ישיבת מיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 93: שורה 93:
! הערות
! הערות
|-
|-
|[[שמואל טיקטינסקי]] (המייסד) || תקע"ה - תקפ"ג || נפטר ב[[תקצ"ה]].
|[[שמואל טיקטינסקי]] (המייסד) || תקע"ה - תקפ"ג || נפטר ב[[תקצ"ה]]
|-
|-
|[[אברהם טיקטינסקי]] || תקפ"ג - תקצ"ה ||
|[[אברהם טיקטינסקי]] || תקפ"ג - תקצ"ה ||
שורה 117: שורה 117:
|[[נחום פרצוביץ]] ||תשכ"ה – תשמ"ז ||
|[[נחום פרצוביץ]] ||תשכ"ה – תשמ"ז ||
|-
|-
|[[נתן צבי פינקל (מיר)|נתן צבי פינקל]] || תש"ן - תשע"ב
|[[נתן צבי פינקל (מיר)|נתן צבי פינקל]] || תש"ן - תשע"ב ||
|-
|-
|[[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]] || מתשע"ב
|[[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]] || מתשע"ב ||
|-
|-
! colspan="3" | ראש הישיבה בארצות הברית
! colspan="3" | ראש הישיבה בארצות הברית
שורה 135: שורה 135:
|[[צבי יעקב ז'ולטי]] || ||
|[[צבי יעקב ז'ולטי]] || ||
|-
|-
|[[אשר דב בירנבוים]] || משנת תשס
|[[אשר דב בירנבוים]] || מתשס
|-
|-
|[[אשר אליהו קלמנוביץ]] || ||
|[[אשר אליהו קלמנוביץ]] || ||
שורה 143: שורה 143:
| [[אריה פינקל]] || תשס"א - תשע"ו || נפטר בשנת תשע״ו
| [[אריה פינקל]] || תשס"א - תשע"ו || נפטר בשנת תשע״ו
|-
|-
| [[נועם אלון]] || מתשע"ב
| [[נועם אלון]] || מתשע"ב ||
|}
|}



גרסה מ־03:18, 20 ביולי 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת מיר
ישיבת מיר בירושלים
ישיבת מיר בירושלים
ישיבה
השתייכות ליטאית
תקופת הפעילות תקע"ה–הווה
מייסדים הרב שמואל טיקטינסקי
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל
מיקום
מיקום שכונת בית ישראל, ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°47′18″N 35°13′26″E / 31.78847222°N 35.22388889°E / 31.78847222; 35.22388889
themir.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת מיר
ישיבת מיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הראשונות שנוסדו במתכונת הישיבה החדשה, שנייה לישיבת וולוז'ין. נוסדה בעיר מיר שבבלארוס על ידי הרב שמואל טיקטינסקי, לפני שנת ה'תקע"ה, 1815. הישיבה נמנתה עם "ישיבות המוסר" שאימצו את תנועת המוסר. סגנונה הלימודי הושפע מתלמידי ראשי ישיבות שונים שהגיעו ללמוד בישיבה והביאו עמם את סגנון לימודם של רבותיהם, וצביונה המוסרי אף הוא הושפע מתנועת תלמידים זו, בעיקר בוגרי ישיבת סלובודקה שנשלחו לישיבה בידי הסבא מסלובודקה.

תקופת הזוהר של הישיבה באירופה הייתה תקופת בין המלחמות, אז לוטש סגנונה הלמדני בידי ראש הישיבה הצעיר, הרב אליעזר יהודה פינקל שאיזן בין השפעות תלמידי הרב שמעון שקופ ותלמידי הרב ברוך בר ליבוביץ, שניהם תלמידי ר' חיים מבריסק, שהיו הקולות הדומיננטיים בבית המדרש של התקופה[1]. דמותה הכללית של הישיבה הושפעה יותר בפן החינוכי-מוסרי, אותו עיצב "המשגיח" הרב ירוחם ליוואוויץ, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר[1].

בעת שואת יהודי אירופה ניצלו רבים מתלמידי הישיבה וחלק גדול מהצוות החינוכי כשנמלטו לשנחאי באמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הניצולים הקימו את הישיבה מחדש בירושלים ובארצות הברית וממנה יצאו ישיבות נוספות.

כיום שוכנת הישיבה המרכזית בשכונת בית ישראל בירושלים, ויש לה ישיבה-בת במודיעין עילית. ענף אחר של הישיבה שעומד עצמאית מבחינה מנהלתית הוא ישיבת מיר בארצות הברית.

