משה רשקס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי על פי קטלוג הספרי"ל
שורה 23: שורה 23:
[[קטגוריה:חיילי חטיבת גבעתי (תש"ח)]]
[[קטגוריה:חיילי חטיבת גבעתי (תש"ח)]]
[[קטגוריה:חיילי חטיבת עציוני]]
[[קטגוריה:חיילי חטיבת עציוני]]
[[קטגוריה:ארגון נכי צה"ל]]

גרסה מ־21:43, 19 ביוני 2018

משה רשקס (16 ביוני 1928 - 28 באפריל 2018) היה פעיל חברתי, מראשי מרכז הספורט לנכים ויושב הראש השני של ארגון נכי צה"ל.

ביוגרפיה

נולד בביאליסטוק, פולין לאריה וגולדה רשקס ועלה לארץ ישראל ב-1931. למד בבית הספר מונטיפיורי בתל אביב ובבית הספר הגבוה לכלכלה ולמשפט.

היה חבר ארגון ההגנה, הדריך בבית הספר של חיל שדה בתל אביב והשתתף בפיצוץ תחנות הרדאר בחיפה. לחם בחטיבת גבעתי ובמלחמת העצמאות ליווה שיירות בדרך לירושלים. לאחר הקמת צה"ל היה מפקד מחלקה בחטיבת עציוני. ב-13 במאי נפצע במבצע מכבי בשער הגיא.

לאחר ששימש כשנה בתפקיד מזכיר ארגון נכי מלחמת השחרור, בשנים 1956-1950 היה יושב ראש הארגון.

ב-1950 השתתף בכתיבת ספר הפלמ"ח וכתב את קורותיה של שיירת אספקה לירושלים הנצורה. בשנים 1959-1952 היה עורך כתב העת החודשי "החייל המשוחרר". היה מראשוני וחברי הנהלת איגוד התסריטאים בישראל.

זמן קצר לאחר הקמת מרכז הספורט לנכים ברמת גן, התמנה למנהל המרכז ועמד בראשו בשנים 2003-1965. לאחר מכן היה יושב ראש המרכז עד מותו ב-2018.

ספריו

  • ימים של עופרת, הוצאת מערכות, 1962. סיפור מימי מלחמת השחרור. הופיע בארבע מהדורות.
  • לילה ירדוף לילה, הוצאת מסדה, 1966. סיפור על רקע המאבק בשלטון המנדט הבריטי.
  • התמוטטות, א"ל הוצאה מיוחדת, 1975. רומן על חווית התבוסה שבמלחמה.
  • הנידונים לתהילה, הוצאת מלוא, 1995. סיפורו של ספורט הנכים בישראל.