השעיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:30, 28 ביולי 2018

השעיה, שפירושה הרחקה זמנית מפעילות, היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי, ולעיתים היא משמשת כצעד מניעתי לפני ההעמדה לדין משמעתי.

בבית הספר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

בתקנון המשמעת של בתי ספר נכלל גם עונש של השעיה של תלמיד מלימודים. במערכת החינוך בישראל (כיתות א'-י"ב) מוסדר הנושא בחוזר של מנכ"ל משרד החינוך.^[1]

בספורט

השעיה היא עונש מקובל לספורטאים ולקבוצות ספורט שחרגו באופן חמור מכללי ההתנהגות הנדרשים בענף הספורט שבו הם פועלים. בין השאר ניתן עונש השעיה על שימוש בסמים לשם שיפור ההישגים הספורטיביים.

בעבודה

עונש השעיה נקבע באחדים מחוקי מדינת ישראל, ובהם:

בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, ניתנה לנציב שירות המדינה הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו חקירה פלילית.
חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מקנה למועצת רואי חשבון בישראל סמכות להטיל על רואה חשבון, עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, נזיפה, הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מקנה ללשכת עורכי הדין בישראל סמכות להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.
חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018, מסדיר את משך השעייתו של עובד של חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית ושל עובד תאגיד שהוקם בחוק או לפיו.^[2]

תקנון העבודה בתעשייה, שהוא הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות.

השעיה של נבחר ציבור

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

חוק הכנסת מאפשר השעיה מסוימת של חבר הכנסת שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם מקנה לוועדת האתיקה של הכנסת סמכות להעניש חבר כנסת על הפרת כלל מכללי האתיקה. בעונשים גם "הרחקה מישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד".^[3]

סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, קובע הקמתה של ועדה שמטרתה: "הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד ראש רשות כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין לפני שהחל לכהן כראש רשות, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שנתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את ראש הרשות מכהונתו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות."^[4]

לקריאה נוספת

מנחם גולדברג, "ההשעיה בהליכים משמעתיים", שנתון משפט העבודה א', תש"ן

קישורים חיצוניים

בועז ווליניץ‏, השעיה והרחקה מבית הספר: מה יוצא לילדים מכל זה?, באתר וואלה!‏, 11 בפברואר 2011

הערות שוליים

^ חוזר המנהלת הכללית - אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון, באתר של משרד החינוך, אפריל 2015
אורלי הררי, השעיית תלמידים רק במקרים חריגים, באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2015
^ חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018, ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018
^ סעיף 13ד לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
^ חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט

[1] חוזר המנהלת הכללית - אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון, באתר של משרד החינוך, אפריל 2015
אורלי הררי, השעיית תלמידים רק במקרים חריגים, באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2015

[2] חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018, ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018

[3] סעיף 13ד לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

[4] חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 * [[חוק רואי חשבון]], תשט"ו-1955, מקנה ל[[מועצת רואי חשבון בישראל]] סמכות להטיל על [[רואה חשבון]], עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, [[נזיפה]], הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.
 * [[חוק לשכת עורכי הדין]], תשכ"א-1961, מקנה ל[[לשכת עורכי הדין בישראל]] סמכות להטיל על [[עורך דין]] שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, [[נזיפה]], [[קנס]] (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.
-* [[חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים]], התשע"ח-2018, מסדיר את משך השעייתו של עובד של [[חברה ממשלתית]] או חברת בת ממשלתית ושל עובד תאגיד שהוקם בחוק או לפיו.{{הערה|[http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenDocument.aspx?d=btfoGU%2fzRz98U4QZbe1n0gJjRSXXIcpfh%2f95dBOmoA4%3d חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018], ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018}}
+* [[חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים]], התשע"ח-2018, מסדיר את משך השעייתו של עובד של [[חברה ממשלתית]] או חברת בת ממשלתית ושל עובד [[תאגיד סטטוטורי|תאגיד שהוקם בחוק או לפיו]].{{הערה|[http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenDocument.aspx?d=btfoGU%2fzRz98U4QZbe1n0gJjRSXXIcpfh%2f95dBOmoA4%3d חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח-2018], ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018}}
 תקנון העבודה בתעשייה, שהוא [[הסכם קיבוצי כללי]] שנחתם בין [[התאחדות התעשיינים]] ל[[ההסתדרות הכללית|הסתדרות הכללית]] כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות.