ריצ'רד רמירז

דיוקן לזיהוי פלילי של רמירז מ-2007.

ריקרדו "ריצ'רד" מוניוז רמירז (אנגלית: Ricardo "Richard" Muñoz Ramirez;‏ (29 בפברואר 1960-‏7 ביוני 2013) היה רוצח סדרתי מורשע שהמתין להוצאתו להורג ברשימת הנידונים למוות של מדינת קליפורניה, בכלא סן קוונטין. טרם לכידתו רמירז כונה "הצייד הלילי" ("Night Stalker") בידי התקשורת. רמירז מת ב-7 ביוני 2013 בגיל 53 באותו בית כלא בו שכן בשנים האחרונות כאשר חיכה להוצאתו להורג. סיבת מותו כנראה כשל בכבד.

צעירותו

ריצ'רד רמירז היה הצעיר מבין חמשת ילדיהם של ג'וליאן ומרצדס רמירז, הוא נולד בשנת 1960 באל פאסו שבטקסס. אימו הייתה קתולית ואביו היה שוטר לשעבר אשר לימים הפך לפועל במסילת הרכבת בסנטה-פה. אביו של ריצ'רד היה מתעלל בילדיו והאמין בענישה גופנית. ייתכן ורמירז היה מושפע הריגותיו של בן דודו, מייק, יוצא צבא מקרב הכוחות המיוחדים במלחמת וייטנאם, אשר התפאר בכך שהרג ועינה את אויביו הוייטנאמים, והראה לו תמונות פולארויד של קורבנותיו. אלו כללו תמונות של ראשים כרותים של נשים וייטנאמיות, שבתמונות אחרות נראו מבצעות במייק מין אוראלי. רמירז היה נוכח בלילה בו מייק ירה ורצח את אשתו, ודמה ניתז על פניו של רמירז. רמירז היה בן 13 באותה העת.

פשעיו כ"צייד הלילי"

ב-17 במרץ 1985, תקף רמירז את אנג'לה באריוס בת ה-22 מחוץ לביתה. הוא ירה בה בכניסה לביתה. בפנים הבית שכן דיילו אוקזאקי בן ה-34, אשר רמירז רצח ביריית אקדח מיד. באריוס שרדה. הכדור שרמירז ירה לעברה נהדף ממפתח שהיא אחזה בידה בעודה מרימה אותם לגונן על עצמה. תוך שעה מרגע רציחתו של אוקזאקי, רמירז הכה שוב במונטריי פארק. הוא קפץ על צאי-ליאן יו בת ה-30 ומשך אותה מתוך מכוניתה אל הכביש. הוא ירה בה מספר פעמים ונמלט. שוטר שהגיע למקום הבחין כי היא עדיין נושמת, אך היא נפטרה טרם הגיע האמבולנס. שתי התקיפות שאירעו באותו הלילה עוררו את תשומת הלב התקשורתית והציתו בהלה ופחד בקרב הציבור. בכלי התקשורת כינו את התוקף, שתואר כבעל שיער ארוך ומתולתל, עיניים בולטות ורווח גדול בין שיניים קדמיות רקובות, "The Walk-in Killer" ו-"The Valley Intruder".

ב-27 במרץ ירה רמירז בוינסנט זאזרה בן ה-64, ובאשתו מקסין, בת ה-44. בגופתה של גברת זאזרה הוטלו מומים שונים, ביניהם פצעי דקירה אחדים, האות T שנחרטה על השד השמאלי שלה ונוסף על כך עיניה נעקרו ממקומן. הנתיחה שלאחר המוות קבעה כי המומים שהוטלו בגופה נעשו לאחר המוות. רמירז הותיר אחריו עקבות בערוגת הפרחים, דבר שהמשטרה צילמה. זאת הייתה, למעשה, הראיה היחידה שהייתה למשטרה, נכון לאותה עת. קליעים נמצאו בזירת האירוע ונמצאו תואמים לאלו שנמצאו בתקיפה הקודמת, דבר שהוביל את המשטרה להבין כי רוצח סדרתי מסתובב חופשי. גופותיהם של וינסנט ומקסין התגלו בביתם שבויטיאר על ידי בנם, פיטר.

