שרה אהרנסון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yossi Kimchi (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 212.179.174.235 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
תמונה
תגיות: החלפה ריקון עריכה חזותית
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
|שם=שרה אהרנסון
|תמונה=[[קובץ:Sarah Aaharonson.JPG|250px]]
|כיתוב=שרה אהרנסון
|תאריך לידה עברי=[[י"ד בטבת]] [[תר"ן]]
|מקום לידה=[[זכרון יעקב]], [[האימפריה העות'מאנית]]
|עלה לישראל=
|תאריך פטירה עברי=[[כ"ג בתשרי]] [[תרע"ח]]
|מקום פטירה=[[זכרון יעקב]], [[האימפריה העות'מאנית]]
|כינוי=[[שרה גיבורת ניל"י]]
|השתייכות=[[ניל"י]]
|תקופת שירות=
|דרגה=
|תפקידים צבאיים=מנהלת מבצעים בניל"י
|מלחמות וקרבות=
|עיטורים=
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[6 בינואר]] [[1890]]
|תאריך פטירה=[[9 באוקטובר]] [[1917]]}}
[[קובץ:Sarah Aaronsohn wedding, march 1914.jpg|250px|ממוזער|אהרונסון ביום חתונתה, [[1914]].]]
[[קובץ:Graves of Malka and Sarah Sarah Aaronsohn, Zikhron Ya'aqov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב]]
'''שרה אהרנסון'''{{הערה|שרה עצמה מאייתת את שמה '''אהרונזון''', ראו {{השקפה|רבקה ושרה אהרונזון|מכתב מבנות מושבה בא"י|1906/12/14|00400}}}} ([[6 בינואר]] [[1890]], [[י"ד בטבת]] [[תר"ן]] – [[9 באוקטובר]] [[1917]], [[כ"ג בתשרי]] [[תרע"ח]]) הייתה מראשי [[מחתרת ניל"י]], [[רשת ריגול]] יהודית שפעלה למען ה[[בריטניה|בריטים]] ונגד שליטי [[ארץ ישראל]] הטורקים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.


==ביוגרפיה==
שרה אהרנסון נולדה ב[[זכרון יעקב]] ל[[משפחת אהרנסון]], החמישית מבין שישה ילדים{{הערה|[http://jwa.org/encyclopedia/article/aaronsohn-sarah אנציקלופדיה באתר הגנזך של נשים יהודיות], באנגלית}}. הוריה, אפרים-פישל ומלכה אהרנסון, שעלו מ[[רומניה]] בשנת 1882 בעקבות קבוצות [[חובבי ציון]], היו ממייסדי המושבה. אהרנסון למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך [[אוטודידקט|למדה בעצמה]] [[צרפתית]] ו[[גרמנית]]; היא ידעה גם [[יידיש]], [[טורקית]] ו[[ערבית]]. למדה [[אגרונומיה]] ו[[בוטניקה]], וסייעה לאחיה [[אהרן אהרנסון|אהרון]] בחווה האגרונומית שהקים ב[[עתלית]]. בנוסף לכך, אהרנסון ידעה גם לרכוב ולמדה לירות באקדח. באביב [[1914]] נישאה בעתלית לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה מיוני 1914 עד סוף [[1915]] ב[[איסטנבול|קושטא]] שב[[טורקיה]]. הנישואים לא צלחו עקב העדרויותיו של הבעל שהיה בנסיעות עסקים ברחבי אירופה ובשל געגועים לארץ ישראל ולחיי המושבה, ולכן היא שבה לביתה בזכרון יעקב ונשארה נשואה באופן רשמי לחיים אברהם. אחרי מלחמת העולם הראשונה חזר חיים אברהם לארץ ישראל והקים את ביתו בשכונת בת-גלים בחיפה.

