אלתור – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:47, 10 ביוני 2018

אִלתור (בלועזית: אימפּרוֹביזציה) הוא הפעולה של יצירת דבר חדש ושונה במשך תקופת זמן מסוימת^[1] ללא תכנון מקדים.

מתקן מאולתר לתיקור כלי רכב 'רכים' ('נינג'ה') עשוי ממסמר ודיסקית גומי. יחידות כאלה פוזרו על ידי פלסטינים בכבישי יהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה.

מקור השם "אלתור" בעברית הוא חיבור של אל (על) ואתר בארמית, כלומר: "על המקום".

ההבדל המרכזי בין האלתור ליצירתיות הוא שהאלתור חייב להתבצע באופן ספונטני אשר אינו מאפשר תכנון מודע או תיקון של טעויות^[1].

מאפיינים

האלתור הוא מנגנון יצירתי המבוסס על חוסר ודאות^[2]. מהותו של האלתור היא המצאה וחשיבה מהירה, שהרי האלתור הוא המצאת היצירה (או כל תהליך אחר) תוך כדי ביצועה. דבר זה הופך את האלתור למשימה קשה לביצוע^[1]. אלתור הוא צורה של יצירה (כפועל ולא כשם עצם) באמנות, או אמנות בפני עצמה. למרות זאת, אלתור לא מבוצע רק בהקשר אמנותי אלא בכל תחומי החיים. אלתור יכול להתבצע בתחומים שאינם קשורים קשר ישיר לאמנות. למשל, חובש שנתקע ללא ציוד מתאים, ומאלתר ציוד לטיפול בפצוע.

משום שטבעו של האלתור מערב יצירה של דברים חדשים בדחף הרגע הוא נחשב כמצב מעורר לחץ^[1].

קובץ:NaplesBench.jpg

משטח עץ EuroPallet שהותקן כספסל רחוב מאולתר בנאפולי (איטליה).

פעמון צאן מאולתר שנמצא בשדה ליד תקוע. גוף הפעמון עשוי שבר כלי מטבח מאלומיניום והענבל מתרמיל כדור רובה.

כיסוי כובע מאולתר של יהודי חרדי ביום גשם בתל אביב

אלתור וחשיבה

האלתור מעודד אנשים לשבור דפוסי חשיבה ישנים^[1] ובכך הוא יכול לעודד את היצירתיות.

אלתור באמנות

האלתור, בהקשרו האומנותי, לא נפוץ (או לא אפשרי) בתחומים שבהם היצירה כתובה, מודפסת או מוצקה (כמו ציור, קולנוע, פיסול, צילום וספרות), אלא בתחומים שבהם היצירה מבוצעת על ידי האמן על במה, כמו מוזיקה, מחול, פנטומימה ותיאטרון. למעשה יכולת האלתור חיונית לכל אמנויות הבמה^[2].

דוגמה יוצאת דופן לאלתור מעולם הקולנוע ניתן למצוא בסרט הברזילאי "עיר האלוהים". רוב השחקנים ששיחקו בסרט זה היו שחקנים בלתי מקצועיים, שאותרו לצורך צילומי הסרט, ואִלתרו את הטקסט הקרוב לחייהם, לפי קווים מנחים כלליים בלבד.

דוגמאות נוספות לאלתור אפשר למצוא באמנויות רחוב שונות, בסטנד-אפ קומדי, בתוכניות טלוויזיה כמו "של מי השורה הזאת בכלל?" או תוכנית רדיו כמו "שלושה בסירה אחת" ועוד.

בישראל קיימות מספר קהילות מאלתרים בתחומי התיאטרון. הסגנונות הנפוצים בישראל הם:

מערכוני אימפרו - (ידוע גם בשם שורט אימפרוב) מופע מאולתר בשיתוף קהל ובהשתתפותו. שחקנים מקבלים מהקהל נתונים לסצנות ודמויות ויוצרים מערכונים ושירים מאולתרים. זמן יצירת המערכונים הוא קצר מאוד והשחקנים צריכים לספק תוצרים מהירים, בדרך כלל קומיים. בישראל קיימים מספר הרכבים בפורמט זה ובחלקם משתתפים דביר בנדק, אבי גרייניק, דרור קרן, עידן אלתרמן, ערן איווניר, ריקי בליך, משה פרסטר, אדיר מילר ועוד.
תיאטרון פלייבק - תיאטרון חוויתי אישי, ובו אחד הצופים משתף את הקהל בסיפור אישי מחייו, והשחקנים משקפים לו את הסיפור שסיפר.
מחזה אימפרוב - (ידוע גם בשם לונג פורם אימפרוב) תיאטרון שבו המחזה כולו מאולתר במקום על סמך נתונים המתקבלים מהקהל. בישראל סוג תיאטרון זה הוא הומוריסטי בדרך כלל.

