נתן שחם – הבדלי גרסאות

נתן שחם
	נתן שחם בקיבוץ בית אלפא, נובמבר 2000
לידה	29 בינואר 1925; תל אביב, ארץ ישראל
פטירה	18 ביוני 2018 (בגיל 93); בית אלפא, ישראל
שם לידה	Nathan Steinmann
מדינה	ישראל
עיסוק	סופר, מחזאי, עורך, מתרגם
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	פרוזה, ביוגרפיה
נושאי כתיבה	חיי אמנים
יצירות בולטות	רביעיית רוזנדורף
תקופת הפעילות	מ-1948
צאצאים	אורית שחם-גובר
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1988); פרס היצירה לסופרים עבריים (2007); פרס ניומן (1993); פרס שלונסקי (1958); פרס ישראל (2012) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:50, 19 ביוני 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, הוצאות ספרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נתן שחם (29 בינואר 1925, תרפ"ה - 18 ביוני 2018, ה' בתמוז תשע"ח) היה סופר, עורך, מתרגם ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות ה'תשע"ב.

ביוגרפיה

שחם נולד בשם נתן שטיינמן בתל אביב הקטנה בשנת 1925, בנם של ורדה לבית בריסמן, גננת, ושל הסופר אליעזר שטיינמן, שעלו לארץ ישראל שנה קודם לכן עם אחיו הגדול דוד שחם (לימים סופר אף הוא). הוא בוגר הגימנסיה הרצליה, ובנעוריו היה חבר ב"מחנות העולים" ואחר-כך ב"שומר הצעיר". ביוני 1942 התגייס יחד עם חבריו מהכשרת התנועה לפלמ"ח לפלוגה ה',^[1] ועד מהרה מונה לקצין ההסברה של הפלוגה. השתחרר בשנת 1945, והצטרף לקיבוץ בית אלפא. ערב מלחמת העצמאות התגייס מחדש ומונה כקצין ההסברה של החטיבה. לחם במלחמה, בין היתר בפשיטה על סעסע,^[2] והיה מאנשי הפלמ"ח ששחררו את אילת (אז אום רשרש) והניפו את דגל הדיו במבצע עובדה (1949). לאחר המלחמה השתחרר ושב לקיבוץ.

בשנים 1977–1980 שימש נספח תרבות בניו יורק. כן היה משנה ליושב-ראש רשות השידור ועורך בכיר בהוצאת ספריית פועלים.

שחם היה נשוי לאשה בשם קטינה ואב לשני בנים ובת - הסופרת ואוצרת המוזיאונים אורית שחם-גובר.

ב-1943 החל לפרסם משיריו ב"על המשמר" ומסיפוריו ב"ילקוט הרעים".^[3]

יצירתו כוללת רומנים, מחזות, קובצי סיפורים, ספרי מסע, ספרי ילדים, וגם ספר מוזיקה. נהוג לזהות את נתן שחם כחלק מקבוצת סופרי דור תש"ח - קבוצה של סופרים ילידי שנות העשרים והשלושים שפעלה בישראל בשנות החמישים ועסקה על פי רוב בהיסטוריה קרובה (מלחמת השחרור, המאבק בבריטים) ובמציאות יומיומית במדינה המתהווה.

מחזהו "הם יגיעו מחר" (או "המוקש השביעי"), שהועלה בשנת 1950 בתיאטרון הקאמרי, נחשב, ביחד עם "הוא הלך בשדות" של משה שמיר, כאחת מאבני הפינה הבולטות של התיאטרון הישראלי המתחדש. על אף הצלחתו הרבה של המחזה, כתב שחם עוד שלושה מחזות בלבד ובאמצע שנות החמישים פרש מכתיבה לתיאטרון והוא בן 30 בלבד.

זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס שלונסקי לספרות (תשי"ח 1958, על "שיכון ותיקים"),^[4] פרס הבימה, פרס ביאליק לשנת 1988, פרס ניומן (1993), פרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול (2007) ופרס ישראל לספרות ה'תשע"ב (2012).^[5]

בספרו האחרון, "סיפור הכיסוי של אמא שלי", תיאר את חייו, וחיי אחיו, בבית האב, הסופר שטיינמן ואת מסכת ההסתרות וההונאות שחווה שם. (בעיקר עקב חייו הכפולים של האב).

במקביל לעבודתו כסופר היה גם כנר וויולן חובב והוא ניגן בכינור ובויולה יחד עם קבוצת נגנים חובבים נוספים. ^[6]

שחם הלך לעולמו בביתו בקיבוץ בית אלפא בגיל 93‏^[7].

