הנצחת זכר השואה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


'''הנצחת זכר [[השואה]]''' הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של [[שואת יהודי אירופה]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].
'''הנצחת זכר [[השואה]]''' הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של [[שואת יהודי אירופה]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].
[[קובץ:Yellow star Jude Jew.svg|טקסט=טלאי צהוב אותו חויבו כל היהודים תחת השלטון הנאצי לשאת|ממוזער|טלאי צהוב]]
[[קובץ:Yellow star Jude Jew.svg|טלאי צהוב, שאותו חויבו כל היהודים תחת השלטון הנאצי לשאת|ממוזער]]
מוצגים כאן עיקרי היוזמות של הנצחת השואה. קוראים מוזמנים להוסיף יוזמות ידועות שהושמטו בטעות.


== כללי ==
== כללי ==
שורה 11: שורה 10:


בעולם הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות<ref>{{צ-ספר|מחבר=James Edward Young|שם=The Texture of memory|מו"ל=Yale University Press, History – 398 pages|שנת הוצאה=1933}}</ref>
בעולם הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות<ref>{{צ-ספר|מחבר=James Edward Young|שם=The Texture of memory|מו"ל=Yale University Press, History – 398 pages|שנת הוצאה=1933}}</ref>

בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות לאחר אירועי השואה, ההנצחה לא הייתה במוקד, וזיכרון השואה השפיע בעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]] כתב<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יחיעם ויץ|שם=בהקשר פוליטי – הממד הפוליטי של זכרון השואה בשנות החמישים|כתב עת=עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל|כרך=6|עמ=271–287|מו"ל=מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|שנת הוצאה=1996|קישור=http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/6/12.pdf}}</ref> על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והסכמה כללית.


בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס לאומיות, כתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליאורה בילסקי|שם=תביעות שואה טרנס-לאומיות|כתב עת=אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן|עמ=263–298|שנת הוצאה=2014}}</ref>.
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס לאומיות, כתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליאורה בילסקי|שם=תביעות שואה טרנס-לאומיות|כתב עת=אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן|עמ=263–298|שנת הוצאה=2014}}</ref>.
שורה 18: שורה 15:
== בישראל ==
== בישראל ==
{{הפניה לערך מורחב|זיכרון השואה בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|זיכרון השואה בישראל}}
בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות לאחר אירועי השואה, ההנצחה לא הייתה במוקד, וזיכרון השואה השפיע בעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]] כתב<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יחיעם ויץ|שם=בהקשר פוליטי – הממד הפוליטי של זכרון השואה בשנות החמישים|כתב עת=עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל|כרך=6|עמ=271–287|מו"ל=מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|שנת הוצאה=1996|קישור=http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/6/12.pdf}}</ref> על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והסכמה כללית.
==== יד ושם ====

=== יד ושם ===
בישראל יש מספר לא מבוטל של אתרים ופרויקטים להנצחת השואה.
בישראל יש מספר לא מבוטל של אתרים ופרויקטים להנצחת השואה.
[[המכללה האקדמית בית ברל]] עוסקת בפרויקט ואף מציינת את [http://www.beitberl.ac.il/academic/faculties/education/special-programs/shoah/kishurim/maagar_meida/mosdot_israel/pages/default.aspx הגופים העיקריים שעוסקים בהנצחה]. המוסד העיקרי שעוסק בנושא זה והוא גם הרשמי של מדינת ישראל, הוא [[יד ושם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/he.html|הכותב=|כותרת=אתר יד ושם|אתר=www.yadvashem.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>. ביוזמת מוסד זה קם מפעל מאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "[[לכל איש יש שם (מפעל הנצחה)|לכל איש יש שם]]".
[[המכללה האקדמית בית ברל]] עוסקת בפרויקט ואף מציינת את [http://www.beitberl.ac.il/academic/faculties/education/special-programs/shoah/kishurim/maagar_meida/mosdot_israel/pages/default.aspx הגופים העיקריים שעוסקים בהנצחה]. המוסד העיקרי שעוסק בנושא זה והוא גם הרשמי של מדינת ישראל, הוא [[יד ושם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/he.html|הכותב=|כותרת=אתר יד ושם|אתר=www.yadvashem.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>. ביוזמת מוסד זה קם מפעל מאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "[[לכל איש יש שם (מפעל הנצחה)|לכל איש יש שם]]".


