ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
שורה 710: | שורה 710: | ||
תודה. [[מיוחד:תרומות/79.181.94.31|79.181.94.31]] 12:17, 22 ביולי 2018 (IDT) |
תודה. [[מיוחד:תרומות/79.181.94.31|79.181.94.31]] 12:17, 22 ביולי 2018 (IDT) |
||
:לא. קול בק, זה כשמעבירים פונקציה כארגומנט. ואז במועד מאוחר יותר, קוראים לה. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 15:26, 22 ביולי 2018 (IDT) |
גרסה מ־15:26, 22 ביולי 2018
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
בכמה בממוצע הנדל"ן המסחרי נמוך מהנדל"ן המגורי באזור המרכז?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הבנתי שהמסחרי (חנויות, משרדים, מחסנים) נמוך משמעותית מהמגורי, בדרך כלל (בפרט אם רק משווים גודל במטר רבוע). אם אכן, אז אני תוהה כמה בממוצע. תודה. ―אנונימי לא חתם
- אפשר גם לתהות על הסיבה - האם הסיבה היא היצע וביקוש? ―אנונימי לא חתם
שרון במדים מוזרים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב נתקלתי בצילום של אריאל שרון צעיר (אל"מ) עם מדים שנראים כמו מדים של צבא זר. מה זה, למה זה? Corvus,(Nevermore) 18:38, 27 ביוני 2018 (IDT)
- ראה מה כתוב בערך מדי צה"ל: "ב-1964 הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מנומרים מעודפי הצבא הצרפתי. חלק מלוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים לבשו מדים אלו. ב-1968 אף הונהגו לתקופה קצרה מדים מנומרים כמדי א' בחטיבת "גולני". המדים המנומרים יצאו משימוש בסוף 1968, בתקופת המרדפים, כשנתברר כי אנשי ארגוני החבלה לובשים אף הם מדים כאלה."
- תמונה זו צולמה, לפי פרטיה, ב-1964. ניתן לראות את הצנחנים במלחמת ששת הימים לובשים מדים מנומרים.
- תוספת קישורים לתמונות שמצאתי משיטוט מהיר בוויקיפדיה: עיין היטב השני החיילים בצדדים של תצלום הצנחנים בכותל המערבי. מאוד בולט גם בתמונה שהוספתי בצד.
"הלכה" רפורמית וקונסרבטיבית
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב
האם אצל הרפורמים כיום יש מושג של "הלכה" מחייבת או מצוות דתיות בכלל, או שבוטלו כל החיובים ההלכתיים? אם כן, איזה חלק מהרפורמים הם "דתיים", היינו מקפידים על חוקי ה"הלכה" הרפורמית?
ומה המצב אצל הקונסרבטיבים? האם יש להם הלכה מחייבת והאם הקונסרבטיבים מקפידים עליה, כלומר, האם הם "דתים קונסרבטיבים" או "חילונים קונסרבטיבים"? תודה, בן עדריאל • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח 14:30, 28 ביוני 2018 (IDT)
- הערכים באנגלית נרחבים יותר. פגשתי רפורמים חילונים, וסביר להניח שישנם גם קונסרבטיבים כאלה. זה מגיע נראה לי בעיקר בגלל אמונות של ההורים.
- בן עדריאל, קודם כל יש להבחין בין הזרם כאידאולוגיה לבין החברים בו. אצל קובעי ההשקפה הרפורמיים אין עניין של מצוות כעקרון, אם כי יש אימוץ סלקטיבי של ההלכה - כותבים שו"תים מהמקורות אבל אף אחד, כשיטה, לא מחויב לציית להם. זה לגבי האידאולוגיה. אצל הציבור הרפורמי לחברות בתנועה יש מעט מאוד חשיבות, והיא בעיקר עניין של לבטא זהות יהודית לעתים נדירות בדרך כלשהי. רוב הציבור שלהם כלל לא מאמין בהשקפה הרפורמית ולא אכפת ממנה; למעשה, בדורות האחרונים המנהיגים הרפורמים עצמם כלל לא מאמינים בעיקרים שהתנועה החזיקה בהם לפחות פורמלית. היהדות הרפורמית היא כיום ארגון קהילתי שהאג'נדה שלו היא שמאל פרוגרסיבי עם קצת מורשת יהודית, או אם לצטט אחד מבכיריהם, "תוכנית פנסיה המחפשת אידאולוגיה."
- אשר לקונסרבטיבים, שם הפער בין הרבנות (שהאידאולוגיה שלה, בקצרה, היא שההלכה היא תמצית היהדות ומחייבת אבל אין שלשלת קבלה מסיני וחז"ל ופוסקי הדורות פשוט שינו לאורך הזמן) לציבור ענק. הציבור הקונסרבטיבי היה במקורו בנים של מהגרים מסורתיים ממזרח-אירופה שלא שמרו מצוות אבל רצו שהאווירה בבית-הכנסת ודמות הרב תהיה כמו שהכירו מבית. היו להם גם סנטימנטים: הטיפוס שלא היה מהסס לאכול מיני שרצים, אבל לא יגע בחזיר, יסע בשבת אבל לא ידליק אש וכולי. דומה לסטריאוטיפ של המסורתיים אצלכם. הבנים והנכדים שלהם הולכים ומתרחקים מהמודל הזה, ובהתאמה התנועה עצמה הולכת וגוועת. AddMore-III - שיחה 11:05, 2 ביולי 2018 (IDT)
- AddMore-III, אני רוצה לסכם כדי לוודא שהבנתי, תקן אותי אם אני טועה. אצל הרפורמים אין הלכה בכלל, יש השקפה אידיאוליגית, אך למעשה הרפורמים כפרטים לא מאמינים בה. אצל הקונסרבטיבים יש הלכה מחייבת, אבל הציבור לא שומה אותה. בן עדריאל • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ח 14:17, 2 ביולי 2018 (IDT)
- בן עדריאל, בערך. לרפורמים אין מושג של ציווי, למרות שלפעמים הם משתעשעים בהלכה כמשהו וולונטרי לגמרי; הרפורמה הייתה בעבר השקפה מסודרת אבל מזה בערך שני דורות שאפילו התנועה כתנועה לא מאמינה בה, שלא לדבר על הציבור שלה. לגבי הקונסרבטיבים, בעקרון ההלכה כפי שהם פוסקים עדיין מחייבת אצלם - אם כי גם שם, רוב ההנהגה נוטה יותר ויותר לכיוון של פלורליזם גמור - אבל זה מעולם לא עניין את הקהל שלהם. AddMore-III - שיחה 14:45, 2 ביולי 2018 (IDT)
- AddMore-III, אני רוצה לסכם כדי לוודא שהבנתי, תקן אותי אם אני טועה. אצל הרפורמים אין הלכה בכלל, יש השקפה אידיאוליגית, אך למעשה הרפורמים כפרטים לא מאמינים בה. אצל הקונסרבטיבים יש הלכה מחייבת, אבל הציבור לא שומה אותה. בן עדריאל • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ח 14:17, 2 ביולי 2018 (IDT)
למה שמנים מסוימים מועילים רק כשמורחים אותם על העור אך אינם מתעכלים כלל?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם אני לא טועה, ואני בכוונה מתחיל בהיסתייגות, ישנם שמנים שונים שאם צורכים אותם באכילה אין להם שום השפעה על האדם כי הם בכלל לא מתעכלים (או שיש להם השפעה רעילה) אבל ניתן להשתמש בהם בכמויות מסוימות לעיסויים ולמריחה על העור לטיפול בבעיות שונות; השאלה היא, למה שמנים כאלה לא ישפיעו באכילה אבל כן במריחה? הרי בשני המקרים תאי הגוף עובדים איתם. תודה. ―אנונימי לא חתם
- אולי בגלל שמערכת העיכול היא מעין מערכת חיצונית שלא מחוברת לשאר הגוף (במובן הפשוט).
ערבית פלסטינית ברצועת עזה
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם הניב המדובר ברצועת עזה הוא זה המוזכר בערך ערבית פלסטינית? או שבעזה מדברים בערבית מצרית? Corvus,(Nevermore) 16:47, 28 ביוני 2018 (IDT)
- מתייג את בעלי הידע בערבית, אילן שמעוני - שיחה 21:03, 28 ביוני 2018 (IDT)
- הניב המדובר ברצועת עזה הוא אחד הניבים הפלסטיניים, אך ניכרת בו השפעה של הערבית המצרית. באוצר המילים ניתן למצוא מילים עבריות. Amikamraz - שיחה 21:48, 28 ביוני 2018 (IDT)
פיתרון Bluetooth לאוזניות אולפן high-end
קניתי אוזניות אולפן מעולות וגדולות, ATH-R70X מבית AudioTechnica. אני מחבר אותן למחשב נייד בחיבור קווי: יש שני כבלים נשלפים שיוצאים מתוך האוזניות ומתלכדים לכדי כבל אחד, נשלף גם הוא, שנכנס למחשב. שלושת היציאות של הכבלים זהות (AUX).
השאלה היא כזו, הכל לפעמים קצת מפריע לי, האם אפשר איך שהוא להסירו ולחבר לאוזניות התקן Bluetooth? אולי זה אמור להיות אפשרי בעתיד? ממש באלי Bluetooth עם האוזניות האלה. ―אנונימי לא חתם
- לא נראה לי שזה נוח, אבל אם ניתן לנתק את הכבל מהאוזניות, אז יש מקלטי בלוטות'. חפש למשל באליאקספרס "Stereo 3.5 Bluetooth Receiver Adapter". אילן שמעוני - שיחה 21:28, 29 ביוני 2018 (IDT)
- אם כבר אתה מוציא סכומים כאלה, נראה לי שעדיף לרכוש אוזניות בלוטות' משובחות. אומרים של Bose יש דגמים טובים, לא בדקתי. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 29 ביוני 2018 (IDT)
גזרות נושא
אני מחפש מידע על זמנן של "גזרות נושא" (גר') (ראיתי גם "גזרות ניישא"). ב"ספר זכירה" כתוב התאריך יום שני, ז' באדר א' ד'תתקמ"ו. הבעיה בתאריך זה שז' באדר א' לא יכול לצאת ביום שני כלל. במקורות רבים ראיתי שמופיעה השנה ד'תתקנ"ו או ד'תתקנ"ז ללא התייחסות לסתירה (אפילו במבוא של אברהם מאיר הברמן לספר זכירה הוא מתייחס לד'תתקנ"ז ובגוף הספר כתוב ד'תתקמ"ו ללא שום הערה). ד'תתקנ"ו הייתה בכלל שנה פשוטה. מישהו יודע את הפתרון או מכיר מקורות על כך?אולי בעלי הידע בתולדות עם ישראל יוכלו לעזור. בן עדריאל • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ח 13:56, 1 ביולי 2018 (IDT)
- אם זה אכן ד'תתקנ"ז וביום שני, ייתכן שזה אור לז'. ייתכן שבספר זכירה לא היה ברור אם השנה היא עם ו או ז בסוף.
האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הועבר ל ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)? אילן שמעוני - שיחה 21:41, 1 ביולי 2018 (IDT)
התנ"ך הראשון רק בפשט
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מישהו כאן אולי יודע איפה ומתי הודפס התנ"ך הראשון בפשט (מהסגנון של תנ"ך קורן וכדומה), בלי מקראות גדולות או כל פירוש אחר? AddMore-III - שיחה
נראה לי שמדובר בתנ"ך שונצינו (משפחת שונצינו) משנת 1488. עיין בערך האנגלי Early editions of the Hebrew Bible.
סוללות אייפון 5 ו-8 נגמרות מהר מדי עם 4 אפליקציות בלבד
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי אייפון 5S שנקנה חדש מיבואן רשמי (פלאפון כמדומני) ושופץ אולי פעמיים לכל היותר. קניתי גם אייפון 8 חדש מיבואן רשמי (פרטנר). הרגשתי שבשניהם הסוללה נגמרת מהר בקצב מטורף, גם כאשר יש לי רק 4 אפליקציות נוספות (ווטסאפ, גוגל מאפס, יוטיוב ופנגו). די מתסכל אותי שאני כל יום צריך להטעין את הטלפון.
האם יש מכשירים אחרים שצריך להטעין הרבה פחות? נניח, פעם ב-3 או 4 ימים בשימוש טיפוסי של סה"כ 3-4 שעות ביום.
בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתם
אולי משתמש:אילן שמעוני יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)
- הדבר היחיד שאני יכול לתרום הוא שבעיות סוללה באייפון הן רעה חולה נפוצה. במכשירי אנדרואיד חדשים (רק לא של סמסונג, אבל רצוי מאוד שיומי) הסוללות מספיקות לפרק הזמן שציינת, אבל המעבר מאייפון לאנדרואיד לא פשוט. חלק מהאנשים ממש מתקשים להסתגל. אילן שמעוני - שיחה 14:05, 7 ביולי 2018 (IDT)
מדוע יוסף שפרינצק חתום על חוק השבות?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בערך על חוק השבות מופיע צילום נוסחו המקורי של החוק. על פי הצילום, על החוק חתומים ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שר העלייה, חיים משה שפירא, וממלא מקום הנשיא, יוסף שפרינצק. לא ברור לי מדוע חתם על החוק ממלא המקום, ולא נשיא המדינה עצמו, חיים ויצמן, שהרי החוק התקבל ב-5 ביולי 1950, ואילו יוסף שפריצק החל לכהן כממלא מקומו של ויצמן בעקבות מחלתו, רק ב-11 בדצמבר 1951.
תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 3 ביולי 2018 (IDT)
- וייצמן נסע ב-5 ביולי לחו"ל בשל מצב בריאותו, ושפרינצק מילא את מקומו מאותו יום. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:15, 3 ביולי 2018 (IDT)
- תודה רבה. מאיפה המידע? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 16:26, 3 ביולי 2018 (IDT)
- דברי הכנסת. החוק באותו זמן לא קבע את הדרך שבה ימולא מקומו של הנשיא, והיה צריך לחוקק הוראת שעה בכל פעם שהוא יצא מהארץ. יום או יומיים לפני חקיקת חוק השבות הוחק חוק המעבר (הוראת שעה) לצורך מילוי המקום. בדיון עליו צויין שהנשיא צפוי לנסוע ב-5 ביולי. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:13, 4 ביולי 2018 (IDT)
- רוב תודות! אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:17, 5 ביולי 2018 (IDT)
- דברי הכנסת. החוק באותו זמן לא קבע את הדרך שבה ימולא מקומו של הנשיא, והיה צריך לחוקק הוראת שעה בכל פעם שהוא יצא מהארץ. יום או יומיים לפני חקיקת חוק השבות הוחק חוק המעבר (הוראת שעה) לצורך מילוי המקום. בדיון עליו צויין שהנשיא צפוי לנסוע ב-5 ביולי. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:13, 4 ביולי 2018 (IDT)
- תודה רבה. מאיפה המידע? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 16:26, 3 ביולי 2018 (IDT)
לאיזו חברה שייך הלוגו הזה?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בערך משאית גז מופיעה תמונה של משאית גז במחנה חלמנו. יש לי תחושה עמומה שהלוגו של החברה המופיע על המשאית מוכר לי, וכי הוא מוסיף לשמש חברה שקיימת עד היום. האם אני צודק? אם כן, מיהי החברה?
תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:05, 3 ביולי 2018 (IDT)
- בתיאור התמונה כתוב שמדובר בחברת Magirus-Deutz, הסמל אכן קיים עד היום בלוגו של חברת הבת Deutz AG. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:22, 3 ביולי 2018 (IDT)
- תודה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 13:15, 3 ביולי 2018 (IDT)
מה ההבדל בין כלכליסט לממון בידיעות אחרונות?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מי שקונה ידיעות אחרונות מקבל את שניהם אבל מה ההבדל המהותי בינהם לפי דעה רווחת? שניהם נראים לי כעוסקים בסוגיות סוציו-אקונומיות.
אולי משתמש:כ.אלון יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)
- פלטפורמת שיווק ופרסום נוספת של קבוצת ידיעות אחרונות ראה כאן--כ.אלון - שיחה 09:34, 7 ביולי 2018 (IDT)
- תודה. 79.177.25.226 11:19, 7 ביולי 2018 (IDT)
- "כלכליסט" הוא עיתון עצמאי מקבוצת ידיעות אחרונות, "ממון" הוא מוסף של העיתון "ידיעות אחרונות". לכל אחד משניהם עורך משלו וכתבים משלו. כעיתון עצמאי, היקף הסיקור ב"כלכליסט" גדול במידה ניכרת מזה של "ממון". גם באתרי האינטרנט ניכר ההבדל: ל"כלכליסט" אתר משלו, ואילו ידיעות מ"ממון" מתפרסמות לעתים באתר ynet. דוד שי - שיחה 11:33, 7 ביולי 2018 (IDT)
- כמנוי על שני העיתונים אני יכול להגיד שכלכליסט מעמיק יותר ומקביל באיכותו לגלובס ודה מרקר. ממון פונה יותר להיבט הצרכני בעוד שכלכליסט עוסק יותר בתהליכים Nirvadel - שיחה 11:36, 7 ביולי 2018 (IDT)
- "כלכליסט" הוא עיתון עצמאי מקבוצת ידיעות אחרונות, "ממון" הוא מוסף של העיתון "ידיעות אחרונות". לכל אחד משניהם עורך משלו וכתבים משלו. כעיתון עצמאי, היקף הסיקור ב"כלכליסט" גדול במידה ניכרת מזה של "ממון". גם באתרי האינטרנט ניכר ההבדל: ל"כלכליסט" אתר משלו, ואילו ידיעות מ"ממון" מתפרסמות לעתים באתר ynet. דוד שי - שיחה 11:33, 7 ביולי 2018 (IDT)
- תודה. 79.177.25.226 11:19, 7 ביולי 2018 (IDT)
שירים איטלקיים שעוברתו
חיפשתי היום את השיר "מרינה, מרינה מרינה" ומצאתי את הגרסה המקורית שלו באיטלקית. אני יודע שהשיר "אני חוזר הביתה" מבוסס גם הוא על שיר איטלקי מקורי. איזה עוד שירים זכו לגרסה עברית בארץ? האם באיטליה מודעים לגרסאות האלה והמלחינים המקוריים זכו לתגמולים? פגז - שיחה 18:20, 3 ביולי 2018 (IDT).