הישיבה עד מלחמת העולם הראשונה

שנת היווסדה הרשמית היא שנת ה'תקע"ה, 1815, אך אפשר שקמה עוד קודם לכן. לאחר מותו של מייסדה הרב שמואל טיקטינסקי, כיהן כראש הישיבה, בנו הרב אברהם, שנפטר בגיל צעיר. לאחריו שימש בתפקיד הרב יוסף דוד אייזנשטאט (נפטר ה'תר"ו, 1846) רבה של מיר, ובנו הרב משה אברהם אייזנשטט, ואחריהם בנו השני של מייסד הישיבה, הרב חיים לייב טיקטינסקי, עד פטירתו בשנת ה'תרנ"ט (1899). בתקופה זו הגיע מספר התלמידים ל-120.

בתרנ"ט (1899) צורף הרב אליהו ברוך קמאי, רבה של העיירה מיר, לצוות הנהלת הישיבה, ועמד בראשה עד ה'תרע"ז (1917). בתרס"ז (1907) מונה חתנו הרב אליעזר יהודה פינקל כר"מ בישיבה, ולאחר מות חותנו נעשה לראש הישיבה ביחד עם גיסו הרב אברהם צבי קמאי. בתקופה זו בלט בישיבה לימוד המוסר, בהשפעת המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ.

הישיבה בין מלחמות העולם

בתקופת מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הגרמני את מיר והרוסים פינו את התושבים לפנים רוסיה. ב-1922 כשנחתם הסכם ריגה בין ברית המועצות לפולין, חזרו התושבים למקומם תחת השלטון הפולני. הישיבה המשיכה לצמוח וכונתה "ישיבת ראשי ישיבות", שכן ראשי ישיבות רבים צמחו בה. עד מלחמת העולם השנייה הגיע מספר הלומדים בה ל-400.

הישיבה במלחמת העולם השנייה

ישיבת מיר בבית הכנסת בית אהרן בשאנגחאי

בשנת תרצ"ט (1939) צורפה העיירה מיר לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. מיעוט מתלמידי הישיבה נשארו במיר, רבני הישיבה יחד עם רוב התלמידים ברחו לוילנא שעברה אז לשלטון ליטא, תחילה השתכנו הבחורים בבניין ישיבת רמיילס, אך הוא היה צר מהכיל את 350 בחורי הישיבה ומאוחר יותר עברה הישיבה לבית המדרש בפרבר נוביגורוד. (ראש הישיבה, הרב פינקל, נסע קודם לכן לארץ ישראל) משם עברה הישיבה לקידן בליטא, מאוחר יותר התפצלה הישיבה לשלוש קבוצות בשלוש עיירות. בעקבות השתדלותו ופעילותו של הרב זרח ורהפטיג, חילק הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, לתלמידים אשרות כניסה ליפן. רבים מהתלמידים יצאו בזכותו מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית, עם הרבנים חיים שמואלביץ (חתנו של ראש הישיבה הוותיק, הרב פינקל) ויחזקאל לוינשטיין, דרך סיביר לקובה שביפן שם שהו כתשעה חדשים עד שהיפנים נוכחו לראות כי למרבית הפליטים וביניהם בני הישיבה אין סיכוי להמשיך למדינה אחרת, והם הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, ובה הוקם גטו ליהודים שכונה "גטו שאנגחאי". ביפן ובשנגחאי זכו הפליטים בהכנסת אורחים מצד הקהילות היהודיות הספרדיות האמידות שבמקום, ובשנגחאי אף העמידה להם הקהילה כמחסה את בית הכנסת בית אהרן.

בהגיעם ליפן, התעורר פולמוס השבת ביפן, העוסק בשאלה מתי חלים שבתות ומועדים בארץ זו, השוכנת בסמוך לקו התאריך הבינלאומי. עם מעברם לשאנגחאי שבסין, שביחס אליה אין חילוקי דעות, נפתרה הבעיה מאליה. אחרי המלחמה, היגרו תלמידי הישיבה לארצות הברית. חלק מהתלמידים נשארו בארצות הברית, ויסדו מחדש את ישיבתם בברוקלין, אך מרביתם המשיכו עם רבותיהם לארץ-ישראל (ראו להלן).