ב-25 בנובמבר 1915 יצאה אהרנסון לדרכה מטורקיה ל[[ארץ ישראל]]. היה זה בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], בתקופת תנועת הגייסות הטורקיים ובזמן גירוש המוני ארמנים, ואהרנסון נאלצה לחזות במעשי [[רצח העם הארמני|רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים]]. היא נסעה במשך שלושה שבועות ברכבת בקרונות מלאים חיילים ובדרכים המשובשות של אנטוליה באמצעות עגלות-איכרים. ב-16 בדצמבר 1915 הגיעה לארץ ישראל ובאותו יום כתב אחיה [[אהרן אהרנסון]] ביומנו: "לנגד עיניה ממש ראתה את עינויי הארמנים בידי הטורקים. ראתה מאות פגרים של ארמנים, מושלכים ולא מובאים לקבורה, כשכלבים אוכלים אותם". בתזכיר "פרו ארמניה", שכתב אהרן אהרנסון למשרד המלחמה הבריטי, הביא גם את עדותה של שרה על נסיעתה: "מאז אותו מסע כל אזכור של הארמנים הנעשה בנוכחותה גורם לה להתקף היסטרי... בתחנה אחת...נראו אלפי ארמנים מורעבים, מוכי טיפוס, מחכים ימים שלמים לרכבת שתישא אותם דרומה. הם שכבו על האדמה, ליד ולצד הפסים... אותה עדה ראתה רכבות מגיעות עמוסות 60–80 ארמנים בכל קרון, כאשר 40 בלבד דיים למלא אותו יתר על המידה. ובתחנה נמצאו עשרה או עשרים מביניהם מתים (מרעב ו[[טיפוס הבהרות]]). הארמנים המתים היו מושלכים מהקרונות, ומספר דומה של ארמנים חיים מוכנסים במקומם"{{הערה|יאיר אורון, '''הבנאליות של האדישות - יחס היישוב והתנועה הציונית לרצח־העם הארמני'''; הוצאת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 1995; קבוצת ניל"י ויחסה לארמנים, עמ' 171-170; נספחים: פרו ארמניה, עמ' 338.}}.

לפי [[חיים הרצוג]]{{דרוש מקור}}, אהרונסון החלה בעקבות מראות אלו להזדהות עם הבריטים, אויביה של [[האימפריה העות'מאנית]]. שרה השתלבה בארגון המחתרת [[ניל"י]] ("נצח ישראל לא ישקר") שהקימו אחיה [[אהרן אהרנסון|אהרן]] וחברם [[אבשלום פיינברג]], והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים; ניל"י נעשה, למעשה, לארגון הריגול הפרו-בריטי הגדול ביותר במזרח התיכון. שרה פיקחה על העברת זהב, שנתרם מארצות הברית, ליישוב היהודי, שסבל ממחסור כלכלי ומרעב.

בשנת [[1917]], בהיעדרם של אהרן, שעזב את ארץ ישראל והגיע ל[[מצרים]] הבריטית, ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי [[בדואים]], ניהלה שרה אהרנסון יחד עם [[יוסף לישנסקי]] את פעולותיה של רשת הריגול, והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לעיתים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם למצרים. המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול בריטית קטנה בשם "מנגם" שהפליגה בין מצרים לבין [[חוף עתלית]] והעבירה בחשאי גם אנשים, כסף וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה.

בסתיו שנת 1917, אחת מ[[יונת דואר|יוני הדואר]] ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים נתפסה בביתו של [[אחמד בק]] ב[[קיסריה]]. בעקבות מעצרו של [[נעמן בלקינד]] והדלפות שונות, החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. שרה סירבה לברוח מארץ ישראל דרך הים, כפי שיעצו לה הבריטים, מפני שלא הצליחה להסדיר פינוי לכל חבריה, היא נשארה בזכרון יעקב. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על המושבה. הטורקים תפסו את שרה אהרנסון וכל חברי ניל"י, לרבות אביה ואחיה, מלבד יוסף לישנסקי, שהספיק להימלט. הם [[עינוי|עינו]] את שרה במשך שלושה או ארבעה ימים, אולם היא לא גילתה דבר מסודות הארגון לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה ל[[נצרת]], כנראה במטרה לתלותה ב[[דמשק]], ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה [[התאבדות|להתאבד]] בעזרת [[אקדח]] שהוסתר בסליק במשקוף הדלת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nili-museum.org.il/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F/|הכותב=|כותרת=ביקור במוזיאון|אתר=אתר מוזאון ניל"י|תאריך=}}}}, וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. אהרנסון נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר [[הלל יפה]], שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תיאור נוסף.