- אני מכיר עוד דוגמה אחת: "אמרו לו" בביצוע אריק איינשטיין משתמש במוזיקה של Azzurro בביצוע אדריאנו צ'לנטנו. מתאר לעצמי שיש עוד. לא יודע לגבי תמלוגים. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 18:14, 4 ביולי 2018 (IDT)
- יש כמובן את פיו חושפה, לא איטלקי, אבל בכל זאת. ביקורת - שיחה 18:17, 4 ביולי 2018 (IDT)
- יש את "Maruzzella" שהפך ל"מה הוא עושה לה".
- באתר של אקו"ם אני חושב שאפשר לבדוק אם מוזכרים המחברים המקוריים. eman • שיחה • ♥ 18:42, 4 ביולי 2018 (IDT)
- יש הרבה יותר שירים שעוברתו מצרפתית (למשל, יוסי בנאי שר ברסנס), מספרדית (למשל דייוויד ברוזה באלבום האשה שאתי ומיוונית, שלא לדבר על רוסית. בברכה, Easy n - שיחה 22:42, 4 ביולי 2018 (IDT)
האם ישו הוא ממזר?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם מבחינת היהדות, ישו נחשב לממזר? מה הדין במקרה ואישה מתחתנת כשהיא בהריון לא מבעלה? שואל השאלות - שיחה 13:22, 4 ביולי 2018 (IDT)
- ישו שמוזכר בתלמוד אכן היה ממזר. כיום נוהגים לערוך את הקידושין תחת החופה, כך שבתקופה שלפני החתונה האישה נחשבת לאישה פנויה לכל דבר, והילד ייחשב ככשר, ממזר או שתוקי לפי זהות האב בלבד; עם זאת, אישה שקיימה יחסים עם איש אחר לפני חתונתה חייבת להמתין שלושה חודשי הבחנה כדי למנוע מצב בו ישנו ספק מי אב היילוד. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:07, יום רביעי בשבת, כ"א בתמוז ה'תשע"ח (IDT).
- הלכתית (אף שהדבר נתון במחלוקת תנאים), ממזר הוא מי שנולד בעקבות הריון שנוצר מגילוי עריות, או מי שנולד לאב או לאם ממזרים. גילוי עריות מוגדר כיחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים או כיחסי מין בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה. אם מריה נכנסה להריון לפני שהייתה נשואה, בנה מהריון זה לא אמור להיות ממזר (אלא אם כן, הפרטנר ליחסי המין הוא קרוב משפחתה האסור עליה או ממזר בעצמו). אף על פי כן, נדמה לי שחז"ל כן מחשיבים את ישו לממזר, מאחר שלפי דבריהם אמו נכנסה להריון לאחר נישואיה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:40, 5 ביולי 2018 (IDT)
- נ"ב, יש יוצא דופן קטן בדבריי: גילוי עריות מוגדר הלכתית גם כקיום יחסי מין עם אישה בטומאת נידתה. אף על פי כן, מי שנולד מהריון כתוצאה מיחסי מין עם אשה נידה אינו ממזר.
- לא מסתדר לי. איך היא הייתה נשואה ובתולה בו זמנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:12, 6 ביולי 2018 (IDT)
מרים, אם ישו היתה רק מקודשת לבעלה בזמן ההריון; ע' בערכים אלו למידע נוסף. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:47, יום שישי בשבת, כ"ג בתמוז ה'תשע"ח (IDT).
- האם הפריה של אישה נשואה או מאורסת מרוח הקודש היא גילוי עריות? מסופקני. דוד שי - שיחה 11:45, 7 ביולי 2018 (IDT)
- אתה מקשה מאמונה נוצרית לפרקטיקה הלכתית יהודית. היהודים לא האמינו בכך שמרים הופרתה מרוח הקודש, ואם תחשוב על זה, די הגיוני שביהדות לא יקבלו את זה שישו הוא "בן האלקים" כפשוטו, משום שקבלה כזו היא חצי הדרך לאמונה מלאה בכל עיקרי הנצרות. משכך נשארו רק שתי אפשרויות: או שהופרתה מבעלה או שהופרתה מאדם אחר. מכיוון אחר, אם מרים אכן נכנסה להריון מאדם אחר בתור אשת איש, זה יכול להיות "טריק" מאד יעיל לתרץ זאת בטענה ש"רוח הקודש", היא שהפרתה אותה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 11:07, 8 ביולי 2018 (IDT)
האם לישראל יש בכלל גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראיתי שאפילו ההכרה הבינלאומית לכאורה במערב ירושלים כחלק ממדינת ישראל היא דה-פקטו, זאת אומרת, באופן רשמי אין הכרה כזאת. ראיתי גם שהקהילה הבינלאומית לא הכירה אחרי מלחמת העצמאות בריבונות ישראל (וירדן) בעיר כי זה נגד תכנית החלוקה. האם זה אומר שהגבולות המוכרים של המדינה הם אלו בכלל של תכנית החלוקה? אבל בעצם, מצד שני, תכנית החלוקה הייתה רק המלצה, ולא שמתי לב לבעיות במועצת הביטחון של האו״ם עם בנייה ישראלית בבאר שבע.. יכול להיות שאין לישראל גבולות מוכרים בכלל? ―אנונימי לא חתם
- ראה גבולות מדינת ישראל. באופן כללי בשטח התחום בקו הירוק (כלומר קווי שביתת הנשק של 1949) הוכרה ריבונות ישראל למעט בשטח שהיה אמור להיות בינלאומי לפי תכנית החלוקה (מערב ירושלים). הגבולות עם ירדן ומצרים הם בהתאם להסכמי השלום עימן, ואף הם כמובן מוכרים. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:50, 4 ביולי 2018 (IDT)
- הגבולות עם מצרים וירדן מוכרים בינלאומית, והוסכמו על ידי שני הצדדים המעורבים. בזמנו האו"ם הכיר בכך שישראל יצאה לחלוטין מלבנון ונמצאת על שטח הגבול הבינלאומי שנקבע, אם כי הם עדיין לא עושים כלום נגד חזבאללה והטרור שלו (יוניפי"ל זו בדיחה וחבורה של פחדנים שלא שווים כלום). "הגבול הפנימי" בין ישראל לשטחי יש"ע הם הנושא העיקרי הנתון במחלוקת בינלאומית. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:23, 4 ביולי 2018 (IDT)
סדר לבישת טלית גדול
--79.177.105.176 16:29, 4 ביולי 2018 (IDT)ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בתפילה לפני לבישת טלית גדול בקטע המתחיל במילים הריני מיתעטף גופי בציצית וכו' יש את המישפט הבא : "ועל ידי מצות ציצת תינצל נפשי ורוחי ונישמתי ותפילתי מן החיצונים, והטלית יפרוש כננפיו עליהם ויצילם וגו'" שאלתי מי הם החיצונים ומה הפירוש של כל הקטע של המבוא ללבישת הציצית ?
תודה
- ראה את הערך קליפות. בקצרה, על פי הקבלה, הציצית מגינה על האדם מהמזיקים הרוחניים. • דגש חזק • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 16:32, 4 ביולי 2018 (IDT)
יידיש ופרופ' ישעיהו לייבוביץ
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפני שנים אחדות ראיתי ביוטיוב התייחסות חריפה של לייבוביץ בנוגע לשפת היידיש. הוא תיאר שם יהודים קרתנים דוברי יידיש מתלוננים בפני הרשויות על יהודי פורץ גדר במעין יידיש-גרמנית כביכול כשהרוב המכריע של אוצר המילים שבפיהם היה בעברית. איני זוכר את שם הסרטון. אשמח לעזרה. 93.172.57.224 00:24, 5 ביולי 2018 (IDT)
- זה לא נשמע כ"כ הגיוני. במספר הזדמנויות לייבוביץ אמר שאין לו יחס שלילי ליידיש, והיה שמח לשוחח בה (לדוגמה, בספר הראיונות "ישעיהו ליבוביץ - על עולם ומלואו").
- כתבתי 'התייחסות חריפה' אבל אין הכוונה להתייחסות שלילית בדווקא אלא לחריפות הסיפור ותיאור שפת היידיש. הסיפור מדגים כיצד אפשר לתת תיאורים ארוכים שכולם בעברית טהורה ורק מילות הקישור הן ביידיש. אין כאן שום שאלה של היגיון. 93.172.218.139 18:46, 6 ביולי 2018 (IDT)
מהו השם הפורמלי המקובל לכסת״ח משפטי
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תודה. ―אנונימי לא חתם
אולי משתמש:אמיר מלכי-אור יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)
- ייתכן שהכוונה היא לתניית פטור (Disclaimer). דוד שי - שיחה 11:40, 7 ביולי 2018 (IDT)
- אני לא משפטן משום סוג אך התרשמתי שיש תניית פטור מונחתת (כזו שלא חותמים עליה אלא רק מודיעים עליה) ותניית פתור מאושרת (כזו שחותמים עליה לפני קבלת שירות). בכל מקרה ה"פתור" שבתניית הפתור לכאורה חייב להיות חוקי, כלומר לשקף את חוקי המדינה בה ניתנה תניית הפתור (לא ייתכן שאדם יחייב אדם אחר במשהו שהחוק מחייב אותו לא לחייב אותו במישרין או בעקיפין). ―אנונימי לא חתם
צילום 360 מעלות היקפי מול כדורי
האם יש מינוח מיוחד לציין תמונת ״360 מעלות״ במישור אחד (למשל היקפית), מול תמונה כדורית (כדוגמת Street view)? Gil mo - שיחה 12:18, 5 ביולי 2018 (IDT)
הסכם פולין-ישראל משהו-שואה
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בכתבה בynet מדברים על איזה הסכם שנכתם בין ממשלת פולין לישראל. אבל הכותב נראה כמנסה להסתיר את זה שלא ידועים לו שום פטרים על ההסכם (על ידי הצגת דברים של אנשים שונים ודעתם). אין שום מידע על הסכם עצמו. האם יש לכן מידע במה מדובר? שואל השאלות - שיחה 20:44, 5 ביולי 2018 (IDT)
- כאן תוכל לקרוא את ההצהרה המשותפת של ראשי ממשלות פולין וישראל, וכאן תוכל לקרוא את דעת "יד ושם" על ההצהרה. דוד שי - שיחה 11:38, 7 ביולי 2018 (IDT)
מה ההסבר המדעי לזה שאדם יכול לחוש כשמישהו אחר מביט בו?
מהו ההסבר המדעי לעובדה שאפשר לחוש במבט של מישהו אפילו כשהוא מאחור או תוך כדי שינה וכדומה?185.217.68.203 22:56, 5 ביולי 2018 (IDT)
- ההסבר המדעי הוא שהתופעה לא קיימת. ניסויים מבוקרים לא מצליחים להראות אותה. אפשר לדעת שמישהו נמצא מאחוריך לפי הקולות שהוא משמיע. אתה מוזמן לבצע ניסוי פשוט: קבע עם חבר שפעם בדקה מתוך עשר דקות הוא יסתכל או שלא (קביעה אקראית שלו לפי הטלת מטבע) בך דרך חלון כאשר אתה עם הגב אליו. כמה פעמים הצלחת לנחש נכון האם הוא הסתכל עליך? Tzafrir - שיחה 23:40, 5 ביולי 2018 (IDT)
- המציאות היא שיש אנשים שמתעוררים כשמסתכלים עליהם109.64.2.65 00:02, 6 ביולי 2018 (IDT)
- תחליף את המילה "מציאות" בביטוי "אמונה טפלה" ותקבל משפט נכון אמפירית. אילן שמעוני - שיחה 00:21, 6 ביולי 2018 (IDT)
- אם כי אני מניח שהאמת איתך, אילן, לא הייתי מנכס לטענה את הטיטל "נכון אמפירית" מבלי לעשות ניסוי חזק מספיק כדי לאשש אותה. גם בשביל שלא תפספס בטעות עוד אפקט מפמבה, אבל בעיקר בגלל שכל הרעיון של מדע אמפירי הוא לא להחליט בשביל הטבע מה נכון עבורו, אלא לנסות. משה פרידמן - שיחה 07:57, 6 ביולי 2018 (IDT)
- נכון, אבל כשמשהו סותר את את מה שידוע לנו (כול אפקט מפמבה), צריכים לבדוק אותו היטב לפני שטוענים שהוא נכון. יש הסברים פשוטים יותר למה אנשים יכולים לחשוב כך למרות שזה לא נכון. כל עוד זה לא נבדק בניסוי מבוקר, אין כאן נתונים אלא סתם תחושות בטן (או תחושות עורף. רק מהדיון הזה אני מקבל תחושה בעורף. ואף אחד לא מסתכל בי מאחורי: יש שם קיר). וכן, הטענה נבדקה בניסויים מסודרים והם לא הראו שהיא קיימת. ר' לדוגמה הערך האנגלי w:Psychic staring effect.
