בני עצמון – הבדלי גרסאות
אלחנן וינוגרד (שיחה | תרומות) |
ויקיזציה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=בני עצמון|רוחב=31.321912|אורך=34.251165|כותרת=לא}} |
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=בני עצמון|רוחב=31.321912|אורך=34.251165|כותרת=לא}} |
||
}} |
}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
'''בְּנֵי עַצְמוֹן''' היה [[מושב עובדים]] ב[[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]] אשר פונה בשנת [[2005]] במהלך ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]]. |
'''בְּנֵי עַצְמוֹן''' היה [[מושב עובדים]] ב[[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]] אשר פונה בשנת [[2005]] במהלך ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]]. |
||
שורה 33: | שורה 34: | ||
'''בני עצמון''' הייתה [[התנחלות]] ו[[מושב עובדים]] ב[[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]], כשלושה ק"מ מצפון ל[[רפיח]]. המושב השתייך לארגון יישובי "[[אמנה (ארגון)|אמנה]]", ונשא אופי [[דתיים|דתי]] בעיקר ברוח [[ישיבת הר המור]]. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב ב[[סיני]] על שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון". |
'''בני עצמון''' הייתה [[התנחלות]] ו[[מושב עובדים]] ב[[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]], כשלושה ק"מ מצפון ל[[רפיח]]. המושב השתייך לארגון יישובי "[[אמנה (ארגון)|אמנה]]", ונשא אופי [[דתיים|דתי]] בעיקר ברוח [[ישיבת הר המור]]. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב ב[[סיני]] על שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון". |
||
היישוב עצמונה עלה על הקרקע בסיני ב-20 |
היישוב עצמונה עלה על הקרקע בסיני ב-20 במרץ 1979{{הערה|{{דבר||מתנחלי עצמונה ממשיכים להתבסס|1979/03/22|00306}}}} בתגובה ל[[הסכמי קמפ דייוויד]]. היישוב הוקם תחילה סמוך לכניסה ליישוב חרובית, ולאחר כחודש הועתק 5 ק"מ מערבה{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|התנחלות עצמונה הועתקה מערבה|1979/04/17|00505}}}}. |
||
היישוב בראשיתו היה [[מושב שיתופי]], אך עבר תהליך [[הפרטה]], שעל פיו השתייכו חלק מהמשפחות לאגודה הקהילתית, וכ-30 משפחות ביישוב השתייכו למסגרת השיתופית. בין שני הגופים התקיימה הרמוניה מלאה ועזרה הדדית. |
היישוב בראשיתו היה [[מושב שיתופי]], אך עבר תהליך [[הפרטה]], שעל פיו השתייכו חלק מהמשפחות לאגודה הקהילתית, וכ-30 משפחות ביישוב השתייכו למסגרת השיתופית. בין שני הגופים התקיימה הרמוניה מלאה ועזרה הדדית. |
||
היישוב מנה כ-95 משפחות, ובהן למעלה מ-700 נפשות. |
היישוב מנה בשיאו כ-95 משפחות, ובהן למעלה מ-700 נפשות. ביישוב פעל סניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[תנועת אריאל|אריאל]]. |
||
ביישוב פעל סניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[תנועת אריאל|אריאל]]. |
|||
במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה ב[[חבל הבשור]], 12 דונם של לולי [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]] והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות עצמונה. |
במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה ב[[חבל הבשור]], 12 דונם של לולי [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]] והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות עצמונה. |
||
שורה 55: | שורה 55: | ||
== פינוי == |
== פינוי == |
||
