עוצבת האש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרה של תבנית:ישראל והחזרה של תבנית:דגל/ישראל – אחידות.
מ הוספת קישור ליואב לימור
שורה 67: שורה 67:
ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".
ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".


אוגדת האש לקחה חלק ב[[מלחמת לבנון השנייה]] בקיץ 2006, תחת פיקודו של [[איל איזנברג]]{{הערה|1={{nrg|[[עפר שלח]] ו[[אמיר בוחבוט]]|מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א|947/260|27 בספטמבר 2009|1|1}}.}}. במהלך הלחימה בכפר [[דבל]] נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 335-339.}}. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק ב[[מבצע שינוי כיוון 11|מבצע]] שמטרתו ביצוע [[איגוף אנכי]] והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך [[נהר הליטני]]{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330.}}. לאחר שמחבלי ה[[חזבאללה]] הצליחו להפיל [[מסוק יסעור]] החליטו אייזנברג ו[[אלוף פיקוד הצפון]], [[אודי אדם]], לעצור את המבצע{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403.}} כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מ[[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|1={{ynet|רון בן ישי|"ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם"|3291839|16 באוגוסט 2006}}.}} והן מ[[חטיבה 55]], במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398-399.}}. אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 413.}} ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח [[ועדת וינוגרד]]{{הערה|1=[http://www.vaadatwino.gov.il/pdf/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד], עמ' 321}}.
אוגדת האש לקחה חלק ב[[מלחמת לבנון השנייה]] בקיץ 2006, תחת פיקודו של [[איל איזנברג]]{{הערה|1={{nrg|[[עפר שלח]] ו[[אמיר בוחבוט]]|מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א|947/260|27 בספטמבר 2009|1|1}}.}}. במהלך הלחימה בכפר [[דבל]] נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים{{הערה|1=עפר שלח ו[[יואב לימור]], "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 335-339.}}. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק ב[[מבצע שינוי כיוון 11|מבצע]] שמטרתו ביצוע [[איגוף אנכי]] והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך [[נהר הליטני]]{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330.}}. לאחר שמחבלי ה[[חזבאללה]] הצליחו להפיל [[מסוק יסעור]] החליטו אייזנברג ו[[אלוף פיקוד הצפון]], [[אודי אדם]], לעצור את המבצע{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403.}} כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מ[[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|1={{ynet|רון בן ישי|"ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם"|3291839|16 באוגוסט 2006}}.}} והן מ[[חטיבה 55]], במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398-399.}}. אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה{{הערה|1=עפר שלח ויואב לימור, "'''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 413.}} ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח [[ועדת וינוגרד]]{{הערה|1=[http://www.vaadatwino.gov.il/pdf/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד], עמ' 321}}.


ב-[[2015]] הוכפפה לאוגדה [[חטיבת הקומנדו (צה"ל)|חטיבת הקומנדו]] החדשה שמאגדת תחתיה את [[יחידת מגלן]], [[יחידת אגוז]], [[יחידת רימון (2010)|יחידת רימון]] ו[[יחידת דובדבן]]. ב-[[2016]] פורק האגד הארטילרי של האוגדה, [[עוצבת כדור האש]].
ב-[[2015]] הוכפפה לאוגדה [[חטיבת הקומנדו (צה"ל)|חטיבת הקומנדו]] החדשה שמאגדת תחתיה את [[יחידת מגלן]], [[יחידת אגוז]], [[יחידת רימון (2010)|יחידת רימון]] ו[[יחידת דובדבן]]. ב-[[2016]] פורק האגד הארטילרי של האוגדה, [[עוצבת כדור האש]].

גרסה מ־17:39, 26 ביוני 2018

תבנית:יחידה עוצבת האש הוא כינויה של אוגדה 98. זוהי אוגדת מילואים של חטיבות צנחנים בצה"ל. האוגדה כפופה לפיקוד המרכז ולוחמיה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער ומטוסי תובלה.[1]

מבנה

חטיבות עוצבת האש
סמל שם מספור הערות
חטיבות סדירות
חטיבת הצנחנים 35 חטיבת חיל רגלים מוצנחת
חטיבת עוז 89 חטיבת חיל רגלים מובחרת
חטיבות מילואים
עוצבת חצי האש 551 חטיבת חיל רגלים מוצנחת
עוצבת חוד החנית 55 חטיבת חיל רגלים מוצנחת