- בהחלט יכול להיות שאנשים מתעוררים כאשר מסתכלים עליהם. זה יכול לקרות מסיבות שונות: בגלל שבמקרה אותם מתבוננים גם משמיעים רעשים. או שאולי המתבוננים מסתכלים מספיק זמן ובאותו הזמן הישנים ממילא מתעוררים. או שמקרים שבהם זה לא קורה אינם מעניינים מספיק ולא נזכרים. זוהי כבר טענה שונה מהטענה המקורית וצריכה להיבדק בנפרד. גם כאן אפשר בקלות לתכנן ניסוי מבוקר לבדיקתה (אבל הוא ייקח זמן רב יותר). Tzafrir - שיחה 11:30, 6 ביולי 2018 (IDT)
- שים לב, צפריר, שלא אמרתי שטענה כלשהי היא טענת אמת. להיפך הוא הנכון. אבל כדי לטעון ש "מדובר באמונה טפלה" זה משפט נכון אמפירית, צריך לבדוק את זה אמפירית. אי אפשר לטעון לנכונות אמפירית של משהו שלא נבדק אמפירית. הערך שהפנת אליו, מרפרוף מהיר, רחוק מאוד מלהצביע על מציאות מחקרית שמראה באופן מובהק שמדובר באמונה טפלה. יתרה מכך, אתה עצמך הצעת מספר נימוקים מדוע הטענה עשויה להיות נכונה, משלל סיבות צדדיות. מה שאומר שגם לדעתך בדיקה אמפירית לא בהכרח תצביע על כך שמדובר באמונה טפלה, אלא בתוצאה של מערכת סיבתית שונה מזו שהניח השואל. אני שב ומדגיש שאני לא חושב שיש בינינו חילוקי דעות ביחס לשאלתו של השואל. אני רק מבקש להקפיד על שימוש מדוייק בביטוי "נכון אמפירית", ובהפרדה ברורה בין עובדות לבין פרשנות. משה פרידמן - שיחה 00:47, 8 ביולי 2018 (IDT)
- העניין הוא שזה נבדק אמפירית. זוהי עוד אחת מטענות הפרפסיכולוגיה שקל להדגים אותה אבל משום מה לא מצליחים להדגים אותה בניסוי מסודר. גם הקבוצה של שלדרייק מראה אפקט שהוא אולי מובהק אבל חלש. כלומר, לפי שלדרייק יש שיעור קטן יחסית מהאוכלוסייה (אוכלוסיית הסטודנטים במחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארצות הברית) עם התכונה הזו, אולם שיעור גדול בהרבה מהאוכלוסייה (הכללית) חושב שיש לו את התכונה הזו. מכיוון שהניסוי הנדרש כאן (לפחות הניסוי הבסיסי) הוא כל כך פשוט ושהטענה בכלל לא מסתדרת עם הידע שלנו על העולם, אני חושב שנטל ההוכחה עבר לצד השני. אני מחכה לראות מישהו שיצליח להראות בצורה מספיק עקבית (לדוגמה: 2/3 מהמקרים) שהוא מצליח לחוש שמסתכלים בו במבחן מסודר. Tzafrir - שיחה 07:15, 8 ביולי 2018 (IDT)
- הטענה שמדובר באמונה טפלה לא הודגמה אמפירית, לכל הפחות לא הובאה לכך ראיה בדיון הזה, או שיש לנו סטנדרטים מאוד שונים לגבי מה נחשבת ראיה אמפירית. שאלת נטל ההוכחה היא שאלה הקשורה בקבלת החלטות, אבל היא איננה יכולה להחשב לראיה אמפירית. כאמור, אני בכלל לא חולק עליך. אני רק מבקש להעיר שלהגיד שהטענה שמדובר באמונה טפלה נכונה אמפירית זו אמירה לא נכונה. לפחות על פי מה שהובא לפנינו בדיון. משה פרידמן - שיחה 12:33, 8 ביולי 2018 (IDT)
- זכור לי שקראתי כתבה על מחקר כזה, וכמובן שעכשיו אני לא מוצא לא כתבה ולא מחקר. אני כבר לא מוכן להשבע שלא הזיתי. אילן שמעוני - שיחה 21:07, 8 ביולי 2018 (IDT)
- תשובה לשניכם: קראתם את הקישורים מהערך w:Psychic staring effect? אני לא נכנס לשאלה הסמנטית האם משהו נחשב לאמונה טפלה. מה שמעניין אותי האם זוהי תופעה קיימת. זוהי תופעה שקל להדגים אותה בניסוי. ניסויים מסודרים הראו שהיא אולי קיימת אבל לא שכיחה, וככל הנראה לא קיימת. לא נמצא מי שהצליח להדגים שהיא קיימת אצלו בצורה עקבית (ולזכות בסכום כספי נכבד). מעבר לכך, נראה שקיומה סותר את הידע המדעי שמוכר לנו. לכן אם אתקל בדיווח על התופעה אני אניח מראש שמדובר על שגיאה כל עוד לא הוכח בצורה מאוד משכנעת אחרת. Tzafrir - שיחה 00:43, 9 ביולי 2018 (IDT)
- זכור לי שקראתי כתבה על מחקר כזה, וכמובן שעכשיו אני לא מוצא לא כתבה ולא מחקר. אני כבר לא מוכן להשבע שלא הזיתי. אילן שמעוני - שיחה 21:07, 8 ביולי 2018 (IDT)
- הטענה שמדובר באמונה טפלה לא הודגמה אמפירית, לכל הפחות לא הובאה לכך ראיה בדיון הזה, או שיש לנו סטנדרטים מאוד שונים לגבי מה נחשבת ראיה אמפירית. שאלת נטל ההוכחה היא שאלה הקשורה בקבלת החלטות, אבל היא איננה יכולה להחשב לראיה אמפירית. כאמור, אני בכלל לא חולק עליך. אני רק מבקש להעיר שלהגיד שהטענה שמדובר באמונה טפלה נכונה אמפירית זו אמירה לא נכונה. לפחות על פי מה שהובא לפנינו בדיון. משה פרידמן - שיחה 12:33, 8 ביולי 2018 (IDT)
- העניין הוא שזה נבדק אמפירית. זוהי עוד אחת מטענות הפרפסיכולוגיה שקל להדגים אותה אבל משום מה לא מצליחים להדגים אותה בניסוי מסודר. גם הקבוצה של שלדרייק מראה אפקט שהוא אולי מובהק אבל חלש. כלומר, לפי שלדרייק יש שיעור קטן יחסית מהאוכלוסייה (אוכלוסיית הסטודנטים במחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארצות הברית) עם התכונה הזו, אולם שיעור גדול בהרבה מהאוכלוסייה (הכללית) חושב שיש לו את התכונה הזו. מכיוון שהניסוי הנדרש כאן (לפחות הניסוי הבסיסי) הוא כל כך פשוט ושהטענה בכלל לא מסתדרת עם הידע שלנו על העולם, אני חושב שנטל ההוכחה עבר לצד השני. אני מחכה לראות מישהו שיצליח להראות בצורה מספיק עקבית (לדוגמה: 2/3 מהמקרים) שהוא מצליח לחוש שמסתכלים בו במבחן מסודר. Tzafrir - שיחה 07:15, 8 ביולי 2018 (IDT)
- שים לב, צפריר, שלא אמרתי שטענה כלשהי היא טענת אמת. להיפך הוא הנכון. אבל כדי לטעון ש "מדובר באמונה טפלה" זה משפט נכון אמפירית, צריך לבדוק את זה אמפירית. אי אפשר לטעון לנכונות אמפירית של משהו שלא נבדק אמפירית. הערך שהפנת אליו, מרפרוף מהיר, רחוק מאוד מלהצביע על מציאות מחקרית שמראה באופן מובהק שמדובר באמונה טפלה. יתרה מכך, אתה עצמך הצעת מספר נימוקים מדוע הטענה עשויה להיות נכונה, משלל סיבות צדדיות. מה שאומר שגם לדעתך בדיקה אמפירית לא בהכרח תצביע על כך שמדובר באמונה טפלה, אלא בתוצאה של מערכת סיבתית שונה מזו שהניח השואל. אני שב ומדגיש שאני לא חושב שיש בינינו חילוקי דעות ביחס לשאלתו של השואל. אני רק מבקש להקפיד על שימוש מדוייק בביטוי "נכון אמפירית", ובהפרדה ברורה בין עובדות לבין פרשנות. משה פרידמן - שיחה 00:47, 8 ביולי 2018 (IDT)
- אם כי אני מניח שהאמת איתך, אילן, לא הייתי מנכס לטענה את הטיטל "נכון אמפירית" מבלי לעשות ניסוי חזק מספיק כדי לאשש אותה. גם בשביל שלא תפספס בטעות עוד אפקט מפמבה, אבל בעיקר בגלל שכל הרעיון של מדע אמפירי הוא לא להחליט בשביל הטבע מה נכון עבורו, אלא לנסות. משה פרידמן - שיחה 07:57, 6 ביולי 2018 (IDT)
- תחליף את המילה "מציאות" בביטוי "אמונה טפלה" ותקבל משפט נכון אמפירית. אילן שמעוני - שיחה 00:21, 6 ביולי 2018 (IDT)
- המציאות היא שיש אנשים שמתעוררים כשמסתכלים עליהם109.64.2.65 00:02, 6 ביולי 2018 (IDT)
לקרוא לבן על שם האב
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמתי לב שקיים מנהג באירופה לקרוא לבן ולאב באותו השם. לדגומה לאבא של יוהן שטראוס קראו יוהן שטראוס ולאבא של ולדימיר פוטין קראו ולדימיר פוטין (באמת). אז מאיפה המנהג המוזר הזה בא ולמה אין אותו ביהדות? 213.55.176.188 12:17, 6 ביולי 2018 (IDT)
- לעניין היהדות, לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, ישנה בעייה עם זה בגלל מצוות מורא אב ואם. עיין שם.
- לעניין המנהג, עיין בערך שם פרטי#שמות פרטיים העוברים במשפחה.
- אין איסור ביהדות לקרוא לבן בשם האב, והדבר תלוי במנהגי המקומות. כך כותב רס"ג על ספר שמות, פרק ל"א, פסוק ב', "אפשר שמלך צור שמו חירם בן חירם כדרך שבני אדם בזמנינו זה קוראים שם יהודה בן יהודה. כך גם נהגו עד הדורות האחרונים ביהדות תימן. מקורות לכך ראו בספר זוכר הברית סימן כד אות ג. ובספר כיבוד הורים ומוראם, פרק שלישי. בברכה אבי84 - שיחה 10:04, 9 ביולי 2018 (IDT)
לוחיות ברכת כהנים, ובכלל, מיקום ממצאים
שלום, בערך לוחיות ברכת כהנים כתוב שהן נמצאות במרכז מורשת מנחם בגין. ככל הידוע לי, הלוחיות המקוריות נמצאות במוזיאון ישראל (וכך גם כתוב בערך האנגלי). כך זה גם נראה על פי אתר מוזיאון ישראל. כך שאולי יש במרכז מורשת בגין העתק, אבל המקור נראה לי במוזיאון ישראל. האם מישהו יוכל לאשש זאת?
בנוסף, האם ישנו מאגר מידע בו ניתן להכניס שם/מספר ממצא או משהו כזה ולקבל מידע על איפה בעולם הוא נמצא? האם יש דבר כזה ליצירות אומנות?
הצדקה משפטית למניעת כניסה לישראל של גורמים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ידוע שישראל מעכבת בשדה התעופה פעילים שונים (בעיקר פעילי זכויות אדם, פרובוקטורים, אנשי מחאה וכדומה). השאלה היא מה ההצדקה המשפטית לזה? ניקח דוגמה מנעו מאריאל גולד את הכניסה לישראל: מי הוא זה שמנע ומה החוק שהוא הסתמך עליו? (אני בכוונה לא רוצה להיכנס לשאלה של "האם זה מוסרי/מוצדק/נכון/כדומה לעשות?". אני שואל פורמלית בלבד) Corvus,(Nevermore) 19:10, 6 ביולי 2018 (IDT)
גשרי ביילי בישראל
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הסרתי עכשיו מהערך גשר ביילי שני גשרים שכבר לא קיימים. מה לגבי השאר? האם יש בארץ (או בגבולותיה) גשר ביילי פעיל? Tzafrir - שיחה 04:48, 7 ביולי 2018 (IDT)
- למה להסיר את העובדות מהערך, במקום לעדכן אותן? יש לכתב שבעבר הגשרים האלו התקיימו, ושהם הוחלפו בגשרים אחרים. 77.125.1.178 17:29, 11 ביולי 2018 (IDT)
- מסכים לחלוטין עם מה שכתב קודמי. עבר לא מוחקים, אלא מעדכנים בהתאם לשינויים שחלו. עובדה שהיה, ואת זאת לא ניתן לשנות. בנצי - שיחה 21:16, 11 ביולי 2018 (IDT)
- מכיוון שנוסח הערך מתייחס במפורש לגשרים שעדיין בשימוש. מכל הרשימה נראה שגשרי הביילי שבשימוש הם אולי גשר אחד על הקישון וגשר בתוך מפעלי ים המלח. האם הגשרים הללו עודם בשימוש? Tzafrir - שיחה 01:03, 16 ביולי 2018 (IDT)
לסביות באסלאם
ידוע על האיסור הכבד על הומוסקסוליות באיסלאם. ידועים הוצאות להורג של הומואים. אז מה היחס לנשים לסביות באיסלאם?
- לסביות היא צורה של הומואיות ואסורה לחלוטין באסלאם האורתודוקסי. האיסור על לסביות באסלאם מגיע הן מספרות החדית' שמכילה חלק משמעותי ממשנתו של מוחמד ("סונת מוחמד") והן מפסקי הלכה (השריעה) שמקדשת יחסים לא הומואיים בלבד. ספרות החדית' מגנה את היחסים הלסביים ומזהירה מ"עונש" עליהן (ראה lesbians hadith בגוגל ובפרט כאן). לפי פרשנות אחת הסיפור בקוראן על "בני לוט" שם מוקעת הומואיות מתייחס לגברים ונשים כאחד ולא רק לגברים. כמובן שבסלאם לא אורתודוקסי כמו אסלאם קוראניסטי (Quran-only Muslims) או רפורמי, התמונה אחרת ונתונה לפרשנות פחות שמרנית והומופובית אם בכלל. ―אנונימי לא חתם
אם במדינות האיסלאם, לרבות הרשות הפלסטינית מקובל עונש מוות ללסביות, בדומה לעונש מוות (דה פרקטו) להומואים?
מה זה יסוד הטעינה לפי מקסוול?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום, לצערי לא יצא לי ללמוד המון פיזיקה בעברי ויש לי שאלה יסודית. שמעתי שמדען ששם משפחתו מקסוול הבין שלא ניתן להסביר אלקטרו-מגנטיקה של מסה על ידי חלל, זמן ומסה (אנרגיית מסה?) ולכן הוא הוסיף יסוד פיזיקלי נוסף בשם "טעינה" (? ובאנגלית, charge). תודה רבה למי שיעזור לי להבין במה מדובר. בבקשה בלי סרקזם. תרגישו חופשי לערוך את הכותרת שיהיה יותר קל למצוא אותה לתלמידי פיזיקה. ―אנונימי לא חתם
- לא טעינה אלא "מִטען". אתה מדבר על אחת ממשוואות מקסוול. ביקורת - שיחה 02:21, 8 ביולי 2018 (IDT)
צמיחת שיער גבות קיצונית אצל גברים קשישים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התרשמתי שאצל גברים קשישים רבים בעיקר בגיל מעל 90, שיער הגבות צומח מעל לגודל בו היה נפוץ רוב חייהם. אם אני צודק אז למה זה? הרי יש פחות טסטוסטרון בהנחה שזה קשור.
- התשובה היא כנראה שאף אחד לא יודע בדיוק למה. אבל סביר שזה נגרם מבעיות כלשהן של חוסר איזון הורמונלי. שיער אצל אנשים שונים ובמקומות שונים בגוף מגיב באופן שונה לטסטוסטרון ולהורומונים אחרים, ובגיל מתקדם עולה ההסתברות לתקלות. H. sapiens - שיחה 19:08, 9 ביולי 2018 (IDT)
- תודה.
האם חתולים נדרסים יותר בקיץ? ואם כן, למה?
מדי פעם יוצא לי, לצערי, לראות בכבישים חתולים או כלבים דרוסים. בזמן שנסעתי עם חבר, לפני כשבועיים, ראיתי חתול דרוס, והסבתי את תשומת לבו לכך. הוא טען שבקיץ ניתן לראות יותר חתולים דרוסים מבעונות אחרות. תהיתי אם קיימת סטטיסטיקה מחקרית המאששת את הטענה שלו. אם כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם עונת הייחום של חתולי רחוב מתחילה או מסתיימת בקיץ? האם זמן הלידה של גורי חתולי רחוב הוא בעיקר בקיץ?
המשך יום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 14:38, 8 ביולי 2018 (IDT)
- עונת ההמלטות אילן שמעוני - שיחה 21:05, 8 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי בחלק מהמקרים מדובר בהתאבדויות, חתולים שקופצים לפני מכוניות נוסעות והנהגים לא מספיקים לעצור. המניע? ייצורים הלובשים פרווה בקיץ ישראלי משתגעים מהחום. בברכה. ליש - שיחה 08:01, 10 ביולי 2018 (IDT)
- Sarcasm alert אילן שמעוני - שיחה 12:38, 10 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי בחלק מהמקרים מדובר בהתאבדויות, חתולים שקופצים לפני מכוניות נוסעות והנהגים לא מספיקים לעצור. המניע? ייצורים הלובשים פרווה בקיץ ישראלי משתגעים מהחום. בברכה. ליש - שיחה 08:01, 10 ביולי 2018 (IDT)
mega
למה מגה הפכה לאתר ההורדות הפיראטיות הטוב בעולם אני מרחם על היוצר שלו ―משתמש:מנחם שער (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
שני ילדי הימלר הנותרים עדיין חיים?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב להימלר היו עוד שני ילדים ביולוגיים שנולדו אחר בתו הבכורה גודרון. האם שניהם עדיין בחיים? כמו כן היה לו ילד רביעי מאומץ, האם גם הוא בחיים?
- Himmler had been married to Margarete Boden since 3 July 1928 and had a biological daughter Gudrun (1929-2018) and the adopted son Gerhard of the Ahé (28 July 1928 - Dec. 2010).
With his private secretary Hedwig Potthast he had two children, one son, Helge (born February 15, 1942) and a daughter, Nanette-Dorothea (born July 20, 1944).
- כך הויקי הגרמנית. 129.69.140.138 14:08, 9 ביולי 2018 (IDT)
- Stepson Gerhard, who volunteered as a 16-year-old to the SS, became a Russian prisoner after the war. In 1955, he returned to Germany as a 27-year-old, his stepmother Marga picked him up in the camp Friedland. Gerhard lived for a short time with her and Aunt Lydia in Bielefeld. In 1956 he moved to Lübeck, became a motorist, got married and got a son. He still had contact with stepmother and step-sister until Marga's death in 1967. Gerhard von der Ahé died in 2010 in a hospital in Lübeck
- כך הויקי הגרמנית. 129.69.140.138 14:08, 9 ביולי 2018 (IDT)
למה קינוח מתוק הוא בסוף ארוחה?
למה לא מתחילים ממשהו מתוק, אלא שומרים אותו לסוף? מה ההגיון? תבנית:שכח לחתום (אנונימי)
- לדעתי אין מדובר בשאלה של הגיון אלא של נוהג והרגל.
- ראה את המאמר לאהבת הטעם המתוק יש סיבות אבולוציוניות, אבל למה אוכלים קינוח דווקא בסוף ארוחה? באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.RimerMoshe - שיחה 16:20, 9 ביולי 2018 (IDT)
- סתם ניחוש שלא ראיתי בשום מקום: אוכל מתוק הוא המהיר ביותר בהעלאת רמת הגלוקוז בדם, ולכן ביצירת תחושת שובע וסיפוק. אם נאכל אותו כבר בתחילת ארוחה גדולה אנו עלולים ליצור תחושת שובע מהר מדי, כך שלא יהיה חשק לאכול את שאר הארוחה, וההנאה מאכילתה תהיה פחותה. בשיטה המקובלת אנחנו משמרים טוב יותר את תחושת הרעב לאורך כל הארוחה, ורק עם הקינוח המתוק בסוף מוודאים תחושת שובע וסיפוק משיא מהיר של גלוקוז בדם. H. sapiens - שיחה 18:28, 9 ביולי 2018 (IDT)
- עוד ניחוש שלי: הטעם שנשאר בפה מכל הארוחה, הוא הטעם של המאכל האחרון שנאכל בה, ולכן, שומרים את המאכל הטעים לסוף הארוחה. כך, הטעם שנשאר בפה לאחר הארוחה הוא הטעם הכי טעים בה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 12:56, 10 ביולי 2018 (IDT)
- מסכים עם RimerMoshe שזה עניין תרבותי, באירוע שהשתתפתי בלונדון הגישו לנו למנת פתיחה סלט פירות מתוקים בדומה למה שמגישים אצלינו לקינוח. הבעיה בזה שזה סותם את התאבון. מוטיאל - שיחה 22:49, 15 ביולי 2018 (IDT)
פלסטר על החלק האחורי משל כף הרגל לנשים
שמתי לב שנשים רבות מדביקות פלסטר על החלק האחורי של כף הרגל בנקודת מגע עם הנעל. למה זה? אי אפשר לעצב נעל שלא תחתוך לאישה ברגל?
