חסדאי אבן שפרוט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
לא להגזים. מפקפק כן, לא יותר
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 62: שורה 62:
באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי [[מנחם בן סרוק]], דנים השניים ב[[יהדות]], בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית [[גיור|התגיירותם]] של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם [[בולאן]] התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה){{הערה|{{צ-ספר|מחבר = "כוזרים"|שם = אינצקלופדית "יבנה- האנציקלופדיה לנוער"|מו"ל = כרך 8 עמ' 37|שנת הוצאה = 1995}}}}. האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.
באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי [[מנחם בן סרוק]], דנים השניים ב[[יהדות]], בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית [[גיור|התגיירותם]] של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם [[בולאן]] התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה){{הערה|{{צ-ספר|מחבר = "כוזרים"|שם = אינצקלופדית "יבנה- האנציקלופדיה לנוער"|מו"ל = כרך 8 עמ' 37|שנת הוצאה = 1995}}}}. האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.


חלופת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי [[יהודה בן ברזילי הברצלוני]] מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם וחושש כי הם זיוף, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = [[אלי אשד]]|שם = כוזרים וישראלים|כתב עת = ארץ הצבי}}}}
חלופת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי [[יהודה בן ברזילי הברצלוני]] מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = [[אלי אשד]]|שם = כוזרים וישראלים|כתב עת = ארץ הצבי}}}}


רבי [[יהודה הלוי]] ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "[[ספר הכוזרי|הכוזרי]]".
רבי [[יהודה הלוי]] ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "[[ספר הכוזרי|הכוזרי]]".

גרסה מ־02:47, 7 במאי 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חסדאי בן יצחק בן עזרא
حسداي بن شبروط
עבד אל רחמן השלישי מקבל שגריר יחד עם חסדאי אבן שפרוט
עבד אל רחמן השלישי מקבל שגריר יחד עם חסדאי אבן שפרוט
לידה 915
חאן, אמירות קורדובה
פטירה 975 (בגיל 60 בערך)
קורדובה, ח'ליפות קורדובה
מדינה ח'ליפות קורדובה
מקום מגורים קורדובה, ח'ליפות קורדובה
כינויים נוספים "אבו יוסף"
פעילות בולטת פיתוח כלכלת ספרד וקשרי החוץ, ותרומה גדולה לשגשוג הרוחני: "תור הזהב"
מקצוע רופא
תפקיד רופאו האישי של עבד אל רחמן, הממונה על סחר החוץ, דיפלומט בכיר.
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסדאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים. הוא חי בעיר קורדובה בספרד ושימש בתפקידים בכירים בחצר השליט עבד אל רחמן השלישי. מכוח מעמדו פעל חסדאי למען יהודי ספרד ויהודי ארצות אחרות. הוא פעל גם למען ספרד כולה: הוא קידם שלום בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית, ותרם לפיתוח כלכלתה.

מפת העיר חאן בה גדל חסדאי

פעילותו למען הקהילה היהודית סייעה במיצובה של ספרד כמרכז תרבותי ותורני ליהודים. הוא הזמין חכמים מבבל ומאפריקה הצפונית וסייע בהקמת ישיבות בספרד. בין החכמים שתמך בהם נודעים במיוחד מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, שניהם בלשנים ומשוררים נודעים.

שנותיו הראשונות

חסדאי נולד בשנת 915 לספירה (ד'תרע"ה) למשפחה אמידה בקורדובה. אביו, יצחק, היה מעשירי ומלומדי העיר חַאֵן (Jaén) שבספרד, ובנה את בית הכנסת ברובע היהודי בקורדובה.

