מידע מסווג

מידע מסווג הוא מידע שנקבע על ידי בעליו ככזה שאין לגלותו לציבור, משום שחשיפתו עלולה לפגוע בארגון שהמידע בבעלותו. הסיווג מהווה חלק מפעילות ביטחון מידע של הארגון. סיווג מידע נפוץ בארגונים ביטחוניים, כגון צבא, בהם המניע העיקרי לסיווג הוא הגנה מפני פגיעה בביטחון המדינה. הסיווג מקובל גם בארגונים עסקיים, בהם שמור מידע המהווה סוד מסחרי, או שיש להגן עליו מסיבות אחרות (למשל, לשם הגנת הפרטיות).

איסוף מידע סודי וניתוחו הנם מטרתם העיקרית של ארגוני מודיעין, המשתמשים לצרכי השגתהּ בשלל אמצעים ושיטות. הצבא וגורמי ביטחון אחרים, בעיקר אלה העוסקים בסיכול ריגול, משקיעים מאמץ רב בהתגוננות מפני ביון.

חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל לעבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי עונש מוות^{[דרוש מקור]}.

מידוּר

אמצעי לאבטחתו של מידע מסווג הוא המידוּר - הגבלת הגישה למידע זה רק למי שידיעת המידע חיונית לתפקודו של בעל המידע בארגון. המידור חל ישירות על המידע (המחזיק במידע נדרש שלא למסור אותו לאחר), ועל אזורים פיזיים בהם הוא ממוקם ("אתרים בטחוניים מסווגים"; דוגמה: הכור הגרעיני בדימונה הנו אחד האתרים המסווגים ביותר במדינת ישראל, אך גם אחד מהידועים ביותר). הגישה לאזור כזה מוגבלת אך ורק לאדם בעל סיווג בטחוני מתאים ומספק, אשר ניתנים לו ההתרים המתאימים להיחשף למידע. בגופים העוסקים במידע מסווג, הגבלת גישה קיימת גם בתוך מתקן המשמש גוף זה - לא כל מי שרשאי להיכנס למתקן מסוים רשאי להיכנס לכל אחד מחדריו; כל אחד מעובדי המתקן רשאי להיכנס אך ורק לתחום אשר הוגדר לו מראש. הגבלת הגישה של אדם מסוים לאזורים הממודרים השונים במתחם, מתבצעת באמצעות אמצעי זיהוי שונים (כרטיס מגנטי, קוד סודי, זיהוי ביומטרי ועוד).

מידור מתקיים גם במערכות מידע המאחסנות מידע מסווג. לכל אחד מהזכאים להשתמש במערכת מידע כלשהי, נקבעים היתרים שונים: באיזה מידע רשאי גורם כלכלי כלשהו (עובד חברה, מנהל, רואה חשבון, גורמי צד שלישי הקשורים לחברה, ואשר מקבלים התרים מתאימים) לעיין, איזה מידע הוא רשאי לשנות, באילו מכלי המערכת הוא רשאי להשתמש וכדומה. לצורך מימוש זכויותיו והעלאת רמת ההגנה על נגישות המידע הרגיש (העשוי להיות מנוצל לרעה על ידי מי מהגורמים אשר צויינו לעיל), על המשתמש להזדהות בפני המערכת, לרוב באמצעות אותם אמצעי זיהוי אשר צויינו לעיל.

בצה"ל

בצה"ל מסווג המידע לארבע רמות, בהתאם למידת הנזק שעלול להיגרם מחשיפת הסוד:

• מוגבל – חשיפת מידע זה תגרום נזק קל לטווח הקצר אך ניתן לתקנו. רמה זו כבר כמעט אינה בשימוש.
• שמור – חשיפת מידע זה תגרום נזק בינוני שישפיע לטווח הקצר והרחוק.
• סודי – חשיפת מידע זה תגרום נזק כבד לטווח הקצר ובינוני לטווח הארוך.
• סודי ביותר – חשיפת מידע זה תגרום לנזק קשה ביותר הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק.

מידע שמותר לחשוף לציבור הרחב מצוין כבלמ"ס – בלתי מסווג.

סיווגו של המידע משפיע על המאמץ המושקע בהגנתו, אך בהתאם לפקודות הצבא, כל מידע סודי, גם זה שסיווגו הוא הנמוך ביותר, אין לחשוף למי שאינו שותף סוד (שו"ס) – מי שידיעת הסוד נחוצה לו לשם מילוי תפקידו.

גופים אחדים עוסקים בהגנה על מידע מסווג:

• מחלקת ביטחון מידע בצה"ל היא מחלקה באגף המודיעין של צה"ל, שמטרתה מניעת דליפה של מידע צבאי מסווג לגורמים לא מוסמכים.
• הצנזורה הצבאית היא יחידה באמ"ן האחראית לכך שחומר כתוב או מודפס, המופץ בציבור או המגיע מידי אדם אחד לידי אחר, לא יכיל בתוכו ידיעות שהפצתן עלולה לפגוע בביטחון המדינה, שלום הציבור או הסדר ציבורי. הצנזורה הצבאית בודקת שידורי טלוויזיה ורדיו, עיתונים וספרים, מוחקת בעצמה קטעים או מורה למחברים להשמיטם. בעבר, בדקה גם מכתבים (הן מכתבי חיילים והן מכתבי אזרחים לחו"ל), אך ככל הנראה, כבר אינה עושה זאת כיום.
• שירות הביטחון הכללי ממונה על פעילות של סיכול ריגול, כלומר חשיפתם של מרגלים הפועלים בישראל.
• הממונה על הביטחון במשרד הביטחון הוא גוף במשרד הביטחון שאחראי על אבטחת המידע במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות.

ראו גם

• לעינייך בלבד.
• פרשת הקב"ר המזמר.
• מרדכי ואנונו.
• מעילה.
• המעילה בבנק למסחר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מידע מסווג בוויקישיתוף