עד העונג הבא
האם השיר הזה של המכשפות הוא שיר ארוטי?
- לא בהכרח, אלא אם גם ארוס התעסק עם סמים. בברכה. ליש - שיחה 07:56, 10 ביולי 2018 (IDT)
- סביר שכן. עם זאת, כששיר הופך נחלת הכלל אין ליוצר בלעדיות על הפרשנות. רנן - שיחה 20:19, 15 ביולי 2018 (IDT)
ביקורת על הנחת היסוד של הסקפטיציזם
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש סקפטיציסטים (או שאני מתבלבל עם קבוצה אחרת) שיטענו ״עד שלא יוכח לי ש x קיים מבחינתי הוא לא קיים״.
הישנה ביקורת לוגית על העמדה הגורפת והקיצונית הזו? הרי אולי x כן קיים בלי תלות בנפשו המוטה של מי שיטען כך.
- פרט לתודעה של האדם כלפי עצמו, שום דבר לא מוכח כקיים. הגישה שתיארת מביסה את עצמה. אילן שמעוני - שיחה 22:57, 9 ביולי 2018 (IDT)
- אישית אני לא מסכים ששום דבר מלבדה לא קיים אבל השאלה שלי היא האם יש דרך לוגית, למשל במשוואה לוגית להוכיח שהגישה שהצגתי בשאלה שגויה?
- מבחינת הלוגיקה: המסקנות שלך תלויות בהנחות היסוד. השאלה היא כאן מהן הנחות היסוד שמקבלים (והאם כל הצדדים בדיון מסכימים עליהן). אבל בעצם גם המשמעות של הוכחה אינה, כנראה, המשמעות של ההוכחה בלוגיקה המתמטית הטהורה. בפיזיקה עוסקים בתאוריות שבאופן כללי אין דרך להוכיח אותן אבל אפשר להעמיד אותן שוב ושוב למבחנים שונים ובכך להגביר את אמינותן.
- בפועל במקרים רבים משמעות המילה „הוכחה״ דומה יותר למושג המשפטי „הוכחה מעבר לספק סביר״. ר’ לדוגמה מערכת הוכחה אינטראקטיבית. זהו מושג מתחום מדעי המחשב עם שימושים מעשיים לרוב. באופן כללי אפשר להחליף כאן את המילה „הוכחה״ במילה „שכנוע״. עם בניה סבירה של פרוטוקול (זוכרים?) ההוכחה אפשר להגיע לרמת אמינות גבוהה כרצוננו. במובן הזה התאוריות החשובות של הפיזיקה הן מוכחות: הן עמדו במספיק מבחנים כדי לשכנע אותנו בצורה מעשית בנכונותן. לדוגמה: כדי שכאשר אנו בונים מכשירים יקרים ורוצים שהם יעבדו, זה על בסיס אותן תאוריות פיזיקליות. וזה גם עובד. Tzafrir - שיחה 07:45, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אישית אני לא מסכים ששום דבר מלבדה לא קיים אבל השאלה שלי היא האם יש דרך לוגית, למשל במשוואה לוגית להוכיח שהגישה שהצגתי בשאלה שגויה?
שיר אחר, שאלה אחרת
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כבר כמה שבועות בהם מושמע בגל"צ חלק משיר או נעימה של שיר המוכר לי, אבל איני מצליח לזהותו. הקטע המוזיקלי מלווה תשדיר פירסום של 'חיש גד', והוא מזכיר במידה מסוימת את הסגנון של להקת בוני אם. אשמח על זיהויו. בנצי - שיחה 21:21, 9 ביולי 2018 (IDT)
- T'es Ok של להקת Ottawan (שלמרות הצלחתה המסחררת אין לנו ערך עליה). טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:36, 9 ביולי 2018 (IDT)
- אם אתה מעוניין בערך, כתוב לפחות Ottawan (אנ'). Tzafrir - שיחה 07:28, 10 ביולי 2018 (IDT)
- שיר מקסים, בצרפתית. תודה לך. אכן, אין לו ערך עברי. אגב, לאחר צפיה בסרטון שצירפת, הדמיון לבוני אם אינו מקרי, ולא רק מבחינה קולית. זו אותה תרבות קאריבית, עם היכולת המוזיקלית הנהדרת, והשליטה המסונכרנת הנפלאה בתנועות הגוף שלהם. בנצי - שיחה 23:27, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אם אתה מעוניין בערך, כתוב לפחות Ottawan (אנ'). Tzafrir - שיחה 07:28, 10 ביולי 2018 (IDT)
למה נותנים לילדים אקמול בנרות רקטליים? זו תחושה מוזרה ומזעזעת לילדים אני מניח אז למה לא טבליה כמו למבוגר וזהו?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בכלל, אי אפשר לתת לילדים סוכריות אקמול או למרוח עליהם משחת אקמול? כל הקטע של הנרות נראה לי תמוה בלשון המעטה. תודה על התשובה. ―אנונימי לא חתם
- לגבי סוכריות - קיים סירופ "אקמולי" ודומיו. יש להם טעם לואי אבל רוב הילדים מסכימים להם. לגבי משחה - ספיגת אקמול (ותרופות אחרות) לזרם הדם דרך העור איטית מאד. אילן שמעוני - שיחה 12:36, 10 ביולי 2018 (IDT)
- מה גם שמתחת לגיל 3 לא מומלץ לתת סוכריות או טבליות מחמת סכנת חנק, כי הילד אינו מיטיב לבלוע אותן. מנסיוני עם הבת הפרטית שלי, גם אקמולי אינו תמיד חלופה ראויה. היא פשוט מסרבת לפתוח את הפה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 13:02, 10 ביולי 2018 (IDT)
- הספיגה דרך דופן המעי היא המהירה והיעילה ביותר, שכן היא מיידית. בנצי - שיחה 23:09, 10 ביולי 2018 (IDT)
- נרות אקמול מומלץ לתת רק כאשר הילד/ה מקיא. הסיבה היא שבסירופ ניתן לכוון באופן עדין את המינון ובנרות יש מינונים קבועים. אין ספיגה של פראצטמול דרך העור, למיטב ידיעתי, וגם אם היתה זו דרך מאוד לא יעילה. רנן - שיחה 20:25, 15 ביולי 2018 (IDT)
לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?
הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?
האם החרדים הבריטים פחות קשורים לישראל מחרדים אמריקנים?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בישראל עצמה פגשתי יהודים חרדים רבים מארה״ב, קנדה ודרום אמריקה וגם יהודים חילונים לכאורה מבריטניה אבל לא זכור לי שפגשתי אפילו יהודי חרדי בריטי אחד בתוך ישראל למרות שיש המון חרדים בריטים. האם הפ אנטי ציונים? תודה. 141.226.59.239 18:55, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אני פגשתי רופא חרדי אחד שעלה מסקוטלנד עם המשפחה, והוא עבד במסגרות ציבוריות ופרטית.Ewan2 - שיחה 19:37, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אין הבדל בין חרדי בריטניה לארה"ב. מיעוט קטן מהם הם אנטי ציונים, בדומה לארה"ב ולישראל עצמה. זה שלא פגשת - לא מהווה אינדיקציה נכונה. Mr. W ~ T ~ בית המשפטים העליון 19:53, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אתה מוזמן לבקר בהר נוף; יש שם גרעין חרדי גדול של אנגלו-סקסים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 12:01, 11 ביולי 2018 (IDT)
- השאלה לא הייתה על אנגלו-סקסים. השואל דווקא הבחים בחרדים אנגלו-סקסים בישראל, ושאל מדוע מתוכם כמעט אין כאלו ממוצא בריטי. בן עדריאל • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:41, 11 ביולי 2018 (IDT)
- אתה מוזמן לבקר בהר נוף; יש שם גרעין חרדי גדול של אנגלו-סקסים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 12:01, 11 ביולי 2018 (IDT)
- אין הבדל בין חרדי בריטניה לארה"ב. מיעוט קטן מהם הם אנטי ציונים, בדומה לארה"ב ולישראל עצמה. זה שלא פגשת - לא מהווה אינדיקציה נכונה. Mr. W ~ T ~ בית המשפטים העליון 19:53, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אני פגשתי רופא חרדי אחד שעלה מסקוטלנד עם המשפחה, והוא עבד במסגרות ציבוריות ופרטית.Ewan2 - שיחה 19:37, 10 ביולי 2018 (IDT)
לאיזו כיתה/לכמה יחידות בבגרות מתאימה השאלה הבאה:
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב המרחק בין תל אביב לאשדוד הוא 40 ק"מ, והנהג עושה את הדרך במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש. בדרך חזרה הוא מחליט לנהוג במהירות כזו כך שהמהירות הממוצעת בכל הנסיעה (הלוך ושוב) תהיה 80 קמ"ש. באיזו מהירות עליו לנהוג בדרכו חזרה? חזרתי • ∞ • שיחה 22:23, 10 ביולי 2018 (IDT)
- אם מניחים שהדרך בחזור ארכה אותו זמן, רמת הדיון מתאימה ל-3 יח"ל מתימטיקה או 3 יח"ל פיזיקה. בנצי - שיחה 23:13, 10 ביולי 2018 (IDT)
- ההנחה שלך שגויה לחלוטין, ואין צורך בשום הנחה לפתרון השאלה; היא מוגדרת היטב (מה התשובה לשאלה לדעתך?) חזרתי • ∞ • שיחה 07:59, 11 ביולי 2018 (IDT)
- ???
- אם הנהג עבר בהלוך, דרך של 40 ק"מ במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש, הרי שהוא עשה בהלוך את הדרך הזו בשעה. כדי לעשות את הדרך הלוך ושוב (80 ק"מ) במהירות ממוצעת של 80 קמ"ש, הוא חייב שכל הדרך כולה תארך לו שעה, מה שאומר שאת כל הדרך חזרה הוא אמור לעשות באפס זמן, מכיוון שהוא כבר נסע שעה בהלוך! מה שאומר שנדרשת ממנו מהירות אינסופית בדרך חזרה (מרחק חלקי זמן שווה מהירות, וכאן הזמן הוא אפס). מהירות אינסופית היא תשובה קבילה כאן? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח • 09:10, 11 ביולי 2018 (IDT)
- ברור שזו התשובה, שידועה לי כמובן; מה שמעניין אותי הוא לאיזו כיתה בתיכון או לכמה יחידות בבגרות השאלה מתאימה. חזרתי • ∞ • שיחה 14:50, 11 ביולי 2018 (IDT)
- ההנחה שלך שגויה לחלוטין, ואין צורך בשום הנחה לפתרון השאלה; היא מוגדרת היטב (מה התשובה לשאלה לדעתך?) חזרתי • ∞ • שיחה 07:59, 11 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי זו שאלה קלה לתלמידי חמש יחידות. מתלמידי 3 ו-4 יחידות לא הייתי דורש להבין את המשמעות של אינסוף בהקשר הזה. עוזי ו. - שיחה 11:51, 11 ביולי 2018 (IDT)
- עוזי ו.: ואם במקום 80 קמ"ש בממוצע היה נדרש 75 קמ"ש? חזרתי • ∞ • שיחה 14:53, 11 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי תלמיד כיתה ט' אמור לדעת לפתור את זה. Corvus,(Nevermore)
- כמה הערות:
- א. לא ביצעתי את החישוב בפועל, וזהו כל 'חטאי' וצר לי על כך. אין זה הופך את ההנחה שלי לשגויה, ועוד לחלוטין, אלא בלתי רלוונטית למקרה המתואר. מקרה זה הוא מקרה קיצון, ופתרון שלו אינו מלמד, בהכרח, דבר ואינו דידאקטי. מספיק לשנות את נתוני הבעיה כדי להפוך את התשובה לרלווטית (התשובה שלי היתה גישה ולא פתרון ספציפי). למעשה, היא כיוונה להבחנה בין מה המקרה שציינתי, לבין מקרים בהם הממוצע מורכב יותר, כמו נסיעה במהירויות שונות לאורך קטעי דרך שווים. מבחינה זו, שאלות כאלה לא יכללו ב-3 יח"ל.
- ב. שאלה מסוג זה לא נכללת בתוכנית הלימודים, משום שאינה תורמת דבר להבנת נושאי הלימוד. היא כן תיכלל, ויש לא מעט כאלה, במסגרת תרגילי-חידה למיניהם, כאתגר חשיבתי, עם כוכבית או בלעדיו, בכיתה י' או בי"א.
- ג. השאלה מתאימה גם ל-4 וגם ל-5 יח"ל, לא ל-3. בין 3 לאחרות יש הבחנה איכותית (מבחינת חומר הלימוד), ולא בין 5 יח"ל לאחרות.
- ד. בהמשך לסעיף הקודם, תלמיד ט' לא אמור לפתור זאת, למעט יוצאים מהכלל. בנצי - שיחה 18:29, 11 ביולי 2018 (IDT)
- השאלה הזו תואמת את הרמה שאני לומד (עולה לכיתה י', 4 יח"ל מתמטיקה). אפילו בכיתה ט' פתרתי (ללא הצלחה כמובן) שאלות מהסוג הזה. ניב - שיחה 21:12, 11 ביולי 2018 (IDT)
- עם 75 קמ"ש במקום 80, זו שאלת דרך ומרחק סטנדרטית, שהייתי מצפה גם מתלמידי 3 יחידות לפתור. עוזי ו. - שיחה 01:00, 12 ביולי 2018 (IDT)
- עוזי ו., תמהני האם התשובה" אינסוף" שניתנה לעיל אכן נכונה. שהרי אין זו שאלה של שאיפה לגבול ולכן התשובה צריכה להיות "אין תשובה מוגדרת" כי מדובר בחלוקה באפס, לא כן? תודה שנילי - שיחה 07:32, 12 ביולי 2018 (IDT)
- אם מתחילים להתקטנן, אז אין תשובה, כי המהירות המקסימלית היא מהירות האור, כך שהדרך חזרה בכל זאת תיקח זמן כלשהו שניתן לחישוב ואינה אפס. אילן שמעוני - שיחה 08:26, 12 ביולי 2018 (IDT)
- פיזיקלית נכון, יש כנראה להתחשב בתורת היחסות הפרטית. אלא שכאן מדובר בשאלה מתמטית ונשאר בתחום המתמטי הטהור. מזכיר לי שאלה ידועה בפיזיקה משנה א' בטכניון: סטודנט הובא לדין כי עבר באור אדום, הוא טען שבגלל תופעת דופלר אור הרמזור הוסח לירוק, האם יצא זכאי? (כמובן שכדי שהתופעה תתרחש עליו לנסוע במהירות העולה לאין שיעור על המהירות המותרת) שנילי - שיחה 10:30, 12 ביולי 2018 (IDT)
- במקרה הזה אין שאיפה לגבול, ומהירות אינסופית היא שם קיצור לקפיצת הדרך, מעבר מיידי מ-B ל-A. הייתי מקבל תשובה כזו משום שהמשמעות שלה ברורה בהקשר של השאלה. עוזי ו. - שיחה 10:44, 12 ביולי 2018 (IDT)
- האם זו שאלה לבחינת בגרות בפיזיקה או בקבלה מעשית? 77.125.1.178 19:58, 12 ביולי 2018 (IDT)
- במקרה הזה אין שאיפה לגבול, ומהירות אינסופית היא שם קיצור לקפיצת הדרך, מעבר מיידי מ-B ל-A. הייתי מקבל תשובה כזו משום שהמשמעות שלה ברורה בהקשר של השאלה. עוזי ו. - שיחה 10:44, 12 ביולי 2018 (IDT)
- פיזיקלית נכון, יש כנראה להתחשב בתורת היחסות הפרטית. אלא שכאן מדובר בשאלה מתמטית ונשאר בתחום המתמטי הטהור. מזכיר לי שאלה ידועה בפיזיקה משנה א' בטכניון: סטודנט הובא לדין כי עבר באור אדום, הוא טען שבגלל תופעת דופלר אור הרמזור הוסח לירוק, האם יצא זכאי? (כמובן שכדי שהתופעה תתרחש עליו לנסוע במהירות העולה לאין שיעור על המהירות המותרת) שנילי - שיחה 10:30, 12 ביולי 2018 (IDT)
- אם מתחילים להתקטנן, אז אין תשובה, כי המהירות המקסימלית היא מהירות האור, כך שהדרך חזרה בכל זאת תיקח זמן כלשהו שניתן לחישוב ואינה אפס. אילן שמעוני - שיחה 08:26, 12 ביולי 2018 (IDT)
- עוזי ו., תמהני האם התשובה" אינסוף" שניתנה לעיל אכן נכונה. שהרי אין זו שאלה של שאיפה לגבול ולכן התשובה צריכה להיות "אין תשובה מוגדרת" כי מדובר בחלוקה באפס, לא כן? תודה שנילי - שיחה 07:32, 12 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי תלמיד כיתה ט' אמור לדעת לפתור את זה. Corvus,(Nevermore)
- עוזי ו.: ואם במקום 80 קמ"ש בממוצע היה נדרש 75 קמ"ש? חזרתי • ∞ • שיחה 14:53, 11 ביולי 2018 (IDT)
בסיסים תת קרקעיים ענקיים למחקר אווירונאוטי של הצבא האמריקני
האם יכול להיות שבשביל לבדוק כלי טיס ניסיוניים הצבא האמריקני היה צריך לחפור שטחים ענקיים וגבוהים (אולי קילומטר רבוע או חצי קילומטר רבוע?) ולבנות שטחי ענק תת-קרקעיים בהם יוכלו לטוס הכלים השונים לטיסות מבחן כדי שלא יצטרכו להטיס אותם בשמים פתוחים ובכך לחשוף את הארכיטקטורה שלהם דרך צילומי לוויין? האם יש ראיות לחפירות מאסיביות כאלה למשל על ידי היווצרותם של הרים מלאכותיים שאליהם למעשה שפכו את האדמה שחפרו? אני מניח שבסיסם כאלה נבנו בעיקר בשטחי מדבר סטייל אזור 51, אם בכלל. ―אנונימי לא חתם
- לא. זה לא יכול להיות. קילומטר, ואפילו עשרה קילומטר, זה לא מרחק מספיק לניסוי מטוס. 77.125.1.178 17:22, 11 ביולי 2018 (IDT)
- אני עונה על שאלתי לאחר הרהור בנושא ואחרי שקראתי את התשובה לעיל. על פניו אין צורך במיזם כזה כי אפשר לקבל מענה די טוב על ידי שימוש באמצעים חדישים להרחקת צופים משטחים רחבים (מערכות סריקה ומיגון, רובוטיקה ועוד) וגם אפשר להדגים תמרון דרך מציאות מדומה (virtual reality) שזה מגוון רחב של טכנולוגיות דימוי שהולכות ומתחזקות ואין שום סיבה שיפסחו עליהן בשימוש צבאי וסביר שהן רק יתייעלו. ―אנונימי לא חתם
- אי אפשר להרחיק לווינים מהשטח ואי אפשר לבדוק מטוס חדש רק במציאות מדומה. 77.125.1.178 19:56, 12 ביולי 2018 (IDT)
- אני בספק שאתה צודק באופן טוטאלי אבל מאמין שביחס לטכנולוגיה ב-2018 אתה מאד צודק. ―אנונימי לא חתם
- אי אפשר להרחיק לווינים מהשטח ואי אפשר לבדוק מטוס חדש רק במציאות מדומה. 77.125.1.178 19:56, 12 ביולי 2018 (IDT)
- אני עונה על שאלתי לאחר הרהור בנושא ואחרי שקראתי את התשובה לעיל. על פניו אין צורך במיזם כזה כי אפשר לקבל מענה די טוב על ידי שימוש באמצעים חדישים להרחקת צופים משטחים רחבים (מערכות סריקה ומיגון, רובוטיקה ועוד) וגם אפשר להדגים תמרון דרך מציאות מדומה (virtual reality) שזה מגוון רחב של טכנולוגיות דימוי שהולכות ומתחזקות ואין שום סיבה שיפסחו עליהן בשימוש צבאי וסביר שהן רק יתייעלו. ―אנונימי לא חתם
האם משינה היא להקה הומוריסטית?