חסדאי רכש בילדותו השכלה נרחבת בעברית, ערבית ולטינית. שליטתו בלטינית ראויה לציון כי השפה הייתה ידועה בתקופה זו רק לבכירי הכנסייה, את הלטינית למדוהו כמרים נוצרים מוסתערבים שחיו בספרד[1]. נוסף לכך, ידע את שפת ה"רומנס", שהייתה ידועה לרוב בני אנדלוסיה[2] הוא למד רפואה, ושקד בלימודו עד שנשאר רווק מחוסר זמן,הוא התפרסם מאוד כרופא מעשי מעולה, אך לא רק בעקבות כישוריו, חסדאי גילה את החומרים והתרכובת של התרופה ששמה "המושיע" (בפי היהודים, "פרוק"- בפי המוסלמים), מקור התרופה הוא עוד לפני תחילת הספירה, אז המציאה מתרידאטס אויפאטור, והיא נקראה "תריאקה"[3]. בזכות השכלתו הרפואית ושליטתו בשפות היוונית והלטינית, תרגם חסדאי ספרי רפואה מיוונית לערבית[4], ומרומית לערבית.[5].

בחצר עבד אל רחמן

לאחר פרסומו, חסדאי משך את תשומת לבו של עבד אל רחמן השלישי, שליט ספרד המוסלמית והוא החליט למנותו לתפקיד רופאו האישי. חסדאי המציא את ה'דיאטה' הראשונה בעולם, כך על פי נשיא אגודת התרבות של העיר חאן בה נולד חסדאי[6]. כשהכיר עבד אל רחמן את כישרונו וחכמתו של חסדאי הוא החליט למנותו לתפקיד מתורגמן ולאחר מכן לתפקיד הממונה על סחר החוץ. חסדאי היה אחראי להכנסת סכומים נכבדים לממלכה, והוא פיתח את סחר החוץ בצורה משמעותית.

בזכות הצלחתו בתפקיד הממונה על סחר החוץ, חסדאי קודם לתפקיד יועץ דיפלומטי בכיר. במסגרת תפקידו החדש נפגש חסדאי עם שגרירים זרים רבים. הוא גישר בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ושכנע את המושל הנוצרי לכרות ברית עם השליט אל רחמן, ולאחר מכן גם שכנע את אל רחמן להתחיל במשא ומתן שהביא בסופו של דבר לכריתת ברית בין חלקי ספרד[7]. כריתת הברית שיפרה את מצבה של ספרד הנוצרית, שהייתה כה מיושנת עד כדי שאזרחים נוצרים ויהודים, היגרו לחלקה המוסלמי באופן עקבי.

יש האומרים שעבד אל רחמן השלישי נזהר שלא להעלות בדרגה את חסדאי יתר על המידה כדי שלא לעורר את זעמם של המוסלמים בממלכה[8].

התרומה ליהודים במסגרת התפקיד

עבד אל רחמן השלישי מינה את חסדאי להיות הממונה על היהודים בממלכתו, ובמסגרת תפקיד זה דאג ליהודים שלא ייפגעו.[9]

עם זאת, חסדאי ניצל את שאר משרותיו גם למטרת סיוע ליהודים, בספרד ובארצות אחרות. למשל, כשקיבל את שגרירה של האימפריה הביזנטית, הוא מחה בפניו על היחס הגרוע ליהודים והודות להתערבותו, שופר היחס ליהודים בימי כהונתם של הקיסר קונסטנטין ואשתו הקיסרית הלנה לקפנה (אנ')[10], כמו כן שיפר את מעמדם של יהודי טולושא שבצרפת[11], ואיטליה הדרומית- שם היהדות פרחה לאחר מכן[12] גם ליהדות גרמניה סייע חסדאי בהתערבותו בעת ביקור יוהאנס מגורצה.[13]

בתקופה זו, של המאה ה-10 בימי הביניים החלה שקיעת המרכז היהודי בבבל, אך חסדאי דאג לכך שיוקם מרכז תורני מחליף וממשיך בספרד.