הישיבה בירושלים

בניין "בית ישעיה" מבנייני הישיבה
ארון הקודש בבנין המרכזי בירושלים

בשנת תש"ד (1944) הקים ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל, את הישיבה מחדש, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו, בשכונת בית ישראל בירושלים. הרב פינקל פתח את הישיבה גם עבור קבוצות של בחורים ואברכים חסידיים וירושלמים. כבר בראשית ימי הישיבה בירושלים נפתחה בה "חבורה" של ירושלמים תלמידי החזון איש, בראשות הרב משה יהושע לנדא והרב חיים ברים[2].

מתשכ"ה (1965) כיהן כראש הישיבה הרב בנימין ביינוש פינקל. אחרי מותו בשנת תש"ן (1990) הפך לראש הישיבה חתנו, הרב נתן צבי פינקל, אחרי פטירתו בשנת תשע"ב (2011) מונה בנו הרב אליעזר יהודה פינקל. ראש ישיבה משני הוא הרב יצחק אזרחי, החותם על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר". עד לפטירתו בתשע"ו (2016) כיהן גם הרב רפאל שמואלביץ, בנו של ראש הישיבה הקודם הרב חיים שמואלביץ, כאחד מראשי הישיבה. לאחר פטירתו, הוכתר בנו הרב יעקב שמואלביץ לאחד מראשי הישיבה.

כמנהל רוחני בישיבה כיהן הרב חיים זאב פינקל בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל עד לפטירתו בשנת תשכ"ה ומאז מכהן כמנהל רוחני חתנו הרב אהרן דוד חדש בנו של ה'משגיח' הרב מאיר חדש.

מספר הלומדים בישיבה גדל בהתמדה בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. בשנות התשעים למדו בישיבה כ-500 תלמידים[דרוש מקור]. בשנת ה'תשע"ז (2017) מוערך מספר התלמידים בין 8,000-7,000[3], למעלה מחציים נשואים ("אברכים").

בעבר הישיבה לא גבתה שכר לימוד מתלמידיה. החל מאוגוסט 2013, בעקבות הקיצוצים בתקציב הישיבות, החלה הישיבה לגבות שכר לימוד מתלמידים חדשים. לחלק מתלמידי הישיבה אין מקום בפנימיות הישיבה והם שוכרים על חשבונם חדרי מגורים באזור הישיבה.

כמעט 50% מתלמידי הישיבה שאינם נשואים הם מארצות הברית, ובערך 300 מאנגליה. כמו כן לומדים בה קבוצות של דוברי רוסית, צרפתית ועוד. השיעורים בישיבה נמסרים ב-5 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, רוסית וצרפתית.

רוב תלמידי הישיבה מבוגרים יחסית, בני 20 ומעלה. רובם עוברים לישיבה מישיבות גבוהות אחרות.

על אף ריבוי הרבנים והלומדים בישיבות מיר, נפוצה בהן "שיטת מיר", שמייצגיה הבולטים הם הרב נחום פרצוביץ וכיום חתנו הרב אשר אריאלי. שיטת לימוד זו מתאפיינת בין היתר בדקדוק רב בלשון רש"י, והוצאת גדרים למדניים מדיוקים אלה. לרב נתן צבי פינקל הייתה שיטת לימוד אחרת, של התאמת דעות הראשונים לשיטתם במקומות אחרים.

בנייני הישיבה

לישיבה מספר מבנים סמוכים ובהם בתי מדרש ופנימיות. ברוב בתי המדרש מתקיים שיעור כללי של ראש הישיבה לסירוגין.

"הבניין המרכזי" מכיל את בית המדרש המרכזי שבו מתקיימות כל התפילות ובו נמסר ה"שיעור כללי" של ראש הישיבה וה"שיחות" של המשגיח. בבניין גם חמשה בתי מדרש נוספים, חדר אוכל ופנימייה. בעזרת הנשים של בית המדרש המרכזי נמצאת בין השאר "חבורת קסטנר" שבה לומדים בחורים ישראלים ואברכים. בעבר הלומדים לא היו צריכים להיות רשומים כתלמידים בישיבה אך היום יותר מקפידים על כך.

בבניין סמוך, שבמשך השנים חובר אליו, התגוררו בעבר ראשי הישיבה בישראל: הרב אליעזר יהודה פינקל, בניו הרב חיים זאב והרב משה, וחתנו הרב חיים שמואלביץ, וכן נכדיו הרב נחום פרצוביץ והרב אליהו ברוך פינקל.

