וילברט אודרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:04, 22 ביוני 2018

וילברט ויר אודרי (באנגלית: Wilbert Vere Awdry;‏ 15 ביוני 1911 - 21 במרץ 1997) היה כומר וסופר אנגליקני חובב רכבות, שיצר מספר דמויות וספרי ילדים ידועים בהשראתן. בין השאר יצר את דמותו הבדיונית של תומס הקטר, הדמות הראשית בסדרת ספריו "סדרת הרכבות".

ביוגרפיה

נולד בכפר אמפפילד שבמחוז המפשייר, אנגליה. אביו היה ויר אודרי, הכומר האנגליקני של הכפר, ואמו הייתה לוסי לבית בורי. שלושת אחיו הבכורים מנישואיו הראשונים של האב מתו צעירים. אחיו הצעיר ג'ורג' נולד כשהיה בן 5. בגיל 6 עברה משפחתו לכפר בוקס במחוז וילטשייר. ביתם הצנוע ניצב סמוך למנהרת בוקס, בה חלפה מסילת הרכבת המרכזית מלונדון לוויילס. קטר-עזר היה מסייע לרכבות לטפס במעלה הגבעה. אודרי נהג להאזין בלילות לשריקת הרכבות החולפות, למאמצי טיפוסן במעלה הגבעה, ולאיתותים בין מפעילי הקטרים והרכבות, ולטענתו דמיין שלכלים יש מאפייני אישיות משלהם, והם משוחחים ביניהם.^[1] רקע זה היה השראה עבורו לסיפור אודות דמותו של אדוארד המסייע לרכבת של גורדון לטפס במעלה הגבעה, סיפור אותו סיפר לראשונה לבנו כריסטופר 25 שנים אחר כך; הסיפור היה הראשון שפורסם ב"סדרת הרכבות".

אודרי למד בקולג'ים התאולוגיים "סט. פיטר" ו"ווייקליף" באוניברסיטת אוקספורד, וקיבל תואר בתאולוגיה בשנת 1933. לאחר מכן שהה שלוש שנים בארץ ישראל ולימד בבית הספר האנגליקני לבנים "סט. ג'ורג'" בירושלים. בשנת 1936 הפך לכומר אנגליקני. נישא למרגרט וייל בשנת 1938. בעקבות מות אחיו במלחמת העולם הראשונה, אימץ אידאולוגיה פציפיסטית בתחילת מלחמת העולם השנייה. בשנים 1940 ו-1946 התגורר ופעל בכנסיית סט. ניקולס בקינגס נורטון, בירמינגהם. לאחר מכן עבר לקיימברידג'שייר ושירת ככומר של כנסיות הכפרים אלסוורת' ונאפוול עד 1953, אז מונה לוויקאר של הכפר אמנת'. בשנת 1965 פרש מתפקידיו ועבר לעיר סטראוד שבגלוסטרשייר.

הדמויות והסיפורים הראשונים ב"סדרת הרכבות" הומצאו על ידי אודרי בשנת 1942 במטרה לבדר את בנו כריסטופר כשחלה בחצבת. הוא כתב תחילה על שלושה קטרים (סיפורים אלו יצאו לאור לראשונה בשנת 1945), ובנה לכריסטופר דגם צעצוע של אדוארד, וכן מספר קרונות רכבת, באמצעות מטאטא ופיסות עץ. הוא התקשה לבנות דגם של גורדון, לבקשתו של כריסטופר, ובמקום זאת יצר דגם של קטר קיטור 0-6-0, אותו כריסטופר כינה תומס. אז ביקש כריסטופר סיפורים על תומס, ואלו נאספו ופורסמו בשנת 1946 בספר "תומס הקטר". מאז כתב במסגרת "סדרת הרכבות" עד 1972, בסך הכול עשרים ושישה ספרים. כשבגר כריסטופר אודרי, הוא הוסיף לסדרה עוד שישה עשר ספרים.

בשנת 1953 התנדב אודרי לעבודות שמירה במסילת הרכבת טאליל'ין שבוויילס, במהלך פעולות השימור שלה; היא היוותה השראה עבורו ל"מסילת סקארלווי" שיצר בספריו, והוא שזר בהם חלק מחוויותיו מתקופה זו. אודרי המשיך להיות מעורב בעבודות שימור מסילות הרכבת, ובנה דגמים של מסילות אותם הציג בתערוכות ברחבי המדינה.