אלתור במוזיקה

ערך מורחב – אלתור (מוזיקה)

דוגמה מצוינת לאלתור אפשר למצוא במוזיקת הג'אז. רוב המוזיקה בג'אז אינה כתובה אלא מאולתרת, ולכן גם בג'אז ההרכבים קטנים יותר (על מנת שתתאפשר אינטראקציה בין הנגנים), כשכל נגן מקבל פרק זמן מסוים שבו ניתן לו חופש לנגן את רעיונותיו המוזיקליים כששאר הנגנים מלווים אותו.

ראו גם

קומדיה דל'ארטה

קישורים חיצוניים

על המילה 'אלתור', באתר האקדמיה ללשון העברית
מדיה וקבצים בנושא אלתור בוויקישיתוף

שורש המילה הוא חיבור בין שתי מילים על אתר כלומר על המקום המילים התאחדו למילה אחת אלתר כמו גם לאלתר. " המקום ייסגר לאלתר" אלתר = מידי, בו במקום

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
^ ¹ ² נילי לוברני רולניק (2009). חיים בתוך סיפור: תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזיציה. רעננה: הקיבוץ המאוחד מכון מופ"ת.

[Lewis2013-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.

[נילי2009-2] ¹ ² נילי לוברני רולניק (2009). חיים בתוך סיפור: תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזיציה. רעננה: הקיבוץ המאוחד מכון מופ"ת.

[1]

[2]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 [[קובץ:Ligue d'improvisation montréalaise (LIM) 20110213-05.jpg|ממוזער|אלתור בתיאטרון |233x233px]]
 ב[[ישראל]] קיימות מספר קהילות מאלתרים בתחומי התיאטרון. הסגנונות הנפוצים בישראל הם:
-* [http://improv.co.il/?p=382 מערכוני אימפרו] - (ידוע גם בשם שורט אימפרוב) מופע מאולתר בשיתוף קהל ובהשתתפותו. שחקנים מקבלים מהקהל נתונים לסצנות ודמויות ויוצרים מערכונים ושירים מאולתרים. זמן יצירת המערכונים הוא קצר מאוד והשחקנים צריכים לספק תוצרים מהירים, בדרך כלל קומיים. בישראל קיימים מספר הרכבים בפורמט זה ובחלקם משתתפים [[דביר בנדק]], [[אבי גרייניק]], [[דרור קרן]], [[עידן אלתרמן]], [[ערן איווניר]], [[ריקי בליך]], [[משה פרסטר]] ועוד.
+* [http://improv.co.il/?p=382 מערכוני אימפרו] - (ידוע גם בשם שורט אימפרוב) מופע מאולתר בשיתוף קהל ובהשתתפותו. שחקנים מקבלים מהקהל נתונים לסצנות ודמויות ויוצרים מערכונים ושירים מאולתרים. זמן יצירת המערכונים הוא קצר מאוד והשחקנים צריכים לספק תוצרים מהירים, בדרך כלל קומיים. בישראל קיימים מספר הרכבים בפורמט זה ובחלקם משתתפים [[דביר בנדק]], [[אבי גרייניק]], [[דרור קרן]], [[עידן אלתרמן]], [[ערן איווניר]], [[ריקי בליך]], [[משה פרסטר]], אדיר [[אדיר מילר|מילר]] ועוד.
 *  [[תיאטרון פלייבק]] - תיאטרון חוויתי אישי, ובו אחד הצופים משתף את הקהל בסיפור אישי מחייו, והשחקנים משקפים לו את הסיפור שסיפר.
 * [http://www.improvtheater.co.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D מחזה אימפרוב] - (ידוע גם בשם לונג פורם אימפרוב) תיאטרון שבו המחזה כולו מאולתר במקום על סמך נתונים המתקבלים מהקהל. בישראל סוג תיאטרון זה הוא הומוריסטי בדרך כלל.