ליברליזם כלכלי – הבדלי גרסאות
תיאורים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
לאחכל תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליברליזם כלכלי''' היא תאוריה [[כלכלה|כלכלית]] איזה חופר |
'''ליברליזם כלכלי''' היא תאוריה [[כלכלה|כלכלית]] איזה חופר[[ליברליזם|ליברלית]] השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שהחברה מסוגלת לאזן את עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט "זכות טבעית" ל[[חיים]], [[חירות האדם|חירות]] ו[[קניין]] ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי [[ליברליזם קלסי|הליברליזם הקלאסי]] כמו [[אדם סמית]] וה[[פיסיוקרטיה|פיסיוקרטים]] ה[[צרפת]]ים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"[[לסה פר]]". |
||
על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, באדם יש יסוד [[אנוכיות|אנוכי]], המניע אותו לקדם את האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טוענים תומכי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-[[אבולוציה|אבולוציוני]] המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "[[היד הנעלמה]]"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר. |
על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, באדם יש יסוד [[אנוכיות|אנוכי]], המניע אותו לקדם את האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טוענים תומכי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-[[אבולוציה|אבולוציוני]] המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "[[היד הנעלמה]]"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר. |
||
גרסה מ־12:20, 26 באפריל 2018
ליברליזם כלכלי היא תאוריה כלכלית איזה חופרליברלית השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שהחברה מסוגלת לאזן את עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט "זכות טבעית" לחיים, חירות וקניין ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר".
על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, באדם יש יסוד אנוכי, המניע אותו לקדם את האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טוענים תומכי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-אבולוציוני המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "היד הנעלמה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.
האסכולה האוסטרית, רואה בעצמה כמייצגת את התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלאסית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על–פי משנתו של לודוויג פון מיזס.
הערה: המונחים "ליברליזם" ו"ליברליזם כלכלי" משמשים בהוראה שונה והפוכה בארצות הברית, בה ליברליזם כלכלי מזוהה עם עמדות ניאו ליברליות וליברטריאניות המאפיינות את הימין הפוליטי (המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הליברטריאנית, על אף שהאחרונה אינה ימנית "קלאסית" בכל התחומים), ואילו ליברליזם מזוהה עם עמדות סוציאל-דמוקרטיות המאפיינות את השמאל הפוליטי (המפלגה הדמוקרטית).