בנוסף ל"סדרת הרכבות" כתב אודרי מספר ספרי עיון וסיפורת, בהם "בלינדה החיפושית" (1958) אודות מכונית אדומה.

אודרי זכה להוקרה כשקיבל תואר "קצין מסדר האימפריה הבריטית" בשנת 1996, אך בתקופה זו החלה בריאותו להידרדר והוא לא יכול היה להגיע ללונדון. הוא מת בסטראוד בשנת 1997, בגיל 85, ואפרו נטמן במשרפת גלוסטר.

ביוגרפיה אודותיו בשם "The Thomas the Tank Engine Man" פורסמה על ידי בראיין סיבלי בשנת 1995.

אחד הקטרים המודרניים מסוג 91 של חברת הרכבות הבריטית, נקרא בעבר על שם אודרי לזכרו. קטר קיטור בעל סידור גלגלים 0-6-0ST במסילת יער דין הישנה נקרא גם הוא על שם אודרי; קטר זה שימש כדמות הראשית באחד מספריו של כריסטופר אודרי ב"סדרת הרכבות", "וילברט קטר היער" (Wilbert the Forest Engine).

ספריו

ספרי סיפורת

26 ספרים ב"סדרת הרכבות" - 1945-1972
Belinda the Beetle - 1958
Belinda Beats the Band - 1961
The Island of Sodor: Its People, History and Railways, Kaye and Ward - 1986

ספרי עיון

Our Child Begins to Pray - 1951
The Birmingham and Gloucester Railway - 1987

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילברט אודרי בוויקישיתוף

איתמר זהר, עכבר העיר אונליין, תומס הקטר לא יורד מהפסים, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2010