==== מוסדות נוספים בישראל ====
=== מוסדות נוספים בישראל ===
* ארגון יוצאי [[קובל]]
* ארגון יוצאי [[קובל]]
* [[בית לוחמי הגטאות]]
* [[בית לוחמי הגטאות]]
שורה 63: שורה 62:
* [[השואה - מונחים]]
* [[השואה - מונחים]]
* [[השואה בקולנוע]]
* [[השואה בקולנוע]]
* [[השואה באומנות]]
* [[השואה באמנות]]
* [[זיכרון השואה בישראל]]
* [[זיכרון השואה בישראל]]
* [[יום הזיכרון הבינלאומי לשואה]]
* [[יום הזיכרון הבינלאומי לשואה]]

גרסה מ־01:48, 10 ביוני 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הנצחת זכר השואה הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של שואת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

טלאי צהוב, שאותו חויבו כל היהודים תחת השלטון הנאצי לשאת

כללי

פרויקטים של הנצחת השואה קיימים במקומות רבים. חלק גדול אינו קיים ברשת אלא במוזאונים מקומיים ואף בבתים פרטיים של משפחות ניצולי שואה.

יהודית באומל[1]) מפרטת מספר פונקציות שממלאת ההנצחה, וביניהן השימוש בה כמקור לליכוד והמשכיות וכן לטיפוח אתוסים והעברתם מדור לדור. כמו כן, היא מתארת את ההבדלים בין הנצחה בתרבות הרשמית לבין זו העממית והאידיבידואלית.

בעולם הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות[2]

בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס לאומיות, כתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית[3].

בישראל

ערך מורחב – זיכרון השואה בישראל

בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות לאחר אירועי השואה, ההנצחה לא הייתה במוקד, וזיכרון השואה השפיע בעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון יחיעם ויץ כתב[4] על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והסכמה כללית.

יד ושם

בישראל יש מספר לא מבוטל של אתרים ופרויקטים להנצחת השואה. המכללה האקדמית בית ברל עוסקת בפרויקט ואף מציינת את הגופים העיקריים שעוסקים בהנצחה. המוסד העיקרי שעוסק בנושא זה והוא גם הרשמי של מדינת ישראל, הוא יד ושם[5]. ביוזמת מוסד זה קם מפעל מאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "לכל איש יש שם".

מוסדות נוספים בישראל

בעולם

ראו גם

לקריאה נוספת

  • James Edward Young, The Texture of Memory: Holocaust Memorials and Meaning, Yale University Press, 1993

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודית באומל, ’לזכרון עולם’: הנצחת השואה בידי הפרט והקהילה במדינת ישראל, עיונים בתקומת ישראל 5, תשנ"ה, עמ' 364–387
  2. ^ James Edward Young, The Texture of memory, Yale University Press, History – 398 pages, 1933
  3. ^ ליאורה בילסקי, תביעות שואה טרנס-לאומיות, אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, 2014, עמ' 263–298
  4. ^ יחיעם ויץ, בהקשר פוליטי – הממד הפוליטי של זכרון השואה בשנות החמישים, עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 6, מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1996, עמ' 271–287
  5. ^ אתר יד ושם, באתר www.yadvashem.org
  6. ^ מוזיאון יד מרדכי משואה לתקומה, באתר מוזיאון יד מרדכי (באנגלית)
  7. ^ אתר מוזיאון השואה בנצרת עילית
  8. ^ Charlotte Sheer, Holocaust Stamps Project
  9. ^ The Memory Project — United States Holocaust Memorial Museum, www.ushmm.org (באנגלית)
  10. ^ The holocaust and the United Nations Outreach programme, http://www.un.org/en/holocaustremembrance/2018/calendar2018.html, ‏2018
  11. ^ International Holocaust Remembrance Day – in pictures, the Guardian, ‏2017-01-27 (באנגלית)
  12. ^ Muzeum Historii Żydów Polskich POLIN, Muzeum Historii Żydów Polskich POLIN
  13. ^ Los Angeles Museum of the Holocaust, www.lamoth.org (באנגלית)
  14. ^ Holocaust Memorial Center, www.holocaustcenter.org (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Exhibition - Holokauszt Emlékközpont, hdke.hu (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Uwe Seemann, Stiftung Denkmal für die ermordeten Juden Europas: Informationen in 20 Sprachen, www.stiftung-denkmal.de (בגרמנית)
  17. ^ Jewish Museum Berlin, www.jmberlin.de (באנגלית)
  18. ^ Poems From Bergen-Belsen - Jewish Cultural Quarter, jck.nl (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Anne Frank Stichting, Anne Frank Museum Amsterdam - the official Anne Frank House website, Anne Frank House, ‏2009-01-12 (באנגלית)