ככל יישובי [[גוש קטיף]], גם בני עצמון פונה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]] שעליה החליטה [[ממשלת ישראל]] בשנת [[2004]]. היישוב, שדגל ב[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]] ונחשב ליישוב של "[[ישיבות הקו]]" פונה בשקט וללא התנגדות, אף לא פאסיבית. המכינה הקדם צבאית שביישוב פונתה אף היא ללא כל התנגדות, לאחר טקס מרגש בהשתתפות [[אלוף פיקוד דרום]] [[דן הראל]] וקצינים בכירים נוספים שהוזמנו במיוחד לפינוי. |
ככל יישובי [[גוש קטיף]], גם בני עצמון פונה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]] שעליה החליטה [[ממשלת ישראל]] בשנת [[2004]]. היישוב, שדגל ב[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]] ונחשב ליישוב של "[[ישיבות הקו]]" פונה בשקט וללא התנגדות, אף לא פאסיבית. המכינה הקדם צבאית שביישוב פונתה אף היא ללא כל התנגדות, לאחר טקס מרגש בהשתתפות [[אלוף פיקוד דרום]] [[דן הראל]] וקצינים בכירים נוספים שהוזמנו במיוחד לפינוי. |
||
אחרי הפינוי התפצלה הקהילה לשתי קבוצות: 65 משפחות שיצרו לעצמן פתרון עצמאי זמני במסגרת "עיר האמונה" סמוך ל[[נתיבות]] וקבוצה של 30 משפחות שעברה ל[[מושב]] [[יתד]] ב[[חבל שלום]] במטרה להקים בעתיד יישוב חדש ב[[חולות חלוצה]] המרוחקים קילומטרים ספורים. ב-[[12 במרץ]] [[2006]] עברו מפוני עיר האמונה ל[[שומריה (קיבוץ)|שומריה]] שנבחר על ידם ונרכש עבורם על ידי [[מנהלת סל"ע]], שם השתקעו במסגרת בניית יישוב הקבע שלהם, כחלק מתוכנית כוללת להגדלת ההתיישבות באזור מזרח [[חבל לכיש]]. |
אחרי הפינוי התפצלה הקהילה לשתי קבוצות: 65 משפחות שיצרו לעצמן פתרון עצמאי זמני במסגרת "עיר האמונה" סמוך ל[[נתיבות]] וקבוצה של 30 משפחות שעברה ל[[מושב]] [[יתד]] ב[[חבל שלום]] במטרה להקים בעתיד יישוב חדש ב[[חולות חלוצה]] המרוחקים קילומטרים ספורים. ב-[[12 במרץ]] [[2006]] עברו מפוני עיר האמונה ל[[שומריה (קיבוץ)|שומריה]] שנבחר על ידם ונרכש עבורם על ידי [[מנהלת סל"ע]], שם השתקעו במסגרת בניית יישוב הקבע שלהם, כחלק מתוכנית כוללת להגדלת ההתיישבות באזור מזרח [[חבל לכיש]]. |
||
שורה 84: | שורה 84: | ||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
⚫ | |||
<gallery> |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
</gallery> |
|||
⚫ | |||
[[קטגוריה:התנחלויות ברצועת עזה]] |
[[קטגוריה:התנחלויות ברצועת עזה]] |
||
[[קטגוריה:התנחלויות שפונו במהלך תוכנית ההתנתקות]] |
[[קטגוריה:התנחלויות שפונו במהלך תוכנית ההתנתקות]] |
גרסה מ־01:51, 31 במאי 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
בית הכנסת ביישוב. צילום: מיכאלי 5/2005 | |
מדינה | ישראל |
---|---|
שפה רשמית | עברית |
תאריך ייסוד | 1979 |
סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
תאריך נטישה | אוגוסט 2005 |
דת | יהודים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 646 (2004) |
קואורדינטות | 31°19′18″N 34°15′06″E / 31.321666666667°N 34.251666666667°E |
אזור זמן | UTC +2 |
בְּנֵי עַצְמוֹן היה מושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה אשר פונה בשנת 2005 במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות.
היישוב
בני עצמון הייתה התנחלות ומושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה, כשלושה ק"מ מצפון לרפיח. המושב השתייך לארגון יישובי "אמנה", ונשא אופי דתי בעיקר ברוח ישיבת הר המור. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב בסיני על שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון".
היישוב עצמונה עלה על הקרקע בסיני ב-20 במרץ 1979[1] בתגובה להסכמי קמפ דייוויד. היישוב הוקם תחילה סמוך לכניסה ליישוב חרובית, ולאחר כחודש הועתק 5 ק"מ מערבה[2].