מספריו

רומנים

אבן על פי הבאר (ספריית פועלים, 1956)
חכמת המסכן (ספריית פועלים, 1960)
גוף ראשון רבים (ספריית פועלים, 1968)
הלוך ושוב (עם עובד, 1972)
עד המלך (עם עובד, 1975)
עצם אל עצמו (עם עובד, 1983)
דממה דקה (ספריית פועלים, 1983)
רביעיית רוזנדורף (עם עובד, 1987)
סדרה (עם עובד, 1992)
לב תל אביב (עם עובד, 1996)
צלו של רוזנדורף (ספר המשך לרביעיית רוזנדורף) (עם עובד, 2001)
פעמון בקיונג'ו (ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2005)
קרן אקסודוס (זמורה ביתן, 2006)
הרחק מטשקנט (זמורה ביתן, 2007)
לוח חלק (זמורה ביתן, 2010)
חשבון רדום (זמורה ביתן 2013)
סיפור הכיסוי הכפול של אמא שלי (זמורה ביתן 2015)

קובצי סיפורים

דגן ועופרת (ספריית פועלים, 1948)
האלים עצלים (ספורי מלחמה) (ספריית פועלים, 1949)
תמיד אנחנו (ספריית פועלים, 1952)
שיכון ותיקים (סיפורים מהווי הקיבוץ) (ספריית פועלים,1958)
ריח הדרים (ספריית פועלים, 1962)
ספר הדיוקנאות (ספריית פועלים, 1968)
דבר אל הרוח (ספריית פועלים, 1975)
קירות עץ דקים (עם עובד, 1977)
חוצות אשקלון (עם עובד, 1986)
ארבעה בתיבה אחת (הקיבוץ המאוחד, 1987)
ספר חתום (ספריית פועלים, 1989)
דור המדבר (ספריית פועלים, 1991)
נקניקיות חמות (ספריית פועלים, 1993)
מכתב בדרך (ספריית פועלים, 1999)
שלום חברים (הוצאת דביר, 2004)

ספרי מסע

פגישות במוסקבה
מסע בארץ כוש
מסע בארץ־ישראל
מסע בארץ נודעת

ספרים לילדים

כבר מותר לגלות
זבגלל
מי שלח את הציפור ?

מחזותיו

הם יגיעו מחר, ביים יוסף מילוא, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1950.
קרא לי סיומקה, ביים גרשון פלוטקין, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1950.
יוחנן בר חמא הוצג בשנת 1952 .
חשבון חדש, ביים יוסף מילוא, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1954.

לקריאה נוספת

ידין, צבי. תבניות יסוד ערכיות כמשקפות את המציאות הספרותית של "דור בארץ" בהתפתחותו על פי הדגם של יצירות נתן שחם (רמת גן, תשמ"ד 1984) (עבודת גמר לתואר דוקטור, אוניברסיטת בר־אילן)
יחיאל קדמי, 'בצבת "גוף ראשון רבים" של נתן שחם', עלי-שיח 3 (תשל"ו), 124–130. (על "גוף ראשון רבים")
פנחס לנדר, 'בין "ירח עיון" לבין "עד מלך" לנתן שחם', מאזנים מה (תשל"ז), 53–59.
נפתלי הרץ טוקר, 'סתווים ירוקים ואפורים בסיפורי נתן שחם', מאזנים נ, 3 (תש"ם), 215–219. (על "סתיו ירוק")
יחיאל קדמי, 'החזון שהיה לכזב ולאפר: על ספרו של נתן שחם "עצם אל עצמו"', עלי-שיח 17/18 (תשמ"ג), 257–261.
יצחק בן-יוסף, 'על הספר "עצם אל עצמו" מאת נתן שחם', עלי-שיח 17/18 (תשמ"ג), 262–265.
מנוחה גלבוע, 'אמריקה כמקום, כמטאפורה וכסמל בשלושה רומאנים', בתוך: שלמה נש (עורך), מגוון: מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאת לו שבעים שנה, לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ח, עמ' 113–126. (על חנוך ברטוב, "באמצע הרומן"; נתן שחם, "חוצות אשקלון"; ומשה שמיר, "ילדי השעשועים")
גרשון ‬שקד, תמיד אנחנו גוף ראשון רבים?', בתוך: שמעון שור, לאה הדומי (עורכים), לספר את הקיבוץ: מחקר וביקורת, תל אביב: ספרית פועלים, 1990, עמ' 176–204.
יוסף אורן, 'צליינות במבחן האינתיפאדה', נתיב 5, 6 (תשנ"ג), 68–75. (על "סדרה")
זיוה‫ שמיר, 'פואטיקה ופוליטיקה ביצירת נתן שחם', עלי-שיח 40 (תשנ"ח), 25–33.
מתיו מארק סילבר, 'מתי הספרות הישראלית תגלה את אמריקה?', מהות לא (תשס"ו), 92–109. (על נתן שחם, "חוצות אשקלון"; חנוך ברטוב, "באמצע הרומן"; אלי עמיר, "אהבת שאול")
יוסף אורן, 'סיפור הדור בביוגרפיה של עסקן', האומה 166 (תשס"ז), 97–107. (על "קרן אקסודוס")
אביבה מהלו, וכי עירום אתה?!: אמת ומיתוס בסיפורי דור הפלמ"ח,‫ באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט 2008.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של נתן שחם, בקטלוג הספרייה הלאומית
נתן שחם, באתר של פרס ישראל
נתן שחם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
נתן שחם, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
שחם (שטיינמן) נתן (ג'ים - נוסק'ה), באתר הפלמ"ח
נתן שחם, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
הספרים של נתן שחם, באתר "סימניה"
אריאנה מלמד, יודע מה הוא עושה, באתר ynet
"לוח חלק" מאת נתן שחם, משק במשבר, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
מאיר עוזיאל, שחם של יום חדש, ראיון עם נתן שחם לאחר צאת "הרחק מטשקנט", מקור ראשון
ורד לי, חמש שאלות לנתן שחם, הסופר הוא עד או נאשם, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
יעל (פרוינד) אברהם, תאונה היסטורית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 באפריל 2011
עמנואל צויג, סופרים בשדות זרים, במחנה, 7 באוקטובר 2009
רוביק רוזנטל, נתן בהם סימנים: מי הוא חתן פרס ישראל נתן שחם?, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2012
יעקב בר און, מסתת בגוש של שיש, מקור ראשון, מוסף "שבת", 20 באפריל 2012
אריק גלסנר, על "לוח חלק", של נתן שחם, הוצאת "זמורה ביתן", פורסם במוסף לספרות של "מעריב" באוקטובר 2010
סימונה באט, "חשבון רדום": נתן שחם עדכני מתמיד, באתר ynet, 16 בפברואר 2014
מיה סלע, איך סייע הסופר נתן שחם להזנקת הקריירה של עמוס עוז, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
אילת נגב, הסוד המשפחתי של נתן שחם, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
יואב גינאי משוחח עם נתן שחם בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
גילי איזיקוביץ, הסופר נתן שחם, חתן פרס ישראל לספרות, מת בגיל 93, באתר הארץ, 18 ביוני 2018

