קרקלה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 4: שורה 4:


==קורות חייו==
==קורות חייו==

קרקלה נולד בשנת 186 ל[[ספטימיוס סוורוס]] וליוליה דומנה. לא ברור היכן נולד, אך הוא נקרא על שמם של הקיסרים האנטונינים משום שאביו הושפע מתרבותם. כינויו "קרקלה" הוא, ככל הנראה, על שם בגד המגיע עד לעקבי הרגליים (בשפה ה[[לטינית]]).
קרקלה נולד בשנת 186 ל[[ספטימיוס סוורוס]] וליוליה דומנה. לא ברור היכן נולד, אך הוא נקרא על שמם של הקיסרים האנטונינים משום שאביו הושפע מתרבותם. כינויו "קרקלה" הוא, ככל הנראה, על שם בגד המגיע עד לעקבי הרגליים (בשפה ה[[לטינית]]).


כאשר מת ספטימיוס סוורוס בשנת 211 לספירה, קרקלה ואחיו [[פובליוס ספטימיוס גטה]] עלו לשלטון יחד. צעדם הראשון היה ויתור על החלק הצפוני של בריטניה וחיזוק [[חומת אדריאנוס]] שהגנה על חלקה הדרומי, שנותר תחת שלטון רומי. גם ספטימיוס סוורוס לפניהם חיזק גבולות אלו ועזר לפעולות הצבא שם על ידי מפעלי בנייה, כך עשה גם בנו קרקלה.
כאשר מת ספטימיוס סוורוס בשנת 211 לספירה, קרקלה ואחיו [[פובליוס ספטימיוס גטה]] עלו לשלטון יחד. צעדם הראשון היה ויתור על החלק הצפוני של בריטניה וחיזוק [[חומת אדריאנוס]] שהגנה על חלקה הדרומי, שנותר תחת שלטון רומי. גם ספטימיוס סוורוס לפניהם חיזק גבולות אלו ועזר לפעולות הצבא שם על ידי מפעלי בנייה, כך עשה גם בנו קרקלה.
[[קובץ:Roman marble relief, early 3rd century AD, World Museum Liverpool.jpg|ממוזער|תבליט שיש מהמאה השלישית המתאר חייל רומאי יתכן ומדובר בקיסר הרומאי קרקלה במדי גנרל.]]

===תקופת שלטונו===
===תקופת שלטונו===
דרכו של קרקלה לשלטון לוותה ברצח אחיו: הוא הזמין את גטה לשיחת פיוס ביניהם ובאמצע השיחה התנפלו אנשי קרקלה על גטה ורצחוהו. כך הפך קרקלה לקיסר יחיד.
דרכו של קרקלה לשלטון לוותה ברצח אחיו: הוא הזמין את גטה לשיחת פיוס ביניהם ובאמצע השיחה התנפלו אנשי קרקלה על גטה ורצחוהו. כך הפך קרקלה לקיסר יחיד.

גרסה מ־07:35, 3 ביולי 2018

קרקלה
Lucius Septimius Bassianus
לידה 4 באפריל 188
לוגדונום, גאליה לוגדוננסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 217 (בגיל 29)
חרן, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lucius Septimius Bassianus עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טירת סנטאנג'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פולוויה פלאוטילה עריכת הנתון בוויקינתונים
יוליה סואימיאס
יוליה ממאיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת הסוורית
אב ספטימיוס סוורוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם יוליה דומנה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אורליה אנטונינה
אלאגבאלוס
אלכסנדר סוורוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קרקלה

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס, המכונה קַרַקַּלָה (Caracalla;‏ 4 באפריל 186 - 8 באפריל 217), היה קיסר רומא משנת 211 ועד למותו.

קורות חייו

קרקלה נולד בשנת 186 לספטימיוס סוורוס וליוליה דומנה. לא ברור היכן נולד, אך הוא נקרא על שמם של הקיסרים האנטונינים משום שאביו הושפע מתרבותם. כינויו "קרקלה" הוא, ככל הנראה, על שם בגד המגיע עד לעקבי הרגליים (בשפה הלטינית).