הערות שוליים

^ וילברט אודרי, באתר משפחת אודרי

[1] וילברט אודרי, באתר משפחת אודרי

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 נולד בכפר אמפפילד שבמחוז [[המפשייר]], [[אנגליה]]. אביו היה ויר אודרי, הכומר האנגליקני של הכפר, ואמו הייתה לוסי לבית בורי. שלושת אחיו הבכורים מנישואיו הראשונים של האב מתו צעירים. אחיו הצעיר ג'ורג' נולד כשהיה בן 5. בגיל 6 עברה משפחתו לכפר בוקס במחוז וילטשייר. ביתם הצנוע ניצב סמוך למנהרת בוקס, בה חלפה מסילת הרכבת המרכזית מ[[לונדון]] לוויילס. [[קטר (רכבת)|קטר]]-עזר היה מסייע לרכבות לטפס במעלה הגבעה. אודרי נהג להאזין בלילות לשריקת הרכבות החולפות, למאמצי טיפוסן במעלה הגבעה, ולאיתותים בין מפעילי הקטרים והרכבות, ולטענתו [[דמיון|דמיין]] שלכלים יש מאפייני [[אישיות]] משלהם, והם משוחחים ביניהם.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20060209063835/http://www.aran48.dsl.pipex.com/wilbert.htm וילברט אודרי], באתר משפחת אודרי}} רקע זה היה השראה עבורו לסיפור אודות דמותו של [[סדרת הרכבות - דמויות#קטרי הקיטור|אדוארד]] המסייע לרכבת של [[סדרת הרכבות - דמויות#קטרי הקיטור|גורדון]] לטפס במעלה הגבעה, סיפור אותו סיפר לראשונה לבנו [[כריסטופר אודרי|כריסטופר]] 25 שנים אחר כך; הסיפור היה הראשון שפורסם ב"[[סדרת הרכבות]]".
-אודרי למד ב[[קולג']]ים ה[[תאולוגיה|תאולוגי]]ים "סט. פיטר" ו"ווייקליף" ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], וקיבל תואר בתאולוגיה בשנת 1933. לאחר מכן שהה שלוש שנים ב[[ארץ ישראל]] ולימד בבית הספר האנגליקני לבנים "סט. ג'ורג'" ב[[ירושלים]]. בשנת 1936 הפך ל[[כומר]] אנגליקני. נישא למרגרט וייל בשנת 1938. בעקבות מות אחיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], אימץ אידאולוגיה [[פציפיזם|פציפיסטית]] בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנים 1940-1946 התגורר ופעל בכנסיית סט. ניקולס בקינגס נורטון, [[בירמינגהם]]. לאחר מכן עבר ל[[קיימברידג'שייר]] ושירת ככומר של כנסיות הכפרים אלסוורת' ונאפוול עד 1953, אז מונה ל[[ויקאר|וויקאר]] של הכפר אמנת'. בשנת 1965 פרש מתפקידיו ועבר לעיר [[סטראוד]] שב[[גלוסטרשייר]].
+אודרי למד ב[[קולג']]ים ה[[תאולוגיה|תאולוגי]]ים "סט. פיטר" ו"ווייקליף" ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], וקיבל תואר בתאולוגיה בשנת 1933. לאחר מכן שהה שלוש שנים ב[[ארץ ישראל]] ולימד בבית הספר האנגליקני לבנים "סט. ג'ורג'" ב[[ירושלים]]. בשנת 1936 הפך ל[[כומר]] אנגליקני. נישא למרגרט וייל בשנת 1938. בעקבות מות אחיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], אימץ אידאולוגיה [[פציפיזם|פציפיסטית]] בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנים 1940 ו-1946 התגורר ופעל בכנסיית סט. ניקולס בקינגס נורטון, [[בירמינגהם]]. לאחר מכן עבר ל[[קיימברידג'שייר]] ושירת ככומר של כנסיות הכפרים אלסוורת' ונאפוול עד 1953, אז מונה ל[[ויקאר|וויקאר]] של הכפר אמנת'. בשנת 1965 פרש מתפקידיו ועבר לעיר [[סטראוד]] שב[[גלוסטרשייר]].
-הדמויות והסיפורים הראשונים ב"סדרת הרכבות" הומצאו על ידי אודרי בשנת 1943, במטרה לשעשע את בנו כריסטופר כאשר חלה ב[[חצבת]]. הוא כתב תחילה על שלושה קטרים (סיפורים אלו יצאו לאור לראשונה בשנת 1945), ובנה לכריסטופר דגם צעצוע של אדוארד, וכן מספר [[קרון רכבת|קרונות רכבת]], באמצעות [[מטאטא]] ופיסות [[עץ (חומר גלם)|עץ]]. הוא התקשה לבנות דגם של גורדון, לבקשתו של כריסטופר, ובמקום זאת יצר דגם של [[קטר קיטור]] [[סידור גלגלים |0-6-0]], אותו כינה [[תומס הקטר|תומס]]. אז ביקש כריסטופר סיפורים על תומס, ואלו נאספו ופורסמו בשנת 1946 בספר "[[סדרת הרכבות#ספרים|תומס הקטר]]". מאז כתב במסגרת "סדרת הרכבות" עד 1972, בסך הכול עשרים ושישה ספרים. כשבגר כריסטופר אודרי, הוא הוסיף לסדרה עוד שישה עשר ספרים.
+הדמויות והסיפורים הראשונים ב"סדרת הרכבות" הומצאו על ידי אודרי בשנת 1942 במטרה לבדר את בנו כריסטופר כשחלה ב[[חצבת]]. הוא כתב תחילה על שלושה קטרים (סיפורים אלו יצאו לאור לראשונה בשנת 1945), ובנה לכריסטופר דגם צעצוע של אדוארד, וכן מספר [[קרון רכבת|קרונות רכבת]], באמצעות [[מטאטא]] ופיסות [[עץ (חומר גלם)|עץ]]. הוא התקשה לבנות דגם של גורדון, לבקשתו של כריסטופר, ובמקום זאת יצר דגם של [[קטר קיטור]] [[סידור גלגלים |0-6-0]], אותו כריסטופר כינה [[תומס הקטר|תומס]]. אז ביקש כריסטופר סיפורים על תומס, ואלו נאספו ופורסמו בשנת 1946 בספר "[[סדרת הרכבות#ספרים|תומס הקטר]]". מאז כתב במסגרת "סדרת הרכבות" עד 1972, בסך הכול עשרים ושישה ספרים. כשבגר כריסטופר אודרי, הוא הוסיף לסדרה עוד שישה עשר ספרים.
 בשנת 1953 התנדב אודרי לעבודות שמירה במסילת הרכבת טאליל'ין שבוויילס, במהלך פעולות השימור שלה; היא היוותה השראה עבורו ל"מסילת סקארלווי" שיצר בספריו, והוא שזר בהם חלק מחוויותיו מתקופה זו. אודרי המשיך להיות מעורב בעבודות שימור מסילות הרכבת, ובנה דגמים של מסילות אותם הציג בתערוכות ברחבי המדינה.