ברכת שהחיינו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה\1
מ קישורים פנימיים
שורה 7: שורה 7:
}}
}}


ב[[יהדות]], '''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' (נקראת גם '''ברכת הזמן''') היא [[ברכה#סוגי הברכות|ברכת שבח]] שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו [[תקיעת שופר]], [[ארבעת המינים|נטילת לולב]] ו[[הדלקת נרות חנוכה]]. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.
ב[[יהדות]], '''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' (נקראת גם '''ברכת הזמן''') היא [[ברכה#סוגי הברכות|ברכת שבח]] שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו [[תקיעת שופר]], [[נטילת לולב]] ו[[הדלקת נרות חנוכה]]. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.


== זמני הברכה ==
== זמני הברכה ==

גרסה מ־21:04, 10 ביוני 2018

ברכת שהחיינו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן[1] הַזֶּה.

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.

זמני הברכה

הסוג הראשון של הברכה כולל את:

הסוג השני של הברכה כולל:

  • ברכה בעת אכילת פרי חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא ראש השנה[דרוש מקור].
  • ברכה על ראיית חבר טוב, אם לא ראה אותו שלושים יום. אמנם יש שכתבו שלא לברך בימינו ברכה זו, כדי למנוע מצב שמישהו יברך רק כדי לא לפגוע בחברו[2]. כמו כן יש שחששו שאם דיבר איתו בטלפון אין לברך[3].
  • ברכה על קניית בית חדש, בגדים (למעט נעליים, עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.

ברכה כשמתרחש לאדם אירוע חשוב ומשמח, כגון לידת ילד. לדוגמה בטקס הערבת שגרירות ארצות הברית לירושלים בירכו ראש הממשלה ונשיא המדינה את ברכת שהחיינו[4].

דינים נוספים

בליל היום השני של ראש השנה, ישנה מחלוקת האם יש לברך ברכת שהחיינו גם בלילה זה. על מנת לצאת מהספק נהוג בהרבה קהילות לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי.

לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.

בימי בין המצרים יש שנהגו שלא לברך שהחיינו. (בימי ספירת העומר, היו שנהגו שלא לברך, אך למעשה נפסק לברך[5]).

(יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת הטוב והמטיב, הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).

מטבע לשון

המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות גלידה?"

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במשנה ברורה (סימן תרע"ו סק"א) כתוב לומר לִזְמַן (בחיריק), וראו עוד סידור אזור אליהו שהאריך בעניין
  2. ^ הרב אליעזר מלמד, ברכת שהחיינו, באתר פניני הלכה
  3. ^ הרב אליעזר מלמד, ברכת שהחיינו, באתר הרחבות לפניני הלכה
  4. ^ הנשיא בירך שהחיינו, באתר ערוץ 7
  5. ^ הרב אליעזר מלמד, מנהגי אבלות בספירת העומר, באתר ישיבה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.