רמת שלמה – הבדלי גרסאות

רמת שלמה
	רמת שלמה - מראה כללי
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1998
על שם	הרב שלמה זלמן אויערבך
קואורדינטות	31°48′38″N 35°13′05″E / 31.81047778°N 35.21804722°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) רמת שלמה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:30, 19 ביוני 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000^[1].

היסטוריה

פרויקט "אצטדיון שועפאט"

בטרם נבנתה השכונה ניסה ראש העיר טדי קולק לקדם הקמת מרכז ספורט שבמרכזו אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1973 ובסוף התהליך הוגשה תוכנית להקמת מרכז ספורט המתאים לסטנדרטים אולימפיים. עבודות התשתית באזור החלו, וגררו אחריהן הפגנות של חרדים כנגד בניית אצטדיון בצפון העיר. נערי 'נטורי קרתא' מארגון קש"ת גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום^[2]. ראש הממשלה, מנחם בגין, פנה אל ראש עיריית ירושלים בבקשה להקפיא את העבודות ובסופו של דבר נבנה אצטדיון טדי בדרום העיר באזור מלחה.

בראיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים:^[3]

"ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים - כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה."

שכונת "רמת שלמה"

במשך שנים היה הרכס מכוסה בעבודות העפר שנועדו לאצטדיון אך ללא פיתוח עירוני ושימש כחיץ בין השכונה הערבית שועפאט לשכונות רמת אשכול, וסנהדריה המורחבת כאשר בתווך עובר נחל צופים. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הוחל בהקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס.

השכונה נוסדה בסוף שנות ה-90 על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער^[4],ונועדה לתת מענה למצוקת הדיור במגזר החרדי בירושלים. על פי דברי המתכנן הושם דגש על שילוב השכונה בנוף הירושלמי. ב-1992 נבחרו שבע עמותות חרדיות להקים 2,100 יחידות דיור למשפחות נזקקות ולזכאים. השכונה ממוקמת בצפון העיר על ההר המפריד בין השכונה רמות אלון בצפון מערב, לבין השכונה הערבית שועפאט בצפון מזרח, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690 - 810 מטרים מעל פני הים.

אוכלוסייה

נכון לשנת 2017 מתגוררים בשכונה 16,736 תושבים ב-2,341 יחידות דיור שגודלן הממוצע 101 מ"ר ^[5].

קהילת חב"ד

כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה^[6], בקהילה פעילה במיוחד בירושלים. עיקר הקהילה מתגוררת ברחוב "האדמו"ר מלובביץ'". במרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בדומה לבית מרכז חב"ד העולמי - 770 בברוקלין מצופה באבנים אדומות כמוהו ומכונה כמוהו "770" על שם מספר הבית ברחוב בו נמצא המבנה המקורי. רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

הקהילה הדתית לאומית

בשכונה קיימת קהילה דתית לאומית, בת עשרות משפחות, שמרוכזת ברובה סביב בית הכנסת ברחוב הרב עוזי קלכהיים. לקהילה בית כנסת וסניף בני עקיבא הנמצאים באותו אזור.

רחובות ומוסדות

רחובות השכונה

רחובות השכונה קרויים על-שם רבנים ואישי ציבור שנפטרו.

מוסדות בשכונה

בית ההוראה יד הרמ"ה, בו עונים רבנים ומורי הוראה במשך רוב שעות היום, בראשותו של הרב מתתיהו דייטש
ישיבת תורת זאב בראשות הרב ברוך סולובייצ'יק.
ישיבת תורת רפאל בראשות הרב חיים קוק.
מוסדות בנין אב בנשיאות הרב אליהו בקשי דורון.

בתי כנסת מרכזיים בשכונה

בית כנסת "חזון איש", ממוקם ברחוב בצלאל ז'ולטי.
בית כנסת "משכנות יעקב", בית כנסת חסידי בראשות הרב שמחה רבינוביץ, ממוקם ברחוב האדמו"ר מסדיגורא.
בית כנסת ומרכז רוחני "נר יוסף", בית הכנסת הספרדי בראשות הרב ארי אברהם סמג'ה. ממוקם ברחוב מאיר חדש.
בית הכנסת חב"ד - של קהילת חב"ד ברמת שלמה.
בית הכנסת "שומרי החומות", בית כנסת חסידי וליטאי בראשות הרב אברהם דוד ליווי. בעבר כיהנו בה הרב אלתר אליהו רובינשטיין והרב מרדכי פרידלנדר. ממוקם ברחוב אגרות משה.
בית כנסת "המרכזי" - זיכרון שלמה, בית כנסת ליטאי, ממוקם במרכז רחוב יוסף שלמה כהנמן.
בית הכנסת "שערי דוד", בית כנסת ספרדי בראשות הרב אליהו דיין. ממוקם ברחוב אגרות משה.
בית הכנסת "פרושים" - בית מאור, בראשות הרב יצחק זונדל שטרן מרבני קהל פרושים, ברחוב חזון איש פינת לובביץ.
בית הכנסת "שיח אליעזר" של קהילת יוצאי ישיבת חברון. ממוקם ברחוב הרב ז'ולטי בסמוך לצומת עם רחוב חזון איש.
בית הכנסת "ערוך לנר" במעלה רח' דרוק
בית הכנסת "טשחויב", מרכזה של חסידות טשחויב בישראל, בראשות האדמו"ר הרב חיים יוסף משה קנר. ממוקם ברחוב אלנקווה.
בית הכנסת הדתי לאומי על שם ספרא, ממוקם ברחוב הרב עוזי קלכהיים. במתחם בית הכנסת פועל גם סניף של תנועת הנוער בני עקיבא בשכונה.
בית הכנסת "מנין אשכנז" של הקהילה הליטאית הצעירה ממוקם ברחוב קהילות יעקב.

