הנס לותר – הבדלי גרסאות
מ ←תולדות חייו: הרחבה קלה מהערך האנגלי |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==תולדות חייו== |
==תולדות חייו== |
||
לותר נולד ב[[ברלין]] למשפחה [[לותרניות|לותרנית]] אמידה. הוסמך כ[[דוקטור]] ב[[משפטים]], וב-[[1906]] החל לעבוד בשירות המדינה הפרוסי. ב-[[1907]] נבחר ל[[מועצת עירייה|מועצת העיר]] [[מגדבורג]]. ב-[[1913]] התמנה למזכיר האגודה הגרמנית (Deutsche Städtetag; דויטשה שטדטטאג) – מיזם התנדבותי של המחוזות והעיריות השייכות לעריה של גרמניה, וב-[[1918]] החל לכהן כראש עיריית [[אסן]]. בדצמבר [[1922]] מינה אותו הקנצלר [[וילהלם קונו]] לשר המזון והחקלאות. לותר כיהן כחבר בממשלת קונו ובממשלות הבאות כפוליטיקאי עצמאי, שאינו קשור לאחת המפלגות. בממשלתו של [[גוסטב שטרזמן]], שהחליף את קונו באוגוסט [[1923]] נשאר לותר בתפקידו במך חודשיים, ובאוקטובר [[1923]] התמנה ל[[משרד האוצר ( |
לותר נולד ב[[ברלין]] למשפחה [[לותרניות|לותרנית]] אמידה. הוסמך כ[[דוקטור]] ב[[משפטים]], וב-[[1906]] החל לעבוד בשירות המדינה הפרוסי. ב-[[1907]] נבחר ל[[מועצת עירייה|מועצת העיר]] [[מגדבורג]]. ב-[[1913]] התמנה למזכיר האגודה הגרמנית (Deutsche Städtetag; דויטשה שטדטטאג) – מיזם התנדבותי של המחוזות והעיריות השייכות לעריה של גרמניה, וב-[[1918]] החל לכהן כראש עיריית [[אסן]]. בדצמבר [[1922]] מינה אותו הקנצלר [[וילהלם קונו]] לשר המזון והחקלאות. לותר כיהן כחבר בממשלת קונו ובממשלות הבאות כפוליטיקאי עצמאי, שאינו קשור לאחת המפלגות. בממשלתו של [[גוסטב שטרזמן]], שהחליף את קונו באוגוסט [[1923]] נשאר לותר בתפקידו במך חודשיים, ובאוקטובר [[1923]] התמנה ל[[משרד האוצר (גרמניה)|שר האוצר]], תפקיד שבו החזיק עד [[1925]]. כשר אוצר סייע לותר לשטרזמן בבלימת ה[[אינפלציה]] הגבוהה שהשתוללה בתחילת שנות העשרים. |
||
בינואר [[1925]] מינה נשיא גרמניה [[פרידריך אברט|אברט]] את לותר לקנצלר, לאחר בחירות שהסתיימו ללא הכרעה ברורה בין מנהיגי המפלגות. הקבינט שלו הורכב מנציגי כמה ממפלגות שהיו שותפות בקואליציה, ולצידם שרים שכמו לותר לא השתייכו למפלגה פוליטית. במאי 1926 חזר מרקס לכהן כקנצלר. ב-[[1930]] התקבל לותר לנשיאות ה[[רייכסבנק]] ([[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של גרמניה) ושלוש שנים לאחר מכן ל[[שגריר]] [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ב[[ארצות הברית]], משרה בה החזיק עד התפטרותו בשנת [[1937]]. בעת ששהה בארצות הברית הרצה ב[[אוניברסיטת קולומביה]] שב[[ניו יורק]] על "כוונות השלום" של [[היטלר]] כלפי שכנותיה ה[[אירופה|אירופאיות]] של גרמניה. [[ניקולס מורי באטלר]], נשיא האוניברסיטה, דחה ערעורי סטודנטים לביטול ההזמנה להרצאותיו וכינה אותם "שמרנים" תוך הטענה שיש צורך בחופש אקדמי. |