בבניין "בית שלום" נמצא בית המדרש של לימוד "הדף" שבמסגרתו לומדים בכל יום דף גמרא מהמסכת הנלמדת בישיבה. ראש התוכנית הוא הרב יוסף גוטפרב. בקומה התחתונה ישנו בית מדרש למשתתפי השיעור של הרב אשר אריאלי, שבמסגרתו לומדים בעיון בקצב מהיר יותר מהמקובל בישיבות הליטאיות. השיעור של הרב אריאלי מתקיים מדי יום ביידיש בפני כ-500 איש. האחראי על מסגרת זו הוא הרב חיים אריה פאם. "חבורת שפיגל" נמצאת בעזרת הנשים ובה לומדים כעשרים בחורים ושומעים שיעורים מהרב שלמה שפיגל. עד לפטירת הרב נתן צבי פינקל, התקיים גם שיעור מיוחד מפיו מעת לעת בביתו. החבורה הוקמה בשנת תש"ס בביהמ"ד הישן "שיש".

"בניין פרידמן" הוא בית מדרש שבו לומדים כארבע מאות אברכים ובחורים ישראלים. יש בו הקפדה על נוכחות בסדרים. בתחילת כל זמן מחולקים המקומות בבית מדרש זה לאברכים ולבחורים אשר התמידו בנוכחותם בזמן הקודם. מקים החבורה הוא הרב מרדכי יפה (בנו של הרב דב יפה). רבני בית המדרש הם הרב יעקב שמואלביץ, שמוסר את ה"שיעור כללי" בבית המדרש, הרב ישעיה פינקל (בנו של הרב נתן צבי פינקל) והרב שלמה שפיצר.

בשנת תשס"ה נחנך בניין "בית ישעיה" אשר מכיל כ-1500 מקומות לימוד וכן 3 חדרי אוכל ופנימייה. בבניין זה קיימים שני בתי מדרש. "שארף" המשמש בעיקר בחורים אמריקאים ובראשו עומדים הרב יוסף אלאפנט והרב משה אהרן פרידמן; ו"בית ישעיה" שבו לומדים בחורים מאנגליה, צרפת ובלגיה וכן מסגרת חסידית שבראשה עמד הרב אליעזר יהודה פינקל עד התמנותו לראש ישיבה וכיום עומד בראשה אחיו הרב חיים.

בית המדרש "בית מנחם" שימש תחילה בחורים ישראלים וכיום לומדים בו אברכים.

בית המדרש "שלמי שמחה" משמש אברכים ובחורים דוברי אנגלית.

בית המדרש "נר גבריאל" (מכונה גם "קדשים") בעבר משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות שבסדר קדשים. היום משמש חבורות אברכים מחו"ל שלומדים הלכה.

בית המדרש "פינסק קרלין" נבנה כתוספת לבניין של חסידות פינסק קרלין. ומתקיימת בו בין השאר מסגרת ללימוד הלכה המיועדת לאברכים ולבחורים מבוגרים בראשות הרב נתן אברמובסקי.

מיר ברכפלד

ערך מורחב – ישיבת מיר מודיעין עילית
ישיבת מיר ברכפלד

סניף של הישיבה פועל ב"אחוזת ברכפלד" שבמודיעין עילית, והוא מכונה ישיבת "מיר ברכפלד". בראשות ישיבה זו עמד הרב אריה פינקל. מנהלה הוא שמריהו יוסף פינקל, בנו של הרב נתן צבי פינקל. בתחילת שנת הלימודים תשס"ח מונה הרב נועם אלון, חתנו של הרב נתן צבי פינקל, כראש ישיבה משני המעביר שיעורים כלליים לבני הקיבוץ. לאחר פטירת הרב נתן צבי פינקל מונה הרב אלון לראש ישיבה לצד הרב אריה פינקל, ולאחר פטירתו הפך לראש הישיבה המרכזי בישיבה. הרב צבי פרצוביץ (בנו של הרב נחום) מכהן כר"מ בתואר "מראשי הישיבה". המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר.

בישיבה לומדים כ-600 תלמידים, בתנאי פנימייה. בנוסף להם לומדים בישיבה (ובבית מדרש נוסף בשכונה, 'ישועת דוד') כ-300 אברכים. בישיבה הוקמה ספרייה גדולה, "אוצר ספרים", בשם "עזרת תורה" המכילה למעלה מ-16,000 ספרים תורניים.

הישיבה בארצות הברית

לאחר המעבר משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים ישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל בירנבוים עמד בראש הישיבה מאז 1952 ועד פטירתו בינואר 2008. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-1976 ועד לפטירתו בסוף שנת 2009) והרב שרגא משה קלמנוביץ' (בנו של הרב אברהם). כיום עומדים בראשות הישיבה הרב אברהם יעקב נלקנבאום (חתנו של הרב אברהם קלמנוביץ'), הרב צבי יעקב ז'ולטי, הרב אשר דב בירנבוים (בנו של הרב שמואל) והרב אשר אליהו קלמנוביץ' (בנו של הרב שרגא משה).

