פנחס אילון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
שורה 67: שורה 67:


{{מיון רגיל:אילון, פנחס}}
{{מיון רגיל:אילון, פנחס}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-1987]]
[[קטגוריה:ראשי עיריית חולון]]
[[קטגוריה:ראשי עיריית חולון]]
[[קטגוריה:ראשי מרכז השלטון המקומי בישראל]]
[[קטגוריה:ראשי מרכז השלטון המקומי בישראל]]

גרסה מ־18:08, 13 במאי 2018

פנחס אילון
פנחס אילון
פנחס אילון
פנחס אילון
לידה אפריל 1909
אופוצ'נו שבפולין
פטירה אוקטובר 1987 (בגיל 78)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תלמיד ישיבה ואיש אקדמיה
מפלגה העבודה
ראש עיריית חולון
19531987
(כ־34 שנים)
יו"ר מרכז השלטון המקומי
חקלאי ועיתונאי חקלאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנחס אילון (אפריל 1909אוקטובר 1987) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כראש העירייה השני של חולון וכיו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל.

חייו

אילון (צוקר) נולד בעיר אופוצ'נו שבפולין, נצר לגאון מווילנה. הוא למד בישיבה ואף לקח קורסים באוניברסיטה בפולין. ב-1930 נשא לאישה את בת עירו מרים (מניה) לבית לנדסברג. כחודש לאחר נישואיהם עלו יחד לארץ ישראל והתיישבו בהרצליה, שם עבדו כפועלים חקלאיים בפרדסים.

חמש שנים לאחר מכן הצטרף אילון לעובדי המרכז החקלאי כחבר מערכת הירחון החקלאי "השדה". בשנת 1937 היה אילון בין הראשונים להתיישב בקריית עבודה (לימים חלק מחולון). במקביל לעבודתו במרכז החקלאי החל להיות פעיל בקרב תושבי חולון, לרבות בוועדת החינוך המקומית שבראשה עמד.

עם פטירתו של ראש העירייה הראשון, ד"ר חיים קוגל, התמנה אילון לתפקיד ראש העירייה. פנחס אילון התמסר לשיפור חיי התושבים בעיר והאיץ את הבנייה, את הטיפוח האסתטי של חזות העיר ואת קליטת העולים בה.

בראשית שנות החמישים, בתחילת כהונתו כראש עיר, קלטה חולון אלפי עולים אשר התגוררו במעברה מהגדולות בישראל. אילון החל לקדם בניית שיכוני עולים ברחבי העיר, על-מנת לחסל את המעברות בעיר.

בעת כהונתו של אילון נבנו בעיר מוסדות חינוך ותרבות רבים: גני ילדים, בתי-ספר יסודיים, תיכונים עיוניים, מקיפים וטכנולוגיים, מועדוני נוער ותרבות ועוד. חרף מאבקים וקשיים רבים הקים אילון בשיתוף עם אברהם מרגלית את המכון האוניברסיטאי לטכנולוגיה בחולון בשנת 1969.

אילון הקים את אזור התעשייה השני בגודלו בארץ והצליח להביא אליו מפעלים גדולים וחשובים כאמקור ותדיראן. התעשייה הביאה לתנופת פיתוח רבה בעיר.

אילון, שכונה "האבא של חולון" כיהן כראש העירייה חולון במשך 34 שנים, משנת 1953 ועד 1987.

אילון היה מיוזמי הקמתו של המרכז לשלטון מקומי בישראל ובמשך 18 שנים (1985-1966) כיהן כיו"ר המרכז. אילון היה אחד המומחים בקנה מידה בינלאומי לנושא השלטון המקומי ויחסיו עם השלטון המרכזי. הוא ראה את תלותו של השלטון המקומי בשלטון המרכזי בישראל גורם מרכזי במשברים הפוקדים את הרשויות המקומיות לעיתים קרובות. בהבינו את חשיבותו ומעמדו של המרכז לשלטון מקומי, הפך אותו אילון לכוח מאורגן המייצג את הרשויות כלפי השלטון המרכזי, ולחם להפניית המשאבים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי לצורך מתן שירותים לאזרח בשטח המוניציפלי.

קברם של מרים ופנחס אילון, בבית העלמין בחולון

היה חבר מרכז מפלגת "העבודה" וחבר מזכירות המחלקה המוניציפלית של "המערך", חבר ועדת החינוך שליד משרד החינוך והתרבות.

בשנת 1980 קיבל אילון פרס הוקרה מטעם משרד הפנים "על מעשיו ופעליו הרבים שתרמו תרומה משמעותית לשלטון המקומי, למינהל המקומי ולחיי הדמוקרטיה". אילון קיבל גם את אות הכבוד מטעם נשיא גרמניה המערבית מידי שגרירה בישראל.

רעייתו, מרים אילון(הקישור אינו פעיל, 11.03.2018), שהייתה תמיד עזר כנגדו, ייסדה בשנת 1960 את "המשכן לאמנות" בחולון, ועמדה בראשו במשך שנים רבות. בשנת 1994 קיבלה את תואר יקירת העיר חולון.

פנחס אילון פרש מתפקידו כראש העירייה חולון ביוני 1987. באוקטובר אותה שנה הלך לעולמו. הביוגרפיה שלו, "אזרח העיר", מאת אריה קרישק, (1989) מתארת את מאבקו לביסוסה ושיגשוגה של חלון, הובלתו את מרכז השלטון המקומי, בצד שורת טרגדיות אישיות. לאחר מותו, שונה שמו של תיכון חדש בחולון, לתיכון העירוני ע"ש פנחס אילון. כמו כן, נקראים על שמו שכונה בעיר, "קריית אילון", שידועה גם בכינוי "ח'-300" ואחד הרחובות המרכזיים בה.

לקריאה נוספת

  • "אזרח העיר - חייו ופועלו של פנחס אילון", מאת אריה קרישק (הוצאת "רשפים", 1989)
  • "האיש ופועלו - ספר זיכרון לפנחס אילון" בעריכת אשר שילוני (הוצאת "כפיר", 1988)
  • "נכתב בחול - סיפורה של חולון" מאת אריה קרישק (הוצאת "רשפים", 1984)

קישורים חיצוניים

ראשי עיריית חולון
חיים קוגל פנחס אילון חיים שרון משה רום מוטי ששון שי קינן
מ-1940 מ-1953 מ-1987 מ-1989 מ-1993 מ-2024