גלפקוס קלירידיס

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גלפקוס קלרידיס
Γλαύκος Ιωάννου Κληρίδης

לידה	24 באפריל 1919 ניקוסיה
פטירה	15 בנובמבר 2013 (בגיל 94) Evangelistria Medical Centre, קפריסין
מדינה
השכלה	קינגס קולג' לונדון The Dickson Poon School of Law Pancyprian Gymnasium
מפלגה	האסיפה הדמוקרטית
בן או בת זוג	Lila Irene Clerides
שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג פרמטרים ריקים [ תחת תפקיד, תפקיד מעל, סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נשיא קפריסין ה־6 28 בפברואר 1993 – 28 בפברואר 2003 (10 שנים) → ג'ורג' וסיליו טסוס פפודופולוס ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר המושיע
חתימה

גלפקוס יואנו קלרידיס (ביוונית: Γλαύκος Ιωάννου Κληρίδης‏; 1919 - 15 בנובמבר 2013) היה נשיאה השישי של קפריסין בין השנים 1993–2003.

ביוגרפיה

קלרידיס נולד בניקוסיה ב-1919. קלרידיס ייסד את מפלגת הימין-מרכז "ההתלכדות הדמוקרטית" (DISY). נבחר לנשיאות קפריסין ב-1993 ושוב ב-1998. בבחירות לנשיאות ב-2003 ניסה להיבחר לקדנציה שלישית, אך הובס בהפרש של 13% על ידי טסוס פפדופולוס.

קלרידיס היה בנו הבכור של עורך הדין Yiannis Cleridis. במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת בחיל האוויר המלכותי הבריטי. בשנת 1942 מטוסו הופל בגרמניה, הוא נתפס בשבי ונשאר כלוא בגרמניה עד תום המלחמה. עם תום המלחמה, למד משפטים בקינגס קולג' לונדון" וסיים את התואר הראשון ב-1948.

במהלך השנים 1951 ועד 1960 עבד כעורך דין בקפריסין. במהלך השנים 1955–1959 נמנה עם חברי מחתרת ה- "EOKA"" בקפריסין, שלחמו למען שחרור קפריסין מהשלטון הבריטי. תחת שמו המחתרתי "Hypereides", הגן על לוחמי מחתרת רבים שנתפסו על ידי הבריטים ופעל רבות לחשיפה ותיעוד מקרים של הפרת זכויות אדם על ידי הבריטים.

קלרידיס לקח חלק בוועידת לונדון בשנת 1959 וכיהן בתפקיד שר המשפטים בתקופת המעבר בין השלטון הקולוניאלי לבין קבלת העצמאות (1959–1960). באותה תקופה עמד בראש המשלחת היוונית-קפריסאית לוועדה המשותפת לניסוח החוקה. כשקיבלה קפריסין עצמאות ביולי 1960, נבחר כחבר ולאחר מכן ליו"ר הראשון של בית הנבחרים של הרפובליקה, תפקיד אותו מילא עד יולי 1976.

קלרידיס החל לצבור כוח במסגרת המפלגה הדמוקרטית המאוחדת. ב-23 ביולי 1974, בעקבות הפלישה הטורקית לאי ובהתאם להוראות החוקה, נאלץ להחליף את נשיא הרפובליקה הקפריסאית, הארכיבישוף מקריוס, שעזב את האי. עם שובו של הנשיא מקריוס לקפריסין ב-7 בדצמבר זכה קלרידיס להכרת תודה מבית הנבחרים ומהנשיא, על התפקיד החשוב שנטל בתקופת המשבר.

בין השנים 1961 ל-1963 שימש כנשיא הצלב האדום בקפריסין, ומתוך הכרה בשירות יוצא מהכלל, הוענקה לו הצטיינות וחברות כבוד לכל החיים.

ב-1976 ייסד את האגף הימני של המפלגה הדמוקרטית. הוא השתתף בבחירות לנשיאות שש פעמים, פעמיים מתוכן זכה, לשתי כהונות של חמש שנים כל אחת, בין השנים 1993–1998, ו-1998–2003. במהלך כהונתו שגשגה קפריסין באופן משמעותי. כלכלתה היציבה הפכה את קפריסין למדינה העשירה ביותר מבין עשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-2004. הודות לאישיותו ולהישגיו במהלך שנות כהונתו, זכה להערכה רבה הן ממנהיגי העולם והן מאזרחי הרפובליקה. קלרידיס איבד במידת-מה מהפופולריות שלו בשל תמיכתו הבלתי-מסויגת ב"תוכנית ענאן" לאיחוד קפריסין; בעוד ש-65% מבין הטורקים-קפריסאים הצביעו בעד התוכנית במסגרת משאל עם, הקהילה היוונית-קפריסאית דחתה זאת ברוב של מעל 75%.

קלרידיס היה נשוי ל-Lila-irene ליילה אברהם אירולקר (נפטרה ב-6.6.2007), יהודייה מקהילת בני-ישראל הודו מבומבי, אביה היה הרופא אברהם סולומון אירולקר רופאו האישי של המהטמה גנדי ולהם בת, Katherine, חברה במפלגה הדמוקרטית, שבמשך שנים שימשה כחברת פרלמנט.