איזבל מבורבון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
איזבל הייתה הבת השנייה (והצאצא החמישי) של שארל הראשון מבורבון. ב-[[30 באוקטובר]] [[1454]] נישאה ב[[ליל]] לבן דודה, שארל, הרוזן משארולה. אלה היו נישואיו השניים של שארל. אשתו הראשונה, [[קתרין מוולואה]], מתה כשהיה בן שלוש עשרה. שארל העדיף להינשא ל[[מרגרט מיורק]], אבל בשל [[חוזה אראס]] בין הצדדים הניצים על השליטה בפועל בצרפת (בזמן שהשליט, [[שארל השישי, מלך צרפת|שארל השישי]], חולה במחלת נפש, לא היה מסוגל לנהל את ענייני המדינה), נאלץ הרוזן להינשא לנסיכה צרפתייה. למרות נתוני פתיחה אלה, הנישואין תוארו כמאושרים ובניגוד לאביו, [[פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה|פיליפ "הטוב"]], שהיה ידוע בהרפתקאות האהבים שלו, שארל היה נאמן לאשתו. |
איזבל הייתה הבת השנייה (והצאצא החמישי) של שארל הראשון מבורבון. ב-[[30 באוקטובר]] [[1454]] נישאה ב[[ליל]] לבן דודה, שארל, הרוזן משארולה. אלה היו נישואיו השניים של שארל. אשתו הראשונה, [[קתרין מוולואה]], מתה כשהיה בן שלוש עשרה. שארל העדיף להינשא ל[[מרגרט מיורק]], אבל בשל [[חוזה אראס]] בין הצדדים הניצים על השליטה בפועל בצרפת (בזמן שהשליט, [[שארל השישי, מלך צרפת|שארל השישי]], חולה במחלת נפש, לא היה מסוגל לנהל את ענייני המדינה), נאלץ הרוזן להינשא לנסיכה צרפתייה. למרות נתוני פתיחה אלה, הנישואין תוארו כמאושרים ובניגוד לאביו, [[פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה|פיליפ "הטוב"]], שהיה ידוע בהרפתקאות האהבים שלו, שארל היה נאמן לאשתו. |
||
ב-[[1459]] עמדה איזבל, כ[[סנדק (נצרות)|סנדק]]יתו של ז'ואקים, בנו של ה[[ |
ב-[[1459]] עמדה איזבל, כ[[סנדק (נצרות)|סנדק]]יתו של ז'ואקים, בנו של ה[[דופן (תואר אצולה)|נסיך הכתר הצרפתי]] הפליט [[לואי האחד עשר, מלך צרפת|לואי]] ואשתו השנייה, [[שארלוט מסבוי]]. לאחר שעלה לכס המלוכה של צרפת, נטש יורש העצר את אשתו בבורגונדי, תלויה לחלוטין בסיועה של איזבל. |
||
בתה, [[מארי, דוכסית בורגונדיה|מארי]], היא הצאצא היחיד של שארל הראשון שהצליח להגיע לגיל בוגר. איזבל מתה במנזר סן מיכל ב[[אנטוורפן]], ככל הנראה מ[[שחפת]]. היא נקברה בקבר מפואר, שביטא את עושרו של בית בורגונדי ושנמצא כיום ב[[קתדרלת אנטוורפן]]. בחלקת הקבורה שלה היו 24 דמויות ברונזה, של "אבלים" על מותה. אלה הוסרו במסגרת גל ה[[איקונוקלאזם]] ה[[איקונוקלאזם פרוטסנטנטי|פרוטסנטנטי]] ב[[ארצות השפלה]] (ה-Beeldenstorm) בשנת [[1566]]. חלק מן הדמויות נמצאו מאוחר יותר ב[[אמסטרדם]] ומוצגות כיום ב[[ריקסמוזיאום]]. |
בתה, [[מארי, דוכסית בורגונדיה|מארי]], היא הצאצא היחיד של שארל הראשון שהצליח להגיע לגיל בוגר. איזבל מתה במנזר סן מיכל ב[[אנטוורפן]], ככל הנראה מ[[שחפת]]. היא נקברה בקבר מפואר, שביטא את עושרו של בית בורגונדי ושנמצא כיום ב[[קתדרלת אנטוורפן]]. בחלקת הקבורה שלה היו 24 דמויות ברונזה, של "אבלים" על מותה. אלה הוסרו במסגרת גל ה[[איקונוקלאזם]] ה[[איקונוקלאזם פרוטסנטנטי|פרוטסנטנטי]] ב[[ארצות השפלה]] (ה-Beeldenstorm) בשנת [[1566]]. חלק מן הדמויות נמצאו מאוחר יותר ב[[אמסטרדם]] ומוצגות כיום ב[[ריקסמוזיאום]]. |
||
גרסה מ־22:02, 17 באפריל 2018
 | |||||||
| לידה |
1437  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1465 (בגיל 28 בערך) אנטוורפן, בלגיה | ||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||
| מקום קבורה |
St. Michael's Abbey, Antwerp | ||||||
| בן או בת זוג |
שארל הראשון, דוכס בורגונדיה (30 באוקטובר 1454–?) | ||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||
| |||||||
  | |||||||
איזבל מבורבון (1436 - 25 בספטמבר 1465) הייתה אשתו השנייה של שארל האמיץ, הרוזן משארולה, שמונה לאחר הנישואין לדוכס מבורגונדי. היא הייתה בתם של שארל הראשון, דוכס בורבון ושל אגנס מבורגונדי. בתה הייתה מארי, דוכסית בורגונדיה.
ביוגרפיה
איזבל הייתה הבת השנייה (והצאצא החמישי) של שארל הראשון מבורבון. ב-30 באוקטובר 1454 נישאה בליל לבן דודה, שארל, הרוזן משארולה. אלה היו נישואיו השניים של שארל. אשתו הראשונה, קתרין מוולואה, מתה כשהיה בן שלוש עשרה. שארל העדיף להינשא למרגרט מיורק, אבל בשל חוזה אראס בין הצדדים הניצים על השליטה בפועל בצרפת (בזמן שהשליט, שארל השישי, חולה במחלת נפש, לא היה מסוגל לנהל את ענייני המדינה), נאלץ הרוזן להינשא לנסיכה צרפתייה. למרות נתוני פתיחה אלה, הנישואין תוארו כמאושרים ובניגוד לאביו, פיליפ "הטוב", שהיה ידוע בהרפתקאות האהבים שלו, שארל היה נאמן לאשתו.
ב-1459 עמדה איזבל, כסנדקיתו של ז'ואקים, בנו של הנסיך הכתר הצרפתי הפליט לואי ואשתו השנייה, שארלוט מסבוי. לאחר שעלה לכס המלוכה של צרפת, נטש יורש העצר את אשתו בבורגונדי, תלויה לחלוטין בסיועה של איזבל.
בתה, מארי, היא הצאצא היחיד של שארל הראשון שהצליח להגיע לגיל בוגר. איזבל מתה במנזר סן מיכל באנטוורפן, ככל הנראה משחפת. היא נקברה בקבר מפואר, שביטא את עושרו של בית בורגונדי ושנמצא כיום בקתדרלת אנטוורפן. בחלקת הקבורה שלה היו 24 דמויות ברונזה, של "אבלים" על מותה. אלה הוסרו במסגרת גל האיקונוקלאזם הפרוטסנטנטי בארצות השפלה (ה-Beeldenstorm) בשנת 1566. חלק מן הדמויות נמצאו מאוחר יותר באמסטרדם ומוצגות כיום בריקסמוזיאום.
