ספינקס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ביטול גרסה 23100645 של קפקא (שיחה)תבנית ללא מידע
שורה 3: שורה 3:
אחר= זן של [[חתול]]ים חסרי שער|
אחר= זן של [[חתול]]ים חסרי שער|
ראו=[[חתול ספינקס]]; לערך העוסק בספינקס בגיזה, ראו [[הספינקס הגדול של גיזה]]}}
ראו=[[חתול ספינקס]]; לערך העוסק בספינקס בגיזה, ראו [[הספינקס הגדול של גיזה]]}}
{{אל}}
[[קובץ:Egypt.Giza.Sphinx.01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הספינקס הגדול של גיזה]], [[מצרים]]. מאחוריו נמצאת ה[[הפירמידות במצרים|פירמידה]] של חפרע.]]
[[קובץ:Egypt.Giza.Sphinx.01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הספינקס הגדול של גיזה]], [[מצרים]]. מאחוריו נמצאת ה[[הפירמידות במצרים|פירמידה]] של חפרע.]]
[[קובץ:Sphinx from Gizeh.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:Sphinx from Gizeh.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]

גרסה מ־19:00, 17 במאי 2018

הספינקס הגדול של גיזה, מצרים. מאחוריו נמצאת הפירמידה של חפרע.
שדרת הספינקסים בכרנך

ספינקס הוא יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה אשר בה היא מופיעה כאישה בעלת חזה וגופה התחתון בדמות אריה ולעיתים מחובר לה זנב נחש, מקור שמה של החיה: "ספינקס" - Σφιγξ ביוונית מקורו במילה σφιγγω, "ספינגו" שמשמעו "לחנוק", כשם שהייתה חונקת למוות את אלה שלא ענו נכון על חידתה. בזכות חידתה הספינקס מתוארת במקורות רבים כיצור מסתורי וחכם ולעיתים רבות ניתן לשמוע את הביטוי "חכמת הספינקס". כמו כן, שמה של הספינקס מעלה קונוטציות של רוע, משום שהייתה טורפת באכזריות את כל מי שלא ענה נכון על חידתה.

ספינקס מצרי

במיתולוגיה המצרית משלב הספינקס גוף של אריה עם ראשו של פרעה. המפורסם מבין הספינקסים הוא הספינקס הגדול של גיזה, הנמצא בגיזה שבגדה המערבית של הנילוס. ספינקס זה פונה מזרחה, ובין כפות רגליו נמצא מקדש. כיום סבורים שראשו של ספינקס זה הוא ראשו של פרעה חפרע, ובנייתו מתוארכת למאה ה-28 לפני הספירה כנראה בין 2723 ל-2563 לפני הספירה. אולם יש סברות המתארכות את הספינקס לתקופה קדומה הרבה יותר (המאה ה-40 לפני הספירה).

ספינקסים מצריים נמצאים גם במוף שבמצרים - ספינקסים עם ראש ראם המייצגים את האל אמון.

לא ידוע כיום כיצד המצרים הקדמונים קראו לספינקס. בערבית נקרא הספינקס "אבו אל-הול" - "אבי הטרור" או "אבי האימה".

ספינקס יווני

הספינקס היוונית מוזכרת לנו במיתולוגיה היוונית. ישנן מחלוקות לגבי זהות הוריה של הספינקס: אורטוס וכימרה, כימרה וטייפון או טייפון ואכידנה, אך כל היצורים הללו מתוארים כיצורי כלאיים מפלצתיים.

סיפורה הידוע של הספינקס מהמיתולוגיה היוונית מספר על חידתה ואדיפוס המלך. הספינקס, אשר נשלחה כעונש על חטאיו של לאיוס המלך ושל תושבי העיר תבאי, התמקמה על חומה בכניסה לעיר. כל העוברים ושבים מן העיר נאלצו לענות על חידתה וכשטעו, נטרפו או נחנקו על ידה. העיר נכנסה למצור, מכיוון שאיש לא יכל להיכנס או לצאת ממנה ולכן לאיוס היה בדרכו לדלפי לנסות לקבל עזרה או חנינה מהאלים. בדרכו נרצח על ידי אדיפוס, ועקב כך נוצר מצב שבו העיר הייתה שרויה במהומה רבה, משום שלא ידעו מי יצילם מן הספינקס. אחיה של המלכה הצהיר כי האיש אשר יענה נכונה על חידת הספינקס ויציל את העיר, יינשא למלכה ויהיה המלך. אדיפוס הגיע לעיר תבאי ובהגיעו נתקל בספינקס, הספינקס חדה לו את החידה אשר מתנה את כניסתו לעיר במידה ויענה נכונה, אך אם יטעה ייטרף על ידה וימצא את מותו. החידה הייתה: " מי הוא אשר אף שיש לו קול אחד, הוא ארבע רגלי, דו רגלי ותלת רגלי?". על חידה זו אדיפוס ענה נכונה. תשובתו הייתה כי זהו אדם: אדם הולך על ארבע כתינוק, על שתיים כבן אדם בוגר ולעת זקנה מתווסף לו המקל כרגל שלישית. לאחר שאדיפוס ענה נכונה על החידה, הוא למעשה הביס את הספינקס. היא הרגישה מושפלת ומבוישת והשליכה עצמה למוות מן החומה. אדיפוס הוכתר למלך על ידי תושבי תבאי אסירי התודה על שהצילם מידי הספינקס.

ספינקס צרפתי

במאה ה-16 החלו לפסל בצרפת פסלים בצורת ספינקס - בעלת ראש של אישה צעירה וגוף של אריה חושב. פסלים אלה היו נפוצים כחלק מהאומנות ה"גרוטסקית".

השימוש בתואר "ספינקס"

כיום, נהוג לכנות מנהיגים ותיקים בכינוי "ספינקס". כך, לדוגמה, זכה חסני מבארכ, נשיא מצרים לשעבר, בכינוי "הספינקס", ואילו נשיא סוריה לשעבר, חאפט' אל-אסד, כונה "הספינקס מדמשק".

הבעת הפנים הקפואה של הפסל יצרה את הביטוי "פני ספינקס" לאדם שאינו מסגיר בהבעות הפנים את רגשותיו.

הספינקס הייתה פופולרית מאוד באומנות העתיקה, פסלים של הספינקס הונחו על קברים של אנשים שמתו בצעירותם, כמו כן הספינקס מופיעה בציורי אגרטלים יוונים רביםַֹׁ וביצירות אומנות מכל התקופות.

קישורים חיצוניים

  • דיקמן, ש' (1967). סופקלס אודיפוס המלך. ירושלים: מוסד ביאליק
  • וולטר, ו' (1977). סופוקלס אנטיגונה אדיפוס המלך. תל אביב: אור עם.
  • עמיר,ר' (2011). הספינקס: משומר סף לפאם פטאל, היסטוריה ותאוריה.