמה", באתר ynet, 8 בנובמבר 2015
שלושה פוסטים שפורסמו בבלוג של ארכיון המדינה בעקבות פטירתו של נבון:
6 בדצמבר 2015: http://israelidocuments.blogspot.co.il/2015/12/1978.html
8 בדצמבר 2015: http://israelidocuments.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_8.html
13 בדצמבר 2015: http://israelidocuments.blogspot.co.il/2015/12/1973.html

הערות שוליים

^ עופר אדרת, יצחק נבון, נשיא המדינה לשעבר, מת בגיל 94, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015
^ בתוכנית "היו ימים" בערוץ הכנסת, משנשאל נבון על הקשר של משפחת אביו למשפחת ברוך מזרחי, אמר שידוע לו כי יש סברה כזו, אולם לא ידועים לו נתונים להוכחת נכונותה ("היו ימים" עם תום שגב, ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014)
^ ¹ ² לפי דבריו של נבון בראיון עמו בתוכנית "היו ימים" עם תום שגב, ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014
^ שאול בן-שמחון, בעד עצמאות רפ"י, דבר, 30 בנובמבר 1967
^ יצחק נבון באתר נשיא מדינת ישראל
^ ירושלים אשר בספרד, באתר ערוץ 1
^ "יומן מדיטציה" אתר הוצאת חדקרן
^ עידן יוסף, יצחק נבון התחתן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 באפריל 2008

[1] עופר אדרת, יצחק נבון, נשיא המדינה לשעבר, מת בגיל 94, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015

[2] בתוכנית "היו ימים" בערוץ הכנסת, משנשאל נבון על הקשר של משפחת אביו למשפחת ברוך מזרחי, אמר שידוע לו כי יש סברה כזו, אולם לא ידועים לו נתונים להוכחת נכונותה ("היו ימים" עם תום שגב, ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014)

[אביו-3] ¹ ² לפי דבריו של נבון בראיון עמו בתוכנית "היו ימים" עם תום שגב, ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014