כאשר מת ספטימיוס סוורוס בשנת 211 לספירה, קרקלה ואחיו פובליוס ספטימיוס גטה עלו לשלטון יחד. צעדם הראשון היה ויתור על החלק הצפוני של בריטניה וחיזוק חומת אדריאנוס שהגנה על חלקה הדרומי, שנותר תחת שלטון רומי. גם ספטימיוס סוורוס לפניהם חיזק גבולות אלו ועזר לפעולות הצבא שם על ידי מפעלי בנייה, כך עשה גם בנו קרקלה.

תבליט שיש מהמאה השלישית המתאר חייל רומאי יתכן ומדובר בקיסר הרומאי קרקלה במדי גנרל.

תקופת שלטונו

דרכו של קרקלה לשלטון לוותה ברצח אחיו: הוא הזמין את גטה לשיחת פיוס ביניהם ובאמצע השיחה התנפלו אנשי קרקלה על גטה ורצחוהו. כך הפך קרקלה לקיסר יחיד.

אחד מצעדיו הראשונים היה הענקת אזרחות רומית לרוב תושבי האימפריה. צעד זה נתפס אצל חלק מההיסטוריונים כצעד חסר חשיבות, ואילו אחרים רואים בו חלק חשוב מהתפתחות המעמד המשפטי של תושבי האימפריה הרומית ומהלך שתרם לביסוס האחדות של העולם הרומי.[1] ואולם, אפשר כי צעד זה יצר שחיקה בערכה של האזרחות עצמה והביא לפיחות בחשיבותה.

בנוסף, הטיל קרקלה מסים על התושבים על ידי הטבעת כסף ששוויו נמוך מהערך המוטבע עליו. בתחבולה זו השתמשו כבר הקיסרים לפניו, אך הוא הקצין במידת הסגסוגת של הכסף ומטבעותיו לא היו שווי ערך, ולכן התושבים לא היו זקוקים למטבעות אלו. אך בתקופת קרקלה התושבים היו זקוקים לכסף ולכן שלמו בעל-כורחם מסים. [דרושה הבהרה]

מסים נוספים נגבו עבור סלילת דרכים משופרות עם שלטים ולוחות, ועבור מבנים ציבוריים, כגון "מרחצאות קרקלה" המפורסמות.

קרקלה יצא למסעות מלחמה. הוא הגיע לגליה ורצח את נציבה הרומי.

הוא נלחם נגד השבטים האלמאנים שהתקיפו את גרמניה והצליח להכניעם; הוא בנה שם דרכים ששימשו את הצבא, תעלות דרכן ניתן לעבור בעת פלישה, ואף חיזק את ההגנה על אזור זה בהקפת ערים על ידי חומות.

עול המסים שהכביד על האיכרים במצרים גרם לפרוץ מרד מקומי וקרקלה יצא לדכא אותו. הוא חצה את אלכסנדריה לשניים על ידי חומה. כאשר הוא סיים למגר את המרד במצרים, ניסה לכבוש את ארמניה ואת פרתיה, את ארמניה לא עלה בידיו לכבוש. כדי לכבוש את פרתיה בקלות, תיכנן קרקלה תכסיס מאלף: הוא הזמין את מלך פרתיה לרומא לשיחה מדינית ובזמן שהותו של המלך ברומא, קרקלה שלח צבא שהביס את פרתיה. מאוחר יותר המלך שב לפרתיה. ולאחר זמן-מה עלה אחיו ארטבנוס לשלטון.

קרקלה ביקש את ידיה של בתו של ארטבנוס מתוך כוונה להשתלט כך על הממלכה הפרתית; ארטבנוס לא הסכים וקרקלה תקף את פרתיה. עם הזמן הפרתים נכנעו וקיבלו בכבוד את קרקלה. קרקלה השיב להם רעה תחת טובה - הוא רצח ובזז אותם.

בשנת 217 קרקלה נסע לבלות את החורף במקום אחר ובשעה שביקש להעלות קרבן במקדש ירח, נרצח בידי חייל שנשלח מטעם מקרינוס מפקד המשמר הפרטוריאני שחשש מקרקלה. כאשר מקרינוס נבחר לקיסר הוא ציווה על האלהתו של קרקלה.