הוא סייע בשיפור מעמדה של הקהילה היהודית בספרד ותרם לשגשוג הרוחני שלה, המכונה "תור הזהב". הוא הזמין תלמידים מבבל ללמוד בישיבות שבחלק המוסלמי בספרד, ורב מאיטליה שישמש כמנהיג רוחני בעיר קורדובה. בנוסף, הוא יזם הפצה של התלמוד הבבלי באמצעו העתקתו על ידי סופרים ששכר לשם כך[14].

הוא הכניס חכמים יהודים נוספים לחצר החליף. המפורסמים שבהם הם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, בלשנים ידועים שחלקו ביניהם רבות. בשלב מסוים חסדאי לא רק תמך בדונש אלא תקף קשות את מנחם בן סרוק והפסיק לתמוך בו[15].

איגרת חסדאי אל מלך הכוזרים

מפת ממלכת כוזר
ערך מורחב – איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים

איגרת חסדאי אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים היא חליפת מכתבים בין יוסף מלך הכוזרים ובין חסדאי אבן שפרוט.

באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי מנחם בן סרוק, דנים השניים ביהדות, בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית התגיירותם של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם בולאן התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה)[16]. האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.

חלופת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[17]

רבי יהודה הלוי ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "הכוזרי".

אחרי מות עבד אל רחמן

אחרי מותו של החליף עבד אל רחמן, מונה לתפקיד בנו, חכִּּים. גם אז המשיך בתפקידו חסדאי כמקודם, עד שנפטר בשנת ד'תשל"ה לספירה היהודית (975). במותו היה בן 60.

לאחריו מונה שמואל הנגיד לנשיא על ישראל ולחצרן, לאחר סיום עידן החצרנים יהדות ספרד הידרדרה, והזמנים הטובים ביותר ליהודים בספרד היו בזמן החצרנים היהודים[18]

הנצחה

על שמו של חסדאי קרויים היום כמה רחובות, בין השאר בירושלים, בתל אביב, בבני ברק, בבאר-שבע ובהרצליה. בנוסף, בית הכנסת הנמצא ברובע היהודי הישן בקורדובה נבנה על ידי אביו של חסדאי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "קורות היהודים בספרד המוסלמית", אליהו אשתור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
  2. ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
  3. ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
  4. ^ ארכיון 4 במאי 2014, באתר קטעים בהיסטוריה
  5. ^ ד"ר א. גולדשטיין, ד"ר מ. שכטר, "אוצר הרפואה והבריאות", הוצאת דביר, תל אביב, 1955, פרק : "רופאים יהודים במשך הדורות", ערך : אבן שפרוט חסדאי הנשיא, עמוד 1597
  6. ^ «En este momento son necesarios líderes abiertos como Ben Shaprut», Jaén - Ideal (ב־European Spanish)
  7. ^ חסדאי אבן שפרוט, באתר lexicon.cet.ac.il
  8. ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
  9. ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמוד 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
  10. ^ חווה ליאון, גלות ירושלים אשר בספרד, משרד החינוך והתרבות, התשנ"א (1991)
  11. ^ בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, התשנ"ב
  12. ^ גאיו שילוני, "דע את עצמך"- יהודי איטליה, מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, דפוס הממשלה, ירושלים, התשמ"ה (1985)
  13. ^ א. אשתר, קורות היהודים בספרד המוסלמית, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
  14. ^ בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות,המנהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים
  15. ^ פרק 99: חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב (פודקאסט היסטוריה) – קטעים בהיסטוריה, באתר historia.co.il
  16. ^ "כוזרים", אינצקלופדית "יבנה- האנציקלופדיה לנוער", כרך 8 עמ' 37, 1995
  17. ^ אלי אשד, כוזרים וישראלים, ארץ הצבי
  18. ^ ח"ה בן-ששון, פרקים בתולדות היהודים בימי הביניים, עמ' 146, הוצאת דביר
חסדאי אבן שפרוט על ציר הזמן
ציר הזמןהעת העתיקהימי הבינייםהרנסאנסהעת החדשה
ציר הזמן