פגיעה עצמית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 30: שורה 30:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}2. Israel Oron (Ostre), '''Poss­­ible Biomarkers for Assessing Deliberate Self-Injury Risk,''' ''Suicidology Online'' 2016; 7:9


{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}

גרסה מ־23:31, 15 במאי 2018

חתכים בעור בעקבות פגיעה עצמית

פגיעה עצמית היא תסמונת שבה אדם גורם לעצמו נזק גוף. התופעה עשויה להוות סימן לדיכאון, מצוקה או בעיות פסיכולוגיות אחרות. למרות שפגיעה עצמית איננה נחשבת לניסיון התאבדות כושל, ישנו מתאם בין פגיעה עצמית להתאבדות. לעיתים מונעת הפגיעה העצמית מעשה אובדני או מעכבת אותו: כשעולה באותו אדם דחף להתאבד, הוא פוגע בעצמו על מנת לנתב את הדחף לנתיב הרסני פחות.

לפגיעה עצמית סיבות שונות. בחלק מן המקרים החבלה נעשית במטרה להקל על רגשות בלתי נסבלים או הרגשה של ריקנות, "חוסר תחושה רגשית". פגיעה עצמית נחשבת לרוב כטאבו. היא קשורה לעיתים במחלות או הפרעות נפשיות כגון הפרעת אישיות גבולית, היסטוריה של טראומה נפשית והתעללות, הפרעות אכילה, או מאפייני אישיות כגון פרפקציוניזם. במקרים אחרים הפציעה העצמית נובעת מיצר מזוכיסטי ומטרתה להביא לידי סיפוק מיני.

סיבות

סיבות אחדות לפגיעה עצמית, כפי שאלה מתוארות על ידי הסובלים מן ההפרעה, הן:

  • הפגיעה העצמית מקלה זמנית על רגשות אינטנסיביים, לחצים וחרדה.
  • הפגיעה העצמית מהווה מעין מקום מפלט, הרגשת כאב פיזי במקום כאב נפשי והיא כביכול "מקלה" לזמן קצר על המועקה והכאב הנפשי.
  • הפגיעה העצמית מספקת תחושת חיות, תחושת קיום, או תחושה בכלל.
  • הפגיעה העצמית היא צורה להחצנת הכאב הרגשי הפנימי, הרגשת כאב חיצונית במקום פנימית.
  • הפגיעה העצמית מעניקה תחושת שליטה וניהול הסבל, שלא כמו בהתעללות פיזית או מינית.
  • הפגיעה העצמית משמשת לעיתים ככלי להלקאה עצמית, כביטוי של שנאה עצמית חמורה (הסובלים מרגישים שמגיע להם שיכאב להם ומענישים את עצמם).
  • הפגיעה העצמית משמשת לעיתים כצורת ביטוי שקטה ובלתי ישירה, קריאה לעזרה, לתשומת לב.
  • הפגיעה העצמית גורמת לפוגע בעצמו להתמקד בכאב הפיזי ולא בכאב הנפשי העצום.
  • הפגיעה העצמית ממכרת, הכאב שאדם גורם לעצמו ממכר ומפיק תחושה של אדרנלין ברגע אחד ושפל ברגע אחר.

טיפול

למרות שפגיעה עצמית עשויה להצטייר כמסוכנת ומדאיגה, לרוב האנשים זו שיטה המאפשרת שליטה מסוימת ברגשותיהם.

אחת ההמלצות במקרים של פגיעה עצמית היא למצוא שיטות חלופיות להתמודדות עם הרגשות, כגון כתיבה, ציור, נגינה, הליכה ארוכה או פעילות ספורטיבית אחרת. כמו כן מומלץ להימנע מלשמור בהישג יד חפצים המאפשרים פגיעה עצמית. דיאגנוזה וטיפול בסיבות נחשבים לרוב לצורת ההתמודדות הטובה ביותר עם הפרעה זו. אנשים הפוגעים בעצמם שגרתית ובצורה חמורה מאושפזים לעיתים בבתי חולים פסיכיאטריים.

פגיעה עצמית אינה מאוד נדירה (1% עד 1.5% מכלל האוכלוסייה), והיא נפוצה אצל מתבגרים השרויים תחת לחץ. בעבר נהגו לטעון כי נשים פוגעות בעצמן יותר מגברים, אולם מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על שכיחות דומה בקרב שני המינים. למרות כל זאת, מחקרים רבים נוטים לתאר את הטיפוס השכיח לפגיעה עצמית כ"נערה מתבגרת או אישה צעירה, רווקה, אינטליגנטית, ממעמד סוציו אקונומי בינוני-גבוה החותכת את פרקי ידיה".[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פגיעה עצמית בוויקישיתוף

הערות שוליים

2. Israel Oron (Ostre), Poss­­ible Biomarkers for Assessing Deliberate Self-Injury Risk, Suicidology Online 2016; 7:9

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.