יחסו ליהודים

קרקלה

בהיסטוריה אוגוסטה מסופר כי "בעודו בן 7, כאשר שמע כי חברו למשחקים הולקה קשות בשל דתו היהודית, הוא לא הישיר מבט לא לעבר אביו ולא לעבר אבי הילד כמי שאחראים בעיניו למלקות הללו". מדובר בילד שלא היה יהודי מלידה, אלא בן למשפחה שהייתה מיודדת עם בית הקיסר, שקורב על ידי אחד מהוריו אל היהדות.[2]

במקורות התלמודיים מוזכר רבות יחסו החם והאוהד של קיסר, המכונה "אנטונינוס",[3] ליהודים בכלל ולרבי יהודה הנשיא בפרט. על היחס הטוב של סוורוס ואנטונינוס (קרקלה) ליהודים, מעיד אף אב הכנסייה, הירונימוס.[4] עקב כך, חלק מהחוקרים נוטים לזהות את קרקלה עם "אנטונינוס" הנזכר בתלמוד ובמדרשים בקשריו עם רבי יהודה הנשיא.[5]

ואולם, המחקר המודרני מתייחס במשנה זהירות לסיפורים החז"ליים אודות יחסי רבי ו'אנטונינוס'. לחלק מסיפורים אלו מתייחסים במחקר כאגדות ותו לא, אולם יש הרואים בחלקם מקורות שניתן ללמוד מהם על מציאות היסטורית כלשהי.

על פי המקורות התלמודיים, 'אנטונינוס' פנה אל הנשיא בהתייעצות לגבי סכויי המרד במצרים; העלה בפניו את רצונו להרים את מעמדה של טבריה לדרגת קולוניה עצמאית; העניק לנשיא קרקעות בשטח הגולן; הסתייע בעדרי הבקר המשובחים של הנשיא להשבחת הגזע של עדריו והרבה להתכתב עמו. עוד מסופר כי 'אנטונינוס' העניק לנשיא מנורת זהב עם כתובת מיוחדת. ההפרזה בדבר ידידותם המופלאה של רבי יהודה הנשיא ו'אנטונינוס', הגיעה לכדי כך שבתלמוד הירושלמי סופר כי 'אנטונינוס' התגייר בסתר.[6]

לקריאה נוספת

  • משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ג. עמ' 669–683
  • בעניין זיהוי קרקלה כ'אנטונינוס' ידידו של רבי יהודה הנשיא בספרות התלמודית, ראו: משה דוד הר, "משמעותם ההיסטורית של הדיאלוגים בין חכמים לגדולי רומי", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ד, ירושלים 1972, ובעיקר עמ' 291–296.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרקלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ג, עמ' 673-675
  2. ^ ההיסטוריה אוגוסטה, חיי אנטונינוס קרקלה, פרק א, סעיף 6; תרגום: דוד גולן, הקיסרים הסוורים, עמ' 229, הערה 3.
  3. ^ החוקרים חלוקים ביניהם באשר לזיהויו של "אנטונינוס" מכיוון שכל הקיסרים בימי חייו של רבי יהודה הנשיא נשאו את השם אנטונינוס. יש הגורסים כי מדובר במרקוס אורליוס, אשר ביקר באזור פעמיים, ואולי אף נפגש עם ההנהגה היהודית. מרקוס אורליוס נודע באופיו הפילוסופי, הסובלני, ההגותי, מה שמתאים לזיקה לאנטונינוס התלמודי אולם גם יש ידיעות על הבעת דעות שליליות ביותר מצידו כלפי היהודים. אחרים נוטים ליחס את השם אנטונינוס לספטימיוס סוורוס או לקרקלה, שנודעו ביחסם ההוגן ליהודים, ואף הוא ביקר בפרובינקיה יהודה לפחות פעמיים. קשה לפסוק בין ההנחות והזיהויים, ואולי מדובר בכמה "אנטונינוסים", או אולי אין הכוונה לקיסר רומי, אלא לפקיד רומי גבוה, נציב, או גורם בכיר אחר, אולם רוב החוקרים גורסים שמדובר בקיסר קרקלה.
  4. ^ הירונימוס, פרשנות לספר דניאל, פרק 11, פסוק 34.
  5. ^ מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II: CXLII. Sciptores Historiae Augustae, p. 626
  6. ^ ירושלמי מגילה א:יא, עב ע"ב.