עין המפרץ – הבדלי גרסאות
Bot |
לפי עדותו של בן ציון לייבמן אשר השתתף בהקמת היישוב כחומה ומגדל. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי [[השומר הצעיר]] מ[[גליציה]] התיישב במחנה אוהלים ב[[בת גלים]] שב[[חיפה]] בשנת [[1930]], ועסק בעבודות ב[[נמל חיפה]]. |
גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי [[השומר הצעיר]] מ[[גליציה]] התיישב במחנה אוהלים ב[[בת גלים]] שב[[חיפה]] בשנת [[1930]], ועסק בעבודות ב[[נמל חיפה]]. |
||
מייסדי הקיבוץ חשבו להשאירו כ[[קיבוץ עירוני]].{{הערה|מתוך חוברת 25 שנה לעין המפרץ}} |
מייסדי הקיבוץ חשבו להשאירו כ[[קיבוץ עירוני]].{{הערה|מתוך חוברת 25 שנה לעין המפרץ}} |
||
במהלך שנות [[העלייה החמישית]] הצטרפו לקיבוץ עולים מ[[גרמניה]] ומ[[פולין]] והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי [[חומה ומגדל]], ב-[[25 באוגוסט]] [[1938 |
במהלך שנות [[העלייה החמישית]] הצטרפו לקיבוץ עולים מ[[גרמניה]] ומ[[פולין]] והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי [[חומה ומגדל]], ב-[[25 באוגוסט]] [[1938]]. |
||
להקמת החומה והמגדל התגייסו מאות מעובדי נמל חיפה. הם בנו חומה כפולה מעץ אשר מולאה חול בתווך. לחומה היו שני שערים - אחד לכיוון הים ושני לכיוון מזרח. בתוך החומה הוקמו שלושה צריפים ומגדל. המיקום הראשוני היה ממערב לכביש עכו חיפה, בשטח פרטי בחולות, עליו קיבלו רשות לבנות. מאוחר יותר עבר הקיבוץ למיקום הנוכחי ממזרח לכביש. |
|||
שמו ניתן לו בגלל מיקומו ב[[מפרץ חיפה]]. |
|||
שמות נוספים שנפסלו הוצעו בגלל מיקומו - ליד חיבור [[נחל חילזון]] ל[[נחל נעמן]]. |
שמות נוספים שנפסלו הוצעו בגלל מיקומו - ליד חיבור [[נחל חילזון]] ל[[נחל נעמן]]. |
||
גרסה מ־20:40, 18 באפריל 2018
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מטה אשר |
גובה ממוצע[1] | 2 מטר |
תאריך ייסוד | 1938 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 1,271 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
עֵין הַמִּפְרָץ הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי הנמצא במחוז הצפון בין הערים עכו וקריית ביאליק, ושייך למועצה האזורית מטה אשר.
גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי השומר הצעיר מגליציה התיישב במחנה אוהלים בבת גלים שבחיפה בשנת 1930, ועסק בעבודות בנמל חיפה. מייסדי הקיבוץ חשבו להשאירו כקיבוץ עירוני.[3] במהלך שנות העלייה החמישית הצטרפו לקיבוץ עולים מגרמניה ומפולין והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי חומה ומגדל, ב-25 באוגוסט 1938.
להקמת החומה והמגדל התגייסו מאות מעובדי נמל חיפה. הם בנו חומה כפולה מעץ אשר מולאה חול בתווך. לחומה היו שני שערים - אחד לכיוון הים ושני לכיוון מזרח. בתוך החומה הוקמו שלושה צריפים ומגדל. המיקום הראשוני היה ממערב לכביש עכו חיפה, בשטח פרטי בחולות, עליו קיבלו רשות לבנות. מאוחר יותר עבר הקיבוץ למיקום הנוכחי ממזרח לכביש.
שמו ניתן לו בגלל מיקומו במפרץ חיפה. שמות נוספים שנפסלו הוצעו בגלל מיקומו - ליד חיבור נחל חילזון לנחל נעמן.
מקורות ההכנסה העיקריים של הקיבוץ הם שני מפעלים, מפעל לייצור מוצרי אריזה ("י.מ.א") ומפעל למוצרי פלסטיק ("עטיפית"). כמו כן קיימים בו ענפי חקלאות שונים: רפת, מדגה, פרדס, גידולי שדה ומטעים.
ילדי הקיבוץ לומדים בבית הספר הקיבוצי-אזורי "גוונים". ובגילאי החטיבה והתיכון, מתחנכים הנערים במוסד החינוכי "אופק" שבקיבוץ עברון, המשותף לשמונה קיבוצים.
בשנת 1964 נרצחה בת הקיבוץ, החיילת רעיה גולן, בעת נסיעה בטרמפ לעיר החדשה ערד. פרשת רציחתה, על ידי בדואי תושב האזור, זכתה לתהודה בתקשורת ובציבור הישראלי.
לקריאה נוספת
- ישראל רינג (עריכה), איך שרדו גחלים - עדותם של 40 חברי עין המפרץ על קורותיהם בשנות השואה, הוצאת ספרים מורשת, 1990.[4]
קישורים חיצוניים
- עין המפרץ באתר הרשות לפיתוח הגליל
- לאתר קהילנט של עין המפרץ
- לאתר קיבוץ עין המפרץ
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ בתכנון חיליק ערד, באתר 'חלון אחורי', 18.8.2014
- הקמת עין המפרץ (1938)
-
הכניסה לחדר האוכל בתכנון האדריכל חיליק ערד
-
צריף מגורים ותיק בקיבוץ
-
מגדל המים בכניסה לקיבוץ הוקם ב-1940
-
אנדרטה לחיילת רעיה גולן שנרצחה בדרך לערד ב-10/01/1964
-
שביל הבנים. יד לנופלים במערכות ישראל
-
שבועות בעין המפרץ. 1979
-
עין המפרץ, 1938
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מתוך חוברת 25 שנה לעין המפרץ
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ישראל רינג
|