האוגדה מונה כוחות נוספים, בהם:

היסטוריה

האוגדה הוקמה ב-1974 כאוגדה 96, בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, ומפקדה היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי ועל כן כונתה אוגדת הקחצ"ר. זאת אף כי כבר במהלך המלחמה הוקמה מפקדת שליטה אוגדתית בפיקוד הקחצ"ר, תא"ל עמנואל שקד, למבצעים מיוחדים אשר כונתה "כוח סלע"[2]. מפקדה הראשון היה תא"ל דן שומרון[3]. הבולטת שבפעולות האוגדה מיום הקמתה היא נחיתת הסער האמפיבית בשפך נהר האוואלי בזמן מבצע שלום הגליל, תחת פיקודו של עמוס ירון. כוחות האוגדה קיבלו על עצמם את המשימה לנתק את מערכי חטיבת ה"קסטל" של אש"ף ממפקדותיהם בביירות ולמנוע מאנשי הארגון לסגת לביירות. ב-6 וב-7 ביוני החל חיל הים להנחית את כוחות האוגדה בחוף. ב-7 ביוני כוחות האוגדה שנעו צפונה הגיעו לאזור דאמור. תוך כדי כך, כוחות אחרים של האוגדה השלימו את כיתור העיר צידון וחברו לכוחות עוצבת הגליל ועוצבת געש.

ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".

אוגדת האש לקחה חלק במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, תחת פיקודו של איל איזנברג[4]. במהלך הלחימה בכפר דבל נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים[5]. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק במבצע שמטרתו ביצוע איגוף אנכי והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני[6]. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו אייזנברג ואלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע[7] כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מחטיבת הצנחנים[8] והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה[9]. אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה[10] ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח ועדת וינוגרד[11].

ב-2015 הוכפפה לאוגדה חטיבת הקומנדו החדשה שמאגדת תחתיה את יחידת מגלן, יחידת אגוז, יחידת רימון ויחידת דובדבן. ב-2016 פורק האגד הארטילרי של האוגדה, עוצבת כדור האש.

מפקדי האוגדה

תבנית:השלמה

שם תקופת כהונה הערות
דן שומרון 19741976 לימים הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל
אורי שמחוני 19761978 כולל מבצע ליטני לימים ראש מה"ד ונספח צה"ל בארצות הברית
מתן וילנאי 19781981 לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל
עמוס ירון 19811983 כולל מלחמת לבנון הראשונה לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית. מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר
שמואל ארד 19841985 לימים אלוף פיקוד העורף
אריק מורן[12] ? - 1992
שי אביטל 19921994 לימים מפקד מפקדת העומק ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
עירי כהן 19941997 לשעבר מפקד עוצבת חצי האש
משה קפלינסקי 19991997 לימים סגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה
יצחק גרשון 20011999 לימים אלוף פיקוד העורף
טל רוסו 20032001 לימים אלוף פיקוד הדרום
אביב כוכבי 20042003 לימים סגן הרמטכ"ל
יוסי היימן נובמבר 2004 - נובמבר 2005 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית
איל איזנברג נובמבר 2005 - נובמבר 2008 מפקדה במלחמת לבנון השנייה. לימים אלוף פיקוד העורף
רוני נומה נובמבר 2008 - מאי 2011 לימים מפקד פיקוד המרכז
אהרון חליוה מאי 2011 - אוקטובר 2013 לימים ראש אט"ל
אמיר ברעם אוקטובר 2013 - יולי 2015 לימים מפקד הגיס הצפוני
אורי גורדין יולי 2015 - נובמבר 2017 בעבר מפקד סיירת מטכ"ל
ירון פינקלמן נובמבר 2017 - בעבר מפקד חטיבת גבעתי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמיר בוחבוט‏, הצצה ראשונה: כך ייראה צה"ל במלחמה הבאה, באתר וואלה!‏, 30 בספטמבר 2012
  2. ^ איתן הבר וזאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר זמורה-ביתן, 2003, עמוד 371.
  3. ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
  4. ^ עפר שלח ואמיר בוחבוט, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009.
  5. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 335-339.
  6. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330.
  7. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403.
  8. ^ רון בן ישי, "ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם", באתר ynet, 16 באוגוסט 2006.
  9. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398-399.
  10. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 413.
  11. ^ הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, עמ' 321
  12. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 37.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.