היישוב בראשיתו היה מושב שיתופי, אך עבר תהליך הפרטה, שעל פיו השתייכו חלק מהמשפחות לאגודה הקהילתית, וכ-30 משפחות ביישוב השתייכו למסגרת השיתופית. בין שני הגופים התקיימה הרמוניה מלאה ועזרה הדדית.
היישוב מנה בשיאו כ-95 משפחות, ובהן למעלה מ-700 נפשות. ביישוב פעל סניף של תנועת הנוער אריאל.
במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה בחבל הבשור, 12 דונם של לולי תרנגולי הודו והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות עצמונה.
חינוך
בבני עצמון הייתה מערכת חינוך ענפה אשר כללה מעונות, גנים, תלמוד תורה אזורי לבנים ולבנות בו למדו כ - 550 תלמידים.
כמו כן, המכינה קדם-צבאית עצם בה למדו כמדי שנה כ - 150 תלמידים לפני גיוסם לצה"ל בהנהגתו של הרב רפי פרץ.
ביישוב פעל סניף של תנועת הנוער אריאל.
כלכלה
מספר מפעלים היו במקום אשר סיפקו תעסוקה לתושבי היישוב והאזור. משתלת עציצים ופרחים "משתלת עצמונה" לצמחי בית, שהייתה השנייה בגודלה בישראל, מפעל לייצור חומרי ניקוי, מפעל לייצור תכריכים ומחצבת חול גדולה.
ליישוב השיתופי, היה שטח של יותר מ 50000 דונם של (50 קמ"ר) של גידולי שדה בחבל הבשור 12 דונם (12,000 מ"ר) של לולים, אסם, וחברת בנייה.
פינוי
ככל יישובי גוש קטיף, גם בני עצמון פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004. היישוב, שדגל בממלכתיות ונחשב ליישוב של "ישיבות הקו" פונה בשקט וללא התנגדות, אף לא פאסיבית. המכינה הקדם צבאית שביישוב פונתה אף היא ללא כל התנגדות, לאחר טקס מרגש בהשתתפות אלוף פיקוד דרום דן הראל וקצינים בכירים נוספים שהוזמנו במיוחד לפינוי.
אחרי הפינוי התפצלה הקהילה לשתי קבוצות: 65 משפחות שיצרו לעצמן פתרון עצמאי זמני במסגרת "עיר האמונה" סמוך לנתיבות וקבוצה של 30 משפחות שעברה למושב יתד בחבל שלום במטרה להקים בעתיד יישוב חדש בחולות חלוצה המרוחקים קילומטרים ספורים. ב-12 במרץ 2006 עברו מפוני עיר האמונה לשומריה שנבחר על ידם ונרכש עבורם על ידי מנהלת סל"ע, שם השתקעו במסגרת בניית יישוב הקבע שלהם, כחלק מתוכנית כוללת להגדלת ההתיישבות באזור מזרח חבל לכיש.
בנובמבר 2010 נכנסו ראשוני התושבים השוהים באתר הזמני ביתד לבתי הקבע ביישוב נווה.
בדצמבר 2012 נכנסו ראשוני המתיישבים בשומריה למבני הקבע במקום.
בשנת 2011 פעל על הריסות היישוב, מחנה אימונים של הג'יהאד האסלאמי ממנו בוצעו שיגורים רבים של קסאמים ופצמרי"ם לעבר ישראל[3].
מיפוי
- במפות טופוגרפיות של המרכז למיפוי ישראל מופיע האתר כך: "בְּנֵי עַצְמוֹן (הרוס)".
- במפות של גוגל יש הפניה לאתר, אך אין כיתוב עם שם היישוב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אריק יפת, על הניסים - סיפורים מגוש קטיף, הוצאת ספרית נצרים, תשס"ה, 2005.
- חגי הוברמן, שורשים בחולות, הוצאת מדרשת נצרים, תשס"ה, 2005.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מתנחלי עצמונה ממשיכים להתבסס, דבר, 22 במרץ 1979
- ^ עזרא ינוב, התנחלות עצמונה הועתקה מערבה, מעריב, 17 באפריל 1979
- ^ עוזי ברוך, הרקטות לעבר ישראל - משטח היישוב עצמונה, באתר ערוץ 7