בשלב זה חקירת משטרת המחוז הייתה בפעולה. מנגנוני אכיפת החוק במשך כל חודש אפריל ללא תקיפות נוספות מצדו של רמירז. חודשיים לאחר רצח הזוג זאזארה, רמירז תקף זוג סיני: הרולד וו בן ה-66, אשר נורה בראשו, ואשתו, ג'ין וו, בת 63, אשר הוכתה, נכבלה ונאנסה באלימות. מסיבות שאינן ברורות החליט רמירז להשאירה בחיים. תקיפותיו של רמירז היו כעת בשיאן. הוא הותיר עוד ועוד סימנים ורמזים לזהותו וכונה כעת "הצייד הלילי" בידי התקשורת. ניצולי תקיפותיו סיפקו למשטרה תיאור של גבר היספאני גבוהה בעל שיער שחור וארוך. ב-29 במאי 1985, תקף רמירז את מאלביה קלר בת ה-83, ואת אחותה הנכה, בלאנש וולף, בת ה-80, באמצעות הכאתן בפטיש. רמירז ניסה לאנוס את קלר, אך נכשל. באמצעות אודם הוא צייר פנטגרם על ירכה של קלר ועל הקיר בחדר השינה שלה. בלאנש שרדה את התקיפה. ביום שלמחרת רות ווילסון בת 41, נכבלה, נאנסה ועברה שורה של מעשי סדום בידי רמירז, בעוד שבנה בן ה-12 היה נעול בארון. רמירז שיסף את ווילסון פעם אחת ולאחר מכן כבל אותה ואת בנה יחד ועזב את המקום.

ביוני ויולי של אותה שנה שלוש נשים נוספות נרצחו. גרונותיהן של שתיים שוספו והשלישית הוכתה למוות, ובתיהן של השלוש נמצאו פרוצים. ב-5 ביולי ויטני בנט בת ה-16 שרדה לאחר שהוכתה באמצעות מוט ברזל. ב-7 ביולי לינדה פורטונה בת ה-63 הותקפה ורמירז ניסה לאנוס אותה, אך נכשל. ב-20 ביולי הכה רמירז שוב פעמיים. בסאן ואלי הוא ירה והרג גבר בן 32, צ'טאט אסוואהם, ואת אשתו סאקימה בת ה-29, שהוכתה והוכרחה לבצע מין אוראלי ברמירז. לאחר מכן הוא אסף חפצים יקרי-ערך והמשיך בדרכו. מאוחר יותר באותו יום זוג מגלנדייל מאקסון נידינג בן ה-66 ואשתו ללה, אף היא בת 66, נורו וגופותיהם הושחתו.

ב-6 באוגוסט רמירז ירה בכריסטופר פטרסון בן ה-38 ואשתו, וירג'יניה, בת ה-27 בראשם. באורח פלא, שניהם שרדו. ב-8 באוגוסט רמירז תקף זוג מדיאמונד בר, ירה למוות באחמד זיא בן ה-35 לפני שאנס, ביצע מעשי סדום ואילץ את אשתו של זיא, סו צ'י בת ה-28, לבצע בו מין אוראלי. התיאור של תוקפם תאם לתיאור שניתן בעבר עבור "The Walk-in Killer".

לאחר התקיפות הללו עזב רמירז את אזור לוס אנג'לס, וב-17 באוגוסט הוא ירה למוות בגבר בן 66 בסן פרנסיסקו, וירה והכה גם את אשתו. האישה שרדה את פצעיה והייתה מסוגלת לזהות את תוקפה כ""The Walk-in Killer מרישומי המשטרה. כאשר דפוס פעולותיו של "The Walk-in Killer" לא תאמו עוד לתוקף, התקשורת חידשה את כינויו ל"הצייד הלילי".

הפריצה הגדולה הבאה בתיק הגיעה ב-24 באוגוסט 1985, רמירז נסע 50 מיל דרומית ללוס אנג'לס, אל מישן וייחו, ופרץ אל דירה בכפר הים-התיכון, שהייתה שייכת לביל קארנס בן ה-29 וארוסתו, אינז אריקסון, בת ה-27. רמירז ירה בקארנס בראשו ואנס את אריקסון. הוא דרש ממנה להישבע באהבתה לשטן ולאחר מכן הכריח אותה לבצע בו מין אוראלי. לאחר מכן הוא קשר אותה ועזב. אריקסון הצליחה להגיע אל החלון וראתה את המכונית בה נהג רמירז. היא נתנה תיאור של רמירז ושל מכונית הטויוטה סטיישן הכתומה שלו. נער שזיהה את המכונית לאחר מכן מידיעה שהתפרסמה הספיק לרשום מחצית מהמספר על לוחית הרישוי שלה. המכונית הגנובה נמצאה ב-28 באוגוסט והמשטרה יכלה להשיג טביעת אצבע אחת שהייתה על המראה שברכב. הטביעות שויכו לריצ'רד מוניוז רמירז, אשר תואר כבטלן בן 25 מטקסס עם תיק פלילי ארוך שכלל מעצרים רבים בעבור הפרות תנועה ואחזקת סמים בלתי חוקיים.

