גוארני – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{שפה |
{{שפה |
||
|שם=גוארני |
|שם=גוארני |
||
| ⚫ | |||
|מדינות=[[ארגנטינה]], [[בוליביה]], [[ברזיל]], [[פארגוואי]] |
|מדינות=[[ארגנטינה]], [[בוליביה]], [[ברזיל]], [[פארגוואי]] |
||
|אזורים= |
|אזורים= |
||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
|ארגון= |
|ארגון= |
||
|מוסד= |
|מוסד= |
||
| ⚫ | |||
}} |
|||
'''גוארני''' ('''avañe'ẽ''') היא [[שפה]] המדוברת בפי [[אינדיאנים]] ו[[מסטיסים]] ב[[פארגוואי]], שבה היא [[שפה רשמית]] לצד ה[[ספרדית]], וכן ב[[ארגנטינה]], [[בוליביה]] ודרום-מערב [[ברזיל]]. היא שייכת למשפחת השפות [[טופי-גוואראני]]. |
'''גוארני''' ('''avañe'ẽ''') היא [[שפה]] המדוברת בפי [[אינדיאנים]] ו[[מסטיסים]] ב[[פארגוואי]], שבה היא [[שפה רשמית]] לצד ה[[ספרדית]], וכן ב[[ארגנטינה]], [[בוליביה]] ודרום-מערב [[ברזיל]]. היא שייכת למשפחת השפות [[טופי-גוואראני]]. |
||
גרסה מ־03:41, 31 ביולי 2018
| מדינות | ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, פארגוואי |
|---|---|
| אזורים |
גוארני  |
| דוברים | 6 מיליון |
| כתב |
אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 בוליביה פרגוואי |
| מוסד |
האקדמיה ללשון הגוארני |
| קוד שפה |
gn |
| קוד ISO 639-1 |
gn |
| קוד ISO 639-2 |
grn |
| קוד ISO 639-3 |
grn |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
גוארני (avañe'ẽ) היא שפה המדוברת בפי אינדיאנים ומסטיסים בפארגוואי, שבה היא שפה רשמית לצד הספרדית, וכן בארגנטינה, בוליביה ודרום-מערב ברזיל. היא שייכת למשפחת השפות טופי-גוואראני.
על פי הערכה יש בערך 6 מיליון דוברי גוואראני בכל העולם. גואראני היא השפה האינדיאנית הילידית היחידה, שרוב דובריה אינם צאצאים ישירים לאינדיאנים הילידים. השפה נותרה על כנה ואף התפשטה בקרב האוכלוסייה המעורבת. תופעה זו נחשבת כאנומליה ביבשת אמריקה, בה היה פיחות משמעותי, ולעיתים הכחדה, של שפות הילידים, כאשר הן באו במגע עם השפות הקולוניאליות האירופיות.
הספר הראשון על שפת הגוארני נכתב על ידי המיסיונר הישועי אנטוניו רואיז דה מונטויה בשנת 1639. הוא נקרא בספרדית Tesoro de la lengua guaraní (אוצר שפת גוארני) ותיאר בספרדית את השפה, כאשר מילים בגוארני נכתבו באלפבית לטיני אך באופן לא עקבי ולא מדויק. בשנת 1867 מינה נשיא פרגוואי, פרנסיסקו סולנו לופז, ועדה שתפקידה היה ליצור כתיב עקבי ותקני, אך הדבר לא יצא אל הפועל. בשנת 1950, ביוזמת הבלשן והרופא ריינאלדו דקו לרוסה (Reinaldo Decoud Larrosa), הותקן כתיב חדש פונטי ואחיד, אשר נמצא בשימוש עד היום.