האם להקת משינה היא למעשה להקה הומוריסטית? אני לא מצליח לראות את הקליפים הבלדה לסוכן כפול או את שלח לי מלאך בלי חיוך. האם אפשר לסווג אותם כ"להקות בידור ישראליות"? Corvus,(Nevermore) 15:05, 11 ביולי 2018 (IDT)
- לפי מה שאתה כותב, מבחינתך היא כן להקה הומוריסטית. מי עוד אמור לסווג להקות, לדעתך? אין רשות רשמית לסיווג להקות. 77.125.1.178 17:20, 11 ביולי 2018 (IDT)
- בחלק ניכר מהשירים - כן, אבל לא בכולם. משינה הושפעו במידה רבה מ-Madness הבריטית. השווה למשל את "ריקוד המכונה" ל - One Step Beyond. אילן שמעוני - שיחה 22:39, 11 ביולי 2018 (IDT)
- וואו, זה גניבה ספרותית של ממש... לא רק המלודיה דומה. גם הסגנון, המקצב והקונספט של השיר מעותקים. Corvus,(Nevermore)
- "גם רכבת לילה לקהיר" מועתקת. ויש עוד. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה "האם אלוהים שם את האלבומים של משינה על מדף ההומור". 77.125.1.178 19:52, 12 ביולי 2018 (IDT)
- הוא לא. למשינה יש חומר הומוריסטי ושאינו הומוריסטי ("ברחובות שלנו", "אנה", "אנחנו שניים" ועוד רבים אחרים) אמת שהרבה מהחומר של משינה הומוריסטי נטו. הנסיון לסיווג קשיח אינו עובד כאן. אילן שמעוני - שיחה 09:19, 13 ביולי 2018 (IDT)
- "גם רכבת לילה לקהיר" מועתקת. ויש עוד. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה "האם אלוהים שם את האלבומים של משינה על מדף ההומור". 77.125.1.178 19:52, 12 ביולי 2018 (IDT)
- וואו, זה גניבה ספרותית של ממש... לא רק המלודיה דומה. גם הסגנון, המקצב והקונספט של השיר מעותקים. Corvus,(Nevermore)
האם המהלך של פתיחת תאגיד "כאן" וסגירת רשות השידור חסך כסף למדינה?
ואם כן חסך, כמה חסך? תודה. 77.125.1.178 17:19, 11 ביולי 2018 (IDT)
- זו לא תשובה אבל הערת צד מדעתי: אני מניח שזה חסך כסף מתוך תהליך כל שהוא של התייעלות. ―אנונימי לא חתם
- אני מזמן גמרתי להניח, שכול שינוי של הממסד, הוא לטובה. 77.125.1.178 19:50, 12 ביולי 2018 (IDT)
- אם אתה חושב שהנחתי מה שציינת - אתה טועה. דיברתי רק על המקרה הספציפי. ―אנונימי לא חתם
- אני מזמן גמרתי להניח, שכול שינוי של הממסד, הוא לטובה. 77.125.1.178 19:50, 12 ביולי 2018 (IDT)
- המדינה מתקיימת ממיסים שמשלמים אזרחים. עד לפני חקיקת החוק הנוכחי של תאגיד השידור (בערך שנה לפני כן?) רשות השידור מומנה ממס ייעודי שהוטל רק לצרכיה (אגרת הרדיו והטלוויזיה). המהלך שקצב את חייה של רשות השידור היה ביטול אגרת הטלוויזיה (עדיין נשארה אגרת הרדיו שכל הכנסותיה הוקדשו לרשות השידור ובהמשך: לתאגיד השידור. במקום זה המדינה התחייבה לממן את התאגיד מתוך תקציב המדינה (מה שלפחות מבחינה פוטנציאלית הקטין את עצמאות התאגיד).
- מעבר לכך נדמה לי שמקובל על רוב מי שעסק בתחום שתאגיד השידור מתנהל בצורה יעילה יותר (מצליח להפיק יותר בתקציב דומה). אבל אני לא יודע מה היה תקציב ראשות השידור. Tzafrir - שיחה 01:15, 16 ביולי 2018 (IDT)
כמות סבירה של אוכל אסייאתי לא ממש משביעה אותי, אבל של אוכל מזרח תיכוני כן
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מנת פאד תאי עם טופו עם ספרינג רול וחמוצים אסייאתיים תגרום לי בסבירות גבוהה לרצות עוד מנת אטריות אבל פיתה עם פלאפל או מנת כשרי ככלל יספקו ל את התאבון (חריפות או לא). אני בדרך כלל שותה רק מים עם כל מנת אוכל כי בצניעות אינני חובב משקאות ממותקים לא מבחינה בריאותית ולא מבחינת טעם ואני תוהה מדוע אוכל אסייאתי מחקתק ולא ממש חריף אם בכלל מעלה לי התיאבון כה מהר כאשר מזון מזרח תיכוני לכאורה כמעט ולא.
- בפיתה עם פלאפל לא שמים מונוסודיום גלוטמט. Gil mo - שיחה 10:03, 15 ביולי 2018 (IDT)
- אתה יודע מה? אני חושב שאתה צודק. כי אתמול תכננתי לכתוב שאני חווה בעיה דומה גם עם אוכל יפני שלמיטב ידיעתי מכיל מונוסודיום גלוטמט ועוד מרעין בישין אפשריים. אני הולך להתרחק מעתה מהחומר הזה. ―אנונימי לא חתם
- באוכל סיני ויפני אין באופן כללי מונוסודיום גלוטמט. אולם רוטב סויה מכיל חומצה גלוטמית (בגלל שיש את זה בסויה) שפעולתה (לצורך העניין) זהה. באופן כללי לא ידועה שום בעיה עם גלוטמט בין אם הוא מופיע כחומצה גלוטמית ובין אם הוא מופיע כמונוסודיום גלוטמט (ונראה לי שמבחינת כמות הנתרן כאן זה זניח. אםלא, זה אולי איזשהו שיקול).
- יש לא מעט הבדלים אחרים בין שני סוגי המאכלים. אולי מדובר על כמויות הסוכר? או כל מיני רכיבים אחרים? אבל נסה לאכול פלאפל עם רוטב סויה (אני לא מתווכח על טעם. יש גם אנשים מוזרים שאוהבים עמבה). Tzafrir - שיחה 01:28, 16 ביולי 2018 (IDT)
- צפריר, אני חושב שאתה מאד טועה כשאתה טוען שאין באוכל סיני או יפני (זה הנפוץ לפחות ברוב מדינות העולם כיום: "סיני-אמריקני" או "יפני-אמריקני") מונוסודיום גלוטמט. קודם כל באוכל סיני ותאילנדי "אמריקניים" מניסיוני כל המנות כמעט מפוצצות בזה. לגבי מטבח יפני זה נעשה פחות חד משמעי; אני חושב שבאצות מסוימות ובפרט באצות נורי יש המון גלוטמט באופן טבעי או לפחות משרה-טעם-אומאמי אחר. ―אנונימי לא חתם
- ברצוני לציין משהו שלא ציינתי לאורך כל הדיון הזה --- בעבר סבלתי מאד מהשמנה והיו לי התקפי פיצה - אכילת פיצה מאד משכה אותי לאכול עוד ועוד, כמו עם אוכל אסייאתי. ברור לי כעת שהמונוסודיום גלוטמט בפיצה (הן זה שהוכנס לרוטב פיצה תעשייתי והן זה שבשקיות התיבול) לצד האוכל האסייאתי התעשייתי שיחקו תפקיד בכך. ―אנונימי לא חתם
- צפריר, אני חושב שאתה מאד טועה כשאתה טוען שאין באוכל סיני או יפני (זה הנפוץ לפחות ברוב מדינות העולם כיום: "סיני-אמריקני" או "יפני-אמריקני") מונוסודיום גלוטמט. קודם כל באוכל סיני ותאילנדי "אמריקניים" מניסיוני כל המנות כמעט מפוצצות בזה. לגבי מטבח יפני זה נעשה פחות חד משמעי; אני חושב שבאצות מסוימות ובפרט באצות נורי יש המון גלוטמט באופן טבעי או לפחות משרה-טעם-אומאמי אחר. ―אנונימי לא חתם
- אתה יודע מה? אני חושב שאתה צודק. כי אתמול תכננתי לכתוב שאני חווה בעיה דומה גם עם אוכל יפני שלמיטב ידיעתי מכיל מונוסודיום גלוטמט ועוד מרעין בישין אפשריים. אני הולך להתרחק מעתה מהחומר הזה. ―אנונימי לא חתם
בירה עם כיתוב בעברית באירופה
ראיתי גם בשוויץ וגם באיטליה דבר מוזר: בירה לא ישראלית עם כיתוב בשפה העברית, כולל הכיתוב על "פיקדון", כאילו שהבירה נועדה למכירה בישראל. איך הפחיות הגיעו לחו"ל? 213.55.211.125 21:45, 11 ביולי 2018 (IDT)
- הפחיות נוצרו ומולאו בחו"ל, אך לא נשלחו לישראל. 129.69.140.138 14:22, 13 ביולי 2018 (IDT)
למה שטאלהלם ממלחמות העולם הראשונה והשנייה הכילה 2 ברגים, אחד מימין ואחד משמאל?
ראו למשל השטאלהלם הזו ממלחמת העולם הראשונה והתופעה חזרה על עצמה גם בשטאלהלם ממלחמת העולם השנייה. אפשר לראות שיוצאים מן הקסדה 2 ברגים. למה שימשו ברגים אלה? ניחשתי שאולי שימשו להתקנת מגן רוח אם החייל היה נוסע על אופנוע. ―אנונימי לא חתם
- או לרצועה שתהדק את הקסדה לראש, תחת הסנטר. ביקורת - שיחה 02:09, 12 ביולי 2018 (IDT)
- בערך האנגלי נכתב ליד אותה תמונה:
The M1916 design had side-mounted horn-like ventilator lugs which were intended to be support for an additional steel brow plate or Stirnpanzer, which only ever saw limited use by snipers and trench raiding parties, as it was too heavy for general use.
(למקרה שאינך קורא אנגלית: חורי אוורור שנועדו גם לספק תמיכה לפלטת הגנה נוספת למצח). H. sapiens - שיחה 19:13, 12 ביולי 2018 (IDT)- האמת שאני קורא אנגלית ונתקלתי בפסקה הזו בערך האנגלי אבל הייתי תחת סטרס ולא הכרתי כלל את המינוח הצבאי שם ואז הקטע לא היה לי מובן. מפרגן על הביאור. ―אנונימי לא חתם
- בערך האנגלי נכתב ליד אותה תמונה:
טעות לוגית?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני קורא כעת ספר שמנסה לבסס טיעון ולפיו בהינתן תנאים מסוימים כולסטרול (כולל LDL) הוא דבר בריא ואף חיוני. אניח לרגע את הדעות הקדומות והמנוגדות שלנו ושל המיינסטרים הרפואי כיום, ואצטט ברשות המומחים קטע, כדי לנסות להבין האם הוא באמת שגוי (לא אתפלא אם זה כך, ספרים מהסוג הזה בדרך כלל מלאים כשלים):
”בדוח שפירסם לאחרונה המכון הלאומי לבריאות, השוו חוקרים בין תפקודי זיכרון לבין רמות כולסטרול בקרב קשישים. הם גילו שאנשים שלא סבלו משיטיון הפגינו כישורי זיכרון טובים בהרבה, אם רמות הכולסטרול שלהם היו גבוהות. מסקנת הדוח נוסחה בבהירות: "כולסטרול גבוה קשור לכישורי זיכרון טובים יותר".”
כמובן שהיו אמורים לבדוק את זה בקרב אנשים שלא סובלים משיטיון, אבל - אם כולסטרול הוא לא בריא באופן כללי ובאופן כללי פוגע בזיכרון - בדיוק הפוך מהמבוקש - אזי יתכן שבקרב מי שלא סבלו משיטיון, אמור להיות יתרון בכישורי הזכרון לאלו שהתנאים הפיזיים המוקדמים שלהם היו כה טובים, עד כדי כך שלא לקו בשיטיון למרות הכולסטרול. ביקורת - שיחה 02:08, 12 ביולי 2018 (IDT)
- ממש לא התחום שלי, אבל אנסה לתרום משהו לדיון. במדע יש חשיבות גדולה להפריד בין עובדות לבין פרשנות. העובדות הן (כפי שמוצג כאן) שאכן כולסטרול גבוה בקרב קשישים ללא שיטיון קשור לכישורי זכרון טובים יותר. שים לב שגם ההסבר האלטרנטיבי שאתה מציע איננו סותר את זה. השאלה מה עושים עם הנתון הזה היא לא שאלה מתמטית ולא שאלה תיאורטית. היא צריכה לחיות בתוך היפותזה שניתן לדחות או לאשש. ההיפותזה הזו צריכה לקחת בחשבון עובדות נוספות, למשל, על פי דבריך, שכולסטרול מגדיל את הסיכון לשטיון אצל קשישים. זה לגבי דרך הסקת המסקנות, ולגופם שת דברים איני יודע כלום. משה פרידמן - שיחה 06:04, 12 ביולי 2018 (IDT)
- זוהי לא טעות לוגית אלא חוסר הבנה (שלך) את המושג "קשר": אנו אומרים שקיים קשר אם תכונה נבדקת גבוהה יותר בקרב קבוצה א' מבקבוצה ב' כאשר המשתנים האחרים זהים (אני כמובן מפשט את הדברים, אבל כך זה בגדול). קשר לא אומר דבר על סיבתיות. יתירה מכך: הוא גם לא אומר דבר על כיוון : כך אישפוז במחלקה אורתופדית קשור יותר לקטיעות גפיים, אבל אין לנו להסיק מכך שאם נעביר חולה לב ממחלקה קרדיולוגית למחלקה אורתופדית גפיו ייקטעו...
- כדי להסיק לגבי סיבתיות ולגבי כיוון יש צורך במבחנים אחרים לגמרי.
- מקווה שעזרתי. רנן - שיחה 20:36, 15 ביולי 2018 (IDT)
כמה נפצעו בפיגוע בשפרעם?