הערות שוליים

^ נתן שחם, "שלום חברים", הוצאת דביר, 2004, עמודים 150-157.
^ עמנואל צויג, סופרים בשדות זרים, במחנה, 7 באוקטובר 2009.
^ "נתן שחם", בתוך: גרשון שקד, ירון גולן (ערכו והוסיפו מבואות וביבליוגרפיה), חיים על קו הקץ: אנתולוגיה לסיפורת ישראלית,‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982, עמ' 308.
^ הוענק פרס שלונסקי, דבר, 11 ביולי 1958.
^ מרב יודילוביץ', פרס ישראל לסופר נתן שחם, באתר ynet, 23 בפברואר 2012.
^ "סופר הוא מי שיודע למחוק" - ראיון עם הסופר נתן שחם מבית אלפא, באתר התנועה הקיבוצית
^ רן בוקר, הסופר והמחזאי נתן שחם הלך לעולמו בגיל 93, באתר ynet, 18 ביוני 2018

הקודם: משה דור, דליה רביקוביץ	פרס ביאליק לספרות יפה 1988	הבא: אבנר טריינין, אברהם ב. יהושע

[1] נתן שחם, "שלום חברים", הוצאת דביר, 2004, עמודים 150-157.

[2] עמנואל צויג, סופרים בשדות זרים, במחנה, 7 באוקטובר 2009.

[3] "נתן שחם", בתוך: גרשון שקד, ירון גולן (ערכו והוסיפו מבואות וביבליוגרפיה), חיים על קו הקץ: אנתולוגיה לסיפורת ישראלית,‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982, עמ' 308.

[4] הוענק פרס שלונסקי, דבר, 11 ביולי 1958.

[5] מרב יודילוביץ', פרס ישראל לסופר נתן שחם, באתר ynet, 23 בפברואר 2012.

[6] "סופר הוא מי שיודע למחוק" - ראיון עם הסופר נתן שחם מבית אלפא, באתר התנועה הקיבוצית

[7] רן בוקר, הסופר והמחזאי נתן שחם הלך לעולמו בגיל 93, באתר ynet, 18 ביוני 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 בספרו האחרון, "סיפור הכיסוי של אמא שלי", תיאר את חייו, וחיי אחיו, בבית האב, הסופר שטיינמן ואת מסכת ההסתרות וההונאות שחווה שם. (בעיקר עקב חייו הכפולים של האב).
-במקביל לעבודתו כסופר היה גם [[כנר]] חובב והוא ניגן ב[[כינור]] יחד עם קבוצת נגנים חובבים נוספים.
+במקביל לעבודתו כסופר היה גם [[כנר]] וויולן חובב והוא ניגן ב[[כינור]] וב[[ויולה]] יחד עם קבוצת נגנים חובבים נוספים.
 {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://old-www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=itonut_2006_haver_060518_shacham&findWords=%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA%D7%99|כותרת="סופר הוא מי שיודע למחוק" - ראיון עם הסופר נתן שחם מבית אלפא|אתר=התנועה הקיבוצית|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-08-24}}}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נתן שחם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתן שחם