בינואר [[1925]] מינה נשיא גרמניה [[פרידריך אברט|אברט]] את לותר לקנצלר, לאחר בחירות שהסתיימו ללא הכרעה ברורה בין מנהיגי המפלגות. הקבינט שלו הורכב מנציגי כמה ממפלגות שהיו שותפות בקואליציה, ולצידם שרים שכמו לותר לא השתייכו למפלגה פוליטית. במאי 1926 חזר מרקס לכהן כקנצלר. ב-[[1930]] התקבל לותר לנשיאות ה[[רייכסבנק]] ([[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של גרמניה) ושלוש שנים לאחר מכן ל[[שגריר]] [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ב[[ארצות הברית]], משרה בה החזיק עד התפטרותו בשנת [[1937]]. בעת ששהה בארצות הברית הרצה ב[[אוניברסיטת קולומביה]] שב[[ניו יורק]] על "כוונות השלום" של [[היטלר]] כלפי שכנותיה ה[[אירופה|אירופאיות]] של גרמניה. [[ניקולס מורי באטלר]], נשיא האוניברסיטה, דחה ערעורי סטודנטים לביטול ההזמנה להרצאותיו וכינה אותם "שמרנים" תוך הטענה שיש צורך בחופש אקדמי. |
||
גרסה מ־16:15, 20 ביוני 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||
| לידה |
10 במרץ 1879 ברלין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 במאי 1962 (בגיל 83) דיסלדורף | ||||
| מדינה | רפובליקת ויימאר | ||||
| מקום קבורה |
Stoffeler Friedhof  | ||||
| השכלה | |||||
| מפלגה | ללא שיוך פוליטי | ||||
|
| |||||
  | |||||
הנס לותר (בגרמנית: Hans Luther; 10 במרץ 1879 – 11 במאי 1962) היה פוליטיקאי גרמני, קנצלר רפובליקת ויימאר בשנים 1925 – 1926 ושגריר גרמניה הנאצית בארצות הברית.
תולדות חייו
לותר נולד בברלין למשפחה לותרנית אמידה. הוסמך כדוקטור במשפטים, וב-1906 החל לעבוד בשירות המדינה הפרוסי. ב-1907 נבחר למועצת העיר מגדבורג. ב-1913 התמנה למזכיר האגודה הגרמנית (Deutsche Städtetag; דויטשה שטדטטאג) – מיזם התנדבותי של המחוזות והעיריות השייכות לעריה של גרמניה, וב-1918 החל לכהן כראש עיריית אסן. בדצמבר 1922 מינה אותו הקנצלר וילהלם קונו לשר המזון והחקלאות. לותר כיהן כחבר בממשלת קונו ובממשלות הבאות כפוליטיקאי עצמאי, שאינו קשור לאחת המפלגות. בממשלתו של גוסטב שטרזמן, שהחליף את קונו באוגוסט 1923 נשאר לותר בתפקידו במך חודשיים, ובאוקטובר 1923 התמנה לשר האוצר, תפקיד שבו החזיק עד 1925. כשר אוצר סייע לותר לשטרזמן בבלימת האינפלציה הגבוהה שהשתוללה בתחילת שנות העשרים.
בינואר 1925 מינה נשיא גרמניה אברט את לותר לקנצלר, לאחר בחירות שהסתיימו ללא הכרעה ברורה בין מנהיגי המפלגות. הקבינט שלו הורכב מנציגי כמה ממפלגות שהיו שותפות בקואליציה, ולצידם שרים שכמו לותר לא השתייכו למפלגה פוליטית. במאי 1926 חזר מרקס לכהן כקנצלר. ב-1930 התקבל לותר לנשיאות הרייכסבנק (הבנק המרכזי של גרמניה) ושלוש שנים לאחר מכן לשגריר גרמניה בארצות הברית, משרה בה החזיק עד התפטרותו בשנת 1937. בעת ששהה בארצות הברית הרצה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק על "כוונות השלום" של היטלר כלפי שכנותיה האירופאיות של גרמניה. ניקולס מורי באטלר, נשיא האוניברסיטה, דחה ערעורי סטודנטים לביטול ההזמנה להרצאותיו וכינה אותם "שמרנים" תוך הטענה שיש צורך בחופש אקדמי.
לאחר מלחמת העולם השנייה הגיח לותר מפרישתו במטרה להפוך ליועץ הממשלה החדשה.
קישורים חיצוניים
| הקודם: וילהלם מרקס |
קאנצלר גרמניה 1925-1926 |
הבא: וילהלם מרקס |