חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל באמצעות AWB |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת [[תרל"ד]]. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מ[[חסידות דינוב|דינוב]]. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב ל[[ריישא]]. |
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת [[תרל"ד]]. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מ[[חסידות דינוב|דינוב]]. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב ל[[ריישא]]. |
||
בתו של רבי משה ליב, יוטא, בזוו"ר אשת רבי אלטר אליעזר הורוויץ מבייטש, בזוו"ש אשת רבי נתן דוד מפארציווא. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:56, 15 ביולי 2018
חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, כיום באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין ובראשו עומד האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.
תחילת החסידות
עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה.
אדמו"רי החסידות
- רבי שלמה שפירא - נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת תרמ"ב מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת תרנ"ג.
- רבי צבי הירש שפירא - בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל. והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו כולל מונקאטש ועשרה הגלילות. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ביום שני של חול המועד סוכות תרע"ד.
- רבי חיים אלעזר שפירא (1871–1937) - בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה בתי מונקאטש בגוש הנחלאות בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של אגודת ישראל והציונות. עמד במחלוקת גם עם חסידות בעלז, חסידות ספינקא, חסידות סאטמר ועוד.
- רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ - בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בגיל 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל ומשנת תשכ"ג רבה הראשי של העיר חולון. לימים עבר לעיר פתח-תקווה והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
- רבי משה יהודה לייב רבינוביץ - בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטש גדל והתחנך בארצות הברית. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת בורו פארק בברוקלין, וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה ובארץ ישראל. אחיו רבי יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב.
-
רבי הירש שפירא -
רבי חיים אלעזר שפירא -
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ -
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ'
ענף סאסוב-סטריזוב
בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב וסטריזוב. נולד בשנת תרי"ג[1]. היה חתנו של רבי ברוך מגורליץ ולאחר חתונתו אכל קעסט אצל רבי חיים מצאנז במשך שש שנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. היה סגפן. נפטר בב' בחשוון תרע"ז. בנו רבי נחמיה הצליח להעביר את גופתו למונקאץ'.
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת תרל"ד. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מדינוב. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב לריישא. בתו של רבי משה ליב, יוטא, בזוו"ר אשת רבי אלטר אליעזר הורוויץ מבייטש, בזוו"ש אשת רבי נתן דוד מפארציווא.