בערך על הפיגוע נכתב שעדן נתן-זאדה פצע ארבעה אנשים, ולאחמ"כ כתוב שהוא פצע עוד תשעה נוספים, כלומר, בסך הכול - 13. לעומת זאת, בערך על טרור יהודי בישראל נכתב שהוא פצע בסך הכול תשעה אנשים. תיקנתי את האמור בערך על הטרור היהודי בישראל על פי האמור בערך על הפיגוע. האם אני צודק? ניסיתי לברר אך לא מצאתי מידע מפורש. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:39, 12 ביולי 2018 (IDT)
ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בכתבה הטרייה הזאת במאקו מצוין ש"ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה", לא מובן לי מה המקור לכך או מה הסיבה ההגיונית לכך, או שמדובר בטעות בכתיבה?--93.126.116.89 16:01, 13 ביולי 2018 (IDT)
- על פי תנאי הטקסט המקורי של WHO, מדינות התבקשו לעודד את אזרחיהן להיניק בטענה שמחקר מציג באופן גורף את יתרונות ההנקה, תוך התראה על כך שההורים יהיו ערניים לשיווק לא מדויק של --חברות המוכרות אבקת חלב--.
ה"ניו יורק טיימס" דיווח לראשונה כיצד הגיב ממשל טראמפ בכוח נגד ההחלטה, שאחרת היתה לה תמיכה של כל שאר חברי האספה. ממשל טראמפ דחף להסיר את הביטוי מתוך טיוטת הטקסט כי ממשלות ידרשו "להגן, לקדם ולתמוך הנקה". מהגארדיין. 129.69.140.138 16:22, 13 ביולי 2018 (IDT)
- לא הבנתי מה הסיבה הרישמית להילחם בהנקה, נשמע לכאורה הזוי כשחלב אם הוא הטבעי והבריא לתינוק, לא כך? --93.126.116.89 17:19, 13 ביולי 2018 (IDT)
- לפי העיתונות - הסיבה היא האינטרסים של יצרניות תחליפים לחלב אם. --א 158 - שיחה 21:04, 13 ביולי 2018 (IDT)
- תטל״א (תשובה טובה לשאלה אחרת). לא מסובך להמציא נימוקים אוטומטיים מאותה רמה של „אם זה טבעי, זה צריך להיות טוב״. לדוגמה: „זה לא תפקידה של המדינה להתערב בהחלטתם של ההורים״. מההבנה הבסיסית שלי בנושא אין יתרון מאוד מובהק לחלב אם על תרכובת מזון לתינוקות (יש לא מעט מחקרים בנושא, אבל לפחות חלקם שנויים במחלוקת). אם כי עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא שונה. מצד שני גם לתמ״ל אין יתרונות מובהקים והרצון הוא כאן למנוע שיווק של מוצר שאין בו צורך אמיתי. כמובן שחברות שמוכרות תמ״ל יעדיפו ליצור לעצמן את השוק הזה בנוחות על חשבון הורים טריים שלא יודעים על מה מדובר. Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2018 (IDT)
- באופן כללי, יש כאן מאבק איתנים שמתרחש על גבן של האמהות.
- תטל״א (תשובה טובה לשאלה אחרת). לא מסובך להמציא נימוקים אוטומטיים מאותה רמה של „אם זה טבעי, זה צריך להיות טוב״. לדוגמה: „זה לא תפקידה של המדינה להתערב בהחלטתם של ההורים״. מההבנה הבסיסית שלי בנושא אין יתרון מאוד מובהק לחלב אם על תרכובת מזון לתינוקות (יש לא מעט מחקרים בנושא, אבל לפחות חלקם שנויים במחלוקת). אם כי עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא שונה. מצד שני גם לתמ״ל אין יתרונות מובהקים והרצון הוא כאן למנוע שיווק של מוצר שאין בו צורך אמיתי. כמובן שחברות שמוכרות תמ״ל יעדיפו ליצור לעצמן את השוק הזה בנוחות על חשבון הורים טריים שלא יודעים על מה מדובר. Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2018 (IDT)
- לפי העיתונות - הסיבה היא האינטרסים של יצרניות תחליפים לחלב אם. --א 158 - שיחה 21:04, 13 ביולי 2018 (IDT)
- לא הבנתי מה הסיבה הרישמית להילחם בהנקה, נשמע לכאורה הזוי כשחלב אם הוא הטבעי והבריא לתינוק, לא כך? --93.126.116.89 17:19, 13 ביולי 2018 (IDT)
- הממשלות וארגוני הבריאות מעדיפים הנקה מכל מיני שיקולים בריאותיים שקשורים לתינוק: הטבעיות של חלב האם; זה שהוא מכיל כל מיני נוגדנים שמותאמים ספציפית לתינוק, לגילו ולמחלותיו הנוכחיות; החיבור הטבעי שהוא יוצר עם אמו; ושיקולים פסיכולוגיים ופסבדו-פסיכולוגיים רבים ואחרים.
- יצרניות תחליפי החלב מעדיפות תחליפי חלב משיקולים מסחריים ברורים.
- בתווך נמצאות האמהות שמטיפים להן השכם והערב (בזמן ההכנה ללידה, על ידי הדולות למיניהן; בבתי החולים בלידה ולאחריה, על ידי אחיות ויועצות הנקה; בטיפת חלב, על ידי אחיות טיפת חלב; במרפאות קופות החולים בזמן ביקורים אצל רופאי הילדים; וזה רק הממסד הרפואי. בל נשכח את קרובי המשפחה וההורים המודאגים, את השכנות החטטניות ואת שאר "החברים", וכן את הפרסומות מטעם משרד הבריאות ואת ההודעות שיצרניות תחליפי החלב חייבות לשים על קופסאותיהן, משל היה מדובר בסיגריות), כמה חלב אם טוב יותר ובריא יותר לתינוק. אחד הדברים שכולם שוכחים במסע המסחרי והענקי הזה זה שגם האם היא גורם בסיפור. שגם לה מגיע לישון מדי פעם בלילה, כשבעלה מכין לתינוק בקבוק. שגם לה מגיעה קצת בריאות נפש, ושאם היא לא מצליחה להיניק מסיבה כלשהי, מותר לה גם לוותר קצת לעצמה ולא להיכנס לחרדות ולרגשות אשם סביב היותה אם לא טובה ומזניחה. מלבד זאת, גם האבות נשכחים כאן: האם מחוברת לתינוק כבר תשעה חודשים לפני לידתו. ההאכלה, גורם היוצר את אחד החיבורים החזקים ביותר בין התינוק להורה, יכולה להישאר נחלתה הבלעדית של האם - בהנקה; או שהיא יכולה להיות משותפת לאם ולאב, כאשר הם מאכילים בבקבוק. האמת, גם לתינוק בריא יותר לאכול תחליף חלב ושאמא שלו תהיה קצת יותר שלווה ורגועה, מאשר לינוק חלב מאמא היסטרית ומעורערת.
- אין לי התנגדות להנקה, להיפך. מי שזה טוב לה וזורם לה יחסית בקלות, אדרבה. כל מה שאני מתנגד לו הוא מצב הכפייה הכמעט מוחלטת על האמהות לאחת משתי האפשרויות: להיניק או לחוש רגשי אשם נוראיים. הציגו בפני האמהות את שתי האפשרויות בצורה שקולה ואובייקטיבית, ותנו להן להחליט.
- מקווה שעניתי לשואל מלמעלה. מניח שטראמפ פחות מושפע מהשיקולים שמניתי למעלה ויותר מכל מיני שיקולים אינטרסנטיים משלו, אבל זה כבר החשדנות הרגילה שלי. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • ג' באב ה'תשע"ח • 12:01, 15 ביולי 2018 (IDT)
- זה לא דיכוטומי. אפשר לשלב הנקה עם תמ"ל. לעתים התינוק לא מסכים לכך ואז זה לא עובד. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 15 ביולי 2018 (IDT)
מהם הקריטריונים להפוך לפליט פוליטי בארה״ב?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הרי לא כל אחד שינחת בשדה תעופה באיזו עיר בארה״ב וידפוק על השולחנות ויצרח שרבים רוצים להרגו או לאסרו במדינתו מטעמים פוליטיים ו/או דתיים, באמת יקבל שם מקלט מדיני, אז האם ישנם קריטריונים לכך או שזה הרבה יותר גמיש ממה שאולי נדמה? ―אנונימי לא חתם
- What is a refugee?
A refugee is someone who has been forced to flee his or her home country. As such, refugees can apply for asylum in the United States, a process that could take ---years. Getting refugee status isn't easy. The applicants have to prove that if they return to their home country, they'll be injured because of their race, religion, nationality, membership in a particular social group or their political opinion. "Refugees are generally people outside of their country who are unable or unwilling to return home because they fear serious harm," the U.S. Citizenship and Immigration Services says. CNN.
- נראה שהפסקה הנ"ל רק מוכיחה את תחושתי שאין קריטריונים חד משמעיים אלא רק צריך להוכיח רדיפה לסיפוק נפשם של האמריקנים, whatever that means. ―אנונימי לא חתם
מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?
למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות" ?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות"? או שמא התמונה מעט מורכבת יותר?
אישית מהכרותי עם הסירה, החדית' והקוראן אני מאמין שהתשובה היא אכן רק "בגלל היהדות" אבל אולי יש דעה מורכבת יותר. ―אנונימי לא חתם
- ראשית, במשך תקופה לא קצרה מצרים האשימה את חמאס (בצדק או שלא בצדק) בסיוע לדאעש בסיני. שנית, שמעת על דבר קטן שנקרא הסכסוך הישראלי-ערבי? הוא נמשך כבר יותר ממאה שנה, כדאי להתעדכן. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 15 ביולי 2018 (IDT)
- לדעתי כלל לא ענית לשאלה למה שהם לא יירו גם על מצרים; האשמה איננה יריה. שמעת על שנאת ישראל בספרות האסלאם? שנאת המוסלמים הפונדמנטליים הפנאטיים את היהדות נמשכת כבר 1400 שנה, כדאי להתעדכן. ―אנונימי לא חתם
- חמאס רואה במצרים בעלת-ברית ובישראל אוייב. הוא מאמין שישיג הישגים מהתקפה על ישראל, ולא ישיג הישגים מהתקפה על מצרים. אין בעיה עקרונית לחמאס או לארגונים ערבים אחרים, דתיים או חילוניים, להפנות את נשקם אלה כנגד אלה, כפי שאנו רואים במלחמת האזרחים בסוריה כיום, באירועי ספטמבר השחור ב-1970 ובעוד מקרים רבים. הג'יהאדיסטים בסוריה, שיש להם אותו קוראן כמו בעזה, מפנים את כל מרצם ללחימה נגד שלטון אסד ותומכיו, ולא פגעו עד כה כמעט ביהודים החיים בישראל השכנה. דב ט. - שיחה 14:28, 15 ביולי 2018 (IDT)
- זה גם בגלל אידיאולוגיה אנטישמית קיצונית של חמאס אבל גם בגלל שהוא יודע שישראל נלחמת בו כששתי ידיה קשורות מאחור, ולעומת זאת הוא יודע שאם הוא יתקוף את מצרים הם ייכנסו בו חזק בלי בג"ץ ובלי בצלם. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:39, 15 ביולי 2018 (IDT)
- אני מודה לדב ט ולד"ר מאת'נייט על תשובותיהם המפורטות. ―אנונימי לא חתם
- מבחינת אידאולוגיה: השלטון המצרי רודף ומדכא את תנועת האחים המוסלמים המצרית (התנועה האחות של החמאס). אין בעיה למצוא תירוץ להלחם נגדו. ישראל לא מגלה נטייה להקל על המצור על עזה ואילו מצריים פותחת מדי פעם את מעבר רפיח (למעשה: הידוק המצור הישראלי בהטלת מגבלות נוספות על העברת סחורות במעבר כרם שלום גרם לפתיחה נוספת, כולל להעברת סחורות, וללא שום פיקוח ישראלי, מהצד המצרי. אז עכשיו הם מקבלים בטון ושאר טיט). אולי החמאס יודע מניסיון שישראל מבינה רק כוח (ע״ע ההקלות במצור לאחר הפשלה במרמרה, והשחרורים של ישראל בפרשת גלעד שליט). Tzafrir - שיחה 01:35, 16 ביולי 2018 (IDT)
ויקי רפואה - פועלת מטעם ויקימדיה? אם כן למה שלא ישוכפלו ערכיה לכאן?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני יודע שאין בעיה לשכפל ערכים ממייזמיי ויקי אחרים למיזם זה וההפך. ראו למשל את מיזם הויק "המכלול" אשר שכפל, אם אינני טועה, את כלל הערכים בויקפדיה העברית. למה אם כך ויקיפדיה העברית לא מייבאת לתוכה את כל הערכים מויקירפואה (אלה שלא קיימים בה עדיין אך קיימים בויקירפואה)? זה היה מבטיח שהידע הביו-רפואי יהיה פחות נתון להטיה ותהיה יותר תחרות על איכות (צר לי אבל במציאות שלנו כידוע לכם יש משקל לשיקולים כאלה). ―אנונימי לא חתם
- ויקירפואה לא פועלת מטעם ויקימדיה. ויש זכויות יוצרים על התוכן שלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:17, 15 ביולי 2018 (IDT)
- עצם השימוש שלהם בכינוי "ויקי" לא מהווה הפרה של משהו? ―אנונימי לא חתם
- לא. אין הגבלה על השימוש בשם, ואם אינני טועה, זה מוכרז ברשיון ה-GPL. אילן שמעוני - שיחה 12:21, 15 ביולי 2018 (IDT)
- המונח ויקי לא שייך ולא נוצר עם ויקיפדיה (או ויקימדיה, שנוסדה למעשה כשנתיים לאחר שהוקם המיזם). הקונספט היה קיים שנים לפני כן, עוד בשנות התשעים. R.G. - שיחה 23:30, 15 ביולי 2018 (IDT)
- לא. אין הגבלה על השימוש בשם, ואם אינני טועה, זה מוכרז ברשיון ה-GPL. אילן שמעוני - שיחה 12:21, 15 ביולי 2018 (IDT)
- עצם השימוש שלהם בכינוי "ויקי" לא מהווה הפרה של משהו? ―אנונימי לא חתם
האם נתניהו קיבל את הזמנת פוטין לגמר המונדיאל?