"פרשת רכס שועפאט"

בשנת 2001 פרסם כתב הערוץ הראשון, נפתלי בן סימון, כתבה שנתנה הד לשמועות שרצו זמן מה בקרב הציבור החרדי ועיקרן חשד כי עמותות שבנו את השכונה על פי אמות מידה שנועדו לתת פתרון למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בירושלים החליפו רשימות זכאים על מנת לאפשר לאנשים שונים רכישת דירות במחירים זולים במיוחד. אחד מאנשי הציבור ששמו נקשר בפרשה הוא מאיר פרוש לגביו נטען כי קרובי משפחתו רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" המסונפת למפלגת "אגודת ישראל"^[7].

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" אמר מי שהיה באותה תקופה סגן שר במשרד השיכון כי "ייתכן שהיו מקרים שלא נבדקו בציציות...דברים אלה יתוקנו במהלך כהונתי, כדי למנוע פרצות כאלה בעתיד"^[7].

מחצבת אבנים עתיקה

במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו לציבור במסיבת עיתונאים שנערכה בשנת 2007‏^[8]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה-שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.

באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.

היבטים פוליטיים

עקב מיקומה של רמת שלמה מעבר לקו הירוק^[9], הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות.

ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות^[10]. ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן ומחלקת המדינה האמריקנית מחו על התוכנית^[11], כמו גם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון^[12].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמת שלמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ עיריית ירושלים - נתונים סטטיסטיים.
^ דורון בר-גיל, אומרים שהיה פה שמח: תולדות הפגנות החרדים בירושלים, באתר nrg‏, 15 ביוני 2009
^ נטע סלע, ירושלים צריכה להיות חרדית, באתר ynet, 24 במאי 2006
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אסתר זנדברג, יורים ולא בוכים, באתר הארץ
^ נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים
^ זושא וולף, בית חיינו - 770, מכון היכל מנחם - ירושלים, תשס"ד
^ ¹ ² ידיעות אחרונות, ‏דירות למקורבים במקום לזכאים, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים נדב שרגאי, נחשפה מחצבה שסיפקה כנראה אבנים לבניית בית המקדש השני, באתר הארץ
^ במאמר באתר "חדשות מחלקה ראשונה" פורסמה טענה לפיה רמת שלמה נבנתה בשטח הפקר בירושלים, אך בירור העלה שהטענה נסמכת על מפה שאיננה המפה הסופית והמחייבת. פירוט נוסף בנושא זה נמצא בדף השיחה של הערך.
^ ניר חסון, אושרה הקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
^ סוכנויות הידיעות ואבי יששכרוף, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: ישראל חותרת תחת מאמצי ארצות הברית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
^ ברק רביד, שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה את הבנייה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2010

[1] עיריית ירושלים - נתונים סטטיסטיים.

[2] דורון בר-גיל, אומרים שהיה פה שמח: תולדות הפגנות החרדים בירושלים, באתר nrg‏, 15 ביוני 2009

[3] נטע סלע, ירושלים צריכה להיות חרדית, באתר ynet, 24 במאי 2006

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אסתר זנדברג, יורים ולא בוכים, באתר הארץ

[5] נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים

[6] זושא וולף, בית חיינו - 770, מכון היכל מנחם - ירושלים, תשס"ד

[בן_סימון-7] ¹ ² ידיעות אחרונות, ‏דירות למקורבים במקום לזכאים, באתר גלובס, 7 ביולי 1997

[8] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים נדב שרגאי, נחשפה מחצבה שסיפקה כנראה אבנים לבניית בית המקדש השני, באתר הארץ

[9] במאמר באתר "חדשות מחלקה ראשונה" פורסמה טענה לפיה רמת שלמה נבנתה בשטח הפקר בירושלים, אך בירור העלה שהטענה נסמכת על מפה שאיננה המפה הסופית והמחייבת. פירוט נוסף בנושא זה נמצא בדף השיחה של הערך.

[10] ניר חסון, אושרה הקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 9 במרץ 2010

[11] סוכנויות הידיעות ואבי יששכרוף, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: ישראל חותרת תחת מאמצי ארצות הברית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010

[12] ברק רביד, שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה את הבנייה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ==אוכלוסייה==
-נכון לשנת [[2012]] מתגוררים בשכונה 16,813 תושבים ב-2,313 יחידות דיור שגודלן הממוצע 101 מ"ר
+נכון לשנת [[2017]] מתגוררים בשכונה 16,736 תושבים ב-2,341 יחידות דיור שגודלן הממוצע 101 מ"ר
-{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Statistics/Pages/Ramat-Shlomo.aspx רמת שלמה - נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים]}}.
+{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10114.aspx נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים]}}.
 ===קהילת חב"ד===

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים