חומרי מזון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) השפעת הדשנים על פריחת אצות ותמותת דגים |
Hummingbird (שיחה | תרומות) מקור |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==השפעת האנושות על פיזור הנוטריאנטים== |
==השפעת האנושות על פיזור הנוטריאנטים== |
||
עקב חשיבותם הרבה מרבה האנושות להתערב בתהליכים הקשורים בנוטריאנטים. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא ייצור [[דשנים]]. יש לפעילות זו צד שלילי-בשל הזרמת דשנים לים נוצר מצב של עודף נוטריינטים, הגורר [[פריחת אצות]]. במצב של [[מארג מזון|היעדר מין הניזון מהאצות]] התרבות האצות יכולה להביא ל[[היפוקסיה (סביבה)|חוסר חמצן]] {{אנ|Hypoxia (environmental)}} באזורים החופיים אשר מובילה לתמותת יצורים ימיים. אזורים בהם מתקיימת התופעה נקראים [[אזור מוות|אזורי מוות]] {{אנ|Dead zone (ecology)}}. |
עקב חשיבותם הרבה מרבה האנושות להתערב בתהליכים הקשורים בנוטריאנטים. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא ייצור [[דשנים]]. יש לפעילות זו צד שלילי-בשל הזרמת דשנים לים נוצר מצב של עודף נוטריינטים, הגורר [[פריחת אצות]]. במצב של [[מארג מזון|היעדר מין הניזון מהאצות]] התרבות האצות יכולה להביא ל[[היפוקסיה (סביבה)|חוסר חמצן]] {{אנ|Hypoxia (environmental)}} באזורים החופיים אשר מובילה לתמותת יצורים ימיים. אזורים בהם מתקיימת התופעה נקראים [[אזור מוות|אזורי מוות]] {{אנ|Dead zone (ecology)}}. {{הערה|ד"ר דניאל מדר, [http://www.zavit.org.il/%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99/ בגלל הרוח], אתר זווית, 3 במאי 2015}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
|||
{{קצרמר|ביולוגיה}} |
{{קצרמר|ביולוגיה}} |
גרסה מ־22:52, 4 במאי 2018
חֹמֶר מָזוֹן (נוּטְרִיֵּינְט או נוטריאנט) הוא יסוד או תרכובת כימית החיוניים לחיים ולגדילה של יצורים חיים. שני השימושים העיקריים של חומרי המזון הם לבניין הגוף ולאספקת אנרגיה. כל הנוטריאנטים משתתפים במחזורים ביוגיאוכימיים(אנ') המאפשרים שימוש חוזר בהם.
סוגי נוטריאנטים
- מאקרונוטריאנטים הם נוטריאנטים הנצרכים בכמויות גדולות לצורך קיום הגוף. הם כוללים חמצן, פחמן, מימן, חנקן, זרחן וגופרית. המולקולות העיקריות הנוצרות מהם הן פחמימות, חלבונים ושומנים.
- מיקרונוטריאנטים הם נוטריאנטים הנצרכים בכמויות קטנות יותר. אחד השימושים המוכרים במיקרונוטריאנט הוא הרעיון של זריעת האוקיינוסים בברזל באזורים בהם הוא גורם מגביל ובכך לעודד פוטוסינתזה.
השפעת האנושות על פיזור הנוטריאנטים
עקב חשיבותם הרבה מרבה האנושות להתערב בתהליכים הקשורים בנוטריאנטים. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא ייצור דשנים. יש לפעילות זו צד שלילי-בשל הזרמת דשנים לים נוצר מצב של עודף נוטריינטים, הגורר פריחת אצות. במצב של היעדר מין הניזון מהאצות התרבות האצות יכולה להביא לחוסר חמצן (אנ') באזורים החופיים אשר מובילה לתמותת יצורים ימיים. אזורים בהם מתקיימת התופעה נקראים אזורי מוות (אנ'). [1]