סואץ (עיר) – הבדלי גרסאות
הרחבה- יהודים בסואץ |
אמא של גולן (שיחה | תרומות) בלבול בתעתיק ויקי של עורך חדש |
||
שורה 32: | שורה 32: | ||
}} |
}} |
||
'''סוּאֵץ''' (ב[[ערבית]]: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא [[עיר נמל]] ב[[מצרים]]. [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] העיר מונה כחצי מיליון תושבים. העיר ממוקמת בחוף הצפוני של [[מפרץ סואץ]], ליד הקצה הדרומי של [[תעלת סואץ]], ויש לה את אותם גבולות כמו ל[[סואץ (מחוז)|מחוז סואץ]]. |
|||
בעיר יש שני נמלי-ים, [[פורט איברהים]] ו[[פורט תאופיק]], שהם נמלים מפותחים מאוד. מסילות [[רכבת]] ו[[כביש מהיר|כבישים מהירים]] מחברים את העיר עם [[קהיר]] ו[[פורט סעיד]]. בעיר יש מפעל [[פטרוכימיה|פטרוכימי]], ול[[זיקוק|מזקקות]] ה[[נפט]] שלה יש קווי-צינורות הנושאים את התוצר הסופי לקהיר. |
|||
סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל [[אסלאם|מוסלמים]] הנוסעים אל ומ[[מכה]]. ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו היה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר ה[[נילוס]] לבין [[הים האדום]]. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] סואץ הייתה תחנה ימית של [[האימפריה העות'מאנית]]. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-[[1859]]. העיר ננטשה במהלך [[מבצע קדש]] וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך [[מלחמת ההתשה]] ([[מבצע אבוקה]]) ו[[מלחמת יום הכיפורים]] בין מצרים ו[[ישראל]]. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]]. |
סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל [[אסלאם|מוסלמים]] הנוסעים אל ומ[[מכה]]. ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו היה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר ה[[נילוס]] לבין [[הים האדום]]. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] סואץ הייתה תחנה ימית של [[האימפריה העות'מאנית]]. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-[[1859]]. העיר ננטשה במהלך [[מבצע קדש]] וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך [[מלחמת ההתשה]] ([[מבצע אבוקה]]) ו[[מלחמת יום הכיפורים]] בין מצרים ו[[ישראל]]. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]]. |
||
גרסה מ־14:22, 18 ביוני 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
היכל העירייה של סואץ | |
מדינה | מצרים |
---|---|
מחוז | סואץ |
מושל | סמיר אלגן |
תאריך ייסוד | 1859 |
שטח | 250.4 קמ"ר |
גובה | 11 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 565,716 (2010) |
קואורדינטות | 29°58′N 32°33′E / 29.967°N 32.550°E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://www.suez.gov.eg/ | |
| |
סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל במצרים. אוכלוסיית העיר מונה כחצי מיליון תושבים. העיר ממוקמת בחוף הצפוני של מפרץ סואץ, ליד הקצה הדרומי של תעלת סואץ, ויש לה את אותם גבולות כמו למחוז סואץ.
בעיר יש שני נמלי-ים, פורט איברהים ופורט תאופיק, שהם נמלים מפותחים מאוד. מסילות רכבת וכבישים מהירים מחברים את העיר עם קהיר ופורט סעיד. בעיר יש מפעל פטרוכימי, ולמזקקות הנפט שלה יש קווי-צינורות הנושאים את התוצר הסופי לקהיר. סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל מוסלמים הנוסעים אל וממכה. במאה ה-7 עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו היה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר הנילוס לבין הים האדום. במאה ה-16 סואץ הייתה תחנה ימית של האימפריה העות'מאנית. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-1859. העיר ננטשה במהלך מבצע קדש וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך מלחמת ההתשה (מבצע אבוקה) ומלחמת יום הכיפורים בין מצרים וישראל. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
יהודים בסואץ
קהילה יהודית הייתה בסואץ וכרב העיר עד למלחמת העולם הראשונה כהן הרב שלום דנגור (1832, בגדאד — 1916, סואץ) היה דיין בעיראק ורב העיר סואץ שבמצרים, רוכש אדמות קיבוץ נירים.
כמו כן במערב העיר נמצא 'תל אל יהודיה ', עדות לנוכחות יהודית בעת העתיקה. על פי החוקר בר דרומא ,עצמון (תרגום=קיסם) , המוזכרת כנקודת גבול ארץ ישראל בפרשת מסעי הייתה במפרץ סואץ, מקום בו מסתיימת בימינו תעלת סואץ. מבחינת צלצול השמות, סואץ נקראת קולוסוס וקליסמה, ומכאן מגיעים התרגומים לקיסם.
תעלת סואץ
- ערך מורחב – תעלת סואץ
תעלת סואץ היא תעלת מים מלאכותית המשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי וים סוף, לים התיכון ולאירופה. אורכה של התעלה 162.5 ק"מ והיא נמתחת בין הערים סואץ בדרום לפורט סעיד ופורט פואד בצפון. רוחבה של התעלה נע בין 100 ל-200 מטרים, ועומקה בין 10 ל-20 מטרים.
חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.
בניית התעלה שחיברה בין הים התיכון לים האדום דרך רצועת היבשה שחיברה בין אסיה לאפריקה ועברה בעיר, הייתה תוכנית עתיקה שהשתנתה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה. הרומאים עשו שימוש באזור למעבר של סירות קטנות וקראו לו תעלת הפרעונים.