סיגל ריחני – הבדלי גרסאות
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) שחזור לגרסה 22814503 מאת בוט סדר הפרקים |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מיון |
{{מיון |
||
|שם= |
|שם=סיגי עם ריח ריחני ביותר מהחור |
||
|תמונה=[[קובץ:Viola odorata Garden 060402Aw.jpg|220px|סגל ריחני]] |
|תמונה=[[קובץ:Viola odorata Garden 060402Aw.jpg|220px|סגל ריחני]] |
||
|ממלכה=[[צומח]] |
|ממלכה=[[צומח]] |
||
גרסה מ־10:34, 13 במאי 2018
 סיגי עם ריח ריחני ביותר מהחור
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | סגליים |
| סוג: | סגל |
| מין: | סגל ריחני |
| שם מדעי | |
 Viola odorataליניאוס | |
סיגל ריחני (שם מדעי: Viola odorata) הוא מין צמח רב-שנתי ממשפחת הסגליים, המוכר יותר בכינוי סיגלית. הוא גדל בר באירופה, בדרך כלל באזורי יער מוצלים. בישראל הוא נפוץ כצמח נוי בגינון, המשמש לכיסוי קרקע.
עלי הסיגל הריחני דמויי לב, מעט מחוספסים, וערוכים בבסיסם בצורת שושנת. מבין שושנות העלים יוצאים גבעולים אופקיים - שלוחות - שבקצותיהם מתפתחות שושנות עלים חדשות, וכך מתפשט הצמח ומכסה שטחים ברבייה וגטטיבית. פרחיו הכחולים-סגולים בולטים מבין העלים עד לגובה כ-10 ס"מ, והם ניתנים לקטיף.
הפרחים והעלים אכילים ואפשר לשלבם בסלט. הם מכילים שמן נדיף בעל ריח מתקתק, ויש שמפיקים מהם בשמים. ברפואה מסורתית נהוג להשתמש בהם להקלה על דרכי הנשימה, מכאב גרון ועד ברונכיטיס.[1]
בתרבות מקושר הסיגל הריחני לאהבה וכך הוא מופיע במספר מחזות, בין היתר ביצירתו של ויליאם שייקספיר חלום ליל קיץ בו משתמש פוק בשמן המבושם כדי ליצור שיקוי אהבה, ובשירו של דויד ברוזה, סיגליות.
קישורים חיצוניים
- סיגל ריחני, באתר ITIS (באנגלית)
- סיגל ריחני, באתר NCBI (באנגלית)
- סיגל ריחני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סיגל ריחני, באתר צמח השדה
- סיגל ריחני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- סיגל ריחני, באתר Tropicos (באנגלית)
- סיגל ריחני, באתר GBIF (באנגלית)
- סיגל ריחני, באתר The Plant List (באנגלית)
- סיגל ריחני, באתר IPNI (באנגלית)
הסגל הריחני נכחד מישראל כצמח בר לפני כ-100 שנה.
הערות שוליים