[4] שאול בן-שמחון, בעד עצמאות רפ"י, דבר, 30 בנובמבר 1967

[5] יצחק נבון באתר נשיא מדינת ישראל

[6] ירושלים אשר בספרד, באתר ערוץ 1

[7] "יומן מדיטציה" אתר הוצאת חדקרן

[8] עידן יוסף, יצחק נבון התחתן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 באפריל 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 |עיסוק נוסף=
 }}
-'''יצחק רחמים נבון''' ([[9 באפריל]] [[1921]] – [[6 בנובמבר]] [[2015]]) היה [[פוליטיקאי]], [[סופר]], [[מחזאי]] ו[[חינוך|איש חינוך]] [[ישראל]]י, שכיהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] החמישי של מדינת ישראל בשנים 1978–1983. נבון שירת גם כ[[חבר הכנסת]], [[סגן ראש הממשלה]] ו[[משרד החינוך|שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]].
+'''יצחק רחמים נבון''' ([[9 באפריל]] [[1921]] – [[6 בנובמבר]] [[2015]]) היה [[פוליטיקאי]], [[סופר]], [[מחזאי]] ו[[חינוך|איש חינוך]] [[ישראל]]י, שכיהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] החמישי של מדינת ישראל בשנים 1978–1983 (הראשון שהיה ממוצא [[גירוש ספרד|ספרדי]]-[[מזרחים|מזרחי]]). נבון שירת גם כ[[חבר הכנסת]], [[סגן ראש הממשלה]] ו[[משרד החינוך|שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]].
 ==ביוגרפיה==
 [[קובץ:Yitzchak Navon is born, 1921.jpg|שמאל|250px|ברכה בדף הראשי של העיתון "[[דואר היום]]" לאב יוסף נבון לרגל הולדת בנו יצחק|ממוזער]]
-נבון נולד בשכונת [[אוהל משה]] שב[[ירושלים]] למרים (בן עטר) ויוסף נבון. אמו ממשפחה [[גירוש ספרד|ספרדית]] יוצאת [[יהדות מרוקו|מרוקו]] שעלתה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1884]]. אביו היה נצר ל[[משפחת נבון]] מירושלים, משפחה ספרדית שמוצאה מ[[יהדות טורקיה|טורקיה]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|יצחק נבון, נשיא המדינה לשעבר, מת בגיל 94|1.2770650|7 בנובמבר 2015}}}}. מצאצאי המשפחה היהודית הוותיקה ביותר בירושלים (מ-[[1620]]), [[משפחת ברוך מזרחי]]{{הערה|בתוכנית "היו ימים" ב[[ערוץ הכנסת]], משנשאל נבון על הקשר של משפחת אביו למשפחת ברוך מזרחי, אמר שידוע לו כי יש סברה כזו, אולם לא ידועים לו נתונים להוכחת נכונותה ("היו ימים" עם [[תום שגב]], ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014)}}. מצד אמו צאצא של המקובל רבי [[חיים אבן עטר]]. אביו של נבון ניהל [[בית תמחוי]] שפעל בירושלים, במימונו של הנדבן [[נתן שטראוס]], וסיפק ארוחות ליהודים נזקקים בני כל העדות{{הערה|שם=אביו|לפי דבריו של נבון בראיון עמו בתוכנית "היו ימים" עם תום שגב, ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014}}. אולם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], משפסק תקצוב בית התמחוי, עבר האב לעבוד ב[[עיריית ירושלים]] ושם ועסק בבדיקת [[תוכנית בנייה|תוכניות בנייה]]{{הערה|שם=אביו}}.
+נבון נולד בשכונת [[אוהל משה]] שב[[ירושלים]] למרים (בן עטר) ויוסף נבון. אמו ממשפחה [[גירוש ספרד|יהודית-ספרדית]] יוצאת [[יהדות מרוקו|מרוקו]] שעלתה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1884]]. אביו היה נצר ל[[משפחת נבון]] מירושלים, משפחה ספרדית שמוצאה מ[[יהדות טורקיה|טורקיה]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|יצחק נבון, נשיא המדינה לשעבר, מת בגיל 94|1.2770650|7 בנובמבר 2015}}}}. מצאצאי המשפחה היהודית הוותיקה ביותר בירושלים (מ-[[1620]]), [[משפחת ברוך מזרחי]]{{הערה|בתוכנית "היו ימים" ב[[ערוץ הכנסת]], משנשאל נבון על הקשר של משפחת אביו למשפחת ברוך מזרחי, אמר שידוע לו כי יש סברה כזו, אולם לא ידועים לו נתונים להוכחת נכונותה ("היו ימים" עם [[תום שגב]], ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014)}}. מצד אמו צאצא של המקובל רבי [[חיים אבן עטר]]. אביו של נבון ניהל [[בית תמחוי]] שפעל בירושלים, במימונו של הנדבן [[נתן שטראוס]], וסיפק ארוחות ליהודים נזקקים בני כל העדות{{הערה|שם=אביו|לפי דבריו של נבון בראיון עמו בתוכנית "היו ימים" עם תום שגב, ערוץ הכנסת, 12 במאי 2014}}. אולם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], משפסק תקצוב בית התמחוי, עבר האב לעבוד ב[[עיריית ירושלים]] ושם ועסק בבדיקת [[תוכנית בנייה|תוכניות בנייה]]{{הערה|שם=אביו}}.
 נבון החל את לימודו ב[[בית המדרש דורש ציון]] ולאחר מכן עבר לבית הספר [[התיכון שליד האוניברסיטה]] ונמנה עם בני המחזור הראשון בו. הוא הצטרף ל[[אצ"ל]], אך כעבור זמן קצר עבר לשורות [[ההגנה]]. שם, כדובר [[ערבית]] רהוטה, היה אחראי על איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]]. בשנים [[1946]]–[[1949]] עמד בראש [[המחלקה הערבית]] של ההגנה בירושלים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק נבון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק נבון