במכתבה האחרון, שכתיבתו נקטעה ברגע שהגיעו הטורקים, היא מבקשת שיינקמו את דמה הן מהממשלה הטורקית והן מהיהודים שמסרו אותה לשלטונות.

בשנת [[2012]], בטקס האזכרה השנתי שציין 95 שנה לפטירתה, ניטע לצד קברה חוטר מ[[דקל אבשלום]].

שרה אהרנסון הונצחה בבית שבו גרה והתאבדה בזכרון יעקב, שהפך למוזיאון המספר את תולדות בני [[משפחת אהרנסון]] ותולדות מחתרת ניל"י. בעלה הונצח ב"בית חיים אברהם" ברחוב ביאליק, [[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
* [[דבורה עומר]], '''[[שרה, גיבורת ניל"י]]''', תל אביב: [[י. שרברק]] (הספר זכה ב[[פרס למדן]] [[1968]])
*אלכסנדר אהרנסון, '''שרה : שלהבת "נילי"''', [[1942]]
* [[גבריאלה אביגור-רותם]], '''אדום עתיק''', [[זמורה-ביתן]], 2007
* [[מיכאל בר-זהר]] (עורך), '''ספר הגבורה, מנשרים קלו מאריות גברו''', תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], [[1997]]
*[[נאווה מקמל עתיר]], '''[[אות מאבשלום]]''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2009
* [[יעקב יערי-פולסקין]], אגדת גבורה ושמה שרה, בתוך: '''חולמים ומגשימים''', תל אביב: הוצאת [[מ. מזרחי]], 1967, עמודים 222-261

===לצפייה===
* הסרט '''מיתה משונה''', במאי [[שחר מגן]], 2008

==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקיטקסט=מכתבה האחרון של שרה אהרנסון|מכתבה האחרון של שרה אהרנסון}}
* {{נזכור את כולם|505277|שרה אהרנסון|מלא=כן}}
* [[בילי מלמן]], {{אנצ נשים יהודיות|aaronsohn-sarah}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/PortalHagim/Lazichram/SaraNili.htm שרה אהרונסון], באתר "לזכרם" של [[משרד החינוך]]
* [http://jafi.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Compelling+Content/Israel+and+Zionism/People/sarahaaronsohn.htm שרה אהרונסון], באתר [[הסוכנות היהודית]]
* [http://www.nili-museum.org.il/בני-משפחת-אהרונסון/ בני משפחת אהרונסון], באתר [[מוזיאון ניל"י]]
* יואב איתיאל, [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=17&article=7673 חוטר דקל אבשלום ניטע לצד קברה של שרה], מגזין המושבות, 11 באוקטובר 2012
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 54. המלחמה הגדולה - שרה גיבורת ניל"י? - א|2012/05/30|פרק-54-המלחמה-הגדולה-שרה-גיבורת-נילי-חל}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 55. המלחמה הגדולה - שרה גיבורת ניל"י? - ב|2012/06/08|פרק-55-המלחמה-הגדולה-שרה-גיבורת-נילי}}
* {{הארץ|דורית גני, [[הספרייה הלאומית]]|כששרה אהרנסון בת ה-16 כתבה לאליעזר בן יהודה|1.4173850|14 ביוני 2017}}
* הדר בן-יהודה, [http://blog.nli.org.il/sarah_aaronsohn_1917/ שרה אהרנסון מבשרת על מות אבשלום], באתר [[הספרייה הלאומית]], אוקטובר 2017

=== וידאו ===
* {{סרטונים}} חניכי [[בית"ר]] [https://youtu.be/VmG6YS_UFDQ?t=116 עולים לקברה של שרה אהרנסון], [[יומני כרמל]], [[גנזך המדינה]], אוקטובר 1935 <small><small>(התחלה 1:56)</small></small>
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/FbwP1EQQ2B8?t=207 אזכרה על קברה] של שרה אהרנסון, [[יומני כרמל]], [[גנזך המדינה]], יולי 1944 <small><small>(התחלה 3:27)</small></small>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}


{{מיון רגיל:אהרנסון, שרה}}
{{מיון רגיל:אהרנסון, שרה}}

גרסה מ־11:17, 7 במאי 2018