סתם שאלה מסקרנת: האם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל את הזמנת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויצפה ביחד איתו בגמר מונדיאל 2018 (היום ב-18:00 למעוניינים)? – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 10:47, 15 ביולי 2018 (IDT)
שאלה במדע המדינה: שלטון היחיד אי פעם ״הצליח״?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם התקיימה מדינה אנושית בה שלטון היחיד, עם המנהיג העליון הרב יכולות, הכילה מדדים גבוהים של ״צמיחה לנפש״, ״הישגים מדעיים״, שלטון יציב עד מות הדיקטטור וביטחון ל-100 שנים לפחות? אם כן, מה ייחד אותה משלטוני יחיד שהתפרקו במהירות כמו בברית המועצות וגרמניה הנאצית? 141.226.62.165 14:09, 15 ביולי 2018 (IDT)
- מונרכיה היתה צורת השלטון המקובלת במשך אלפי שנים. בראש האימפריות של מצרים העתיקה, אשור, בבל, ממלכת פרס, רומא העתיקה, סין הקיסרית, האצטקים, וגם צרפת של בית בורבון בזמנים מודרניים יותר, עמד שליט יחיד במשך הרבה יותר מ-100 שנה, וכל אלה הגיעו ביחס לזמנן להישגים גדולים. אמנם, לא בכולן מוצדק לכנות את השליט "דיקטטור", אבל בכולן היה ברור מי העומד בראש הפירמידה והוא לא עמד לבחירה או להחלפה. גם רוסיה הצארית החזיקה הרבה יותר ממאה שנה והגיעה להישגים גדולים, אם כי בחלק מהתחומים נפלה ממקבילותיה הדמוקרטיות-למחצה במערב. דב ט. - שיחה 14:22, 15 ביולי 2018 (IDT)
- אני חושב שקשה להשוות להיום תקופה כלשהי לפני המהפכה התעשייתית (או ליתר דיוק: אמצע–סוף המאה ה־19) מבחינת הישגים מדעיים. קצב התקדמות המדע והטכנולוגיה גדול לאין שיעור מכל מה שהיה קודם. לגבי צמיחה לנפש וכדומה: אין לי מושג איפה אפשר למצוא נתונים היסטוריים. כמוכן: מהי הגדרתך לשלטון יחיד ולמדינה? האם סין הקיסרית היא מדינה אחת או שכל שושלת שם היא מדינה נפרדת? Tzafrir - שיחה 02:20, 16 ביולי 2018 (IDT)
- לואי ה-14 הוא הדוגמה הכי קרובה לדרישות השואל שאני יכול לחשוב עליה, פרט לכך שהישגיו לא היו תוצאת איזשהן יכולות אישיות שלו, וחייבים יותר לאנשים חזקים שניהלו את צרפת בפועל: רישלייה, מאזארן וקולבר. לאחר מות קולבר החלה הדרדרות, אבל אבסולוטיזם פוליטי בצרפת סייע לשרידת השלטון למשך דור וחצי בלתי-כשירים נוספים. באופן כללי, מונרכיה יעילה ויציבה בדרך-כלל מתאפיינת במלך/קיסר שמתפקד כדמות רשמית ומנוהל בפועל ע"י פוליטיקאים פרקטיים מאחורי הקלעים. H. sapiens - שיחה 12:53, 16 ביולי 2018 (IDT)
- ברומא, מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס, המדינה התנהלה יפה בדרך-כלל, כשבראשה עומד קיסר רב-עוצמה. גם כשהפילו בכוח קיסר אחד, המשיכו עם אותו משטר והדברים חזרו למסלולם. כאמור, שלטון יחיד היה המצב המקובל במדינות גדולות וחזקות משך אלפי שנים, ואין לומר שלא היתה התקדמות בשנים אלה. תמיד יש שחקנים נוספים ומושכים בחוטים מלבד השליט, שלא יכול להימצא בכל מקום, אבל אין לראות בשליטים של האימפריות הקדומות משליטי אשור ועד הצאר ניקולאי השני או הקיסר וילהלם השני דמויות רשמיות חסרות סמכות ממשית. דב ט. - שיחה 14:59, 16 ביולי 2018 (IDT)
- אני חושב שקשה להשוות להיום תקופה כלשהי לפני המהפכה התעשייתית (או ליתר דיוק: אמצע–סוף המאה ה־19) מבחינת הישגים מדעיים. קצב התקדמות המדע והטכנולוגיה גדול לאין שיעור מכל מה שהיה קודם. לגבי צמיחה לנפש וכדומה: אין לי מושג איפה אפשר למצוא נתונים היסטוריים. כמוכן: מהי הגדרתך לשלטון יחיד ולמדינה? האם סין הקיסרית היא מדינה אחת או שכל שושלת שם היא מדינה נפרדת? Tzafrir - שיחה 02:20, 16 ביולי 2018 (IDT)
- קאנגשי, קיסר סין נחשב לקיסר מעולה - הוא שלט לאורך שנים של שלטון יציב ושגשוג כלכלי. אילן שמעוני - שיחה 15:44, 16 ביולי 2018 (IDT)
- לאחר קריאה נוספת - שלטונה הקיסרית וו דזה טיין גם הוא התאפיין בשיגשוג שמאפיל של זה של קאנגשי. אילן שמעוני - שיחה
- לא ממש ברור לי למה ברית המועצות הוא דוגמה לשלטון שהתפרק מהר. ברה"מ התקיימה מ1922 עד 1991. כלומר 70 שנה. זה ממש לא קנה מידה קצר. Corvus,(Nevermore) 16:43, 16 ביולי 2018 (IDT)
- אני מניח שהכוונה למהירות ההתפרקות עצמה שבאמת הייתה זריזה וכמעט נטולת בעיות, ולא לכלל קיומה של ברה"מ. אילן שמעוני - שיחה 19:15, 16 ביולי 2018 (IDT)
- בחרתי בלואי ה-14 דווקא מפני שהיה שליט אבסולוטי ולא רק דמות רשמית, אבל גם ציינתי שהעניינים התחילו להתדרדר כאשר התחיל לנהל את צרפת בעצמו. אני לא בטוח שרצח הקיסר דומיטיאנוס רק 27 שנה לאחר עלייתו לשלטון של אספסיינוס עומד בקריטריון של יציבות שלטונית שדרש השואל. במידה ונגביל את עצמנו לחמשת הקיסרים הטובים נקבל 84 שנים של יציבות שלטונית (עדיין לא מאה) אבל הקיסרים האלו היו מספיק יוצאי דופן בהיסטוריה של האימפריה הרומאית כדי לזכות בכינוי "הטובים". סין הקיסרית התבססה בחלק גדול מההסטוריה שלה על אליטה של פקידים שמונו על סמך כישוריהם והצליחו מדי פעם להמשיך לנהל בפועל את השלטון בזמן שהקיסרים רוצחים ומדיחים אחד את השני. הקיסרית וו דזה טיין הייתה מי שהתחילה במינוי הפקידים, ובאופן אירוני הם גם הדיחו אותה מהשלטון בסוף. H. sapiens - שיחה 16:50, 16 ביולי 2018 (IDT)
- גם בדמוקרטיה האמריקנית, למשל, לא עברו יותר מ-100 שנה ללא מלחמת אזרחים או רצח נשיא. בסכ"ה מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס חלפו יותר מ-100 שנים, שבדר"כ התאפיינו בצמיחה ושגשוג. המשטר והמדינה נותרו די יציבים גם כשרצחו את דומיטיאנוס. בסין היו כמה וכמה שושלות ששלטו יותר ממאה שנה בצורה מוצלחת למדי, גם לפני וו דזה טיין. כך באימפריות באיזורנו שהזכרתי - אשור, בבל, מצרים, פרס. מי שטוען ששלטון-יחיד והתקדמות לא הולכים יחד, צריך להסביר איך התקיים שלטון-יחיד, בצורה כזו או אחרת, לאורך תקופות כה ארוכות בהיסטוריה, ולצד זה היתה גם התקדמות בתחומים רבים, אמנם לא בקצב המוכר לנו ממאה-מאתיים השנים האחרונות. דב ט. - שיחה 18:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
- בארצות הברית השלטון כבר מזמן חזק מכל נשיא, כלומר: רצח של נשיא (שממילא שלטונו קצוב בפועל לכשמונה שנים) לא גורם לשינוי המשטר. זה נכון לדמוקרטיות רבות וגם לממלכות (במובן המקורי של המילה. מדינה שבה השליט שולט בחסד האל). בכל מקרה, מיעוט קטן מהמלכים שלטו כל כך הרבה זמן כמו לואי ה־14 (עלו לשלטון בגיל צעיר אך חיו בעצמם עד גיל מבוגר והצליחו להמשיך ולהחזיק בשלטון למשך כל ימי חייהם), לכן סביר יותר לדבר על משך חיים של שלטון, ולא של שליט בודד. Tzafrir - שיחה 23:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
- למעט מחקר סטטיסטי בנושא ראו הסעיף "רציחות של מלכים" כאן. שימו לב כי בשיעור רצח של פי 2000 מאנגליה כיום, הסיכויים להרצח במהלך חייך גבוהים מ-50%. H. sapiens - שיחה 09:42, 17 ביולי 2018 (IDT)
- זו הטענה, כשם שרצח נשיא אינו אינדיקציה לכשלון השיטה הדמוקרטית כך גם רצח מפעם לפעם של השליט, תופעה מוכרת המגוונת קצת את תולדותיהן של אימפריות וממלכות, אינו אינדיקציה לכשלון המשטר של שלטון יחיד. ברור ששליט בודד אינו יכול לשלוט 100 שנה, לא בהצלחה ולא לא-בהצלחה. אבל משטרים שבראשם שליט יחיד - שרדו גם תקופות ארוכות יותר ובהצלחה לא מבוטלת. דב ט. - שיחה 13:37, 17 ביולי 2018 (IDT)
- במידה ומשטר של שלטון יחיד שורד/מצליח למרות רצח/הדחה של שליטים, מן הסתם זה תודות לסיבות כלשהן שאינן השליטים עצמם. אולי תודות לפוליטיקאים פרגמטים מאחורי הקלעים, או ממסד פקידותי יעיל, או (בקיסרות הרומית) מוסדות הממשל הרפובליקני והלגיון שהמשיכו להתקיים. כמובן שזה נכון באותה מידה גם למשטר דמוקרטי, רק ששם זה פחות מפתיע. H. sapiens - שיחה 21:26, 17 ביולי 2018 (IDT)
- בארצות הברית השלטון כבר מזמן חזק מכל נשיא, כלומר: רצח של נשיא (שממילא שלטונו קצוב בפועל לכשמונה שנים) לא גורם לשינוי המשטר. זה נכון לדמוקרטיות רבות וגם לממלכות (במובן המקורי של המילה. מדינה שבה השליט שולט בחסד האל). בכל מקרה, מיעוט קטן מהמלכים שלטו כל כך הרבה זמן כמו לואי ה־14 (עלו לשלטון בגיל צעיר אך חיו בעצמם עד גיל מבוגר והצליחו להמשיך ולהחזיק בשלטון למשך כל ימי חייהם), לכן סביר יותר לדבר על משך חיים של שלטון, ולא של שליט בודד. Tzafrir - שיחה 23:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
- גם בדמוקרטיה האמריקנית, למשל, לא עברו יותר מ-100 שנה ללא מלחמת אזרחים או רצח נשיא. בסכ"ה מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס חלפו יותר מ-100 שנים, שבדר"כ התאפיינו בצמיחה ושגשוג. המשטר והמדינה נותרו די יציבים גם כשרצחו את דומיטיאנוס. בסין היו כמה וכמה שושלות ששלטו יותר ממאה שנה בצורה מוצלחת למדי, גם לפני וו דזה טיין. כך באימפריות באיזורנו שהזכרתי - אשור, בבל, מצרים, פרס. מי שטוען ששלטון-יחיד והתקדמות לא הולכים יחד, צריך להסביר איך התקיים שלטון-יחיד, בצורה כזו או אחרת, לאורך תקופות כה ארוכות בהיסטוריה, ולצד זה היתה גם התקדמות בתחומים רבים, אמנם לא בקצב המוכר לנו ממאה-מאתיים השנים האחרונות. דב ט. - שיחה 18:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
יהודי אמריקאי עם מבטא יידי
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני מכיר אדם מבוגר (קרוב ל-80), יליד ארצות הברית. מה שמסקרן אותי הוא שהוא דובר עברית ברמה מאוד גובהה, אבל עם מבטא יידיש. אציין שהוא חובש כיפה סרוגה ושומר מצוות (לא חרדי), מתגורר זמן רב בישראל ושפת האם שלו היא אנגלית (שפה בה שומעים מבטא ניו-יורקי בעיקר). אני לא יכול לשאול אותי ישירות איך זה, כי זה לא מנומס.
מה יכול להיות המקור של המבטא? הניחוש שלי הוא שבצעירותו לפני העליה הוא למד עברית במסגרת לימודי דת (הוא בוגר אוניברסיטת ישיבה) והמורים האמריקאים אינם דוברי עברית, אך יודעים עברית ספרותית שאותה באופן מסורתי מבטאים בצורה יידית. האם מישהו מכיר את התופעה ויכול לאשר את הניחוש? 213.55.184.194 17:24, 15 ביולי 2018 (IDT)
- אני חושב שאין בעיה שתשאל אותו ואם הוא מבין בבלשנות הוא יענה בשמחה. בכל מקרה, לדעתי מדובר בשרידי מבטא (שאריות מבטא שנשארו ונשאו מן היידיש של הוריו אל האנגלית ומתבטאים אצלו ברמת הנגיעה). לצערי אני לא יודע מהו המונח המקובל בספרות הבלשנות לתופעה הזו שברור לי מעבר לכל ספק שהיא קיימת ויש לה המון דוגמאות, במידה רבה כאן בישראל. ―אנונימי לא חתם
- מה הכוונה ב"מבטא יידיש"? הגייה אשכנזית? אם כך, יכול להיות מאד שזו פשוט ההגייה בה הוא מתפלל/לומד, ולכן היא השגורה בפיו. בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח 13:48, 16 ביולי 2018 (IDT)
- אינני יכול לדבר בשם השואל, אבל המבטא האוסט-יידי שאני מכיר אינו קשור להגייה האשכנזית. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 16 ביולי 2018 (IDT)
- מה הכוונה ב"מבטא יידיש"? הגייה אשכנזית? אם כך, יכול להיות מאד שזו פשוט ההגייה בה הוא מתפלל/לומד, ולכן היא השגורה בפיו. בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח 13:48, 16 ביולי 2018 (IDT)
קראית קדיש בקבורה
כשאדם מת, מקובל לקרוא קדיש. אבל מי קורא? האם זה תמיד הבן הבכור? או שזה האדם הקרוב ביותר (נניח הבעל קורא על אישתו)? אם יש גם בן וגם אב לנפטר: מי הוא זה שצריך לקרוא? 213.55.184.194 19:46, 15 ביולי 2018 (IDT)
- למיטב ידיעתי אם יש בנים אז המקובל הוא שבמהלך טקסי הקבורה כל הבנים ורק הם אומרים. אחר כך גם האב והאחים אומרים. DGtal - שיחה 22:18, 15 ביולי 2018 (IDT)
לואי מאונטבטן ביקר באופן רשמי בישראל?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראו את שאלתי ב-שיחה:לואי_מאונטבטן#ביקור_רשמי_בישראל, האם הוא נחשב לביקור מלכותי? כי הוא ביקר לאחר נישואי אחיינו לאליזבת המלכה. – אסף (Sokuya)שיחה 21:21, 15 ביולי 2018 (IDT)
האם ״מחזק טעם״ זו הגדרה שקרית ויש להגיד ״מגביר תיאבון״?
מרגיש לי שיש כאן קונספירציה מצד היצרנים שרוצים להיתמם ולא לגלות שמדובר בחומרים מסוכנים קודם כל כי הם גורמים באופן קצר טווח לפחות (ולא ארוך טווח לפחות) להשמנה. השפעות מסוכנות אפשריות מעבר לכך הן עניין אחר ולא מקטינות מהסיכון הבסיסי של הגברת תיאבון לציבור כללי. 141.226.62.165 23:56, 15 ביולי 2018 (IDT)
- ר’ אומאמי. אני נוטה לחשוב שקביעתך לא מוצדקת. באותה מידה אפשר לטעון שממתיקים הם מגבירי תאבון. Tzafrir - שיחה 02:18, 16 ביולי 2018 (IDT)
- הערה: משרה-טעם-אומאמי (הגדרה שלישית לעומת "מחזק טעם" או "מגביר תיאבון") אינו בהכרח "מגביר תיאבון". כמו כן, ממתיק אינו בהכרח מגביר תיאבון, כלומר אם לא מתרגלים אליו לטווח הארוך (ר' תהליך שינוי בלוטות טעם), ממתיקים ובראשם סוכר לא יגרמו להגברת התיאבון אלא אם נאכל המון מהם לכדי זינוק של הערך הגליקמי, לא לטווח קצר ולא לטווח ארוך, זאת בניגוד למונוסודיום גלוטמט שככלל תמיד יגרום לכך ולכן הוא ראוי להיקרא "מגביר תיאבון" ואולי גם "מחזק טעם" (אם הכינוי הזה אינו המצאה גמורה). 141.226.62.165 03:31, 615 ביולי 2018 (IDT)
רבי אליהו אבוחצירה
שלום וברכה, לבעלי הידע ביהדות ספרד ובעלי הידע בתולדות עם ישראל.
לרבי יעקב אבוחצירה היו, כידוע, ארבעה בנים. המפורסם שבהם היה בכורו רבי מסעוד, אביהם של הבאבא סאלי, הבבא חאקי ורבי דוד אבוחצירא. הפחות מוכרים היו רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק (מחבר הפיוט "אעופה אשכונה").
בנו של רבי אהרון היה רבי אליהו. על פי האמור במצבת בנו הרב מכלוף (אב"ד מרקש ובעל שו"ת יפה שעה) בהר הזיתים, היה ר' אליהו דומ"ץ. מקורות אחדים מצביעים על כך שנשא תפקידים אלו באחת הערים במחוז תאפילאלת. האם מישהו יודע באיזו מהן? תודה, Biegel - שיחה 00:32, 16 ביולי 2018 (IDT)
איזה אזור בפתח תקווה הכי שקט?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תוהה בין מערב העיר למזרח העיר: מה יותר שקט מבחינת פחות רעש אופנועים, רכבות ואוטובוסים? ―אנונימי לא חתם
למה בוש האב נכשל כנשיא על אף הצלחותיו במלחמת המפרץ?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בוש האב נשיא מוזר. מצד אחד, הוא הצליח לרסן את עיראק של סדאם חוסיין כשפלשה לכוויית וגיבש קואליציה בינלאומית תוך זמן מועט. מצד שני, הוא לא הצליח לגבור על מושל עלום-שם ממדינה דרומית וענייה בבחירות לנשיאות. איך? מה היה ההיגיון של הבוחרים האמריקנים בשנת 1992? 2A02:ED0:53B6:D400:39E9:1E53:6D43:60D5 17:17, 16 ביולי 2018 (IDT)
- את נשיאותו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש חקרתי זמן רב ואף הבאתי את הערך להיות מומלץ. השאלה במהותה לא מדויקת: אתה צודק - בוש האב אמנם הצליח לגבש קואליציה בינלאומית רחבה תוך זמן מועט, אך הסברה כי נחל הצלחה במלחמת המפרץ שנויה במחלקות. רבים מהאמריקאים מאמינים שבוש האב כשל במפרץ הפרסי, שכן לא הפיל מהיסוד את ממשלו של סדאם חוסיין. יכול להיות שאם היה עושה זאת (ז"א אם היה דואג להגלות את סדאם חוסיין ואנשיו למדינה ערבית אחרת או להביא אותו בפני בית דין) מלחמת עיראק, עליה הכריז בנו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, לא הייתה קורת. יש הטוענים כי בוש הבן סיים את עבודתו של אביו, על חשבון חיילי הכוחות המזוינים ומשלמי המסים.
נניח ובוש אכן נחל הצלחות במלחמת המפרץ. נשיאותו נתקיימה בשנים בהן מסך הברזל נפל, ברית המועצות התפרקה, כל המדינות הקומוניסטיות עברו דמוקרטיזציה (צ'כוסלובקיה, רומניה וכיו"ב), אפילו חומת ברלין נפלה(!), והעולם הפך מדו-קוטבי לחד-קוטבי בהנהגת ארצות הברית. בעקבות כך, בוש עסק באופן מאסיבי בענייני חוץ ודאג לבסס את מעמדה של ארצות הברית כמעצמת העל היחידה בעולם. זה טוב ויפה, אבל כשמתעסקים יותר מדי בענייני חוץ שוכחים את ענייני הפנים.