לכידתו

יומיים לאחר מכן דיוקן לזיהוי פלילי של רמירז שודר בטלוויזיה הארצית והודפס על שערי כל עיתון חשוב בקליפורניה. ביום שלמחרת זוהה רמירז, כותר והוכה קשות על ידי המון זועם במזרח לוס אנג'לס בעודו מנסה לגנוב מכונית. המשטרה הייתה צריכה להפריד ולפזר את ההמון כדי למנוע ממנו להרוג את רמירז.

המשפט והרשעתו

ריצ'רד רמירז, 1984

תהליך בחירת חבר המושבעים בתיק החל ב-22 ביולי 1988, וב-20 בספטמבר 1989 הוא הורשע ב-13 סעיפים של רצח, 5 ניסיונות לרצח, 11 תקיפות מיניות ו-14 פריצות. בשלב העונש במשפט, ב-7 בנובמבר 1989, הוא נידון למות בתא גז בקליפורניה. המשפט של ריצ'רד רמירז היה אחד המשפטים הפליליים הקשים והארוכים בהיסטוריה האמריקאית, ולקח למעלה מארבע שנים כדי להשלים ולסיים אותו. כמעט 1,600 מושבעים פוטנציאליים רואיינו. למעלה ממאה עדים העידו, ובעוד מספר עדים התקשו להיזכר בעובדות מסוימות ארבע שנים לאחר ביצוע הפשעים, אחרים היו בטוחים למדי בנוגע לזהותו של ריצ'רד רמירז.

ב-3 באוגוסט 1988, דיווח העיתון "לוס אנג'לס טיימס" כי כמה מעובדי בית הסוהר שמעו שרמירז מתכנן לירות בתובע באמצעות אקדח, שתכנן להבריח אל תוך אולם בית המשפט. כתוצאה מכך גלאי מתכות הותקן וחיפושים אינטנסיביים נעשו על האנשים שנכנסו לאולם בית המשפט. ב-14 באוגוסט המשפט הופסק כיוון שאחת המושבעים, פיליס סינגלטרי, לא הגיעה לבית המשפט. מאוחר יותר באותו יום נמצא כי היא נורתה למוות בדירתה. חבר המושבעים היה מבועת; הם לא יכלו שלא לתהות אם רמירז הורה בדרך כלשהי לאדם נוסף לבצע את המעשה מתוך תא המאסר והאם הוא מסוגל להגיע ליתר חבר המושבעים. עם זאת, רמירז לא היה אחראי למותה של סינגלטרי, שנורתה ונהרגה בידי החבר שלה, שמאוחר יותר התאבד באמצעות אותו הנשק בבית מלון. המושבעת אשר החליפה את סינגלטרי פחדה לחזור לביתה.

עד המשפט לרמירז היו מעריצים אשר כתבו לו מכתבים וביקרו אותו בבית הכלא בו הוחזק. משנת 1985 עורכת של מגזין עצמאי בשם דורין ליאוי כתבה לרמירז קרוב ל-75 מכתבים לאורך תקופת מאסרו. בשנת 1988 רמירז הציע לליאוי להינשא לו, וב-3 באוקטובר 1996, השניים נישאו בכלא סן קוונטין של מדינת קליפורניה. ליאוי הצהירה כי תהיה מוכנה להתאבד לכשרמירז יוצא להורג.

ערעורים

ב-7 באוגוסט 2006, סבב הערעורים הראשון מטעם המדינה הסתיים ללא הצלחה, כאשר בית המשפט העליון של קליפורניה אישר את הרשעותיו של רמירז ודן אותו להוצאה להורג. ב-7 בספטמבר 2006, בית המשפט העליון של קליפורניה דחה את בקשתו של רמירז לדיון חוזר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד רמירז בוויקישיתוף