ראשי ישיבת מיר

ראשי ישיבה
רב תקופה הערות
שמואל טיקטינסקי (המייסד) תקע"ה - תקפ"ג נפטר בתקצ"ה
אברהם טיקטינסקי תקפ"ג - תקצ"ה
יוסף דוד אייזנשטט (ר' דוד'ל מירער) תקצ"ה - תר"ו
משה אברהם אייזנשטט (אב"ד זעטיל) משנת תר"ו -
חיים יהודה לייב טיקטינסקי תרי"ט – תרנ"ט
אברהם (השני) טיקטינסקי משנת תרל"ו -
אליהו ברוך קמאי תרנ"ט - תרע"ז
אברהם צבי קמאי תרע"ז – תש"ב נרצח בשואה
אליעזר יהודה פינקל בשנים תרס"ג – תשכ"ה
חיים שמואלביץ בשנים תרצ"ו – תשל"ט
בנימין ביינוש פינקל תשכ"ה – תש"ן
נחום פרצוביץ תשכ"ה – תשמ"ז
נתן צבי פינקל תש"ן - תשע"ב
אליעזר יהודה פינקל מתשע"ב
ראש הישיבה בארצות הברית
אברהם קלמנוביץ תש"ה - תשכ"ד נפטר בשנת תשכ"ד
שמואל בירנבוים תשכ"ד - תשס"ח נפטר בשנת תשס"ח
שרגא משה קלמנוביץ תשכ"ד -
דוד קוויאט תשל"ו - תש"ע נפטר בשנת תש"ע
אברהם יעקב נלקנבאום
צבי יעקב ז'ולטי
אשר דב בירנבוים מתשס"ח
אשר אליהו קלמנוביץ
ראשי ישיבת מיר-ברכפלד
אריה פינקל תשס"א - תשע"ו נפטר בשנת תשע״ו
נועם אלון מתשע"ב
"מראשי הישיבה"
רב תקופה הערות
משה פינקל נפטר: תשס"א
אליהו ברוך פינקל תשמ"ז - תשס"ח
רפאל שמואלביץ תשל"ט - תשע"ו נפטר בשנת תשע״ו
אריה פינקל תשכ"ה - תשע"ו
הרב יצחק אזרחי מתשל"ט
יעקב שמואלביץ מתשע"ו
מנהלים רוחניים
רב תקופה הערות
זלמן דולינסקי (זלמן רדינר) תרס"א - תרע"א
ירוחם הלוי ליבוביץ תרע"א - תרצ"ו
יחזקאל לוינשטיין תרצ"ו - תשי"ד נפטר תשל"ד
חיים זאב פינקל תשי"ד - תשכ"ה בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל
אהרון דוד חדש מתשכ"ה יליד 1931. למד בישיבת חברון עד נישואיו עם חסידה בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבה עד תשכ"ה.

מבוגרי הישיבה

בוגרי הישיבה בליטא

לקריאה נוספת

  • משה צינוביץ, מיר : תולדות ישיבת מיר, מוריה, חייה, תלמידיה ותורתה. תל אביב: מור, תשמ"א
  • א. פולק, לא פסקה ישיבה: "200 שנות תורה" (לרגל מלאות 200 שנה לישיבה), התשע"ז
  • אברהם ברנשטיין, יום טוב פורגס וי' נווה, הזריחה בפאתי קדם, בני-ברק תשנ"ט-תשס"א, שלושה כרכים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת מיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 יוסף ד. עפשטיין, ישיבת מיר, בתוך: שמואל קלמן מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה: בבנינם ובחורבנם, ניו יורק: עֹגֶן, תשט"ז, 1956. עמ' 87.
  2. ^ חברים נוספים בחבורה היו הרב מנדל אטיק, הרב אברהם יעקב ויינר, הרב זונדל קרויזר, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב דב מאיר קרויזר.
  3. ^ בכתבה לרגל חגיגות 200 השנים לישיבה (משה ויסברג, דינר ענק והכפלה של רכניץ; כך נערכים במיר לציון 200 שנה לישיבה, באתר בחדרי חרדים, 2 במאי 2017) נזכר המספר 9,000, אולם הוא כולל ככל הנראה גם ישיבות נלוות