בזירה הפנימית בוש שקע ושקע בבוץ. הקונגרס הדמוקרטי דאג לשים לו רגל בהעברת חוקים ותקציבים, אישור מינויים וכולי. בוש גם לא דאג לשאת ולתת עם הדמוקרטים כיוון שהיה עסוק בענייני החוץ, מה שהגדיל את הגירעון שתפח עוד בימי נשיאותו של רונלד רייגן ועורר את חמתם של האמריקאים הפשוטים. רק לקראת הבחירות, בוש הבין שהוא בצרה צרורה: הוא עלול להפסיד למועמד הדמוקרטי, ביל קלינטון הצעיר וחסר הניסיון ברמה הפדרלית. אי לכך, הוא (כאמור - לקראת הבחירות) החל לשאת ולתת עם הדמוקרטים ונכנע בסופו של דבר לדרישותיהם וריצה אותם, מה שעורר את חמתם של השמרנים במפלה הרפובליקנים. הוא אפילו הפר את הבטחת הבחירות המפורסמת שלו: "קראו את שפתיי: לא עוד מסים"!, מה שגרם לבוחריו לכעוס עליו עוד יורת מלבד כעסם עליו על כך שהזניח את ענייני הפנים. כשאתה נשיא וכועסים עליך הן חבריך למפלגה והן הבוחרים שלך קשה מאד להיבחר לנשיאות בפעם השנייה.
בקיצור: הכלכלה המתדרדרת, עיסוקיו המאסיביים של בוש בענייני חוץ ודעיכתו הפוליטית היו הגורמים הישירים לנפילתו והפסדו בבחירות 1992. מקווה שעזרתי וחפרתי, ניב - שיחה 17:31, 16 ביולי 2018 (IDT)- מזמין אותך לצפות בפרק 5 של סדרת שנות התשעים (אנ') של CNN מסבירים שם בדיוק את זה. החל מדקה 32, בקצרה התשובה היא בגלל המיתון הכלכלי וחוסר כריזמה עם הקהל במהלך העימות. אנשים מצביעים לפי הכיס שלהם ולא לפי יחסי החוץ. – אסף (Sokuya)שיחה 21:33, 17 ביולי 2018 (IDT)
- את נשיאותו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש חקרתי זמן רב ואף הבאתי את הערך להיות מומלץ. השאלה במהותה לא מדויקת: אתה צודק - בוש האב אמנם הצליח לגבש קואליציה בינלאומית רחבה תוך זמן מועט, אך הסברה כי נחל הצלחה במלחמת המפרץ שנויה במחלקות. רבים מהאמריקאים מאמינים שבוש האב כשל במפרץ הפרסי, שכן לא הפיל מהיסוד את ממשלו של סדאם חוסיין. יכול להיות שאם היה עושה זאת (ז"א אם היה דואג להגלות את סדאם חוסיין ואנשיו למדינה ערבית אחרת או להביא אותו בפני בית דין) מלחמת עיראק, עליה הכריז בנו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, לא הייתה קורת. יש הטוענים כי בוש הבן סיים את עבודתו של אביו, על חשבון חיילי הכוחות המזוינים ומשלמי המסים.
לאיפה הכסף של אימא תרזה הלך?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב היום גיליתי שאימא תרזה היתה רחוקה מאוד מדמות אישה עוזרת ומסורה. שלמעשה ביתי המוות שהיא הקימה בעיקר עזרו להפצת מחלות ומניעת טיפול רפואי הולם בשם הסבל (שאותו קידשה). התיאור " Sadistic Religious Fanatic" מתאר אותה לא רע. עם זאת, היא קיבלה תרומות רבות בסך מילוני דולרים. השאלה היא: איפה הכסף הזה? לאיזה מטרות הוא כן שימש, מה היא עשתה עם הכסף? Corvus,(Nevermore) 17:23, 16 ביולי 2018 (IDT)
- (Criticism of Mother Teresa) אמא של גולן - שיחה 17:33, 16 ביולי 2018 (IDT)
- לא מצאתי שם את התשובה. Corvus,(Nevermore) 17:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
- היא הקימה מסדר שלמיטב הבנתי עדיין קיים. מן הסתם התרומות נכנסו מראש לקופת המסדר עצמו. אילן שמעוני - שיחה 19:23, 16 ביולי 2018 (IDT)
חלוקה של החומשים לתעודות
באיזה ספר/ אתר יש חלוקה של החומשים לתעודות, בהתאם להשערת התעודות? כלומר, שיש ממש את רשימת הפסוקים של כל תעודה, או איזשהו סימון על כל פסוק לאיזו תעודה הוא שייך. אני מודע לזה שיש הרבה דעות בנוגע לחלוקה, ואני מחפש חלוקה כלשהי? עברית - שיחה 20:48, 16 ביולי 2018 (IDT)
- https://en.wikiversity.org/wiki/Bible/King_James/Documentary_Hypothesis כתוב אם זה מספיק. 14:29, 17 ביולי 2018 (IDT)
- וואו!! טובב! תודה!! עברית - שיחה 20:28, 19 ביולי 2018 (IDT)
מבקש עזרתכם בעניין טרמינולוגיה כלכלית: כש-X מדרבן את קרוביו להביא לו כסף בעת אירוע
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ישנה התופעה בה X עושה אירוע שמחה עם תיבת תשלומים והציפייה שקרוביו יכניסו אליה מעטפות עם כסף או שייקים.
אני מאמין שתופעה זו היא חלק ממערך גדול יותר של תופעות דומות של ציפיות לממון.
לא מדובר בתשלום כי לא מדובר בעסקה, אבל גם לא מדובר בתרומה כי לא הייתה בקשה מפורשת לכך ולא מדובר בקיבוץ נדבות.
לאיזו תופעה רחבה יותר הייתם משייכים את התופעה הזו, במילים אחרות, מהו המונח הסוציולוגי\כלכלי שטומן בחובו את התופעה הזו?
ממש תודה לכם. ―אנונימי לא חתם
- אני ממליץ על בני מיננו של מרווין האריס. עוזי ו. - שיחה 13:41, 17 ביולי 2018 (IDT)
בהמות (מיתולוגיה)
המילה בהמות (מיתולוגיה) היא לשון יחיד. אבל היא נראית ממש כמו צורת רבים של בהמה. מה ההסבר לכך? Corvus,(Nevermore) 14:18, 17 ביולי 2018 (IDT)
- Probably בהמות bəhēmôth is the plural form of בהמה bəhēmāh, which means "animal" in Hebrew; it was therefore a "pluralis excellentiae" to underline the size and meaning of the mighty monster by doubling a noun.
wiki de. 129.69.140.138 14:23, 17 ביולי 2018 (IDT)
מהירות גלישה בתשתית
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם יש דרך לדעת, באמצעות הזנת כתובת באתר כלשהו, האם בכתובת ספציפית קיימת תמיכה במהירות 100 מגה בתשתית בזק/הוט? Lionster • שיחה 23:24, 17 ביולי 2018 (IDT)
תכנית סלולר שמאחדת קו טלפון נייד עם קו אינטרנט?
שלום לכם. בבקשה תפנו אותי לערך בנושא אם ישנו ותודה מראש.
יש לי קו טלפון נייד ממותג WE4G של חברת אקספון (הצטרפתי מסיבות מוסריות וכלכליות כי מחיר אחיד של 30 ש״ח שלא משתנה אחרי שנה או איקס זמן למעט חריגות אפשריות זה פשוט מוסרי לדעתי וגם לא חוויתי תקלות ואני ממש מבסוט).
אני לא מבין האם החברות השונות יכולות לאחד תכנית סלולר עם אינטרנט ביתי ואיך זה בדיוק יהיה יציב לי ורווחי להן? האם לסמארטפונים של 2018 יש בכלל המאפיינים הטכניים לשמש גם כראוטרים לתעבורת אינטרנט ביתי?
איך בערך תעבוד תכנית שמשלבת סלולר ואינטרנט ביתי? האם אלו בכלל יהיו שני קווים נפרדים בתכנית אחת ותכנית כזו היא בעיקר שיווקית ולא טכנולוגית?
―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע אם יש ערך, אבל חלק מהתשובות יש:
מזה עשור ויותר סמארטפונים הם ראוטר לכל דבר ועניין. "נקודת ווייפיי חמה" מאפשרת לכל מחשב עם יכולת ווייפיי להתחבר לסמארטפון ולגלוש דרכו. המהירות נמוכה מזו של חיבור רשת בכבל.
תוכניות השיתוף (אני מכיר את של אורנג') מבוססות על ראוטר שאתה מציב בבית. לראוטר יש גם יציאה חוטית. בפעם האחרונה שבדקתי הקצב המקסימלי שהציעו היה 500KBpS, אבל זה היה לפני שלוש שנים ואולי יותר.
יש לפניך כמה אפשרויות:
- אם יש לך תוכנית דאטה עם נפח גדול די הצורך אתה יכול להשתמש בסמארטפון כנקודת ווייפיי עבור המכשירים האחרים. אם יש לך דסקטופ ללא יכולת ווייפיי אפשר לרכוש במחיר נמוך דונגל USB.
- לבדוק עם אקספון אם יש להם עיסקה שכוללת ראוטר ביתי ונפח הולם.
- אם אין להם אתה יכול לפנות לספק אחר. בכל מקרה מומלץ לעשות סבב בדיקת מחירים.
בברכה, אילן שמעוני - שיחה 09:05, 18 ביולי 2018 (IDT)
- אילן היקר אלף תודות לך. האם להערכתך ייתכנו תוכניות סלולר שגלישה עליהן דרך המחשב הנייד כ"נקודת וייפיי חמה" תהיה שקולה לגלישה עם תכנית אינטרנט רגילה של נניח 100 מגה? כלומר אתה יכול לדמיין מצב שבו תכנית סלולרית בלבד (לא תכנית דו ערוצית) תשמש דה-פקטו תוכנית אינטרנט של 100 מגה לחודש שלם בלי בעיות ובלי חריגות?
- אני בטוח שגם אם יש מצב כזה הוא סופר נדיר, אבל בהנחה שהולכים בכיוון שחשבון הסלולר יהיה חשבון סלולר-אינטרנט, מתי להערכתך יהיה מצב זה נחלת הכלל? נניח עוד 5 שנים או 10 שנים? ―אנונימי לא חתם
- מצד שני, תכנית איחוד היא בעייתית כי אז ככלל קשה יותר לעזוב חברה. ―אנונימי לא חתם
- בתיאוריה, LTE יכול להגיע למהירות גבוהה מ-100 מגה לשנייה. המציאות תלויה בקליטה בבית שלך, ומה הרשת הסלולרית שלך מספקת. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:13, 19 ביולי 2018 (IDT)
הטעמה בשמות בעברית
שמתי לב שבעברית של היום משנים את הטעם של שמות פרטיים (או שמות משפחה) במקרה ולשם יש גם משמעות אחרת. כך יש "אדם", "ישראל", "מלמד", "מנחם", "קדוש" ועוד ועוד. מאיפה המנהג הזה בא? וממתי הוא? Corvus,(Nevermore) 15:46, 18 ביולי 2018 (IDT)
- זה לא תלוי בקיום משמעות אחרת, אלא באדם המדבר. גם "משה", "יוחנן": ו"דוד", נקראים מלעיל במקומות אחדים. ביקורת - שיחה 18:15, 18 ביולי 2018 (IDT)
- כמו איפה? האם זה דיאלקט כלשהו? Corvus,(Nevermore)
- זה דומה במיוחד להטעמה ביידיש ולפעמים גם לזו בערבית, שפות דיבור של היהודים בגולה (מוישה, מוסא וכו') וכנראה עושה הבדל בין משמעות "גבוהה" ולבין שמות של פרטים "פשוטים" או בין המלים במקור (קצב, נגר) ולבין שמות המשפחה. התופעה קיימת לפעמים אפילו בהטעמת שמות של ערים כמו בת-ים או חולון, לדעתי, כנראה בהשפעת היידיש. Ewan2 - שיחה 11:22, 19 ביולי 2018 (IDT) התופעה מתבטאת אפילו בהטעמת שמות צרפתיים של העולים מצפון אפריקה - בבר (Bébert), ז'קלין או מוניק המוטעמות לפעמים במלעיל, ולא במלרע כמו בצרפתית. יתכן כי הטעמה זו הייה קיימת בשפה הערבית המדוברת בארצות מוצאם -מרוקו או תוניסיהEwan2 - שיחה 17:47, 19 ביולי 2018 (IDT)
הלחן המקורי של גיטרה בביצוע שימי תבורי
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה הלחן המקורי של השיר "גיטרה" בביצוע שימי תבורי? מישהו יודע את שיר השיר האיטלקי המקורי ממנו עוברת השיר? פגז - שיחה 20:14, 18 ביולי 2018 (IDT).
אידאולוגיה אקדמית: תואר ראשון במדעי הטבע לעומת 3 תארים שונים בפיזיקה כימיה וביולוגיה
הישנם מוסדות אקדמיים שחברי הסגל שלהם לא מעוניינים לספק 3 תארים שונים אלא טוענים שהתכנית הכי יעילה והכי מעשירה לסטודנטים למדע לתואר ראשון זה תואר משולב במדעי הטבע ורק לאחריו כל אחד יתמחה במסגרת תואר שני בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה או תחום משנה שלהם? ―אנונימי לא חתם
- אתה שואל האם יש בעולם תואר ב"מדע כללי"? כן, כמובן. ראה פה ופה. האם לאחר התואר הזה אפשר לעשות תואר מתקדם בכל אחד מהתת-מקצועות של התואר? יתכן. אבל סיכוי גבוהה שהמנחה ידרוש השלמה של הרבה מאוד חומר רלוונטי למחקר שלו, וגם מרבית חומר הלימוד מ"מדע הכללי" יהיה מיותר עבורך כחוקר. Corvus,(Nevermore) 15:27, 19 ביולי 2018 (IDT)
האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים כמו בוזונים וכו' האם הכוונה כאן לחלקים שמרכיבים פרוטון של אטום? תודה. בעבר ראיתי טבלה שהזכירה לי בצורותה את הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, לכן אני שואל על טבלה מחזורית בהקשר של חלקיקים תת אטומיים. ―אנונימי לא חתם
- אתה מתכוון אולי להמודל הסטנדרטי? שנילי - שיחה 19:15, 19 ביולי 2018 (IDT)
- כן, האם נכון לכנות את הטבלה שמייצגת אותו "טבלה מחזורית"? ―אנונימי לא חתם
- לא מקובל. אומרים פשוט "הטבלה של המודל הסטנדרטי". זה עדיין לא קיבל שם יותר רשמי. Corvus,(Nevermore) 12:28, 20 ביולי 2018 (IDT)
- כן, האם נכון לכנות את הטבלה שמייצגת אותו "טבלה מחזורית"? ―אנונימי לא חתם
האם קרון חשמלי משתלם בכלל?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב רכבת ישראל רכשה לאחרונה 330 קרונות חשמליים. מאחר שקרון חשמלי צורך חשמל שמיוצר על ידי שריפת דלק, האם עדיין משתלם מבחינה סביבתית להפעיל קרון חשמלי? מיכאל.צבאן • שיחה • ז' באב ה'תשע"ח • 10:46, 19 ביולי 2018 (IDT)
- חישמול מסילות רכבת. אגב, לדעתי צריך להיות "חשמול". --איש המרק - שיחה 11:06, 19 ביולי 2018 (IDT)
- צודק. העברתי. אבל.. מדוע לא העברת אתה? אילן שמעוני - שיחה 02:38, 22 ביולי 2018 (IDT)
ציטוטים בספרים ללא צורך בקבלת אישור מבעל זכויות היוצרים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מהו הציטוט הארוך ביותר שאפשר לכתוב בספר מבלי צורך לבקש את רשות בעל זכויות היוצרים? שלוש מילים רצופות? משפט? שני משפטים? ובנוסף אני מתעניין בנוגע לדיונים משפטיים שהתנהלו בנוגע לסוגיה זו - פרסום ציטוט בספר ללא קבלת רשות מבעל זכויות היוצרים. חן חן. 37.142.4.56 23:05, 19 ביולי 2018 (IDT)
אילו עוד מצוות בוטלו ביהדות האורתודוקסית ל"תאגיד" מלוות ריבית?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כידוע בנקים שונים מלווים בריבית תחת היתר עסקה מהיותם תאגיד שפטור (להבדיל מכל אדם בתאגיד) ממצוות איסור ריבית. אז אילו עוד מצוות מלבד ריבית הותרו ל"תאגיד" ביהדות האורתודוקסית? ―אנונימי לא חתם
שרימפס בקופסאות שימורים כמו סרדינים, יש בישראל?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תודה. ―אנונימי לא חתם
שלום תוסיפו בבקשה כפתור לגלול למטה במכה אחת. קשה לי לגלול עם האגודל מהאייפון שהדף כל כך ארוך. תודה.
האם קולבק זו פונקציה שנקראת על ידי פונקציה אחרת (בתנאי שהיא כבר נקראה)?
יש לי 2 פונקציות: X ו Y. קראתי לפונקציה X. לאחר מכן קראתי לפונקציה Y שחלק מהסאברוטינה שלה זה גם לקרוא לפונקציה X.
האם במצב כזה נגיד על X שהיא פונקציית קולבק בגלל שהיא כבר נקראה ועכשיו נקראת בשנית על ידי פונקציה אחרת?
תודה. 79.181.94.31 12:17, 22 ביולי 2018 (IDT)
- לא. קול בק, זה כשמעבירים פונקציה כארגומנט. ואז במועד מאוחר יותר, קוראים לה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:26, 22 ביולי 2018 (IDT)